שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה צריך נווה מדבר?
פעם, כשלא היו כלי רכב מהירים, מטוסים ומכוניות, היו עושות השיירות את דרכן במדבר לאורך ימים רבים. הם היו חונים בנווי מדבר. נווה המדבר הוא מקום שבו יש מקור מים כמו באר או מעיין וסביבו ניטעו עצים והתיישבו אנשים. במקום כזה יכלו השיירות לחנות וללון, להשקות את הגמלים ולהצטייד במים להמשך המסע.
יש גם מקומות, כמו נווה המדבר סיווה (Siwa) שבמצרים, שהם נמוכים יחסית ומי הגשמים מתרכזים בהם ומצטברים. הם הופכים את הקרקע פוריה ולחה, נוחה לגידולים חקלאיים.
לפעמים, כשאנשי השיירות היו הוזים וחסרים מים והחום היה משפיע עליהם מאד, הם חשבו שהם רואים מרחוק נווה מדבר.. קראו לזה "חיזיון מדבר" (קראו על כך באאוריקה בתגית "פאטה מורגנה").
כך נוצר נווה מדבר:
https://youtu.be/nuJ6QTZdvxM
כך ראו נהגי השיירות בעבר את נווה המדבר:
http://youtu.be/2ny2aIjZA6M?t=16s
נווה מדבר ירוק במדבר סהרה:
http://youtu.be/dZUkZF_bP-g
ומצגת וידאו על נווה מדבר:
http://youtu.be/iD2suNavCzM
למה מייבשים מזון?
ייבוש מזון (Food drying) הוא אחת הדרכים הכי טובות לשמר מזון בבית, להכין חטיפים בריאים וזמינים תמיד, לקחת ארוחות נהדרות לקמפינג וטיולים ואפילו ליצור מאגר מזון זמין לשעת חירום.
זוהי אחת משיטות שימור המזון הוותיקות בעולם. עבור האדם הקדמון פתר שימור המזון בעיות שונות ואפשר לו להביא את בשר הציד אל משפחתו, מהמקום שבו ניצוד, גם אם הוא רחוק מאוד.
הרעיון פועל על עיקרון פשוט: חיידקים, עובשים ושמרים זקוקים למים כדי לשרוד. כשמסלקים את הלחות מהמזון, החיידקים פשוט לא יכולים להתרבות.
במזון טרי רמת המים יכולה להגיע ל-90 אחוזים. בייבוש מורידים אותה ל-10 עד 20 אחוזים בלבד. בסביבה כזו אנזימים (Enzymes) שגורמים לריקבון מאטים מאוד את פעילותם. החיידקים נכנסים למעין השהיה, הריקבון נעצר.
דוגמאות מוכרות: משמשים מיובשים שנשמרים חודשים ארוכים, בשר מיובש כמו ג'רקי (Jerky) שכבר מאות שנים נושאים עימם חיילים ומטיילים. דגים מיובשים היו מצרך יסוד בסחר הבינלאומי של ימי הביניים וכך גם מייבשים מאכלים כמו פסטה ואורז.
שיטות הייבוש השתכללו עם השנים והדורות. הייבוש היה ככל הנראה השיטה הראשונה שהתגלתה. אולי היה זה כשפיסת בשר נותרה בשמש, התייבשה וגילתה לאדם קדמון כלשהו שהיא עודנה טעימה זמן רב אחרי שבשר טרי היה מתקלקל.
יבוש בשמש וברוח פעל היטב במקומות עם אקלים חם ויבש ובימי קדם אכן שימשו שיטות אלה את המין האנושי היטב. בהמשך נוספו אליהם שיטות ייבוש באמצעות מלחים ושמנים שונים. כיום משתמשים גם בייבוש בהקפאה (Freeze Drying), בו מסלקים את המים על ידי הפיכתם ישירות מקרח לאדים בלחץ נמוך.
התוצאה בכל השיטות משביעת רצון, תרתי משמע. היא מייצרת מזון קל, בר קיימא, עם ערכים תזונתיים כמעט שלמים.
הנה ייבוש המזון:
https://youtu.be/8J7piPkrWhQ
שיטות ייבוש מזון לשימור:
https://youtu.be/WcKJi-UZlac
ייבוש כפרי לצנצנות:
https://youtu.be/1kEWq6V1DkY
ייבוש אוכל בבית (עברית):
https://youtu.be/RIP4aIJZCbM
מייבש מזון מרהיב למטבח:
https://youtu.be/z-55pZnsw1o
והוא אחד ממכשירי המטבח השווים:
https://youtu.be/mKFNXLik1ro?long=yes
מי המציאו את המטריה ואיך היא התפתחה?
המטרייה (Umbrella) היא מצד אחד מההמצאות היעילות והחיוניות שיש לאדם. מנגד, כולנו יודעים שהיא אחד המוצרים שברגע המבחן עלולים לקרוס, להתקפל, להישבר ולא למלא את תפקידו.
מה קורה עם ההמצאה הנהדרת הזו ועם המימוש הסיני שלה היום? האם אנו חייבים לקנות מטריות יקרות להחריד כדי שהמטריה שלנו לא תקרוס ברוח? - זו שאלה צרכנית אבל הבה נכיר את תולדות המטריה.
היא, שנראית כה פשוטה וטבעית בעינינו היום, עברה מסע ארוך לאורך ההיסטוריה האנושית, משמירה מהשמש להגנה מהגשם.
ראשיתה של המטריה המוכרת לנו היא בסין העתיקה, שם המציאו אותה לפני מעל 4000 שנה. הסינים הקדמונים יצרו מטריות מנייר משומן שהותקן על מסגרת עשויה במבוק, העיקר להגן על עצמם מפגעי מזג האוויר.
