שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי המקדחה ולמה משתמשים בה?
מקדחה (Drill) היא מהכלים השימושיים והמרכזיים בתחומים כמו נגרות, בנייה, תעשייה ויצירה בכלל.
המקדחה הידנית (Hand drill) היא כלי בן מאות שנים, אבל מקדחה ידנית מחייבת מאמץ. בעידן החשמל מובן מאליו שרבים מעדיפים להשתמש במקדחה החשמלית.
ואכן, המקדחה החשמלית (Drilling machine) תפסה במהירות ושינתה את אופן העבודה שלנו בתחומים רבים, כשהיא הופכת משמעותית מאוד בדרך בה אנו יוצרים, בונים ומעצבים את העולם המודרני.
בתחומי הבנייה והשיפוצים משתמשים בה לקידוח חורים, התקנה של מתקנים כמו מדפים, לתליית חפצים או ליצירה של פתחי צנרת וחיווט.
נגרים מרבים להשתמש בה לקדיחת חורים לברגים וליצירה של חיבורים. בתעשייה, המקדחה היא כלי מפתח של ממש, בייצור המוני של מוצרים המחייבים קידוח מדויק וכיום היא משולבת ביכולות של רובוטים תעשייתים.
גם בתחום הרפואה משמשות מקדחות מיוחדות את רופאי השיניים, הן ברפואת השיניים היומיומית והן בניתוחים אורתופדיים מורכבים.
#תולדות המקדחה
האדם הקדמון השתמש לקדיחת חורים בעצמות מחודדות, אבנים חדות ובהמשך בכלים פשוטים.
היו אלה המצרים ששיפרו במצרים העתיקה את השיטה. הם המציאו את "קשת הקידוח" שהתבססה לקדיחה על מיתר מתוח.
בהמשך פותחו גם מקדחות יד פשוטות שכללו ידית שסובבה מעין מקדח פשוט. במאה ה-19, עם המהפכה התעשייתית, הגיעה גם המקדחה המכנית הראשונה. המקדחה הזו הופעלה על ידי קיטור, מה שאפשר בתעשיות הכבדות קפיצה עצומה ביעילות ובמהירות הקידוח.
עם פיתוח רשת החשמל, בשנת 1889 ושנה בלבד לפני המאה ה-20, הגיעה המצאת המקדחה החשמלית על ידי ויליאם בלק ואלונזו דקר.
המקדחה הזו הפיצה את הכלי לשימוש נרחב ופופולרי ובמאה החדשה התפתחו המקדחות במהירות והוכנסו בהן לא מעט שיפורים טכנולוגיים. עם השנים יצאו מקדחות פניאומטיות למשימות בתעשיות הכבדות, מקדחות אימפקט שאפשרו קדיחה בסיבוב ביחד עם תנועת הלימה שאפשרה לקדוח בבטון ומקדחות נטענות, שאפשרו לבעלי המקצוע ניידות.
בתעשיה המודרנית נוסף השימוש במערכות לייזר שאפשרו דיוק מרבי ובקרה אלקטרונית לשליטה מדויקת, לצד פיתוח טכנולוגיות חדשות שהתבססו על יכולת קידוח מדויקת.
בעולם הבניין המקדחה החשמלית אפשרה האצה משמעותית של קצב הבנייה ובתעשייה - להגדלת המהירות, הדיוק והאיכות בתהליכי ייצור. היא גם תרמה להנגשת עבודות לאדם הפשוט וליצירת תרבות ה"עשה זאת בעצמך" (DIY) בקרב קהלים רחבים.
הנה המקדחה החשמלית:
https://youtu.be/9jOQXiFDirc
מקדחת כוח לריסוק בטון:
https://youtu.be/YgV5Tkpdegk
הכל על המקדחה הידנית:
https://youtu.be/z-Z5OQj7uqA
כך משתמשים במקדחה הידנית:
https://youtu.be/TBinormS3Mw
כך משתמשים במקדחה החשמלית (עברית):
https://youtu.be/fMD3mO9QHJU
טיפים לשימוש במקדחה חשמלית (עברית):
https://youtu.be/g4fDnRCa_0Y
אסטרונאוט שמראה כמה לא קל לקדוח בחלל, ללא כבידה:
http://youtu.be/tikfHIYa6nI
ומדריך למתחילים על שימוש במקדחה:
https://youtu.be/v-B9aT-4-aA?long=yes
מהו הטסטר?
אם ראיתם מברג שהוא שקוף בידית שלו (החלק בו אוחזים במברג), די סביר שפגשתם במברג טסטר (Screw Driver Tester או Voltage Detector), מברג שבאמצעותו ניתן לבדוק אם קיים מתח חשמלי בחיבור כלשהו.
בטסטר קבוע מעין התקן פנימי המאפשר בדיקה של קיום מתח חשמלי בין מוליך לבין הארקה. נורה קטנה המתוקנת בתוך הידית השקופה היא שתאיר במגע עם מתח חשמלי, אפילו במקרה של זרם חשמלי חלש ביותר.
ההפעלה פשוטה - כשהאדם הבודק נוגע בבסיסו של הטסטר, מספיקה נגיעה של קצה הטסטר בחוט חשמל, חיבור כלשהו או בורג כדי שהטסטר יבדוק אותו. אם יש שם מתח חשמלי, תידלק ותאיר נורת ניאון קטנה בתוך הידית ותעיד בכך על קיומו של מתח חשמלי.
#גופנו סוגר מעגל חשמלי
חשוב לדעת שכשאנו משתמשים בטסטר אין לנעול נעליים בעלות סוליית גומי או חומר מבודד כלשהו. הסיבה היא שהבדיקה בנגיעה עם קצה הטסטר בנקודה הנבדקת, מחייבת כמו שכתבנו נגיעה בבסיסו של הטסטר. הנגיעה הזו סוגרת מעגל חשמלי, שכן הזרם החשמלי זורם דרך הנורית אל הגוף שלנו וממנו אל האדמה.
#כשנורת הטסטר לא מאירה
אם נורת הטסטר שלנו לא מאירה, גם כשאנו חושדים שהמוליך הנבדק כן נושא מתח חשמלי, שווה לבדוק לפני כן שאין חומר מבודד שמפריד בין גופנו לאדמה.
