שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי פיתח אופנוע חשמלי?
מכוניות חשמליות כבר יש. גם קטנועים חשמליים כבר מתחילים להיראות בערים. אבל אופנועים, אותם דו-גלגליים עתירי כוח ומהירות, לא כל כך בקלות הופכים חשמליים. מגבלות היכולת של המנוע החשמלי ובמיוחד של המצברים של ההווה, לא מאפשרים ליצור אופנוע חזק מספיק שהוא גם חשמלי.
מיזמים רבים וחברות רכב מנסים ליצור את אופנוע העתיד החשמלי. זה עשוי להיות אחד המוצרים המצליחים שלהם, אם רק יתגברו על מכשולים טכנולוגיים העומדים בפניהם. כיום כבר נחשף אופנוע חשמלי (Electric motorcycle) איכותי, אם כי הוא עדיין צריך לעשות דרך, תרתי משמע, בכדי להגיע לביצועים של אופנועי הדלק המהירים והחזקים.
הנה האופנועים החשמליים בעולם:
https://youtu.be/w1jbVx-Bvo0
רעיון לאופנוע עתידני נוסף:
http://youtu.be/NFJPNBg0y0w
מצגת וידאו של אופנועים נוספים לעתיד:
http://youtu.be/Ilj4DInZV10
וכמה מהאופנועים האלקטרוניים שכבר נמכרים:
https://youtu.be/zVV08B4fI4o?long=yes
מה זה מונוסייקל?
המונוסייקל (Monocycle), היוניסייקל החשמלי, או המונווויל החשמלי, הם שמותיו של כלי תחבורה אישי, חד-גלגלי וחשמלי, שעליו נוסעים בעמידה. זהו הממשיך החשמלי של כלים שקיימים כבר זמן רב בגרסה רגילה והוא יכול להפוך בקלות לכלי הרכב האישי והעירוני של העתיד.
במשקל של פחות מ-10 קילו, גובה של פחות מחצי מטר ורוחב פחות מ-20 סנטימטרים, הוא כנראה כלי התחבורה הקומפקטי ביותר שיש. הוא זול וחכם להפליא ויכול לעלות איתך הביתה או למשרד, מבלי לתפוס מקום רב.
הטכנולוגיה של המונוסייקלים היא חכמה מאד. מייצב את עצמו בעזרת ומחשב פנימי ומייצבים מבוססי ג'יירוסקופ מאפשרים לו יציבות מירבית, מנגנוני בטיחות שולטים במהירות שלו, כך שלא יאיץ למהירות שבה הוא יסכן את הנוהג בו. הג'יירוסקופ מקנה לו יציבות רבה ואף דואג שמזווית של 45 מעלות הוא יכבה אוטומטית, כדי שלא לגרור את הרוכב על הקרקע.
הנהיגה במונוסייקל היא באמצעות הטייה קלה של הגוף היא כל מה שדרוש כדי לשלוט במונוסייקל ולהפנותו ימינה או שמאלה, מהר ולאט. זה אולי נשמע פשוט, אבל כלי התחבורה הפשוט הזה מחייב שליטה והיא לוקחת זמן. שלא כמו מקורות ההשראה שלו, האופניים המוכרות לנו מחד ומנגד, מתקן הסגוויי המפורסם והיקר כל כך, הנהיגה במונו סייקל מחייבת תרגול ואימונים לא מעטים.
נראה שמעבר למגניבות שבכלי התחבורה הקטנטן והיעיל הזה, הוא לפני הכל פתרון מצוין לנוסעים ברכבת. קל לשאת אותו והוא לא תופס מקום או מחייב תשלום מיוחד. המונוסייקל הוא פתרון מעולה גם למתגוררים או עובדים בקומות גבוהות, במיוחד בערים גדולות, שבהן גניבות מהחנייה מאיימות בדרך קבע על בעלי אופניים חשמליים, קורקינטים חשמליים וכדומה.
הנה המונוסייקל בעיר הגדולה:
http://youtu.be/8N7xh4cWLfU
הסבר על הכלי המוצלח הזה:
https://youtu.be/YFkQbk4flcY
אפשר להגיע בו לשליטה מדהימה:
http://youtu.be/XMrYlV4g3OE
יש כאלו שמנווטים אותם בעזרת מתקן המזכיר ג'ויסטיק:
http://youtu.be/sueRuNYam88
ויש את הסולו וויל:
http://youtu.be/hvckQDB2X2g
הולכים לעבודה:
http://youtu.be/e5Hdq2QOugk
וחלק מהיצרנים מייצרים אותו עמיד וחזק להפליא:
http://youtu.be/fIMPH1Dli3g
איך כבש הקורקינט החשמלי את הרחובות?
קורקינט חשמלי (Electric scooter) הוא קורקינט שפועל על חשמל שנצבר בסוללה נטענת. בשנות ה-2000, עם התייקרות הדלק, הוא הפך לכלי תחבורה עירוני פופולארי.
מחירו הלא יקר של הקורקינט החשמלי, התחזוקה הזולה שלו ויכולתו להסיע את המשתמש ברחבי העיר בעלות אפסית - כל אלה הפכו אותו לכלי רכב שימושי ואהוד.
בהיותו כלי רכב אישי, הקורקינט גם חוסך אנרגיה וגם מקטין באופן משמעותי את זיהום האוויר. סביר שהוא היה ממשיך להיות להיט, אלמלא האופניים החשמליים הלכו ונעשו זולות ושימושיות גם הן, מה שהפך אותם ללהיט מלהיב לא פחות בקרב הצעירים בערים הגדולות.