המעניין הוא שהמטריה שהמציאו אותם סינים קדומים לא נועדו להגן מפני הגשם. המטריות הראשונות הללו שימשו כאביזר אופנתי ומעמדי שהגן מפני השמש דווקא. באירופה זה גם הונצח בשמן, כי המילה "מטריה" באנגלית (umbrella) נגזרת מהמילה הלטינית "umbra" שפירושה צל.
רק בתקופה מאוחרת יותר התחילו להשתמש בהן גם להגנה מפני גשם. זה קרה לאחר שהבינו שמריחת שעווה או לכה על הבד וזו הפכה אותן לעמידות למים.
מעניין ללמוד שבחצר המלוכה של האימפריה הסינית, רק לקיסר הייתה הזכות להחזיק מטריה בצבע צהוב, צבע המסמל כוח וריבונות. מטריות עם ארבע שכבות בד יועדו לנסיכים, בעוד אלו עם שלוש שכבות הותרו לפקידים בכירים בלבד. השימוש במטריה היה באותם ימים כה מקודש, עד שהחזקת מטריה בצבע לא מתאים למעמד יכלה להיחשב לפשע חמור.
ממזרח אסיה עשתה המטריה את דרכה למערב דרך נתיבי המסחר העתיקים. ביוון וברומא העתיקות, היא זוהתה עם נשים מהמעמד העליון. גברים נמנעו מלהשתמש בה כי מי שעשו זאת נחשבו לנשיים או רכים. גישה זו נמשכה לאורך מאות שנים ותקופות רבות וארוכות בהיסטוריה האירופית.
רק בשנות ה-50 של המאה ה-18 מתחילים גברים לאמץ את השימוש במטריות. זו מהפכה אמיתית והיא מתרחשת באנגליה של המאה ה-18, היה זה ג'נטלמן אנגלי סוחר ופילנתרופ בשם ג'ונאס הנוואי (Jonas Hanway) שמעז לשבור את המוסכמות החברתיות ומסתובב ללא בושה ברחובות לונדון, כשמטריה בידיו.
הנוואי, סוחר ופילנתרופ אנגלי, הופך את המטריה לפריט גברי לגיטימי. בדרך הוא סופג ביקורת וזלזול, לצד אלימות מילולית ופיזית מנהגי כרכרות שמתפרנסים די טוב גם מהסעת אנשים בימי גשם. אבל הוא מתעקש וממשיך במנהגו ותוך 30 שנה המטריה הופכת לאביזר חובה ונורמטיבי בקרב ג'נטלמנים אנגלים.
עוד שינוי, הפעם מכני, מגיע ב-1852, כאשר סמואל פוקס (Samuel Fox) מפתח את מסגרת הפלדה הגמישה למטריה,. זו מחליפה את הצלעות הכבדות מעץ או עצם לוויתן והופכת את המטריות לגמישות, קלות ועמידות מתמיד וכלכלית גם זמינות לציבור הרחב.
במאה ה-20 מגיעה המטריה המתקפלת המודרנית. זה קורה ב-1929, עם הממציא הגרמני הנס האופט (Hans Haupt) והמטריה שלו משפרת משמעותית את הנוחות והשימושיות של המטריה. את ההמצאה, אגב, מפתח האופט כי נמאס לו לשאת את המטריה הענקית והלא נוחה שלו ברכבת התחתית של ברלין. את המצאתו הוא רושם כפטנט תחת השם "קנירפס" (Knirps שבגרמנית פירושו "זאטוט"). די מהר המילה "קנירפס" הופכת בגרמניה ובארצות נוספות באירופה לשם גנרי למטריות מתקפלות.
מאז ממשיכה טכנולוגיית המטריות להתפתח. בין החידושים וההמצאות נכללים חומרים קלים ועמידים יותר למים, מנגנונים שפותחים את המטריה באופן אוטומטי. כיום יש גם מטריות חכמות ומקוונות המסוגלות להודיע לבעליהן על הגשם הצפוי - מראש .
מהמזרח הרחוק ועד לשימוש גלובלי - הנה תולדות המטרייה (עברית):
https://youtu.be/V75Dyb0IbRU
ההיסטוריה של המטריות באנגלית:
https://youtu.be/MnXwXQxKC0w
מתקן המטריות האחרון בצרפת:
https://youtu.be/oNsrU-t0lf0
הצניחה עם המטריה של מרי פופינס:
https://youtu.be/YfkEQDPlb8g
ומטריות שרבורג - השיר והקדימון לסרט המעולה:
https://youtu.be/U5KAmPDg8qA
איפה יש מאות ספינות במדבר?
אם תראו פעם תמונות של אניות במדבר, די סביר שמדובר יהיה בצילומים של מאות האניות התקועות במרחבי החול שנותרו מחלקיה של מה שהייתה פעם הימה הרביעית בגודלה בעולם, ימת ארָאל (Aral Sea).
ימת ארל נמצאת באגן יבשתי סגור באזור קזחסטן שבמרכז אסיה. מדובר בבית הקברות הגדול ביותר לאוניות, שבאופן מעט אירוני נמצא במקום שבו מת דווקא הים.
הספינות מתו אחריו. בכלל, ב-50 השנה האחרונות הולכת ימת אראל ומתייבשת, לאחר שהרוסים היטו לצורכי חקלאות את הנהרות שהזינו אותה במים.
גם זיהומי מים, ניסויי נשק ופרויקטים של תעשיה וחקלאות מזהמת פגעו בה באופן חמור. הימה הענקית והתוססת כבר איבדה מעל חצי מגודלה והיא ממשיכה להיעלם בקצב מהיר.
