» «
יוון
מהי יוון, ארץ הבוזוקי והאוזו?



יוון הקדומה היא כנראה מקור התרבות של העולם המערבי. כל כך הרבה רעיונות והמצאות נולדו בה. כה הרבה חוכמה יצאה ממנה. מהתיאטרון שנולד בקומדיה והטרגדיה היוונית, הפילוסופים הגדולים שמהם נולדה החוכמה המערבית והדמוקרטיה היוונית שהייתה ערש הרעיונות המדיניים של העולם החופשי, דרך הולדת המדע אצל אריסטו ועד הפוליטיקה, הגיאומטריה וההמצאות העתיקות שניבאו בה את המחשוב והטכנולוגיה המודרנית - יוון היא המעצבת הגדולה של תרבותנו.

כיום יוון היא מלכת התיירות של הים התיכון ואחת המדינות הצבעוניות והמהנות להיות בה. גם בתקופות של משבר כלכלי יודעים אנשי המדינה השלווה הזו, עתירת האיים הקסומים וחובבת המוסיקה העממית, לבלות ולהנות מהחיים.

המוסיקה היוונית היא מוסיקה מלאת אהבה (ביוונית סאגאפו) ובולט בה הבוזוקי - כלי פריטה אופייני ומלא רגש. גם האוכל היווני, שמבוסס על מעדני ים, יוגורט, גבינות צאן, שמן זית וירקות טריים, הוא טעים ולפי מחקרים רבים גם מהבריאים ביותר.


הנה יוון של היום:

https://youtu.be/8yegu-Y2_7I


כך משווקים את יוון (עברית):

https://youtu.be/-ws0GmQBgwU


קצת מההיסטוריה והמנטליות היוונית (עברית):

https://youtu.be/LOUC2qH_HkM


אחד הקטעים המפורסמים במוסיקה היוונית - מתוך הסרט "זורבה היווני":

https://youtu.be/8UgndyMfe-8


ובחיוך - קומבינטור ישראלי ביוון שמתעקש להיות הוא (עברית):

https://youtu.be/H7uwl5vPCsg
קפה יווני
איך היוונים שותים קפה?



היוונים אוהבים קפה, אבל בניגוד לעמים אחרים, הם קוראים לקפה התורכי שלהם קפה יווני (Greek Coffee) דווקא. עניין של גאווה לאומית וכנראה לא מעט טינה היסטורית לתורכים, שבמשך תקופה ארוכה שלטו בהם.

היוונים מבשלים בבתי הקפה שלהם קפה שחור חזק, בתוך קנקן נחושת ובראשו קרמה בהירה יותר. בבית הקפה ביוון שותים הלקוחות את הקפה היווני ביחד עם כוס מים. הם יושבים בבתי הקפה העממיים הללו, הנקראים "קפנרו" (קפה עם נרו, ביוונית "מים"). ואכן, לשולחן נהוג שם להגיש כוס קפה שחור שהם מכנים "הלניקו", ביחד עם כוס מים. בשתיה לוגמים לגימה של קפה ולגימה מהמים, כך שהמים מנקים את הפה. זאת כדי שהשותה יחוש בארומה ובטעם המעולה של הקפה.

עוד קפה אהוב ביוון הוא הפרפה (Frappe), נס קפה קר עם קצף. כדי לשתות אותו צריך לערבב במהירות את הקפה וכשהקצף בחוש, אז שותים אותו בלגימה אחת.


כך מכינים את הקפה היווני - הקפנרו:

https://youtu.be/ht4-kYpx_uM


וכך מכינים את הפראפה של היוונים:

https://youtu.be/lbmWtPtZIZA
אתונה
מה מיוחד בעיר אתונה?



היא אחת הערים החשובות בהיסטוריה. עיר ומקום שנוצרו ונולדו בו המון חוכמה וחידושים, שנעשו בה כל כך הרבה דברים לראשונה, הבליחו בו רעיונות שדורות ותרבויות התבססו עליהם ונושמים וחיים אותם ללא הפסקה עד היום.

בעיר הזו נולדה הדמוקרטיה, הומצאה הפילוסופיה של המערב, נוצרו התאטרון, הטרגדיה, האמנות והאסתטיקה, שמהן תשאב ותתפתח כל התרבות האירופית. כאן הונח הבסיס לאדריכלות הגדולה, לשיטות הלוחמה, היא הייתה מושא החיקוי וההמשך של הרומאים ושל כל אלפיים השנים והתרבויות המערביות שאחריהם, אליה ערגו בני ויוצרי תקופת הרנסאנס ומי שמאוחר יותר יימנו על הזרם הנאו-קלאסי. בקיצור, היא אתונה (Athens) ה"פוליס", כלומר עיר, המפורסמת ביותר בעולם העתיק.

אבל החידוש המשמעותי שלה הוא, ללא ספק, חידוש חברתי. בפוליס, עיר-המדינה היוונית אתונה, נולדה הדמוקרטיה העתיקה הראשונה בהיסטוריה. זו הייתה רחוקה אמנם מאוד מלהיות דמוקרטיה במובנה המודרני, אבל לראשונה, במשך מאתיים השנה שאחרי שנת 500 לפני הספירה, שלטה בעיר היוונית הזו אספה כללית של האזרחים הזכרים, הדמוקרטיה הראשונה בתולדות המין האנושי, שגם אם אינה משתווה לדמוקרטיות המשוכללות בנות ימינו, עם הצבעת נשים ושוויון לכל האזרחים, ממנה התחיל הכל.

למעשה, הדמוקרטיה של אתונה הייתה שיטת ממשל שבה יושמה שיטה שהיום היינו קוראים לה "דמוקרטיה ישירה". מדוע ישירה? - כי הכוח הוא בידי האזרחים עצמם. הם המחליטים על חוקים וגורל האומה. דמוקרטיה כזו יש עד היום במקומות כמו ארצות הברית, בהם חברי הפרלמנט מייצגים איש איש את הציבור שלו.

הדמוקרטיה האתונאית נוצרה במהלך המאה השמינית לפני הספירה, בעת שעלה מעמדם האזרחי של אזרחי הפוליס. מדובר בבעלי האדמות והרכוש שבעיר ובתהליך המופלא הזה הם הפכו למעמד חברתי שהיה לראשונה לחלק מהמערכת השלטונית. במהלך המאה ה-5 לפני הספירה, התגבשה מערכת שלטונית זו למה שיזכה לשם "דמוקרטיה", שפירושה ביוונית "שלטון העם".


הנה תולדות הדמוקרטיה שנולדו באתונה:

https://youtu.be/f-feDZRxJKw


זה מה שניתן לראות באתונה כיום:

https://youtu.be/huIUfwUDPN4


ערש הדמוקרטיה:

https://youtu.be/u6jgWxkbR7A


כך נראית אתונה המודרנית:

https://youtu.be/fL3Cy7VJEHU


וסרט תיעודי על אתונה העתיקה:

https://youtu.be/AR84c-kr0f4?long=yes
זורבה היווני
מה הגדולה של "זורבה היווני"?



