שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי הלאומנות?
לאחרונה מדברים אצלנו על לאומיות ולאומנות, אבל לא כולם יודעים שהמושגים הללו שונים ומה השוני ביניהם.
הלאומנות (Ultranationalism) היא תפיסה קיצונית של הלאומיות, המעמידה את יעדי קבוצת הלאום במקום הראשון ומשתדלת לקדם אותה בכל מחיר.
בצורותיה הקיצוניות, הלאומנות מקדשת את צרכי הלאום ומעמידה אותם מעל צרכיהם של עמים אחרים. בכך היא שונה מהלאומיות, שבניגוד לה לא מתרחקת מעמדה ליברלית ופלורליסטית ביחס לעמים אחרים.
לאומנים תופסים בדרך כלל את הלאום שלהם כנעלה על לאומים אחרים ונוטים להתייחס לבני לאומים אחרים בהתנשאות, ביטול ואף בשנאה.
יש קושי בהבחנה בין לאומיות ללאומנות ויש שפות בהן אין כלל הבדל או הבחנה מילולית בין המושגים. יש אומרים שזיהוי של ההבדלים ביניהם תלוי ברקע של הבוחנים ובהשקפת עולמם. ועדיין, ברור שלאומנים רואים בעמם ערך עליון, הניצב מבחינתם מעל כל ערך אחר.
כך או כך ובשונה מהלאומיות, הלאומנות בהיסטוריה נהגה לקדם את מטרות הלאום, גם כשהדבר פגע בבני לאומים אחרים או בבני אדם בכלל.
מבחינת הלאומנים זה הצדיק בעבר את ניצולם של עמים ומדינות כאלה ואפילו את גילויי התוקפנות כלפיהם, כולל כיבוש והשתלטות על שטחיהם.
לא פעם בהיסטוריה אירגנו לאומנים פעולות אלימות, שהגיעו לעתים אף למקרים של "רצח עם". הבולט במקרים הללו היא שואת היהודים שביצעו חיילי ה-SS של המשטר הנאצי הגרמני, לאומנים שרצחו בשליחות השלטון הגזעני ההיטלראי, במהלך מלחמת העולם השנייה.
#סוגי לאומנות
הלאומנות יכולה לפנות לכיוונים שונים, כמו:
לאומנות אתנית (בה עולה טובת העם על טובת האדם הפרטי) - ההיסטוריה זוכרת כזו אצל העם הגרמני והעם הסלבי וכיום ניתן לראות אותה גם אצלנו בישראל.
לאומנות אזרחית - בה עולה טובת המדינה על טובת האזרח, מה שמאפשר למנוע ממנו זכויות מסוימות, כשהן עומדות בניגוד לטובת המדינה או המפלגה. באימפריה הרומית נפוצה לאומנות אזרחית כזו, בה נמנעו מהאזרח זכויות שונות, אם הן עמדו כנגד טובת האימפריה.
לא פעם יש לאומנות הקשורה לכיוונים פשיסטים (כמו איטליה בתקופת מוסוליני).
לעתים הלאומנות קשורה לגזענות (כמו בגרמניה של היטלר ובאימפריה היפנית בימי טוג'ו היידקי).
לאומנות טעונה בקיצוניות דתית.
לאומנות לקידוש האלימות והמלחמה.
לאומנות המתנגדת להתפשטות אימפריאליסטית או לדחייתה.
לאומנות המתחברת לרעיונות סוציאליסטיים או קומוניסטיים.
הנה הלאומיות ויתרונותיה בתיאור שחלקו מאתגר לחלקנו (מתורגם):
https://youtu.be/j6bbCaaTPdk
הלאומנות הרוסית:
https://youtu.be/XRYtzuEOZ8k
הלאומנות בגרמניה שלפני מלחמת העולם השנייה (עברית):
https://youtu.be/LyX5zDoLyIc
אמריקאים מתארים מה לאומיות אומרת להם (מתורגם):
https://youtu.be/aMxUrsoq73g
שיר הלאומיות של יובל מנדלסון (עברית):
https://youtu.be/d7WopjLewU0
והדרך הקצרה ללאומנות היא לא פעם הפופוליזם (עברית):
https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes
לאחרונה מדברים אצלנו על לאומיות ולאומנות, אבל לא כולם יודעים שהמושגים הללו שונים ומה השוני ביניהם.
