» «
יוון
מהי יוון, ארץ הבוזוקי והאוזו?



יוון הקדומה היא כנראה מקור התרבות של העולם המערבי. כל כך הרבה רעיונות והמצאות נולדו בה. כה הרבה חוכמה יצאה ממנה. מהפילוסופים הגדולים שמהם נולדה החוכמה המערבית והדמוקרטיה היוונית שהייתה ערש הרעיונות המדיניים של העולם החופשי, דרך הולדת המדע אצל אריסטו ועד ההמצאות העתיקות שניבאו בה את המחשוב והטכנולוגיה המודרנית - יוון היא המעצבת הגדולה של תרבותנו.

כיום יוון היא מלכת התיירות של הים התיכון ואחת המדינות הצבעוניות והמהנות להיות בה. גם בתקופות של משבר כלכלי יודעים אנשי המדינה השלווה הזו, עתירת האיים הקסומים וחובבת המוסיקה העממית, לבלות ולהנות מהחיים.

המוסיקה היוונית היא מוסיקה מלאת אהבה (ביוונית סאגאפו) ובולט בה הבוזוקי - כלי פריטה אופייני ומלא רגש. גם האוכל היווני, שמבוסס על מעדני ים, יוגורט, גבינות צאן, שמן זית וירקות טריים, הוא טעים ולפי מחקרים רבים גם מהבריאים ביותר.


הנה יוון של היום:

https://youtu.be/8yegu-Y2_7I


קצת מעלילותיה והמנטליות היוונית (עברית):

https://youtu.be/LOUC2qH_HkM


ואחד הקטעים המפורסמים במוסיקה היוונית - מתוך הסרט "זורבה היווני":

https://youtu.be/8UgndyMfe-8
בית יווני
מדוע הבתים באיי יוון צבועים בכחול ולבן?



שמתם לב שהבתים באיי יוון צבועים בלבן וכחול? - העיתונאית היוונית יוהנה קלפקיס פרסמה פעם מאמר שהסביר למה בתי האיים צבועים בצבעים אלה. אלה לא רק צבעי הדגל היווני או לפחות לא משם זה התחיל.


#הבתים הלבנים
הכל מתחיל מצורך. באיים הקיקלדיים נבנו הבתים מאבן ולא מעץ. באיים הללו לא היו עצים רבים ולכן האבן הייתה חומר הבנייה העיקרי בהם. האבן באיים האלה נטתה להיות בגוון כהה והבעיה הייתה שהאבן הזו העבירה חום פנימה והבתים בקיץ להטו. הצבע הלבן היה הפתרון הטוב ביותר בכדי להקל מעט את להט הקיץ וחמסין ולקרר את החלל הפנימי.

אבל חוץ מפתרון נגד החום, לצבע הלבן ששימש אותם היה עוד יתרון. באיי יוון של סוף שנות ה-30 פשתה מחלת הכולרע, מחלת מעיים זיהומית מדבקת וקשה. זו הייתה תקופה בה שלט ביוון הרודן הפשיסט מטאקסס. במטרה לעצור את התפשטות המחלה הוציא הרודן הוראה לתושבי יוון לטייח את בתיהם ולצבוע אותם בלבן. הסתבר שהצבע הלבן שצבעו באותה תקופה הכיל אבן גיר וגיר היה חומר חיטוי מצוין נגד חיידקי הכולירע. עכשיו כולם צבעו בלבן כדי לחטא את בתיהם ולעצור את המגפה. ובכלל, מי רוצה להסתבך עם רודן פשיסט ומחלה כל כך איומה ביחד?


#דלתות וחלונות כחולים
אוקיי אז הבתים היוונים הם לבנים, עם צבע לבן ששמו יצא למרחקים בתור "לבן יוון", לבן טהור ובוהק בשמש. אבל מה הסיבה לצבע הכחול של מרבית החלונות, הדלתות והתריסים?

את החלונות, התריסים והפתחים באיים צבעו בכחול, כי הדייגים היו אז די עניים והם ניצלו את מה שנשאר משאריות הצבע בו צבעו את הסירות.

כחול היה הצבע המרכזי לצביעת הסירות, בעיקר בזכות מרכיביו שהפכו אותו לזול במיוחד. את הצבע הכחול הכינו הדייגים בעצמם. ההכנה הביתית כללה אז תערובת של אבקת גיר ולולאקי - מוצר ניקוי של אותם ימים, שהיה עשוי אבקת טלק כחולה.


#כיצד הצבעים הללו נשארו פופולריים עד היום?
בשלהי שלטון הגנרלים, תקופה בה שלטה במדינה חונטה צבאית, בין 1967 ל-1974, חוקקו הגנרלים חוק שחייב את אנשי האיים לצבוע את בתיהם בצבעים הללו. מדוע? - כדי לעודד פטריוטיות ולאומיות במדינה.

גם אחרי תום שלטון הגנרלים השאירו אנשי האיים את הצבעים האלה. מה שהסתבר להם הוא שהתיירות העצומה ליוון אהבה מאוד את הצבעים הללו. התיירים ראו את הצבעים האלה בתור יוון האמיתית.

התוצאה הייתה שרבים מהמקומיים, במיוחד באיים הקיקלדיים, שהמוכרים ביותר מהם הם מיקונוס, סנטוריני, נקסוס והאי פארוס, ממשיכים עד היום לשמור על הצבעים שלהם בכחול לבן. הצבעים הללו הפכו כבר מזמן לסמל של הבנייה היוונית, סמל פסטורלי המתמזג נהדר באווירת החופש והפשטות של האיים.

אז יש נגיעות צהובות ופה ושם גם בוגנביליה או עציץ גרניום צבוע בפוקסיה מרהיב, אבל כחול ולבן הם הצבע של יוון, של הדגל והאיים הקיקלדיים ושל כל מי שיוצא לחופשה ומחפש את האדריכלות היוונית המסורתית כל כך.


הנה סנטוריני, אי הפוסטר של האיים הקיקלאדיים:

https://youtu.be/ync7lquIjBY


הבתים הכחולים לבנים של האי סיפנוס (עברית):

https://youtu.be/F6J9Nbu-1l8


ובתים קיקלדיים במיקונוס:

https://youtu.be/zK7xm5jzito
בוזוקי
איפה מנגנים בבוזוקי?



בוזוקי (Bouzouki) הוא כלי נגינה יווני שצליליו מתוקים ומעט שובבים. יש לו 5 מיתרים וויכוח שלא הסתיים מה מקורו. יש הסבורים שהוא בא מכלי פריטה יווני עתיק ואחרים קושרים אותו ל"באגלמה" התורכית, כלי מיתר שרווח בתורכיה ושמקורו ממונגוליה, ממנה הגיע עם מסעות הכיבוש המונגוליים את אגן הים התיכון, בימי הביניים.

הבוזוקי מקושט בשלל מרכיבים מקושטים, שמקנים לו יופי אסתטי ומיוחד. הנגנים בו נמדדים בווירטואוזיות שלהם, במהירות הנגינה בכלי ובשליטה בנגינה בכלי.

לבוזוקי תיבת תהודה עשויה מפסי עץ מודבקים. על הצוואר הארוך והצר שלו יש שורה של סריגי מתכת, ממש כמו בגיטרה ובמנדולינה.