ראשון היה הספר "זורבה היווני" (Zorba the Greek), רומן שכתב ניקוס קזאנצאקיס ויצא לאור בשנת 1946.

הספר גולל את סיפורו בגוף ראשון של המספר, אינטלקטואל, הנוסע לאי כרתים ופוגש מקומי בשם אלכסיס זורבה, יווני סוער, הרפתקני, מלא חיים ואופטימי תמיד, שהופך לחברו ולמדריך שלו באי ובחיים היווניים.

מספר הסיפור, בזיל, הוא סופר ומעין פילוסוף, שזה עתה ירש מכרה פחם באי יווני רחוק. הוא מחליט לנסוע לשם כדי לפקח על העניינים.

בסירה שמובילה אותו אל האי כרתים הוא פוגש את זורבה הכריזמטי, איש בגיל העמידה שחי חיי הרפתקאות והופך למדריך של בזיל לחיים באי. זורבה חי את החיים, רוקד עושה מוסיקה ומאהב נמרץ, איש של נשים ואנשים.

בזיל נהנה מההיכרות עם זורבה, שמציג אותו בפני המקומיים ומכיר לו את החיים בו ובדרכי העולם ובהדרגה משנה את השקפתו של האורח האנגלי על החיים.

שניהם, בזיל וזורבה מתמודדים עם שורה של אתגרים כשהם מנסים להפעיל את המכרה. הם נתקלים בבירוקרטיה המקומית, מתעמתים עם חלק מתושבי הכפר המגלים עוינות וחווים כישלונות בלתי צפויים.

לאורך כל הסיפור, נשאר זורבה עצמו אופטימי ונראה שהוא נהנה מההרפתקאות, בעוד בזיל מנסה ליישב את הניגודים שבין ערכיו והאידיאלים האינטלקטואליים שלו לבין המציאות המבולגנת שהוא חווה.

מתחילתו ועד סופו המפתיע מציע "זורבה היווני" סיפור מעורר השראה על בני אדם, מפגש תרבותי, הרפתקאות, חברות וחיפוש אחרי משמעות.

מהספר נוצר בין השאר בשנת 1964 גם הסרט המפורסם, בבימוי המוצלח של מייקל קקויאניס. את אלכסיס זורבה, הדמות הראשית בסרט גילם השחקן המקסיקאי-אמריקאי אנתוני קווין, שכלל לא היה יווני, אך היטיב לגלם את דמותו של זורבה. את דמותו של בזיל, האורח האנגלי, גילם אלן בייטס.

את הסרט צילמו באתרים שונים באי כרתים, כולל בעיר חאניה, בחצי האי אקרוטירי ועוד. את הסצנה הכי מפורסמת מהסרט, זו של ריקוד הסירטאקי, צילמו בחוף של הכפר סטאברוס.


הנה קדימון הסרט:

https://youtu.be/hkuoaKtOZg8


"הריקוד של זורבה", הריקוד המפורסם שעל החוף "סירטאקי" על שיר הנושא:

https://youtu.be/2AzpHvLWFUM


ביוון הסירטקי הפך לריקוד עממי:

https://youtu.be/par4zqR6n80


את המוסיקה לסרט יצר המלחין היווני האגדי מיקיס תיאודורקיס:

https://youtu.be/QskFT7AaKH0


תמונות מההצגה זורבה היווני בתיאטרון הבימה:

https://youtu.be/eaPUkCU8ldc


והתמונה מהחוף עם מוזיקת זורבה היווני:

https://youtu.be/dzlcxN0lxSo

יוון

סנטוריני
מה הופך את סנטוריני לאי הפוסטר של יוון?



סנטוריני (Santorini) הוא ללא ספק אחד האיים המרהיבים מבין איי יוון. האי הידוע, ששמו הקדום הוא תירה, נחשב בעיני רבים לאי הפוסטר של יוון. המבנים הלבנים עם הכיפות הכחולות, החופים השלווים, השקיעות היפות להפליא שלו והאווירה היוונית האופיינית לאיים - כל אלה הם מגנט לתיירים, צלמים, אנשי רוח ואמנים.

מעבר ליופיו הבלתי רגיל, האי היווני סנטוריני הוא בעצם קבוצת איים שיוצרת מעין מעגל. הסיבה לכך היא שאיי סנטוריני הם למעשה שרידיו של הר געש קדום.

הר הגעש הזה נהרס ככל הנראה בהתפרצות אדירה, שהחריבה את התרבות המינואית שהתפתחה בו ובאי הסמוך כרתים. לפי הערכות המדענים זה קרה בשלב כלשהו במאות 16-17 לפני הספירה. יש השערה שההתפרצות הגעשית הזו היא המקור לאגדת אטלנטיס.

המעגל שיוצרים איי סנטוריני מקיף לגונה, שהיא בעצם לוע געשי שנפער בעקבות אותה התפרצות. הפעילות הגעשית נמשכת באופן זעיר עד ימינו.


הנה חוויות בטיול בסנטוריני:

https://youtu.be/f06PC-d7fU8


הקסם של אי הפוסטר של יוון:

https://youtu.be/CtEp4PZHsv8


יממה באי סנטוריני:

http://youtu.be/1TuGoUW1Ies?t=5s


טיול רגלי באי המרהיב סנטוריני:

https://youtu.be/5R77gDKQ4_s


ומהאוויר:

https://youtu.be/EllQfqlng4Q
פרתנון
מהו הפרתנון שבאקרופוליס של אתונה?



"הפרתנון" (Parthenon) הוא השריד העיקרי של אתונה העתיקה. הוא נמצא באקרופוליס של אתונה העתיקה, גבעה הניצבת "מעל העיר" (זה הפירוש ביוונית של אקרופוליס). חוץ מהפרתנון יש באקרופוליס של אתונה שרידים נוספים של מבנים חשובים.

הפרתנון הוא מקדש שנבנה במקום בו ניצב קודם מקדש עתיק יותר והפרסים הרסו אותו במלחמה. הפרתנון נבנה במאה ה-5 לפני הספירה כאות תודה לאלה אתנה, הפטרונית של העיר אתונה, על שנתנה את הניצחון ליוונים במלחמתם נגד פרס.

כמו מבנים עתיקים רבים בעולם העתיק ויצירות אמנות יפות לאורך ההיסטוריה, גם הפרתנון בנוי בפרופורציות של "מלבן הזהב", על פי חוקיות האסתטיקה חוצה התקופות הידועה כ"הפרופורציה האלוהית". ראו באאוריקה בתגית "יחס הזהב".

כאמור, האקרופוליס פירושו ביוונית: העיר העליונה. זוהי גבעה מבוצרת בעיר-מדינה ביוון העתיקה. לרוב שכן באקרופוליס ארמון המלך ובהמשך ההיסטוריה נמצאו בו כמעט תמיד המצודה והמקדשים של העיר. קראו על המושג באאוריקה בתגית "אקרופוליס".