הקורקינטים החשמליים הם זולים ונפוצים מאוד, אם כי יש גם קורקינטים ממונעים ונדירים יותר שנוסעים על דלק.
הנה הקורקינט החשמלי (ללא מילים):
https://youtu.be/IVwXGe74hzs
קורקינט חשמלי מתקפל וגאוני בשם Inokim:
https://youtu.be/wwiIgay535o
על יצרן ישראלי שבונה בעצמו קורקינטים חשמליים (עברית):
https://youtu.be/MpL_gKtcFx4
הקורקינט החשמלי ופתרונות אחרים למחירי הדלק (עברית):
https://youtu.be/gLR8otVSlts?t=13s
ולא נוהגים בכיוון התנועה? - נהגו נכון ושמרו על חייכם!
https://youtu.be/_1xCDkvz64o
מהו ההוברבורד החשמלי?
"הוברבורד חשמלי" (Electric HoverBoard או Two Wheels Self Balancing Scooter) הוא סקייטבורד ממונע חדש ודו-גלגלי שהרוכב ניצב עליו לרוחב גופו ושולט בו באמצעות תנועות הגוף. זהו רכב גלגלי חשמלי שאין עליו מגבלות גיל כלשהן והוא אינו מחייב רישיון. מהירותו מגיעה ל-16 קילומטרים בשעה והוא נוח לנשיאה באוטובוסים וברכבת.
מעבר לשימוש בו על גבי מדרכות ומעברי חציה, הקומפקטיות של ההוברבורד מאפשרת להשתמש בו בכל מקום, כולל משרדים, קמפוסים, קניונים ועוד.
ההוברבורד נולד כגרסה פשוטה וזולה יותר של הסגוויי היוקרתי. כמוהו הוא מתבסס על חיישני איזון, ג'יירוסקופים. בשנה האחרונה הוא הפך פופולארי בקרב צעירים בארצות הברית והוא מתחיל להתפשט בעולם המערבי כולו.
הנה ההוברבורד הלוהט מדגם Razor:
https://youtu.be/BfVzC2-yLfE
ניתן להשתמש בהם בכל מקום:
https://youtu.be/LHS8GMx04jo
הנה ה-Hovertrax:
https://youtu.be/vA11YG1WB7A
מישהו שמלמד בנות לנסוע על ה-IO HAWK:
https://youtu.be/_sMI3uR4rH4
והדגמה בתערוכה של ההוברטרקס:
https://youtu.be/HdzglBy4zyc
מהו הסגווי ולמה קוראים לו רכינוע?
הסגווי (Segway) הוא כלי תחבורה חשמלי, בעל שני הגלגלים בלבד, המשמש בני אדם לתנועה קלה ושקטה בעיר.
את שמו בעברית, "רכינוע", קיבל כלי התחבורה החשמלי מכך שהוא נע בהתאם לכיוון הרכינה של הגוף של הנוסע - רכינה שלו קדימה תניע את הסגוויי קדימה ונסיעה לאחור תתבצע ברכינה אחורה.
כאמור, לסגווי, בעל שני הגלגלים בלבד, יש בסיס בהיקף של בן-אדם יחיד ועל אף זאת הוא כלי תחבורה יציב שלא נופל כלל. הסוד הטכנולוגי שמאפשר זאת הם חיישני השיפוע, הג'יירוסקופים שמייצבים את הסגווי ושומרים אותו מאוזן.
הג'יירוסקופ הוא מכשיר שמודד ושומר על יציבות בכל מקרה, גם במצבים שבהם הרוכב מטה את גופו. הוא עושה זאת באמצעות מנועי ייצוב ממוחשבים שמותקנים בו.
מנוע נוסף הסיע אותו, לפחות בדגם המקורי, עד למהירות של 30 קילומטרים לשעה.
ממציא הסגווי הוא דין קיימן, שהבטיח לקראת חשיפתו שההמצאה שיחשוף תשנה את עולם הרכב ותתרום לאיכות הסביבה. הסגווי לא עשה זאת, בעיקר בשל עלויות גבוהות מדי שלא איפשרו לו להפוך לכלי שימושי ונפוץ בקרב הציבור הרחב.
כיום הסגווי נפוץ במיוחד אצל עשירים וגיקים וככלי לסיורים מאורגנים באתרי תיירות ברחבי העולם. את ההבטחה שלא הצליח הסגוויי לקיים מצליחים למרבה ההפתעה לקיים האופניים החשמליים והקורקינט החשמלי - שני פיתוחים חדשים על כלי רכב ותיקים וזולים הרבה יותר.
הנה הסגווי והנסיעה איתו:
http://youtu.be/rzQe9ELzpaI?t=7s
כך פועל הסגוויי:
https://youtu.be/RpC9e5vObgc
השימוש בסגווי והנסיעה הבטוחה בו:
http://youtu.be/z4HJTCSwiyQ
והלהיט לתיירים שהפך הסגווי במקומות רבים בעולם:
http://youtu.be/2PMMbGaOhco
מהי הרכבת הקלה?
הרכבת הקלה (Light rail) היא רכבת שנוסעת ברחובות הערים וסביבתן. ממש כשמה, הרכבת הקלה משמשת לנסיעה קלה ומהירה ברחובות הערים הגדולות והסואנות.
במונח "רכבת קלה" החלו להשתמש בשנות ה-70 של המאה ה-20. בדרך כלל הוא התייחס להגדרה המצומצמת של המונח - כלומר לרכבות המאופיינות במספרי נוסעים קטנים, מגיעות בתדירות גבוהה ומופעלות בחשמל, כולל כלי התחבורה העירוני שנקרא "חשמלית" (ראו בתגית "חשמלית").
