"הוברבורד חשמלי" (Electric HoverBoard או Two Wheels Self Balancing Scooter) הוא סקייטבורד ממונע חדש ודו-גלגלי שהרוכב ניצב עליו לרוחב גופו ושולט בו באמצעות תנועות הגוף. זהו רכב גלגלי חשמלי שאין עליו מגבלות גיל כלשהן והוא אינו מחייב רישיון. מהירותו מגיעה ל-16 קילומטרים בשעה והוא נוח לנשיאה באוטובוסים וברכבת.

מעבר לשימוש בו על גבי מדרכות ומעברי חציה, הקומפקטיות של ההוברבורד מאפשרת להשתמש בו בכל מקום, כולל משרדים, קמפוסים, קניונים ועוד.

ההוברבורד נולד כגרסה פשוטה וזולה יותר של הסגוויי היוקרתי. כמוהו הוא מתבסס על חיישני איזון, ג'יירוסקופים. בשנה האחרונה הוא הפך פופולארי בקרב צעירים בארצות הברית והוא מתחיל להתפשט בעולם המערבי כולו.


הנה ההוברבורד הלוהט מדגם Razor:

https://youtu.be/BfVzC2-yLfE


ניתן להשתמש בהם בכל מקום:

https://youtu.be/LHS8GMx04jo


הנה ה-Hovertrax:

https://youtu.be/vA11YG1WB7A


מישהו שמלמד בנות לנסוע על ה-IO HAWK:

https://youtu.be/_sMI3uR4rH4


והדגמה בתערוכה של ההוברטרקס:

https://youtu.be/HdzglBy4zyc

קורקינט חשמלי (Electric scooter) הוא קורקינט שפועל על חשמל שנצבר בסוללה נטענת. בשנות ה-2000, עם התייקרות הדלק, הוא הפך לכלי תחבורה עירוני פופולארי.

מחירו הלא יקר של הקורקינט החשמלי, התחזוקה הזולה שלו ויכולתו להסיע את המשתמש ברחבי העיר בעלות אפסית - כל אלה הפכו אותו לכלי רכב שימושי ואהוד.

בהיותו כלי רכב אישי, הקורקינט גם חוסך אנרגיה וגם מקטין באופן משמעותי את זיהום האוויר. סביר שהוא היה ממשיך להיות להיט, אלמלא האופניים החשמליים הלכו ונעשו זולות ושימושיות גם הן, מה שהפך אותם ללהיט מלהיב לא פחות בקרב הצעירים בערים הגדולות.

הקורקינטים החשמליים הם זולים ונפוצים מאוד, אם כי יש גם קורקינטים ממונעים ונדירים יותר שנוסעים על דלק.


הנה הקורקינט החשמלי (ללא מילים):

https://youtu.be/IVwXGe74hzs


קורקינט חשמלי מתקפל וגאוני בשם Inokim:

https://youtu.be/wwiIgay535o


על יצרן ישראלי שבונה בעצמו קורקינטים חשמליים (עברית):

https://youtu.be/MpL_gKtcFx4


הקורקינט החשמלי ופתרונות אחרים למחירי הדלק (עברית):

https://youtu.be/gLR8otVSlts?t=13s


האם הוא מהיר מאתלט מקצועי?

https://youtu.be/DLnwNqDSjKc


ולא נוהגים בכיוון התנועה? - מסוכן מאוד. נהגו נכון ושמרו על חייכם!

https://youtu.be/_1xCDkvz64o

מכוניות חשמליות כבר יש. גם קטנועים חשמליים כבר נוסעים ברחובות הערים. אבל אופנועים, אותם דו-גלגליים עתירי כוח ומהירות, לא כל כך בקלות הופכים חשמליים. מגבלות היכולת של המנוע החשמלי ובמיוחד של המצברים של ההווה, לא מאפשרים ליצור אופנוע חזק מספיק שהוא גם חשמלי.

מיזמים רבים וחברות רכב מנסים ליצור את אופנוע העתיד החשמלי. זה עשוי להיות אחד המוצרים המצליחים שלהם, אם רק יתגברו על מכשולים טכנולוגיים העומדים בפניהם.