אם למשל אנו נועלים בעת הבדיקה נעליים עם סוליות גומי, הגומי המבודד ימנע סגירת מעגל חשמלי והנורית לא תידלק. כך גם סוליות מחומרים מבודדים אחרים. אפילו משטח מבודד, כמו כיסוי רצפה מחומר שאינו מעביר זרם - גם הוא ימנע את סגירת המעגל החשמלי.
אזהרה לילדים - לא להתעסק בשום אופן בחשמל לבדכם. זה מסוכן מאוד!
כך פועל הטסטר:
https://youtu.be/C9Dz3gOBEXc
בדיקות בטסטר (עברית):
https://youtu.be/3b8YR9HN0Pc
כך הוא בודק אם יש מתח חשמלי בשקע ועוד בדיקות (ללא מילים):
https://youtu.be/VffXs_KA4bw
וחלקי הטסטר:
https://youtu.be/qY94m7CSoYU
מהי המברגה החשמלית?
מברגה חשמלית (Sickle) היא מברגה המפשטת את מלאכת ההברגה, במקרים של הברגות רבות.
זוהי מברגה חדשנית יותר, המבוססת על מנוע חשמלי ומיועדת למי שבמסגרת עבודתם מבריגים הרבה. אלה בעלי מקצוע שזקוקים להברגות רבות, כמו חשמלאים, נגרים, טכנאים, מתקיני פרגולות ורצפות דק ובעלי מקצוע נוספים.
במברגה זו מותקן מנוע חשמלי המסובב ראש הברגה, כדי להבריג במהירות ובקלות ברגים רבים. למברגה החשמלית יש סט של ראשי הברגה, סדרת ראשי הברגה בצורות שונות, המוחלפים לפי סוג הברגים בהם משתמשים בעבודה.
סקירת מברגה חשמלית (עברית):
https://youtu.be/rTblYI0cBF4
מברגה נטענת חינוכית, לילדים:
https://youtu.be/GC4qKzOjPyg
והשוואת מברגה חשמלית, מקדחה שכוללת מברגה ופטישון לעבודות קשות (עברית):
https://youtu.be/9a9OncGT9bw?long=yes
מהו ומה היה השעון הדיגיטלי?
בשנות ה-70 הפכו השעונים הדיגיטליים לפופולאריים בכל העולם. השעון הדיגיטלי מורה את השעה באמצעות ספרות, במקום המחוגים ששימשו בכל השעונים, מאז המצאת השעון.
בשעון הדיגיטלי יש מערכת אלקטרונית שמודדת את הזמן, במקום המערכת המכנית שעשתה זאת בשעוני המחוגים. הספרות בשעון הדיגיטלי הוצגו בתחילה בעזרת מערכת מכנית שהרכיבה את הספרות מלוחיות מתכת.
בהמשך השנים החלו שעונים חדישים יותר להציג את הספרות באופן אלקטרוני ונורות לד הציגו את הספרות גם בחושך. כיום שעונים דיגיטליים הם דבר נפוץ פחות והאמת ששעונים בכלל הפכו פחות פופולריים. הסיבה היא הסמארטפון ובעקבותיו השעון החכם, בהם החליפו אפליקציות משוכללות לא מעט מכשירים שבעבר עלו כסף רב.
הנה השעון הדיגיטלי המעורר הראשון של סוני משנת 1968:
https://youtu.be/7KmNC58Jl-8
דגם האור של השעון הדיגטלי משנת 1975:
https://youtu.be/ZDGll2MUSuk
שעון מכני מהשעונים הדיגיטליים של שנות ה-70:
https://youtu.be/ZZSAQ9wI43U
שעון דיגיטלי מעץ שקשה להבין כיצד הוא עובד:
https://youtu.be/8i8wWq4amO4
עוד שעון דיגיטלי חכם ומודרני שמגביר בהדרגה את התאורה:
https://youtu.be/l9dts8Zpqok
ולמתקשים לקום:
http://youtu.be/eyanSta5aPI
איך פועל שואב אבק?
המצאת שואב האבק (Vacuum cleaner) הקלה מאד על ניקוי הרצפה והשטיחים שבבית. החסכון העצום שהוא מקנה, בזמן ובמאמץ, הוא חלק משמעותי בנוחות של העולם המודרני.
אבל כיצד פועל שואב האבק?
בתוך שואב האבק יש מנוע חזק שמניע מאוורר. כוחו של המאוורר יוצר יניקה של אוויר מהצינור המחובר אליו והוא שואב את האוויר לתוכו. למעשה היניקה הזו יוצרת ואקום שאליו נסחף הלכלוך. זו הסיבה שבאנגלית נקרא שואב האבק Vacuum cleaner, כלומר "מנקה בעזרת ואקום".
האוויר שנשאב פנימה מביא עימו אבק שנלכד בתוך שקית הסינון. אחת לכמה זמן מתמלאת שקית הסינון וצריך לרוקן אותה, כדי שניתן יהיה להמשיך ולשאוב. יש גם שואבי אבק עם מיכל סינון במקום שקית.
כך פועל שואב האבק:
http://youtu.be/ejaVz-ZR-a8
הסבר מפורט של פעולת שואב אבק:
https://youtu.be/KbpYm9Wxgw4
וכך הוא שואב את האבק אליו:
https://youtu.be/TT2pNBKJjX8
איך פועל מכשיר הרנטגן?
מכשיר לצילום רנטגן שולח קרני רנטגן (X-rays). קרניים אלה חודרות דרך חומרים מסוימים, כמו עץ, מתכת ובשר חי. הן מייצרות סוג של קרינה מייננת, קרינה אלקטרומגנטית, שהיא בעלת אנרגיות הרבה יותר גבוהות מאלה של האור הנראה. כלומר לקרני הרנטגן אורך גל קצר מאד, שמעניק להן כושר חדירה גבוה במיוחד.
ואכן, כשנשלחות קרני הרנטגן דרך גוף האדם למשל, הן עוברות בקלות דרך גופים רכים כמו הבשר החי ויוצרות על לוח הצילום שיקוף של העצמים הצפופים שבגוף, כמו עצמות או חלקי מתכת שחדרו או הושתלו בו.
כך מאפשרות קרני X צילום של תמונה חצי-שקופה של הגוף, כשהשלד הוא הנראה בצילום הרנטגן, בעוד הגוף הוא שקוף כמעט לחלוטין. הדבר הפך אותן ליעילות במיוחד לאבחון רפואי של שברים, פגמים בעצמות, מצב השיניים וכדומה.