זאת לעומת "רכבות כבדות", מונח שכולל את מרבית סוגי הרכבות, כולל רכבות נוסעים, רכבות מהירות, רכבות משא ורכבות תחתית.
בהגדרה רחבה יותר מתייחס המונח "רכבת קלה" לרכבות עירוניות שפעלו במאות ה-19 וה-20, גם אם היו מבוססות על מנועי דיזל או אפילו קיטור.
#משתנים ונתונים
לרכבת הקלה מועבר החשמל ברוב המקרים דרך קווי חשמל עיליים או בחיבור לקו חשמל העובר בתחום המסילה. לשם כך מותקנים ומיושמים אמצעי בטיחות והגנה מיוחדים, המונעים מעוברי אורח לגעת בקו החשמל.
ועדיין, בשל מחסור בתקציבים בזמן ההקמה שלה, פועלת הרכבת הקלה במקומות מסוימים באמצעות מנועי דיזל.
כך או כך, המונח "קל" לא מכוון בהכרח להיותו של הקרון קל יותר במשקלו, מזה של קרון רכבת רגילה. ה"קל" מתייחס להיקף המצומצם של עומס השימוש המיועד בה, בהשוואה לרכבת רגילה.
למספר הנוסעים הקטן ברכבות קלות ובמקביל לשירות בתדירות גבוהה שהן מציעות.
ועדיין, מרבית מערכות הרכבת הקלה בעולם מציעות סוג של שילוב בין הרכבת הקלה והרכבת ה"כבדה".
#סוגי הרכבות הקלות
שני סוגים עיקריים של רכבת קלה קיימות:
רכבת קלה על גבי מסילות - נוסעת ברחובות העיר, תוך שמסילותיה עוברות על הכבישים שעליהם נעים כלי רכב אחרים. העלייה אל הרכבת הזו היא מקו הרחוב ותדירות העצירות בה גבוהה, או בלשון הנוסעים "היא מגיעה מהר".
רכבת קלה המופרדת משאר כלי הרכב - זו רכבת מודרנית יותר, הנוסעת באזור נפרד מזה שבו נעה שאר התנועה על הכביש. העלייה והירידה אל הרכבת וממנה היא בתחנות מוגבהות מקו המסילה והעצירות ברכבת כזו הרבה פחות תכופות.
#הבדלי המסילות
בין הרכבות הכבדות והרכבת הקלה, שלא לומר הקלילה, בולטים גם הבדלי המסילות.
מסילות הרכבת הקלה נועדו לתמרון ברחובות העיר הצפופה ולא נדרשות לעמוד בעומסים גדולים. זה מאפשר בהן שיפועים גדולים ופניות חדות. זאת לעומת מסילות הרכבות הכבדות שנדרשות לעמוד בעומסים גבוהים שהם תוצאה של הסעת מטענים כבדים במהירות גבוהה.
הרכבת הקלה בירושלים:
https://youtu.be/m5FSKeL9Wdk
זו של העיר סיאטל:
https://youtu.be/6ldHALn8ncU
בימים אלו בונים את תשתית הרכבת הקלה בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/MtgLJChZm-U
ונסיעת המבחן של רכבת קלה (ללא מילים):
https://youtu.be/M-LH_5-dNaU
מהי החשמלית שהולכת ונעלמת?
החשמלית (Tram) הוא מעין אוטובוס חשמלי, שהיה נפוץ בערים רבות באירופה ושימש להסעת נוסעים בערים וסביבותיהן.
בניגוד לאוטובוסים שיש להם מנוע בנזין או דיזל, החשמליות לא משתמשות בדלק אלא בחשמל. הן מקבלות את החשמל מכבלים המתוחים במסלול שלהן ושאליו הן מתחברות באמצעות מוטות מיוחדים שנמצאים על גגותיהן.
החשמליות נחשבו נקיות וטובות יותר לסביבה, במיוחד בערים גדולות וסואנות שבהן זיהום האוויר שגרמו האוטובוסים היה גדול ורע לבריאות.
כיום החשמלית הולכת ומוחלפת במרבית הערים ברכבת קלה שמשמשת להעברת נוסעים רבים יותר וביעילות גדולה יותר.
הנה החשמלית שהולכת ונעלמת:
http://youtu.be/y4_j7uM7Eok
לאן טס המטוס החשמלי?
בין מטוסי העתיד נראה שכדאי להתחיל לספור את המטוס החשמלי (Electric plane).
וזו לא סתם אלטרנטיבה טרנדית להגעה ממקום למקום, או לעקוף את הפקקים שבכבישים מהאוויר. כל מי שרואה לאן תעשיית הרכב דוהרת ברור שאותם יתרונות שהיא מזהה גלומים גם בהנעה אווירית.
חשבו על זה רגע: מטוסים עם מנועים חשמליים, שיאפשרו טיסה חסכונית בהרבה וגם שקטה משמעותית ממנועי בנזין וסילון. לא השמע עמו עסקה טובה?
הרי חסכון הוא טוב גם לאקלים, גם לכיס ולמחירי הכרטיסים שיהיו זולים משמעותית, גם השקט של המנוע החשמלי, גם האמינות הגבוהה יותר, שנובעת בין השאר מכך שבמנוע חשמלי יש פחות רכיבים שנשחקים או נשברים.
באמצעות מטוס חשמלי לגמרי ניתן לחסוך המון מהעלויות של הטסת מטוסי הסילון הרגילים. בהן אנו כנוסעים נדרשים לשלם את הדלק, השמן הרב וטיפולי התחזוקה העצומים שנדרשים למנועים.
