שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי המציא את הקופסה השחורה למטוסים?
את הקופסה השחורה המציא חוקר תאונות הטיס האוסטרלי דיוויד וורן בשנת 1953. וורן הוטרד מהעובדה שכשחוקרים תאונות מטוס יודעים מעט מדי על הסיבות לתאונה והנסיבות שבה היא נגרמה. היה לו גם עניין אישי בנושא, כי אביו נהרג בתאונת מטוס, כשהיה ילד, בשנת 1934 ומכיוון שלא היו לה עדים ולא נותרו בה ניצולים, למשפחה לא ניתן כל הסבר על נסיבותיה.
וורן, שהמתנה האחרונה שהעניק לו אביו הייתה מקלט רדיו, התמחה בבית הספר בבנייה של מקלטי רדיו ובאלקטרוניקה בכלל. אז טייפ, או רשמקול שישמור את השיחות בין הטייסים למגדל הפיקוח וביניהם בתא הטייס. כך, הוא חשב, ניתן יהיה לדעת יותר על נסיבות התאונות האיומות והלא ברורות הללו.
אבל כשוורן פנה לרשויות הטיס עם הרעיון, הוא נדחה מכל וכל.
ועדיין, רעיון הקופסה השחורה, שאז כמובן עוד לא נקרא כך, לא הונח על ידו הצידה. להיפך, בשנת 1956 יצא אב-הטיפוס הראשון של הקופסה השחורה, שהקליט אז 4 שעות של שמע. הוא היה קצת מדהים, אבל עדיין לא הרשים את הפקידים...
רצה המקרה ובכיר בריטי בעולם הטיס, שהגיע ב-1958 לביקור באוסטרליה, שמע על וורן וביקש לראות את אב הטיפוס שלא מומש. הוא, בניגוד לרשויות האוסטרליות, הבין מיד את חשיבותו של המכשיר, גם בחקר ובמניעה של תאונות טיס עתידיות וכן, גם את הפוטנציאל המסחרי של מקליט כזה. הוא פנה לוורן והציע לו לממן את הפיתוח ולהיות לשותפו.
מכאן הפך פיתוח ההמצאה למהיר ובמהלכו הוענק לה גם השם "קופסה שחורה". נעשתה שם עבודה מדהימה ביצירת מכשיר שלא ייהרס בחבטה קשה של התרסקות, באש ובמים. עם השנים נוספה לקופסה גם יכולת לשמור את נתוני מערכות המטוס, כדי ללמוד על כשלים טכניים שבגללם מטוסים מתרסקים ולתקנם.
המצאתו של ווקר הפכה בימינו לפריט חיוני, שלא לומר פריט חובה, בכל מטוס. תרומתה לבטיחות הטיסה ולעובדה שמסוכן היום הרבה פחות לטוס, מאשר לעלות על מכונית, היא תרומה שלא תאומן.
כך הפך היתום מאב, שאביו נהרג בתאונת טיסה, למי שהציל ברבות השנים המוני נוסעים אחרים, בזכות כישרון, התמדה, השראה ומיקוד בעשיית טוב. ומה אתם עשיתם למען העולם לאחרונה?
בשנות ה-60 אוסטרליה הייתה הראשונה שחייבה כל מטוס נוסעים להתקין ולשאת קופסה שחורה. זאת אחרי שמטוס נוסעים הולנדי F27 של חברת טראנס אייר אוסטרליה התרסק באחת מהמדינות שלה.
הנה סיפור המצאת הקופסה השחורה (עברית):
https://youtu.be/a5y-RMMUYdY
על המצאת הקופסה השחורה באנגלית:
https://youtu.be/xyfhbWT2gzU
וכך חוקרים התרסקויות של מטוסים (עברית):
https://youtu.be/xFYUveGqVlo
מהו כיסא מפלט ואיך הוא פועל?
עם המצאת מטוסי הסילון החליטו המהנדסים שטייס שמטוסו נפגע לא חייב להתרסק עימו. המצאת כיסא המפלט (מושב המפלט) איפשרה לטייסים להיזרק עם כסא הטייס שלהם מהמטוס ולצנוח בביטחה אל הקרקע.
לכיסא המפלט יש מנגנון אוטומטי שמשחרר את הכיסא, כשהטייס צונח באוויר. אחרי זמן מה גם נפתח המצנח האוטומטי והטייס ממשיך לצנוח למטה בביטחון מוחלט. בשל העובדה שהם חשופים להתקפות והסיכוי לפגיעה בהם גבוה יותר, מטוסי קרב מצוידים כיום כמעט תמיד בכיסאות מפלט.
כך פועל כיסא המפלט או מושב המפלט:
http://youtu.be/_E5QSvxbnmw
והנה דרך הפעולה של כיסא מפלט מודרני:
http://youtu.be/e-RcMEDLu7Y
למה נועד סימולטור הטיסה?
סימולטור הטיסה הוא מתקן המדמה נהיגה במטוס והתמודדות עם מצבים ותרחישים הדומים לאלה שחווה טייס במציאות. כמו רוב הסימולטורים מסוגו, גם סימולטור הטיסה משמש לצורכי אימון והדרכה של טייסים. כיום מחוייבים טייסי קרב רבים בעולם, כולל אלה של חיל האוויר הישראלי, בתרגול קבוע באמצעות סימולטורים כאלה. חלק מההטמעה של מטוסים חדשים או מערכות טכנולוגיות מתקדמות מלווה כמעט תמיד בתרגולי סימולטורים כאלה.
גם טייסי חברות תעופה מסחריות, כמו אל על, עוברים הכשרה באמצעות סימולטורי טיסה ומתרגלים תרחישים שונים, מספר פעמים בשנה. בצורה כזו יכולות חברות התעופה לשפר את איכות הטייסים ויכולותיהם, מבלי לסכן מטוסים וכמובן נוסעים.
בשנים האחרונות, בזכות התפתחות המחשב, נוצרו גם סימולטורים שנועדו לבידור מסחרי להמונים. מתקנים כאלה נועדו להרחיב את החוויה של משחקי המחשב שמאפשרים הטסה מדומה של מטוסים ומסוקים ואף לתרגל קרבות אוויר.
