» «
האיחוד האירופי
למה נועד האיחוד האירופי?



פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי (The European Union) מסמנת פרשת דרכים של ממש למסגרת הכלל-אירופית, מסגרת שבימיה הטובים, מאז הוקמה בשנות ה-90, חלמה להוות גוש כלכלי גדול שיתחרה בארצות הברית של אמריקה ובכלכלות החזקות בעולם.

הקמת האיחוד נעשתה מתוך ציפייה שכלכלה אירופית מאוחדת ובעלת כוח, תהפוך את היבשת לשחקן בינלאומי מרכזי במגוון תחומים ויקנה לה השפעה בינלאומית.

האיחוד נולד מהארגון לשיתוף פעולה בין-מדינתי שנוסד לאחר מלחמת העולם השנייה ומטרתו הייתה שיקום של היבשת ההרוסה ומניעה של מלחמות עתידיות בה.

עם חתימת אמנת מאסטריכט בשנת 1992 התאגדו 27 מדינות באירופה לסוג של מדינה מאוחדת, שתכלול פרלמנט משותף, איחוד כלכלי, מטבע אחד, בנק משותף ושלל סממני ריבונות אחרים.

בפועל יצר האיחוד האירופי שוק גדול ומאוחד ולא מוגבל בגבולות מדיניים. בתוך השוק הזה נעים כיום אנשים, סחורות וכספים, באופן חופשי, ללא הגבלות על העברת כספים בין מדינות האיחוד, בלי מכסים ביניהן ואף בלי צורך להציג תעודות זהות. חלק גדול ממדינות האיחוד קיבלו על עצמן את האירו, המטבע הרשמי של האיחוד האירופי, בתור המטבע שלהן.

אך כיום מסתמנת אכזבה לא קטנה מההישגים המדיניים של האיחוד האירופי. מהתחלה לא הסתפקה הקהילה האירופית במיזוג כלכלי בלבד. השאיפה הייתה למזג את המדיניות וליצור מסגרת חוץ וביטחון אחידה ולצידה מסגרת הגנה משותפת כלל-אירופית.

באופן מוזר דווקא ההצלחה ליצור כלכלה אירופית אדירה, עם איחוד מכסים, שוק ומטבע משותפים, מוסדות מוניטריים עליונים למדינות וביטול הגבולות הפנימיים ביניהן, כל אלה הכניסו מדינות שיש להן מעט מהמשותף מבחינה תרבותית וכלכלית ומבחינת אינטרסים, לתוך סד של מדיניות קשוחה ואחידה. הן איבדו את היכולת להתאים את מדיניות המטבע שלהן לכלכלתן ולהגיב בהתאם לתנאים ולנסיבות היחודיות לכל מדינה בנפרד. מרוב שהאיחוד הצליח מצאו עצמן כולן כבולות זו לזו, תלויות זו בזו ואולי קצת זו לצד זו, ללא יכולת להתחרות או לפרוץ קדימה.

גם הציפייה מהאיחוד האירופי, שיקנה השפעה בינלאומית למדינות האיחוד ועל הדרך ייצור גם מסגרת צבאית משותפת לכולן, לא הצליחה להתממש במהירות ובאופן שקיוו מייסדיו.


הנה תולדות האיחוד האירופי:

https://youtu.be/8G1cds52Ko0


הספקות סביב יתרונותיו (מתורגם)

https://youtu.be/XxutY7ss1v4


כך פועל האיחוד האירופי:

https://youtu.be/8fhbYuPT-rw


ה"שיר לשמחה" מתוך הסימפוניה ה-9 של בטהובן נבחר להמנון האיחוד האירופי:

https://youtu.be/kjX9QAGwiK8
מלחמת העולם הראשונה
מדוע פרצה מלחמת העולם הראשונה?



המעשה שהביא לפרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא הרצח של הארכידוכס ויורש העצר האוסטרי פרנץ פרדיננד, בידי סטודנט סרבי מבוסניה. זה היה רצח, התנקשות פוליטית, שאינם שונים מהתנקשויות כאלה לפני ואחרי כן. אבל היא גרמה לפריצת המלחמה הגדולה בתולדות האנושות עד אז. הסיבה היא ששורשי המלחמה הזו קשורים ביחסים בין מדינות אירופה השונות, יחסי איבה ובריתות הגנה שנולדו במאה ה-19 והרצח היה מה שהצית יחסים עכורים ובריתות היסטוריות לכדי מלחמה.