ואם הצרות הללו לא מספיקות, ימת אראל גם הפכה עם הזמן לסכנה בריאותית של ממש למי שגרים לידה.
ועדיין בשנים האחרונות מתחיל להשתנות מעט המצב. הממשלה הרוסית, ביחד עם גורמים בינלאומיים, מצליחה לאיטה למלא את הימה מחדש. זה רק בצד הצפוני והמים אינם רבים עדיין, אבל יש סוף סוף מעט תקווה לאגם הענקי הזה.
הנה סרטון על הספינות במדבר שפעם היה ימה ומה שנשאר ממנה:
http://youtu.be/oNDjL_q7kHU?t=5m2s
על מה שמכונה "צ'רנוביל השקטה":
http://youtu.be/eVCf9lwW6eI
מצגת וידאו של המראות בימת אראל:
http://youtu.be/F9OPTz6IA4s
והתקווה - בחלקה הצפוני של ימת אראל ההתייבשות נעצרה מעט, הוחזרו לו חלק מהמים ודגים שוב שוחים בה:
https://youtu.be/_nB8cQKCW8o
מהו המדבר היבש בעולם?
מדבר אטקמה (Atacama Desert), שרובו בצפון צ'ילה בדרום אמריקה, הוא כל כך יבש שיכולות לעבור בו 400 שנה ללא גשם אחד.
ואכן, במדבר אטקמה לא ירד גשם כבר מעל 400 שנה. זהו המדבר הצחיח בעולם וגילו מוערך בכ-20 מיליון שנה.
הנה מדבר אטקמה הצחיח, שיש בו אזורים שבהם לא ירד גשם מעולם:
http://youtu.be/uyKKlO50hMA
אבל זה לא גורע מיופיו של המדבר היבש והמהמם הזה:
https://youtu.be/x2D7jHfitzk
איך פועל מייבש הידיים?
מייבש ידיים הוא מתקן חשמלי שמוצב בשירותים ציבוריים. הוא מחליף את מגבות הנייר בייבוש של ידיים רטובות. כשהוא מזהה את הידיים, מזרים מייבש הידיים אוויר חם או קר, שמבצע ייבוש מהיר בתוך 10-15 שניות.
כיצד מזהה מייבש ידיים חשמלי את הידיים ומתחיל לייצר אוטומטית את משבי האוויר החזקים? - במייבש הידיים ישנם חיישנים, מעין גופים פוטו-אלקטריים בתוך המייבש שיכולים לזהות שבירה של קרן אור.
חיישן פוטו-אלקטרי מזהה אור או היעדר אור. כשהחיישנים הללו מזהים "שבירה" של קרן אור, הם מפעילים מעגל חשמלי. חיישנים כאלה פועלים למשל גם במערכות אזעקה ומזהים תנועה של פורץ בבית, או בדלתות המוסך המזהות את כלי הרכב ונפתחות מעצמן.
ידינו, המונפות אל מול או נכנסות לתוך המייבש, שוברות את קרן האור וכך מתחיל המייבש לפעול. קרן אור שבמייבש "נשברת" כשהידיים מוכנסות אליו, או מונפות למולו. החיישן שמזהה את שבירת קרני האור מפעיל מעגל חשמלי שאחראי על הפעלת המאווררים החזקים, ששולחים אוויר חם או קר אל הידיים, כדי לייבשן.
אגב, המנועים הקטנים אך חזקים הללו יכולים לשלוח אוויר, הנע במהירות של מעל 600 קילומטרים לשעה!
כך מייבש ידיים סילוני חשמלי עובד:
http://youtu.be/W9Q8gv8m3y4
הדגמה של חיישני אור כאלו:
http://youtu.be/SFc673lEyQA
כך עובדת מערכת האוויר:
http://youtu.be/VzoDMYseg6U
מהם הפירות היבשים ומה היה יתרונם בימי קדם?
הפירות היבשים (Dried Fruits) הם תוצאה של טכניקת שימור מזון מעניינת ופופולרית בימי קדם.
בעלי האמצעים בימי קדם נהגו לאכול פירות משומרים שהובאו מרחוק. באותה תקופה הבאת פירות ממרחק כה גדול היא נדירה וקופסאות השימורים נולדו רק במאה ה-19. מכאן שהפירות היבשים עמדו במרכז פירות ארץ הקודש שהיו אז זמינים לגבירים שביהודים.
ייבוש הפירות שימר רבים מהם למשך חודשים ארוכים. מנגד, חודש שבט הוא חודש חורפי ודל יחסית בפירות. הפירות היבשים, אם כן, אפשרו לחוגגים לאכול בחג הזה מגוון גדול של פירות, מעונות השנה השונות.
גם היום, בעידן בו הפירות בדרך כלל בשפע ויש חממות לגידול פירות גם בחורף, רבים נוהגים לאכול פירות יבשים.
את הפירות היבשים לא מסובך לייצר. מניחים אותם לייבוש על משטח אבן כלשהו וכך הם מתייבשים. כל רצפה פנויה או גג של בית יתאימו בתור משטח הייבוש, בתנאי שיהיו גלויים לשמש.
לאחר שהתייבשו, שומרים את הפירות היבשים בארגז עץ או במיכל יבש וכך הם גם נמכרים בחנויות ובשווקים.
הנה הפירות היבשים ואיך הם נוצרים (עברית):
https://youtu.be/HcvJbxl53ms?t=17s
פרסומת לפירות יבשים (עברית):
https://youtu.be/-oxWGjrfAho
הכינו פירות יבשים בבית בעצמכם (עברית):
https://youtu.be/osC7D7ydwEw
חידון לפעוטות לזיהוי פירות יבשים (עברית):
https://youtu.be/JBAKybjJ9u8
לפירות יבשים, חברימוס, יש צד בריאותי (עברית):
https://youtu.be/U4vzqQ_v8is?long=yes
איך ענבים הופכים לצימוקים?