הנה סימולטור הטיסה של בואינג:
https://youtu.be/OdDWz6Oh_Sk
כך מתאמן טייס בסימולטור טיסה:
http://youtu.be/YvBUbQbHdOI
הנה משחק מחשב שהוא סימולטור טיסה לחובבים:
http://youtu.be/cYyuZcKpdEs
והנה בחור שהצליח ללמוד לטוס כמעט רק בעזרת הסימולטור:
http://youtu.be/XF93ht9EuQg
והנה הסימולטורים השונים שצה"ל מפעיל כדי להכשיר את החיילים, כולל סימולטורי טיסה משוכללים:
http://youtu.be/R36v0iN4_Rw
למה הומצא הטייס האוטומטי?
טייס אוטומטי נועד להטיס את המטוס ממקום למקום ולדאוג לבדוק את כל נתוני הטיסה ולנהל את הטיסה לפיהם, בצורה הטובה ביותר. הטכנולוגיה הזו במיוחד יעילה בטיסות ארוכות. כשרוצים להפעילו, לוחצים הטייסים על שני כפתורי ניווט, והמטוס יטוס עד ליעד, כשהוא שומר על גובה, כיוון וכדומה. בכל רגע שבו ירצה הטייס להחזיר לעצמו את השליטה במטוס, הוא מנתק את הטייס האוטומטי וחוזר להטיסו בעצמו.
הטייס האוטומטי הראשון פותח על-ידי תאגיד "ספרי" (Sperry) ב-1912. לורנס ספרי (בנו של הממציא האמריקאי אלמר ספרי) הציג אותו לציבור שנתיים מאוחר יותר והמחיש את אמינות המצאתו בכך שטס במטוס כשידיו מורמות והטייס האוטומטי שולט בהיגוי.
בעברית - האם הטייס האוטומטי מנבא את המטוס האוטונומי, שיטיס את עצמו ללא טייס?
https://youtu.be/seGcEaulB9A
כך מתבצעת הנחתת מטוס בעזרת הטייס האוטומטי:
http://youtu.be/8K62MuaT9mU
סרטון של טיסה עם טייס אוטומטי בפעולה:
https://youtu.be/9NFq2eZSDJE
הנה הטייס האוטומטי של המכונית של טסלה:
https://youtu.be/7quu551ehc0
מהי קופסה שחורה של מטוס ואיך היא פועלת?
אחרי כל תאונת מטוס, למשל, מתבצע חיפוש רציני אחרי אחד המתקנים החשובים במניעת תאונות עתידיות. המתקן הזה הוא הקופסה השחורה, זו שבאנגלית קוראים לה Flight Recorder, בעברית "מקליט טיסה".
המתקן, שבניגוד לשמו בימינו הוא איננו בצבע שחור, מאפשר לחקור מה קרה במהלך כל שנייה לאורך השעות שלפני תאונה, עד השניות האחרונות שלפני התרסקות מטוס, טביעת צוללת וכדומה.
היא מאפשרת לחוקרי התאונות לקבל מידע רב כגון: (בדרך כלל הקלטה של עד חצי שעה ממועד התאונה) על ידי מכשיר ה-CVR, וכן נתוני הטיסה ממכשיר ה-FDR (רשם נתוני הטיסה).
מהשגיאות שעשו הטייסים, נתוני הטיסה ממכשיר ה-FDR שמתעד את נתוני הטיסות, מדוע ומה קרה כשניתק הקשר עם מגדל הפיקוח, מה היו השיחות בתא הטייס, אילו כשלים היו בחלקי המטוס וכדומה - כדי לדעת את הבעיות או הטעויות שגרמו לאסון, מטרתה העיקרית של הקופסה השחורה היא לתעד ולשמר את כל הפרטים והנתונים הללו.
ניתן למצוא אותה כיום במגוון כלי תחבורה להסעת המונים, כמו מטוסים, מסוקים, צוללות, רכבות, אוטובוסים והיום גם מעבורות חלל ומכוניות ניסוי ולצרכים צבאיים אפילו מל"טים (מטוסים ללא טייס).
כיום, כדי להגדיל ככל הניתן את הסיכויים שלה לשרוד, ממוקמת הקופסה השחורה בזנב המטוס. היא גם עמידה המיוחד בפני חדירה של מים, מכה מאוד חזקה או חשיפה לחום רב.
הקופסה השחורה מקליטה את הטיסה, או הנסיעה של כלי תחבורה. היא מתעדת פרטים ונתונים דוגמת תנאי הנסיעה, תפקוד המערכות, מהירות, תקשורת לאחרים, שיחות בתא הטייס ועוד.
קופסה שחורה מכילה מגוון רכיבים רבים המתחברים ליחידה שלמה. במטוסים, למשל, צבעה כתום. זאת כדי שיהיה קל יותר למצוא אותה, גם בין שרידי מטוס שרופים וכהים.
כדי שלא תהיה תלויה במטוס או כלי התחבורה שאותו היא מתעדת, את המתח החשמלי מקבלת הקופסה השחורה ממקור כוח חיצוני.
ואגב, בתרבות הפך המונח "קופסה שחורה" לנפוץ בתחום התעופה והוא מכוון לכל ציוד אלקטרוני שאנשי צוות המטוס לא אמורים לגעת בו.
כך פועלת הקופסה השחורה:
https://youtu.be/XKAtWAkl4qM
תפקיד הקופסה השחורה בחקר התרסקויות מטוסים (עברית):
https://youtu.be/xFYUveGqVlo
עוד סרטון הסבר:
https://youtu.be/TCry8d7WY48
דוגמה מהחיים והמוות של חקר התרסקות בעזרתה:
https://youtu.be/VGzpv96AQKg
ומה יש בקופסה השחורה והאם היא בכלל שחורה:
https://youtu.be/pYBlDwIUp9M
איך פועל מטוס תדלוק?
מטוס תדלוק (Refueling plane) הוא מטוס המשמש לתדלוק אווירי, פעולה של העברת דלק מכלי טיס אחד לאחר, בזמן טיסה.
התדלוק האווירי מאפשר הגדלה משמעותית של טווח הטיסה והיא מסייעת למטוסי קרב לבצע פעולות צבאיות הרחק משדות התעופה שמהם יצאו. מדובר בפעולה שיש לה עלויות גבוהות והסיכון בה גדול יותר. משום כך משתמשים כיום בתדלוק אווירי רק במטוסים צבאיים.
אחד ממטוסי התדלוק המוכרים בעולם היה הבואינג KC-135 סטרטוטנקר (Boeing KC-135 Stratotanker), ששימש במשך שנים רבות לתדלוק ותובלה בליל האוויר והצבא והאמריקאי, כמו גם בחילות אוויר נוספים.