יצרים, אגו וגאונות - מה שליווה את בניית הפרתנון המפורסם של אתונה (מתורגם):

https://youtu.be/tuZcS2Flabw


הפרתנון של אתונה - באקרופוליס שמעל העיר:

https://youtu.be/xP-FsX0QW88


מבט מהאוויר של אתונה והאקרופוליס שבראשה:

https://youtu.be/dJlNDgo1GJE


אולי הוא נראה פעם כך:

https://youtu.be/s8OblzGTxYE


עוד מהאקרופוליס באתונה:

http://youtu.be/cu9osYLbY3g


סיור וירטואלי בפרתנון המדהים שבאתונה:

http://youtu.be/CjQYFizc2B8


כך נראה אולי הפרתנון באקרופוליס של אתונה:

https://youtu.be/ASdYVEIDXnM


והפרתנון העתיק קם לתחייה בתלת-ממד:

https://youtu.be/G1D5hbxa8CM
פוליס
מהי הפוליס, עיר-המדינה היוונית?



פוליס (Polis) היא עיר-מדינה יוונית בעת העתיקה. ביוון העתיקה אין מדינה גדולה שכל הערים כפופות ומהוות חלק ממנה. יש ערי מדינה, שלכל אחת מלך וממשל משלה, חוקים, כלכלה, צבא ועוד.

אתונה, ספרטה, מוקדון או טרויה - אלה רק חלק מהיותר מפורסמות והחזקות שבין ערי המדינה הרבות שאנו יודעים עליהן מימי יוון העתיקה.

ביוון היו מעל 200 ערי-מדינה כאלה. כל אחת מהן התפתחה בכיוונים אחרים וגם צורות השלטון היו שונות בהן זו מזו. החלשות שביניהן נאלצו לכרות בריתות עם חזקות מהן ולקבל כך הגנה בשעת הצורך.

כל פוליס הקימה לעצמה מקדשים לאלים, לא פעם במקום הגבוה ביותר בעיר, שאף זכה לשם "אקרופוליס", ביוונית "מעל העיר".

כמעט תמיד היה בפוליס גם תאטרון וכמובן את בית הספר של יוון העתיקה, הגימנסיון.

הפוליס היו אמנם שונות זו מזו, במיוחד הגדולות כמו ספרטה או אתונה, ולעתים גם נלחמו זו בזו. אך כל ערי-המדינה השתייכו לתרבות משותפת, "התרבות היוונית". תושבי הפוליס הללו דיברו כולם יוונית, האמינו באותם מיתוסים של "המיתולוגיה היוונית", חגגו את אותם חגים וסגדו לאלים האולימפיים, אלו שיושבים על הר אולימפוס.

מהמילה "פוליס" באים מושגי יסוד של זמננו, כמו המשטרה, המכונה כיום "פוליס" או "פוליסיה", "פוליציה" וכדומה ושימשה לאכיפת השליטה על עיר המדינה. גם המושג "פוליטיקה" לענייני השלטון בפוליס, נשאר עד העולם של ימינו.


#פוליטיקת הפוליס
לכל פוליס היו את העניינים והייחוד שלה, אבל לערי המדינה היווניות היה גם הרבה מהמשותף. למשל השפה היוונית, או המוסדות הפוליטיים שכללו את מועצת הפוליס ואת אספת העם, בה הצביעו האזרחים בדמוקרטיה ישירה.

אבל זו לא הייתה דמוקרטיה כמו שאנו מכירים היום. האזרחים היו מי שניהלו את ענייני הפוליס, אבל האזרחים היו רק גברים ורק מבניהם של מקימי הפוליס המקוריים. נשים, עבדים ותושבים זרים, לא נחשבו אזרחים ולכן לא זכו בזכויות הללו.

בין הזכויות הפוליטיות העיקריות שהיו לאזרחי הפוליס הייתה הזכות להיבחר למשרות ציבור, הזכות לבחור את בעלי התפקידים הציבוריים הללו והזכות להשתתף בהצבעה על חוקים.


הנה הפוליס היוונית (עברית):

https://youtu.be/L_z0ISyqtr8


מושג העיר-מדינה של יוון העתיקה (עברית):

https://youtu.be/yrfIfYOfhTo?t=3m30s&end=5m16s


החיים בספרטה - הפוליס עם הלוחמים החזקים (מתורגם):

https://youtu.be/M7V1a1I5BL0


יום בחיי אזרח אתונאי (מתורגם):

https://youtu.be/ar8S6virCwM


וכשיש פוליס יש אקרופוליס, ביוונית "מעל העיר" - הפרתנון באתונה הוא המוכר ביותר:

https://youtu.be/xP-FsX0QW88
המערות הכחולות
מהן המערות הכחולות שבאי זקינתוס?



המערות הכחולות של זקינטוס (Blue Caves zakynthos) התגלו בשנת 1897 והן נמצאות בחלקו הצפוני אי היווני זקינטוס.

למערות ניתן להגיע רק בספינה, במרחק שיט קצר מסביב לכף סקינרי.

הן מרהיבות. קשתות אבן טבעיות מקיפות את המערות וההרגשה כשנכנסים אליהן מיוחדת גם היא. גם צבעי המים, השמיים והסלע הלבן מתערבבים ובוהקים בגוונים מיוחדים, בתוך אפלוליות המערות.


הנה המערות הכחולות של האי זקינתוס ואחריהן הספינה הטבועה והמפורסמת של האי:

https://www.youtube.com/watch?v=ykM7SeUGmTk


והשיט בתוך המערות הכחולות של זקינטוס:

https://www.youtube.com/watch?v=3Ab_EFhypDk


ספירידון לואיס
מיהו מחלק המים שהפך לאלוף מרתון?



ספירידון לואיס (Spyridon Louis) היה מרתוניסט יווני חד-פעמי, שניצח את המרתון הספורטיבי הראשון בעת החדשה. במונח 'חד פעמי' אנו מכוונים לכך שספיירוס, כמו שמכנים אותו היוונים, רץ רק באולימפיאדה הראשונה וחזר לאלמוניות מוחלטת.

מקצועו של לואיס היה של מחלק מים באתונה של אותם ימים. הוא רץ מהר והחליט לנסות את מזלו באולימפיאדה הראשונה שהתכנסה ב-1896 באתונה. המסלול של ריצת המרתון במשחקים האולימפיים הראשונים בעת החדשה התחיל מהעיירה מרתונס, או מרתון והסתיים באצטדיון השיש פנטינאיקו שבמרכז אתונה.

המטרה של המסלול הייתה לזכור את החייל היווני פידיפידס שרץ ב-490 לפני הספירה מרחק של כמעט 40 קילומטרים. זו הייתה ריצה ממרתון אל אתונה וכשהוא הגיע הוא הודיע בכיכר העיר אתונה: "שימחו כי ניצחנו!". מיד לאחר שאמר את הדברים מת פידיפידס במקום.