כיום כבר נחשף אופנוע חשמלי (Electric motorcycle) איכותי, אם כי הוא עדיין צריך לעשות דרך, תרתי משמע, בכדי להגיע לביצועים של אופנועי הדלק המהירים והחזקים.


הנה האופנוע החשמלי שמתכננת טסלה:

https://youtu.be/dUkfFJcAXGw


רעיון לאופנוע עתידני נוסף:

http://youtu.be/NFJPNBg0y0w


אופנוע אדוונצ'ר חשמלי שנמכר (עברית):

https://youtu.be/Lg2NwYXDWTE


סרטון מקיף על האופנוע החשמלי של טסלה:

https://youtu.be/y6aSD551VFQ?long=yes


וכמה מהאופנועים האלקטרוניים שכבר נמכרים:

https://youtu.be/zVV08B4fI4o?long=yes

הסגווי (Segway) הוא כלי תחבורה חשמלי, בעל שני הגלגלים בלבד, המשמש בני אדם לתנועה קלה ושקטה בעיר.

את שמו בעברית, "רכינוע", קיבל כלי התחבורה החשמלי מכך שהוא נע בהתאם לכיוון הרכינה של הגוף של הנוסע - רכינה שלו קדימה תניע את הסגוויי קדימה ונסיעה לאחור תתבצע ברכינה אחורה.

כאמור, לסגווי, בעל שני הגלגלים בלבד, יש בסיס בהיקף של בן-אדם יחיד ועל אף זאת הוא כלי תחבורה יציב שלא נופל כלל. הסוד הטכנולוגי שמאפשר זאת הם חיישני השיפוע, הג'יירוסקופים שמייצבים את הסגווי ושומרים אותו מאוזן.

הג'יירוסקופ הוא מכשיר שמודד ושומר על יציבות בכל מקרה, גם במצבים שבהם הרוכב מטה את גופו. הוא עושה זאת באמצעות מנועי ייצוב ממוחשבים שמותקנים בו.

מנוע נוסף הסיע אותו, לפחות בדגם המקורי, עד למהירות של 30 קילומטרים לשעה.

ממציא הסגווי הוא דין קיימן, שהבטיח לקראת חשיפתו שההמצאה שיחשוף תשנה את עולם הרכב ותתרום לאיכות הסביבה. הסגווי לא עשה זאת, בעיקר בשל עלויות גבוהות מדי שלא איפשרו לו להפוך לכלי שימושי ונפוץ בקרב הציבור הרחב.

כיום הסגווי נפוץ במיוחד אצל עשירים וגיקים וככלי לסיורים מאורגנים באתרי תיירות ברחבי העולם. את ההבטחה שלא הצליח הסגוויי לקיים מצליחים למרבה ההפתעה לקיים האופניים החשמליים והקורקינט החשמלי - שני פיתוחים חדשים על כלי רכב ותיקים וזולים הרבה יותר.


הנה הסגווי והנסיעה איתו:

http://youtu.be/rzQe9ELzpaI?t=7s


כך פועל הסגוויי:

https://youtu.be/RpC9e5vObgc


השימוש בסגווי והנסיעה הבטוחה בו:

http://youtu.be/z4HJTCSwiyQ


והלהיט לתיירים שהפך הסגווי במקומות רבים בעולם:

http://youtu.be/2PMMbGaOhco

הרכבת הקלה (Light rail) היא רכבת שנוסעת ברחובות הערים וסביבתן. ממש כשמה, הרכבת הקלה משמשת לנסיעה קלה ומהירה ברחובות הערים הגדולות והסואנות.

במונח "רכבת קלה" החלו להשתמש בשנות ה-70 של המאה ה-20. בדרך כלל הוא התייחס להגדרה המצומצמת של המונח - כלומר לרכבות המאופיינות במספרי נוסעים קטנים, מגיעות בתדירות גבוהה ומופעלות בחשמל, כולל כלי התחבורה העירוני שנקרא "חשמלית" (ראו בתגית "חשמלית").

