שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זה סטנדינג אוביישן?
סטנדינג אוביישן (Standing ovation), עמידת התרועה של קהל, היא סימן לכבוד קיצוני שרוחש הקהל לאדם ולהערכה רבה על מעשיו, על אמנותו או הישגיו.
לא רבים יודעים שהעמידה הזו נהוגה בתרבות העולמית כבר אלפי שנים. עוד מימי האימפריה הרומית מזהים את הנוהג להביע הערכה יוצאת דופן כזו לאמנים וספורטאים. מאז מפגינים באמצעותו הערכה יוצאת דופן לאמנים, בסיום של ביצוע אמנותי מרגש ולספורטאים - על הישג יוצא דופן.
ככלל טקסי, אקט הקימה לכבודו של אדם שמור מאז העולם העתיק, כדרך של הפגנת כבוד לתפקיד או לתואר גבוה. בעבר נהגו לקום כשנכנסה אישיות רמת-מעלה לאולם, כמו מלך, שליט או מנהיג. אבל רגע - הידעתם שעד לפני עשורים בודדים נהגו לקום, אפילו בארצנו, כשנכנסו המורים לכיתות?
הנה סטנדינג למרק קנופלר, אמן גדול שממשיך לרגש גם כשהוא כבר לא באצטדיונים:
https://youtu.be/EMRJT2ebvAk
זמרת הרחוב איימי בל זכתה לעמידת תרועה כזו כבר בהופעה הגדולה הראשונה שלה, עם רוד סטיוארט:
https://youtu.be/w46bWxS9IjY
הסטנדינג אוביישן הספונטני של הקהל באצטדיון ווימבלדון למפתחת חיסון האסטרה זניקה נגד הקורונה:
https://youtu.be/zbkZ-t55O6U
ולצ'ארלי צ'פלין הקשיש בפרס האוסקר על מפעל חיים:
https://youtu.be/J3Pl-qvA1X8
מהו פרס נובל? מי נותן אותו ולמה?
פרס נובל (Nobel Prize) הוא פרס שמעניקים בשוודיה בכל שנה לאנשים או לארגונים מכל העולם, שאחראים למחקרים מדעיים מצוינים, המצאות טכנולוגיות חשובות, או תרומה בלתי-רגילה לחברה.
את הפרס החלו להעניק מ-1901 מקרן שהוקמה בעקבות הצוואה של ממציא הדינמיט, אלפרד נובל, שחש שהמצאתו שימשה להרג והשמדה גדולים ורצה לכפר על כך באופן משמעותי.
פרסי נובל מחולקים בכל שנה בעיר סטוקהולם, ב-10 בדצמבר, יום מותו של אלפרד נובל. גובה הפרסים לכל זוכה הוא מעל מיליון דולר. ועדות מיוחדות בכל תחום מחליטות על מקבלי הפרסים, מתוך מועמדים שונים המוצעים להם ובאים ממדינות העולם כולו.
מהו פרס נובל? (עברית לילדים)
https://youtu.be/CthLKbzMjks?t=8s
סיפורו של פרס הנובל לשלום ואיך קובעים למי יינתן (מתורגם):
https://youtu.be/rXhpK_lhonA
דוגמה לפרס נובל בכימיה מוצדק (עברית):
https://youtu.be/Q5orLHZB0e8
סרטון קצר המתאר את פרס נובל:
http://youtu.be/tLu_2vWtRRc
סרטון שמספר מעט על 4 מזוכי פרס הנובל בישראל (עברית):
https://youtu.be/BpJARJn-EYQ
כמה מהחשובים שבזוכי פרס נובל:
https://youtu.be/Ia4h_qRjxX0
וזוכת פרס הנובל הצעירה ביותר אי-פעם:
https://youtu.be/CXvs1vwiD0M
מתי עלתה הצפירה של יום הזיכרון לארץ?
המנהג הישראלי של עמידה בצפירה נראה לנו כל כך שלנו ומזהה אותנו מעמים אחרים, אבל הוא הגיע אלינו ממקומות אחרים. המנהג הוא להשמיע צפירה באמצעות צופרי האזעקה שמשמשים אזהרה בזמני מלחמה. הצפירה מאחדת ומסנכרת את האזרחים, כך שכולם יודעים מתי בדיוק לעמוד דום. העובדה שזה קורה בכל המדינה באותן דקות הופכת סימן לאחדות העם, סולידריות של אזרחי המדינה כולם, עם הנופלים.