הסיכון הזעיר לנזקים בשל צילום רנטגן מביא לכך שהמצטלמים צריכים להניח סינר עופרת על איברים מסוימים בגוף. הסיכון העיקרי בצילום רנטגן, על אף שהוא קטן מאד, הוא לנזקים אפשריים באברי הרבייה, שיגרמו להיווצרות מוטציות, כמו גם לרקמות דוגמת בלוטת התריס.
ישנן שיטות שונות ליצירת קרני הרנטגן. הוותיקה שבהן היא של צילום המתבסס על שפופרת ריק קטודית. אלקטרונים הפוגעים בשפופרת הריק המלאה באטומי טונגסטן הם שגורמים לפליטה של קרינת הרנטגן המייננת. שיטה אחרת ליצירת קרני רנטגן היא שימוש במאיצי חלקיקים, דוגמת מאיץ החלקיקים הישר או התתטרון.
השיטה החדשה ביותר לצילומי רנטגן נולדה ממהפכת הצילום הדיגיטלי. מערכות לצילום רנטגן דיגיטלי הולכות ותופסות כיום את מקומן בעולם הרפואה. כמו בצילום דיגיטלי רגיל, יתרונן הוא במהירות של יצירת צילום הרנטגן וביכולת לשפר את איכות הצילום, באמצעות עיבוד דיגיטלי שניתן לבצע לאחר מכן.
כך פועל צילום הרנטגן באמצעות קרני הרנטגן (מתורגם):
https://youtu.be/ydbEI23XieA
סרטון נוסף שמסביר מצוין את סודן של קרני X (מתורגם):
https://youtu.be/gsV7SJDDCY4
וכך חודרות קרני הרנטגן את הגוף:
https://youtu.be/hTz_rGP4v9Y
איך פועל גלאי מתכות ובדומה למי?
כדי לגלות עצמים ממתכת הקבורים באדמה משתמשים גלאי מתכות בשדות מגנטיים. המשדר שבגלאי שולח פולס מגנטי קצר ויוצר שדה מגנטי שמתפשט במרחב וחודר לאדמה.
כשהשדה המגנטי פוגש בעצם מתכתי, מתחילים האלקטרונים שבמתכת לנוע במעין מערבולת זרם, שיוצרת שדה מגנטי חדש המתפשט החוצה ושהמקלט המובנה בגלאי המתכות מזהה בעזרתו את העצם המתכתי הקבור.
בדיוק כמו שעטלפים משתמשים בגלי קול כדי לנווט בחושך, כך מסייע השדה המגנטי לזהות את הבלתי נראה שמתחת לאדמה. כך מצליחים לאתר עצמים תת-קרקעיים, מאוצרות שהוטמנו בעבר בקרקע, דרך ממצאים ארכיאולוגיים ועד לזיהוי מוקשים צבאיים.
כך פועל מגלה מתכות (עברית):
https://youtu.be/qejH8cHjFNw
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/41jYkRHf-As
אוצר שנמצא באנגליה בעזרת גלאי מתכות פשוט (עברית):
http://youtu.be/w9ZG962eT9A
מחפש אוצרות המשתמש בגלאי מתכות לחיפושים:
http://youtu.be/33Jc_tnnpa4
מחפשת חופים מחפשת מציאות בשקט:
http://youtu.be/8A7v5u0QSi8
כתבה על מחפשי האוצרות, המטבעות והתכשיטים (עברית):
https://youtu.be/HvTNb_U2Oww
והסבר מקיף על פעולת מגלה המתכות:
https://youtu.be/QVGlyGoLk6I?long=yes
מהן מצלמות חום?
מצלמת חום, או מצלמה תרמית (Thermal Imaging Camera), מציגה את המצולם בצבעים שונים. הצבעים הללו משקפים מידות חום שונות. עצמים חמים נראים צהובים, בעוד שעצמים קרים מוצגים בתמונה בצבעים כמו כחול או וורוד. מצלמות חום, או מצלמות תרמיות, מתבססות על טכנולוגיה שנקראת דימות תרמי (Thermography).
צילום תרמי משמש לצורכי עבודה, מחקר ומדע מגוונים. כבאים ולוחמי אש משתמשים במצלמות כאלה, בזמן שריפה ובבניינים בוערים, כדי לאתר בני אדם בתוך עשן סמיך. מצמות אבטחה ומכשירי צילום לילה מצויידים באפשרויות תרמיות כדי לזהות אנשים ובעלי חיים ועוד.
הדימות התרמי הפך כיום שימושי אפילו לייצוג של דברים שאינם קשורים לחום וקור. כך למשל נעזרים בוני ומנהלי אתרים בדימוי הזה, כדי לצפות באזורים "חמים" כביכול בדפי אינטרנט, שבהם משתמשים הגולשים יותר או לוחצים עליהם יותר, לעומת אזורים "קרים", שפחות משתמשים בהם.
כך עובדות המצלמות התרמיות:
https://youtu.be/jX0gIWU49iI?t=4m53s
דברים מהיום-יום שצולמו במצלמות הדימות התרמי:
https://youtu.be/lAZVA0sCS7c
מצלמה תרמית המצלמת באמצעות אינפרה אדום:
https://youtu.be/TrjbF7xojmk
מצלמת חום מיוחדת לסמארטפון:
https://youtu.be/IbbkvwJRwxs?t=4s
כך משתמשים במצלמה תרמית כדי לאתר נזילות מים, עובש ותקלות שונות:
https://youtu.be/4t1C6T9LNCY
על הקרינה התת-אדומה (מתורגם):
https://youtu.be/Uy75w1GMAGw
ומצלמות חום יכולות להיות גם מצלמות אבטחה מצוינות:
https://youtu.be/HAxq9wVR2UY?t=6m21s
איך פועל המחשב האישי?
אין ספק שהמחשב ובמיוחד המחשב אישי, המחשב הביתי, הלפטופ שהוא המחשב הנייד ואפילו הטלפון החכם שלנו, סוג של מחשב מאוד מתקדם וקטן - כל אלו שינו את העולם.
אבל איך המחשב פועל? איך הוא עושה את כל הפלאים שכל כך התרגלנו אליהם?
#אז איך המחשב עובד?
ראשית, נבין שמחשב הוא מכונה שמקבלת נתונים ומעבדת אותם על פי ההוראות שהיא קיבלה.
את הנתונים וההוראות מקבל המחשב מהתקני קלט כמו מקלדת, עכבר המחשב, סורק תמונות, מצלמת רשת, או מתוכנות ויישומים שונים המאוחסנים בו.