צימוקים (Raisins) הם ענבים מיובשים, שבמשך אלפי שנים שימשו חיילים ועולי רגל כמזון מרוכז, מלא באנרגיה וקל לנשיאה.
שמם העברי של ה"צימוקים" מצביע על היותם ענבים מיובשים. ואכן, את הצימוקים מכינים בדרך עתיקה ופשוטה למדי. כבר אלפי שנים נוהגים להניח את הענבים על משטח מיוחד, שטיחים או על משטחי סלע ולתת לשמש ולחום לעשות את שלהם.
לאחר מספר ימים בשמש הלוהטת, מייבשים החום והיובש את הענבים. הם נותרים ללא נוזלים ומתכווצים ומצטמקים כשהתוצאה היא הצימוקים שאנו מכירים - ענבים מיובשים, טעימים ובעלי יכולת לשרוד זמן רב.
זו אחת הסיבות שהצימוק היה הממתק העתיק והמוצלח של ימי קדם. הוא מתוק, מלא בברזל, קל לשאת אותו בתיק והוא שורד ימים רבים.
כך מצמקים צימוקים ומייבשים אותם עם רשת שמכסה בפני מזיקים:
https://youtu.be/J1m6iht0OS0
הסבר:
https://youtu.be/RNO-VmIlnEM
תהליך ההצטמקות בהילוך מהיר:
https://youtu.be/uD_vhbv05aw
ייצור מסורתי בהיקפים גדולים בימינו:
https://youtu.be/owKrrW_4VDA
גם בקליפורניה:
https://youtu.be/-iXOC560ptk
הסבר על ייצור הצימוקים:
https://youtu.be/QO0xws60qyw
וכך מייצרים צימוקים מענבים, במפעל בן ימינו ובמהירות הרבה יותר גדולה:
https://youtu.be/7e8DepWX4_4
למה משמשות מסכות פנים?
מסכות פנים הן טיפוח מרוכז שמעניק לעור מנה חזקה של חומרים פעילים. הן מעולות לטיפול אינטנסיבי בבעיות עור כמו עייפות, יובש, שמנוניות, אקנה ושאר עניינים.
בעוד שקרם יום רגיל פועל על פני השטח, המסכה נשארת על העור למשך 15-20 דקות ומאפשרת למרכיבים לחדור עמוק יותר לשכבות העור הפנימיות יותר.
השוק מציע מסכות לכל בעיה אפשרית. כל מסכה מתאימה לסוג העור ולבעיה מסוימת כלשהי. ממסכות לחות המכילות חומצה היאלורונית (Hyaluronic Acid) שמסוגלת לספוג כמויות גדולות של מים, דרך מסכות חימר הפועלות כמגנט לשמנים ולזיהומים שמצטברים בנקבוביות, מסכות פילינג המסירות בעדינות תאי עור מתים ומעודדות התחדשות העור ועוד.
החומרים שמהם עשויות המסכות משתנים בהתאם לייעוד. מסכות חימר מבוססות על מינרלים כמו בנטוניט (Bentonite) או קאולין (Kaolin) שמקורם באדמות עשירות במינרלים. מסכות לחות משלבות שמנים טבעיים כמו שמן ארגן או שמן קוקוס עם ויטמינים. מסכות נגד הזדקנות מכילות מרכיבים כמו רטינול (Retinol) או ויטמין C שמסייעים בהפחתת קמטים.
דרך השימוש במסכה היא פשוטה אבל דורשת דיוק. אחרי ניקוי יסודי של הפנים, מורחים את המסכה בשכבה אחידה, תוך הימנעות מאזור העיניים הרגיש. הזמן המומלץ לכל מסכה על הפנים רשום על האריזה - מסכות חימר מתייבשות לרוב תוך 10-15 דקות ומסכות לחות יכולות להישאר עד 20 דקות.
יש גם מסכות טבעיות, כמו מסכת דבש עם אבוקדו, חימר ירוק טבעי עם מים/יוגורט, מסכת קוואקר ודבש, כשכל אלה מספקות ניקוי והזנה טובים לעור.
בשנים האחרונות הציפה את השוק מהפכה מקוריאה הדרומית בצורת מסכות יריעה (Sheet Masks). מדובר ביריעת חומר דק, רווי בסרום מרוכז שנצמדת לצורת הפנים. הטכנולוגיה פותחה על ידי תעשיית הקוסמטיקה הקוריאנית בשנות ה-90 ומהר מאוד הפכה לפופולרית ברחבי העולם.
אנקדוטה מעניינת מגיעה מתעשיית הקוסמטיקה היפנית, שם הפכה חברת SK-II מפורסמת בזכות גילוי מקרי. חוקרי החברה שמו לב שידיהן של נשים זקנות שמזקקות את המשקה היפני סאקה נראות צעירות במיוחד. מכאן התגלה שתמצית שמרי הסאקה מכילה חומרים שמשפרים את מרקם העור.
החוכמה במסכות היא בעקביות השימוש. עור שמקבל טיפול קבוע פעמיים בשבוע יגיב טוב יותר מעור שמקבל טיפול יקר, אך מדי פעם.