הלאומנות (Ultranationalism) היא תפיסה קיצונית של הלאומיות, המעמידה את יעדי קבוצת הלאום במקום הראשון ומשתדלת לקדם אותה בכל מחיר.
בצורותיה הקיצוניות, הלאומנות מקדשת את צרכי הלאום ומעמידה אותם מעל צרכיהם של עמים אחרים. בכך היא שונה מהלאומיות, שבניגוד לה לא מתרחקת מעמדה ליברלית ופלורליסטית ביחס לעמים אחרים.
לאומנים תופסים בדרך כלל את הלאום שלהם כנעלה על לאומים אחרים ונוטים להתייחס לבני לאומים אחרים בהתנשאות, ביטול ואף בשנאה.
יש קושי בהבחנה בין לאומיות ללאומנות ויש שפות בהן אין כלל הבדל או הבחנה מילולית בין המושגים. יש אומרים שזיהוי של ההבדלים ביניהם תלוי ברקע של הבוחנים ובהשקפת עולמם. ועדיין, ברור שלאומנים רואים בעמם ערך עליון, הניצב מבחינתם מעל כל ערך אחר.
כך או כך ובשונה מהלאומיות, הלאומנות בהיסטוריה נהגה לקדם את מטרות הלאום, גם כשהדבר פגע בבני לאומים אחרים או בבני אדם בכלל.
מבחינת הלאומנים זה הצדיק בעבר את ניצולם של עמים ומדינות כאלה ואפילו את גילויי התוקפנות כלפיהם, כולל כיבוש והשתלטות על שטחיהם.
לא פעם בהיסטוריה אירגנו לאומנים פעולות אלימות, שהגיעו לעתים אף למקרים של "רצח עם". הבולט במקרים הללו היא שואת היהודים שביצעו חיילי ה-SS של המשטר הנאצי הגרמני, לאומנים שרצחו בשליחות השלטון הגזעני ההיטלראי, במהלך מלחמת העולם השנייה.
#סוגי לאומנות
הלאומנות יכולה לפנות לכיוונים שונים, כמו:
לאומנות אתנית (בה עולה טובת העם על טובת האדם הפרטי) - ההיסטוריה זוכרת כזו אצל העם הגרמני והעם הסלבי וכיום ניתן לראות אותה גם אצלנו בישראל.
לאומנות אזרחית - בה עולה טובת המדינה על טובת האזרח, מה שמאפשר למנוע ממנו זכויות מסוימות, כשהן עומדות בניגוד לטובת המדינה או המפלגה. באימפריה הרומית נפוצה לאומנות אזרחית כזו, בה נמנעו מהאזרח זכויות שונות, אם הן עמדו כנגד טובת האימפריה.
לא פעם יש לאומנות הקשורה לכיוונים פשיסטים (כמו איטליה בתקופת מוסוליני).
לעתים הלאומנות קשורה לגזענות (כמו בגרמניה של היטלר ובאימפריה היפנית בימי טוג'ו היידקי).
לאומנות טעונה בקיצוניות דתית.
לאומנות לקידוש האלימות והמלחמה.
לאומנות המתנגדת להתפשטות אימפריאליסטית או לדחייתה.
לאומנות המתחברת לרעיונות סוציאליסטיים או קומוניסטיים.
הנה הלאומיות ויתרונותיה בתיאור שחלקו מאתגר לחלקנו (מתורגם):
https://youtu.be/j6bbCaaTPdk
הלאומנות הרוסית:
https://youtu.be/XRYtzuEOZ8k
הלאומנות בגרמניה שלפני מלחמת העולם השנייה (עברית):
https://youtu.be/LyX5zDoLyIc
אמריקאים מתארים מה לאומיות אומרת להם (מתורגם):
https://youtu.be/aMxUrsoq73g
שיר הלאומיות של יובל מנדלסון (עברית):
https://youtu.be/d7WopjLewU0
והדרך הקצרה ללאומנות היא לא פעם הפופוליזם (עברית):
https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes
איך נכשל אביב העמים ב-1848 אך הצית את הלאומיות?