את עיבוד הנתונים עושה ה-CPU, יחידת העיבוד המרכזית, שהיא למעשה ליבו של המחשב. את עיקר העבודה עושה המעבד של המחשב. הוא נמצא על המיקרו-מעבד, שבב קטן שהוא למעשה המוח של המחשב. המעבד מטפל במרבית הפעולות המרכזיות שהמחשב מבצע. בין השאר הוא משמש כשליח לרכיבים המרכזיים כמו זיכרון ה-RAM, המסך (צג) והכוננים.
לאחר שהמחשב עיבד את הנתונים, הוא שולח את תוצאות העיבוד שלהם להתקני הפלט, כמו מדפסת, מסך, כרטיס קול, כרטיס וידאו, רמקולים, יציאות למכשירים חיצוניים או אפילו למחשב אחר.
הרכיבים המרכזיים במחשב מותקנים או מחוברים אל לוח האם (Motherboard). זהו המעגל החיוני והמרכזי, שהמחשב לא יכול לעבוד בלעדיו. כל מרכיב משמעותי במחשב, כמו ה-CPU והזכרונות, הוא חלק מלוח האם או מחובר לאחת היציאות שלו או מותקן על אחד מחריצי הרחבה שבו.
בכל פעם שאנו יוצרים מסמך טקסט, מורידים קובץ אודיו או וידאו חדש, אך גם כשאנו שומרים תמונה, שיר, סרטון או מתקינים תוכנה חדשה, כולם נכתבים על הכונן הקשיח (Hard Disk) שבמחשב. הכונן הקשיח הוא המקום שבו מאוחסנים כל המסמכים, המידע והתוכניות שלנו. ניתן לראות בו מעין ארון דיגיטלי, או מחסן של קבצים דיגיטליים.
חוץ מהכונן הקשיח, ששומר את המידע גם כשהמחשב כבוי, יש במחשב עוד שני סוגי זיכרון. הראשון מהם הוא ה-RAM, זיכרון גישה אקראית. הוא פעיל רק כשהמחשב פועל ובו נשמרים מערכת ההפעלה שמפעילה את המחשב, התוכנות הפעילות והנתונים שהמחשב מנהל ומעבד כרגע.
זיכרון ה-RAM מבטיח שהמעבד, המוח של המחשב, יוכל להגיע לכל הנתונים האלה במהירות עצומה. ככל שלמחשב יש יותר זיכרון RAM, תהיה לו היכולת להחזיק ולעבד יותר תוכניות וקבצים יותר גדולים. כשמכבים את המחשב, כל תוכן זיכרון ה-RAM נמחק לגמרי.
סוג הזיכרון השני הוא ROM, קיצור של Read only memory, זיכרון לקריאה בלבד. שבבי זיכרון ה-ROM חשובים מאוד וממוקמים על לוח האם. הם מכילים הוראות שאליהן יכול המעבד במחשב לגשת ישירות ובמהירות. דוגמה מצוינת להוראות כאלה הן הוראות הנוגעות לתהליך האתחול של המחשב ורכיבי חומרה שמחוברים אליו. את התפקיד הזה ממלא שבב ה-BIOS, שמעיר את המחשב כשמפעילים אותו ו"מזכיר למחשב" אילו רכיבים וחלקים מותקנים בו ואילו משימות הם ממלאים. זוהי המערכת שאחראית על הקלט והפלט של המחשב ומכונה לעתים גם "קושחה".
אחרונים בשורה הם כרטיסים, כמו כרטיס וידאו או כרטיס קול. אלה שני מכשירי פלט, המחוברים ללוח האם או מוטמעים בו מראש. בכרטיסים כאלה יש מעגלים מיוחדים שתפקידם, לאפשר למחשב להציג סרטי וידאו על המסך, להשמיע צלילים דרך הרמקולים שמחוברים אליו וכדומה.
רוצים לדעת עוד על המרכיבים של המחשב? - בתגית "חלקי המחשב" תוכלו לרדת לפרטים.
הנה סרטון שמסביר את פעולת המחשב (מתורגם):
https://youtu.be/AkFi90lZmXA?t=15s
כל חלקי המחשב (עברית):
https://youtu.be/kUv7JtkpN8g
הסבר על הדרך בה פועל המחשב (עברית):
https://youtu.be/D1podM2wdxA
ובשביל הנוסטלגיה - כתבה על עליית המחשב האישי לארץ בשנות ה-80 (עברית):
https://youtu.be/fnzUSWfAzhk
מקדחה (Drill) היא מהכלים השימושיים והמרכזיים בתחומים כמו נגרות, בנייה, תעשייה ויצירה בכלל.
המקדחה הידנית (Hand drill) היא כלי בן מאות שנים, אבל מקדחה ידנית מחייבת מאמץ. בעידן החשמל מובן מאליו שרבים מעדיפים להשתמש במקדחה החשמלית.
ואכן, המקדחה החשמלית (Drilling machine) תפסה במהירות ושינתה את אופן העבודה שלנו בתחומים רבים, כשהיא הופכת משמעותית מאוד בדרך בה אנו יוצרים, בונים ומעצבים את העולם המודרני.
בתחומי הבנייה והשיפוצים משתמשים בה לקידוח חורים, התקנה של מתקנים כמו מדפים, לתליית חפצים או ליצירה של פתחי צנרת וחיווט.
נגרים מרבים להשתמש בה לקדיחת חורים לברגים וליצירה של חיבורים. בתעשייה, המקדחה היא כלי מפתח של ממש, בייצור המוני של מוצרים המחייבים קידוח מדויק וכיום היא משולבת ביכולות של רובוטים תעשייתים.
גם בתחום הרפואה משמשות מקדחות מיוחדות את רופאי השיניים, הן ברפואת השיניים היומיומית והן בניתוחים אורתופדיים מורכבים.
#תולדות המקדחה
האדם הקדמון השתמש לקדיחת חורים בעצמות מחודדות, אבנים חדות ובהמשך בכלים פשוטים.
היו אלה המצרים ששיפרו במצרים העתיקה את השיטה. הם המציאו את "קשת הקידוח" שהתבססה לקדיחה על מיתר מתוח.
בהמשך פותחו גם מקדחות יד פשוטות שכללו ידית שסובבה מעין מקדח פשוט. במאה ה-19, עם המהפכה התעשייתית, הגיעה גם המקדחה המכנית הראשונה. המקדחה הזו הופעלה על ידי קיטור, מה שאפשר בתעשיות הכבדות קפיצה עצומה ביעילות ובמהירות הקידוח.