היסטורית היו הבריטים ככל הנראה הראשונים שהנהיגו צפירת זיכרון. זה היה אחרי גמר מלחמת העולם הראשונה, אולי המלחמה המטלטלת ביותר שידע העם הבריטי בכל ההיסטוריה רוויית המלחמות שלו. הם קבעו אותה לשעה 11:00, השעה המדויקת שבה הסתיימה "המלחמה הגדולה" בשנת 1918.
הבריטים עצמם הפסיקו ברבות השנים את המנהג של הצפירות. אצלנו הוא נשאר. כשקמה מדינת ישראל יזמו כמה עיריות באופן ספונטני את צפירת יום הזיכרון ואחרי מספר שנים הוא הוכנסה לחוק. צפירות הזיכרון נהוגות בישראל הן ביום הזיכרון לשואה ולגבורה והן בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה ולמחרת שוב, כסימן פתיחה לאזכרות בבתי העלמין הצבאיים.
אגב, הסיבה לכך שביום השואה יש רק צפירה אחת, בעוד שביום הזיכרון לחיילי צה"ל שנפלו יש שתיים היא בשל חקיקה בזמנים שונים, שהייתה שונה משינויי הזמנים ולא מחמת חשיבות שונה של ימי הזיכרון הללו בעיני מישהו.
מרבית אזרחי ישראל מכבדים את צפירת הזיכרון. גם מצד הציבור החרדי ומיעוטים שונים. כשהוא נמצא בחברת יהודים, חלק גדול מהם מכבד את הצפירה. זאת גם אם כשהם ברשות עצמם, הם נוהגים כרגיל ולא עומדים דום. חלק גדול מהחרדים, עם זאת, רואה בצפירה מנהג של הגויים. ועדיין רובם משתדל לכבד את יתר אזרחי המדינה ולעמוד לצידם דום.
אם בעבר רווח בעולם מנהג הצפירה בזמן דקת הדומייה, צפירת הזיכרון הולכת והופכת למנהג נדיר בעולם המודרני. במדינות רבות הופסק הנוהג ללוות את דקת הדומייה בצפירה. במקומו הנהיגו מדינות נוצריות שונות צלצול של פעמונים בכנסיות. בצד השני של העולם נוהגים ביפאן להקיש שוב ושוב בגונג גדול, בזמן דקת הדומייה הלאומית.
הנה הצפירה בישראל:
https://youtu.be/qJBJMadDPWI
כך זה נראה בכביש המהיר:
https://youtu.be/OeozUSWdoQA
מדינה שלמה עוצרת בנתיבי איילון:
https://youtu.be/VKVk7kyU4qA
וגם על הצפירה אפשר לחייך:
https://youtu.be/GPnV8fhw39Q
מהו פרס האוסקר?
פרס אוסקר, שנקרא באנגלית Academy Award, הוא פרס שמעניקה בכל שנה האקדמיה האמריקאית לקולנוע. האוסקר נחשב לפרס הקולנוע היוקרתי ביותר בארה"ב ובעולם כולו.
הטקס נערך בלוס אנג'לס, ומשודר בטלוויזיה, כשמליוני צופים מארה"ב ומהעולם כולו צופים בו בזמן אמת.
דמות פסלון האוסקר שמוענק לזוכים היא של אביר האוחז בחרב גדולה, וניצב על גליל של סרט קולנוע.
בין הפרסים שמוענקים בטקס האוסקר נמצאים פרסי אוסקר לסרט הטוב ביותר, במאי מצטיין, שחקן בתפקיד ראשי, שחקנית בתפקיד ראשי, שחקן ושחקנית בתפקידים משניים, תסריט מקורי, אפקטים ועוד ועוד.
כמה סרטים ישראליים היו מועמדים לזכיה באוסקר במהלך השנים, לרוב בקטגוריית הסרט הזר.
הנה זכייתו המרגשת של השחקן טום הנקס באוסקר על תפקיד ראשי בסרט "פורסט גאמפ":
http://youtu.be/Vd420MYpGek
טקס האוסקר בשנים האחרונות, שמדגים את האירוע המקצועי ומפואר והמעט-חופר הזה:
http://youtu.be/Jrt2xoy5UHo
מהו פרס ישראל?
פרס ישראל הוא הפרס החשוב והיוקרתי ביותר הניתן במדינת ישראל. הוא מוענק מדי שנה לזוכים שהם אזרחי ישראל - לרוב אנשים יחידים ובמקרים חריגים שותפים להישג. מדובר באנשים שגילו הצטיינות מיוחדת, מצוינות ופריצת דרך בתחומם או שתרמו תרומה מיוחדת לחברה הישראלית.
