שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה צריך נווה מדבר?
פעם, כשלא היו כלי רכב מהירים, מטוסים ומכוניות, היו עושות השיירות את דרכן במדבר לאורך ימים רבים. הם היו חונים בנווי מדבר. נווה המדבר הוא מקום שבו יש מקור מים כמו באר או מעיין וסביבו ניטעו עצים והתיישבו אנשים. במקום כזה יכלו השיירות לחנות וללון, להשקות את הגמלים ולהצטייד במים להמשך המסע.
יש גם מקומות, כמו נווה המדבר סיווה (Siwa) שבמצרים, שהם נמוכים יחסית ומי הגשמים מתרכזים בהם ומצטברים. הם הופכים את הקרקע פוריה ולחה, נוחה לגידולים חקלאיים.
לפעמים, כשאנשי השיירות היו הוזים וחסרים מים והחום היה משפיע עליהם מאד, הם חשבו שהם רואים מרחוק נווה מדבר.. קראו לזה "חיזיון מדבר" (קראו על כך באאוריקה בתגית "פאטה מורגנה").
כך נוצר נווה מדבר:
https://youtu.be/nuJ6QTZdvxM
כך ראו נהגי השיירות בעבר את נווה המדבר:
http://youtu.be/2ny2aIjZA6M?t=16s
נווה מדבר ירוק במדבר סהרה:
http://youtu.be/dZUkZF_bP-g
נווה מדבר מלוח ממי תהום שהמליחות שלהם הפכה אותם קטלניים לבעלי חיים:
https://youtu.be/DlJtxhR34Kg
ומצגת וידאו על נווה מדבר:
http://youtu.be/iD2suNavCzM
איפה יש מאות ספינות במדבר?
אם תראו פעם תמונות של אניות במדבר, די סביר שמדובר יהיה בצילומים של מאות האניות התקועות במרחבי החול שנותרו מחלקיה של מה שהייתה פעם הימה הרביעית בגודלה בעולם, ימת ארָאל (Aral Sea).
ימת ארל נמצאת באגן יבשתי סגור באזור קזחסטן שבמרכז אסיה. מדובר בבית הקברות הגדול ביותר לאוניות, שבאופן מעט אירוני נמצא במקום שבו מת דווקא הים.
הספינות מתו אחריו. בכלל, ב-50 השנה האחרונות הולכת ימת אראל ומתייבשת, לאחר שהרוסים היטו לצורכי חקלאות את הנהרות שהזינו אותה במים.
גם זיהומי מים, ניסויי נשק ופרויקטים של תעשיה וחקלאות מזהמת פגעו בה באופן חמור. הימה הענקית והתוססת כבר איבדה מעל חצי מגודלה והיא ממשיכה להיעלם בקצב מהיר.
ואם הצרות הללו לא מספיקות, ימת אראל גם הפכה עם הזמן לסכנה בריאותית של ממש למי שגרים לידה.
ועדיין בשנים האחרונות מתחיל להשתנות מעט המצב. הממשלה הרוסית, ביחד עם גורמים בינלאומיים, מצליחה לאיטה למלא את הימה מחדש. זה רק בצד הצפוני והמים אינם רבים עדיין, אבל יש סוף סוף מעט תקווה לאגם הענקי הזה.
הנה סרטון על הספינות במדבר שפעם היה ימה ומה שנשאר ממנה:
http://youtu.be/oNDjL_q7kHU?t=5m2s
על מה שמכונה "צ'רנוביל השקטה":
http://youtu.be/eVCf9lwW6eI
מצגת וידאו של המראות בימת אראל:
http://youtu.be/F9OPTz6IA4s
והתקווה - בחלקה הצפוני של ימת אראל ההתייבשות נעצרה מעט, הוחזרו לו חלק מהמים ודגים שוב שוחים בה:
https://youtu.be/_nB8cQKCW8o
מי המציאו את המטריה ואיך היא התפתחה?