זאת לעומת "רכבות כבדות", מונח שכולל את מרבית סוגי הרכבות, כולל רכבות נוסעים, רכבות מהירות, רכבות משא ורכבות תחתית.

בהגדרה רחבה יותר מתייחס המונח "רכבת קלה" לרכבות עירוניות שפעלו במאות ה-19 וה-20, גם אם היו מבוססות על מנועי דיזל או אפילו קיטור.


#משתנים ונתונים
לרכבת הקלה מועבר החשמל ברוב המקרים דרך קווי חשמל עיליים או בחיבור לקו חשמל העובר בתחום המסילה. לשם כך מותקנים ומיושמים אמצעי בטיחות והגנה מיוחדים, המונעים מעוברי אורח לגעת בקו החשמל.

ועדיין, בשל מחסור בתקציבים בזמן ההקמה שלה, פועלת הרכבת הקלה במקומות מסוימים באמצעות מנועי דיזל.

כך או כך, המונח "קל" לא מכוון בהכרח להיותו של הקרון קל יותר במשקלו, מזה של קרון רכבת רגילה. ה"קל" מתייחס להיקף המצומצם של עומס השימוש המיועד בה, בהשוואה לרכבת רגילה.

למספר הנוסעים הקטן ברכבות קלות ובמקביל לשירות בתדירות גבוהה שהן מציעות.

ועדיין, מרבית מערכות הרכבת הקלה בעולם מציעות סוג של שילוב בין הרכבת הקלה והרכבת ה"כבדה".


#סוגי הרכבות הקלות
שני סוגים עיקריים של רכבת קלה קיימות:

רכבת קלה על גבי מסילות - נוסעת ברחובות העיר, תוך שמסילותיה עוברות על הכבישים שעליהם נעים כלי רכב אחרים. העלייה אל הרכבת הזו היא מקו הרחוב ותדירות העצירות בה גבוהה, או בלשון הנוסעים "היא מגיעה מהר".

רכבת קלה המופרדת משאר כלי הרכב - זו רכבת מודרנית יותר, הנוסעת באזור נפרד מזה שבו נעה שאר התנועה על הכביש. העלייה והירידה אל הרכבת וממנה היא בתחנות מוגבהות מקו המסילה והעצירות ברכבת כזו הרבה פחות תכופות.


#הבדלי המסילות
בין הרכבות הכבדות והרכבת הקלה, שלא לומר הקלילה, בולטים גם הבדלי המסילות.

מסילות הרכבת הקלה נועדו לתמרון ברחובות העיר הצפופה ולא נדרשות לעמוד בעומסים גדולים. זה מאפשר בהן שיפועים גדולים ופניות חדות. זאת לעומת מסילות הרכבות הכבדות שנדרשות לעמוד בעומסים גבוהים שהם תוצאה של הסעת מטענים כבדים במהירות גבוהה.


הרכבת הקלה בירושלים:

https://youtu.be/m5FSKeL9Wdk


זו של העיר סיאטל:

https://youtu.be/6ldHALn8ncU


בימים אלו בונים את תשתית הרכבת הקלה בתל אביב (עברית):

https://youtu.be/MtgLJChZm-U


ונסיעת המבחן של רכבת קלה (ללא מילים):

https://youtu.be/M-LH_5-dNaU

החשמלית (Tram) הוא מעין אוטובוס חשמלי, שהיה נפוץ בערים רבות באירופה ושימש להסעת נוסעים בערים וסביבותיהן.

בניגוד לאוטובוסים שיש להם מנוע בנזין או דיזל, החשמליות לא משתמשות בדלק אלא בחשמל. הן מקבלות את החשמל מכבלים המתוחים במסלול שלהן ושאליו הן מתחברות באמצעות מוטות מיוחדים שנמצאים על גגותיהן.

החשמליות נחשבו נקיות וטובות יותר לסביבה, במיוחד בערים גדולות וסואנות שבהן זיהום האוויר שגרמו האוטובוסים היה גדול ורע לבריאות.