אז עם הרבה יותר שקט וידידותיות כלפי הסביבה (ובסופו של דבר כלפי עצמנו), דומה שאין מסקנה אחרת מעבר לזו שהמנוע החשמלי הוא הדבר הבא גם בעולם התעופה.
אגב, גם מהנדסי התעופה והחלל מתרגשים מהמעבר המתקרב אל ההנעה החשמלית. הם יודעים שהוא מספק להם הזדמנות ל-Reset של הנדסת התעופה. נם יוכלו לבנות כלי טיס שונים מאוד מאלו שנבנים היום. כך למשל הרעיון של הנעה חשמלית מבוזרת (DEP) שניסו לתכנן במטוס ה-E-Thrust של ענקית התעופה והחלל האירופית איירבוס. במטוס זה יחליפו הרבה מדחפים קטנים וקלים, המונעים בחשמל וממוקמים באזורים שונים של המטוס, את מנועי הסילון הכבדים והמגושמים שמתחת לכנף.
את פריצת הדרך המדהימה סיפקה דווקא החברה הישראלית השאפתנית Eviation, שהציגה ב-2018 אבטיפוס של המטוס החשמלי שלה Alice. המטוס הזה מאפשר טיסה למרחקים קצרים, משהו כמו 1,000קילומטר, במחיר של נסיעה ברכבת. הוא פחות מחליף את מטוסי הנוסעים לחו"ל, אבל יכול לקצר נסיעה של 3 שעות ברכבת ומי יודע כמה ברכב הנוסע בכבישים פקוקים - ל-20 דקות טיסה בלבד.
ענקית המנועים רולס רויס גם היא זינקה לקדמת התחום, עם מטוס חשמלי שנכון ל-2022 הוא המטוס החשמלי המהיר בעולם.
הנה היתרונות הרבים של המטוס החשמלי (עברית):
https://youtu.be/WBpZ6TFZReA
האם המטוס החשמלי הראשון בעולם הוא ישראלי? (עברית):
https://youtu.be/uFH9iaUiKts
המטוס החשמלי המהיר ביותר בעולם של רולס רויס (עברית):
https://youtu.be/dx73y1BFVIM
עוד משובר השיאים הזה:
https://youtu.be/kd-RDX1IjuM
וסרטון תיעודי על תולדות המטוס החשמלי:
https://youtu.be/Kj4PE9uATJA?long=yes
האם יש סיכוי למכונית החשמלית?
רבים שואלים מה העתיד של המכונית החשמלית. במיוחד השאלה מתעוררת לאחר קריסתה של חברת בטר-פלייס הישראלית, שניסתה לייצר מכונית חשמלית ולא הצליחה להפוך את המוצר להצלחה עיסקית. בעבר הואשמו יצרני הרכב העיקריים של ארצות הברית בחבלה מכוונת במאמצי היצור של המכוניות החשמליות, אם כי לא נמצאו הוכחות ממשיות לכך.
בעבר, הבעיה ליצירת רכב חשמלי יעיל ואיכותי היתה בסוללות החשמליות שזמן הטעינה שלהן היה ממושך מדי, ההספקים החשמליים נמוכים והעלות של ייצורן היתה יקרה מדי. כיום, בעקבות פיתוחים חדשניים, כמו סוללות הליתיום וחידושי הננוטכנולוגיה, מאפשרים טעינה של שעות אחדות בזרם ביתי, או טעינת בזק מסחרית והללו פותרים את הבעיה העיקרית.
כיום מצליחות חברות שונות בעולם לייצר מכוניות חשמליות איכותיות, אם כי יקרות מדי לציבור הרחב. החברה הבולטת מביניהן היא חברת טסלה האמריקאית, שהקים ומנהל היזם הסדרתי המצליח אילון מאסק. מכונית הספורט החשמלית שלה נחשבת מעולה והוכרזה כמכונית החסכונית ביותר בארה"ב, עם ציון שמקביל לצריכת דלק של 47.3 ק"מ לליטר!
הנה סיפורה המוקדם של המכונית החשמלית של טסלה:
http://youtu.be/YVqlZO7tHFE
נסיעה על המכונית החשמלית הזו:
http://youtu.be/_DnW3tpQ57I
טסלה "סייבר טראק" חסינת הכדורים:
https://youtu.be/Q7nlMapFAM4
מכונית מרוץ? - טסלה רודסטר המהירה (בעברית) גומעת 1,000 ק"מ מכל טעינה!
https://youtu.be/o4GxmUHBtMY
ויש גם מתחרים, כמו היפניים הבאים (בעברית):
https://youtu.be/qb2Bo4-nc7E

מכוניות חשמליות כבר יש. גם קטנועים חשמליים כבר מתחילים להיראות בערים. אבל אופנועים, אותם דו-גלגליים עתירי כוח ומהירות, לא כל כך בקלות הופכים חשמליים. מגבלות היכולת של המנוע החשמלי ובמיוחד של המצברים של ההווה, לא מאפשרים ליצור אופנוע חזק מספיק שהוא גם חשמלי.
מיזמים רבים וחברות רכב מנסים ליצור את אופנוע העתיד החשמלי. זה עשוי להיות אחד המוצרים המצליחים שלהם, אם רק יתגברו על מכשולים טכנולוגיים העומדים בפניהם. כיום כבר נחשף אופנוע חשמלי (Electric motorcycle) איכותי, אם כי הוא עדיין צריך לעשות דרך, תרתי משמע, בכדי להגיע לביצועים של אופנועי הדלק המהירים והחזקים.