המטרייה (Umbrella) היא מצד אחד מההמצאות היעילות והחיוניות שיש לאדם. מנגד, כולנו יודעים שהיא אחד המוצרים שברגע המבחן עלולים לקרוס, להתקפל, להישבר ולא למלא את תפקידו.
מה קורה עם ההמצאה הנהדרת הזו ועם המימוש הסיני שלה היום? האם אנו חייבים לקנות מטריות יקרות להחריד כדי שהמטריה שלנו לא תקרוס ברוח? - זו שאלה צרכנית אבל הבה נכיר את תולדות המטריה.
היא, שנראית כה פשוטה וטבעית בעינינו היום, עברה מסע ארוך לאורך ההיסטוריה האנושית, משמירה מהשמש להגנה מהגשם.
ראשיתה של המטריה המוכרת לנו היא בסין העתיקה, שם המציאו אותה לפני מעל 4000 שנה. הסינים הקדמונים יצרו מטריות מנייר משומן שהותקן על מסגרת עשויה במבוק, העיקר להגן על עצמם מפגעי מזג האוויר.
המעניין הוא שהמטריה שהמציאו אותם סינים קדומים לא נועדו להגן מפני הגשם. המטריות הראשונות הללו שימשו כאביזר אופנתי ומעמדי שהגן מפני השמש דווקא. באירופה זה גם הונצח בשמן, כי המילה "מטריה" באנגלית (umbrella) נגזרת מהמילה הלטינית "umbra" שפירושה צל.
רק בתקופה מאוחרת יותר התחילו להשתמש בהן גם להגנה מפני גשם. זה קרה לאחר שהבינו שמריחת שעווה או לכה על הבד וזו הפכה אותן לעמידות למים.
מעניין ללמוד שבחצר המלוכה של האימפריה הסינית, רק לקיסר הייתה הזכות להחזיק מטריה בצבע צהוב, צבע המסמל כוח וריבונות. מטריות עם ארבע שכבות בד יועדו לנסיכים, בעוד אלו עם שלוש שכבות הותרו לפקידים בכירים בלבד. השימוש במטריה היה באותם ימים כה מקודש, עד שהחזקת מטריה בצבע לא מתאים למעמד יכלה להיחשב לפשע חמור.
ממזרח אסיה עשתה המטריה את דרכה למערב דרך נתיבי המסחר העתיקים. ביוון וברומא העתיקות, היא זוהתה עם נשים מהמעמד העליון. גברים נמנעו מלהשתמש בה כי מי שעשו זאת נחשבו לנשיים או רכים. גישה זו נמשכה לאורך מאות שנים ותקופות רבות וארוכות בהיסטוריה האירופית.
רק בשנות ה-50 של המאה ה-18 מתחילים גברים לאמץ את השימוש במטריות. זו מהפכה אמיתית והיא מתרחשת באנגליה של המאה ה-18, היה זה ג'נטלמן אנגלי סוחר ופילנתרופ בשם ג'ונאס הנוואי (Jonas Hanway) שמעז לשבור את המוסכמות החברתיות ומסתובב ללא בושה ברחובות לונדון, כשמטריה בידיו.
הנוואי, סוחר ופילנתרופ אנגלי, הופך את המטריה לפריט גברי לגיטימי. בדרך הוא סופג ביקורת וזלזול, לצד אלימות מילולית ופיזית מנהגי כרכרות שמתפרנסים די טוב גם מהסעת אנשים בימי גשם. אבל הוא מתעקש וממשיך במנהגו ותוך 30 שנה המטריה הופכת לאביזר חובה ונורמטיבי בקרב ג'נטלמנים אנגלים.
עוד שינוי, הפעם מכני, מגיע ב-1852, כאשר סמואל פוקס (Samuel Fox) מפתח את מסגרת הפלדה הגמישה למטריה,. זו מחליפה את הצלעות הכבדות מעץ או עצם לוויתן והופכת את המטריות לגמישות, קלות ועמידות מתמיד וכלכלית גם זמינות לציבור הרחב.