במקור היו לו רק 3 מיתרים כפולים, שמכוונים באותם הטונים. זה השתנה כשנגן הבוזוקי מנוליס חיוטיס הוסיף לו ב-1955 עוד זוג מיתרים. כך הפך הבוזוקי לכלי שניתן לנגן בו בווירטואוזיות רבה ובמקביל נוספה לו היכולת להפיק אקורדים ולהיות גם כלי הרמוני ומלווה, כמו הגיטרה.

גם בימינו יש ביוון עדיין נגני בוזוקי המנגנים בבוזוקי עם 3 מיתרים ומשמרים את המסורת של המוזיקה השורשית, זו של פעם, מהימים האפלים והעניים שלו.

כי היסטורית הבוזוקי היה כלי מרכזי במוסיקת הרֵמְבֶטיקוֹ היוונית, "הבלוז היווני" אם תרצו. זו הייתה המוסיקה של שכונות העוני והמעמדות הנמוכים ביוון, בעיקר של אלו שהיגרו מתורכיה במסגרת הטרנספר ההדדי שערכו יוון ותורכיה בתחילת המאה העשרים.

משום כך הבוזוקי גם זוהה ביוון במשך שנים רבות עם עבריינים ואנשים מפוקפקים. שמעו אותו אז בעיקר מי שבילו במועדוני השכונות העניות של אתונה וסלוניקי וואפילו בבתי הכלא של יוון.

רק במחצית השנייה של המאה ה-20 זכה הכלי להכרה, לא מעט בזכות המלחין היווני האגדי מיקיס תאודורקיס, שהשתמש בו למוסיקה שכתב לסרט המצליח "זורבה היווני".

מקור שמו גם הוא מעניין. האגדה מספרת שטורקי זקן ראה פעם את הבוזוקי וחשב שזוהי בגלמה שבורה וזהו מקור שמו של הכלי. אבל משמעות השם "בוזוקי" ביוונית הוא "צוואר", מהמילה "בוזוק" ועל שם צווארו הארוך.


הנה נגן בוזוקי מהיר ומוכשר להפליא:

https://youtu.be/3gf5r3R-p9o


נעימת הסרט "זורבה היווני" בנגינת בוזוקי:

https://youtu.be/e_WEjAnslGc


ילד יווני מנגן ושר יפה:

https://youtu.be/_TMGARku0iA?t=4s


גם בישראל יודעים לנגן נפלא בבוזוקי:

https://youtu.be/zSrxP6s7HVU


ונגן ישראלי מדגים מהירות:

https://youtu.be/4y9ohdZlr_I
סנטוריני
מה הופך את סנטוריני לאי הפוסטר של יוון?



סנטוריני הוא ללא ספק אחד האיים המרהיבים מבין איי יוון. האי הידוע, ששמו הקדום הוא תירה, נחשב בעיני רבים לאי הפוסטר של יוון. המבנים הלבנים עם הכיפות הכחולות, החופים השלווים, השקיעות היפות להפליא שלו והאווירה היוונית האופיינית לאיים - כל אלה הם מגנט לתיירים, צלמים, אנשי רוח ואמנים.

מעבר ליופיו הבלתי רגיל, האי היווני סנטוריני הוא בעצם קבוצת איים שיוצרת מעין מעגל. הסיבה לכך היא שאיי סנטוריני הם למעשה שרידיו של הר געש קדום.

הר הגעש הזה נהרס ככל הנראה בהתפרצות אדירה, שהחריבה את התרבות המינואית שהתפתחה בו ובאי הסמוך כרתים. לפי הערכות המדענים זה קרה בשלב כלשהו במאות 16-17 לפני הספירה. יש השערה שההתפרצות הגעשית הזו היא המקור לאגדת אטלנטיס.

המעגל שיוצרים איי סנטוריני מקיף לגונה, שהיא בעצם לוע געשי שנפער בעקבות אותה התפרצות. הפעילות הגעשית נמשכת באופן זעיר עד ימינו.


הנה חוויות בטיול בסנטוריני:

https://youtu.be/f06PC-d7fU8


הקסם של אי הפוסטר של יוון:

https://youtu.be/CtEp4PZHsv8


יממה באי סנטוריני:

http://youtu.be/1TuGoUW1Ies?t=5s


ועוד על האי המרהיב סנטוריני:

http://youtu.be/bC0NpUwYQ7w

יוון

קפה יווני
איך היוונים שותים קפה?



היוונים אוהבים קפה, אבל בניגוד לעמים אחרים, הם קוראים לקפה התורכי שלהם קפה יווני (Greek Coffee) דווקא. עניין של גאווה לאומית וכנראה לא מעט טינה היסטורית לתורכים, שבמשך תקופה ארוכה שלטו בהם.

היוונים מבשלים בבתי הקפה שלהם קפה שחור חזק, בתוך קנקן נחושת ובראשו קרמה בהירה יותר. בבית הקפה ביוון שותים הלקוחות את הקפה היווני ביחד עם כוס מים. הם יושבים בבתי הקפה העממיים הללו, הנקראים "קפנרו" (קפה עם נרו, ביוונית "מים"). ואכן, לשולחן נהוג שם להגיש כוס קפה שחור שהם מכנים "הלניקו", ביחד עם כוס מים. בשתיה לוגמים לגימה של קפה ולגימה מהמים, כך שהמים מנקים את הפה. זאת כדי שהשותה יחוש בארומה ובטעם המעולה של הקפה.

עוד קפה אהוב ביוון הוא הפרפה (Frappe), נס קפה קר עם קצף. כדי לשתות אותו צריך לערבב במהירות את הקפה וכשהקצף בחוש, אז שותים אותו בלגימה אחת.


כך מכינים את הקפה היווני - הקפנרו:

https://youtu.be/ht4-kYpx_uM


כך מכינים את הפראפה של היוונים:

https://youtu.be/lbmWtPtZIZA


קבלו את ההדרכה בסנטוריני:

https://youtu.be/p3-CNzCzGRg
אתונה
מה מיוחד בעיר אתונה?



היא אחת הערים החשובות בהיסטוריה. עיר ומקום שנוצרו ונולדו בו המון חוכמה וחידושים, שנעשו בה כל כך הרבה דברים לראשונה, הבליחו בו רעיונות שדורות ותרבויות התבססו עליהם ונושמים וחיים אותם ללא הפסקה עד היום.

בעיר הזו נולדה הדמוקרטיה, הומצאה הפילוסופיה של המערב, נוצרו התאטרון, הטרגדיה, האמנות והאסתטיקה, שמהן תשאב ותתפתח כל התרבות האירופית. כאן הונח הבסיס לאדריכלות הגדולה, לשיטות הלוחמה, היא הייתה מושא החיקוי וההמשך של הרומאים ושל כל אלפיים השנים והתרבויות המערביות שאחריהם, אליה ערגו בני ויוצרי תקופת הרנסאנס ומי שמאוחר יותר יימנו על הזרם הנאו-קלאסי. בקיצור, היא אתונה (Athens).