עם פיתוח רשת החשמל, בשנת 1889 ושנה בלבד לפני המאה ה-20, הגיעה המצאת המקדחה החשמלית על ידי ויליאם בלק ואלונזו דקר.
המקדחה הזו הפיצה את הכלי לשימוש נרחב ופופולרי ובמאה החדשה התפתחו המקדחות במהירות והוכנסו בהן לא מעט שיפורים טכנולוגיים. עם השנים יצאו מקדחות פניאומטיות למשימות בתעשיות הכבדות, מקדחות אימפקט שאפשרו קדיחה בסיבוב ביחד עם תנועת הלימה שאפשרה לקדוח בבטון ומקדחות נטענות, שאפשרו לבעלי המקצוע ניידות.
בתעשיה המודרנית נוסף השימוש במערכות לייזר שאפשרו דיוק מרבי ובקרה אלקטרונית לשליטה מדויקת, לצד פיתוח טכנולוגיות חדשות שהתבססו על יכולת קידוח מדויקת.
בעולם הבניין המקדחה החשמלית אפשרה האצה משמעותית של קצב הבנייה ובתעשייה - להגדלת המהירות, הדיוק והאיכות בתהליכי ייצור. היא גם תרמה להנגשת עבודות לאדם הפשוט וליצירת תרבות ה"עשה זאת בעצמך" (DIY) בקרב קהלים רחבים.
הנה המקדחה החשמלית:
https://youtu.be/9jOQXiFDirc
מקדחת כוח לריסוק בטון:
https://youtu.be/YgV5Tkpdegk
הכל על המקדחה הידנית:
https://youtu.be/z-Z5OQj7uqA
כך משתמשים במקדחה הידנית:
https://youtu.be/TBinormS3Mw
כך משתמשים במקדחה החשמלית (עברית):
https://youtu.be/fMD3mO9QHJU
טיפים לשימוש במקדחה חשמלית (עברית):
https://youtu.be/g4fDnRCa_0Y
אסטרונאוט שמראה כמה לא קל לקדוח בחלל, ללא כבידה:
http://youtu.be/tikfHIYa6nI
ומדריך למתחילים על שימוש במקדחה:
https://youtu.be/v-B9aT-4-aA?long=yes
אם ראיתם מברג שהוא שקוף בידית שלו (החלק בו אוחזים במברג), די סביר שפגשתם במברג טסטר (Screw Driver Tester או Voltage Detector), מברג שבאמצעותו ניתן לבדוק אם קיים מתח חשמלי בחיבור כלשהו.
בטסטר קבוע מעין התקן פנימי המאפשר בדיקה של קיום מתח חשמלי בין מוליך לבין הארקה. נורה קטנה המתוקנת בתוך הידית השקופה היא שתאיר במגע עם מתח חשמלי, אפילו במקרה של זרם חשמלי חלש ביותר.
ההפעלה פשוטה - כשהאדם הבודק נוגע בבסיסו של הטסטר, מספיקה נגיעה של קצה הטסטר בחוט חשמל, חיבור כלשהו או בורג כדי שהטסטר יבדוק אותו. אם יש שם מתח חשמלי, תידלק ותאיר נורת ניאון קטנה בתוך הידית ותעיד בכך על קיומו של מתח חשמלי.
#גופנו סוגר מעגל חשמלי
חשוב לדעת שכשאנו משתמשים בטסטר אין לנעול נעליים בעלות סוליית גומי או חומר מבודד כלשהו. הסיבה היא שהבדיקה בנגיעה עם קצה הטסטר בנקודה הנבדקת, מחייבת כמו שכתבנו נגיעה בבסיסו של הטסטר. הנגיעה הזו סוגרת מעגל חשמלי, שכן הזרם החשמלי זורם דרך הנורית אל הגוף שלנו וממנו אל האדמה.
#כשנורת הטסטר לא מאירה
אם נורת הטסטר שלנו לא מאירה, גם כשאנו חושדים שהמוליך הנבדק כן נושא מתח חשמלי, שווה לבדוק לפני כן שאין חומר מבודד שמפריד בין גופנו לאדמה.
אם למשל אנו נועלים בעת הבדיקה נעליים עם סוליות גומי, הגומי המבודד ימנע סגירת מעגל חשמלי והנורית לא תידלק. כך גם סוליות מחומרים מבודדים אחרים. אפילו משטח מבודד, כמו כיסוי רצפה מחומר שאינו מעביר זרם - גם הוא ימנע את סגירת המעגל החשמלי.
אזהרה לילדים - לא להתעסק בשום אופן בחשמל לבדכם. זה מסוכן מאוד!
כך פועל הטסטר:
https://youtu.be/C9Dz3gOBEXc
בדיקות בטסטר (עברית):
https://youtu.be/3b8YR9HN0Pc
כך הוא בודק אם יש מתח חשמלי בשקע ועוד בדיקות (ללא מילים):
https://youtu.be/VffXs_KA4bw
וחלקי הטסטר:
https://youtu.be/qY94m7CSoYU
מברגה חשמלית (Sickle) היא מברגה המפשטת את מלאכת ההברגה, במקרים של הברגות רבות.
זוהי מברגה חדשנית יותר, המבוססת על מנוע חשמלי ומיועדת למי שבמסגרת עבודתם מבריגים הרבה. אלה בעלי מקצוע שזקוקים להברגות רבות, כמו חשמלאים, נגרים, טכנאים, מתקיני פרגולות ורצפות דק ובעלי מקצוע נוספים.
במברגה זו מותקן מנוע חשמלי המסובב ראש הברגה, כדי להבריג במהירות ובקלות ברגים רבים. למברגה החשמלית יש סט של ראשי הברגה, סדרת ראשי הברגה בצורות שונות, המוחלפים לפי סוג הברגים בהם משתמשים בעבודה.
סקירת מברגה חשמלית (עברית):
https://youtu.be/rTblYI0cBF4
מברגה נטענת חינוכית, לילדים:
https://youtu.be/GC4qKzOjPyg
והשוואת מברגה חשמלית, מקדחה שכוללת מברגה ופטישון לעבודות קשות (עברית):
https://youtu.be/9a9OncGT9bw?long=yes
בשנות ה-70 הפכו השעונים הדיגיטליים לפופולאריים בכל העולם. השעון הדיגיטלי מורה את השעה באמצעות ספרות, במקום המחוגים ששימשו בכל השעונים, מאז המצאת השעון.