#סוגי תדלוק אווירי
ברבות השנים נוצרו כמה שיטות לביצוע תדלוק אווירי:
שיטת הבום - הראשונה, שהמציאו האחים האנטר, עושה שימוש ב"בום" (Boom), סוג של מוט תדלוק שיוצא ממטוס התדלוק ומתחבר למטוס המתדלק. יתרונה של שיטת הבום הוא היכולת להעביר בה כמות גדולה מאד של דלק, בזמן קצר מאוד. שיטה זו מכונה לעתים "מתדלק זכר".
שיטת הסל - השיטה השנייה, שהמציא קובהאם, היא שיטה המשתמשת בסל (Drouge and Probe). בשיטה זו המטוס המתודלק מתמרן, עד שהדוקרן מתחבר לעוגן, מעין מתאם שנראה כמו כדור נוצה, וניתן להעביר בהם דלק. בגמר התדלוק מאיטים המטוס או המטוסים המתודלקים, את מהירות טיסתם, וכך הם מתנתקים מהצינור.
יתרונותיה של שיטת הסל הם באפשרות שלה לתדלוק מקבילי, בה שני מטוסים מתדלקים בו-זמנית. שיטה זו היא גם היחידה שמאפשרת תדלוק של מסוקים באוויר. חסרונה העיקרי של שיטת קובהאם נעוצה בכך שהיא אטית יותר משיטת הבום. השיטה מכונה גם "מתדלק נקבה".
שיטת כנף אל כנף - השיטה השלישית, שכיום לא משתמשים בה, היא התדלוק "כנף אל כנף". השיטה, שהייתה בשימוש בכמה מפציצים סובייטיים בעבר, יצאה כליל משימוש. בשיטה זו שוחרר צינור גמיש מקצה הכנף והצינור נתפס אל נועלן מיוחד המורכב בקצה הכנף של המטוס השכן. לבסוף הופעלו משאבות הדלק ובוצע העברת הדלק.
כך פועל התדלוק האווירי (עברית):
https://youtu.be/9wbvQA7uzns
תולדות התדלוק האווירי (עברית):
https://youtu.be/NsgjDLc3YOs
הסבר על התדלוק האווירי בארץ:
https://youtu.be/YV_1TDcA618
מטוס חמקן מתדלק באמצעות "בום":
https://youtu.be/k56OoEbuJEk
עוד תדלוק בשיטת ה"בום" של מטוס הקרב "אדיר", ה-F35 של חיל האוויר (מתורגם):
https://youtu.be/bsGs0TuKB6k
מטוס תדלוק מתדלק בשיטת ה"סל":
https://youtu.be/2bJ8Q8iaN4c
כך נראה התדלוק ממטוס תדלוק, מהצד של מטוס התדלוק B52:
https://youtu.be/UFqRp0r0fNY
ותדלוק מטוס קרב בחיל האוויר הישראלי:
https://youtu.be/JW1lHcbIXYM
איך פועל מנוע סילון?
מנוע הסילון (Jet Engine) הוא אמצעי ההנעה של המטוס המודרני. המנוע הוא חלק מהמטוס. בעת שסילון הגזים החמים יוצא ממנו ונע לאחור, הוא גורם למנוע לנוע לכוון הפוך ממנו, כלומר קדימה. כך המטוס שאליו מחובר המנוע נע קדימה.
למנוע הסילון יש 5 חלקים עיקריים ובהם מתקיים התהליך שיוצר את סילון האוויר האחורי, אותו סילון אוויר הדוחף או מניע את המטוס קדימה. 5 השלבים של ההנעה הסילונית הם: הכונס, המדחס, תא השרפה, הטורבינה והנחיר.
זה עובד כך:
כשהמנוע עובד, נכנס אוויר דרך הכונס אל המנוע. כשמטוס מגביה טוס, נכנס למנוע אוויר דליל יותר. משום כך דוחס המדחס את האוויר, בכדי להפוך אותו לדחוס יותר. המדחס גם מאט את תנועת זרם האוויר שנכנס אל המנוע. האטת האוויר נובעת מכך שכשהמטוס טס במהירויות גבוהות, יש להאט את האוויר הנכנס למנוע, כך שהלהבה שבתא השרפה תתקיים בצורה יציבה. לאחר שהמדחס דחס את האוויר, הנפח שלו קטן משמעותית וכך הוא זורם במהירות אטית שבה הלהבה יציבה יותר בתא השרפה. אגב, פעולת הדחיסה גם מחממת את האוויר ומכאן שהוא נכנס אל תא השרפה כשהוא כבר מחומם.
מהמדחס יוצא האוויר אל תא השרפה. מכיוון שהשרפה מתרחשת רק בין דלק גזי לחמצן גזי, יש להפוך את הנפט לאדים לשם בערה. לשם כך מרוסס האוויר הדחוס בדלק סילוני - ממש כמו הנפט שבתנורי הנפט הביתיים שפעם היו נפוצים ברבים מבתי ישראל בחורף.
תהליך השרפה משחרר חום רב, שמגיע בקלות לטמפרטורה של 1500 מעלות צלזיוס ויותר. כדי למנוע בטמפרטורה כה גבוהה מהמטוס להישרף מהחום העצום הזה, מקררים אותו. זה נעשה על ידי הזרמת חלק מהאוויר שנלקח מהמדחס אל מחוץ לקירות תא השרפה לצורכי קירור. כשהאוויר מוזרם עד קצה תא השרפה הוא מקרר את גזי הסילון שנפלטים ממנו וזאת בכדי שהטורבינה לא תימס מהחום העצום.
בתחילה מוציאה הטורבינה מזרם האוויר, אנרגיה מספקת להפעלת המדחס (לשניים ציר משותף). כל שאר האנרגיה שנוצרת במטוס מניעה את המטוס.
לבסוף ייצא סילון הגזים החמים מהמנוע דרך הנחיר, שהוא החלק הפולט את הגזים הרותחים.
כך פועל מנוע הסילון:
https://youtu.be/eA699AKxT7s
בעברית על המבער האחורי, שהוא מנוע סילון אימתני, בהזרקת דלק מתפרצת (עברית):
https://youtu.be/12lNzR9JpOs
עוד הסבר לדרך פעולתו של מנוע הסילון:
https://youtu.be/kz5kv0RfeUc
כך בונים מטוס שמדגים כיצד דוחף את המטוס קדימה סילון האוויר היוצא מאחור (עברית):
https://youtu.be/Re6cgaFn3wE
ופעולתו של מנוע הסילון האמיתי:
https://youtu.be/KjiUUJdPGX0
מי המציא את המצנח?