הנה האופנועים החשמליים בעולם:
https://youtu.be/w1jbVx-Bvo0
רעיון לאופנוע עתידני נוסף:
http://youtu.be/NFJPNBg0y0w
מצגת וידאו של אופנועים נוספים לעתיד:
http://youtu.be/Ilj4DInZV10
וכמה מהאופנועים האלקטרוניים שכבר נמכרים:
https://youtu.be/zVV08B4fI4o?long=yes

המונוסייקל (Monocycle), היוניסייקל החשמלי, או המונווויל החשמלי, הם שמותיו של כלי תחבורה אישי, חד-גלגלי וחשמלי, שעליו נוסעים בעמידה. זהו הממשיך החשמלי של כלים שקיימים כבר זמן רב בגרסה רגילה והוא יכול להפוך בקלות לכלי הרכב האישי והעירוני של העתיד.
במשקל של פחות מ-10 קילו, גובה של פחות מחצי מטר ורוחב פחות מ-20 סנטימטרים, הוא כנראה כלי התחבורה הקומפקטי ביותר שיש. הוא זול וחכם להפליא ויכול לעלות איתך הביתה או למשרד, מבלי לתפוס מקום רב.
הטכנולוגיה של המונוסייקלים היא חכמה מאד. מייצב את עצמו בעזרת ומחשב פנימי ומייצבים מבוססי ג'יירוסקופ מאפשרים לו יציבות מירבית, מנגנוני בטיחות שולטים במהירות שלו, כך שלא יאיץ למהירות שבה הוא יסכן את הנוהג בו. הג'יירוסקופ מקנה לו יציבות רבה ואף דואג שמזווית של 45 מעלות הוא יכבה אוטומטית, כדי שלא לגרור את הרוכב על הקרקע.
הנהיגה במונוסייקל היא באמצעות הטייה קלה של הגוף היא כל מה שדרוש כדי לשלוט במונוסייקל ולהפנותו ימינה או שמאלה, מהר ולאט. זה אולי נשמע פשוט, אבל כלי התחבורה הפשוט הזה מחייב שליטה והיא לוקחת זמן. שלא כמו מקורות ההשראה שלו, האופניים המוכרות לנו מחד ומנגד, מתקן הסגוויי המפורסם והיקר כל כך, הנהיגה במונו סייקל מחייבת תרגול ואימונים לא מעטים.
נראה שמעבר למגניבות שבכלי התחבורה הקטנטן והיעיל הזה, הוא לפני הכל פתרון מצוין לנוסעים ברכבת. קל לשאת אותו והוא לא תופס מקום או מחייב תשלום מיוחד. המונוסייקל הוא פתרון מעולה גם למתגוררים או עובדים בקומות גבוהות, במיוחד בערים גדולות, שבהן גניבות מהחנייה מאיימות בדרך קבע על בעלי אופניים חשמליים, קורקינטים חשמליים וכדומה.
הנה המונוסייקל בעיר הגדולה:
http://youtu.be/8N7xh4cWLfU
הסבר על הכלי המוצלח הזה:
https://youtu.be/YFkQbk4flcY
אפשר להגיע בו לשליטה מדהימה:
http://youtu.be/XMrYlV4g3OE
יש כאלו שמנווטים אותם בעזרת מתקן המזכיר ג'ויסטיק:
http://youtu.be/sueRuNYam88
ויש את הסולו וויל:
http://youtu.be/hvckQDB2X2g
הולכים לעבודה:
http://youtu.be/e5Hdq2QOugk
וחלק מהיצרנים מייצרים אותו עמיד וחזק להפליא:
http://youtu.be/fIMPH1Dli3g

קורקינט חשמלי (Electric scooter) הוא קורקינט שפועל על חשמל שנצבר בסוללה נטענת. בשנות ה-2000, עם התייקרות הדלק, הוא הפך לכלי תחבורה עירוני פופולארי.
מחירו הלא יקר של הקורקינט החשמלי, התחזוקה הזולה שלו ויכולתו להסיע את המשתמש ברחבי העיר בעלות אפסית - כל אלה הפכו אותו לכלי רכב שימושי ואהוד.
בהיותו כלי רכב אישי, הקורקינט גם חוסך אנרגיה וגם מקטין באופן משמעותי את זיהום האוויר. סביר שהוא היה ממשיך להיות להיט, אלמלא האופניים החשמליים הלכו ונעשו זולות ושימושיות גם הן, מה שהפך אותם ללהיט מלהיב לא פחות בקרב הצעירים בערים הגדולות.
הקורקינטים החשמליים הם זולים ונפוצים מאוד, אם כי יש גם קורקינטים ממונעים ונדירים יותר שנוסעים על דלק.
הנה הקורקינט החשמלי (ללא מילים):
https://youtu.be/IVwXGe74hzs
קורקינט חשמלי מתקפל וגאוני בשם Inokim:
https://youtu.be/wwiIgay535o
על יצרן ישראלי שבונה בעצמו קורקינטים חשמליים (עברית):
https://youtu.be/MpL_gKtcFx4
הקורקינט החשמלי ופתרונות אחרים למחירי הדלק (עברית):
https://youtu.be/gLR8otVSlts?t=13s
ולא נוהגים בכיוון התנועה? - נהגו נכון ושמרו על חייכם!
https://youtu.be/_1xCDkvz64o

"הוברבורד חשמלי" (Electric HoverBoard או Two Wheels Self Balancing Scooter) הוא סקייטבורד ממונע חדש ודו-גלגלי שהרוכב ניצב עליו לרוחב גופו ושולט בו באמצעות תנועות הגוף. זהו רכב גלגלי חשמלי שאין עליו מגבלות גיל כלשהן והוא אינו מחייב רישיון. מהירותו מגיעה ל-16 קילומטרים בשעה והוא נוח לנשיאה באוטובוסים וברכבת.
