שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי טקטיקה?
אם אסטרטגיה היא תכנית הפעולה הכללית שלנו, להשגת היעד, הטקטיקה היא צעד כלשהו בדרך, שנועד להביא אותנו למימושה המלא. צעדים טקטיים רבים נדרשים בדרך אל היעד.
המונח טקטיקה מוזכר בהקשרים רבים, מלוחמה צבאית, משא ומתן ומדינאות ועד לתחומים כמו כלכלה, שיווק, ספורט, משחקי אסטרטגיה ועוד.
דוגמאות יש במגוון של תחומים. בכדורגל למשל, יכולה קבוצה לנצח טקטית ולהבקיע שער בהתקפה מתפרצת, בלי קשר לכך שתנחל הפסד במשחק כולו. במשחקים, כמו שחמט או דמקה, יקריב לא פעם שחקן חיילים, כדי לטמון פח ליריב. גם במשא ומתן קורה לא פעם שמוותרים על עניין חשוב, כדי להגיע להסכמה במשא ומתן כולו. זו המהות של פשרה.
בתחום הצבאי, בו טקטיקה ואסטרטגיה הן ברורות מאד, קורה לא פעם שצד מסוים יזכה בניצחון טקטי בקרב, אך יחווה הפסד אסטרטגי במלחמה. כך קרה כשהצבא המצרי הפתיעה את ישראל וצלח את תעלת סואץ ב-1973, אך ההפסד הטקטי של ישראל לא עצר את צה"ל מלנצח במלחמה. על מקרים (או מצרים...) כאלו נאמר הביטוי "ניצחו בקרב אך הפסידו במלחמה".
גם בכלכלה או בשיווק, עשוי מנהל לנצח את המתחרים במלחמת מחירים ולמכור הרבה יותר מהם, אך להפסיד אסטרטגית, מכיוון שהשחיקה ברווח של החברה תביא להפסד משמעותי במאזן השנתי ואולי אף תביא את החברה לפשיטת רגל.
הנה ההבדל בין אסטרטגיה לטקטיקה:
https://youtu.be/rZkaod95FHo
טקטיקת הישרדות בעולם החי היא התחזות למת (מתורגם):
https://youtu.be/_hBAr7uJ6L8
טקטיקה במשחק הכדורגל (עברית):
https://youtu.be/fJnImQtLi_Q
טקטיקה בעסקים ובשיווק (עברית):
https://youtu.be/w3MrjF04Bs4
וטקטיקה צבאית, במקרה הזה - של "אדמה חרוכה", שבה נסוג הצבא בתוך ארצו, אך הורס כל דבר שעשוי לסייע לאויב להתקדם בכיבוש.
https://youtu.be/RGE8X-jHK80
מה ההבדל בין טקטיקה לאסטרטגיה?
היה זה גנרל קרל פון קלאוזוביץ, מאבות תורת הלחימה המודרנית ואחד ההוגים הצבאיים החשובים בהיסטוריה, שאמר פעם ש"טקטיקה היא תורת השימוש בכוחות לוחמים בקרב. אסטרטגיה היא תורת השימוש בקרבות לתכלית המלחמה."
ואכן, האסטרטגיה מכוונת להתנהלות לטווח ארוך ומבט על התמונה הכוללת, תמונת המלחמה, אם תרצו. לעומתה, הטקטיקה מדברת על הניצחון המיידי, בקרב שהכוחות עומדים בפתחו ורוצים לנצח בו.
זהו ההבדל הבולט שבין הטקטיקה, המיידית וקצרת הטווח במבט שלה, ובין האסטרטגיה, מרחיקת הראות והמתנהלת לטווח הארוך.
אם אסטרטגיה היא התכנית הכללית שלנו, הטקטיקה היא צעד בדרך, שנועד להביא אותנו למימושה המלא.
דוגמאות, כמו בתחום הצבאי, לא חסרות. אם תכניתו של מצביא היא לכבוש מדינת אוייב, הוא יצטרך טקטיקות לכיבוש ערים, מוצבים ויעדים בדרך ולניצחון בקרבות שבהם ינסה היריב לעצור אותו. כל קרב יחייב את הטקטיקה שלו.
בעולם העסקים, למשל, משתדלים מי שמחשיבים את עצמם למנהלים מוצלחים להתרחק מהתדמית של טקטיקנים ומנסים למצב את עצמם כאסטרטגים. איש לא רוצה שיראו בו חסר חזון, "מכבה שריפות", טקטיקן שפותר בעיות מקומיות והוא חסר ראייה מערכתית. כולם היו רוצים להיות בעלי ראייה רחבה וארוכת טווח, בעלי חזון ויכולת להתוות דרך לשנים קדימה, או במילים אחרות - בעלי אסטרטגיה.
זה נכון, אבל בפועל זה לא תמיד מתאים לקצב האירועים ולהתנהלות עולם העסקים המודרני. ממנהל נדרשת לא פעם יכולת טקטית יצירתית ומי שיש להם מיומנויות משוכללות יותר בתחום הטקטיקה יוכלו להתמודד עם מצבים קשים, במציאות שמשתנה במהירות.
מציאות דינמית שכזו הופכת לא פעם את האסטרטגיה של אתמול לבלתי רלוונטית. במציאות כזו ולטווח הארוך ינצחו דווקא מנהלים טקטיקנים. או כמובן מנהלים כאלה שהם בעלי יכולות משני הסוגים - גם אסטרטגים בעלי חזון ויכולת להתוות דרך וגם טקטיקנים זריזים וגמישי מחשבה.
הנה ההבדל בין אסטרטגיה לטקטיקה:
https://youtu.be/rZkaod95FHo
הפתרון לבעיית התיאום בין המטרות שנרצה להשיג, האסטרטגיה שקבענו והטקטיקות היומיומיות, שיש להתאים להן:
https://youtu.be/HdTgZGXRy6M
והסבר נוסף על ההבדלים שבין אסטרטגיה לטקטיקה, היחד עם המטרה ואבני הדרך אליה:
https://youtu.be/voZI75TyeHI
מהו הספר "אמנות המלחמה" של סון זו?
הספר "אמנות המלחמה" (The Art of War) הוא
ספר שנכתב לפני יותר מ-2,500 שנה, בידי סון זו (אפשר גם סון דזה, או סון טסו כמו שכותבים רבים בטעות).
זהו מחבר סיני, שמעט מאוד ידוע עליו ולכן הוא מוגדר כ"מצביא ופילוסוף". אין הרבה ספרים שאלפי שנים אחרי שנכתבו מצליחים להישאר רלוונטיים וממשיכים ללמד אותם באקדמיות לניהול, בבתי ספר צבאיים לפיקוד ובפקולטות שונות באוניברסיטה.
מטרת הספר, על 13 הפרקים שלו, היא להציע כללים לניהול מלחמה מוצלחת. בכל פרק עוסק המחבר בצד אחר של הפיקוד וההובלה, מלחימה, מודיעין, טקטיקה, אסטרטגיה ועד פוליטיקה וארגון.
הטענה של סון היא שאם מפקד או מנהיג ימלא את הכללים שלו - הוא ינצח במלחמה.
בספר העתיק הזה סון זו מציע רעיונות בתחומים שונים, שכולם נועדו לניצחון מהיר וברור במלחמה. את ההשפעות שלו ניתן לראות עד היום ובתחומים רבים.
הספר, שב-1974 התגלה עותק במבוק שלו, מימי הקיסר צ'יינלונג, נחשב קלאסי. במהלך השנים אימצו עקרונות ממנו מפקדי צבא, מנהיגים היסטוריים, מנהלים בתחום העסקי ומובילי מאבקים חברתיים בעולם. ציטוטים ממנו נפוצים עד היום גם במשחקי אסטרטגיה ומשחקי מחשב.
#מהמלצות סון זו
יש בספר המון חוכמה, אך נציין כמה דברים מהם. סון כותב שעל מנהיגים לשאוף לכך שהניצחון יושג מבלי שיצטרכו להילחם כלל.
הוא ממליץ למנהיג לבחון מלחמה כתהליך בלתי צפוי, שלאורך זמן יהיה קשה לשלוט בו. לכן מטרתו של המנהיג הריאלי צריכה להיות חתירה להכרעה מהירה, עד כמה שניתן.
לאורך הספר סון מדגיש חמש תכונות שהן הכרחיות לניצחון במלחמה. את היכולות:
לאחד את כל הלוחמים למטרה אחת משותפת.
לפעול בהתאם לכוח ולגודל של היריב.
לזהות מתי יש להילחם ומתי לא.
להתכונן בעצמך, אך בה בעת למצוא את הרגע הנכון כדי לתקוף את היריב בהפתעה.
לאפשר לאנשים מוכשרים לפעול, מבלי להידחף ולהתערב להם.
סון גם מציין 5 תכונות אופי הכרחיות למנהיגים:
אחריות - כי פזיזותנו תוביל לשגיאות.