טקס הענקת הפרסים נערך מדי שנה במוצאי יום העצמאות בירושלים, בטקס רשמי וממלכתי, ובמעמד ראשי המדינה.
הנה סרטון שבו מתארת ועדת פרס ישראל את אחד מזוכי פרס ישראל (עברית):
https://youtu.be/QwXxHt_BZWU
הטקס עצמו מיושן וארכאי מעט ולא השתנה אבל זה הפורמט (עברית):
https://youtu.be/V0aGF7Uj8Hg
ויש מי שעושים צחוק מפרס ישראל (עברית):
https://youtu.be/L1bmhYD1JgU
מתי הפכו הביטלס לאבירים?
זה קרה בקיץ 1965, כשההודעה נפלה על הממלכה הבריטית, כרעם ביום בהיר. מסתבר שחברי הלהקה הפוחזת "הביטלס", הצעירים שגדלו בעיר התעשייתית המפוחמת ליברפול, שאין בינה לבין אצילות דבר וחצי דבר, עומדים להפוך לחברים במסדר האבירות של האימפריה הבריטית ולקבל מדליות מהמלכה.
ההלם בקרב האנגלים הנפוחים שכבר נמנו על מסדר האבירות היה גדול. איש מבין מקבלי תואר ה-MBE בעבר לא שש להימצא ביחד עם חברי להקת הקצב הרעשנית, "חבורת הפראים" הרוקיסטית, כוכבי הפופ עם התספורות הארוכות, שאיש לא יכול לשמוע הופעות שלהם בגלל הצרחות ושאין להם בדל של השכלה בקורות החיים.. היו כאלה שהרחיקו לכת והחזירו במחאה את המדליות שלהם לבית המלוכה.
"תראה כמה דולרים הבאנו מאמריקה" הטעים רינגו, כשנשאל על ידי עיתונאי כיצד זכו הביטלס בכבוד. ואכן, הביטלס היו אחד מענפי היצוא הריווחיים של בריטניה באותה תקופה והכניסו כסף רב לממלכה המאוחדת באותן שנים..
ג'ון לנון, סרקסטי כהרגלו, היה עוד יותר ציני ואמר ש"רבים ממי שקיבלו את התואר בעבר, זכו בו על שהרגו אנשים במלחמה, בעוד הביטלס זוכים בו מפני שהם מבדרים אנשים, מכאן שהביטלס ראויים לו יותר".
אותו לנון, שוחר השלום ומי שיכתוב את "תנו צ'אנס לשלום" ואת השיר "דמיין", על עולם בלי מלחמות, יחזיר כמה שנים לאחר מכן את המדליה, במחאה על התערבות בריטניה במלחמה לא לה בביאפרה שבאפריקה..
וכך התייצבו "ארבעת המופלאים" באוקטובר של אותה שנה בארמון בקינגהם, לטקס שבו יקבלו את המדליה מהמלכה אליזבט. בחוץ הייתה התגודדות של אלפי מעריצים ובעיקר מעריצות צווחות על שערי הארמון, כשהם מטפסים על פנסי רחוב ועל השערים הגדולים. מאות שוטרים ניסו לשמור על הסדר ולא ממש הצליחו. לונדון נראתה כמו שמעולם לא נראתה עד אז. היה מי שהעיר שהמחזה מזכיר את הבסטיליה בתקופת המהפכה הצרפתית..
לאחר תדרוך קצר שבו למדו כיצד לנהוג ליד המלכה, הוכנסו חברי הביטלס לאולם הכס והוזמנו אחד אחד אל המלכה. הם היו נרגשים כמו ילדים ועשו את כל מה שהתבקשו. בראיונות שלאחר מכן הם סיפרו על מבוכה והתרגשות שממש הוציאה להם את המילים והשנינות מהפה. כל אחד קד קידה, נשאל שאלה בריטית מנומסת, ענה בקצרה ופסע אחורה מבלי להסתובב ולהראות את גבו למלכת בריטניה, כדי לקוד שוב בפני המלכה.
הארבעה הנרגשים זכו בכבוד שעד אז קיבלו מעטים ומיוחסים בממלכה. חמש שנים לפני כן, כשהופיעו תמורת פרוטות בהמבורג וניסו להתקיים על המוסיקה שלהם, איש לא היה מאמין שהצעירים שהשכלתם התיכונית הייתה מחוררת לגמרי, לא שירתו בצבא או למדו מעולם באוניברסיטה ואפילו תווים לא יודעים, יזכו לכבוד המלכים הזה. אין ספק שההיסטוריה וההיסטריה נפגשות לעיתים ומזמנות הפתעות מרגשות..