במאה ה-20 מגיעה המטריה המתקפלת המודרנית. זה קורה ב-1929, עם הממציא הגרמני הנס האופט (Hans Haupt) והמטריה שלו משפרת משמעותית את הנוחות והשימושיות של המטריה. את ההמצאה, אגב, מפתח האופט כי נמאס לו לשאת את המטריה הענקית והלא נוחה שלו ברכבת התחתית של ברלין. את המצאתו הוא רושם כפטנט תחת השם "קנירפס" (Knirps שבגרמנית פירושו "זאטוט"). די מהר המילה "קנירפס" הופכת בגרמניה ובארצות נוספות באירופה לשם גנרי למטריות מתקפלות.
מאז ממשיכה טכנולוגיית המטריות להתפתח. בין החידושים וההמצאות נכללים חומרים קלים ועמידים יותר למים, מנגנונים שפותחים את המטריה באופן אוטומטי. כיום יש גם מטריות חכמות ומקוונות המסוגלות להודיע לבעליהן על הגשם הצפוי - מראש .
מהמזרח הרחוק ועד לשימוש גלובלי - הנה תולדות המטרייה (עברית):
https://youtu.be/V75Dyb0IbRU
ההיסטוריה של המטריות באנגלית:
https://youtu.be/MnXwXQxKC0w
מתקן המטריות האחרון בצרפת:
https://youtu.be/oNsrU-t0lf0
הצניחה עם המטריה של מרי פופינס:
https://youtu.be/YfkEQDPlb8g
ומטריות שרבורג - השיר והקדימון לסרט המעולה:
https://youtu.be/U5KAmPDg8qA
מהו המדבר היבש בעולם?
מדבר אטקמה (Atacama Desert), שרובו בצפון צ'ילה בדרום אמריקה, הוא כל כך יבש שיכולות לעבור בו 400 שנה ללא גשם אחד.
ואכן, במדבר אטקמה לא ירד גשם כבר מעל 400 שנה. זהו המדבר הצחיח בעולם וגילו מוערך בכ-20 מיליון שנה.
הנה מדבר אטקמה הצחיח, שיש בו אזורים שבהם לא ירד גשם מעולם:
http://youtu.be/uyKKlO50hMA
אבל זה לא גורע מיופיו של המדבר היבש והמהמם הזה:
https://youtu.be/x2D7jHfitzk
איך פועל מייבש הידיים?
מייבש ידיים הוא מתקן חשמלי שמוצב בשירותים ציבוריים. הוא מחליף את מגבות הנייר בייבוש של ידיים רטובות. כשהוא מזהה את הידיים, מזרים מייבש הידיים אוויר חם או קר, שמבצע ייבוש מהיר בתוך 10-15 שניות.
כיצד מזהה מייבש ידיים חשמלי את הידיים ומתחיל לייצר אוטומטית את משבי האוויר החזקים? - במייבש הידיים ישנם חיישנים, מעין גופים פוטו-אלקטריים בתוך המייבש שיכולים לזהות שבירה של קרן אור.
חיישן פוטו-אלקטרי מזהה אור או היעדר אור. כשהחיישנים הללו מזהים "שבירה" של קרן אור, הם מפעילים מעגל חשמלי. חיישנים כאלה פועלים למשל גם במערכות אזעקה ומזהים תנועה של פורץ בבית, או בדלתות המוסך המזהות את כלי הרכב ונפתחות מעצמן.
ידינו, המונפות אל מול או נכנסות לתוך המייבש, שוברות את קרן האור וכך מתחיל המייבש לפעול. קרן אור שבמייבש "נשברת" כשהידיים מוכנסות אליו, או מונפות למולו. החיישן שמזהה את שבירת קרני האור מפעיל מעגל חשמלי שאחראי על הפעלת המאווררים החזקים, ששולחים אוויר חם או קר אל הידיים, כדי לייבשן.
אגב, המנועים הקטנים אך חזקים הללו יכולים לשלוח אוויר, הנע במהירות של מעל 600 קילומטרים לשעה!