אבל החידוש המשמעותי שלה הוא, ללא ספק, חידוש חברתי. בפוליס, עיר-המדינה היוונית אתונה, נולדה הדמוקרטיה העתיקה הראשונה בהיסטוריה. זו הייתה רחוקה אמנם מאוד מלהיות דמוקרטיה במובנה המודרני, אבל לראשונה, במשך מאתיים השנה שאחרי שנת 500 לפני הספירה, שלטה בעיר היוונית הזו אספה כללית של האזרחים הזכרים, הדמוקרטיה הראשונה בתולדות המין האנושי, שגם אם אינה משתווה לדמוקרטיות המשוכללות בנות ימינו, עם הצבעת נשים ושוויון לכל האזרחים, ממנה התחיל הכל.

למעשה, הדמוקרטיה של אתונה הייתה שיטת ממשל שבה יושמה שיטה שהיום היינו קוראים לה "דמוקרטיה ישירה". הדמוקרטיה האתונאית נוצרה במהלך המאה השמינית לפני הספירה, בעת שעלה מעמדם האזרחי של אזרחי הפוליס. מדובר בבעלי האדמות והרכוש שבעיר ובתהליך המופלא הזה הם הפכו למעמד חברתי שהיה לראשונה לחלק מהמערכת השלטונית. במהלך המאה ה-5 לפני הספירה, התגבשה מערכת שלטונית זו למה שיזכה לשם "דמוקרטיה", שפירושה ביוונית "שלטון העם".


הנה תולדות הדמוקרטיה שנולדו באתונה:

https://youtu.be/f-feDZRxJKw


זה מה שניתן לראות באתונה כיום:

https://youtu.be/huIUfwUDPN4


ערש הדמוקרטיה:

https://youtu.be/u6jgWxkbR7A


כך נראית אתונה המודרנית:

https://youtu.be/fL3Cy7VJEHU


סרט תיעודי על אתונה העתיקה:

https://youtu.be/AR84c-kr0f4?long=yes
ספינלונגה
מהו אי המצורעים ספינלונגה?



האי הסלעי הזעיר ספינלונגה נמצא במפרץ מירבלו, ממזרח לאי הגדול כרתים. הוא מכונה "אי המצורעים" כיוון שבשנת 1903 הקימה בו ממשלת יוון מושבה למצורעים. היות והמחלה מדבקת ומסוכנת חשוב היה באותה התקופה לבודד את מי שחלה במחלה מהקהילה הבריאה. לכן הוא זכה לכינוי "אי המתים החיים". עד 1953, שבה נכנסה לשימוש תרופה שפותחה למחלה, ספינלונגה שימש כמושבת מצורעים. רק ב-1953 מת המצורע האחרון באי ובשנת 1957 הוא פונה מאחרון המצורעים שישבו בו.

את סיפור האי מזווית אישית מספר הספר העלילתי "האי של סופיה".

ניתן להגיע אל האי בסירה מעיירת הנופש אלונדה. יש בו גם בית קברות שבו נקברו מצורעי האי שנפטרו מהמחלה. בתקופת המצורעים קראו לאי הזה גם בשם "אי המקוללים".

בתקופות שונות ישבו באי עמים שונים ואפילו פיראטים שכנו בו בימים הגדולים של כרתים כמוקד הפיראטים בים התיכון. על האי יש מצודה ענקית ויפה שבנו הוונציאנים ששלטו כאן, בשנת 1579. בימי הוונציאנים היה האי כה מבוצר, שלקח לעותמנים 45 שנה לכבוש אותו!


הנה סיפורו של אי המצורעים ספינלונגה (עברית):

http://youtu.be/3Exq2UCBjq8


ומבט אל האי ספינלונגה מרחוק:

http://youtu.be/VHv1Wfa5i4w
המערות הכחולות
מהן המערות הכחולות שבאי זקינתוס?



המערות הכחולות התגלו בשנת 1897 והן נמצאות בחלקו הצפוני אי היווני זקינטוס. ניתן להגיע אליהן רק בספינה, במרחק שיט קצר מסביב לכף סקינרי. קשתות אבן טבעיות מקיפות את המערות וההרגשה כשנכנסים אליהן מיוחדת. גם צבעי המים, השמיים והסלע הלבן מתערבבים ובוהקים בגוונים מיוחדים, בתוך אפלוליות המערות.


הנה המערות הכחולות של האי זקינתוס ואחריהן הספינה הטבועה והמפורסמת של האי:

https://www.youtube.com/watch?v=ykM7SeUGmTk


ושיט בתוך המערות הכחולות של זקינטוס:

https://www.youtube.com/watch?v=3Ab_EFhypDk


פרתנון
מהו הפרתנון ומה זה אקרופוליס?



"הפרתנון" (Parthenon) הוא השריד העיקרי של אתונה העתיקה. הוא נמצא באקרופוליס של אתונה העתיקה, גבעה הניצבת "מעל העיר" (זה הפירוש ביוונית של אקרופוליס). חוץ מהפרתנון יש באקרופוליס של אתונה שרידים נוספים של מבנים חשובים.

הפרתנון הוא מקדש שנבנה במקום בו ניצב קודם מקדש עתיק יותר והפרסים הרסו אותו במלחמה. הפרתנון נבנה במאה ה-5 לפני הספירה כאות תודה לאלה אתנה, הפטרונית של העיר אתונה, על שנתנה את הניצחון ליוונים במלחמתם נגד פרס.

כמו מבנים עתיקים רבים בעולם העתיק ויצירות אמנות יפות לאורך ההיסטוריה, גם הפרתנון בנוי בפרופורציות של "מלבן הזהב", על פי חוקיות האסתטיקה חוצה התקופות הידועה כ"הפרופורציה האלוהית". ראו באאוריקה בתגית "יחס הזהב".

כאמור, האקרופוליס פירושו ביוונית: העיר העליונה. זוהי גבעה מבוצרת בעיר-מדינה ביוון העתיקה. לרוב שכן באקרופוליס ארמון המלך ובהמשך ההיסטוריה נמצאו בו כמעט תמיד המצודה והמקדשים של העיר. קראו על המושג באאוריקה בתגית "אקרופוליס".


הנה הפרתנון של אתונה:

https://youtu.be/xP-FsX0QW88


מבט מהאוויר של אתונה והאקרופוליס שבראשה:

https://youtu.be/dJlNDgo1GJE


אולי הוא נראה פעם כך:

https://youtu.be/s8OblzGTxYE


עוד מהאקרופוליס באתונה:

http://youtu.be/cu9osYLbY3g


סיור וירטואלי בפרתנון המדהים שבאתונה:

http://youtu.be/CjQYFizc2B8


כך נראה אולי הפרתנון באקרופוליס של אתונה:

https://youtu.be/ASdYVEIDXnM


והפרתנון העתיק קם לתחייה בתלת-ממד:

https://youtu.be/G1D5hbxa8CM
מהם המנזרים התלויים של מטאורה?



כשישים עמודי סלע תלולים הם צוקי מטאורה שביוון. הצוקים הללו הם שהקנו לה את שמה שמשמעותו "מרחף". על חלק מהצוקים הללו נבנתה בימי הביניים קבוצת מנזרים מדהימים ובלתי נתפסים. הבניה היתה ללא ספק מסובכת ביותר, שכן העלאת חומרי הבניין לראש הצוקים הללו היא משימה קשה מאד.