"אביב העמים" (Springtime of nations) הוא כינויה הציורי של תופעה היסטורית מדהימה שהתרחשה במהלך שנתיים באמצע המאה ה-19.
בשנים 1848-1849 זה היה מאבק לחירות. המאבק הזה יצר שורה של מהפכות במדינות שונות באירופה, כנגד אימפריות ששלטו בהן.
מרבית מהפכות אביב העמים היו מהפכות לאומיות, שמטרתן הייתה השגת עצמאות מדינית. מיעוטן היו מהפכות פוליטיות וחברתיות.
מהפכנים ליבֶּרלים הם שהובילו את המהפכות הללו, כנגד השמרנות שאיפיינה את אירופה בתקופה שלאחר נפוליאון. בנוסף להם, השתתפו בהן אזרחים רבים, שבאותה תקופה כוחם והמעורבות שלהם בחיי המדינה עלו משמעותית.
הלאומיות באה ברצון לשבור את הסדר הישן, בהמשך למהפכה הצרפתית. הסדר הישן, בו שלטו בני מעמד האצולה והכנסייה באירופה, זכה בפעם הראשונה לתנועת נגד, ממוקדת מטרה, בועטת ודורשת זכויות.
בתוך חודשים ספורים דוכאו מרבית מהפכות אביב העמים. אבל העקרונות של החירות והשוויון שבהם האמינו, ביססו וחיזקו את הליברליזם ואת התנועות הלאומיות, בעמי אירופה. בטווח הקצר, כמעט ולא הצליחה אף מהפכה כזו. לטווח הארוך יותר, יצר נחשול "אביב העמים" שינוי אמיתי.
#השפעת אביב העמים
כאמור, גם אם בטווח הקצר נכשל "אביב העמים", כמעט בכל מקום שבו פרצה מהפיכה, בטווח הארוך, הוא השפיע על כל אירופה והביא לאירועים שונים ומגוונים בתקופת המחצית השנייה של המאה ה-19.
כ-10 שנים אחרי "אביב העמים" החלו הנסיכויות הרבות באזור שמדרום לאוסטריה להתאחד לממלכה אחת, היא איטליה. הונגריה זכתה באוטונומיה. באוסטריה ובגרמניה לא חזרו האיכרים לשיעבוד הפאודלי ובהמשך איחד אוטו פון ביסמרק את כל גרמניה, על כל מדינותיה.
ניצוצות התסיסה הליברלית והלאומית שנדלקו באביב העמים, הביאו בהמשך המאה ה-19 להתחזקות הכוחות הלאומיים והליברליים ולשינויים משמעותיים באירופה, גם בתחום החוקתי וגם בפוליטי.
הלאומיות שנולדה והתחזקה ב"אביב העמים", עתידה להביא בהמשך המאה ה-19 לשינויים רבים בעולם, כולל יצירת מדינות הלאום, תהליכים של חילון (מלשון חילוניות) ועוד.
במאה ה-20 הלאומיות תבשיל, תתפתח ותהיה גורם מרכזי לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, לפאשיזם שלמעשה מהווה הקצנה משמעותית שלה ובהמשך גם למלחמת העולם השנייה.
הנה סיפור האביב הקצר של הלאומיות:
https://youtu.be/gXU0wQDO53U
שיעור בלאומיות (עברית):
https://youtu.be/r10tp0M9ovU
עוד על הלאומיות (עברית):
https://youtu.be/IXx395EdN9Q
הסבר מעמיק לתופעה המרתקת של עמים שרוצים הגדרה עצמית (עברית):
https://youtu.be/WHVR28tVW8Q
ופודקאסט מתוך "שעה היסטורית" עם פרופסור הרסגור על אביב העמים באירופה (עברית):
https://youtu.be/gtYMs3jM9vY?long=yes
"אביב העמים" (Springtime of nations) הוא כינויה הציורי של תופעה היסטורית מדהימה שהתרחשה במהלך שנתיים באמצע המאה ה-19.