הנה מסכות הפנים:
https://youtu.be/cxrdiuaxTRM
מהי מסכת פנים ומה בינה לבין קרם פנים (עברית, ללא קול):
https://youtu.be/a-q9YiiMsPw
מסכות פנים בעצמכם בבית (עברית):
https://youtu.be/ZkDuwfq8qlk
מסכת הפנים הטיפולית מבוססת כורכום לטיפול באקנה (עברית):
https://youtu.be/IPQkh-t1n9k
מסכת פנים טבעית נגד קמטים ולטיפול בפיגמנטציה (עברית):
https://youtu.be/4mMgA2Zdz54
פעם, כשלא היו כלי רכב מהירים, מטוסים ומכוניות, היו עושות השיירות את דרכן במדבר לאורך ימים רבים. הם היו חונים בנווי מדבר. נווה המדבר הוא מקום שבו יש מקור מים כמו באר או מעיין וסביבו ניטעו עצים והתיישבו אנשים. במקום כזה יכלו השיירות לחנות וללון, להשקות את הגמלים ולהצטייד במים להמשך המסע.
יש גם מקומות, כמו נווה המדבר סיווה (Siwa) שבמצרים, שהם נמוכים יחסית ומי הגשמים מתרכזים בהם ומצטברים. הם הופכים את הקרקע פוריה ולחה, נוחה לגידולים חקלאיים.
לפעמים, כשאנשי השיירות היו הוזים וחסרים מים והחום היה משפיע עליהם מאד, הם חשבו שהם רואים מרחוק נווה מדבר.. קראו לזה "חיזיון מדבר" (קראו על כך באאוריקה בתגית "פאטה מורגנה").
כך נוצר נווה מדבר:
https://youtu.be/nuJ6QTZdvxM
כך ראו נהגי השיירות בעבר את נווה המדבר:
http://youtu.be/2ny2aIjZA6M?t=16s
נווה מדבר ירוק במדבר סהרה:
http://youtu.be/dZUkZF_bP-g
ומצגת וידאו על נווה מדבר:
http://youtu.be/iD2suNavCzM
ייבוש מזון (Food drying) הוא אחת הדרכים הכי טובות לשמר מזון בבית, להכין חטיפים בריאים וזמינים תמיד, לקחת ארוחות נהדרות לקמפינג וטיולים ואפילו ליצור מאגר מזון זמין לשעת חירום.
זוהי אחת משיטות שימור המזון הוותיקות בעולם. עבור האדם הקדמון פתר שימור המזון בעיות שונות ואפשר לו להביא את בשר הציד אל משפחתו, מהמקום שבו ניצוד, גם אם הוא רחוק מאוד.
הרעיון פועל על עיקרון פשוט: חיידקים, עובשים ושמרים זקוקים למים כדי לשרוד. כשמסלקים את הלחות מהמזון, החיידקים פשוט לא יכולים להתרבות.
במזון טרי רמת המים יכולה להגיע ל-90 אחוזים. בייבוש מורידים אותה ל-10 עד 20 אחוזים בלבד. בסביבה כזו אנזימים (Enzymes) שגורמים לריקבון מאטים מאוד את פעילותם. החיידקים נכנסים למעין השהיה, הריקבון נעצר.
דוגמאות מוכרות: משמשים מיובשים שנשמרים חודשים ארוכים, בשר מיובש כמו ג'רקי (Jerky) שכבר מאות שנים נושאים עימם חיילים ומטיילים. דגים מיובשים היו מצרך יסוד בסחר הבינלאומי של ימי הביניים וכך גם מייבשים מאכלים כמו פסטה ואורז.
שיטות הייבוש השתכללו עם השנים והדורות. הייבוש היה ככל הנראה השיטה הראשונה שהתגלתה. אולי היה זה כשפיסת בשר נותרה בשמש, התייבשה וגילתה לאדם קדמון כלשהו שהיא עודנה טעימה זמן רב אחרי שבשר טרי היה מתקלקל.
יבוש בשמש וברוח פעל היטב במקומות עם אקלים חם ויבש ובימי קדם אכן שימשו שיטות אלה את המין האנושי היטב. בהמשך נוספו אליהם שיטות ייבוש באמצעות מלחים ושמנים שונים. כיום משתמשים גם בייבוש בהקפאה (Freeze Drying), בו מסלקים את המים על ידי הפיכתם ישירות מקרח לאדים בלחץ נמוך.
התוצאה בכל השיטות משביעת רצון, תרתי משמע. היא מייצרת מזון קל, בר קיימא, עם ערכים תזונתיים כמעט שלמים.
הנה ייבוש המזון:
https://youtu.be/8J7piPkrWhQ
שיטות ייבוש מזון לשימור:
https://youtu.be/WcKJi-UZlac
ייבוש כפרי לצנצנות:
https://youtu.be/1kEWq6V1DkY
ייבוש אוכל בבית (עברית):
https://youtu.be/RIP4aIJZCbM
מייבש מזון מרהיב למטבח:
https://youtu.be/z-55pZnsw1o
והוא אחד ממכשירי המטבח השווים:
https://youtu.be/mKFNXLik1ro?long=yes
המטרייה (Umbrella) היא מצד אחד מההמצאות היעילות והחיוניות שיש לאדם. מנגד, כולנו יודעים שהיא אחד המוצרים שברגע המבחן עלולים לקרוס, להתקפל, להישבר ולא למלא את תפקידו.
מה קורה עם ההמצאה הנהדרת הזו ועם המימוש הסיני שלה היום? האם אנו חייבים לקנות מטריות יקרות להחריד כדי שהמטריה שלנו לא תקרוס ברוח? - זו שאלה צרכנית אבל הבה נכיר את תולדות המטריה.
היא, שנראית כה פשוטה וטבעית בעינינו היום, עברה מסע ארוך לאורך ההיסטוריה האנושית, משמירה מהשמש להגנה מהגשם.
ראשיתה של המטריה המוכרת לנו היא בסין העתיקה, שם המציאו אותה לפני מעל 4000 שנה. הסינים הקדמונים יצרו מטריות מנייר משומן שהותקן על מסגרת עשויה במבוק, העיקר להגן על עצמם מפגעי מזג האוויר.