כך מייבש ידיים סילוני חשמלי עובד:
http://youtu.be/W9Q8gv8m3y4
הדגמה של חיישני אור כאלו:
http://youtu.be/SFc673lEyQA
כך עובדת מערכת האוויר:
http://youtu.be/VzoDMYseg6U
פעם, כשלא היו כלי רכב מהירים, מטוסים ומכוניות, היו עושות השיירות את דרכן במדבר לאורך ימים רבים. הם היו חונים בנווי מדבר. נווה המדבר הוא מקום שבו יש מקור מים כמו באר או מעיין וסביבו ניטעו עצים והתיישבו אנשים. במקום כזה יכלו השיירות לחנות וללון, להשקות את הגמלים ולהצטייד במים להמשך המסע.
יש גם מקומות, כמו נווה המדבר סיווה (Siwa) שבמצרים, שהם נמוכים יחסית ומי הגשמים מתרכזים בהם ומצטברים. הם הופכים את הקרקע פוריה ולחה, נוחה לגידולים חקלאיים.
לפעמים, כשאנשי השיירות היו הוזים וחסרים מים והחום היה משפיע עליהם מאד, הם חשבו שהם רואים מרחוק נווה מדבר.. קראו לזה "חיזיון מדבר" (קראו על כך באאוריקה בתגית "פאטה מורגנה").
כך נוצר נווה מדבר:
https://youtu.be/nuJ6QTZdvxM
כך ראו נהגי השיירות בעבר את נווה המדבר:
http://youtu.be/2ny2aIjZA6M?t=16s
נווה מדבר ירוק במדבר סהרה:
http://youtu.be/dZUkZF_bP-g
נווה מדבר מלוח ממי תהום שהמליחות שלהם הפכה אותם קטלניים לבעלי חיים:
https://youtu.be/DlJtxhR34Kg
ומצגת וידאו על נווה מדבר:
http://youtu.be/iD2suNavCzM
אם תראו פעם תמונות של אניות במדבר, די סביר שמדובר יהיה בצילומים של מאות האניות התקועות במרחבי החול שנותרו מחלקיה של מה שהייתה פעם הימה הרביעית בגודלה בעולם, ימת ארָאל (Aral Sea).
ימת ארל נמצאת באגן יבשתי סגור באזור קזחסטן שבמרכז אסיה. מדובר בבית הקברות הגדול ביותר לאוניות, שבאופן מעט אירוני נמצא במקום שבו מת דווקא הים.
הספינות מתו אחריו. בכלל, ב-50 השנה האחרונות הולכת ימת אראל ומתייבשת, לאחר שהרוסים היטו לצורכי חקלאות את הנהרות שהזינו אותה במים.
גם זיהומי מים, ניסויי נשק ופרויקטים של תעשיה וחקלאות מזהמת פגעו בה באופן חמור. הימה הענקית והתוססת כבר איבדה מעל חצי מגודלה והיא ממשיכה להיעלם בקצב מהיר.
ואם הצרות הללו לא מספיקות, ימת אראל גם הפכה עם הזמן לסכנה בריאותית של ממש למי שגרים לידה.
ועדיין בשנים האחרונות מתחיל להשתנות מעט המצב. הממשלה הרוסית, ביחד עם גורמים בינלאומיים, מצליחה לאיטה למלא את הימה מחדש. זה רק בצד הצפוני והמים אינם רבים עדיין, אבל יש סוף סוף מעט תקווה לאגם הענקי הזה.
הנה סרטון על הספינות במדבר שפעם היה ימה ומה שנשאר ממנה:
http://youtu.be/oNDjL_q7kHU?t=5m2s
על מה שמכונה "צ'רנוביל השקטה":
http://youtu.be/eVCf9lwW6eI
מצגת וידאו של המראות בימת אראל:
http://youtu.be/F9OPTz6IA4s
והתקווה - בחלקה הצפוני של ימת אראל ההתייבשות נעצרה מעט, הוחזרו לו חלק מהמים ודגים שוב שוחים בה:
https://youtu.be/_nB8cQKCW8o
המטרייה (Umbrella) היא מצד אחד מההמצאות היעילות והחיוניות שיש לאדם. מנגד, כולנו יודעים שהיא אחד המוצרים שברגע המבחן עלולים לקרוס, להתקפל, להישבר ולא למלא את תפקידו.