אומץ לב - כי פחד מנקיטת יוזמה לא יקדם אותנו.
קור רוח - כי היריב ינצל רגשנות מצידנו.
צניעות - כי התעקשות על כבוד, תוביל לשגיאות.
אכזריות - כי רחמנותנו תנוצל בידי היריב.
על סאן זו וספרו "אמנות המלחמה":
https://youtu.be/brV2hz5vnfU
על הספר המפורסם (עברית):
https://youtu.be/kwblPOB64zM
העקרונות שלו באנימציה:
https://youtu.be/BOLXv3nqDkI
הסבר העקרונות שכתב סון טסו ב"אמנות המלחמה":
https://youtu.be/Hz4FNBj1APA
וסרט תיעודי על הספר "אמנות המלחמה":
https://youtu.be/cWq4WI3ca_M?long=yes
למה צריך אסטרטגיה?
אסטרטגיה (Strategy) היא אוסף של פעולות והחלטות שבאמצעותן מתכננים אדם או ארגון להשיג את יעדיהם, מטרותיהם ואת החזון שלהם. האסטרטגיה היא בעצם תכנית פעולה שמתמקדת בהשגת המטרות והיעדים בטווחי זמן משמעותיים ואת הפעולות הנדרשות להשגתם.
לא הבנתם, נכון? - בואו נאמר שכל שאיפה, בין אם היא אישית, פוליטית או עסקית, לרוב מתחילה בחלום. כדי להגשים את החלום, יש לקבוע מטרות ולבצען. הדרך לעשות זאת היא האסטרטגיה.
הגנרל קרל פון קלאוזוביץ, מאבות תורת הלחימה המודרנית ואחד ההוגים הצבאיים החשובים בהיסטוריה, אמר פעם ש"טקטיקה היא תורת השימוש בכוחות לוחמים בקרב. אסטרטגיה היא תורת השימוש בקרבות לתכלית המלחמה." - ואכן, האסטרטגיה מכוונת להתנהלות לטווח ארוך ומבט על התמונה הכוללת, תמונת המלחמה, אם תרצו. לעומתה, הטקטיקה מדברת על הניצחון המיידי, בקרב הזה שאנו עומדים בפתחו ורוצים לנצח בו.
מקור המושג "אסטרטגיה" הוא מהשפה היוונית. הוא נולד בתחום הצבאי וממנו עבר לתחומים אחרים, כמו ניהול, פוליטיקה, קריירה ועוד.
הנה האסטרטגיה:
https://youtu.be/TD7WSLeQtVw
זוהי אסטרטגיה עסקית (עברית):
https://youtu.be/Dw9VczXsZgg
עוד על האסטרטגיה העסקית (עברית):
https://youtu.be/9Bv0d-EawWk
וכיצד לבנות אסטרטגיה עסקית (מתורגם):
https://youtu.be/hJfCBcpoT_s?long=yes
מהי שיטת הפרד ומשול, המחלישה את הצד השני?
הפרד ומשול (Divide and rule ובלטינית "divide et impera") היא שיטה בה השולט משיג ושומר על עוצמתו, על ידי פיצול הכוח המצוי בידי האחרים.
במילים אחרות, שיטת "הפרד ומשול" מסייעת להפרדה ולפיצול כוחות האויב או הציבור המתנגד, במטרה להחליש את כוחם.
מכיוון ש"השלם גדול מסכום חלקיו", יהיו הפלגים של השלם המאוחד, אותן קבוצות מפוצלות של הצד השני, קטנים וחלשים מאשר הקבוצה המאוחדת והחזקה שלפני ההפרדה. לפיכך ישתדל השליט למנוע התנגדות של קבוצה מאוחדת או אוכלוסייה גדולה, שתקשה על שליטתו בה. הוא ישאף להפריד, כדי למשול.
מי לא עושים שימוש בשיטה הזו? - לא חסרות דוגמאות. הנה שתיים: הנהלות ישאפו לשבור שביתות, על ידי כך שישכנעו חלק מהעובדים המפגינים נגדם ואף שובתים "לשבור שביתה" ובכך יפגעו בסולידריות, ה"ביחד" של השובתים. פוליטיקאים ומנהיגים שנויים במחלוקת ישאפו לפלג את העם ולשסות את האזרחים אלו באלו ובכך להחליש את המתנגדים העושים להפלתם.
#הפרד ומשול בהיסטוריה
את השיטה הזו יישמו בהמון הקשרים היסטוריים. האימפריה הרומית נהגה שוב ושוב לפצל ולבודד עמים כבושים שכבשה בעולם, בכדי שלא יתאחדו נגד שלטונה. כך עשתה רומי במקדוניה, כך עשה יוליוס קיסר במלחמות הגאליות ועוד.
סטרבו, היסטוריון רומי, מתייחס בכתביו לשיטה, בשאיפתה של רומי לפצל את הליגה האכאית במוקדון. הפיצול אפשר לרומאים לנהל משא ומתן שונה, עם כל מדינה בליגה. בעוד שעם חלק מהמדינות מטרת המו"מ הייתה לשמור על כוחן, עם אחרות, שהפריעו לרומי, המטרה הייתה להחליש ולהביא להרס שלהן.
אגב, ברומי השיטה יושמה בארצות שכבשה האימפריה, בצורה של "הפרד וכבוש", כדי שלא ליצור בריתות צבאיות נגדה. בכך היא סתרה את השיטה המדינית ההפוכה שהנהיגה האימפריה הרומית לאחר כיבוש הארצות הללו - שיטה בה איחדו את כל ארצות הכיבוש, אל הקיסרות החזקה והמאוחדת של רומי.
מקיאבלי, בספרו "אמנות המלחמה" (Dell'arte della guerra), הציע גם הוא ליישם את האסטרטגיה הזו בשדה הקרב. הוא המליץ למנהיג לעשות הכל בכדי לפצל את כוחות האויב. הטכניקות הן, בין השאר, לעורר חשד אצל המפקד או המצביא לגבי הנאמנות של חלק מכוחותיו, או אף לספק לו מניע לפיזור של הכוחות בשדה הקרב, כך שהאויב ממילא ייחלש.
גם האימפריה הבריטית בהודו הכבושה התסיסה את הפלגים שונים וגרמה להם להילחם זה בזה, כדי שלא יתאחדו. השיסוי הבריטי של בני דתות שונות בהודו יצר שנאה עזה, שנמשכת עד היום ובאה לידי ביטוי גם בפיצול המוסלמים של הודו למדינה משלהם - פקיסטן.
כששלטו המונגולים בסין, גם הם השתמשו בשיטה בצורה חכמה. המונגולים הביאו אנשי ניהול מוסלמים ממערב אסיה, כדי לנהל בסין את השלטון מטעמם, כשמנגד הם העבירו מנהלנים סיניים, בכדי לנהל אזורים מוסלמיים שכבשו. התוצאה הייתה שהמנהיגות הייתה מפוצלת מהשלטים ובכך הסינים יצרו פיצול אינטרסים מולם.
גם באפריקה הפריד הקולוניאליזם בין חברות, שבטים וארצות - כדי למנוע התקוממות משותפת כנגדו. הקולוניאליסטים ידעו בפירוש שאם האפריקאים יתאחדו נגדם, הם ינצחו אותם לבסוף ולכן השיטה הניבה שלטון בן מאות שנים והעברה של מיליונים לעבדות באירופה ובאמריקה.
במזרח התיכון, אחרי מלחמת העולם הראשונה, חילקו ביניהן בריטניה וצרפת, את המזרח התיכון, בהסכם סייקס פיקו. כך החלישו ופיצלו את המזרח התיכון, שקודם נשלט כיחידה אחת על ידי האימפריה העות'מאנית. הפיצול למדינות ערביות שונות, נועד בעיקר כדי שלא יתמרדו כנגד המעצמות הקולוניאליסטיות מאירופה.
גם כיום משמשת שיטת "הפרד ומשול" לצרכים מגוונים בפוליטיקה ובחברה המודרנית. באמצעות שיטה זו ניתן לפצל עובדים של ארגון גדול ובכך למנוע מהם להתאגד למחאה או שביתה, כנגד ההנהלה או המעסיק. "הפרד ומשול" שימשה גם את הממשלה כדי לסכסך ולפלג את המחאה החברתית בישראל של 2011.
הנה יישום של הפרד ומשול בפוליטיקה - עיתונאית חכמה מסבירה כיצד עושים הפרד ומשול למחאה החברתית ב-2012 (עברית):
https://youtu.be/YEo1X9BbDXE
גלות בבל הייתה חלק משיטה של ממלכת אשור ל"הפרד ומשול" בארצות שכבשה:
https://youtu.be/Wyu-weq5FjY
ושיר על הפרד ומשול (עברית):
https://youtu.be/tRMVAv_XOp0
למה צבאות משתמשים בלוחמה פסיכולוגית?