המעניין הוא שהמטריה שהמציאו אותם סינים קדומים לא נועדו להגן מפני הגשם. המטריות הראשונות הללו שימשו כאביזר אופנתי ומעמדי שהגן מפני השמש דווקא. באירופה זה גם הונצח בשמן, כי המילה "מטריה" באנגלית (umbrella) נגזרת מהמילה הלטינית "umbra" שפירושה צל.
רק בתקופה מאוחרת יותר התחילו להשתמש בהן גם להגנה מפני גשם. זה קרה לאחר שהבינו שמריחת שעווה או לכה על הבד וזו הפכה אותן לעמידות למים.
מעניין ללמוד שבחצר המלוכה של האימפריה הסינית, רק לקיסר הייתה הזכות להחזיק מטריה בצבע צהוב, צבע המסמל כוח וריבונות. מטריות עם ארבע שכבות בד יועדו לנסיכים, בעוד אלו עם שלוש שכבות הותרו לפקידים בכירים בלבד. השימוש במטריה היה באותם ימים כה מקודש, עד שהחזקת מטריה בצבע לא מתאים למעמד יכלה להיחשב לפשע חמור.
ממזרח אסיה עשתה המטריה את דרכה למערב דרך נתיבי המסחר העתיקים. ביוון וברומא העתיקות, היא זוהתה עם נשים מהמעמד העליון. גברים נמנעו מלהשתמש בה כי מי שעשו זאת נחשבו לנשיים או רכים. גישה זו נמשכה לאורך מאות שנים ותקופות רבות וארוכות בהיסטוריה האירופית.
רק בשנות ה-50 של המאה ה-18 מתחילים גברים לאמץ את השימוש במטריות. זו מהפכה אמיתית והיא מתרחשת באנגליה של המאה ה-18, היה זה ג'נטלמן אנגלי סוחר ופילנתרופ בשם ג'ונאס הנוואי (Jonas Hanway) שמעז לשבור את המוסכמות החברתיות ומסתובב ללא בושה ברחובות לונדון, כשמטריה בידיו.
הנוואי, סוחר ופילנתרופ אנגלי, הופך את המטריה לפריט גברי לגיטימי. בדרך הוא סופג ביקורת וזלזול, לצד אלימות מילולית ופיזית מנהגי כרכרות שמתפרנסים די טוב גם מהסעת אנשים בימי גשם. אבל הוא מתעקש וממשיך במנהגו ותוך 30 שנה המטריה הופכת לאביזר חובה ונורמטיבי בקרב ג'נטלמנים אנגלים.
עוד שינוי, הפעם מכני, מגיע ב-1852, כאשר סמואל פוקס (Samuel Fox) מפתח את מסגרת הפלדה הגמישה למטריה,. זו מחליפה את הצלעות הכבדות מעץ או עצם לוויתן והופכת את המטריות לגמישות, קלות ועמידות מתמיד וכלכלית גם זמינות לציבור הרחב.
במאה ה-20 מגיעה המטריה המתקפלת המודרנית. זה קורה ב-1929, עם הממציא הגרמני הנס האופט (Hans Haupt) והמטריה שלו משפרת משמעותית את הנוחות והשימושיות של המטריה. את ההמצאה, אגב, מפתח האופט כי נמאס לו לשאת את המטריה הענקית והלא נוחה שלו ברכבת התחתית של ברלין. את המצאתו הוא רושם כפטנט תחת השם "קנירפס" (Knirps שבגרמנית פירושו "זאטוט"). די מהר המילה "קנירפס" הופכת בגרמניה ובארצות נוספות באירופה לשם גנרי למטריות מתקפלות.
מאז ממשיכה טכנולוגיית המטריות להתפתח. בין החידושים וההמצאות נכללים חומרים קלים ועמידים יותר למים, מנגנונים שפותחים את המטריה באופן אוטומטי. כיום יש גם מטריות חכמות ומקוונות המסוגלות להודיע לבעליהן על הגשם הצפוי - מראש .
מהמזרח הרחוק ועד לשימוש גלובלי - הנה תולדות המטרייה (עברית):
https://youtu.be/V75Dyb0IbRU
ההיסטוריה של המטריות באנגלית:
https://youtu.be/MnXwXQxKC0w
מתקן המטריות האחרון בצרפת:
https://youtu.be/oNsrU-t0lf0
הצניחה עם המטריה של מרי פופינס:
https://youtu.be/YfkEQDPlb8g
ומטריות שרבורג - השיר והקדימון לסרט המעולה:
https://youtu.be/U5KAmPDg8qA
אם תראו פעם תמונות של אניות במדבר, די סביר שמדובר יהיה בצילומים של מאות האניות התקועות במרחבי החול שנותרו מחלקיה של מה שהייתה פעם הימה הרביעית בגודלה בעולם, ימת ארָאל (Aral Sea).
ימת ארל נמצאת באגן יבשתי סגור באזור קזחסטן שבמרכז אסיה. מדובר בבית הקברות הגדול ביותר לאוניות, שבאופן מעט אירוני נמצא במקום שבו מת דווקא הים.
הספינות מתו אחריו. בכלל, ב-50 השנה האחרונות הולכת ימת אראל ומתייבשת, לאחר שהרוסים היטו לצורכי חקלאות את הנהרות שהזינו אותה במים.
גם זיהומי מים, ניסויי נשק ופרויקטים של תעשיה וחקלאות מזהמת פגעו בה באופן חמור. הימה הענקית והתוססת כבר איבדה מעל חצי מגודלה והיא ממשיכה להיעלם בקצב מהיר.