בשעון הדיגיטלי יש מערכת אלקטרונית שמודדת את הזמן, במקום המערכת המכנית שעשתה זאת בשעוני המחוגים. הספרות בשעון הדיגיטלי הוצגו בתחילה בעזרת מערכת מכנית שהרכיבה את הספרות מלוחיות מתכת.
בהמשך השנים החלו שעונים חדישים יותר להציג את הספרות באופן אלקטרוני ונורות לד הציגו את הספרות גם בחושך. כיום שעונים דיגיטליים הם דבר נפוץ פחות והאמת ששעונים בכלל הפכו פחות פופולריים. הסיבה היא הסמארטפון ובעקבותיו השעון החכם, בהם החליפו אפליקציות משוכללות לא מעט מכשירים שבעבר עלו כסף רב.
הנה השעון הדיגיטלי המעורר הראשון של סוני משנת 1968:
https://youtu.be/7KmNC58Jl-8
דגם האור של השעון הדיגטלי משנת 1975:
https://youtu.be/ZDGll2MUSuk
שעון מכני מהשעונים הדיגיטליים של שנות ה-70:
https://youtu.be/ZZSAQ9wI43U
שעון דיגיטלי מעץ שקשה להבין כיצד הוא עובד:
https://youtu.be/8i8wWq4amO4
עוד שעון דיגיטלי חכם ומודרני שמגביר בהדרגה את התאורה:
https://youtu.be/l9dts8Zpqok
ולמתקשים לקום:
http://youtu.be/eyanSta5aPI
כלי עבודה חשמליים
המצאת שואב האבק (Vacuum cleaner) הקלה מאד על ניקוי הרצפה והשטיחים שבבית. החסכון העצום שהוא מקנה, בזמן ובמאמץ, הוא חלק משמעותי בנוחות של העולם המודרני.
אבל כיצד פועל שואב האבק?
בתוך שואב האבק יש מנוע חזק שמניע מאוורר. כוחו של המאוורר יוצר יניקה של אוויר מהצינור המחובר אליו והוא שואב את האוויר לתוכו. למעשה היניקה הזו יוצרת ואקום שאליו נסחף הלכלוך. זו הסיבה שבאנגלית נקרא שואב האבק Vacuum cleaner, כלומר "מנקה בעזרת ואקום".
האוויר שנשאב פנימה מביא עימו אבק שנלכד בתוך שקית הסינון. אחת לכמה זמן מתמלאת שקית הסינון וצריך לרוקן אותה, כדי שניתן יהיה להמשיך ולשאוב. יש גם שואבי אבק עם מיכל סינון במקום שקית.
כך פועל שואב האבק:
http://youtu.be/ejaVz-ZR-a8
הסבר מפורט של פעולת שואב אבק:
https://youtu.be/KbpYm9Wxgw4
וכך הוא שואב את האבק אליו:
https://youtu.be/TT2pNBKJjX8
מכשיר לצילום רנטגן שולח קרני רנטגן (X-rays). קרניים אלה חודרות דרך חומרים מסוימים, כמו עץ, מתכת ובשר חי. הן מייצרות סוג של קרינה מייננת, קרינה אלקטרומגנטית, שהיא בעלת אנרגיות הרבה יותר גבוהות מאלה של האור הנראה. כלומר לקרני הרנטגן אורך גל קצר מאד, שמעניק להן כושר חדירה גבוה במיוחד.
ואכן, כשנשלחות קרני הרנטגן דרך גוף האדם למשל, הן עוברות בקלות דרך גופים רכים כמו הבשר החי ויוצרות על לוח הצילום שיקוף של העצמים הצפופים שבגוף, כמו עצמות או חלקי מתכת שחדרו או הושתלו בו.
כך מאפשרות קרני X צילום של תמונה חצי-שקופה של הגוף, כשהשלד הוא הנראה בצילום הרנטגן, בעוד הגוף הוא שקוף כמעט לחלוטין. הדבר הפך אותן ליעילות במיוחד לאבחון רפואי של שברים, פגמים בעצמות, מצב השיניים וכדומה.
הסיכון הזעיר לנזקים בשל צילום רנטגן מביא לכך שהמצטלמים צריכים להניח סינר עופרת על איברים מסוימים בגוף. הסיכון העיקרי בצילום רנטגן, על אף שהוא קטן מאד, הוא לנזקים אפשריים באברי הרבייה, שיגרמו להיווצרות מוטציות, כמו גם לרקמות דוגמת בלוטת התריס.
ישנן שיטות שונות ליצירת קרני הרנטגן. הוותיקה שבהן היא של צילום המתבסס על שפופרת ריק קטודית. אלקטרונים הפוגעים בשפופרת הריק המלאה באטומי טונגסטן הם שגורמים לפליטה של קרינת הרנטגן המייננת. שיטה אחרת ליצירת קרני רנטגן היא שימוש במאיצי חלקיקים, דוגמת מאיץ החלקיקים הישר או התתטרון.
השיטה החדשה ביותר לצילומי רנטגן נולדה ממהפכת הצילום הדיגיטלי. מערכות לצילום רנטגן דיגיטלי הולכות ותופסות כיום את מקומן בעולם הרפואה. כמו בצילום דיגיטלי רגיל, יתרונן הוא במהירות של יצירת צילום הרנטגן וביכולת לשפר את איכות הצילום, באמצעות עיבוד דיגיטלי שניתן לבצע לאחר מכן.
כך פועל צילום הרנטגן באמצעות קרני הרנטגן (מתורגם):
https://youtu.be/ydbEI23XieA
סרטון נוסף שמסביר מצוין את סודן של קרני X (מתורגם):
https://youtu.be/gsV7SJDDCY4
וכך חודרות קרני הרנטגן את הגוף:
https://youtu.be/hTz_rGP4v9Y
כדי לגלות עצמים ממתכת הקבורים באדמה משתמשים גלאי מתכות בשדות מגנטיים. המשדר שבגלאי שולח פולס מגנטי קצר ויוצר שדה מגנטי שמתפשט במרחב וחודר לאדמה.
כשהשדה המגנטי פוגש בעצם מתכתי, מתחילים האלקטרונים שבמתכת לנוע במעין מערבולת זרם, שיוצרת שדה מגנטי חדש המתפשט החוצה ושהמקלט המובנה בגלאי המתכות מזהה בעזרתו את העצם המתכתי הקבור.