הרצח אירע בסרייבו בירת בוסניה, שהייתה בתחום האימפריה האוסטרו-הונגרית. סרביה לא הסכימה לדרישת ממשלת אוסטריה, שחוקרי הרצח יהיו חוקרים אוסטרים. בתגובה הכריזה האימפריה האוסטרו-הונגרית מלחמה על סרביה ופלשה אליה. רוסיה, בעלת בריתה של סרביה, הכריזה מלחמה על אוסטריה ומכאן החלה תגובת שרשרת של בריתות באירופה, בריתות שסחפו את מרבית מדינות אירופה להצטרף למלחמה לצד בעלות הברית שלהן.


כך פרצה מלחמת העולם הראשונה:

https://youtu.be/24i4ncHuf6A


סרטון שמציג באופן משעשע אבל אמיתי את מה שבאמת קרה ומדוע נכנסו כולם למלחמה:

http://youtu.be/1WevR95mNhQ
ברקזיט
מהו הברקזיט?



בּרֶקזיט (Brexit), או בּרֶקסיט, הוא שמו של תהליך היפרדות בריטניה מהאיחוד האירופי, שעליו החליטו אזרחי בריטניה בחודש יוני 2016. מקור הביטוי הוא שילוב של המילים הלועזיות Britian ו-Exit.

ההחלטה התקבלה במשאל עם, בו ניצחו ובניגוד לכל התחזיות, תומכי ההיפרדות מאירופה, ברוב של 52%, אל מול 48% שהתנגדו.

הסיבות לבחירה בצעד קיצוני שכזה? - בריטים רבים עשו זאת בגלל כמות המהגרים ממזרח אירופה שהתיישבו בבריטניה, מתוקף היותם חברים באיחוד האירופי. אחרים רצו למנוע את הנהירה של הפליטים מסוריה ואפגניסטן לבריטניה, כמו שכבר קרה באירופה. וכן, רבים היו פשוט חלק מהגל הפופוליסטי החדש בעולם הדמוקרטי, שבו מצביעים יותר ויותר אזרחים נגד האליטות והבריתות הישנות. למשל טראמפ...

תכנית הברקזיט נועדה להביא לפרישה נאותה של בריטניה מהאיחוד האירופי, פרישה שיש לה משמעויות מדיניות, כלכליות וחברתיות עצומות.

כי גם מצד האיחוד האירופי, ההיפרדות של בריטניה היא אסון. זה לא רק שבריטניה, מהחברות העשירות והבכירות באיחוד, היא אחת המממנות הגדולות של מוסדות האיחוד (13 מיליארד ליש”ט בכל שנה!). זה החשש מ"אפקט הדומינו", בו יילכו בעקבותיה מדינות אחרות ומהחזקות יותר באיחוד, כמו צרפת.

מרגע שהובן שיש רוב בציבור לדרישה מהממשלה הבריטית לעזוב את האיחוד האירופי, החלו דיונים ומשא ומתן כדי לייצר הליך מוסכם ליציאה הבריטית ממנו. עזיבה חד צדדית ולא מוסכמת, יודע כל ילד בממלכה, תביא לחורבן כלכלי בריטי.

אך מאז התקבלה ההחלטה, התחלפו בזה אחר זה ראשי ממשלת בריטניה, שהבטיחו ליישם את הכוונה לעזוב את הגוש בטוב. אחד אחד, הם ניסו ומנסים להסדיר ברקזיט מוסכם עם הנהגת האיחוד האירופי וכשלו.

על זה אומרים חכמים ש"אבן שהשליך טיפש לבאר, אלף חכמים לא יוכלו להוציא." - איש לא חזה את הדבר הזה לפני משאל העם, כמו שאיש לא חזה את בחירת טראמפ ועוד כמה אירועים לא צפויים שהפכו למציאות בעולם הכאוטי של המאה ה-21. אגב, יש רבים שחושבים שגם הברקזיט הוכרע במניפולציות מכוונות וזריעה של פייק ניוז ברשתות החברתיות, אבל על זה בערך אחר.

אפשר לראות את הברקזיט כהליך הגירושין של הבריטים מהאיחוד האירופי. אבל אם אופי הגירושין של בני זוג משמעותית בעיקר להם ולילדיהם, גירושין ברמה כזו הם חומר נפץ עולמי, במיוחד בתקופה בה הכלכלה כל כך חשובה ויכולה להוות זירה מלחמתית אסטרטגית ראשונה במעלה. איש לא העז עד עתה להרהר בפרישה חד צדדית מהאיחוד, אבל נראה שבוריס ג'ונסון, ראש הממשלה השלישי שנבחר ליישם אותו ועדיין לא נכשל, חושב על כך עתה ברצינות ועל אף הסכנות העצומות למשק הבריטי.