ואם הצרות הללו לא מספיקות, ימת אראל גם הפכה עם הזמן לסכנה בריאותית של ממש למי שגרים לידה.
ועדיין בשנים האחרונות מתחיל להשתנות מעט המצב. הממשלה הרוסית, ביחד עם גורמים בינלאומיים, מצליחה לאיטה למלא את הימה מחדש. זה רק בצד הצפוני והמים אינם רבים עדיין, אבל יש סוף סוף מעט תקווה לאגם הענקי הזה.
הנה סרטון על הספינות במדבר שפעם היה ימה ומה שנשאר ממנה:
http://youtu.be/oNDjL_q7kHU?t=5m2s
על מה שמכונה "צ'רנוביל השקטה":
http://youtu.be/eVCf9lwW6eI
מצגת וידאו של המראות בימת אראל:
http://youtu.be/F9OPTz6IA4s
והתקווה - בחלקה הצפוני של ימת אראל ההתייבשות נעצרה מעט, הוחזרו לו חלק מהמים ודגים שוב שוחים בה:
https://youtu.be/_nB8cQKCW8o
יובש
מדבר אטקמה (Atacama Desert), שרובו בצפון צ'ילה בדרום אמריקה, הוא כל כך יבש שיכולות לעבור בו 400 שנה ללא גשם אחד.
ואכן, במדבר אטקמה לא ירד גשם כבר מעל 400 שנה. זהו המדבר הצחיח בעולם וגילו מוערך בכ-20 מיליון שנה.
הנה מדבר אטקמה הצחיח, שיש בו אזורים שבהם לא ירד גשם מעולם:
http://youtu.be/uyKKlO50hMA
אבל זה לא גורע מיופיו של המדבר היבש והמהמם הזה:
https://youtu.be/x2D7jHfitzk
מייבש ידיים הוא מתקן חשמלי שמוצב בשירותים ציבוריים. הוא מחליף את מגבות הנייר בייבוש של ידיים רטובות. כשהוא מזהה את הידיים, מזרים מייבש הידיים אוויר חם או קר, שמבצע ייבוש מהיר בתוך 10-15 שניות.
כיצד מזהה מייבש ידיים חשמלי את הידיים ומתחיל לייצר אוטומטית את משבי האוויר החזקים? - במייבש הידיים ישנם חיישנים, מעין גופים פוטו-אלקטריים בתוך המייבש שיכולים לזהות שבירה של קרן אור.
חיישן פוטו-אלקטרי מזהה אור או היעדר אור. כשהחיישנים הללו מזהים "שבירה" של קרן אור, הם מפעילים מעגל חשמלי. חיישנים כאלה פועלים למשל גם במערכות אזעקה ומזהים תנועה של פורץ בבית, או בדלתות המוסך המזהות את כלי הרכב ונפתחות מעצמן.
ידינו, המונפות אל מול או נכנסות לתוך המייבש, שוברות את קרן האור וכך מתחיל המייבש לפעול. קרן אור שבמייבש "נשברת" כשהידיים מוכנסות אליו, או מונפות למולו. החיישן שמזהה את שבירת קרני האור מפעיל מעגל חשמלי שאחראי על הפעלת המאווררים החזקים, ששולחים אוויר חם או קר אל הידיים, כדי לייבשן.
אגב, המנועים הקטנים אך חזקים הללו יכולים לשלוח אוויר, הנע במהירות של מעל 600 קילומטרים לשעה!
כך מייבש ידיים סילוני חשמלי עובד:
http://youtu.be/W9Q8gv8m3y4
הדגמה של חיישני אור כאלו:
http://youtu.be/SFc673lEyQA
כך עובדת מערכת האוויר:
http://youtu.be/VzoDMYseg6U
הפירות היבשים (Dried Fruits) הם תוצאה של טכניקת שימור מזון מעניינת ופופולרית בימי קדם.
בעלי האמצעים בימי קדם נהגו לאכול פירות משומרים שהובאו מרחוק. באותה תקופה הבאת פירות ממרחק כה גדול היא נדירה וקופסאות השימורים נולדו רק במאה ה-19. מכאן שהפירות היבשים עמדו במרכז פירות ארץ הקודש שהיו אז זמינים לגבירים שביהודים.
ייבוש הפירות שימר רבים מהם למשך חודשים ארוכים. מנגד, חודש שבט הוא חודש חורפי ודל יחסית בפירות. הפירות היבשים, אם כן, אפשרו לחוגגים לאכול בחג הזה מגוון גדול של פירות, מעונות השנה השונות.
גם היום, בעידן בו הפירות בדרך כלל בשפע ויש חממות לגידול פירות גם בחורף, רבים נוהגים לאכול פירות יבשים.
את הפירות היבשים לא מסובך לייצר. מניחים אותם לייבוש על משטח אבן כלשהו וכך הם מתייבשים. כל רצפה פנויה או גג של בית יתאימו בתור משטח הייבוש, בתנאי שיהיו גלויים לשמש.
לאחר שהתייבשו, שומרים את הפירות היבשים בארגז עץ או במיכל יבש וכך הם גם נמכרים בחנויות ובשווקים.
הנה הפירות היבשים ואיך הם נוצרים (עברית):
https://youtu.be/HcvJbxl53ms?t=17s
פרסומת לפירות יבשים (עברית):
https://youtu.be/-oxWGjrfAho
הכינו פירות יבשים בבית בעצמכם (עברית):
https://youtu.be/osC7D7ydwEw
חידון לפעוטות לזיהוי פירות יבשים (עברית):
https://youtu.be/JBAKybjJ9u8
לפירות יבשים, חברימוס, יש צד בריאותי (עברית):
https://youtu.be/U4vzqQ_v8is?long=yes
צימוקים (Raisins) הם ענבים מיובשים, שבמשך אלפי שנים שימשו חיילים ועולי רגל כמזון מרוכז, מלא באנרגיה וקל לנשיאה.