מנזרים אלו ממוקמים על ראשי צוקים ומגיעים לגבהים של 600 מ' מעל פני הים. הם הוקדשו לנזירים בשביל התבודדות ותפילות ואפילו את אספקת המזון הם קיבלו בסלים שהועלו אליהם, מאנשים שמסרו אותם מלמטה. יותר מכך, כשנזיר רצה להגיע למנזר, בגלל הקושי להגיע לחלק מהמנזרים, פעמים רבות העלו גם את הנזיר בעזרת סל למעלה.

המנזרים במטאורה הם גם פלאים אדריכליים לא קטנים, שמושכים אליהם תיירים רבים בכל שנה. על אחד מהמנזרים הללו צולם סרט הקולנוע המיתולוגי "הנשרים פשטו עם שחר".


הנה המנזרים של מטאורה:

http://youtu.be/Onq6eBXbLiI


סקירה בעברית על מנזרי מטאורה:

http://youtu.be/0nJYGHfi7a4


מבט אווירי על המנזרים התלויים של מטאורה:

https://youtu.be/fWzMu_AYnJM


מעט ממה שמכילים המנזרים הללו:

http://youtu.be/rp6_waXliS4

מבט מהאוויר:

https://youtu.be/SVxbIbWSJaI


וסרטון 4K של מנזרי מטאורה:

https://youtu.be/lQpp6Afg-Mg
מיהו מחלק המים שהפך לאלוף מרתון?



ספירידון לואיס (Spyridon Louis) היה מרתוניסט יווני חד-פעמי, שניצח את המרתון הספורטיבי הראשון בעת החדשה. במונח 'חד פעמי' אנו מכוונים לכך שספיירוס, כמו שמכנים אותו היוונים, רץ רק באולימפיאדה הראשונה וחזר לאלמוניות מוחלטת.

מקצועו של לואיס היה של מחלק מים באתונה של אותם ימים. הוא רץ מהר והחליט לנסות את מזלו באולימפיאדה הראשונה שהתכנסה ב-1896 באתונה. המסלול של ריצת המרתון במשחקים האולימפיים הראשונים בעת החדשה התחיל מהעיירה מרתונס, או מרתון והסתיים באצטדיון השיש פנטינאיקו שבמרכז אתונה.

המטרה של המסלול הייתה לזכור את החייל היווני פידיפידס שרץ ב-490 לפני הספירה מרחק של כמעט 40 קילומטרים. זו הייתה ריצה ממרתון אל אתונה וכשהוא הגיע הוא הודיע בכיכר העיר אתונה: "שימחו כי ניצחנו!". מיד לאחר שאמר את הדברים מת פידיפידס במקום.

למרתון הראשון באולימפיאדה של העת החדשה התייצבו 17 רצים, מהם 13 יוונים. מסתבר שבשל הצהרת מלך יוון שזה המקצוע האולימפי החשוב ביותר, התאמנו המון ספורטאים יוונים שבועות רבים לפני המרתון והאולימפיאדה. כמעט כל הרצים, למעט הרץ ההונגרי גיולה קלנר, התמוטטו במהלך המסלול. הקהל היווני באיצטדיון השיש פנטינאיקו שבאתונה, כולל המלך ובני משפחתו, השתולל מהתלהבות ונעמד על רגליו כשמחלק המים האתונאי ספירידון לואיס, חצה את קו הסיום. עם זמן של 2:58.50 שעות, הוא נכנס לאצטדיון כמנצח. מלך יוון הכריז אז שהמנצח יוכל לבקש כל פרס שברצונו. לואיס הצנוע ביקש עגלת מים חדשה וחמור...

ניצחונו נתן את האות לחגיגות המוניות. לואיס הפך לגיבור לאומי. כשניסו להעניק לו עיסוי, לואיס נבהל מאד וביקש שיפסיקו לגעת בו. ב-1936 הוא יהיה אורח הכבוד של היטלר באולימפיאדת ברלין. עד היום נקרא אצטדיונה של פנאתנייאקוס על שמו. כעבור שבוע שב ספיירוס לשדה ולחיים פשוטים ללא ספורט. הוא מעולם לא שב לעיסוק פעיל בריצה - אתונה הייתה אירוע חד-פעמי אצלו. הוא בא, רץ וניצח...

עד היום נוהגים ביוון לומר "לעשות לואיס" כל אימת שהם רוצים לדבר על ריצה מהירה.


הנה סרטון ביוונית על ספירידון לואיס:

https://youtu.be/v6BfsHirmeE?t=8s


ספיירוס צועד בטקס הפתיחה של אולימפיאדת ברלין ב-1936:

https://youtu.be/dVlaIJVAUq4?t=54s


תמונותיו בסרטון איטלקי ישן:

https://youtu.be/5Dxj-pAcWu8?t=4m37s
איך ניצחה יוון את פרס בקרב מרתון?



קרב מרתון (Battle of Marathon) הוא מהקרבות הידועים בהיסטוריה, אך בשל אירוע שהוביל לריצת המרתון ולא בזכות עצמו. הקרב הזה הוא קרב מעניין בשל ניצחון המעטים על הרבים, בזכות טקטיקה חכמה, כלומר ניהול קרב נבון מצד היוונים.

מדובר בימי מלך פרס דריווש הראשון ב-490 לפני הספירה. פרס של אותה תקופה היא אימפריה חזקה ושולטת בין השאר על מושבות יווניות. כשמתעורר מרד של כמה מהן באסיה הקטנה (תורכיה של היום) ומסתבר לדריווש שאתונה תמכה בו מרחוק, שולח המלך הפרסי 20 אלף חיילים פרסיים. הוא עושה זאת כדי להעניש את אתונה על תמיכתה במרד המושבות היווניות, אך גם כדי לכבוש עוד אזור פורה וחזק לאימפריה הגדולה שלו.

בהנחיית בוגד יווני בשם היפיאס, שתכנן לקבל את השליטה באתונה מהפרסים, הגיעו אניות הפרסים אל אזור החוף שליד מישורי מרתון שבאתיקה. 20 אלף החיילים המצוידים שלהם עלו מהחוף אל המישור. בשיפולי הגבעות, ממש מולם, כבר המתין כוח שמנה רק שליש - 7,000 לוחמים יווניים. הללו נשלחו להגן על פנים הארץ ועל אתונה.

מה שהפרסים לא ידעו, זה שמולם עמד מפקד מקורי וחכם. קראו לו מיליטיאדס והוא פעל באופן לא צפוי. המפקד היווני החליש במכוון את המרכז של הכוח שלו וחיזק דווקא את האגפים. כלומר, הוא נתן לפרסים תחושה שהכוח היווני חלש והם פרצו פנימה למרכז, כדי להביסו בקלות. אבל משזה קרה, נתן מיליטיאדס את הפקודה וכוחות האגף היווניים שבצדדים מיהרו לסגור עליהם מהצדדים, בתנועת מלקחיים.

הפרסים הבינו שהם נתפסו. רבים מהם החלו לברוח וחלק מהכוח הצליח לסגת בבהלה אל הספינות. מאחוריהם נותרו כ-6,000 מתים. היוונים ניצחו כשנהרגו להם רק 192 לוחמים.