דמיינו שיטת לוחמה בה אינכם נדרשים לסיכון חיילים ואפילו לא פוגעים בחיילי האויב ובכל זאת היא יעילה ומסייעת לנצחונכם. הייתם מאמצים שיטה שכזו?
לוחמה פסיכולוגית (Psychological warfare) היא בדיוק שיטה כזו. זו שיטת לוחמה שאינה כרוכה בפגיעה פיזית באויב אלא בדיכוי הרצון שלו להילחם, באמצעות השפעה פסיכולוגית על המוטיבציה בקרב חייליו והאזרחים שבעורף, המשפיעים על המנהיגות.
לוחמה כזו מכוונת גם אל חיילי האויב וגם אל האזרחים בקרבו. מטרתה לפגוע ברוח האויב ולהוריד לחיילים ולאזרחים שבצד השני את הביטחון העצמי. לא פעם מכוונת התעמולה אל השלטון ואליטות במדינת האויב - אם באופן ישיר על המנהיגים ואם באופן עקיף, ביצירת לחץ עליהם באמצעות פנייה לאזרחיהם.
במקום באמצעות כלי נשק קונבנציונליים, לוחמה פסיכולוגית מתנהלת באמצעות תעמולה, כלים פסיכולוגיים וחברתיים, כמו גם תמרון של כלי התקשורת של האויב ושיבושים בזרימת המידע אצלו.
ההיגיון בלוחמה פסיכולוגית אומר שהפגיעה בגייסות הלוחמים היא לא רק באמצעות פגיעה פיזית בכוחות הלוחמים, אלא גם על ידי הורדת המורל שלהם, כמו גם פגיעה במוטיבציה ובמורל של העורף האזרחי והלוגיסטי שלו.
אתה משתמש במלחמה פסיכולוגית, באמצעות תעמולה ובאמצעים לוגיים ופיזיים, כדי להשפיע על הדעות, הרגשות וההתנהגות של הצד השני, כך שיתמכו בהישגים ובמטרות הלאומיות שלך.
מי שמפעיל לוחמה פסיכולוגית צריך לשלוט לא רק באמצעי שכנוע והעברת מסרים אלא גם להבין את האויב, את אופי החברה שלו, חולשותיו והלכי רוח של האוכלוסייה בו.
ואגב, לוחמה פסיכולוגית לא רק פונה אל האויב, אלא מנסה להטמיע גם בציבור שלך את התודעה הכוזבת שניצחת, בזמן שאתה מובס. יותר ויותר משקל ניתן לתודעה, כי לא מספיק לנצח את האויב אלא חשוב שהוא יודה בתבוסתו.
#דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית
דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית יעילה מפגין ארגון החיזבאללה כנגד חיילי צה"ל ואזרחי מדינת ישראל. כל מנסה גם חמאס לעשות.
גם ארצות הברית השתמשה בשנות המלחמה הקרה בשידור של תכנים מערביים למדינות הגוש הקומוניסטי. פחות יעילים היו המצרים ששידרו לאזרחי ישראל על הצבא המצרי שפולש לעומק ישראל ודוהר במהירות לתל-אביב, בזמן שלמעשה הוא נחל תבוסות קשות בשדה הקרב.
הנה סיפורה של הלוחמה הפסיכולוגית (עברית):
https://youtu.be/f-eP1kW2Um4?long=yes
ראיון ובו תיאור של לידת התעמולה הפסיכולוגית (עברית):
https://youtu.be/-luSK529Adk
לוחמה פסיכולוגית כנגד החיילים הנאצים בהודעות על גופות השומרים:
https://youtu.be/TipaGUEOeDE
וסרט תיעודי על הלוחמה הפסיכולוגית:
https://youtu.be/8LTmYYg-E2w?long=yes
איך הושמדו חילות האוויר של האוייב במבצע מוקד?
מבצע מוקד הוא מגדולי המבצעים הצבאיים של צה"ל בכל הזמנים וכזה שלומדים ומלמדים בבתי ספר צבאיים.
במסגרת המבצע המורכב והמדהים הזה, שפתח את מלחמת ששת הימים, הנחית חיל האוויר הישראלי מכה מקדימה על שדות התעופה של חיל האוויר המצרי, מה שהעניק לו עליונות אווירית מוחלטת במלחמה ושליטה באוויר, שהעניקה לו יכולת לסייע לכוחות היבשה ללא הגבלה בהמשך המלחמה.
הכל החל בבוקר ה-5 ביוני בשנת 1967. בדיוק בשעה שבה טייסי חיל האוויר המצרי סועדים את ארוחת הבוקר שלהם בשלווה, בחדרי האוכל שלהם, ומפקדיהם עושים את דרכם מהבית אל הבסיס.
בדיוק בשעה 7:45 צללו בהפתעה מוחלטת, כ-200 מטוסים, מגובה רב, אל עבר 11 שדות תעופה מצריים. הם החלו לכתוש את המטוסים המסודרים בשורות ואת מסלולי ההמראה עצמם.
הפצצות והרקטות שהוטלו על מסלולי ההמראה המצריים, הפגזים שנורו על המטוסים ועל סוללות הנ"מ המסוכנות, אותו נשק נגד מטוסים - כל אלו עשו עבודה מהירה ואכזרית. בתוך דקות היתמרו אל השמיים, מכל בסיסי חיל האוויר המצרי, עמודי עשן סמיכים. על המסלולים בערו מאות מטוסי הקרב של האויב. ומסלולי שדות התעופה שלו, מלאים בבורות וחורים, שלא יאפשרו שימוש בהם בימים הבאים.
בתוך פחות משעה הכריעו מטוסי הקרב של ישראל, את חיל האוויר של המצרים והשיגו עליונות אווירית מוחלטת. זו תאפשר לצה"ל, צבא קטן המגן על מדינה ששטחה זעיר, אל מול אוייבותיה הענקיות, ומותניה צרות באופן מסוכן, לנצח בששת הימים הבאים צבאות ענקיים של 7 מדינות ערביות ולייצר את אחד הנצחונות הצבאיים המרשימים בהיסטוריה האנושית.
הנה סיפורו של מבצע מוקד (מתורגם):
https://youtu.be/e2ckaML9D8c
סיקור המבצע (עברית):
https://youtu.be/xMs4EvQ088A
כך התגלגלו העניינים לאחר מכן (עברית):
https://youtu.be/7vuJKjJcsZQ
עדויות הטייסים שהפציצו את שדות התעופה המצריים (מתורגם):
https://youtu.be/dR0awYnrZlI
במבצע זה גם נרשם כישלון צורב בחזית העיראקית, אבל יתכן שדווקא הוא תרם לניצחון הגדול (עברית):
https://youtu.be/-K9sj8UDEaw
מוטי הוד, מפקד חיל האוויר מספר על הסיכון המחושב שהוא לקח (עברית):
https://youtu.be/O8OKcrUZfwo
וסיפורו של מבצע מוקד באנגלית:
https://youtu.be/gU1F1gdcJD4
למה קורטז שרף את ספינותיו?
תרגיל צבאי כזה עוד לא היה... הרנן קורטס היה קונקיסטדור, הכובש שכבש את מקסיקו במאה ה-16, בשליחות ספרד. במהלך הלחימה הקשה שניהל למול האימפריה האצטקית, כדי לכבוש אותה ולהשתלט על אוצרותיה, ביצע קורטס מהלך אמיץ ויצירתי, שאפשר לו להפוך את הקרב ולהכניע בזכות כך את האימפריה האצטקית, ששלטה כבר 200 שנה באזור.
את התכסיס הצבאי המבריק שלו לא ביצע קורטס לאויביו, אלא לחייליו שלו. בעת שהגיע עם ספינותיו אל החוף, לקראת קרב ההכרעה נגד האצטקים, הוא שמע את חייליו מדברים על נסיגה. הוא הבין שאנשיו פוחדים מהקרב באימפריה האצטקית והחליט להפוך את הפחד שלהם לדחף לנצח.
אבל איך הוא יצליח לגרום להם לנצח?
ואז עלה בראשו הפיתרון. הוא ידע שאין כמו הרגע שבו אתה לחוץ אל הקיר ובלית ברירה, אתה נאלץ להחליט אם למוות או לניצחון. קורטז נתן פקודה לשרוף את ספינותיו. לאחר ששרף אותן, אמר המפקד לחייליו שמהקרב הזה הם יוכלו לצאת - או כמנצחים או בארון מתים.
אבל מה הייתה המטרה של קורטז? מה הגיוני בשריפת הספינות שנחוצות כדי להציל את צבאו במקרה שיובס? - מה שהנחה אותו היא הידיעה שכל עוד יש לו ולחייליו את האפשרות לסגת, הם לא יתנו את כול כולם בכדי לנצח. רק חוסר ברירה יגרום להם להילחם בכל הכוח, שהרי אם יובסו רק מוות הוא האופציה.