למרתון הראשון באולימפיאדה של העת החדשה התייצבו 17 רצים, מהם 13 יוונים. מסתבר שבשל הצהרת מלך יוון שזה המקצוע האולימפי החשוב ביותר, התאמנו המון ספורטאים יוונים שבועות רבים לפני המרתון והאולימפיאדה. כמעט כל הרצים, למעט הרץ ההונגרי גיולה קלנר, התמוטטו במהלך המסלול. הקהל היווני באיצטדיון השיש פנטינאיקו שבאתונה, כולל המלך ובני משפחתו, השתולל מהתלהבות ונעמד על רגליו כשמחלק המים האתונאי ספירידון לואיס, חצה את קו הסיום. עם זמן של 2:58.50 שעות, הוא נכנס לאצטדיון כמנצח. מלך יוון הכריז אז שהמנצח יוכל לבקש כל פרס שברצונו. לואיס הצנוע ביקש עגלת מים חדשה וחמור...

ניצחונו נתן את האות לחגיגות המוניות. לואיס הפך לגיבור לאומי. כשניסו להעניק לו עיסוי, לואיס נבהל מאד וביקש שיפסיקו לגעת בו. ב-1936 הוא יהיה אורח הכבוד של היטלר באולימפיאדת ברלין. עד היום נקרא אצטדיונה של פנאתנייאקוס על שמו. כעבור שבוע שב ספיירוס לשדה ולחיים פשוטים ללא ספורט. הוא מעולם לא שב לעיסוק פעיל בריצה - אתונה הייתה אירוע חד-פעמי אצלו. הוא בא, רץ וניצח...

עד היום נוהגים ביוון לומר "לעשות לואיס" כל אימת שהם רוצים לדבר על ריצה מהירה.


הנה סרטון בספרדית על ספירידון לואיס:

https://youtu.be/HLgP58MscfY


ספיירוס מככב באולימפיאדת 1896:

https://youtu.be/QQ49YkU7yNc


ותמונותיו בסרטון איטלקי ישן:

https://youtu.be/5Dxj-pAcWu8?t=4m37s
האם לוקומדס הן הסופגניות של האולימפיאדה העתיקה?



לוקומדס (Loukoumades), הסופגניות של היוונים, נחשבות לאחד החטיפים העתיקים בעולם ובמיוחד בתולדות יוון.

רק שביוון אלה כדורי בצק שמרים קטנים, שנוצרו מבצק רך שנמחץ באמצעות ידיים משומנות ואז יצרו ממנו כדורים קטנים שהועברו לטיגון.

התוצאה היא מעין סופגניות יווניות, מהירות הכנה, קטנות ופריכות. הן טוגנו בשמן עמוק, נטבלו לאחר מכן בסירופ דבש מתוק ומוגשות לקינוח או כחטיף מתוק ברחוב.

בכל מאפייה מקומית ביוון מוכרים את הסופגניות הנפלאות הללו. בבסיס הן די דומות לסופגניה הקלאסית שלנו, רק שאת מילוי הריבה אצלנו מחליפים הדבש והקינמון שבהם טובלים את הלוקומדס.

כמו הסופגניות והדונאטס, מכינים אותם בטיגון עמוק ומגישים לאכילה. גם הן עוברות מודרניזציה מואצת כשבאתונה של ימינו ובהשפעת עדות האינסטגרם, הן לא פעם משוחות בשלל תוספות אפשריות, כמו סוכריות, חמאת בוטנים וכדומה.

קיים ויכוח בין ההיסטוריונים של האוכל על המקור של הסופגניות היווניות הללו. מצד אחד יש מהם הטוענים שאת הכדורים המטוגנים של הלוקומאדס נהגו לחלק באולימפיאדות של יוון העתיקה, כפרסים למנצחים במשחקים האולימפיים. אחרים מצביעים על המטבח הערבי כמקור ומציגים מתכונים ערביים מהמאה ה-13, של בצק מטוגן שנהגו לצפות אז בסירופ בשם לוקמה.

כך או כך, הסופגניות היווניות הללו הן מעדן חמוד, שגם אם הוא מושחת, בכל זאת טיגון שטובל בים של דבש מתוק, אפשר ליטול ממנו אחת או שתיים וליהנות ממעדן מתוק, אותנטי ועתיק יומין.


הנה הלוקומדס:

https://youtu.be/BfN1qgsfUFU


לוקומדס באתונה:

https://youtu.be/7FioKAmt-2w


לוקומדס בדוכן רחוב:

https://youtu.be/PpW8kV6gjIY


וכך מכינים לוקומדס ביוון:

https://youtu.be/7PvKWrHzXOw
מהי מוסיקת הרמבטיקו של יוון?



לכל עם יש את הבלוז שלו. אצל היוונים הבלוז הזה עני כמו אצל כולם, אבל הוא מקושט במזרחיות, כאב והמון אוזו, האלכוהול שלהם. קוראים לו רֶבֶּֿטִיקוֹ (Rebetiko), לפעמים גם רמבטיקו וברבים: רֶבֶּֿטִיקָה.

הרבטיקו הוא טרגדיה שיש לה צלילים ונשמה, או מוסיקה שלא החליטה מהי בדיוק.

מדובר במוסיקה שנולדה בקו התפר של היוונים, תושבי אסיה הקטנה שבתורכיה, שהוכרחו לעבור ליוון, בטרנספר המפורסם בין יוון וטורקיה.

זה היה הטרנספר הידוע בעידן המודרני. תורכיה ויוון, שתי יריבות קשות, סיכמו ביניהן בשנות ה-20 של המאה הקודמת, אחרי התבוסה היוונית האיומה, על חילופי אוכלוסייה. החלפת האזרחים הבטיחה לבטל אחת ולתמיד את תופעת המתנחלים שיושבים בשתיהן, יוונים השוכנים בתורכיה ותורכים שמתגוררים ביוון. המנהיגים ראו בזה פתרון מצוין, אבל מישהו שכח שמדובר בבני אדם.

בכך הפכו בבת אחת אלפי יוונים שחיו חיים טובים בתורכיה למהגרים עניים ביוון. זו הייתה לכאורה מולדתם אבל חלקם הגדול חש בה זר ומוזר. מנהגים, אופי ואפילו מראה, הכל הבחין ביניהם לבין היוונים, אבל במיוחד פגעה בהם ההתנשאות הזו, שהציבה אותם למטה. מאד נמוך למטה.

המוזרה ביותר הייתה המוסיקה שתצמח להם, מוסיקה נחותה שצמחה בטברנות האפלוליות בשכונות העוני של המהגרים שהם היו. מפיראוס ועד סלוניקי, הרבטיקו הייתה מוסיקת הגולים שלא מוצאים את מקומם, מתפרנסים בקושי, מכורים לטיפה מרה ולסמים ומבכים את גורלם בגעגוע לעבר שכבר נגמר ולא ישוב.