באופן אירוני, דווקא רץ ששלח המפקד אל תושבי אתונה המפוחדים מהפלישה הפרסית, הוא שהתפרסם מהקרב הזה. הוא מהיר בריצה דרך ההרים, כדי להודיע את דבר הניצחון באתונה. הרץ, פידיפידס שמו, גמא מרחק של כ-42 קילומטרים, מבלי לעצור אף לרגע. משהגיע לאתונה הוא הספיק לומר "אניקסמה", ביוונית "ניצחנו", ומת במקום.

אגב, במקביל לשליחת הכוח המגן שניצח את הפרסים, נשלחה מאתונה בקשת עזרה לספרטה. כדי להמחיש את הפחד הגדול של מדינות יוון מחיילי פרס, כתב ההיסטוריון הרודוטוס ש-2,000 החיילים הספרטנים שהגיעו באיחור אל מקום הקרב, ממש התעקשו ללכת ולראות את גופות החיילים הפרסים המתים בשדה הקרב. הם רצו להיות בטוחים שניתן לנצח צבא פרסי.

עד היום ניצבת במקום הקרב אנדרטה עתיקה וקשה לאיתור. לידה ניצבים שני תילי עפר קטנים, שמכסים את קברי החיילים האתונאים שנפלו בקרב מרתון, באותו ניצחון גדול על הפרסים.


הנה סיפור הקרב במרתון:

https://youtu.be/dtz4xcZa0EI


מערך הקרב וכיצד הובסו הפרסים בידי האתונאים במרתון:

https://youtu.be/wyO-ezAvOfQ


הרץ פידיפידס שרץ לאתונה, בישר על הניצחון כדי שלא ישרפו את העיר ומת:

https://youtu.be/QdmaJPqwitA
מהי מוסיקת הרמבטיקו של יוון?



לכל עם יש את הבלוז שלו. אצל היוונים הבלוז הזה עני כמו אצל כולם, אבל הוא מקושט במזרחיות, כאב והמון אוזו, האלכוהול שלהם. קוראים לו רֶבֶּֿטִיקוֹ (Rebetiko), לפעמים גם רמבטיקו וברבים: רֶבֶּֿטִיקָה.

הרבטיקו הוא טרגדיה שיש לה צלילים ונשמה, או מוסיקה שלא החליטה מהי בדיוק.

מדובר במוסיקה שנולדה בקו התפר של היוונים, תושבי אסיה הקטנה שבתורכיה, שהוכרחו לעבור ליוון, בטרנספר המפורסם בין יוון וטורקיה.

זה היה הטרנספר הידוע בעידן המודרני. תורכיה ויוון, שתי יריבות קשות, סיכמו ביניהן בשנות ה-20 של המאה הקודמת, אחרי התבוסה היוונית האיומה, על חילופי אוכלוסייה. החלפת האזרחים הבטיחה לבטל אחת ולתמיד את תופעת המתנחלים שיושבים בשתיהן, יוונים השוכנים בתורכיה ותורכים שמתגוררים ביוון. המנהיגים ראו בזה פתרון מצוין, אבל מישהו שכח שמדובר בבני אדם.

בכך הפכו בבת אחת אלפי יוונים שחיו חיים טובים בתורכיה למהגרים עניים ביוון. זו הייתה לכאורה מולדתם אבל חלקם הגדול חש בה זר ומוזר. מנהגים, אופי ואפילו מראה, הכל הבחין ביניהם לבין היוונים, אבל במיוחד פגעה בהם ההתנשאות הזו, שהציבה אותם למטה. מאד נמוך למטה.

המוזרה ביותר הייתה המוסיקה שתצמח להם, מוסיקה נחותה שצמחה בטברנות האפלוליות בשכונות העוני של המהגרים שהם היו. מפיראוס ועד סלוניקי, הרבטיקו הייתה מוסיקת הגולים שלא מוצאים את מקומם, מתפרנסים בקושי, מכורים לטיפה מרה ולסמים ומבכים את גורלם בגעגוע לעבר שכבר נגמר ולא ישוב.

הלחנים של מוסיקת הרבטיקו היו גם הם מפוצלים ולא דומים לשום דבר. עם כינור ובגלמה, עוד וקאנון, ביחד עם בוזוקי וגיטרה, הם חיברו מוסיקה תורכית וערבית עם יווניות והיו מחוברים לטקסטים עמוסי כאב, עוני וייאוש. רק בשנות ה-70, עשרות שנים אחר-כך, יגלו היוונים את הקסם של השירים של אנשים שמצאו את עצמם פעם באמצע החיים, נאבקו על זכותם להיחשב ליוונים אמיתיים ולשמור על משהו מתרבותם הישנה. אז היא תהפוך לאגדה וללהיט ענקי ביוון וברחבי העולם.

אבל מי האמין אז, בשנות העשרים, במאורות רוויות האלכוהול והחשיש שבהן שרו אמני הרבטיקו, לא מעט מהם יהודים מוכשרים, שיום יבוא והם יהיו לכוכבים. מי חשב ששמות כמו צ'צ'ניס, ריטה אבדזי, מרקוס ומוואקאריס, סטלה חסקיל, והכוכבת הגדולה רוזה אשכנזי, האחרונות יהודיות, יעוררו גל הערצה שכזה. הרי כולם היו אז אנשי שוליים שהמוסיקה הייתה בשבילם פרנסה והצלה והם שרו ל"מאנגס", אנשי שכונות שנעו בין הפשע לאבטלה ועבודות קשות-יום והחוק כל הזמן חיפש.

כמו הבלוז האמריקאי שהיה לג'אז המצליח, כך הרבטיקו הפך למוסיקה שכל יווני עתה מחבק בחום ומאמין שהיא השורשים המוסיקליים שלו ושל יוון. הו, איך שתקליט רבטיקו מסתובב...


הנה שיר רבטיקו אמיתי:

https://youtu.be/YHjLgGJYDa8


מאורות הרבטיקו כפי ששוחזרו בסרט הקולנוע "רבטיקו" מ-1983:

http://youtu.be/FpYyaipU2qg?t=11s


שיר רבטיקו עם תרגום לעברית של המילים המספרות על החיכוך עם החוק:

http://youtu.be/cDdvqkx7GOM


רוזה אשכנזי, הדיווה הגדולה והיהודיה של עולם הרבטיקו:

https://youtu.be/QDzXPLX8JdQ


היו שם שירים שהיו פשוטים להפליא ובני חלק אחד בלבד:

https://youtu.be/K37zwunBFhk


עוד מהסרט המופלא ההוא:

http://youtu.be/aXJQmTSptCc


חאריס אלקסיו ממשיכת הרבטיקו:

https://youtu.be/VQ_T4WDDghU


וסרטון תיעודי מתורגם לאנגלית על מוסיקת הרבטיקו:

https://youtu.be/YHewYT_hfXg?long=yes
מהו פסל ניקה הפונה נגד הרוח?



פסל השיש של ניקה מסמותרקיה (Winged Victory of Samothrace) הוא פסל יווני קדום ומרשים במיוחד, של אלת הניצחון היוונית, ניקה, או נייקי.