זה היה בוקר מיוחד בחייו של אנדרה ז'אק גרנרין (André-Jacques Garnerin). זו שנת 1797 והוא מודיע לחבריו שהיום יקפוץ מכדור פורח, מגובה של שני קילומטרים. גרנרין מבטיח לחבריו בביטחון שהוא יצנח לאדמה ויעשה זאת מבלי להיפגע.
שנים רבות לפניו, מעל 500 שנה, היה מי ששירטט מצנח ראשוני על הנייר. אבל מאז ועד גרנרין לא הצליח איש לבנות מצנח יעיל ומוצלח מספיק ולהוכיח שבידיו מתקן שיכול לאפשר צניחה בטוחה ואיטית לאדמה.
המהנדס האמיץ עומד לצנוח עם מתקן הצניחה שתכנן, מתקן העשוי מבד פשתן ושנבין את הרגע - איש מעולם עוד לא צנח כך וגם הוא.
את ההמצאה שהוא המציא ורוצה לסמוך עליה בקפיצתו החלוצית הוא כינה בצרפתית בשם "פאראשוט" (parachute). אנו מכירים אותה בתור "מצנח".
וכך, ב-22 באוקטובר 1797 גרנרין מחבר את המצנח שלו אל הבלון וממריא בכדור הפורח שלו לשמיים. חבריו הצופים בו מלמטה רואים אותו עולה ועולה, כשבהדרגה הוא הולך ונעלם בגובה רב.
כשהבלון מגיע לגובה של כ-1,000 מטר, מנתק הממציא את המצנח שלו מהבלון. הבלון שהשתחרר מהעומס, מתרומם במהירות כלפי מעלה וגרנרין והמצנח מתחילים ליפול. בתחילה נראה שהם נופלים להתרסקות, אך תוך שניות מתרחבת החופה והמצנח מתחיל לרדת באיטיות, תוך תנודות עזות ומפחידות, מצד לצד. הממציא הרגיש לרגע שהתנודות הללו כמעט ומשליכות אותו מהסל, אבל הכל הסתדר בהמשך הצניחה.
למטה ממשיכים חבריו לצפות אל השמיים, מעט מודאגים. לפתע הם רואים סל נצרים קטן, המחובר למעין מטרייה גדולה מבד. הוא צונח מהשמיים, היישר לעברם על הקרקע. ככל שמתקרב הסל לאדמה, נראה המצנח שמחובר אליו גדול ומרשים עוד יותר. בתוכו ישב הממציא המחויך. גרנרין הצליח לנחות מגובה רב, ללא נזק ואפילו בהנאה. כשפגע בקרקע הוא נחבט אמנם קלות, אבל יצא ללא פגע. הוא ידע שעשה היסטוריה - בצניחה זו הוא המציא את המצנח והשיק את עולם הצניחה.
גרנרין הגיע לרגע הזה, לאחר שלמד פיזיקה. בהמשך הוא למד גם אצל חלוץ הכדור פורח הצרפתי, ז'אק שארל. במהלך מלחמות המהפכה הצרפתית הוא הרבה להשתמש ולחקור את השימוש בבלונים על ידי הצבא. צרפת של אותם ימים היא אויבת של האימפריה הבריטית ובשלב מסוים תופסים אותו הבריטים ומסגירים אותו לאוסטריה. האוסטרים מכניסים אותו לכלא, כשבוי מלחמה בעיר ההונגרית בודה. כשהוא משתחרר מהשבי חוזר גרנרין לעסוק בבלונים ודי מהר הוא מתחיל לחקור ולנסות מצנחי מסגרת קשיחים. בתחילה הוא התכוון שהמצנח שלו יהיה בעצם מתקן הצלה למי שייאלצו להימלט מבניין בוער בזמן שריפה. רק בהמשך הוא יבין כמה יותר ניתן לעשות באמצעותו ועושה הרבה יותר היסטוריה משהוא חשב לעשות.
הנה סיפורו המלא של הבלונאי שהמציא את המצנח:
https://youtu.be/Moqc5jJcJ-Q
עוד על המצאת המצנח:
https://youtu.be/UE1GE1FnXKM
וסרט על ההיסטוריה של הצניחה:
http://youtu.be/y0SEzLv6Tgo
מה הסכנה למטוס שפוגע בו ברק?
מדענים מעריכים ש-8 מיליון ברקים מתרחשים בכל יום בעולם. האם ברק שפוגע במטוס יכול להזיק ליושבים בו?
ובכן לא. מסתבר מהמון ניסויים שהברקים עוברים על גוף המטוס ולא מצליחים לחדור פנימה ולהזיק ליושביו או לגרום לשריפה מסוכנת.
מסתבר שגם במטוסים שבנויים מהרבה חומרים שאינם מתמודדים טוב עם ברק כזה, גם בהם המטוס שורד ללא קושי פגיעה של ברק.
הנה סרטון על הסכנות מהברקים למטוסים באוויר:
http://youtu.be/m37z5R2rJ5E
את הקופסה השחורה המציא חוקר תאונות הטיס האוסטרלי דיוויד וורן בשנת 1953. וורן הוטרד מהעובדה שכשחוקרים תאונות מטוס יודעים מעט מדי על הסיבות לתאונה והנסיבות שבה היא נגרמה. היה לו גם עניין אישי בנושא, כי אביו נהרג בתאונת מטוס, כשהיה ילד, בשנת 1934 ומכיוון שלא היו לה עדים ולא נותרו בה ניצולים, למשפחה לא ניתן כל הסבר על נסיבותיה.
וורן, שהמתנה האחרונה שהעניק לו אביו הייתה מקלט רדיו, התמחה בבית הספר בבנייה של מקלטי רדיו ובאלקטרוניקה בכלל. אז טייפ, או רשמקול שישמור את השיחות בין הטייסים למגדל הפיקוח וביניהם בתא הטייס. כך, הוא חשב, ניתן יהיה לדעת יותר על נסיבות התאונות האיומות והלא ברורות הללו.
אבל כשוורן פנה לרשויות הטיס עם הרעיון, הוא נדחה מכל וכל.
ועדיין, רעיון הקופסה השחורה, שאז כמובן עוד לא נקרא כך, לא הונח על ידו הצידה. להיפך, בשנת 1956 יצא אב-הטיפוס הראשון של הקופסה השחורה, שהקליט אז 4 שעות של שמע. הוא היה קצת מדהים, אבל עדיין לא הרשים את הפקידים...