הנה דיווח בטלוויזיה על הטקס אצל המלכה:
https://youtu.be/i4_74XhHmlM
הביטלס מספרים על המפגש שלהם עם המלכה:
http://youtu.be/P54A3u2HMMU
ראיון על ההפתעה שחשו כשקיבלו את ההודעה על תואר האבירות:
http://youtu.be/kEz93dEkbBQ
הנה תגובות הציבור לקבלת ה-MBE:
http://youtu.be/urgucKzmlgg
כך דווח ביום הטקס:
http://youtu.be/vo0WNrhyho4
ובקטע מראיון בו התוודו "ארבעת המופלאים" שהיו נבוכים כשהמלכה שאלה אותם שאלות:
http://youtu.be/lMAK8fqqqNg
והמעבר מהערצת ההמונים לאחר הטקס אל הנסיעה למהרישי בהודו:
http://youtu.be/KskTxSTCvxY
מיהו ממציא הדינמיט שקידם את השלום?
פניו של אלפרד נובל, ממציא חומרי הנפץ, החווירו. אל מול עיניו הוא ראה את המורשת האיומה שתיוותר אחריו, שלא ברצונו. זה היה ככל הנראה עיתון צרפתי שבכותרתו הופיע הדיווח השגוי על מותו שלו, בעוד שאחיו לודוויג הוא זה שמת.
כותרת הידיעה בעיתון הייתה "סוחר המוות מת".
הוא הרי רצה רק טוב. כמו אביו, גם אלפרד נובל היה יצרן של חומרי נפץ. הוא היה חוקר מעולה וממציא מוכשר ופורה במיוחד. עוד לפניו, בשנת 1847, הומצא הניטרוגליצרין הקטלני, שחולשתו הייתה חוסר היציבות שלו והפגיעות והמוות שזרע לא פעם, גם בקרב מפעיליו.
נובל הצעיר המציא את הדינמיט והצליח להפוך אותו לחומר הנפץ השימושי והנפוץ בעולם. הוא עשה זאת על כתפי המצאת הניטרוגליצרין. כי נובל הגאון הצליח "לאלף" את החומר הבלתי יציב ולפתח את הדינמיט, שהיה קטלני לא פחות מהניטרוגליצרין, אבל יציב הרבה יותר ומשמעותית פחות מסוכן למפעיליו.
התוצאה העסקית הייתה מסחררת. אלפרד נובל הקים אימפריה תעשייתית ענקית, שהגיעה לכדי בתי חרושת לדינמיט ב-11 ארצות שונות. אך האיש הצנוע מעולם לא אהב את המסחר ואת ניהול הכסף הרב שהניבו לו חומרי הנפץ שיצר. בתוך תוכו נשאר מדען צנוע ושוחר שלום.
האגדה מספרת שאותה ידיעה שגוייה בעיתון השפיעה מאד על נובל הזקן. לקראת סוף חייו החליט נובל שלא הוריש את הונו לקרוביו. הוא מעולם לא נשא אישה, ילדים לא היו לו והוא לא רצה להוריש את רכושו לבני משפחתו. "אושר לא צועד ביחד עם הון שבא בירושה", הוא נהג לומר.
במקום זאת החליט אלפרד להקים עם ההון שלו קרן שמהכספים שישקיע בה יוענקו בכל שנה פרסים גדולים למדענים בתחומים שתורמים לאנושות, כמו פיזיקה, רפואה, כימיה, ספרות ושלום.
על שמו הם נקראים עד היום "פרסי נובל".
בעזרת הפרסים הללו הוא קיווה לכפר על הפיתוח הטכנולוגי ההרסני שיצר שלא במתכוון. הוא רצה לתרום לשלום דווקא כמו גם למחקר לתועלת המין האנושי וליצירת המצאות ויצירות שיניבו טוב לבני האדם - ההפך המוחלט מכל הפצצות וההרס שיצר הדינמיט שהמציא בצעירותו.
זה היה אולי תמים מצידו לחשוב שהפרסים שמעניקה הקרן שלו ישנו את העתיד, אבל הם לפחות חושפים את הצד היפה שבאנושות ומחזקת את העושים לתועלתה.