בפסל, הנמצא במוזיאון הלובר בפריז, נראית ניקה כשהיא הולכת, עם הכנף שלה. ניקה ניצבת אל מול הרוח. אף שידיה וראשה של ניקה אבדו במרוצת השנים ואולי אפילו מעט בזכות זאת, היא מאוצרות האמנות הגדולים בעולם.

בפסל לובשת האלה בגד מבד שנצמד אל מותניה למטה, בעוד שבד דק נצמד לפלג גופה העליון. לניקה המפוסלת זוג כנפיים גדולות ופרושות כמו בנחיתה של ציפור. יש המשערים שבידה החסרה היא אחזה באחד מסמליה המוכרים של האלה ניקה, חצוצרה או זר ניצחון.

נראה שהפסל פיתוקריטוס מרודוס הוא שפיסל אותה במאה ה-2 לפני הספירה.

הפסל של ניקה התגלה בשנת 1863 על ידי הארכיאולוג שארל שאמפּוּאָזוֹ בהיכל האלים הכבירים שבאי סמותראקי (Samothrace).


הנה הפסל של ניקה מסמותרקיה במוזיאון הלובר בפאריז:

http://youtu.be/SwMyQc3xaAY


וניסיון לשער איך נראתה ניקה מסמותרקיה לפני שנפגעה:

http://youtu.be/NzHN05jnGAk
מה הסיפור המדהים של ריקוד הסירטאקי היווני?



רבים זוכרים את הדמות של זורבה כשהוא רוקד על החוף ובטוחים שהריקוד הזה, ריקוד הסירטאקי, הוא ריקוד יווני עממי בן מאות שנים. ובכן - ודאי יעניין אותם לדעת שאין שום דבר מסורתי בריקוד הזה.

נהפוך הוא - ריקוד הסירטקי הומצא ונוצר במיוחד עבור סרט הקולנוע "זורבה היווני", לקראת הצילומים בשנת 1964. הסרט זכה להצלחה כה עצומה בכל העולם, שהריקוד הפך מפורסם ואהוב מאד בעולם כולו ובאופן לא מפתיע גם ביוון עצמה.

ריקוד הסירטקי מהסרט מבוסס על הריקוד היווני המסורתי "חסאפיקו". גם המוסיקה לריקוד שמופיע בסרט לא נולדה מזמן. כתב אותה המלחין היווני הנודע מיקיס תאודוראקיס. ממש כמו הריקוד, גם היא נשמעת עממית ובעלת שורשים בני שנים רבות, אבל גם המוסיקה הזו הוזמנה מתאודוראקיס, המוכר כגדול מלחיני יוון, ונכתבה על ידו במיוחד עבור פסקול הסרט.

שניהם, הריקוד והניגון, הם מקרה נדיר מאד שבו מוסיקה שנכתבה על ידי מלחין ידוע וריקוד שהומצא על ידי כוריאוגרף - הופכים למוסיקה וריקוד עממיים. זה כמעט ולא קורה בעולם!

כן, אנחנו יודעים שעכשיו תזכירו לנו את עשרות השירים שהפכו לריקודי עם בישראל - נחמד מאד אבל ישראל היא מקרה יחודי, שבו ריקודים עממיים נוצרים על ידי עשרות מדריכים לריקודי-עם, הממציאים ומלמדים את הריקודים שהמציאו לשירים וכך הופכים אותם לנחלת העם היושב בציון. ובא לציון רוקד...


הנה סרטון של ריקוד הסירטאקי הכי מפורסם בעולם, מתוך הסרט "זורבה היווני":

http://youtu.be/4UV6HVMRmdk


והנה ריקוד סירטקי שמתחיל באיש אחד ומלהיב הרבה מהצופים להצטרף אליו לריקוד המוני:

http://youtu.be/UhDgpXWkFHE


הנה שורת רוקדים בקפריסין, שרוקדים את ריקוד החסאפיקו שעליו מתבסס הסירטאקי:

http://youtu.be/zFG3CMG6xsE


ועוד שורת רוקדים יוונית - הפעם ריקוד מהיר בכרתים:

https://youtu.be/YiVJYkohj7U


ושורת רוקדים אחרונה בריקוד יווני נמרץ:

https://youtu.be/GGQPEvxW4cI
איך נולדה מוסיקת הרֶבֶּטִיקוֹ של יוון?



רֶבֶּֿטִיקוֹ, שנקרא גם רמבטיקו וברבים רֶבֶּֿטִיקָה, הוא סגנון מוסיקלי שלידתו החל מסוף המאה ה-19 באסיה הקטנה, חצי האי של מערב טורקיה של ימינו. אז חיים בה לא מעט יוונים שישבו שם מדורי דורות.

אבל אחרי מלחמת העולם הראשונה יוון וטורקיה נלחמות זו בזו. הקהילות היווניות באסיה הקטנה סובלות ממעשי טבח של טורקים, במה שמקבל את השם "אסון הקהילות היווניות באסיה הקטנה".

וכך, יוון וטורקיה מחליטות לבצע טרנספר הדדי - חילופי אוכלוסיות ביניהן. לטורקיה עוברים הטורקים תושבי יוון. מצד שני, ליוון מועברים כל היוונים של אסיה הקטנה כפליטים, כשמוסיקת הרמבטיקו עוברת איתם.

רבות ממשפחות הפליטים היוונים שהיגרו מאסיה הקטנה ליוון הופכות עניות וחסרות כל. בלית ברירה הן מתיישבות בשכונות העוני של ערי נמל ביוון, בעיקר בפיראוס, וולוס וסלוניקי. עוני, אבטלה ופשע הופכים לאופי החיים החדש שלהם.

אותם יוונים שעוברים מטורקיה ליוון מביאים איתם את מוסיקה הרמבטיקו. המוסיקה הזו כוללת לא מעט אלמנטים טורקיים, שהם שונים מהמוסיקה היוונית בעלת האופי הבלקני. היא הופכת למוסיקה מנחמת לאותם פליטים והם באים להאזין לה בטברנות העניות של השכונות הללו.

מהטברנות הולך ומתפתח סגנון הרמבטיקו והופך לסוג של מוסיקה עירונית יוונית, ההולך וכובש לו מעריצים במקומות רבים ביוון.

בהדרגה מופיעים שירים חדשים, עם לחנים מזרחיים מ"אסכולת איזמיר". אל המקצבים והאופי המזרחי של המלודיות הללו, מצטרפים תכנים חדשים. אלה מדברים על קשיי החיים, העוני, הפשע והכאב של המהגרים והם אותנטיים לחלוטין. לא מזויפים.

בפיראוס, עיר הנמל הסמוכה לאתונה, צמחה אז "אסכולת פיראוס". שרים בה אז גברים בלבד והם מלווים בכלי נגינה מעורבים. מצד אחד הבגלמה הטורקית והבוזוקי, כלים שבאותה תקופה ניתן למצוא ביוון רק במוסיקה זו ולצידן הגיטרה המערבית.

הכוכבים הגדולים של הרבטיקו יהיו אנשים כמו צ'צ'ניס, ריטה אבדזי, מרקוס ומוואקאריס, סטלה חסקיל והכוכבת הגדולה רוזה אשכנזי, האחרונות אגב הן יווניות יהודיות.