זה הצליח וחייליו של קורטז ניצחו.
אגב, קורטז לא סתם ידע ששוב להילחם באימפריה חזקה כל כך, כמו זו של האצטקים. מרגע שעגן בחוף ורה קרוז וקיבל מתנות רבות של זהב מהאצטקים, הוא למד מהם שבצירוף מקרים נדיר, ספינותיו נחתו בשנה מיוחדת, המתרחשת לפי האמונה של האצטקים אחת ל-52 שנה. לפי האמונה של האצטקים, בשנה זו אמור להגיע אליהם אל אדיר בשם קצלאלקואטל. לאל הזה הם היו מוכנים להעניק הכל... הוא גם הבין שלקיסר המקומי מונטזומה יש כמויות עצומות של זהב. כמו כל קונקיסטדור, הוא אהב זהב.
כיום משתמשים מאמנים אישיים בדימוי של שריפת הספינות, כדי להאיץ ולדרבן במאומנים, לקחת את גורלם בידיים, לסכן הכל - כדי שלא תהיה להם ברירה אלא להתקדם ולהצליח, כמו קורטז בפלישה אל תוך היבשת, ולפרוץ לעצמם דרכים חדשות למעלה.
המסקנה יפה. צריך אומץ רב בשביל לבצע. להתפטר מהעבודה הבטוחה והמכניסה אבל שנואה, כדי להגשים חלומות ולמצוא עבודה טובה, או להיפרד מבן זוג שלא עושה לנו טוב, כדי לפגוש את זה שיהיה האחד או האחת המתאימים והאהובים. בקיצור, כדי לזכות בזהב שלכם. בקריירה, ברומנטיקה או בחיים בכלל.
התכסיס הזה לא היה יחודי למקרה הזה בהיסטוריה. כך האמין ואמר, הרבה שנים לפני קורטז, גם האסטרטג הסיני הנודע סון טסו: "הצב את אנשיך בעמדה שאין ממנה נסיגה, וכך יילחמו בחירוף נפש".
הנה סיפור שריפת הספינות:
https://youtu.be/1P_euomdHOU
הנצחונות של הרנן קורטז וכיצד השתמש בספינות השרופות כדי למנוע דרך חזרה:
http://youtu.be/oicgynllrfY
נאום קורטז לאנשיו, לאחר ששרף את הספינות:
https://youtu.be/xD9vISYy2nM
כך אפשר ללמוד מסיפורו של קורטז על רעיון "שריפת הספינות" והשפעתה על חיינו:
https://youtu.be/WBqwFhmqC7o
ודוגמה של מדריך רוחני המשתמש בסיפור כדי לעודד שינוי והצלחה:
https://youtu.be/ssv8v-lgPOM
מהי לוחמה ביולוגית?
כשהתקשה הכובש הספרדי הרנן קורטז לכבוש את הממלכה האצטקית, הוא השתמש באבעבועות שחורות, כדי לפגוע ולהכניע את ההתנגדות של האצטקים. קורטז לא ידע ויתכן שהמחלה התפשטה שלא בכוונה, אבל מכל מקום הוא השתמש בשיטה קדומה ופשוטה אך יעילה, של לוחמה ביולוגית (Biological warfare).
כמוהו עשו בעידן העתיק שוב ושוב, במגוון מקרים שתועדו היטב. לוחמה ביולוגית הופכת אורגניזמים חיים או רעלנים לנשק להשמדה המונית. מטרתה של לוחמה כזו היא להדביק את האויב במחלה, מתוך מטרה להביסו, על ידי המתת חייליו או אזרחיו וכך להביאו להפסקת הלחימה.
המטרה היא להרבות את המיקרואורגניזם כך שיהוו קטלניים, בקנה מידה גדול. המפתחים שואפים תמיד לייצב את המיקרואורגניזם או הרעלן בתוך נוזלים או להפוך אותם לאבקה, שאותה יוכלו להכניס לתוך טילים או לפצצות, שאותם יירו לעבר האויב.
בדרך כלל הבעיה בלוחמה ביולוגית הוא השימוש התדיר במיקרואורגניזם טבעיים ואלימים. אחת הבעיות בכך היא בהשלכות הלא-צפויות שנובעות ממנה - גם למותקף, אך גם למתקיף ולגורמים שאינם מעורבים בלחימה ושיכולים להיפגע באופן אנוש מההתקפה הביולוגית. לכן נאסר השימוש בנשק ביולוגי, לפי אמנת הנשק הביולוגי המודרנית. זה, מן הסתם, לא מפריע למדינות שונות להמשיך בפיתוח של נשק כזה, בסתר וללא הודאה בכך.
מבחינה היסטורית, לא הצליחו בעידן המודרני להשתמש בנשק ביולוגי באופן משמעותי במלחמות בעידן המודרני. זאת על אף שנעשו לא מעט מאמצים לפיתוח וייצור של נשק כזה, במדינות רבות. בעשורים האחרונים ניסו ארגוני טרור, מדי פעם, להשתמש בלוחמה ביולוגית, אך זה היה בקנה מידה קטן וללא הצלחה.
#דוגמאות ללוחמה ביולוגית בהיסטוריה
בעולם העתיק נהגו לא פעם להרעיל בארות ומקורות מים, על ידי השלכת גוויות של בעלי-חיים שמתו במגפות וממחלות מדבקות.
אבל היו עוד שיטות. הסקיתים (Scythians) משחו את החיצים בגללים ובדם של בעלי-חיים. חניבעל ניצח קרב עם מכלים שהכילו ארס נחשים והושלכו לספינת הדגל של מלך פרגמון. גם המצביא פרידריך ברברוסה הורה לחייליו להשליך גופות חיילים שמתו ממחלת הדבר לתוך בארות המים של העיר טורטונה וכך כבש אותה.
גופות של חיילים טטרים מתים הושלכו גם מעל חומות עיר נצורה בחצי האי קרים. המחלה הופצה גם הלאה, כשאיטלקים ששהו בעיר הצליחו לברוח והביאו את מגפת הדבר לערי איטליה השונות.
במאות ה-15 וה-16 נעשה שימוש רב בחלוקת בגדים ושמיכות נגועות באבעבועות שחורות לילידים של אמריקה. הדבקתם חיסלה רבים. כמה רבים? - בתוך מאה שנים בלבד קטנה אוכלוסיית אמריקה הדרומית מ-80 מיליון למיליון אחד בלבד.
ב-1940 פוזרו פרעושים נושאי דבר ממטוסי קרב יפנים אל יעדים בסין ובמנצ'וריה וגרמו למגיפה בהם. מעל 200 אלף נהרגו בהתקפות אלה. גם הנאצים פעלו במלחמת העולם השנייה, כדי לגדל יתושי אנופלס שידביקו במלריה את חיילי צבאות בעלות הברית.
למרבה המזל, הם נכשלו בגידול כמות גדולה של יתושים כאלה במזג האוויר האירופי. כשכבר ניסו את מה שכן גידלו באיטליה, הסתבר לצבא הנאצי שחיילי בנות הברית היו מחוסנים בכלל כנגד מלריה ודווקא עשרות אלפי אזרחי האזור מתו מההתקפה.
בשנת 2001 מתו 5 אמריקאים כשפתחו מעטפות נגועות בחיידקי אנטרקס. הללו התקבלו ממקור לא ידוע, שמעולם לא נתפס.
הנה ההיסטוריה של הלוחמה הביולוגית:
https://youtu.be/YtybIXC97JM
סרטון הדרכה אמריקאי על לוחמה ביולוגית משנות ה-50:
https://youtu.be/RqMr_mZQo4Q
יש סברה שהקורונה הוא בעצם נשק ביולוגי שיצא איכשהו משליטה (עברית):
https://youtu.be/TaLmS8hqWVc
מה קורה כשווירוס מהונדס חומק מהמעבדה? (מתורגם)
https://youtu.be/WJ-XXQCcXik
וסרט מ-1952 שמסביר על הלוחמה הביולוגית:
https://youtu.be/BCI5eaTx2Oo
אם אסטרטגיה היא תכנית הפעולה הכללית שלנו, להשגת היעד, הטקטיקה היא צעד כלשהו בדרך, שנועד להביא אותנו למימושה המלא. צעדים טקטיים רבים נדרשים בדרך אל היעד.
המונח טקטיקה מוזכר בהקשרים רבים, מלוחמה צבאית, משא ומתן ומדינאות ועד לתחומים כמו כלכלה, שיווק, ספורט, משחקי אסטרטגיה ועוד.
דוגמאות יש במגוון של תחומים. בכדורגל למשל, יכולה קבוצה לנצח טקטית ולהבקיע שער בהתקפה מתפרצת, בלי קשר לכך שתנחל הפסד במשחק כולו. במשחקים, כמו שחמט או דמקה, יקריב לא פעם שחקן חיילים, כדי לטמון פח ליריב. גם במשא ומתן קורה לא פעם שמוותרים על עניין חשוב, כדי להגיע להסכמה במשא ומתן כולו. זו המהות של פשרה.