הלחנים של מוסיקת הרבטיקו היו גם הם מפוצלים ולא דומים לשום דבר. עם כינור ובגלמה, עוד וקאנון, ביחד עם בוזוקי וגיטרה, הם חיברו מוסיקה תורכית וערבית עם יווניות והיו מחוברים לטקסטים עמוסי כאב, עוני וייאוש. רק בשנות ה-70, עשרות שנים אחר-כך, יגלו היוונים את הקסם של השירים של אנשים שמצאו את עצמם פעם באמצע החיים, נאבקו על זכותם להיחשב ליוונים אמיתיים ולשמור על משהו מתרבותם הישנה. אז היא תהפוך לאגדה וללהיט ענקי ביוון וברחבי העולם.

אבל מי האמין אז, בשנות העשרים, במאורות רוויות האלכוהול והחשיש שבהן שרו אמני הרבטיקו, לא מעט מהם יהודים מוכשרים, שיום יבוא והם יהיו לכוכבים. מי חשב ששמות כמו צ'צ'ניס, ריטה אבדזי, מרקוס ומוואקאריס, סטלה חסקיל, והכוכבת הגדולה רוזה אשכנזי, האחרונות יהודיות, יעוררו גל הערצה שכזה. הרי כולם היו אז אנשי שוליים שהמוסיקה הייתה בשבילם פרנסה והצלה והם שרו ל"מאנגס", אנשי שכונות שנעו בין הפשע לאבטלה ועבודות קשות-יום והחוק כל הזמן חיפש.

כמו הבלוז האמריקאי שהיה לג'אז המצליח, כך הרבטיקו הפך למוסיקה שכל יווני עתה מחבק בחום ומאמין שהיא השורשים המוסיקליים שלו ושל יוון. הו, איך שתקליט רבטיקו מסתובב...


הנה שיר רבטיקו אמיתי:

https://youtu.be/YHjLgGJYDa8


מאורות הרבטיקו כפי ששוחזרו בסרט הקולנוע "רבטיקו" מ-1983:

http://youtu.be/FpYyaipU2qg?t=11s


שיר רבטיקו עם תרגום לעברית של המילים המספרות על החיכוך עם החוק:

http://youtu.be/cDdvqkx7GOM


רוזה אשכנזי, הדיווה הגדולה והיהודיה של עולם הרבטיקו:

https://youtu.be/QDzXPLX8JdQ


היו שם שירים שהיו פשוטים להפליא ובני חלק אחד בלבד:

https://youtu.be/K37zwunBFhk


עוד מהסרט המופלא ההוא:

http://youtu.be/aXJQmTSptCc


חאריס אלקסיו ממשיכת הרבטיקו:

https://youtu.be/VQ_T4WDDghU


וסרטון תיעודי מתורגם לאנגלית על מוסיקת הרבטיקו:

https://youtu.be/YHewYT_hfXg?long=yes
מה הסיפור המדהים של ריקוד הסירטאקי היווני?



רבים זוכרים את הדמות של זורבה כשהוא רוקד על החוף ובטוחים שהריקוד הזה, ריקוד הסירטאקי, הוא ריקוד יווני עממי בן מאות שנים. ובכן - ודאי יעניין אותם לדעת שאין שום דבר מסורתי בריקוד הזה.

נהפוך הוא - ריקוד הסירטקי הומצא ונוצר במיוחד עבור סרט הקולנוע "זורבה היווני", לקראת הצילומים בשנת 1964. הסרט זכה להצלחה כה עצומה בכל העולם, שהריקוד הפך מפורסם ואהוב מאד בעולם כולו ובאופן לא מפתיע גם ביוון עצמה.

ריקוד הסירטקי מהסרט מבוסס על הריקוד היווני המסורתי "חסאפיקו". גם המוסיקה לריקוד שמופיע בסרט לא נולדה מזמן. כתב אותה המלחין היווני הנודע מיקיס תאודוראקיס. ממש כמו הריקוד, גם היא נשמעת עממית ובעלת שורשים בני שנים רבות, אבל גם המוסיקה הזו הוזמנה מתאודוראקיס, המוכר כגדול מלחיני יוון, ונכתבה על ידו במיוחד עבור פסקול הסרט.

שניהם, הריקוד והניגון, הם מקרה נדיר מאד שבו מוסיקה שנכתבה על ידי מלחין ידוע וריקוד שהומצא על ידי כוריאוגרף - הופכים למוסיקה וריקוד עממיים. זה כמעט ולא קורה בעולם!

כן, אנחנו יודעים שעכשיו תזכירו לנו את עשרות השירים שהפכו לריקודי עם בישראל - נחמד מאד אבל ישראל היא מקרה יחודי, שבו ריקודים עממיים נוצרים על ידי עשרות מדריכים לריקודי-עם, הממציאים ומלמדים את הריקודים שהמציאו לשירים וכך הופכים אותם לנחלת העם היושב בציון. ובא לציון רוקד...


הנה סרטון של ריקוד הסירטאקי הכי מפורסם בעולם, מתוך הסרט "זורבה היווני":

https://youtu.be/BS0w3Wkric8


ריקוד סירטקי שמתחיל באיש אחד ומלהיב הרבה מהצופים להצטרף אליו לריקוד המוני:

http://youtu.be/UhDgpXWkFHE


שורת רוקדים בקפריסין, שרוקדים את ריקוד החסאפיקו שעליו מתבסס הסירטאקי:

http://youtu.be/zFG3CMG6xsE


שורת רוקדים יוונים בריקוד מהיר בכרתים:

https://youtu.be/YiVJYkohj7U


ושורה אחרונה בריקוד יווני נמרץ:

https://youtu.be/GGQPEvxW4cI
מהו פסל ניקה הפונה נגד הרוח?



פסל השיש של ניקה מסמותרקיה (Winged Victory of Samothrace) הוא פסל יווני קדום ומרשים במיוחד, של אלת הניצחון היוונית, ניקה, או נייקי.

בפסל, הנמצא במוזיאון הלובר בפריז, נראית ניקה כשהיא הולכת, עם הכנף שלה. ניקה ניצבת אל מול הרוח. אף שידיה וראשה של ניקה אבדו במרוצת השנים ואולי אפילו מעט בזכות זאת, היא מאוצרות האמנות הגדולים בעולם.

בפסל לובשת האלה בגד מבד שנצמד אל מותניה למטה, בעוד שבד דק נצמד לפלג גופה העליון. לניקה המפוסלת זוג כנפיים גדולות ופרושות כמו בנחיתה של ציפור. יש המשערים שבידה החסרה היא אחזה באחד מסמליה המוכרים של האלה ניקה, חצוצרה או זר ניצחון.

נראה שהפסל פיתוקריטוס מרודוס הוא שפיסל אותה במאה ה-2 לפני הספירה.