מה קורה עם ההמצאה הנהדרת הזו ועם המימוש הסיני שלה היום? האם אנו חייבים לקנות מטריות יקרות להחריד כדי שהמטריה שלנו לא תקרוס ברוח? - זו שאלה צרכנית אבל הבה נכיר את תולדות המטריה.
היא, שנראית כה פשוטה וטבעית בעינינו היום, עברה מסע ארוך לאורך ההיסטוריה האנושית, משמירה מהשמש להגנה מהגשם.
ראשיתה של המטריה המוכרת לנו היא בסין העתיקה, שם המציאו אותה לפני מעל 4000 שנה. הסינים הקדמונים יצרו מטריות מנייר משומן שהותקן על מסגרת עשויה במבוק, העיקר להגן על עצמם מפגעי מזג האוויר.
המעניין הוא שהמטריה שהמציאו אותם סינים קדומים לא נועדו להגן מפני הגשם. המטריות הראשונות הללו שימשו כאביזר אופנתי ומעמדי שהגן מפני השמש דווקא. באירופה זה גם הונצח בשמן, כי המילה "מטריה" באנגלית (umbrella) נגזרת מהמילה הלטינית "umbra" שפירושה צל.
רק בתקופה מאוחרת יותר התחילו להשתמש בהן גם להגנה מפני גשם. זה קרה לאחר שהבינו שמריחת שעווה או לכה על הבד וזו הפכה אותן לעמידות למים.
מעניין ללמוד שבחצר המלוכה של האימפריה הסינית, רק לקיסר הייתה הזכות להחזיק מטריה בצבע צהוב, צבע המסמל כוח וריבונות. מטריות עם ארבע שכבות בד יועדו לנסיכים, בעוד אלו עם שלוש שכבות הותרו לפקידים בכירים בלבד. השימוש במטריה היה באותם ימים כה מקודש, עד שהחזקת מטריה בצבע לא מתאים למעמד יכלה להיחשב לפשע חמור.
ממזרח אסיה עשתה המטריה את דרכה למערב דרך נתיבי המסחר העתיקים. ביוון וברומא העתיקות, היא זוהתה עם נשים מהמעמד העליון. גברים נמנעו מלהשתמש בה כי מי שעשו זאת נחשבו לנשיים או רכים. גישה זו נמשכה לאורך מאות שנים ותקופות רבות וארוכות בהיסטוריה האירופית.
רק בשנות ה-50 של המאה ה-18 מתחילים גברים לאמץ את השימוש במטריות. זו מהפכה אמיתית והיא מתרחשת באנגליה של המאה ה-18, היה זה ג'נטלמן אנגלי סוחר ופילנתרופ בשם ג'ונאס הנוואי (Jonas Hanway) שמעז לשבור את המוסכמות החברתיות ומסתובב ללא בושה ברחובות לונדון, כשמטריה בידיו.
הנוואי, סוחר ופילנתרופ אנגלי, הופך את המטריה לפריט גברי לגיטימי. בדרך הוא סופג ביקורת וזלזול, לצד אלימות מילולית ופיזית מנהגי כרכרות שמתפרנסים די טוב גם מהסעת אנשים בימי גשם. אבל הוא מתעקש וממשיך במנהגו ותוך 30 שנה המטריה הופכת לאביזר חובה ונורמטיבי בקרב ג'נטלמנים אנגלים.
עוד שינוי, הפעם מכני, מגיע ב-1852, כאשר סמואל פוקס (Samuel Fox) מפתח את מסגרת הפלדה הגמישה למטריה,. זו מחליפה את הצלעות הכבדות מעץ או עצם לוויתן והופכת את המטריות לגמישות, קלות ועמידות מתמיד וכלכלית גם זמינות לציבור הרחב.