מעבר לשימוש בו על גבי מדרכות ומעברי חציה, הקומפקטיות של ההוברבורד מאפשרת להשתמש בו בכל מקום, כולל משרדים, קמפוסים, קניונים ועוד.
ההוברבורד נולד כגרסה פשוטה וזולה יותר של הסגוויי היוקרתי. כמוהו הוא מתבסס על חיישני איזון, ג'יירוסקופים. בשנה האחרונה הוא הפך פופולארי בקרב צעירים בארצות הברית והוא מתחיל להתפשט בעולם המערבי כולו.
הנה ההוברבורד הלוהט מדגם Razor:
https://youtu.be/BfVzC2-yLfE
ניתן להשתמש בהם בכל מקום:
https://youtu.be/LHS8GMx04jo
הנה ה-Hovertrax:
https://youtu.be/vA11YG1WB7A
מישהו שמלמד בנות לנסוע על ה-IO HAWK:
https://youtu.be/_sMI3uR4rH4
והדגמה בתערוכה של ההוברטרקס:
https://youtu.be/HdzglBy4zyc
כלי רכב חשמליים

הסגווי (Segway) הוא כלי תחבורה חשמלי, בעל שני הגלגלים בלבד, המשמש בני אדם לתנועה קלה ושקטה בעיר.
את שמו בעברית, "רכינוע", קיבל כלי התחבורה החשמלי מכך שהוא נע בהתאם לכיוון הרכינה של הגוף של הנוסע - רכינה שלו קדימה תניע את הסגוויי קדימה ונסיעה לאחור תתבצע ברכינה אחורה.
כאמור, לסגווי, בעל שני הגלגלים בלבד, יש בסיס בהיקף של בן-אדם יחיד ועל אף זאת הוא כלי תחבורה יציב שלא נופל כלל. הסוד הטכנולוגי שמאפשר זאת הם חיישני השיפוע, הג'יירוסקופים שמייצבים את הסגווי ושומרים אותו מאוזן.
הג'יירוסקופ הוא מכשיר שמודד ושומר על יציבות בכל מקרה, גם במצבים שבהם הרוכב מטה את גופו. הוא עושה זאת באמצעות מנועי ייצוב ממוחשבים שמותקנים בו.
מנוע נוסף הסיע אותו, לפחות בדגם המקורי, עד למהירות של 30 קילומטרים לשעה.
ממציא הסגווי הוא דין קיימן, שהבטיח לקראת חשיפתו שההמצאה שיחשוף תשנה את עולם הרכב ותתרום לאיכות הסביבה. הסגווי לא עשה זאת, בעיקר בשל עלויות גבוהות מדי שלא איפשרו לו להפוך לכלי שימושי ונפוץ בקרב הציבור הרחב.
כיום הסגווי נפוץ במיוחד אצל עשירים וגיקים וככלי לסיורים מאורגנים באתרי תיירות ברחבי העולם. את ההבטחה שלא הצליח הסגוויי לקיים מצליחים למרבה ההפתעה לקיים האופניים החשמליים והקורקינט החשמלי - שני פיתוחים חדשים על כלי רכב ותיקים וזולים הרבה יותר.
הנה הסגווי והנסיעה איתו:
http://youtu.be/rzQe9ELzpaI?t=7s
כך פועל הסגוויי:
https://youtu.be/RpC9e5vObgc
השימוש בסגווי והנסיעה הבטוחה בו:
http://youtu.be/z4HJTCSwiyQ
והלהיט לתיירים שהפך הסגווי במקומות רבים בעולם:
http://youtu.be/2PMMbGaOhco

הרכבת הקלה (Light rail) היא רכבת שנוסעת ברחובות הערים וסביבתן. ממש כשמה, הרכבת הקלה משמשת לנסיעה קלה ומהירה ברחובות הערים הגדולות והסואנות.
במונח "רכבת קלה" החלו להשתמש בשנות ה-70 של המאה ה-20. בדרך כלל הוא התייחס להגדרה המצומצמת של המונח - כלומר לרכבות המאופיינות במספרי נוסעים קטנים, מגיעות בתדירות גבוהה ומופעלות בחשמל, כולל כלי התחבורה העירוני שנקרא "חשמלית" (ראו בתגית "חשמלית").
זאת לעומת "רכבות כבדות", מונח שכולל את מרבית סוגי הרכבות, כולל רכבות נוסעים, רכבות מהירות, רכבות משא ורכבות תחתית.
בהגדרה רחבה יותר מתייחס המונח "רכבת קלה" לרכבות עירוניות שפעלו במאות ה-19 וה-20, גם אם היו מבוססות על מנועי דיזל או אפילו קיטור.
#משתנים ונתונים
לרכבת הקלה מועבר החשמל ברוב המקרים דרך קווי חשמל עיליים או בחיבור לקו חשמל העובר בתחום המסילה. לשם כך מותקנים ומיושמים אמצעי בטיחות והגנה מיוחדים, המונעים מעוברי אורח לגעת בקו החשמל.
ועדיין, בשל מחסור בתקציבים בזמן ההקמה שלה, פועלת הרכבת הקלה במקומות מסוימים באמצעות מנועי דיזל.
כך או כך, המונח "קל" לא מכוון בהכרח להיותו של הקרון קל יותר במשקלו, מזה של קרון רכבת רגילה. ה"קל" מתייחס להיקף המצומצם של עומס השימוש המיועד בה, בהשוואה לרכבת רגילה.