הפסל של ניקה התגלה בשנת 1863 על ידי הארכיאולוג שארל שאמפּוּאָזוֹ בהיכל האלים הכבירים שבאי סמותראקי (Samothrace).


הנה הפסל של ניקה מסמותרקיה במוזיאון הלובר בפאריז:

http://youtu.be/SwMyQc3xaAY


וניסיון לשער איך נראתה ניקה מסמותרקיה לפני שנפגעה:

http://youtu.be/NzHN05jnGAk
למה הפכו פעם מיכלי פח לעציצים?



היום שותלים בעיקר בעציצי פלסטיק, אבל פעם רווח השימוש בעיקר בעציצי חימר. ומי שלא היו מצוידים בתקציבים גדולים השתמשו לא פעם בקופסאות שימורים ומיכלי פח (Tin Can Plant Pot) של חמוצים, בעיקר בגדולות שבהן.

לא ברור איפה החל המנהג של להפוך פחי זיתים וגבינות לעציצים מעוצבים לחצר ולמרפסת. אבל צמחים כמו גרניום (Geranium), עגבניה ופלפלים, למשל, גדלים נהדר בעציץ פח שכזה.

גם צמחי תבלין ומרפא שונים, גדלים יפה ובקלות בעציצי הפח. דומה גם שהחלודה שמצטברת על העציצים הללו עם הזמן, היא רק עושה טוב לצמחים.

עיצובית, לא פעם העציצים הללו נראים יפה יותר אפילו מעציצי החימר היקרים יותר. התוויות האקזוטיות, מארצות רחוקות, משמשות לא פעם חלק חשוב בעיצוב הכללי.

לא פעם אף צובעים בעלי העציצים, את הפחים שישמשו כמיכלי גידול לצמחים, בצבעים אותנטיים לעיצוב הרצוי, כמו כחול, לבן או פוקסיה לגינה או למרפסת בבית ים תיכוני ויווני, או בצבעי פסטל, או מבוססי חום לעיצוב בריאד מרוקאי.


הנה מיכלי פח וקופסאות פח מודפסות שהופכים לעציצים:

https://youtu.be/EZArgJWdNtE


כך צובעים קופסת שימורים:

https://youtu.be/MKvUFc-xHtY


וכך צובעים עציצים בכלל:

https://youtu.be/8Aox4eFRNdc


ואפשר לצבוע כך כל מיכל קיים או קנוי:

https://youtu.be/nV8GP7ys5FM
איך נולדה מוסיקת הרֶבֶּטִיקוֹ של יוון?



רֶבֶּֿטִיקוֹ, שנקרא גם רמבטיקו וברבים רֶבֶּֿטִיקָה, הוא סגנון מוסיקלי שלידתו החל מסוף המאה ה-19 באסיה הקטנה, חצי האי של מערב טורקיה של ימינו. אז חיים בה לא מעט יוונים שישבו שם מדורי דורות.

אבל אחרי מלחמת העולם הראשונה יוון וטורקיה נלחמות זו בזו. הקהילות היווניות באסיה הקטנה סובלות ממעשי טבח של טורקים, במה שמקבל את השם "אסון הקהילות היווניות באסיה הקטנה".

וכך, יוון וטורקיה מחליטות לבצע טרנספר הדדי - חילופי אוכלוסיות ביניהן. לטורקיה עוברים הטורקים תושבי יוון. מצד שני, ליוון מועברים כל היוונים של אסיה הקטנה כפליטים, כשמוסיקת הרמבטיקו עוברת איתם.

רבות ממשפחות הפליטים היוונים שהיגרו מאסיה הקטנה ליוון הופכות עניות וחסרות כל. בלית ברירה הן מתיישבות בשכונות העוני של ערי נמל ביוון, בעיקר בפיראוס, וולוס וסלוניקי. עוני, אבטלה ופשע הופכים לאופי החיים החדש שלהם.

אותם יוונים שעוברים מטורקיה ליוון מביאים איתם את מוסיקה הרמבטיקו. המוסיקה הזו כוללת לא מעט אלמנטים טורקיים, שהם שונים מהמוסיקה היוונית בעלת האופי הבלקני. היא הופכת למוסיקה מנחמת לאותם פליטים והם באים להאזין לה בטברנות העניות של השכונות הללו.

מהטברנות הולך ומתפתח סגנון הרמבטיקו והופך לסוג של מוסיקה עירונית יוונית, ההולך וכובש לו מעריצים במקומות רבים ביוון.

בהדרגה מופיעים שירים חדשים, עם לחנים מזרחיים מ"אסכולת איזמיר". אל המקצבים והאופי המזרחי של המלודיות הללו, מצטרפים תכנים חדשים. אלה מדברים על קשיי החיים, העוני, הפשע והכאב של המהגרים והם אותנטיים לחלוטין. לא מזויפים.

בפיראוס, עיר הנמל הסמוכה לאתונה, צמחה אז "אסכולת פיראוס". שרים בה אז גברים בלבד והם מלווים בכלי נגינה מעורבים. מצד אחד הבגלמה הטורקית והבוזוקי, כלים שבאותה תקופה ניתן למצוא ביוון רק במוסיקה זו ולצידן הגיטרה המערבית.

הכוכבים הגדולים של הרבטיקו יהיו אנשים כמו צ'צ'ניס, ריטה אבדזי, מרקוס ומוואקאריס, סטלה חסקיל והכוכבת הגדולה רוזה אשכנזי, האחרונות אגב הן יווניות יהודיות.

אותם פליטים מטורקיה הפכו באחת ל"מנגס", אנשי שוליים עניים בעיר, בני המעמד הנמוך של יוון, זה שנאבק לשרוד. צעיריו נגררים לפשע והמוסיקה היא בשבילו נחמה. הם לא יודעים שהרמבטיקו, שמתפתח כסוג של בלוז יווני עצוב ואותנטי, עתיד להפוך לפופולרי כל כך.

כי הסגנון הכואב, שצמח בטברנות העניות של ערי הנמל היווניות, יהפוך עם הזמן לציר שמניע את המוסיקה הפופולרית של יוון. לזרם המרכזי של המוסיקה היוונית יפרצו הרבטיקו ותת-הסגנונות שלו, כמו "סמירנייקה". הוא ישתלב עם שירי העם של יוון, מה שנקרא "דמוטיקה" ומהרבטיקו יוולד הסגנון הפופולרי, הפופ היווני אם תרצו, שנקרא "לאיקה".

מדגים את זה היטב הבוזוקי, אותו כלי נגינה שהוא צירוף של בגלמה טורקית עם מנדולינה אירופית. הבוזוקי, שזכה בהתחלה לדימוי של כלי שפושעים מנגנים בו, הפך בהדרגה לכלי שליט בצליל היווני.