הנה סיפורו של הכימאי אלפרד נובל והפרס היוקרתי בעולם שנתן (מתורגם):
https://youtu.be/rXhpK_lhonA
על אלפרד נובל, המצאת הדינמיט ורגשות האשם שהובילו לחלוקת פרס נובל:
http://youtu.be/tQpLtGWcP5g
דברים שחשוב לדעת עליו:
http://youtu.be/_NthHy785S8
ותולדות פרס נובל:
http://youtu.be/Z1jurgfMwMM
סטנדינג אוביישן (Standing ovation), עמידת התרועה של קהל, היא סימן לכבוד קיצוני שרוחש הקהל לאדם ולהערכה רבה על מעשיו, על אמנותו או הישגיו.
לא רבים יודעים שהעמידה הזו נהוגה בתרבות העולמית כבר אלפי שנים. עוד מימי האימפריה הרומית מזהים את הנוהג להביע הערכה יוצאת דופן כזו לאמנים וספורטאים. מאז מפגינים באמצעותו הערכה יוצאת דופן לאמנים, בסיום של ביצוע אמנותי מרגש ולספורטאים - על הישג יוצא דופן.
ככלל טקסי, אקט הקימה לכבודו של אדם שמור מאז העולם העתיק, כדרך של הפגנת כבוד לתפקיד או לתואר גבוה. בעבר נהגו לקום כשנכנסה אישיות רמת-מעלה לאולם, כמו מלך, שליט או מנהיג. אבל רגע - הידעתם שעד לפני עשורים בודדים נהגו לקום, אפילו בארצנו, כשנכנסו המורים לכיתות?
הנה סטנדינג למרק קנופלר, אמן גדול שממשיך לרגש גם כשהוא כבר לא באצטדיונים:
https://youtu.be/EMRJT2ebvAk
זמרת הרחוב איימי בל זכתה לעמידת תרועה כזו כבר בהופעה הגדולה הראשונה שלה, עם רוד סטיוארט:
https://youtu.be/w46bWxS9IjY
הסטנדינג אוביישן הספונטני של הקהל באצטדיון ווימבלדון למפתחת חיסון האסטרה זניקה נגד הקורונה:
https://youtu.be/zbkZ-t55O6U
ולצ'ארלי צ'פלין הקשיש בפרס האוסקר על מפעל חיים:
https://youtu.be/J3Pl-qvA1X8
פרס נובל (Nobel Prize) הוא פרס שמעניקים בשוודיה בכל שנה לאנשים או לארגונים מכל העולם, שאחראים למחקרים מדעיים מצוינים, המצאות טכנולוגיות חשובות, או תרומה בלתי-רגילה לחברה.
את הפרס החלו להעניק מ-1901 מקרן שהוקמה בעקבות הצוואה של ממציא הדינמיט, אלפרד נובל, שחש שהמצאתו שימשה להרג והשמדה גדולים ורצה לכפר על כך באופן משמעותי.
פרסי נובל מחולקים בכל שנה בעיר סטוקהולם, ב-10 בדצמבר, יום מותו של אלפרד נובל. גובה הפרסים לכל זוכה הוא מעל מיליון דולר. ועדות מיוחדות בכל תחום מחליטות על מקבלי הפרסים, מתוך מועמדים שונים המוצעים להם ובאים ממדינות העולם כולו.
מהו פרס נובל? (עברית לילדים)
https://youtu.be/CthLKbzMjks?t=8s
סיפורו של פרס הנובל לשלום ואיך קובעים למי יינתן (מתורגם):
https://youtu.be/rXhpK_lhonA
דוגמה לפרס נובל בכימיה מוצדק (עברית):
https://youtu.be/Q5orLHZB0e8
סרטון קצר המתאר את פרס נובל:
http://youtu.be/tLu_2vWtRRc
סרטון שמספר מעט על 4 מזוכי פרס הנובל בישראל (עברית):
https://youtu.be/BpJARJn-EYQ
כמה מהחשובים שבזוכי פרס נובל:
https://youtu.be/Ia4h_qRjxX0
וזוכת פרס הנובל הצעירה ביותר אי-פעם:
https://youtu.be/CXvs1vwiD0M
המנהג הישראלי של עמידה בצפירה נראה לנו כל כך שלנו ומזהה אותנו מעמים אחרים, אבל הוא הגיע אלינו ממקומות אחרים. המנהג הוא להשמיע צפירה באמצעות צופרי האזעקה שמשמשים אזהרה בזמני מלחמה. הצפירה מאחדת ומסנכרת את האזרחים, כך שכולם יודעים מתי בדיוק לעמוד דום. העובדה שזה קורה בכל המדינה באותן דקות הופכת סימן לאחדות העם, סולידריות של אזרחי המדינה כולם, עם הנופלים.