למספר הנוסעים הקטן ברכבות קלות ובמקביל לשירות בתדירות גבוהה שהן מציעות.
ועדיין, מרבית מערכות הרכבת הקלה בעולם מציעות סוג של שילוב בין הרכבת הקלה והרכבת ה"כבדה".
#סוגי הרכבות הקלות
שני סוגים עיקריים של רכבת קלה קיימות:
רכבת קלה על גבי מסילות - נוסעת ברחובות העיר, תוך שמסילותיה עוברות על הכבישים שעליהם נעים כלי רכב אחרים. העלייה אל הרכבת הזו היא מקו הרחוב ותדירות העצירות בה גבוהה, או בלשון הנוסעים "היא מגיעה מהר".
רכבת קלה המופרדת משאר כלי הרכב - זו רכבת מודרנית יותר, הנוסעת באזור נפרד מזה שבו נעה שאר התנועה על הכביש. העלייה והירידה אל הרכבת וממנה היא בתחנות מוגבהות מקו המסילה והעצירות ברכבת כזו הרבה פחות תכופות.
#הבדלי המסילות
בין הרכבות הכבדות והרכבת הקלה, שלא לומר הקלילה, בולטים גם הבדלי המסילות.
מסילות הרכבת הקלה נועדו לתמרון ברחובות העיר הצפופה ולא נדרשות לעמוד בעומסים גדולים. זה מאפשר בהן שיפועים גדולים ופניות חדות. זאת לעומת מסילות הרכבות הכבדות שנדרשות לעמוד בעומסים גבוהים שהם תוצאה של הסעת מטענים כבדים במהירות גבוהה.
הרכבת הקלה בירושלים:
https://youtu.be/m5FSKeL9Wdk
זו של העיר סיאטל:
https://youtu.be/6ldHALn8ncU
בימים אלו בונים את תשתית הרכבת הקלה בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/MtgLJChZm-U
ונסיעת המבחן של רכבת קלה (ללא מילים):
https://youtu.be/M-LH_5-dNaU

החשמלית (Tram) הוא מעין אוטובוס חשמלי, שהיה נפוץ בערים רבות באירופה ושימש להסעת נוסעים בערים וסביבותיהן.
בניגוד לאוטובוסים שיש להם מנוע בנזין או דיזל, החשמליות לא משתמשות בדלק אלא בחשמל. הן מקבלות את החשמל מכבלים המתוחים במסלול שלהן ושאליו הן מתחברות באמצעות מוטות מיוחדים שנמצאים על גגותיהן.
החשמליות נחשבו נקיות וטובות יותר לסביבה, במיוחד בערים גדולות וסואנות שבהן זיהום האוויר שגרמו האוטובוסים היה גדול ורע לבריאות.
כיום החשמלית הולכת ומוחלפת במרבית הערים ברכבת קלה שמשמשת להעברת נוסעים רבים יותר וביעילות גדולה יותר.
הנה החשמלית שהולכת ונעלמת:
http://youtu.be/y4_j7uM7Eok

בין מטוסי העתיד נראה שכדאי להתחיל לספור את המטוס החשמלי (Electric plane).
וזו לא סתם אלטרנטיבה טרנדית להגעה ממקום למקום, או לעקוף את הפקקים שבכבישים מהאוויר. כל מי שרואה לאן תעשיית הרכב דוהרת ברור שאותם יתרונות שהיא מזהה גלומים גם בהנעה אווירית.
חשבו על זה רגע: מטוסים עם מנועים חשמליים, שיאפשרו טיסה חסכונית בהרבה וגם שקטה משמעותית ממנועי בנזין וסילון. לא השמע עמו עסקה טובה?
הרי חסכון הוא טוב גם לאקלים, גם לכיס ולמחירי הכרטיסים שיהיו זולים משמעותית, גם השקט של המנוע החשמלי, גם האמינות הגבוהה יותר, שנובעת בין השאר מכך שבמנוע חשמלי יש פחות רכיבים שנשחקים או נשברים.
באמצעות מטוס חשמלי לגמרי ניתן לחסוך המון מהעלויות של הטסת מטוסי הסילון הרגילים. בהן אנו כנוסעים נדרשים לשלם את הדלק, השמן הרב וטיפולי התחזוקה העצומים שנדרשים למנועים.
אז עם הרבה יותר שקט וידידותיות כלפי הסביבה (ובסופו של דבר כלפי עצמנו), דומה שאין מסקנה אחרת מעבר לזו שהמנוע החשמלי הוא הדבר הבא גם בעולם התעופה.
אגב, גם מהנדסי התעופה והחלל מתרגשים מהמעבר המתקרב אל ההנעה החשמלית. הם יודעים שהוא מספק להם הזדמנות ל-Reset של הנדסת התעופה. נם יוכלו לבנות כלי טיס שונים מאוד מאלו שנבנים היום. כך למשל הרעיון של הנעה חשמלית מבוזרת (DEP) שניסו לתכנן במטוס ה-E-Thrust של ענקית התעופה והחלל האירופית איירבוס. במטוס זה יחליפו הרבה מדחפים קטנים וקלים, המונעים בחשמל וממוקמים באזורים שונים של המטוס, את מנועי הסילון הכבדים והמגושמים שמתחת לכנף.