השנים יעשו לרבטיקו רק טוב. המוסיקה היוונית הזו תכבוש מעריצים רבים גם מחוץ ליוון. במיוחד זה בולט בישראל הקטנה, בה היא מספקת צורך של עולים חדשים ממדינות ערב ללחן מזרחי שהוא לא של האויב. אמנים יוונים יזכו כאן להצלחה רבה ויהודה פוליקר, שיבצע בשנות ה-80 לחנים שחלקם רבטיקו ילמד גם אותנו לאהוב את מוסיקת הפליטים שהפכה לאגדה יוונית.


הנה מאורות הרבטיקו כפי ששוחזרו בסרט הקולנוע "רבטיקו" מ-1983:

http://youtu.be/FpYyaipU2qg?t=11s


שיר רבטיקו עם תרגום לעברית של המילים המספרות על החיכוך עם החוק:

http://youtu.be/cDdvqkx7GOM


רוזה אשכנזי, הדיווה היהודיה של עולם הרבטיקו:

http://youtu.be/zkt47_-cXhw


עוד מהסרט המופלא ההוא:

http://youtu.be/aXJQmTSptCc
מה היה המאוזולאום?



הוא היה ככל הנראה הקבר המפואר בהיסטוריה. מאוזולוס זכה שעל שמו ייקרא גם קברו וגם קבריהם המפוארים של מנהיגים ושליטים רבים שבאו אחריו.

המאוזולאום (Mousoleum) הקדום היה קבר עצום שהקימה אשתו של נסיך בשם מאוזולוס לבעלה המת בעיר הליקרנסוס. זה היה במאה ה-4 לפני הספירה בממלכת קאריה שבאסיה הקטנה (נמצאת בשטח טורקיה של היום).

המאוזולאום הגדול היה כה מרשים, עד שהיה לאחד משבעת פלאי העולם העתיק. עד היום מכנים על שמו מבני קבורה מפוארים שבהם קבורים או חנוטים אנשים מפורסמים.

בימינו לא נותרו הרבה שרידים מהמוזוליאום הקדום של קאריה. פסלים מעטים שנמצאו בין חורבותיו אפשר לראות כיום במוזיאון הבריטי בלונדון.


הנה סיפורו של המאוזוליאום:

https://youtu.be/xhVP4OQrTzE?t=12s


על המבנה שהפך לקונספט:

http://youtu.be/v_JKrvetYuk


הסברים נוספים:

http://youtu.be/DT5REYRuA3A


ומצגת וידאו של המאוזוליאום המפואר:

http://youtu.be/NjebOEZtMFw
מהו גשר הכבלים הארוך בעולם?



הגשר מעוגן הכבלים הכי ארוך בעולם הוא גשר ריו-אנטיריו (Rio–Antirrio bridge שממוקם על פני מפרץ קורינתוס שביוון. באורך של 2,252 מטר הוא נחשב למישור התלוי על ידי כבלים הארוך ביותר בעולם.

הגשר הזה הוא לא רק מרשים, ארוך ויפה במיוחד - הוא גם יצירת מופת ארכיטקטונית והנדסית של ממש. מהנדסי הגשר התגברו במהלך התכנון והבנייה על קשיים רבים, שכללו מים עמוקים, סכנת צונמי באזור המפרץ, חשש מרעידות אדמה בשל תזוזת לוחות טקטוניים שמתרחשת באזור ושגורמים גם להתרחבותו של מפרץ קורינתוס ב-30 מילימטר בשנה.


הנה גשר ריו-אנטיריו (Rio–Antirrio bridge) שמחבר את יוון הצפונית לחלק הדרומי:

https://youtu.be/rer_tWgi-3I


מבט מהאוויר:

https://youtu.be/W_xc2u42EjE


וחצייה של הגשר במכונית:

https://youtu.be/RoUORq6RhO8


מהי המיתולוגיה היוונית?



המיתולוגיה היוונית היא אוסף מיתוסים (סיפורים דמיוניים) על תולדותיה של יוון הקדומה. במיתוסים אלה מתוארים, בין השאר, גם האלים בדמותם האנושית. במיתולוגיה היוונית מסופרים סיפורים על אלים, על בני אדם גיבורים ועל אלים למחצה.

הסיפורים במיתולוגיה היוונית מועברים באמצעות סיפורים רבים, שנועדו ללמד ולהשכיל את המאזינים להם ולהעביר להם ערכים חברתיים ומוסריים. הרומאים, מאות שנים אחר-כך, אימצו את מרבית המיתולוגיה היוונית, אך שינו את שמות האלים לשמות רומיים.


הנה אלי המיתולוגיה היוונית:

http://youtu.be/Zuyus6NpfK4


מצגת וידאו של אלי יוון העתיקה (עברית):

https://youtu.be/yphT138wRIE


סרטון אנימציה שבו מוצגים אלי יוון העתיקה מהמיתולוגיה:

http://youtu.be/WP_NeirFIkM


יש סרטים המציגים סיפורים מהמיתולוגיה וזוכים להצלחה עצומה:




סרט תיעודי על המיתולוגיה היוונית והאלים היווניים המתוארים בה:

https://youtu.be/-MSEsh6jgHE?long=yes
למה רקדני הזבקיקו רוקדים לבד?



האם ראיתם פעם מישהו רוקד לבד במועדון, כמעט תמיד גבר, הנראה כממציא את תנועותיו לפי השיר והאווירה?

זהו ריקוד הזבקיקו (Zeibekiko או Zempekiko), ריקוד סולו מסורתי ביוון.

הריקוד היווני הזה הוא פופולרי עד היום, ריקוד טיפוסי ואחד הריקודים היפים והמעוררים שיש. אבל יש בו פרט מעניין במיוחד - זהו ריקוד עירוני של אדם בודד, המאלתר, כלומר ממציא את תנועותיו בעצמו, באותו הרגע.

כן, הזבקיקו הוא ריקוד טריטוריאלי, אישי, פנימי וסגור של אדם יחיד, הממציא את צעדיו - בסגנונו האישי, המאולתר והייחודי.

וזה לא סתם ריקוד של בודדים. הרוקד זבקיקו אינו מעוניין שיצטרפו אליו. רקדני הזבקיקו היווני נעלבים אם יצטרף אליהם מישהו נוסף לריקוד הכל כך אישי. אם מישהו יקום לרקוד זבקיקו ביחד עם הרוקד, האחרון יראה בכך פגיעה בכבודו, מה שיכול להוביל לתגרה ובמקרים קיצוניים אף לרצח.

הכי קרוב שמותר להתקרב אל רוקד הזבקיקו זה לכרוע על הרצפה, עם ברך אחת מורמת, ולמחוא לו כפיים לפי הקצב.

מקור הריקוד הזה הוא מזייבק, ריקוד לוחמים שבטי באנטוליה, מהכפרים של איידין ומערב טורקיה של היום. הריקוד הגיע ליוון עם תושבי האיים היווניים הקרובים לאסיה הקטנה שבטורקיה, בזכות קשרי המסחר והקרבה החזקים שקיימו תושבי האיים עם אנשי אסיה הקטנה.