בתחום הצבאי, בו טקטיקה ואסטרטגיה הן ברורות מאד, קורה לא פעם שצד מסוים יזכה בניצחון טקטי בקרב, אך יחווה הפסד אסטרטגי במלחמה. כך קרה כשהצבא המצרי הפתיעה את ישראל וצלח את תעלת סואץ ב-1973, אך ההפסד הטקטי של ישראל לא עצר את צה"ל מלנצח במלחמה. על מקרים (או מצרים...) כאלו נאמר הביטוי "ניצחו בקרב אך הפסידו במלחמה".
גם בכלכלה או בשיווק, עשוי מנהל לנצח את המתחרים במלחמת מחירים ולמכור הרבה יותר מהם, אך להפסיד אסטרטגית, מכיוון שהשחיקה ברווח של החברה תביא להפסד משמעותי במאזן השנתי ואולי אף תביא את החברה לפשיטת רגל.
הנה ההבדל בין אסטרטגיה לטקטיקה:
https://youtu.be/rZkaod95FHo
טקטיקת הישרדות בעולם החי היא התחזות למת (מתורגם):
https://youtu.be/_hBAr7uJ6L8
טקטיקה במשחק הכדורגל (עברית):
https://youtu.be/fJnImQtLi_Q
טקטיקה בעסקים ובשיווק (עברית):
https://youtu.be/w3MrjF04Bs4
וטקטיקה צבאית, במקרה הזה - של "אדמה חרוכה", שבה נסוג הצבא בתוך ארצו, אך הורס כל דבר שעשוי לסייע לאויב להתקדם בכיבוש.
https://youtu.be/RGE8X-jHK80
היה זה גנרל קרל פון קלאוזוביץ, מאבות תורת הלחימה המודרנית ואחד ההוגים הצבאיים החשובים בהיסטוריה, שאמר פעם ש"טקטיקה היא תורת השימוש בכוחות לוחמים בקרב. אסטרטגיה היא תורת השימוש בקרבות לתכלית המלחמה."
ואכן, האסטרטגיה מכוונת להתנהלות לטווח ארוך ומבט על התמונה הכוללת, תמונת המלחמה, אם תרצו. לעומתה, הטקטיקה מדברת על הניצחון המיידי, בקרב שהכוחות עומדים בפתחו ורוצים לנצח בו.
זהו ההבדל הבולט שבין הטקטיקה, המיידית וקצרת הטווח במבט שלה, ובין האסטרטגיה, מרחיקת הראות והמתנהלת לטווח הארוך.
אם אסטרטגיה היא התכנית הכללית שלנו, הטקטיקה היא צעד בדרך, שנועד להביא אותנו למימושה המלא.
דוגמאות, כמו בתחום הצבאי, לא חסרות. אם תכניתו של מצביא היא לכבוש מדינת אוייב, הוא יצטרך טקטיקות לכיבוש ערים, מוצבים ויעדים בדרך ולניצחון בקרבות שבהם ינסה היריב לעצור אותו. כל קרב יחייב את הטקטיקה שלו.
בעולם העסקים, למשל, משתדלים מי שמחשיבים את עצמם למנהלים מוצלחים להתרחק מהתדמית של טקטיקנים ומנסים למצב את עצמם כאסטרטגים. איש לא רוצה שיראו בו חסר חזון, "מכבה שריפות", טקטיקן שפותר בעיות מקומיות והוא חסר ראייה מערכתית. כולם היו רוצים להיות בעלי ראייה רחבה וארוכת טווח, בעלי חזון ויכולת להתוות דרך לשנים קדימה, או במילים אחרות - בעלי אסטרטגיה.
זה נכון, אבל בפועל זה לא תמיד מתאים לקצב האירועים ולהתנהלות עולם העסקים המודרני. ממנהל נדרשת לא פעם יכולת טקטית יצירתית ומי שיש להם מיומנויות משוכללות יותר בתחום הטקטיקה יוכלו להתמודד עם מצבים קשים, במציאות שמשתנה במהירות.
מציאות דינמית שכזו הופכת לא פעם את האסטרטגיה של אתמול לבלתי רלוונטית. במציאות כזו ולטווח הארוך ינצחו דווקא מנהלים טקטיקנים. או כמובן מנהלים כאלה שהם בעלי יכולות משני הסוגים - גם אסטרטגים בעלי חזון ויכולת להתוות דרך וגם טקטיקנים זריזים וגמישי מחשבה.
הנה ההבדל בין אסטרטגיה לטקטיקה:
https://youtu.be/rZkaod95FHo
הפתרון לבעיית התיאום בין המטרות שנרצה להשיג, האסטרטגיה שקבענו והטקטיקות היומיומיות, שיש להתאים להן:
https://youtu.be/HdTgZGXRy6M
והסבר נוסף על ההבדלים שבין אסטרטגיה לטקטיקה, היחד עם המטרה ואבני הדרך אליה:
https://youtu.be/voZI75TyeHI
הספר "אמנות המלחמה" (The Art of War) הוא
ספר שנכתב לפני יותר מ-2,500 שנה, בידי סון זו (אפשר גם סון דזה, או סון טסו כמו שכותבים רבים בטעות).
זהו מחבר סיני, שמעט מאוד ידוע עליו ולכן הוא מוגדר כ"מצביא ופילוסוף". אין הרבה ספרים שאלפי שנים אחרי שנכתבו מצליחים להישאר רלוונטיים וממשיכים ללמד אותם באקדמיות לניהול, בבתי ספר צבאיים לפיקוד ובפקולטות שונות באוניברסיטה.
מטרת הספר, על 13 הפרקים שלו, היא להציע כללים לניהול מלחמה מוצלחת. בכל פרק עוסק המחבר בצד אחר של הפיקוד וההובלה, מלחימה, מודיעין, טקטיקה, אסטרטגיה ועד פוליטיקה וארגון.
הטענה של סון היא שאם מפקד או מנהיג ימלא את הכללים שלו - הוא ינצח במלחמה.
בספר העתיק הזה סון זו מציע רעיונות בתחומים שונים, שכולם נועדו לניצחון מהיר וברור במלחמה. את ההשפעות שלו ניתן לראות עד היום ובתחומים רבים.
הספר, שב-1974 התגלה עותק במבוק שלו, מימי הקיסר צ'יינלונג, נחשב קלאסי. במהלך השנים אימצו עקרונות ממנו מפקדי צבא, מנהיגים היסטוריים, מנהלים בתחום העסקי ומובילי מאבקים חברתיים בעולם. ציטוטים ממנו נפוצים עד היום גם במשחקי אסטרטגיה ומשחקי מחשב.
#מהמלצות סון זו
יש בספר המון חוכמה, אך נציין כמה דברים מהם. סון כותב שעל מנהיגים לשאוף לכך שהניצחון יושג מבלי שיצטרכו להילחם כלל.
הוא ממליץ למנהיג לבחון מלחמה כתהליך בלתי צפוי, שלאורך זמן יהיה קשה לשלוט בו. לכן מטרתו של המנהיג הריאלי צריכה להיות חתירה להכרעה מהירה, עד כמה שניתן.
לאורך הספר סון מדגיש חמש תכונות שהן הכרחיות לניצחון במלחמה. את היכולות:
לאחד את כל הלוחמים למטרה אחת משותפת.
לפעול בהתאם לכוח ולגודל של היריב.
לזהות מתי יש להילחם ומתי לא.
להתכונן בעצמך, אך בה בעת למצוא את הרגע הנכון כדי לתקוף את היריב בהפתעה.
לאפשר לאנשים מוכשרים לפעול, מבלי להידחף ולהתערב להם.
סון גם מציין 5 תכונות אופי הכרחיות למנהיגים:
אחריות - כי פזיזותנו תוביל לשגיאות.
אומץ לב - כי פחד מנקיטת יוזמה לא יקדם אותנו.
קור רוח - כי היריב ינצל רגשנות מצידנו.
צניעות - כי התעקשות על כבוד, תוביל לשגיאות.
אכזריות - כי רחמנותנו תנוצל בידי היריב.
על סאן זו וספרו "אמנות המלחמה":
https://youtu.be/brV2hz5vnfU
על הספר המפורסם (עברית):
https://youtu.be/kwblPOB64zM
העקרונות שלו באנימציה:
https://youtu.be/BOLXv3nqDkI
הסבר העקרונות שכתב סון טסו ב"אמנות המלחמה":
https://youtu.be/Hz4FNBj1APA
וסרט תיעודי על הספר "אמנות המלחמה":
https://youtu.be/cWq4WI3ca_M?long=yes
אסטרטגיה (Strategy) היא אוסף של פעולות והחלטות שבאמצעותן מתכננים אדם או ארגון להשיג את יעדיהם, מטרותיהם ואת החזון שלהם. האסטרטגיה היא בעצם תכנית פעולה שמתמקדת בהשגת המטרות והיעדים בטווחי זמן משמעותיים ואת הפעולות הנדרשות להשגתם.