במאה ה-20 מגיעה המטריה המתקפלת המודרנית. זה קורה ב-1929, עם הממציא הגרמני הנס האופט (Hans Haupt) והמטריה שלו משפרת משמעותית את הנוחות והשימושיות של המטריה. את ההמצאה, אגב, מפתח האופט כי נמאס לו לשאת את המטריה הענקית והלא נוחה שלו ברכבת התחתית של ברלין. את המצאתו הוא רושם כפטנט תחת השם "קנירפס" (Knirps שבגרמנית פירושו "זאטוט"). די מהר המילה "קנירפס" הופכת בגרמניה ובארצות נוספות באירופה לשם גנרי למטריות מתקפלות.
מאז ממשיכה טכנולוגיית המטריות להתפתח. בין החידושים וההמצאות נכללים חומרים קלים ועמידים יותר למים, מנגנונים שפותחים את המטריה באופן אוטומטי. כיום יש גם מטריות חכמות ומקוונות המסוגלות להודיע לבעליהן על הגשם הצפוי - מראש .
מהמזרח הרחוק ועד לשימוש גלובלי - הנה תולדות המטרייה (עברית):
https://youtu.be/V75Dyb0IbRU
ההיסטוריה של המטריות באנגלית:
https://youtu.be/MnXwXQxKC0w
מתקן המטריות האחרון בצרפת:
https://youtu.be/oNsrU-t0lf0
הצניחה עם המטריה של מרי פופינס:
https://youtu.be/YfkEQDPlb8g
ומטריות שרבורג - השיר והקדימון לסרט המעולה:
https://youtu.be/U5KAmPDg8qA
מדבר אטקמה (Atacama Desert), שרובו בצפון צ'ילה בדרום אמריקה, הוא כל כך יבש שיכולות לעבור בו 400 שנה ללא גשם אחד.
ואכן, במדבר אטקמה לא ירד גשם כבר מעל 400 שנה. זהו המדבר הצחיח בעולם וגילו מוערך בכ-20 מיליון שנה.
הנה מדבר אטקמה הצחיח, שיש בו אזורים שבהם לא ירד גשם מעולם:
http://youtu.be/uyKKlO50hMA
אבל זה לא גורע מיופיו של המדבר היבש והמהמם הזה:
https://youtu.be/x2D7jHfitzk
יובש
מייבש ידיים הוא מתקן חשמלי שמוצב בשירותים ציבוריים. הוא מחליף את מגבות הנייר בייבוש של ידיים רטובות. כשהוא מזהה את הידיים, מזרים מייבש הידיים אוויר חם או קר, שמבצע ייבוש מהיר בתוך 10-15 שניות.
כיצד מזהה מייבש ידיים חשמלי את הידיים ומתחיל לייצר אוטומטית את משבי האוויר החזקים? - במייבש הידיים ישנם חיישנים, מעין גופים פוטו-אלקטריים בתוך המייבש שיכולים לזהות שבירה של קרן אור.
חיישן פוטו-אלקטרי מזהה אור או היעדר אור. כשהחיישנים הללו מזהים "שבירה" של קרן אור, הם מפעילים מעגל חשמלי. חיישנים כאלה פועלים למשל גם במערכות אזעקה ומזהים תנועה של פורץ בבית, או בדלתות המוסך המזהות את כלי הרכב ונפתחות מעצמן.
ידינו, המונפות אל מול או נכנסות לתוך המייבש, שוברות את קרן האור וכך מתחיל המייבש לפעול. קרן אור שבמייבש "נשברת" כשהידיים מוכנסות אליו, או מונפות למולו. החיישן שמזהה את שבירת קרני האור מפעיל מעגל חשמלי שאחראי על הפעלת המאווררים החזקים, ששולחים אוויר חם או קר אל הידיים, כדי לייבשן.
אגב, המנועים הקטנים אך חזקים הללו יכולים לשלוח אוויר, הנע במהירות של מעל 600 קילומטרים לשעה!
כך מייבש ידיים סילוני חשמלי עובד:
http://youtu.be/W9Q8gv8m3y4
הדגמה של חיישני אור כאלו:
http://youtu.be/SFc673lEyQA
כך עובדת מערכת האוויר:
http://youtu.be/VzoDMYseg6U