את פריצת הדרך המדהימה סיפקה דווקא החברה הישראלית השאפתנית Eviation, שהציגה ב-2018 אבטיפוס של המטוס החשמלי שלה Alice. המטוס הזה מאפשר טיסה למרחקים קצרים, משהו כמו 1,000קילומטר, במחיר של נסיעה ברכבת. הוא פחות מחליף את מטוסי הנוסעים לחו"ל, אבל יכול לקצר נסיעה של 3 שעות ברכבת ומי יודע כמה ברכב הנוסע בכבישים פקוקים - ל-20 דקות טיסה בלבד.
ענקית המנועים רולס רויס גם היא זינקה לקדמת התחום, עם מטוס חשמלי שנכון ל-2022 הוא המטוס החשמלי המהיר בעולם.
הנה היתרונות הרבים של המטוס החשמלי (עברית):
https://youtu.be/WBpZ6TFZReA
האם המטוס החשמלי הראשון בעולם הוא ישראלי? (עברית):
https://youtu.be/uFH9iaUiKts
המטוס החשמלי המהיר ביותר בעולם של רולס רויס (עברית):
https://youtu.be/dx73y1BFVIM
עוד משובר השיאים הזה:
https://youtu.be/kd-RDX1IjuM
וסרטון תיעודי על תולדות המטוס החשמלי:
https://youtu.be/Kj4PE9uATJA?long=yes

רבים שואלים מה העתיד של המכונית החשמלית. במיוחד השאלה מתעוררת לאחר קריסתה של חברת בטר-פלייס הישראלית, שניסתה לייצר מכונית חשמלית ולא הצליחה להפוך את המוצר להצלחה עיסקית. בעבר הואשמו יצרני הרכב העיקריים של ארצות הברית בחבלה מכוונת במאמצי היצור של המכוניות החשמליות, אם כי לא נמצאו הוכחות ממשיות לכך.
בעבר, הבעיה ליצירת רכב חשמלי יעיל ואיכותי היתה בסוללות החשמליות שזמן הטעינה שלהן היה ממושך מדי, ההספקים החשמליים נמוכים והעלות של ייצורן היתה יקרה מדי. כיום, בעקבות פיתוחים חדשניים, כמו סוללות הליתיום וחידושי הננוטכנולוגיה, מאפשרים טעינה של שעות אחדות בזרם ביתי, או טעינת בזק מסחרית והללו פותרים את הבעיה העיקרית.
כיום מצליחות חברות שונות בעולם לייצר מכוניות חשמליות איכותיות, אם כי יקרות מדי לציבור הרחב. החברה הבולטת מביניהן היא חברת טסלה האמריקאית, שהקים ומנהל היזם הסדרתי המצליח אילון מאסק. מכונית הספורט החשמלית שלה נחשבת מעולה והוכרזה כמכונית החסכונית ביותר בארה"ב, עם ציון שמקביל לצריכת דלק של 47.3 ק"מ לליטר!
הנה סיפורה המוקדם של המכונית החשמלית של טסלה:
http://youtu.be/YVqlZO7tHFE
נסיעה על המכונית החשמלית הזו:
http://youtu.be/_DnW3tpQ57I
טסלה "סייבר טראק" חסינת הכדורים:
https://youtu.be/Q7nlMapFAM4
מכונית מרוץ? - טסלה רודסטר המהירה (בעברית) גומעת 1,000 ק"מ מכל טעינה!
https://youtu.be/o4GxmUHBtMY
ויש גם מתחרים, כמו היפניים הבאים (בעברית):
https://youtu.be/qb2Bo4-nc7E
מה זה רכב היברידי?
הנעה היברידית או בעברית "הנעת כלאיים" היא הנעה שמשלבת שני סוגי מנוע בכלי רכב אחד. למכוניות היברידיות שני מנועים - לרוב מנוע חשמלי ולידו מנוע רגיל - בדרך כלל מנוע בעירה פנימית. שילוב המנועים מאפשר ניצול מיטבי של הדלק, מה שאומר שניתן לחסוך בעלות הנסיעה ולהקטין את זיהום האוויר שמייצרת המכונית ההיברידית.
עם זאת, בשל המנוע הכפול והמצבר היקר שבהן, כמו גם מורכבות התיאום בין המנועים, מחירן של מכוניות היברידיות הוא גבוה יותר משל כלי רכב רגילים. הן גם כבדות יותר, בשל המנוע והמצבר הנוספים והטיפול בהן יקר יותר מזה של מכונית רגילה.
הנה דוגמה למכונית הייבריד בישראל (עברית):
http://youtu.be/1LVlYxV8waY?t=8s
ומגוון האפשרויות להנעת כלי רכב:
https://youtu.be/UoH2-TlcDrU
הנעה היברידית או בעברית "הנעת כלאיים" היא הנעה שמשלבת שני סוגי מנוע בכלי רכב אחד. למכוניות היברידיות שני מנועים - לרוב מנוע חשמלי ולידו מנוע רגיל - בדרך כלל מנוע בעירה פנימית. שילוב המנועים מאפשר ניצול מיטבי של הדלק, מה שאומר שניתן לחסוך בעלות הנסיעה ולהקטין את זיהום האוויר שמייצרת המכונית ההיברידית.
עם זאת, בשל המנוע הכפול והמצבר היקר שבהן, כמו גם מורכבות התיאום בין המנועים, מחירן של מכוניות היברידיות הוא גבוה יותר משל כלי רכב רגילים. הן גם כבדות יותר, בשל המנוע והמצבר הנוספים והטיפול בהן יקר יותר מזה של מכונית רגילה.
הנה דוגמה למכונית הייבריד בישראל (עברית):
http://youtu.be/1LVlYxV8waY?t=8s
ומגוון האפשרויות להנעת כלי רכב:
https://youtu.be/UoH2-TlcDrU