לא הבנתם, נכון? - בואו נאמר שכל שאיפה, בין אם היא אישית, פוליטית או עסקית, לרוב מתחילה בחלום. כדי להגשים את החלום, יש לקבוע מטרות ולבצען. הדרך לעשות זאת היא האסטרטגיה.
הגנרל קרל פון קלאוזוביץ, מאבות תורת הלחימה המודרנית ואחד ההוגים הצבאיים החשובים בהיסטוריה, אמר פעם ש"טקטיקה היא תורת השימוש בכוחות לוחמים בקרב. אסטרטגיה היא תורת השימוש בקרבות לתכלית המלחמה." - ואכן, האסטרטגיה מכוונת להתנהלות לטווח ארוך ומבט על התמונה הכוללת, תמונת המלחמה, אם תרצו. לעומתה, הטקטיקה מדברת על הניצחון המיידי, בקרב הזה שאנו עומדים בפתחו ורוצים לנצח בו.
מקור המושג "אסטרטגיה" הוא מהשפה היוונית. הוא נולד בתחום הצבאי וממנו עבר לתחומים אחרים, כמו ניהול, פוליטיקה, קריירה ועוד.
הנה האסטרטגיה:
https://youtu.be/TD7WSLeQtVw
זוהי אסטרטגיה עסקית (עברית):
https://youtu.be/Dw9VczXsZgg
עוד על האסטרטגיה העסקית (עברית):
https://youtu.be/9Bv0d-EawWk
וכיצד לבנות אסטרטגיה עסקית (מתורגם):
https://youtu.be/hJfCBcpoT_s?long=yes
טקטיקה
הפרד ומשול (Divide and rule ובלטינית "divide et impera") היא שיטה בה השולט משיג ושומר על עוצמתו, על ידי פיצול הכוח המצוי בידי האחרים.
במילים אחרות, שיטת "הפרד ומשול" מסייעת להפרדה ולפיצול כוחות האויב או הציבור המתנגד, במטרה להחליש את כוחם.
מכיוון ש"השלם גדול מסכום חלקיו", יהיו הפלגים של השלם המאוחד, אותן קבוצות מפוצלות של הצד השני, קטנים וחלשים מאשר הקבוצה המאוחדת והחזקה שלפני ההפרדה. לפיכך ישתדל השליט למנוע התנגדות של קבוצה מאוחדת או אוכלוסייה גדולה, שתקשה על שליטתו בה. הוא ישאף להפריד, כדי למשול.
מי לא עושים שימוש בשיטה הזו? - לא חסרות דוגמאות. הנה שתיים: הנהלות ישאפו לשבור שביתות, על ידי כך שישכנעו חלק מהעובדים המפגינים נגדם ואף שובתים "לשבור שביתה" ובכך יפגעו בסולידריות, ה"ביחד" של השובתים. פוליטיקאים ומנהיגים שנויים במחלוקת ישאפו לפלג את העם ולשסות את האזרחים אלו באלו ובכך להחליש את המתנגדים העושים להפלתם.
#הפרד ומשול בהיסטוריה
את השיטה הזו יישמו בהמון הקשרים היסטוריים. האימפריה הרומית נהגה שוב ושוב לפצל ולבודד עמים כבושים שכבשה בעולם, בכדי שלא יתאחדו נגד שלטונה. כך עשתה רומי במקדוניה, כך עשה יוליוס קיסר במלחמות הגאליות ועוד.
סטרבו, היסטוריון רומי, מתייחס בכתביו לשיטה, בשאיפתה של רומי לפצל את הליגה האכאית במוקדון. הפיצול אפשר לרומאים לנהל משא ומתן שונה, עם כל מדינה בליגה. בעוד שעם חלק מהמדינות מטרת המו"מ הייתה לשמור על כוחן, עם אחרות, שהפריעו לרומי, המטרה הייתה להחליש ולהביא להרס שלהן.
אגב, ברומי השיטה יושמה בארצות שכבשה האימפריה, בצורה של "הפרד וכבוש", כדי שלא ליצור בריתות צבאיות נגדה. בכך היא סתרה את השיטה המדינית ההפוכה שהנהיגה האימפריה הרומית לאחר כיבוש הארצות הללו - שיטה בה איחדו את כל ארצות הכיבוש, אל הקיסרות החזקה והמאוחדת של רומי.
מקיאבלי, בספרו "אמנות המלחמה" (Dell'arte della guerra), הציע גם הוא ליישם את האסטרטגיה הזו בשדה הקרב. הוא המליץ למנהיג לעשות הכל בכדי לפצל את כוחות האויב. הטכניקות הן, בין השאר, לעורר חשד אצל המפקד או המצביא לגבי הנאמנות של חלק מכוחותיו, או אף לספק לו מניע לפיזור של הכוחות בשדה הקרב, כך שהאויב ממילא ייחלש.
גם האימפריה הבריטית בהודו הכבושה התסיסה את הפלגים שונים וגרמה להם להילחם זה בזה, כדי שלא יתאחדו. השיסוי הבריטי של בני דתות שונות בהודו יצר שנאה עזה, שנמשכת עד היום ובאה לידי ביטוי גם בפיצול המוסלמים של הודו למדינה משלהם - פקיסטן.
כששלטו המונגולים בסין, גם הם השתמשו בשיטה בצורה חכמה. המונגולים הביאו אנשי ניהול מוסלמים ממערב אסיה, כדי לנהל בסין את השלטון מטעמם, כשמנגד הם העבירו מנהלנים סיניים, בכדי לנהל אזורים מוסלמיים שכבשו. התוצאה הייתה שהמנהיגות הייתה מפוצלת מהשלטים ובכך הסינים יצרו פיצול אינטרסים מולם.
גם באפריקה הפריד הקולוניאליזם בין חברות, שבטים וארצות - כדי למנוע התקוממות משותפת כנגדו. הקולוניאליסטים ידעו בפירוש שאם האפריקאים יתאחדו נגדם, הם ינצחו אותם לבסוף ולכן השיטה הניבה שלטון בן מאות שנים והעברה של מיליונים לעבדות באירופה ובאמריקה.
במזרח התיכון, אחרי מלחמת העולם הראשונה, חילקו ביניהן בריטניה וצרפת, את המזרח התיכון, בהסכם סייקס פיקו. כך החלישו ופיצלו את המזרח התיכון, שקודם נשלט כיחידה אחת על ידי האימפריה העות'מאנית. הפיצול למדינות ערביות שונות, נועד בעיקר כדי שלא יתמרדו כנגד המעצמות הקולוניאליסטיות מאירופה.
גם כיום משמשת שיטת "הפרד ומשול" לצרכים מגוונים בפוליטיקה ובחברה המודרנית. באמצעות שיטה זו ניתן לפצל עובדים של ארגון גדול ובכך למנוע מהם להתאגד למחאה או שביתה, כנגד ההנהלה או המעסיק. "הפרד ומשול" שימשה גם את הממשלה כדי לסכסך ולפלג את המחאה החברתית בישראל של 2011.
הנה יישום של הפרד ומשול בפוליטיקה - עיתונאית חכמה מסבירה כיצד עושים הפרד ומשול למחאה החברתית ב-2012 (עברית):
https://youtu.be/YEo1X9BbDXE
גלות בבל הייתה חלק משיטה של ממלכת אשור ל"הפרד ומשול" בארצות שכבשה:
https://youtu.be/Wyu-weq5FjY
ושיר על הפרד ומשול (עברית):
https://youtu.be/tRMVAv_XOp0
דמיינו שיטת לוחמה בה אינכם נדרשים לסיכון חיילים ואפילו לא פוגעים בחיילי האויב ובכל זאת היא יעילה ומסייעת לנצחונכם. הייתם מאמצים שיטה שכזו?
לוחמה פסיכולוגית (Psychological warfare) היא בדיוק שיטה כזו. זו שיטת לוחמה שאינה כרוכה בפגיעה פיזית באויב אלא בדיכוי הרצון שלו להילחם, באמצעות השפעה פסיכולוגית על המוטיבציה בקרב חייליו והאזרחים שבעורף, המשפיעים על המנהיגות.
לוחמה כזו מכוונת גם אל חיילי האויב וגם אל האזרחים בקרבו. מטרתה לפגוע ברוח האויב ולהוריד לחיילים ולאזרחים שבצד השני את הביטחון העצמי. לא פעם מכוונת התעמולה אל השלטון ואליטות במדינת האויב - אם באופן ישיר על המנהיגים ואם באופן עקיף, ביצירת לחץ עליהם באמצעות פנייה לאזרחיהם.