ההשלכות של המהלך ההיסטורי שנולד במשאל העם הבריטי של 2016 עוד לא ברורות. הלירה שטרלינג הבריטית כבר איבדה המון מערכה בגללו והציבור מרגיש את חוסר היציבות מתגנב לתלוש המשכורת ולכוח הקנייה שלו, אבל ניתן לשער שבכל מקרה הכלכלה הבריטית תמשיך עם המציאות הלא פשוטה שבה העם בחר. ייקח זמן עד שיתבהר מה יהיה גורלה של כלכלת הממלכה והאם הברקזיט היה מהלך חכם או שגיאה כלכלית איומה. בריטניה כרגע בעין הסערה ומקווה שהיא לא תחריב לה את הבית.


הנה סיפורו של הברקזיט (מתורגם):

https://youtu.be/m3_I2rfApYk


למה בעצם בריטניה עוזבת? (מתורגם)

https://youtu.be/GLp7LtXmy68


על הברקזיט באנגלית פשוטה:

https://www.youtube.com/watch?v=kgaL0jOQNR8


הנה אחת מראשי הממשלה הבריטיים שכשלו בברקזיט (מתורגם):

https://youtu.be/fmjo_PVTonA
גלובליזציה
מהי הגלובליזציה?



הגלובליזציה, בעברית "עולמיות", משמעותה הפיכת העולם לאיזור אחד, כשהפעילות הכלכלית של כל המדינות פועלת בקשרים חזקים ומשפיעים מאד.

בגלובליזציה התחושה היא שהגבולות והמחסומים שהיו בעבר בין המדינות הולכים ונעלמים. אנשים ממקום אחד יכולים להיות בעלי מפעלים ועסקים בכל מקום אחר בעולם, רוב המוצרים מיוצרים במזרח ומשווקים במערב, עובדים עוברים לעבוד במדינות אחרות ועוד.

את תהליך הגלובליזציה עודדו וקידמו החידושים בתקשורת ובאינטרנט, ארגונים וחברות מסחריות רב-לאומיות, הסחר העולמי ההולך וגדל, התיירות והגירת עובדים ממדינות מתפתחות אל מדינות מפותחות ועשירות.

התהליך הזה גרם, בעשרות השנים האחרונות, לעולם בעל שפע גדול של מוצרים, במחירים זולים ובאיכות שווה לכל, אך במקביל הוא הגדיל בצורה מסוכנת את אי השוויון בעולם. מפעלים רבים נסגרו בארצות רבות והותירו המוני מובטלים בארצות רבות, לטובת ייצור זול במדינות המזרח הרחוק ובמיוחד בסין. בעלי ההון, שמעבירים את המפעלים שבבעלותם לשם, נעשים עשירים יותר משנה לשנה. במקביל, עובדים רבים מפוטרים או יורדים בשכרם, בשל תחרות במחירים הזולים של הייצור הסיני ושל שאר המדינות עם כוח העבודה הזו.

סין עצמה נהנתה מהגלובליזציה מאד והפכה לכוח הכלכלי החזק בעולם. היא מסבסדת את הייצור ולמעשה "קונה" את השווקים שאליהם היא מייצאת את מוצריה ואת אמצעי הייצור שעוברים בהמוניהם אליה.


מהי הגלובליזציה:

https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY


הסבר נוסף:

http://youtu.be/5Pxg_KnBxkY


דוגמאות לגלובליזציה ביום יום שלנו:

http://youtu.be/eTCmihKppX4


הנה מצגת וידאו שמסבירה את מושג הגלובליזציה:

http://youtu.be/c7KnQnjNKo8


והטרחנים שכל היום נואמים לך עליה:

http://youtu.be/EggYjVnSDqg

יחסים בינלאומיים

המלחמה הקרה
מה קרה במלחמה הקרה?



המלחמה הקרה הוא כינוי למלחמה שמעולם לא התקיימה. היא היתה מאבק שקט ומתמשך בין הגוש המזרחי, בראשות ברית המועצות ובין הגוש המערבי, שבראשו עמדה ארצות הברית.

המלחמה הקרה החלה מיד עם תום מלחמת העולם השנייה. הכינוי "מלחמה קרה" הוצע על ידי הפוליטיקאי האמריקאי ברנרד ברוך ומטרתו היתה לסמן את התחרות שבין הגושים, פעולות הריגול המתמשכות ביניהם, מאבקי העוצמה והאיומים הצבאיים שביניהן. היו גם פעולות מלחמתיות רבות שהושפעו ונגזרו מהמלחמה הקרה, ביניהן מלחמת ויאטנם, המלחמה בקוריאה, מבצע קדש ומלחמת ששת הימים.