היסטורית היו הבריטים ככל הנראה הראשונים שהנהיגו צפירת זיכרון. זה היה אחרי גמר מלחמת העולם הראשונה, אולי המלחמה המטלטלת ביותר שידע העם הבריטי בכל ההיסטוריה רוויית המלחמות שלו. הם קבעו אותה לשעה 11:00, השעה המדויקת שבה הסתיימה "המלחמה הגדולה" בשנת 1918.
הבריטים עצמם הפסיקו ברבות השנים את המנהג של הצפירות. אצלנו הוא נשאר. כשקמה מדינת ישראל יזמו כמה עיריות באופן ספונטני את צפירת יום הזיכרון ואחרי מספר שנים הוא הוכנסה לחוק. צפירות הזיכרון נהוגות בישראל הן ביום הזיכרון לשואה ולגבורה והן בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה ולמחרת שוב, כסימן פתיחה לאזכרות בבתי העלמין הצבאיים.
אגב, הסיבה לכך שביום השואה יש רק צפירה אחת, בעוד שביום הזיכרון לחיילי צה"ל שנפלו יש שתיים היא בשל חקיקה בזמנים שונים, שהייתה שונה משינויי הזמנים ולא מחמת חשיבות שונה של ימי הזיכרון הללו בעיני מישהו.
מרבית אזרחי ישראל מכבדים את צפירת הזיכרון. גם מצד הציבור החרדי ומיעוטים שונים. כשהוא נמצא בחברת יהודים, חלק גדול מהם מכבד את הצפירה. זאת גם אם כשהם ברשות עצמם, הם נוהגים כרגיל ולא עומדים דום. חלק גדול מהחרדים, עם זאת, רואה בצפירה מנהג של הגויים. ועדיין רובם משתדל לכבד את יתר אזרחי המדינה ולעמוד לצידם דום.
אם בעבר רווח בעולם מנהג הצפירה בזמן דקת הדומייה, צפירת הזיכרון הולכת והופכת למנהג נדיר בעולם המודרני. במדינות רבות הופסק הנוהג ללוות את דקת הדומייה בצפירה. במקומו הנהיגו מדינות נוצריות שונות צלצול של פעמונים בכנסיות. בצד השני של העולם נוהגים ביפאן להקיש שוב ושוב בגונג גדול, בזמן דקת הדומייה הלאומית.
הנה הצפירה בישראל:
https://youtu.be/qJBJMadDPWI
כך זה נראה בכביש המהיר:
https://youtu.be/OeozUSWdoQA
מדינה שלמה עוצרת בנתיבי איילון:
https://youtu.be/VKVk7kyU4qA
וגם על הצפירה אפשר לחייך:
https://youtu.be/GPnV8fhw39Q
פרס אוסקר, שנקרא באנגלית Academy Award, הוא פרס שמעניקה בכל שנה האקדמיה האמריקאית לקולנוע. האוסקר נחשב לפרס הקולנוע היוקרתי ביותר בארה"ב ובעולם כולו.
הטקס נערך בלוס אנג'לס, ומשודר בטלוויזיה, כשמליוני צופים מארה"ב ומהעולם כולו צופים בו בזמן אמת.
דמות פסלון האוסקר שמוענק לזוכים היא של אביר האוחז בחרב גדולה, וניצב על גליל של סרט קולנוע.
בין הפרסים שמוענקים בטקס האוסקר נמצאים פרסי אוסקר לסרט הטוב ביותר, במאי מצטיין, שחקן בתפקיד ראשי, שחקנית בתפקיד ראשי, שחקן ושחקנית בתפקידים משניים, תסריט מקורי, אפקטים ועוד ועוד.
כמה סרטים ישראליים היו מועמדים לזכיה באוסקר במהלך השנים, לרוב בקטגוריית הסרט הזר.
הנה זכייתו המרגשת של השחקן טום הנקס באוסקר על תפקיד ראשי בסרט "פורסט גאמפ":
http://youtu.be/Vd420MYpGek
טקס האוסקר בשנים האחרונות, שמדגים את האירוע המקצועי ומפואר והמעט-חופר הזה:
http://youtu.be/Jrt2xoy5UHo
כבוד
פרס ישראל הוא הפרס החשוב והיוקרתי ביותר הניתן במדינת ישראל. הוא מוענק מדי שנה לזוכים שהם אזרחי ישראל - לרוב אנשים יחידים ובמקרים חריגים שותפים להישג. מדובר באנשים שגילו הצטיינות מיוחדת, מצוינות ופריצת דרך בתחומם או שתרמו תרומה מיוחדת לחברה הישראלית.