במקום באמצעות כלי נשק קונבנציונליים, לוחמה פסיכולוגית מתנהלת באמצעות תעמולה, כלים פסיכולוגיים וחברתיים, כמו גם תמרון של כלי התקשורת של האויב ושיבושים בזרימת המידע אצלו.
ההיגיון בלוחמה פסיכולוגית אומר שהפגיעה בגייסות הלוחמים היא לא רק באמצעות פגיעה פיזית בכוחות הלוחמים, אלא גם על ידי הורדת המורל שלהם, כמו גם פגיעה במוטיבציה ובמורל של העורף האזרחי והלוגיסטי שלו.
אתה משתמש במלחמה פסיכולוגית, באמצעות תעמולה ובאמצעים לוגיים ופיזיים, כדי להשפיע על הדעות, הרגשות וההתנהגות של הצד השני, כך שיתמכו בהישגים ובמטרות הלאומיות שלך.
מי שמפעיל לוחמה פסיכולוגית צריך לשלוט לא רק באמצעי שכנוע והעברת מסרים אלא גם להבין את האויב, את אופי החברה שלו, חולשותיו והלכי רוח של האוכלוסייה בו.
ואגב, לוחמה פסיכולוגית לא רק פונה אל האויב, אלא מנסה להטמיע גם בציבור שלך את התודעה הכוזבת שניצחת, בזמן שאתה מובס. יותר ויותר משקל ניתן לתודעה, כי לא מספיק לנצח את האויב אלא חשוב שהוא יודה בתבוסתו.
#דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית
דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית יעילה מפגין ארגון החיזבאללה כנגד חיילי צה"ל ואזרחי מדינת ישראל. כל מנסה גם חמאס לעשות.
גם ארצות הברית השתמשה בשנות המלחמה הקרה בשידור של תכנים מערביים למדינות הגוש הקומוניסטי. פחות יעילים היו המצרים ששידרו לאזרחי ישראל על הצבא המצרי שפולש לעומק ישראל ודוהר במהירות לתל-אביב, בזמן שלמעשה הוא נחל תבוסות קשות בשדה הקרב.
הנה סיפורה של הלוחמה הפסיכולוגית (עברית):
https://youtu.be/f-eP1kW2Um4?long=yes
ראיון ובו תיאור של לידת התעמולה הפסיכולוגית (עברית):
https://youtu.be/-luSK529Adk
לוחמה פסיכולוגית כנגד החיילים הנאצים בהודעות על גופות השומרים:
https://youtu.be/TipaGUEOeDE
וסרט תיעודי על הלוחמה הפסיכולוגית:
https://youtu.be/8LTmYYg-E2w?long=yes
מבצע מוקד הוא מגדולי המבצעים הצבאיים של צה"ל בכל הזמנים וכזה שלומדים ומלמדים בבתי ספר צבאיים.
במסגרת המבצע המורכב והמדהים הזה, שפתח את מלחמת ששת הימים, הנחית חיל האוויר הישראלי מכה מקדימה על שדות התעופה של חיל האוויר המצרי, מה שהעניק לו עליונות אווירית מוחלטת במלחמה ושליטה באוויר, שהעניקה לו יכולת לסייע לכוחות היבשה ללא הגבלה בהמשך המלחמה.
הכל החל בבוקר ה-5 ביוני בשנת 1967. בדיוק בשעה שבה טייסי חיל האוויר המצרי סועדים את ארוחת הבוקר שלהם בשלווה, בחדרי האוכל שלהם, ומפקדיהם עושים את דרכם מהבית אל הבסיס.
בדיוק בשעה 7:45 צללו בהפתעה מוחלטת, כ-200 מטוסים, מגובה רב, אל עבר 11 שדות תעופה מצריים. הם החלו לכתוש את המטוסים המסודרים בשורות ואת מסלולי ההמראה עצמם.
הפצצות והרקטות שהוטלו על מסלולי ההמראה המצריים, הפגזים שנורו על המטוסים ועל סוללות הנ"מ המסוכנות, אותו נשק נגד מטוסים - כל אלו עשו עבודה מהירה ואכזרית. בתוך דקות היתמרו אל השמיים, מכל בסיסי חיל האוויר המצרי, עמודי עשן סמיכים. על המסלולים בערו מאות מטוסי הקרב של האויב. ומסלולי שדות התעופה שלו, מלאים בבורות וחורים, שלא יאפשרו שימוש בהם בימים הבאים.
בתוך פחות משעה הכריעו מטוסי הקרב של ישראל, את חיל האוויר של המצרים והשיגו עליונות אווירית מוחלטת. זו תאפשר לצה"ל, צבא קטן המגן על מדינה ששטחה זעיר, אל מול אוייבותיה הענקיות, ומותניה צרות באופן מסוכן, לנצח בששת הימים הבאים צבאות ענקיים של 7 מדינות ערביות ולייצר את אחד הנצחונות הצבאיים המרשימים בהיסטוריה האנושית.
הנה סיפורו של מבצע מוקד (מתורגם):
https://youtu.be/e2ckaML9D8c
סיקור המבצע (עברית):
https://youtu.be/xMs4EvQ088A
כך התגלגלו העניינים לאחר מכן (עברית):
https://youtu.be/7vuJKjJcsZQ
עדויות הטייסים שהפציצו את שדות התעופה המצריים (מתורגם):
https://youtu.be/dR0awYnrZlI
במבצע זה גם נרשם כישלון צורב בחזית העיראקית, אבל יתכן שדווקא הוא תרם לניצחון הגדול (עברית):
https://youtu.be/-K9sj8UDEaw
מוטי הוד, מפקד חיל האוויר מספר על הסיכון המחושב שהוא לקח (עברית):
https://youtu.be/O8OKcrUZfwo
וסיפורו של מבצע מוקד באנגלית:
https://youtu.be/gU1F1gdcJD4
תרגיל צבאי כזה עוד לא היה... הרנן קורטס היה קונקיסטדור, הכובש שכבש את מקסיקו במאה ה-16, בשליחות ספרד. במהלך הלחימה הקשה שניהל למול האימפריה האצטקית, כדי לכבוש אותה ולהשתלט על אוצרותיה, ביצע קורטס מהלך אמיץ ויצירתי, שאפשר לו להפוך את הקרב ולהכניע בזכות כך את האימפריה האצטקית, ששלטה כבר 200 שנה באזור.
את התכסיס הצבאי המבריק שלו לא ביצע קורטס לאויביו, אלא לחייליו שלו. בעת שהגיע עם ספינותיו אל החוף, לקראת קרב ההכרעה נגד האצטקים, הוא שמע את חייליו מדברים על נסיגה. הוא הבין שאנשיו פוחדים מהקרב באימפריה האצטקית והחליט להפוך את הפחד שלהם לדחף לנצח.
אבל איך הוא יצליח לגרום להם לנצח?
ואז עלה בראשו הפיתרון. הוא ידע שאין כמו הרגע שבו אתה לחוץ אל הקיר ובלית ברירה, אתה נאלץ להחליט אם למוות או לניצחון. קורטז נתן פקודה לשרוף את ספינותיו. לאחר ששרף אותן, אמר המפקד לחייליו שמהקרב הזה הם יוכלו לצאת - או כמנצחים או בארון מתים.
אבל מה הייתה המטרה של קורטז? מה הגיוני בשריפת הספינות שנחוצות כדי להציל את צבאו במקרה שיובס? - מה שהנחה אותו היא הידיעה שכל עוד יש לו ולחייליו את האפשרות לסגת, הם לא יתנו את כול כולם בכדי לנצח. רק חוסר ברירה יגרום להם להילחם בכל הכוח, שהרי אם יובסו רק מוות הוא האופציה.
זה הצליח וחייליו של קורטז ניצחו.
אגב, קורטז לא סתם ידע ששוב להילחם באימפריה חזקה כל כך, כמו זו של האצטקים. מרגע שעגן בחוף ורה קרוז וקיבל מתנות רבות של זהב מהאצטקים, הוא למד מהם שבצירוף מקרים נדיר, ספינותיו נחתו בשנה מיוחדת, המתרחשת לפי האמונה של האצטקים אחת ל-52 שנה. לפי האמונה של האצטקים, בשנה זו אמור להגיע אליהם אל אדיר בשם קצלאלקואטל. לאל הזה הם היו מוכנים להעניק הכל... הוא גם הבין שלקיסר המקומי מונטזומה יש כמויות עצומות של זהב. כמו כל קונקיסטדור, הוא אהב זהב.
כיום משתמשים מאמנים אישיים בדימוי של שריפת הספינות, כדי להאיץ ולדרבן במאומנים, לקחת את גורלם בידיים, לסכן הכל - כדי שלא תהיה להם ברירה אלא להתקדם ולהצליח, כמו קורטז בפלישה אל תוך היבשת, ולפרוץ לעצמם דרכים חדשות למעלה.