רצה המקרה ובכיר בריטי בעולם הטיס, שהגיע ב-1958 לביקור באוסטרליה, שמע על וורן וביקש לראות את אב הטיפוס שלא מומש. הוא, בניגוד לרשויות האוסטרליות, הבין מיד את חשיבותו של המכשיר, גם בחקר ובמניעה של תאונות טיס עתידיות וכן, גם את הפוטנציאל המסחרי של מקליט כזה. הוא פנה לוורן והציע לו לממן את הפיתוח ולהיות לשותפו.
מכאן הפך פיתוח ההמצאה למהיר ובמהלכו הוענק לה גם השם "קופסה שחורה". נעשתה שם עבודה מדהימה ביצירת מכשיר שלא ייהרס בחבטה קשה של התרסקות, באש ובמים. עם השנים נוספה לקופסה גם יכולת לשמור את נתוני מערכות המטוס, כדי ללמוד על כשלים טכניים שבגללם מטוסים מתרסקים ולתקנם.
המצאתו של ווקר הפכה בימינו לפריט חיוני, שלא לומר פריט חובה, בכל מטוס. תרומתה לבטיחות הטיסה ולעובדה שמסוכן היום הרבה פחות לטוס, מאשר לעלות על מכונית, היא תרומה שלא תאומן.
כך הפך היתום מאב, שאביו נהרג בתאונת טיסה, למי שהציל ברבות השנים המוני נוסעים אחרים, בזכות כישרון, התמדה, השראה ומיקוד בעשיית טוב. ומה אתם עשיתם למען העולם לאחרונה?
בשנות ה-60 אוסטרליה הייתה הראשונה שחייבה כל מטוס נוסעים להתקין ולשאת קופסה שחורה. זאת אחרי שמטוס נוסעים הולנדי F27 של חברת טראנס אייר אוסטרליה התרסק באחת מהמדינות שלה.
הנה סיפור המצאת הקופסה השחורה (עברית):
https://youtu.be/a5y-RMMUYdY
על המצאת הקופסה השחורה באנגלית:
https://youtu.be/xyfhbWT2gzU
וכך חוקרים התרסקויות של מטוסים (עברית):
https://youtu.be/xFYUveGqVlo
עם המצאת מטוסי הסילון החליטו המהנדסים שטייס שמטוסו נפגע לא חייב להתרסק עימו. המצאת כיסא המפלט (מושב המפלט) איפשרה לטייסים להיזרק עם כסא הטייס שלהם מהמטוס ולצנוח בביטחה אל הקרקע.
לכיסא המפלט יש מנגנון אוטומטי שמשחרר את הכיסא, כשהטייס צונח באוויר. אחרי זמן מה גם נפתח המצנח האוטומטי והטייס ממשיך לצנוח למטה בביטחון מוחלט. בשל העובדה שהם חשופים להתקפות והסיכוי לפגיעה בהם גבוה יותר, מטוסי קרב מצוידים כיום כמעט תמיד בכיסאות מפלט.
כך פועל כיסא המפלט או מושב המפלט:
http://youtu.be/_E5QSvxbnmw
והנה דרך הפעולה של כיסא מפלט מודרני:
http://youtu.be/e-RcMEDLu7Y
סימולטור הטיסה הוא מתקן המדמה נהיגה במטוס והתמודדות עם מצבים ותרחישים הדומים לאלה שחווה טייס במציאות. כמו רוב הסימולטורים מסוגו, גם סימולטור הטיסה משמש לצורכי אימון והדרכה של טייסים. כיום מחוייבים טייסי קרב רבים בעולם, כולל אלה של חיל האוויר הישראלי, בתרגול קבוע באמצעות סימולטורים כאלה. חלק מההטמעה של מטוסים חדשים או מערכות טכנולוגיות מתקדמות מלווה כמעט תמיד בתרגולי סימולטורים כאלה.
גם טייסי חברות תעופה מסחריות, כמו אל על, עוברים הכשרה באמצעות סימולטורי טיסה ומתרגלים תרחישים שונים, מספר פעמים בשנה. בצורה כזו יכולות חברות התעופה לשפר את איכות הטייסים ויכולותיהם, מבלי לסכן מטוסים וכמובן נוסעים.
בשנים האחרונות, בזכות התפתחות המחשב, נוצרו גם סימולטורים שנועדו לבידור מסחרי להמונים. מתקנים כאלה נועדו להרחיב את החוויה של משחקי המחשב שמאפשרים הטסה מדומה של מטוסים ומסוקים ואף לתרגל קרבות אוויר.
הנה סימולטור הטיסה של בואינג:
https://youtu.be/OdDWz6Oh_Sk
כך מתאמן טייס בסימולטור טיסה:
http://youtu.be/YvBUbQbHdOI
הנה משחק מחשב שהוא סימולטור טיסה לחובבים:
http://youtu.be/cYyuZcKpdEs
והנה בחור שהצליח ללמוד לטוס כמעט רק בעזרת הסימולטור:
http://youtu.be/XF93ht9EuQg
והנה הסימולטורים השונים שצה"ל מפעיל כדי להכשיר את החיילים, כולל סימולטורי טיסה משוכללים:
http://youtu.be/R36v0iN4_Rw
טייס אוטומטי נועד להטיס את המטוס ממקום למקום ולדאוג לבדוק את כל נתוני הטיסה ולנהל את הטיסה לפיהם, בצורה הטובה ביותר. הטכנולוגיה הזו במיוחד יעילה בטיסות ארוכות. כשרוצים להפעילו, לוחצים הטייסים על שני כפתורי ניווט, והמטוס יטוס עד ליעד, כשהוא שומר על גובה, כיוון וכדומה. בכל רגע שבו ירצה הטייס להחזיר לעצמו את השליטה במטוס, הוא מנתק את הטייס האוטומטי וחוזר להטיסו בעצמו.
הטייס האוטומטי הראשון פותח על-ידי תאגיד "ספרי" (Sperry) ב-1912. לורנס ספרי (בנו של הממציא האמריקאי אלמר ספרי) הציג אותו לציבור שנתיים מאוחר יותר והמחיש את אמינות המצאתו בכך שטס במטוס כשידיו מורמות והטייס האוטומטי שולט בהיגוי.