כיום החשמלית הולכת ומוחלפת במרבית הערים ברכבת קלה שמשמשת להעברת נוסעים רבים יותר וביעילות גדולה יותר.


הנה החשמלית שהולכת ונעלמת:

http://youtu.be/y4_j7uM7Eok

היוניסייקל (Unicycle), בעברית חד-אופן או אופן חד גלגלי, הוא מעין אופניים בעלי גלגל אחד בלבד, שלהבדיל מהמונוסייקל החשמלי (ראו בתגית "מונוסייקל"), אינם חשמליים.

היוניסייקל מונע בדרך כלל על ידי הרוכב. בדומה לאופניים, הרכיבה על חד-אופן כזה נעשית באמצעות דוושות, כשמערכת הדוושות פשוטה יותר מזו של האופניים.

רכיבה על יוניסייקל מחייבת מיומנות שניתן ללמוד די מהר, בכמה שעות של לימוד ועד כ-12 שעות בממוצע.

לרכיבה כזו דרוש שיווי משקל טוב במיוחד, כי בניגוד לאופניים, בהן יש לשמור על יציבות לשני הכיוונים, בחד-אופן מתווסף גם הסיכון ליפול קדימה או אחורה, מה שאומר שנדרשת שמירה על יציבות לכל ארבעת הכיוונים..

לשיווי המשקל הקשה יותר בחד האופן תורמת גם מהירותו הנמוכה מבאופניים, מה שמקשה יותר על שמירת היציבות.

האלקטריק יוניסייקל הוא חד אופן חשמלי שהרוכב יושב עליו ונוסע כמו להטוטן בקרקס. בערים שונות, כמו יורק, אסור לרכוב עליו בתחומי העיר.

אם בעבר חדי-אופן נראו בדרך כלל במופעי לוליינות וקרקס, בימינו מתקיימת סצנה ספורטיבית של ממש סביבו. בין קטגוריות חד-האופן ניתן למצוא רכיבת שטח, תרגילי פלאטלנד, רכיבה אומנותית, או פריסטייל, מעבר מכשולים הנקרא "טריאל", קפיצה לגובה או לרוחק ושלל מירוצים - החל מ-100 מטר ועד מירוץ מרתון לחד אופן.


הנה היוני סייקל:

http://youtu.be/Dev5NYzjRvk


על היוניסייקל לבית הספר:

https://youtu.be/nnG5wKPX5u8


אל תנסו את זה בבית - יוניסייקל אתגרי:

https://youtu.be/RkppaV-gQXU


יוניסייקל שטח:

https://youtu.be/jqDtrIUQSOM


כיום יש גם יוניסייקל חשמלי:

https://youtu.be/jifDRfyh2EQ


כך תלמדו לרכוב על תוך שעתיים:

https://youtu.be/ncjFqrXj0_Y


לוליינות מדהימה של יוניסייקלינג:

https://youtu.be/Ni1ePJGljy8


ללמוד לוליינות היוניסייקל:

https://youtu.be/b7POQSu4GjM


ולהקת OK Go הנהדרת בקליפ על היוניסייקל:

https://youtu.be/u1ZB_rGFyeU

בין מטוסי העתיד נראה שכדאי להתחיל לספור את המטוס החשמלי (Electric plane).

וזו לא סתם אלטרנטיבה טרנדית להגעה ממקום למקום, או לעקוף את הפקקים שבכבישים מהאוויר. כל מי שרואה לאן תעשיית הרכב דוהרת ברור שאותם יתרונות שהיא מזהה גלומים גם בהנעה אווירית.

חשבו על זה רגע: מטוסים עם מנועים חשמליים, שיאפשרו טיסה חסכונית בהרבה וגם שקטה משמעותית ממנועי בנזין וסילון. לא השמע עמו עסקה טובה?

הרי חסכון הוא טוב גם לאקלים, גם לכיס ולמחירי הכרטיסים שיהיו זולים משמעותית, גם השקט של המנוע החשמלי, גם האמינות הגבוהה יותר, שנובעת בין השאר מכך שבמנוע חשמלי יש פחות רכיבים שנשחקים או נשברים.