טקס הענקת הפרסים נערך מדי שנה במוצאי יום העצמאות בירושלים, בטקס רשמי וממלכתי, ובמעמד ראשי המדינה.
הנה סרטון שבו מתארת ועדת פרס ישראל את אחד מזוכי פרס ישראל (עברית):
https://youtu.be/QwXxHt_BZWU
הטקס עצמו מיושן וארכאי מעט ולא השתנה אבל זה הפורמט (עברית):
https://youtu.be/V0aGF7Uj8Hg
ויש מי שעושים צחוק מפרס ישראל (עברית):
https://youtu.be/L1bmhYD1JgU
זה קרה בקיץ 1965, כשההודעה נפלה על הממלכה הבריטית, כרעם ביום בהיר. מסתבר שחברי הלהקה הפוחזת "הביטלס", הצעירים שגדלו בעיר התעשייתית המפוחמת ליברפול, שאין בינה לבין אצילות דבר וחצי דבר, עומדים להפוך לחברים במסדר האבירות של האימפריה הבריטית ולקבל מדליות מהמלכה.
ההלם בקרב האנגלים הנפוחים שכבר נמנו על מסדר האבירות היה גדול. איש מבין מקבלי תואר ה-MBE בעבר לא שש להימצא ביחד עם חברי להקת הקצב הרעשנית, "חבורת הפראים" הרוקיסטית, כוכבי הפופ עם התספורות הארוכות, שאיש לא יכול לשמוע הופעות שלהם בגלל הצרחות ושאין להם בדל של השכלה בקורות החיים.. היו כאלה שהרחיקו לכת והחזירו במחאה את המדליות שלהם לבית המלוכה.
"תראה כמה דולרים הבאנו מאמריקה" הטעים רינגו, כשנשאל על ידי עיתונאי כיצד זכו הביטלס בכבוד. ואכן, הביטלס היו אחד מענפי היצוא הריווחיים של בריטניה באותה תקופה והכניסו כסף רב לממלכה המאוחדת באותן שנים..
ג'ון לנון, סרקסטי כהרגלו, היה עוד יותר ציני ואמר ש"רבים ממי שקיבלו את התואר בעבר, זכו בו על שהרגו אנשים במלחמה, בעוד הביטלס זוכים בו מפני שהם מבדרים אנשים, מכאן שהביטלס ראויים לו יותר".
אותו לנון, שוחר השלום ומי שיכתוב את "תנו צ'אנס לשלום" ואת השיר "דמיין", על עולם בלי מלחמות, יחזיר כמה שנים לאחר מכן את המדליה, במחאה על התערבות בריטניה במלחמה לא לה בביאפרה שבאפריקה..
וכך התייצבו "ארבעת המופלאים" באוקטובר של אותה שנה בארמון בקינגהם, לטקס שבו יקבלו את המדליה מהמלכה אליזבט. בחוץ הייתה התגודדות של אלפי מעריצים ובעיקר מעריצות צווחות על שערי הארמון, כשהם מטפסים על פנסי רחוב ועל השערים הגדולים. מאות שוטרים ניסו לשמור על הסדר ולא ממש הצליחו. לונדון נראתה כמו שמעולם לא נראתה עד אז. היה מי שהעיר שהמחזה מזכיר את הבסטיליה בתקופת המהפכה הצרפתית..
לאחר תדרוך קצר שבו למדו כיצד לנהוג ליד המלכה, הוכנסו חברי הביטלס לאולם הכס והוזמנו אחד אחד אל המלכה. הם היו נרגשים כמו ילדים ועשו את כל מה שהתבקשו. בראיונות שלאחר מכן הם סיפרו על מבוכה והתרגשות שממש הוציאה להם את המילים והשנינות מהפה. כל אחד קד קידה, נשאל שאלה בריטית מנומסת, ענה בקצרה ופסע אחורה מבלי להסתובב ולהראות את גבו למלכת בריטניה, כדי לקוד שוב בפני המלכה.
הארבעה הנרגשים זכו בכבוד שעד אז קיבלו מעטים ומיוחסים בממלכה. חמש שנים לפני כן, כשהופיעו תמורת פרוטות בהמבורג וניסו להתקיים על המוסיקה שלהם, איש לא היה מאמין שהצעירים שהשכלתם התיכונית הייתה מחוררת לגמרי, לא שירתו בצבא או למדו מעולם באוניברסיטה ואפילו תווים לא יודעים, יזכו לכבוד המלכים הזה. אין ספק שההיסטוריה וההיסטריה נפגשות לעיתים ומזמנות הפתעות מרגשות..