בעברית - האם הטייס האוטומטי מנבא את המטוס האוטונומי, שיטיס את עצמו ללא טייס?
https://youtu.be/seGcEaulB9A
כך מתבצעת הנחתת מטוס בעזרת הטייס האוטומטי:
http://youtu.be/8K62MuaT9mU
סרטון של טיסה עם טייס אוטומטי בפעולה:
https://youtu.be/9NFq2eZSDJE
הנה הטייס האוטומטי של המכונית של טסלה:
https://youtu.be/7quu551ehc0
טכנולוגיות תעופה
אחרי כל תאונת מטוס, למשל, מתבצע חיפוש רציני אחרי אחד המתקנים החשובים במניעת תאונות עתידיות. המתקן הזה הוא הקופסה השחורה, זו שבאנגלית קוראים לה Flight Recorder, בעברית "מקליט טיסה".
המתקן, שבניגוד לשמו בימינו הוא איננו בצבע שחור, מאפשר לחקור מה קרה במהלך כל שנייה לאורך השעות שלפני תאונה, עד השניות האחרונות שלפני התרסקות מטוס, טביעת צוללת וכדומה.
היא מאפשרת לחוקרי התאונות לקבל מידע רב כגון: (בדרך כלל הקלטה של עד חצי שעה ממועד התאונה) על ידי מכשיר ה-CVR, וכן נתוני הטיסה ממכשיר ה-FDR (רשם נתוני הטיסה).
מהשגיאות שעשו הטייסים, נתוני הטיסה ממכשיר ה-FDR שמתעד את נתוני הטיסות, מדוע ומה קרה כשניתק הקשר עם מגדל הפיקוח, מה היו השיחות בתא הטייס, אילו כשלים היו בחלקי המטוס וכדומה - כדי לדעת את הבעיות או הטעויות שגרמו לאסון, מטרתה העיקרית של הקופסה השחורה היא לתעד ולשמר את כל הפרטים והנתונים הללו.
ניתן למצוא אותה כיום במגוון כלי תחבורה להסעת המונים, כמו מטוסים, מסוקים, צוללות, רכבות, אוטובוסים והיום גם מעבורות חלל ומכוניות ניסוי ולצרכים צבאיים אפילו מל"טים (מטוסים ללא טייס).
כיום, כדי להגדיל ככל הניתן את הסיכויים שלה לשרוד, ממוקמת הקופסה השחורה בזנב המטוס. היא גם עמידה המיוחד בפני חדירה של מים, מכה מאוד חזקה או חשיפה לחום רב.
הקופסה השחורה מקליטה את הטיסה, או הנסיעה של כלי תחבורה. היא מתעדת פרטים ונתונים דוגמת תנאי הנסיעה, תפקוד המערכות, מהירות, תקשורת לאחרים, שיחות בתא הטייס ועוד.
קופסה שחורה מכילה מגוון רכיבים רבים המתחברים ליחידה שלמה. במטוסים, למשל, צבעה כתום. זאת כדי שיהיה קל יותר למצוא אותה, גם בין שרידי מטוס שרופים וכהים.
כדי שלא תהיה תלויה במטוס או כלי התחבורה שאותו היא מתעדת, את המתח החשמלי מקבלת הקופסה השחורה ממקור כוח חיצוני.
ואגב, בתרבות הפך המונח "קופסה שחורה" לנפוץ בתחום התעופה והוא מכוון לכל ציוד אלקטרוני שאנשי צוות המטוס לא אמורים לגעת בו.
כך פועלת הקופסה השחורה:
https://youtu.be/XKAtWAkl4qM
תפקיד הקופסה השחורה בחקר התרסקויות מטוסים (עברית):
https://youtu.be/xFYUveGqVlo
עוד סרטון הסבר:
https://youtu.be/TCry8d7WY48
דוגמה מהחיים והמוות של חקר התרסקות בעזרתה:
https://youtu.be/VGzpv96AQKg
ומה יש בקופסה השחורה והאם היא בכלל שחורה:
https://youtu.be/pYBlDwIUp9M
מטוס תדלוק (Refueling plane) הוא מטוס המשמש לתדלוק אווירי, פעולה של העברת דלק מכלי טיס אחד לאחר, בזמן טיסה.
התדלוק האווירי מאפשר הגדלה משמעותית של טווח הטיסה והיא מסייעת למטוסי קרב לבצע פעולות צבאיות הרחק משדות התעופה שמהם יצאו. מדובר בפעולה שיש לה עלויות גבוהות והסיכון בה גדול יותר. משום כך משתמשים כיום בתדלוק אווירי רק במטוסים צבאיים.
אחד ממטוסי התדלוק המוכרים בעולם היה הבואינג KC-135 סטרטוטנקר (Boeing KC-135 Stratotanker), ששימש במשך שנים רבות לתדלוק ותובלה בליל האוויר והצבא והאמריקאי, כמו גם בחילות אוויר נוספים.
#סוגי תדלוק אווירי
ברבות השנים נוצרו כמה שיטות לביצוע תדלוק אווירי:
שיטת הבום - הראשונה, שהמציאו האחים האנטר, עושה שימוש ב"בום" (Boom), סוג של מוט תדלוק שיוצא ממטוס התדלוק ומתחבר למטוס המתדלק. יתרונה של שיטת הבום הוא היכולת להעביר בה כמות גדולה מאד של דלק, בזמן קצר מאוד. שיטה זו מכונה לעתים "מתדלק זכר".
שיטת הסל - השיטה השנייה, שהמציא קובהאם, היא שיטה המשתמשת בסל (Drouge and Probe). בשיטה זו המטוס המתודלק מתמרן, עד שהדוקרן מתחבר לעוגן, מעין מתאם שנראה כמו כדור נוצה, וניתן להעביר בהם דלק. בגמר התדלוק מאיטים המטוס או המטוסים המתודלקים, את מהירות טיסתם, וכך הם מתנתקים מהצינור.
יתרונותיה של שיטת הסל הם באפשרות שלה לתדלוק מקבילי, בה שני מטוסים מתדלקים בו-זמנית. שיטה זו היא גם היחידה שמאפשרת תדלוק של מסוקים באוויר. חסרונה העיקרי של שיטת קובהאם נעוצה בכך שהיא אטית יותר משיטת הבום. השיטה מכונה גם "מתדלק נקבה".
שיטת כנף אל כנף - השיטה השלישית, שכיום לא משתמשים בה, היא התדלוק "כנף אל כנף". השיטה, שהייתה בשימוש בכמה מפציצים סובייטיים בעבר, יצאה כליל משימוש. בשיטה זו שוחרר צינור גמיש מקצה הכנף והצינור נתפס אל נועלן מיוחד המורכב בקצה הכנף של המטוס השכן. לבסוף הופעלו משאבות הדלק ובוצע העברת הדלק.