באמצעות מטוס חשמלי לגמרי ניתן לחסוך המון מהעלויות של הטסת מטוסי הסילון הרגילים. בהן אנו כנוסעים נדרשים לשלם את הדלק, השמן הרב וטיפולי התחזוקה העצומים שנדרשים למנועים.

אז עם הרבה יותר שקט וידידותיות כלפי הסביבה (ובסופו של דבר כלפי עצמנו), דומה שאין מסקנה אחרת מעבר לזו שהמנוע החשמלי הוא הדבר הבא גם בעולם התעופה.

אגב, גם מהנדסי התעופה והחלל מתרגשים מהמעבר המתקרב אל ההנעה החשמלית. הם יודעים שהוא מספק להם הזדמנות ל-Reset של הנדסת התעופה. נם יוכלו לבנות כלי טיס שונים מאוד מאלו שנבנים היום. כך למשל הרעיון של הנעה חשמלית מבוזרת (DEP) שניסו לתכנן במטוס ה-E-Thrust של ענקית התעופה והחלל האירופית איירבוס. במטוס זה יחליפו הרבה מדחפים קטנים וקלים, המונעים בחשמל וממוקמים באזורים שונים של המטוס, את מנועי הסילון הכבדים והמגושמים שמתחת לכנף.

את פריצת הדרך המדהימה סיפקה דווקא החברה הישראלית השאפתנית Eviation, שהציגה ב-2018 אבטיפוס של המטוס החשמלי שלה Alice. המטוס הזה מאפשר טיסה למרחקים קצרים, משהו כמו 1,000קילומטר, במחיר של נסיעה ברכבת. הוא פחות מחליף את מטוסי הנוסעים לחו"ל, אבל יכול לקצר נסיעה של 3 שעות ברכבת ומי יודע כמה ברכב הנוסע בכבישים פקוקים - ל-20 דקות טיסה בלבד.

ענקית המנועים רולס רויס גם היא זינקה לקדמת התחום, עם מטוס חשמלי שנכון ל-2022 הוא המטוס החשמלי המהיר בעולם.


הנה היתרונות הרבים של המטוס החשמלי (עברית):

https://youtu.be/WBpZ6TFZReA


האם המטוס החשמלי הראשון בעולם הוא ישראלי? (עברית):

https://youtu.be/uFH9iaUiKts


המטוס החשמלי המהיר ביותר בעולם של רולס רויס (עברית):

https://youtu.be/dx73y1BFVIM


עוד משובר השיאים הזה:

https://youtu.be/kd-RDX1IjuM


וסרטון תיעודי על תולדות המטוס החשמלי:

https://youtu.be/Kj4PE9uATJA?long=yes

המכונית החשמלית הולכת ותופסת את מקומה על כבישי העולם. מעבר לתחזוקה הפשוטה יותר והנסיעה השקטה שלו, רכב חשמלי מציע אלטרנטיבה סביבתית מצוינת לכלי רכב מסורתיים מונעי בנזין, היוצרים זיהום ופוגעים קשות בסביבה.

לפני עשור רבים שאלו מה העתיד של המכונית החשמלית. בארץ התעוררה השאלה, במיוחד לאחר קריסתה של חברת בטר-פלייס הישראלית, שניסתה לייצר מכונית חשמלית ולא הצליחה להפוך את המוצר להצלחה עיסקית.

גם אם כי לא נמצאו הוכחות ממשיות לכך, בעבר הואשמו יצרני הרכב העיקריים של ארצות הברית למשל, בחבלה מכוונת במאמצי היצור של המכוניות החשמליות.

כיום המצב השתנה מן הקצה אל הקצה. כל ענקיות הרכב מייצרות מכוניות חשמליות ודגמים רבים מתחרים בטסלה הוותיקה והמצליחה.