בדיוק כמו שעטלפים משתמשים בגלי קול כדי לנווט בחושך, כך מסייע השדה המגנטי לזהות את הבלתי נראה שמתחת לאדמה. כך מצליחים לאתר עצמים תת-קרקעיים, מאוצרות שהוטמנו בעבר בקרקע, דרך ממצאים ארכיאולוגיים ועד לזיהוי מוקשים צבאיים.
כך פועל מגלה מתכות (עברית):
https://youtu.be/qejH8cHjFNw
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/41jYkRHf-As
אוצר שנמצא באנגליה בעזרת גלאי מתכות פשוט (עברית):
http://youtu.be/w9ZG962eT9A
מחפש אוצרות המשתמש בגלאי מתכות לחיפושים:
http://youtu.be/33Jc_tnnpa4
מחפשת חופים מחפשת מציאות בשקט:
http://youtu.be/8A7v5u0QSi8
כתבה על מחפשי האוצרות, המטבעות והתכשיטים (עברית):
https://youtu.be/HvTNb_U2Oww
והסבר מקיף על פעולת מגלה המתכות:
https://youtu.be/QVGlyGoLk6I?long=yes
מצלמת חום, או מצלמה תרמית (Thermal Imaging Camera), מציגה את המצולם בצבעים שונים. הצבעים הללו משקפים מידות חום שונות. עצמים חמים נראים צהובים, בעוד שעצמים קרים מוצגים בתמונה בצבעים כמו כחול או וורוד. מצלמות חום, או מצלמות תרמיות, מתבססות על טכנולוגיה שנקראת דימות תרמי (Thermography).
צילום תרמי משמש לצורכי עבודה, מחקר ומדע מגוונים. כבאים ולוחמי אש משתמשים במצלמות כאלה, בזמן שריפה ובבניינים בוערים, כדי לאתר בני אדם בתוך עשן סמיך. מצמות אבטחה ומכשירי צילום לילה מצויידים באפשרויות תרמיות כדי לזהות אנשים ובעלי חיים ועוד.
הדימות התרמי הפך כיום שימושי אפילו לייצוג של דברים שאינם קשורים לחום וקור. כך למשל נעזרים בוני ומנהלי אתרים בדימוי הזה, כדי לצפות באזורים "חמים" כביכול בדפי אינטרנט, שבהם משתמשים הגולשים יותר או לוחצים עליהם יותר, לעומת אזורים "קרים", שפחות משתמשים בהם.
כך עובדות המצלמות התרמיות:
https://youtu.be/jX0gIWU49iI?t=4m53s
דברים מהיום-יום שצולמו במצלמות הדימות התרמי:
https://youtu.be/lAZVA0sCS7c
מצלמה תרמית המצלמת באמצעות אינפרה אדום:
https://youtu.be/TrjbF7xojmk
מצלמת חום מיוחדת לסמארטפון:
https://youtu.be/IbbkvwJRwxs?t=4s
כך משתמשים במצלמה תרמית כדי לאתר נזילות מים, עובש ותקלות שונות:
https://youtu.be/4t1C6T9LNCY
על הקרינה התת-אדומה (מתורגם):
https://youtu.be/Uy75w1GMAGw
ומצלמות חום יכולות להיות גם מצלמות אבטחה מצוינות:
https://youtu.be/HAxq9wVR2UY?t=6m21s
אין ספק שהמחשב ובמיוחד המחשב אישי, המחשב הביתי, הלפטופ שהוא המחשב הנייד ואפילו הטלפון החכם שלנו, סוג של מחשב מאוד מתקדם וקטן - כל אלו שינו את העולם.
אבל איך המחשב פועל? איך הוא עושה את כל הפלאים שכל כך התרגלנו אליהם?
#אז איך המחשב עובד?
ראשית, נבין שמחשב הוא מכונה שמקבלת נתונים ומעבדת אותם על פי ההוראות שהיא קיבלה.
את הנתונים וההוראות מקבל המחשב מהתקני קלט כמו מקלדת, עכבר המחשב, סורק תמונות, מצלמת רשת, או מתוכנות ויישומים שונים המאוחסנים בו.
את עיבוד הנתונים עושה ה-CPU, יחידת העיבוד המרכזית, שהיא למעשה ליבו של המחשב. את עיקר העבודה עושה המעבד של המחשב. הוא נמצא על המיקרו-מעבד, שבב קטן שהוא למעשה המוח של המחשב. המעבד מטפל במרבית הפעולות המרכזיות שהמחשב מבצע. בין השאר הוא משמש כשליח לרכיבים המרכזיים כמו זיכרון ה-RAM, המסך (צג) והכוננים.
לאחר שהמחשב עיבד את הנתונים, הוא שולח את תוצאות העיבוד שלהם להתקני הפלט, כמו מדפסת, מסך, כרטיס קול, כרטיס וידאו, רמקולים, יציאות למכשירים חיצוניים או אפילו למחשב אחר.
הרכיבים המרכזיים במחשב מותקנים או מחוברים אל לוח האם (Motherboard). זהו המעגל החיוני והמרכזי, שהמחשב לא יכול לעבוד בלעדיו. כל מרכיב משמעותי במחשב, כמו ה-CPU והזכרונות, הוא חלק מלוח האם או מחובר לאחת היציאות שלו או מותקן על אחד מחריצי הרחבה שבו.
בכל פעם שאנו יוצרים מסמך טקסט, מורידים קובץ אודיו או וידאו חדש, אך גם כשאנו שומרים תמונה, שיר, סרטון או מתקינים תוכנה חדשה, כולם נכתבים על הכונן הקשיח (Hard Disk) שבמחשב. הכונן הקשיח הוא המקום שבו מאוחסנים כל המסמכים, המידע והתוכניות שלנו. ניתן לראות בו מעין ארון דיגיטלי, או מחסן של קבצים דיגיטליים.
חוץ מהכונן הקשיח, ששומר את המידע גם כשהמחשב כבוי, יש במחשב עוד שני סוגי זיכרון. הראשון מהם הוא ה-RAM, זיכרון גישה אקראית. הוא פעיל רק כשהמחשב פועל ובו נשמרים מערכת ההפעלה שמפעילה את המחשב, התוכנות הפעילות והנתונים שהמחשב מנהל ומעבד כרגע.