אותם פליטים מטורקיה הפכו באחת ל"מנגס", אנשי שוליים עניים בעיר, בני המעמד הנמוך של יוון, זה שנאבק לשרוד. צעיריו נגררים לפשע והמוסיקה היא בשבילו נחמה. הם לא יודעים שהרמבטיקו, שמתפתח כסוג של בלוז יווני עצוב ואותנטי, עתיד להפוך לפופולרי כל כך.

כי הסגנון הכואב, שצמח בטברנות העניות של ערי הנמל היווניות, יהפוך עם הזמן לציר שמניע את המוסיקה הפופולרית של יוון. לזרם המרכזי של המוסיקה היוונית יפרצו הרבטיקו ותת-הסגנונות שלו, כמו "סמירנייקה". הוא ישתלב עם שירי העם של יוון, מה שנקרא "דמוטיקה" ומהרבטיקו יוולד הסגנון הפופולרי, הפופ היווני אם תרצו, שנקרא "לאיקה".

מדגים את זה היטב הבוזוקי, אותו כלי נגינה שהוא צירוף של בגלמה טורקית עם מנדולינה אירופית. הבוזוקי, שזכה בהתחלה לדימוי של כלי שפושעים מנגנים בו, הפך בהדרגה לכלי שליט בצליל היווני.

השנים יעשו לרבטיקו רק טוב. המוסיקה היוונית הזו תכבוש מעריצים רבים גם מחוץ ליוון. במיוחד זה בולט בישראל הקטנה, בה היא מספקת צורך של עולים חדשים ממדינות ערב ללחן מזרחי שהוא לא של האויב. אמנים יוונים יזכו כאן להצלחה רבה ויהודה פוליקר, שיבצע בשנות ה-80 לחנים שחלקם רבטיקו ילמד גם אותנו לאהוב את מוסיקת הפליטים שהפכה לאגדה יוונית.


הנה מאורות הרבטיקו כפי ששוחזרו בסרט הקולנוע "רבטיקו" מ-1983:

http://youtu.be/FpYyaipU2qg?t=11s


שיר רבטיקו עם תרגום לעברית של המילים המספרות על החיכוך עם החוק:

http://youtu.be/cDdvqkx7GOM


רוזה אשכנזי, הדיווה היהודיה של עולם הרבטיקו:

http://youtu.be/zkt47_-cXhw


עוד מהסרט המופלא ההוא:

http://youtu.be/aXJQmTSptCc
מהו ריקוד החסאפיקו היווני?



ריקוד ה"חַסַאפִּיקוֹ" (Hasapiko) היווני הוא ריקוד זוגי או קבוצתי, ריקוד יווני מסורתי של שני רקדנים או יותר.

בניגוד לריקודים יווניים אחרים, כמו הזבביקו למשל, את החסאפיקו יכולות היו גם נשים לרקוד במועדונים ובמחששות של יוון.

מקור הריקוד הזה הוא בחברי גילדת-הקצבים שפעלה בתקופה הביזנטית בעיר קונסטנטינופול, היא איסטנבול של ימינו.

שם הריקוד, בהתאם, מגיע מ"חַסַאפִּיקוֹס", או מהמילה Kasap, שפירושה בשפה הטורקית קַצָּב, כלומר מוכר בשר.

החסאפיקו הוא ריקוד המבוסס על תיאום מוחלט בין הרוקדים. התיאום הזה הוא לא במקרה - הוא סמלי ויש בו ביטוי לאחדות של היוונים, לנאמנות זה לזה, לחברות ולשותפות הגורל שלהם.

לחספיקו יש צעדים מוגדרים, אך הרקדנים בכל זוג או קבוצה הרוקדת, בוחרים או ממציאים את הרכב הצעדים שלהם לעצמם.

הריקוד העממי הזה הוא ככל הנראה הריקוד היווני הכי מוכר בעולם, אם כי למרבה האירוניה, הוא לא מוכר בזכות עצמו אלא בזכות ריקוד אחר - ריקוד הסירטקי.

כי ריקוד הסירטקי, שהומצא בשנת 1964 במיוחד לסרט הקולנוע "זורבה היווני", זכה לפרסום עולמי ובדיעבד גם נכנס לקנון של ריקודי העם היווניים, מבוסס על ריקוד ה"חסאפיקו". הסירטקי, בניגוד לחסאפיקו הקבוצתי, הוא ריקוד יותר אישי. בסרט רוקד אותו זורבה על החוף - לעצמו ולבדו. רק אחר כך הוא מצרף אליו את חברו אל הריקוד.

בקיצור, משום כך יצא שרבים בעולם מכירים את ה"חסאפיקו" כריקוד, אבל כמעט איש לא מכיר אותו בשמו. כולם מדברים על סירטקי.


הנה חספיקו מתואם היטב:

https://youtu.be/eAwLS-1ofFM


שורת רוקדים בקפריסין, שרוקדים את ריקוד החסאפיקו:

http://youtu.be/zFG3CMG6xsE


ועוד שורת רוקדים יוונית - הפעם ריקוד מהיר בכרתים:

https://youtu.be/YiVJYkohj7U


שורת רוקדים אחרונה בריקוד יווני נמרץ:

https://youtu.be/GGQPEvxW4cI


והסירטקי שנולד ממנו - מתוך הסרט "זורבה היווני":

http://youtu.be/4UV6HVMRmdk


מהי המיתולוגיה היוונית?



המיתולוגיה היוונית היא אוסף מיתוסים (סיפורים דמיוניים) על תולדותיה של יוון הקדומה. במיתוסים אלה מתוארים, בין השאר, גם האלים בדמותם האנושית. במיתולוגיה היוונית מסופרים סיפורים על אלים, על בני אדם גיבורים ועל אלים למחצה.

הסיפורים במיתולוגיה היוונית מועברים באמצעות סיפורים רבים, שנועדו ללמד ולהשכיל את המאזינים להם ולהעביר להם ערכים חברתיים ומוסריים. הרומאים, מאות שנים אחר-כך, אימצו את מרבית המיתולוגיה היוונית, אך שינו את שמות האלים לשמות רומיים.


הנה אלי המיתולוגיה היוונית:

http://youtu.be/Zuyus6NpfK4


מצגת וידאו של אלי יוון העתיקה (עברית):

https://youtu.be/yphT138wRIE


סרטון אנימציה שבו מוצגים אלי יוון העתיקה מהמיתולוגיה:

http://youtu.be/WP_NeirFIkM


יש סרטים המציגים סיפורים מהמיתולוגיה וזוכים להצלחה עצומה:

http://youtu.be/FOemy5UJMlc


סרט תיעודי על המיתולוגיה היוונית וכיצד היא משתלבת ביוון ובטבע שלה:

https://youtu.be/MGXDup4mL5o?long=yes


ועוד אחד על המיתולוגיה היוונית והאלים היווניים המתוארים בה:

https://youtu.be/-MSEsh6jgHE?long=yes
מהי שדרת האריות של האי דלוס?



שדרת פסלי האריות (The Terrace of the Lions) הם 5 פסלי אריה עתיקים, עשויים משיש, שנוצרו במאה ה-7 לפני הספירה על ידי תושבי האי נקסוס, הסמוך לדלוס. למעשה נוצרו לפחות 9 פסלים כאלה, אך חלקם נבזזו במהלך השנים. אחד מפסלי האריות של דלוס נמצא עד היום בעיר האיטלקית ונציה ונמצא בפתחה של הארסנאלה שבעיר.