עם התגברות משבר האקלים מבינים כולם שהמכונית החשמלית מפחיתה זיהום ותורמת לסביבה נקייה יותר. מכאן היא הולכת ותופסת במהירות את מקומה במכירות כלי הרכב.

המומחים גורסים שבתוך שנים אחדות תהיה המכונית החשמלית נמכרת יותר מהמכוניות המונעות בדלקים.

סטארטאפים קטנים יחסית, שנכנסו לתחום הרכב בזכות רעיונות חדשניים לפיתוח של רכב חשמלי, נאבקים במפלצות כמו מרצדס, טויוטה ואחרות, שמצד אחד מוכיחות בהגעה אליו שהשינוי מתקרב ומנגד מאיימות לדחוק אותן החוצה.

בעבר, הבעיה ליצירת רכב חשמלי יעיל ואיכותי היתה בסוללות החשמליות שזמן הטעינה שלהן היה ממושך מדי, ההספקים החשמליים נמוכים והעלות של ייצורן היתה יקרה מדי. כיום, מאפשרים פיתוחים חדשניים, כמו סוללות הליתיום וחידושים בעולם הננוטכנולוגיה, טעינה של שעות אחדות בזרם בית או טעינת בזק מסחרית על הדרך. הללו פותרים את הבעיה העיקרית, אם כי טווח הנסיעה מטעינה לטעינה דורש שיפור.

כיום מצליחות חברות שונות בעולם לייצר מכוניות חשמליות איכותיות, אם כי יקרות יחסית לציבור הרחב. החברה הבולטת מביניהן היא חברת טסלה האמריקאית, שהקים ומנהל היזם הסדרתי המצליח אילון מאסק.

מכונית הספורט החשמלית של טסלה נחשבת מעולה והוכרזה כמכונית החסכונית ביותר בארה"ב, עם ציון שמקביל לצריכת דלק של 47.3 ק"מ לליטר והכנסות שיא, שהפכו אותו תוך זמן קצר לאדם העשיר ביותר בעולם.


הנה סיפורה המוקדם של המכונית החשמלית של טסלה:

http://youtu.be/YVqlZO7tHFE


תולדות המנוע החשמלי ארוכים שחושבים (מתורגם):

https://youtu.be/-EG6rqA2vvA


התגובה הסינית הנגישה יותר והמשתפרת (עברית):

https://youtu.be/FkVNr4TLLNo


נסיעה בטסלה החשמלית:

http://youtu.be/_DnW3tpQ57I


טסלה "סייבר טראק" חסינת הכדורים:

https://youtu.be/Q7nlMapFAM4


מכונית מרוץ? - טסלה רודסטר המהירה גומעת 1,000 ק"מ לכל טעינה (עברית):

https://youtu.be/o4GxmUHBtMY


יש גם מתחרים, כמו היפנים הבאים (עברית):

https://youtu.be/qb2Bo4-nc7E


והמהפך בזמן אמת 2022 (עברית):

https://youtu.be/Ukcysjg9F9Q?long=yes

הנעה היברידית או בעברית "הנעת כלאיים" היא הנעה שמשלבת שני סוגי מנוע בכלי רכב אחד. למכוניות היברידיות שני מנועים - לרוב מנוע חשמלי ולידו מנוע רגיל - בדרך כלל מנוע בעירה פנימית. שילוב המנועים מאפשר ניצול מיטבי של הדלק, מה שאומר שניתן לחסוך בעלות הנסיעה ולהקטין את זיהום האוויר שמייצרת המכונית ההיברידית.

עם זאת, בשל המנוע הכפול והמצבר היקר שבהן, כמו גם מורכבות התיאום בין המנועים, מחירן של מכוניות היברידיות הוא גבוה יותר משל כלי רכב רגילים. הן גם כבדות יותר, בשל המנוע והמצבר הנוספים והטיפול בהן יקר יותר מזה של מכונית רגילה.


הנה דוגמה למכונית הייבריד בישראל (עברית):

http://youtu.be/1LVlYxV8waY?t=8s


ומגוון האפשרויות להנעת כלי רכב:

https://youtu.be/UoH2-TlcDrU