הנה דיווח בטלוויזיה על הטקס אצל המלכה:
https://youtu.be/i4_74XhHmlM
הביטלס מספרים על המפגש שלהם עם המלכה:
http://youtu.be/P54A3u2HMMU
ראיון על ההפתעה שחשו כשקיבלו את ההודעה על תואר האבירות:
http://youtu.be/kEz93dEkbBQ
הנה תגובות הציבור לקבלת ה-MBE:
http://youtu.be/urgucKzmlgg
כך דווח ביום הטקס:
http://youtu.be/vo0WNrhyho4
ובקטע מראיון בו התוודו "ארבעת המופלאים" שהיו נבוכים כשהמלכה שאלה אותם שאלות:
http://youtu.be/lMAK8fqqqNg
והמעבר מהערצת ההמונים לאחר הטקס אל הנסיעה למהרישי בהודו:
http://youtu.be/KskTxSTCvxY
פניו של אלפרד נובל, ממציא חומרי הנפץ, החווירו. אל מול עיניו הוא ראה את המורשת האיומה שתיוותר אחריו, שלא ברצונו. זה היה ככל הנראה עיתון צרפתי שבכותרתו הופיע הדיווח השגוי על מותו שלו, בעוד שאחיו לודוויג הוא זה שמת.
כותרת הידיעה בעיתון הייתה "סוחר המוות מת".
הוא הרי רצה רק טוב. כמו אביו, גם אלפרד נובל היה יצרן של חומרי נפץ. הוא היה חוקר מעולה וממציא מוכשר ופורה במיוחד. עוד לפניו, בשנת 1847, הומצא הניטרוגליצרין הקטלני, שחולשתו הייתה חוסר היציבות שלו והפגיעות והמוות שזרע לא פעם, גם בקרב מפעיליו.
נובל הצעיר המציא את הדינמיט והצליח להפוך אותו לחומר הנפץ השימושי והנפוץ בעולם. הוא עשה זאת על כתפי המצאת הניטרוגליצרין. כי נובל הגאון הצליח "לאלף" את החומר הבלתי יציב ולפתח את הדינמיט, שהיה קטלני לא פחות מהניטרוגליצרין, אבל יציב הרבה יותר ומשמעותית פחות מסוכן למפעיליו.
התוצאה העסקית הייתה מסחררת. אלפרד נובל הקים אימפריה תעשייתית ענקית, שהגיעה לכדי בתי חרושת לדינמיט ב-11 ארצות שונות. אך האיש הצנוע מעולם לא אהב את המסחר ואת ניהול הכסף הרב שהניבו לו חומרי הנפץ שיצר. בתוך תוכו נשאר מדען צנוע ושוחר שלום.
האגדה מספרת שאותה ידיעה שגוייה בעיתון השפיעה מאד על נובל הזקן. לקראת סוף חייו החליט נובל שלא הוריש את הונו לקרוביו. הוא מעולם לא נשא אישה, ילדים לא היו לו והוא לא רצה להוריש את רכושו לבני משפחתו. "אושר לא צועד ביחד עם הון שבא בירושה", הוא נהג לומר.
במקום זאת החליט אלפרד להקים עם ההון שלו קרן שמהכספים שישקיע בה יוענקו בכל שנה פרסים גדולים למדענים בתחומים שתורמים לאנושות, כמו פיזיקה, רפואה, כימיה, ספרות ושלום.
על שמו הם נקראים עד היום "פרסי נובל".
בעזרת הפרסים הללו הוא קיווה לכפר על הפיתוח הטכנולוגי ההרסני שיצר שלא במתכוון. הוא רצה לתרום לשלום דווקא כמו גם למחקר לתועלת המין האנושי וליצירת המצאות ויצירות שיניבו טוב לבני האדם - ההפך המוחלט מכל הפצצות וההרס שיצר הדינמיט שהמציא בצעירותו.
זה היה אולי תמים מצידו לחשוב שהפרסים שמעניקה הקרן שלו ישנו את העתיד, אבל הם לפחות חושפים את הצד היפה שבאנושות ומחזקת את העושים לתועלתה.
הנה סיפורו של הכימאי אלפרד נובל והפרס היוקרתי בעולם שנתן (מתורגם):
https://youtu.be/rXhpK_lhonA
על אלפרד נובל, המצאת הדינמיט ורגשות האשם שהובילו לחלוקת פרס נובל:
http://youtu.be/tQpLtGWcP5g
דברים שחשוב לדעת עליו:
http://youtu.be/_NthHy785S8
ותולדות פרס נובל:
http://youtu.be/Z1jurgfMwMM