זיכרון ה-RAM מבטיח שהמעבד, המוח של המחשב, יוכל להגיע לכל הנתונים האלה במהירות עצומה. ככל שלמחשב יש יותר זיכרון RAM, תהיה לו היכולת להחזיק ולעבד יותר תוכניות וקבצים יותר גדולים. כשמכבים את המחשב, כל תוכן זיכרון ה-RAM נמחק לגמרי.
סוג הזיכרון השני הוא ROM, קיצור של Read only memory, זיכרון לקריאה בלבד. שבבי זיכרון ה-ROM חשובים מאוד וממוקמים על לוח האם. הם מכילים הוראות שאליהן יכול המעבד במחשב לגשת ישירות ובמהירות. דוגמה מצוינת להוראות כאלה הן הוראות הנוגעות לתהליך האתחול של המחשב ורכיבי חומרה שמחוברים אליו. את התפקיד הזה ממלא שבב ה-BIOS, שמעיר את המחשב כשמפעילים אותו ו"מזכיר למחשב" אילו רכיבים וחלקים מותקנים בו ואילו משימות הם ממלאים. זוהי המערכת שאחראית על הקלט והפלט של המחשב ומכונה לעתים גם "קושחה".
אחרונים בשורה הם כרטיסים, כמו כרטיס וידאו או כרטיס קול. אלה שני מכשירי פלט, המחוברים ללוח האם או מוטמעים בו מראש. בכרטיסים כאלה יש מעגלים מיוחדים שתפקידם, לאפשר למחשב להציג סרטי וידאו על המסך, להשמיע צלילים דרך הרמקולים שמחוברים אליו וכדומה.
רוצים לדעת עוד על המרכיבים של המחשב? - בתגית "חלקי המחשב" תוכלו לרדת לפרטים.
הנה סרטון שמסביר את פעולת המחשב (מתורגם):
https://youtu.be/AkFi90lZmXA?t=15s
כל חלקי המחשב (עברית):
https://youtu.be/kUv7JtkpN8g
הסבר על הדרך בה פועל המחשב (עברית):
https://youtu.be/D1podM2wdxA
ובשביל הנוסטלגיה - כתבה על עליית המחשב האישי לארץ בשנות ה-80 (עברית):
https://youtu.be/fnzUSWfAzhk
מהו אוסצילוסקופ?
אוֹסְצִילוֹסְקוֹפּ (Oscilloscope) הוא מכשיר מדידה המציג באופן ויזואלי את האותות של מתח חשמלי (בציר האנכי), אל מול ציר הזמן, או כפונקציה של מתח חשמלי אחר (בציר האופקי). אלו מוצגים על גבי מסך קטן שבחזיתו של המכשיר.
ניתן לשפר את דיוק המדידה המוצגת על המסך, אל מול רשת עדינה המצוירות עליו ומחולקת לריבועים קטנים.
כמובן שהמכשיר יכול להציג את האותות של כל דבר שניתן לתרגם למתח חשמלי. החל מקולות וצלילים מוסיקליים, דרך פעימות הלב ועד לרטיטות של קרום כדור הארץ.
באוסצילוסקופ משתמשים לצרכים מגוונים. לא פעם הוא משמש לצרכים טכניים, כמו איתור של תקלות בציוד אלקטרוני. ברפואה תראו אותו לא פעם משמש כציוד מעקב רפואי של קצב פעימות הלב. בעולם האלקטרוניקה הוא שימש לא פעם לבדיקה של התנהגות האותות בכל נקודה במעגל אלקטרוני והשוואתם לאות שאמור או צפוי היה שיופיע בנקודה זו. כך נהגו לאתר לא פעם בעיות בתכנון ובתפקוד המעגלים הללו.
כמובן שבימינו עברו חלק מתפקודי האוסצילוסקופ הקלאסי, לביצוע של תוכנות מחשב משוכללות ודיגיטליות, המבוססות על חיישנים רגישים ומדויקים הרבה יותר.
הנה הסבר פשוט על האוסצילוסקופ:
https://youtu.be/ThrK2spjrLs
זהו האוסצילוסקופ:
https://youtu.be/SxZWcku_Sw0
כך נראה אוסצילוסקופ (עברית):
https://youtu.be/Eg3ID8Fhfgg
ואפשר גם לעשות אמנות עם האוסצילוסקופ:
https://youtu.be/ytnt9l_WKxk
אוֹסְצִילוֹסְקוֹפּ (Oscilloscope) הוא מכשיר מדידה המציג באופן ויזואלי את האותות של מתח חשמלי (בציר האנכי), אל מול ציר הזמן, או כפונקציה של מתח חשמלי אחר (בציר האופקי). אלו מוצגים על גבי מסך קטן שבחזיתו של המכשיר.
ניתן לשפר את דיוק המדידה המוצגת על המסך, אל מול רשת עדינה המצוירות עליו ומחולקת לריבועים קטנים.
כמובן שהמכשיר יכול להציג את האותות של כל דבר שניתן לתרגם למתח חשמלי. החל מקולות וצלילים מוסיקליים, דרך פעימות הלב ועד לרטיטות של קרום כדור הארץ.
באוסצילוסקופ משתמשים לצרכים מגוונים. לא פעם הוא משמש לצרכים טכניים, כמו איתור של תקלות בציוד אלקטרוני. ברפואה תראו אותו לא פעם משמש כציוד מעקב רפואי של קצב פעימות הלב. בעולם האלקטרוניקה הוא שימש לא פעם לבדיקה של התנהגות האותות בכל נקודה במעגל אלקטרוני והשוואתם לאות שאמור או צפוי היה שיופיע בנקודה זו. כך נהגו לאתר לא פעם בעיות בתכנון ובתפקוד המעגלים הללו.
כמובן שבימינו עברו חלק מתפקודי האוסצילוסקופ הקלאסי, לביצוע של תוכנות מחשב משוכללות ודיגיטליות, המבוססות על חיישנים רגישים ומדויקים הרבה יותר.
הנה הסבר פשוט על האוסצילוסקופ:
https://youtu.be/ThrK2spjrLs
זהו האוסצילוסקופ:
https://youtu.be/SxZWcku_Sw0
כך נראה אוסצילוסקופ (עברית):
https://youtu.be/Eg3ID8Fhfgg
ואפשר גם לעשות אמנות עם האוסצילוסקופ:
https://youtu.be/ytnt9l_WKxk