כך פועל התדלוק האווירי (עברית):
https://youtu.be/9wbvQA7uzns
תולדות התדלוק האווירי (עברית):
https://youtu.be/NsgjDLc3YOs
הסבר על התדלוק האווירי בארץ:
https://youtu.be/YV_1TDcA618
מטוס חמקן מתדלק באמצעות "בום":
https://youtu.be/k56OoEbuJEk
עוד תדלוק בשיטת ה"בום" של מטוס הקרב "אדיר", ה-F35 של חיל האוויר (מתורגם):
https://youtu.be/bsGs0TuKB6k
מטוס תדלוק מתדלק בשיטת ה"סל":
https://youtu.be/2bJ8Q8iaN4c
כך נראה התדלוק ממטוס תדלוק, מהצד של מטוס התדלוק B52:
https://youtu.be/UFqRp0r0fNY
ותדלוק מטוס קרב בחיל האוויר הישראלי:
https://youtu.be/JW1lHcbIXYM
מנוע הסילון (Jet Engine) הוא אמצעי ההנעה של המטוס המודרני. המנוע הוא חלק מהמטוס. בעת שסילון הגזים החמים יוצא ממנו ונע לאחור, הוא גורם למנוע לנוע לכוון הפוך ממנו, כלומר קדימה. כך המטוס שאליו מחובר המנוע נע קדימה.
למנוע הסילון יש 5 חלקים עיקריים ובהם מתקיים התהליך שיוצר את סילון האוויר האחורי, אותו סילון אוויר הדוחף או מניע את המטוס קדימה. 5 השלבים של ההנעה הסילונית הם: הכונס, המדחס, תא השרפה, הטורבינה והנחיר.
זה עובד כך:
כשהמנוע עובד, נכנס אוויר דרך הכונס אל המנוע. כשמטוס מגביה טוס, נכנס למנוע אוויר דליל יותר. משום כך דוחס המדחס את האוויר, בכדי להפוך אותו לדחוס יותר. המדחס גם מאט את תנועת זרם האוויר שנכנס אל המנוע. האטת האוויר נובעת מכך שכשהמטוס טס במהירויות גבוהות, יש להאט את האוויר הנכנס למנוע, כך שהלהבה שבתא השרפה תתקיים בצורה יציבה. לאחר שהמדחס דחס את האוויר, הנפח שלו קטן משמעותית וכך הוא זורם במהירות אטית שבה הלהבה יציבה יותר בתא השרפה. אגב, פעולת הדחיסה גם מחממת את האוויר ומכאן שהוא נכנס אל תא השרפה כשהוא כבר מחומם.
מהמדחס יוצא האוויר אל תא השרפה. מכיוון שהשרפה מתרחשת רק בין דלק גזי לחמצן גזי, יש להפוך את הנפט לאדים לשם בערה. לשם כך מרוסס האוויר הדחוס בדלק סילוני - ממש כמו הנפט שבתנורי הנפט הביתיים שפעם היו נפוצים ברבים מבתי ישראל בחורף.
תהליך השרפה משחרר חום רב, שמגיע בקלות לטמפרטורה של 1500 מעלות צלזיוס ויותר. כדי למנוע בטמפרטורה כה גבוהה מהמטוס להישרף מהחום העצום הזה, מקררים אותו. זה נעשה על ידי הזרמת חלק מהאוויר שנלקח מהמדחס אל מחוץ לקירות תא השרפה לצורכי קירור. כשהאוויר מוזרם עד קצה תא השרפה הוא מקרר את גזי הסילון שנפלטים ממנו וזאת בכדי שהטורבינה לא תימס מהחום העצום.
בתחילה מוציאה הטורבינה מזרם האוויר, אנרגיה מספקת להפעלת המדחס (לשניים ציר משותף). כל שאר האנרגיה שנוצרת במטוס מניעה את המטוס.
לבסוף ייצא סילון הגזים החמים מהמנוע דרך הנחיר, שהוא החלק הפולט את הגזים הרותחים.
כך פועל מנוע הסילון:
https://youtu.be/eA699AKxT7s
בעברית על המבער האחורי, שהוא מנוע סילון אימתני, בהזרקת דלק מתפרצת (עברית):
https://youtu.be/12lNzR9JpOs
עוד הסבר לדרך פעולתו של מנוע הסילון:
https://youtu.be/kz5kv0RfeUc
כך בונים מטוס שמדגים כיצד דוחף את המטוס קדימה סילון האוויר היוצא מאחור (עברית):
https://youtu.be/Re6cgaFn3wE
ופעולתו של מנוע הסילון האמיתי:
https://youtu.be/KjiUUJdPGX0
זה היה בוקר מיוחד בחייו של אנדרה ז'אק גרנרין (André-Jacques Garnerin). זו שנת 1797 והוא מודיע לחבריו שהיום יקפוץ מכדור פורח, מגובה של שני קילומטרים. גרנרין מבטיח לחבריו בביטחון שהוא יצנח לאדמה ויעשה זאת מבלי להיפגע.
שנים רבות לפניו, מעל 500 שנה, היה מי ששירטט מצנח ראשוני על הנייר. אבל מאז ועד גרנרין לא הצליח איש לבנות מצנח יעיל ומוצלח מספיק ולהוכיח שבידיו מתקן שיכול לאפשר צניחה בטוחה ואיטית לאדמה.
המהנדס האמיץ עומד לצנוח עם מתקן הצניחה שתכנן, מתקן העשוי מבד פשתן ושנבין את הרגע - איש מעולם עוד לא צנח כך וגם הוא.
את ההמצאה שהוא המציא ורוצה לסמוך עליה בקפיצתו החלוצית הוא כינה בצרפתית בשם "פאראשוט" (parachute). אנו מכירים אותה בתור "מצנח".
וכך, ב-22 באוקטובר 1797 גרנרין מחבר את המצנח שלו אל הבלון וממריא בכדור הפורח שלו לשמיים. חבריו הצופים בו מלמטה רואים אותו עולה ועולה, כשבהדרגה הוא הולך ונעלם בגובה רב.
כשהבלון מגיע לגובה של כ-1,000 מטר, מנתק הממציא את המצנח שלו מהבלון. הבלון שהשתחרר מהעומס, מתרומם במהירות כלפי מעלה וגרנרין והמצנח מתחילים ליפול. בתחילה נראה שהם נופלים להתרסקות, אך תוך שניות מתרחבת החופה והמצנח מתחיל לרדת באיטיות, תוך תנודות עזות ומפחידות, מצד לצד. הממציא הרגיש לרגע שהתנודות הללו כמעט ומשליכות אותו מהסל, אבל הכל הסתדר בהמשך הצניחה.