שמם העברי של ה"צימוקים" מצביע על היותם ענבים מיובשים. ואכן, את הצימוקים מכינים בדרך עתיקה ופשוטה למדי. כבר אלפי שנים נוהגים להניח את הענבים על משטח מיוחד, שטיחים או על משטחי סלע ולתת לשמש ולחום לעשות את שלהם.
לאחר מספר ימים בשמש הלוהטת, מייבשים החום והיובש את הענבים. הם נותרים ללא נוזלים ומתכווצים ומצטמקים כשהתוצאה היא הצימוקים שאנו מכירים - ענבים מיובשים, טעימים ובעלי יכולת לשרוד זמן רב.
זו אחת הסיבות שהצימוק היה הממתק העתיק והמוצלח של ימי קדם. הוא מתוק, מלא בברזל, קל לשאת אותו בתיק והוא שורד ימים רבים.
כך מצמקים צימוקים ומייבשים אותם עם רשת שמכסה בפני מזיקים:
https://youtu.be/J1m6iht0OS0
הסבר:
https://youtu.be/RNO-VmIlnEM
תהליך ההצטמקות בהילוך מהיר:
https://youtu.be/uD_vhbv05aw
ייצור מסורתי בהיקפים גדולים בימינו:
https://youtu.be/owKrrW_4VDA
גם בקליפורניה:
https://youtu.be/-iXOC560ptk
הסבר על ייצור הצימוקים:
https://youtu.be/QO0xws60qyw
וכך מייצרים צימוקים מענבים, במפעל בן ימינו ובמהירות הרבה יותר גדולה:
https://youtu.be/7e8DepWX4_4
מסכות פנים הן טיפוח מרוכז שמעניק לעור מנה חזקה של חומרים פעילים. הן מעולות לטיפול אינטנסיבי בבעיות עור כמו עייפות, יובש, שמנוניות, אקנה ושאר עניינים.
בעוד שקרם יום רגיל פועל על פני השטח, המסכה נשארת על העור למשך 15-20 דקות ומאפשרת למרכיבים לחדור עמוק יותר לשכבות העור הפנימיות יותר.
השוק מציע מסכות לכל בעיה אפשרית. כל מסכה מתאימה לסוג העור ולבעיה מסוימת כלשהי. ממסכות לחות המכילות חומצה היאלורונית (Hyaluronic Acid) שמסוגלת לספוג כמויות גדולות של מים, דרך מסכות חימר הפועלות כמגנט לשמנים ולזיהומים שמצטברים בנקבוביות, מסכות פילינג המסירות בעדינות תאי עור מתים ומעודדות התחדשות העור ועוד.
החומרים שמהם עשויות המסכות משתנים בהתאם לייעוד. מסכות חימר מבוססות על מינרלים כמו בנטוניט (Bentonite) או קאולין (Kaolin) שמקורם באדמות עשירות במינרלים. מסכות לחות משלבות שמנים טבעיים כמו שמן ארגן או שמן קוקוס עם ויטמינים. מסכות נגד הזדקנות מכילות מרכיבים כמו רטינול (Retinol) או ויטמין C שמסייעים בהפחתת קמטים.
דרך השימוש במסכה היא פשוטה אבל דורשת דיוק. אחרי ניקוי יסודי של הפנים, מורחים את המסכה בשכבה אחידה, תוך הימנעות מאזור העיניים הרגיש. הזמן המומלץ לכל מסכה על הפנים רשום על האריזה - מסכות חימר מתייבשות לרוב תוך 10-15 דקות ומסכות לחות יכולות להישאר עד 20 דקות.
יש גם מסכות טבעיות, כמו מסכת דבש עם אבוקדו, חימר ירוק טבעי עם מים/יוגורט, מסכת קוואקר ודבש, כשכל אלה מספקות ניקוי והזנה טובים לעור.
בשנים האחרונות הציפה את השוק מהפכה מקוריאה הדרומית בצורת מסכות יריעה (Sheet Masks). מדובר ביריעת חומר דק, רווי בסרום מרוכז שנצמדת לצורת הפנים. הטכנולוגיה פותחה על ידי תעשיית הקוסמטיקה הקוריאנית בשנות ה-90 ומהר מאוד הפכה לפופולרית ברחבי העולם.
אנקדוטה מעניינת מגיעה מתעשיית הקוסמטיקה היפנית, שם הפכה חברת SK-II מפורסמת בזכות גילוי מקרי. חוקרי החברה שמו לב שידיהן של נשים זקנות שמזקקות את המשקה היפני סאקה נראות צעירות במיוחד. מכאן התגלה שתמצית שמרי הסאקה מכילה חומרים שמשפרים את מרקם העור.
החוכמה במסכות היא בעקביות השימוש. עור שמקבל טיפול קבוע פעמיים בשבוע יגיב טוב יותר מעור שמקבל טיפול יקר, אך מדי פעם.
הנה מסכות הפנים:
https://youtu.be/cxrdiuaxTRM
מהי מסכת פנים ומה בינה לבין קרם פנים (עברית, ללא קול):
https://youtu.be/a-q9YiiMsPw
מסכות פנים בעצמכם בבית (עברית):
https://youtu.be/ZkDuwfq8qlk
מסכת הפנים הטיפולית מבוססת כורכום לטיפול באקנה (עברית):
https://youtu.be/IPQkh-t1n9k
מסכת פנים טבעית נגד קמטים ולטיפול בפיגמנטציה (עברית):
https://youtu.be/4mMgA2Zdz54