תום המלחמה הקרה הגיע כשחלה התפרקות של ברית המועצות, בתחום שנות ה-80 של המאה ה-20.


הנה סרטון מתורגם על המלחמה הקרה:

https://youtu.be/-QopdZ7G8ww


סקירה באנגלית על המלחמה הקרה בשנים 1945-1991:

http://youtu.be/g3wpV0OoHRk?t=8s


על הריגול במלחמה הקרה:

https://youtu.be/0zm1WX2nQ5c


כך הסתיימה המלחמה הקרה בשנות ה-80 (בעברית):

https://youtu.be/9Xqm7MTF5ok
קפיטליזם ושלום
האם הקפיטליזם ניצח את המלחמות?



אנו חיים בעידן שבו נהוג לומר שהקפיטליזם ניצח את הלאומנות והמיליטריזם (לוחמנות). המנטרה המודרנית מציינת ש"מעולם לא פרצה מלחמה בין שתי מדינות שיש בהן מקדונלדס", כהוכחה לכך שכלכלות בריאות מייצרות רוגע מדיני ופייסנות בין אומות.

עובדתית, המשפט ו"תאוריית הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory) אכן משקפים את המצב שבו כלכלות משקפות הנהגה בריאה. גופים בינלאומיים כמו חברת מקדונלד'ס נוטים להשקיע ולהיכנס לשווקים במדינות רציונליות ובעלות כלכלה חופשית, שלא לומר ליברלית, כלכלת שוק חופשי. רק בתנאים כאלה יכולה רשת בינלאומית לראות את עצמה "עושה כסף" טוב וקל יחסית.

צריך לזכור עדיין שגם מדינות המונהגות על ידי מנהיגים רציונליות יכולות להיקלע לסכסוכים בינלאומיים שיהפכו למלחמות. כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הבטיח מאמר המערכת של העיתון הכלכלי "אקונומיסט" לקוראיו, ש"בעולם תרבותי הפכה המלחמה לבלתי־אפשרית". אבל בדרך כלל יש קשר מובהק וברור בין השניים - קפיטליזם מפחית את הסיכוי ללוחמנות ובין שתי מדינות קפיטליסטיות יקטנו הסיכויים למלחמה מאד.

כמובן שזה לא הטעם של קציצת ההמבורגר או המדים הזוהרים של רונלד המחויך, שהופכים את האווירה בין אומות כאלה לשלווה כל כך. מדובר באינטרסים, שכיום יש מספיק היסטוריה בכדי להבין. הפסדי המלחמה, גם כזו המסתיימת בניצחון, יהיו במרבית המקרים גדולים בהרבה - גם מהרווחים שהמנצח יגזור. פעם הייתה ההנחה שביזת האויב, לכשיובס, תשלים את החסר וכך תצמח הכלכלה בחזרה. אבל כיום, אחרי שההיסטוריה לימדה את הלקח של חוזה ורסאי, חוזה כניעה דרקוני שהביא את גרמניה לפשיטת רגל ולחובות עצומים לאומות שניצחו אותה במלחמת העולם הראשונה, מה שהצמיח את היטלר והנאציזם ומלחמת עולם גרועה פי כמה - כיום ברור שהאינטרס המיידי של מנהיגות שפויה הוא שלום. פשוט שלום.

כך שבאופן כלשהו, מחברות הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס או רשתות גלובליות אחרות, את האומות השפויות, לפחות מטאפורית, ושומרות אותן שוחרות שלום ופשרה, במקום ההרס שבא בדרך כלל עם המלחמה. העיתונאי האמריקאי תום פרידמן כינה זאת "דוקטרינת הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס" או בתרגום הארוך והמפורט יותר "תיאוריית מניעת הקונפליקט של הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory of Conflict Prevention). אגב, הטענה שמעולם לא נלחמו זו בזו שתי מדינות שיש בהן "מקדונלד’ס" היא לא מדויקת, בעיקר מפני שישראל עצמה הייתה במלחמה עם לבנון, בזמן שבשתיהן היו סניפי מקדונלד'ס בכל פינה...


הנה דוקטרינת הקשתות הזהובות:

https://youtu.be/C9NFjtqf-xU


מקדונלד’ס:

https://youtu.be/SV0-1kmEeMs


והגלובליזציה:

https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY


וסרט תיעודי על האימפריה של הרשת שמסמלת את הגלובליזציה ואולי את השלום העולמי:

https://youtu.be/MYbbxdQmAuE?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.