למטה ממשיכים חבריו לצפות אל השמיים, מעט מודאגים. לפתע הם רואים סל נצרים קטן, המחובר למעין מטרייה גדולה מבד. הוא צונח מהשמיים, היישר לעברם על הקרקע. ככל שמתקרב הסל לאדמה, נראה המצנח שמחובר אליו גדול ומרשים עוד יותר. בתוכו ישב הממציא המחויך. גרנרין הצליח לנחות מגובה רב, ללא נזק ואפילו בהנאה. כשפגע בקרקע הוא נחבט אמנם קלות, אבל יצא ללא פגע. הוא ידע שעשה היסטוריה - בצניחה זו הוא המציא את המצנח והשיק את עולם הצניחה.
גרנרין הגיע לרגע הזה, לאחר שלמד פיזיקה. בהמשך הוא למד גם אצל חלוץ הכדור פורח הצרפתי, ז'אק שארל. במהלך מלחמות המהפכה הצרפתית הוא הרבה להשתמש ולחקור את השימוש בבלונים על ידי הצבא. צרפת של אותם ימים היא אויבת של האימפריה הבריטית ובשלב מסוים תופסים אותו הבריטים ומסגירים אותו לאוסטריה. האוסטרים מכניסים אותו לכלא, כשבוי מלחמה בעיר ההונגרית בודה. כשהוא משתחרר מהשבי חוזר גרנרין לעסוק בבלונים ודי מהר הוא מתחיל לחקור ולנסות מצנחי מסגרת קשיחים. בתחילה הוא התכוון שהמצנח שלו יהיה בעצם מתקן הצלה למי שייאלצו להימלט מבניין בוער בזמן שריפה. רק בהמשך הוא יבין כמה יותר ניתן לעשות באמצעותו ועושה הרבה יותר היסטוריה משהוא חשב לעשות.
הנה סיפורו המלא של הבלונאי שהמציא את המצנח:
https://youtu.be/Moqc5jJcJ-Q
עוד על המצאת המצנח:
https://youtu.be/UE1GE1FnXKM
וסרט על ההיסטוריה של הצניחה:
http://youtu.be/y0SEzLv6Tgo
מדענים מעריכים ש-8 מיליון ברקים מתרחשים בכל יום בעולם. האם ברק שפוגע במטוס יכול להזיק ליושבים בו?
ובכן לא. מסתבר מהמון ניסויים שהברקים עוברים על גוף המטוס ולא מצליחים לחדור פנימה ולהזיק ליושביו או לגרום לשריפה מסוכנת.
מסתבר שגם במטוסים שבנויים מהרבה חומרים שאינם מתמודדים טוב עם ברק כזה, גם בהם המטוס שורד ללא קושי פגיעה של ברק.
הנה סרטון על הסכנות מהברקים למטוסים באוויר:
http://youtu.be/m37z5R2rJ5E
איך ייראו החלונות במטוסי העתיד?
דמיינו מטוסים פתוחים שכמעט כל הקירות שלהם הם חלונות. לא מאמינים שהם יהיו חזקים מספיק? - אז דמיינו שהקירות הללו הם מסכי ענק באיכות וברזולוציה מדהימה.
דמיינו שאתם רואים את כל מה שבחוץ אבל בפנים ומרגישים שאתם מרחפים בשמיים וכמעט, אבל כמעט, נופלים.. עכשיו דמיינו שמישהו מחליף את הנוף ובשנייה אתם מוצאים את עצמכם טסים בחלל החיצון. דמיינו שאתם רואים על המסכים האלה חוויות תלת-ממדיות מהממות, אפשרויות של מוצרים לקנייה בדיוטי פרי (במקום העגלה החבוטה של הדיילים), דמיינו שאתם יכולים לבחור סרט שיוצג על חלק מהקיר שליד המושב שלכם. וזו רק ההתחלה, כי הדמיון והטכנולוגיה עשויים להיפגש מהר משאתם חושבים.
ולכו תדעו אם זו לא ההקדמה לבתים שקופים שבהם תוטמע הטלוויזיה בקירות ותאפשר לצפות בתכניות, אבל גם אם אם "לעבור" למקומות כמו אי בודד, לב יער או פנטהאוז יוקרתי במנהטן.
הנה אפשרות של מטוס הנוסעים מהעתיד ומבפנים:
http://youtu.be/cAGT5A589xE
מסכי ענק שמקרינים את השמיים שבחוץ או את החלל ועוד:
http://youtu.be/HvYsHOzWUY8
פרסומת לרעיון החדשני הזה:
http://youtu.be/afGL5GX6avs
והסבר בעברית:
https://youtu.be/xxFsf7tmUAk?t=4m18s&end=5m32s
דמיינו מטוסים פתוחים שכמעט כל הקירות שלהם הם חלונות. לא מאמינים שהם יהיו חזקים מספיק? - אז דמיינו שהקירות הללו הם מסכי ענק באיכות וברזולוציה מדהימה.
דמיינו שאתם רואים את כל מה שבחוץ אבל בפנים ומרגישים שאתם מרחפים בשמיים וכמעט, אבל כמעט, נופלים.. עכשיו דמיינו שמישהו מחליף את הנוף ובשנייה אתם מוצאים את עצמכם טסים בחלל החיצון. דמיינו שאתם רואים על המסכים האלה חוויות תלת-ממדיות מהממות, אפשרויות של מוצרים לקנייה בדיוטי פרי (במקום העגלה החבוטה של הדיילים), דמיינו שאתם יכולים לבחור סרט שיוצג על חלק מהקיר שליד המושב שלכם. וזו רק ההתחלה, כי הדמיון והטכנולוגיה עשויים להיפגש מהר משאתם חושבים.
ולכו תדעו אם זו לא ההקדמה לבתים שקופים שבהם תוטמע הטלוויזיה בקירות ותאפשר לצפות בתכניות, אבל גם אם אם "לעבור" למקומות כמו אי בודד, לב יער או פנטהאוז יוקרתי במנהטן.
הנה אפשרות של מטוס הנוסעים מהעתיד ומבפנים:
http://youtu.be/cAGT5A589xE
מסכי ענק שמקרינים את השמיים שבחוץ או את החלל ועוד:
http://youtu.be/HvYsHOzWUY8
פרסומת לרעיון החדשני הזה:
http://youtu.be/afGL5GX6avs
והסבר בעברית:
https://youtu.be/xxFsf7tmUAk?t=4m18s&end=5m32s