המסקנה יפה. צריך אומץ רב בשביל לבצע. להתפטר מהעבודה הבטוחה והמכניסה אבל שנואה, כדי להגשים חלומות ולמצוא עבודה טובה, או להיפרד מבן זוג שלא עושה לנו טוב, כדי לפגוש את זה שיהיה האחד או האחת המתאימים והאהובים. בקיצור, כדי לזכות בזהב שלכם. בקריירה, ברומנטיקה או בחיים בכלל.
התכסיס הזה לא היה יחודי למקרה הזה בהיסטוריה. כך האמין ואמר, הרבה שנים לפני קורטז, גם האסטרטג הסיני הנודע סון טסו: "הצב את אנשיך בעמדה שאין ממנה נסיגה, וכך יילחמו בחירוף נפש".
הנה סיפור שריפת הספינות:
https://youtu.be/1P_euomdHOU
הנצחונות של הרנן קורטז וכיצד השתמש בספינות השרופות כדי למנוע דרך חזרה:
http://youtu.be/oicgynllrfY
נאום קורטז לאנשיו, לאחר ששרף את הספינות:
https://youtu.be/xD9vISYy2nM
כך אפשר ללמוד מסיפורו של קורטז על רעיון "שריפת הספינות" והשפעתה על חיינו:
https://youtu.be/WBqwFhmqC7o
ודוגמה של מדריך רוחני המשתמש בסיפור כדי לעודד שינוי והצלחה:
https://youtu.be/ssv8v-lgPOM
כשהתקשה הכובש הספרדי הרנן קורטז לכבוש את הממלכה האצטקית, הוא השתמש באבעבועות שחורות, כדי לפגוע ולהכניע את ההתנגדות של האצטקים. קורטז לא ידע ויתכן שהמחלה התפשטה שלא בכוונה, אבל מכל מקום הוא השתמש בשיטה קדומה ופשוטה אך יעילה, של לוחמה ביולוגית (Biological warfare).
כמוהו עשו בעידן העתיק שוב ושוב, במגוון מקרים שתועדו היטב. לוחמה ביולוגית הופכת אורגניזמים חיים או רעלנים לנשק להשמדה המונית. מטרתה של לוחמה כזו היא להדביק את האויב במחלה, מתוך מטרה להביסו, על ידי המתת חייליו או אזרחיו וכך להביאו להפסקת הלחימה.
המטרה היא להרבות את המיקרואורגניזם כך שיהוו קטלניים, בקנה מידה גדול. המפתחים שואפים תמיד לייצב את המיקרואורגניזם או הרעלן בתוך נוזלים או להפוך אותם לאבקה, שאותה יוכלו להכניס לתוך טילים או לפצצות, שאותם יירו לעבר האויב.
בדרך כלל הבעיה בלוחמה ביולוגית הוא השימוש התדיר במיקרואורגניזם טבעיים ואלימים. אחת הבעיות בכך היא בהשלכות הלא-צפויות שנובעות ממנה - גם למותקף, אך גם למתקיף ולגורמים שאינם מעורבים בלחימה ושיכולים להיפגע באופן אנוש מההתקפה הביולוגית. לכן נאסר השימוש בנשק ביולוגי, לפי אמנת הנשק הביולוגי המודרנית. זה, מן הסתם, לא מפריע למדינות שונות להמשיך בפיתוח של נשק כזה, בסתר וללא הודאה בכך.
מבחינה היסטורית, לא הצליחו בעידן המודרני להשתמש בנשק ביולוגי באופן משמעותי במלחמות בעידן המודרני. זאת על אף שנעשו לא מעט מאמצים לפיתוח וייצור של נשק כזה, במדינות רבות. בעשורים האחרונים ניסו ארגוני טרור, מדי פעם, להשתמש בלוחמה ביולוגית, אך זה היה בקנה מידה קטן וללא הצלחה.
#דוגמאות ללוחמה ביולוגית בהיסטוריה
בעולם העתיק נהגו לא פעם להרעיל בארות ומקורות מים, על ידי השלכת גוויות של בעלי-חיים שמתו במגפות וממחלות מדבקות.
אבל היו עוד שיטות. הסקיתים (Scythians) משחו את החיצים בגללים ובדם של בעלי-חיים. חניבעל ניצח קרב עם מכלים שהכילו ארס נחשים והושלכו לספינת הדגל של מלך פרגמון. גם המצביא פרידריך ברברוסה הורה לחייליו להשליך גופות חיילים שמתו ממחלת הדבר לתוך בארות המים של העיר טורטונה וכך כבש אותה.
גופות של חיילים טטרים מתים הושלכו גם מעל חומות עיר נצורה בחצי האי קרים. המחלה הופצה גם הלאה, כשאיטלקים ששהו בעיר הצליחו לברוח והביאו את מגפת הדבר לערי איטליה השונות.
במאות ה-15 וה-16 נעשה שימוש רב בחלוקת בגדים ושמיכות נגועות באבעבועות שחורות לילידים של אמריקה. הדבקתם חיסלה רבים. כמה רבים? - בתוך מאה שנים בלבד קטנה אוכלוסיית אמריקה הדרומית מ-80 מיליון למיליון אחד בלבד.
ב-1940 פוזרו פרעושים נושאי דבר ממטוסי קרב יפנים אל יעדים בסין ובמנצ'וריה וגרמו למגיפה בהם. מעל 200 אלף נהרגו בהתקפות אלה. גם הנאצים פעלו במלחמת העולם השנייה, כדי לגדל יתושי אנופלס שידביקו במלריה את חיילי צבאות בעלות הברית.
למרבה המזל, הם נכשלו בגידול כמות גדולה של יתושים כאלה במזג האוויר האירופי. כשכבר ניסו את מה שכן גידלו באיטליה, הסתבר לצבא הנאצי שחיילי בנות הברית היו מחוסנים בכלל כנגד מלריה ודווקא עשרות אלפי אזרחי האזור מתו מההתקפה.
בשנת 2001 מתו 5 אמריקאים כשפתחו מעטפות נגועות בחיידקי אנטרקס. הללו התקבלו ממקור לא ידוע, שמעולם לא נתפס.
הנה ההיסטוריה של הלוחמה הביולוגית:
https://youtu.be/YtybIXC97JM
סרטון הדרכה אמריקאי על לוחמה ביולוגית משנות ה-50:
https://youtu.be/RqMr_mZQo4Q
יש סברה שהקורונה הוא בעצם נשק ביולוגי שיצא איכשהו משליטה (עברית):
https://youtu.be/TaLmS8hqWVc
מה קורה כשווירוס מהונדס חומק מהמעבדה? (מתורגם)
https://youtu.be/WJ-XXQCcXik
וסרט מ-1952 שמסביר על הלוחמה הביולוגית:
https://youtu.be/BCI5eaTx2Oo
מה לצב ולחיילים רומאים?
טורטווז או טסטודו (Testudo) הן צורות הצב של ההגנה של חיילי רומי. בעת שהם תקפו מבצר או עיר הם נהגו להרים את מגיניהם מעל לראשיהם, כך שכל המגינים התחברו לשריון לכל הקבוצה. ממש כמו שריון של צב, הגנו עליהם המגינים מלמעלה ושמרו עליהם.
המבנה הזה הגן עליהם היטב מחיצי האויב וזכה לשם תואם. "טסטודו" פירושו ברומית "צב". גם טורטווז הוא צב, בצרפתית.
הנה סרטון שמדגים כיצד הגנה צורת הצב על החיילים הרומיים מחיצים:
http://youtu.be/CgmFycuRwAw
לעיתים פתחו את צורת הצב גם להתנפלות של חיילי האויב על הלוחמים:
http://youtu.be/Ae9Pj2JIero
שחזור מודרני של צורת הצב:
http://youtu.be/WaT0QvHQWhY
וקטע מסרט צרפתי של שיטת הטורטווז:
https://youtu.be/MOtrN-yVhU4
טורטווז או טסטודו (Testudo) הן צורות הצב של ההגנה של חיילי רומי. בעת שהם תקפו מבצר או עיר הם נהגו להרים את מגיניהם מעל לראשיהם, כך שכל המגינים התחברו לשריון לכל הקבוצה. ממש כמו שריון של צב, הגנו עליהם המגינים מלמעלה ושמרו עליהם.
המבנה הזה הגן עליהם היטב מחיצי האויב וזכה לשם תואם. "טסטודו" פירושו ברומית "צב". גם טורטווז הוא צב, בצרפתית.
הנה סרטון שמדגים כיצד הגנה צורת הצב על החיילים הרומיים מחיצים:
http://youtu.be/CgmFycuRwAw
לעיתים פתחו את צורת הצב גם להתנפלות של חיילי האויב על הלוחמים:
http://youtu.be/Ae9Pj2JIero
שחזור מודרני של צורת הצב:
http://youtu.be/WaT0QvHQWhY
וקטע מסרט צרפתי של שיטת הטורטווז:
https://youtu.be/MOtrN-yVhU4