בעבר לנשים ואפילו לנשים בודדות אסור היה בעבר לרקוד את הזבקיקו, אלא אם היו נשים לא מוסריות או רוצות להיחשב לכאלה. בעשורים האחרונים זה השתנה וכיום נשים שולטות גם באמנות הריקוד בו ורוקדות כך לא פעם.

את הזבקיקו לעולם לא ירקדו בשמחה משפחתית או בחגיגה בבית. הריקוד הזה הוא רק לנשמה. הרוקד מתרגל את צעדיו בזמן הריקוד, עם כבוד לריקוד, לא בזרועות פתוחות, לעתים מתכופף כמו הוא קד אל מול גורלו, מכה בכף היד על הרצפה וסב במעגל, כמו משלים עם מעגלי החיים.

רקדני הזבקיקו מכבדים את המנגינה אבל לא רק אותה. לא פעם הם יניחו את כוס היין על הרצפה וירקדו סביבה, כאילו הייתה מרכז העולם שלהם, או בת הזוג היחידה שהם מרשים לה לבלות איתם בריקוד הזה, ברחבת המועדון.

גם מוסיקת הזבקיקו, האהובה מאוד בקרב אוהבי המוסיקה היוונית, היא מעניינת. זהו מקצב מוזיקלי במשקל תשע שמיניות (9/8), אחד המקצבים הבלקניים הידועים במורכבותם. הוא מיועד לשירי הזבקיקה שהם שירים כבדים ולא פעם אף עגמומיים.


הנה הזבקיקו:

https://youtu.be/E5Mu6jynJ_g


מסביב לבקבוק - בחתונה:

https://youtu.be/BNrryvSOX14


המקורי:

https://youtu.be/4jMBYx76txU


בטלוויזיה היוונית אפילו הזמרים רוקדים זבקיקו:

https://youtu.be/ruF_4NMV0nc


מתוך סרט:

https://youtu.be/GTFjKnzLeSg


ריקוד זבקיקו ברחוב:

https://youtu.be/0QPO8HNTMuo


מלווה במוסיקה האופיינית:

https://youtu.be/Q8egxML2hco


ובמועדון לילה יווני:

https://youtu.be/F1G2nhAfAZE
מהם המנזרים התלויים של מטאורה?



כ-60 עמודי סלע תלולים הם צוקי מטאורה שביוון. הצוקים הללו הם שהקנו לה את שמה שמשמעותו "מרחף" והם גם תופעה גאולוגית מרשימה ומסקרנת וגם אטרקציה היסטורית תיירותית מימים עברו.

על חלק מהצוקים הללו נבנתה בימי הביניים קבוצת מנזרים מדהימים ובלתי נתפסים. הבניה היתה ללא ספק מסובכת ביותר, שכן העלאת חומרי הבניין לראש הצוקים הללו היא משימה קשה מאד.

מנזרים אלו ממוקמים על ראשי צוקים ומגיעים לגבהים של 600 מ' מעל פני הים. הם הוקדשו לנזירים שרצו מקומות מרוחקים להתבודדות ותפילות.

אפילו את אספקת המזון הנזירים קיבלו בסלים שהועלו אליהם, מאנשים שמסרו אותם מלמטה. יותר מכך, כשנזיר רצה להגיע למנזר, בגלל הקושי להגיע לחלק מהמנזרים, פעמים רבות העלו גם את הנזיר בעזרת סל למעלה.

המנזרים במטאורה הם גם פלאים אדריכליים לא קטנים, שמושכים אליהם תיירים רבים בכל שנה. על אחד מהמנזרים הללו צולם סרט הקולנוע המיתולוגי "הנשרים פשטו עם שחר".


הנה סיפורם של המנזרים של מטאורה (עברית):

https://youtu.be/EgBrbPchV-U?t=29s


סקירה בעברית על מנזרי מטאורה:

http://youtu.be/0nJYGHfi7a4


מבט אווירי על המנזרים התלויים של מטאורה:

https://youtu.be/fWzMu_AYnJM


מעט ממה שמכילים המנזרים הללו:

http://youtu.be/rp6_waXliS4

מבט מהאוויר:

https://youtu.be/SVxbIbWSJaI


וסרטון 4K של מנזרי מטאורה:

https://youtu.be/lQpp6Afg-Mg
מה גאוני בסלט היווני?



אין כמו הסלט היווני (Greek salad) לתמצת את היווניות ואת המטבח היווני. פשטות, יופי ובריאות. יוון.

סלט יווני הוא סלט פשוט ובריא מאוד. בניגוד לסלט הקטן שמעדיפים בהרבה עמים, היוונים נוהגים לחתוך קוביות גדולות של עגבניות ופרוסות מלפפון, חוצים בצל רצוי סגול, מקלפים ומחממים אותו במיקרוגל לדקה ואז שוטפים אותו במים וחותכים.

עכשיו מוסיפים זיתים כהים, לא מקומטים ולא מאוד גדולים. אפשר זיתי קלמטה יווניים אבל לא חייבים - השחורים דווקא הם היותר נפוצים באיים.

מלמעלה מניחים פרוסת גבינהת פטה, מחלב צאן, או אם אין ורק בלית ברירה, גבינה בולגרית. היוונים מניחים גוש ולא חותכים לריבועים או גבינה מגוררת, אבל גם בזה יש סגנונות שונים. רבים מעדיפים היום קוביות קטנות שמתפזרות טוב בסלט ואין להכחיש - גם עושה צדק עם הסועדים...

על הסלט היווני מזלפים שמן זית טוב, בוזקים מעט מלח וזורים מלמעלה אורגנו מיובש, שמתנהג וטעים כמו תבלין. שימו לב - אורגנו יבש ולא אורגנו טרי!

אפשר להוסיף צלפים, אבל לא חסה. כי החסה, על אף שהיא בריאה, לא נחשבת חלק מסלט יווני אמיתי. יש המוסיפים גם שבבים קטנים של פלפל ירוק, אבל גם זה לא נפוץ במקור היווני.

סלט יווני אוכלים ביוון עם לחם לבן, שמן זית ומיץ מלימון טרי. בתיאבון!


כך היוונים מכינים סלט יווני:

https://youtu.be/iFC7-urzfXw


המרכיבים שלו עושים את ההבדל:

https://youtu.be/yqTefmCLuus


זה סלט עם תרבות (עברית):

https://youtu.be/Jx-JkVByX-M


וכך מכינים את הסלט היווני:

https://youtu.be/xOIyp61sUBY
איך ניצחה יוון את פרס בקרב מרתון?
מדוע הבתים באיי יוון צבועים בכחול ולבן?
מה הופך את הגרניום לצמח כל כך ים תיכוני?
איפה מנגנים בבוזוקי?
מיהו היפוקרטס אבי הרפואה?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.