לפי המיתולוגיה היוונית, האי דלוס, אי זעיר ולא חשוב שהמיתולוגיה מספרת שממש צף על פני הגלים, היה היחיד שאפשר למאהבת של זאוס, לטו, ללדת בו. כל האיים האחרים חששו מכעסה של הרה אשת זאוס. כך נולדו בדלוס שני ילדיה, מי שיהיו לאלים, אפולו וארטמיס.

המיתולוגיה מספרת שלאחר לידתם של השניים, עלו ממעמקי הים עמודי ענק שהתחברו אל האי וייצבו אותו למקומו לתמיד.

כך הפך דלוס, לצד דלפי, למרכז הפולחן לאפולו. הדת היוונית העתיקה ראתה באיי הזערורי אתר מקודש ונבנו בו מקדשים גדולים ומרשימים לאפולו.

גם היום, בעיקר בשל האתר הארכאולוגי שהוא, מהווה האי דלוס מקום מבוקש במיוחד לתיירים וחובבי ארכאולוגיה ומיתולוגיה.


הנה שדרת פסלי האריה של האי היווני דלוס:

https://youtu.be/JwGdW_aa4wU


על האי דלוס ושורת האריות:

https://youtu.be/UUMM0uw3jio


מצגת וידאו עם מסע באי דלוס לשדרת האריות:

https://youtu.be/bb50oo21Tx8


תוכלו לבקר שם כבר עכשיו ב"ביקור הוירטואלי" שלנו:

https://youtu.be/v5olL_uOqHw


ומסע מוסבר באי המיתולוגי:

https://youtu.be/U-zTvebQ6gI?long=yes
מהו גשר הכבלים הארוך בעולם?



הגשר מעוגן הכבלים הכי ארוך בעולם הוא גשר ריו-אנטיריו (Rio–Antirrio bridge שממוקם על פני מפרץ קורינתוס שביוון. באורך של 2,252 מטר הוא נחשב למישור התלוי על ידי כבלים הארוך ביותר בעולם.

הגשר הזה הוא לא רק מרשים, ארוך ויפה במיוחד - הוא גם יצירת מופת ארכיטקטונית והנדסית של ממש. מהנדסי הגשר התגברו במהלך התכנון והבנייה על קשיים רבים, שכללו מים עמוקים, סכנת צונמי באזור המפרץ, חשש מרעידות אדמה בשל תזוזת לוחות טקטוניים שמתרחשת באזור ושגורמים גם להתרחבותו של מפרץ קורינתוס ב-30 מילימטר בשנה.


הנה גשר ריו-אנטיריו (Rio–Antirrio bridge) שמחבר את יוון הצפונית לחלק הדרומי:

https://youtu.be/rer_tWgi-3I


מבט מהאוויר:

https://youtu.be/W_xc2u42EjE


וחצייה של הגשר במכונית:

https://youtu.be/RoUORq6RhO8
למה רקדני הזבקיקו רוקדים לבד?



האם ראיתם פעם מישהו רוקד לבד במועדון, כמעט תמיד גבר, הנראה כממציא את תנועותיו לפי השיר והאווירה?

זהו ריקוד הזבקיקו (Zeibekiko או Zempekiko), ריקוד יווני פופולרי וטיפוסי ואחד הריקודים היפים והמעוררים שיש. אבל יש בו פרט מעניין במיוחד - זהו ריקוד עירוני של אדם בודד, המאלתר, כלומר ממציא את תנועותיו באותו הרגע. ריקוד טריטוריאלי, אישי, פנימי וסגור של אדם יחיד, הממציא את צעדיו בעצמו, בסגנונו האישי, המאולתר והייחודי.

וזה לא סתם ריקוד של בודדים. הרוקד זבקיקו אינו מעוניין שיצטרפו אליו. כאלה הם רקדני הזבקיקו היווני. הם נעלבים אם יצטרף אליהם מישהו נוסף לריקוד הכל כך אישי. אם מישהו קם לרקוד ביחד עם הרוקד זבקיקו, האחרון יראה בכך פגיעה בכבודו, מה שיכול להוביל לתגרה ובמקרים קיצוניים אף לרצח. הכי קרוב שמותר להתקרב אליו זה לכרוע על הרצפה, עם ברך אחת מורמת, ולמחוא לו כפיים לפי הקצב.

מקור הריקוד הזה הוא מזייבק, ריקוד לוחמים שבטי באנטוליה, מהכפרים של איידין ומערב טורקיה של היום. הריקוד הגיע ליוון עם תושבי האיים היווניים הקרובים לאסיה הקטנה שבטורקיה, עם קשרי המסחר והקרבה החזקים שקיימו תושבי האיים עם אנשי אסיה הקטנה.

בעבר לנשים ואפילו נשים בודדות אסור היה בעבר לרקוד את הזבקיקו, אלא אם היו נשים לא מוסריות או רוצות להיחשב לכאלה. בעשורים האחרונים זה השתנה וכיום נשים שולטות גם באמנות הריקוד בו.

את הזבקיקו לעולם לא ירקדו בשמחה משפחתית או בחגיגה בבית. הריקוד הזה הוא רק לנשמה. הרוקד מתרגל את צעדיו בזמן הריקוד, עם כבוד לריקוד, לא בזרועות פתוחות ככובש את יצרו, לעיתים מתכופף כמו הוא קד אל מול גורלו, מכה בכף היד על הרצפה וסב במעגל, כמו משלים עם מעגלי החיים.

רקדני הזבקיקו מכבדים את המנגינה אבל לא רק אותה. לא פעם הם יניחו את כוס היין על הרצפת ורוקדים סביבה, כאילו הייתה מרכז העולם שלהם או בת הזוג היחידה המורשית לבלות איתם בזבקיקו שברחבת המועדון.

גם מוסיקת הזבקיקו, האהובה מאוד בקרב אוהבי המוסיקה היוונית, היא מעניינת. זהו מקצב מוזיקלי במשקל תשע שמיניות (9/8), אחד המקצבים הבלקניים הידועים במורכבותם. הוא מיועד לשירי הזבקיקה שהם שירים כבדים ולא פעם עגמומיים.


הנה הזבקיקו:

https://youtu.be/E5Mu6jynJ_g


מסביב לבקבוק - בחתונה:

https://youtu.be/BNrryvSOX14


המקורי:

https://youtu.be/4jMBYx76txU


בטלוויזיה היוונית אפילו הזמרים רוקדים זבקיקו:

https://youtu.be/ruF_4NMV0nc


מתוך סרט:

https://youtu.be/GTFjKnzLeSg


ריקוד זבקיקו ברחוב:

https://youtu.be/0QPO8HNTMuo


מלווה במוסיקה האופיינית:

https://youtu.be/Q8egxML2hco


ובמועדון לילה יווני:

https://youtu.be/F1G2nhAfAZE
מה היה המאוזולאום?
מהי אמפורה?
מיהו היפוקרטס אבי הרפואה?
מתי נולדה האולימפיאדה?
מהו שעון המים הקדום?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.