בשנים 1848-1849 זה היה מאבק לחירות. המאבק הזה יצר שורה של מהפכות במדינות שונות באירופה, כנגד אימפריות ששלטו בהן.
מרבית מהפכות אביב העמים היו מהפכות לאומיות, שמטרתן הייתה השגת עצמאות מדינית. מיעוטן היו מהפכות פוליטיות וחברתיות.
מהפכנים ליבֶּרלים הם שהובילו את המהפכות הללו, כנגד השמרנות שאיפיינה את אירופה בתקופה שלאחר נפוליאון. בנוסף להם, השתתפו בהן אזרחים רבים, שבאותה תקופה כוחם והמעורבות שלהם בחיי המדינה עלו משמעותית.
הלאומיות באה ברצון לשבור את הסדר הישן, בהמשך למהפכה הצרפתית. הסדר הישן, בו שלטו בני מעמד האצולה והכנסייה באירופה, זכה בפעם הראשונה לתנועת נגד, ממוקדת מטרה, בועטת ודורשת זכויות.
בתוך חודשים ספורים דוכאו מרבית מהפכות אביב העמים. אבל העקרונות של החירות והשוויון שבהם האמינו, ביססו וחיזקו את הליברליזם ואת התנועות הלאומיות, בעמי אירופה. בטווח הקצר, כמעט ולא הצליחה אף מהפכה כזו. לטווח הארוך יותר, יצר נחשול "אביב העמים" שינוי אמיתי.
#השפעת אביב העמים
כאמור, גם אם בטווח הקצר נכשל "אביב העמים", כמעט בכל מקום שבו פרצה מהפיכה, בטווח הארוך, הוא השפיע על כל אירופה והביא לאירועים שונים ומגוונים בתקופת המחצית השנייה של המאה ה-19.
כ-10 שנים אחרי "אביב העמים" החלו הנסיכויות הרבות באזור שמדרום לאוסטריה להתאחד לממלכה אחת, היא איטליה. הונגריה זכתה באוטונומיה. באוסטריה ובגרמניה לא חזרו האיכרים לשיעבוד הפאודלי ובהמשך איחד אוטו פון ביסמרק את כל גרמניה, על כל מדינותיה.
ניצוצות התסיסה הליברלית והלאומית שנדלקו באביב העמים, הביאו בהמשך המאה ה-19 להתחזקות הכוחות הלאומיים והליברליים ולשינויים משמעותיים באירופה, גם בתחום החוקתי וגם בפוליטי.
הלאומיות שנולדה והתחזקה ב"אביב העמים", עתידה להביא בהמשך המאה ה-19 לשינויים רבים בעולם, כולל יצירת מדינות הלאום, תהליכים של חילון (מלשון חילוניות) ועוד.
במאה ה-20 הלאומיות תבשיל, תתפתח ותהיה גורם מרכזי לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, לפאשיזם שלמעשה מהווה הקצנה משמעותית שלה ובהמשך גם למלחמת העולם השנייה.
הנה סיפור האביב הקצר של הלאומיות:
https://youtu.be/gXU0wQDO53U
שיעור בלאומיות (עברית):
https://youtu.be/r10tp0M9ovU
עוד על הלאומיות (עברית):
https://youtu.be/IXx395EdN9Q
הסבר מעמיק לתופעה המרתקת של עמים שרוצים הגדרה עצמית (עברית):
https://youtu.be/WHVR28tVW8Q
ופודקאסט מתוך "שעה היסטורית" עם פרופסור הרסגור על אביב העמים באירופה (עברית):
https://youtu.be/gtYMs3jM9vY?long=yes
היכן החלו מהפכות 1848 הידועות כ"אביב העמים"?
המהפכות של 1848 היו סדרת התקוממויות ומחאות ששטפו את אירופה, החל משנת 1848 ובעיקר בה. הן זכו לכינוי "אביב העמים" (Revolutions of 1848)
מקור המהפכות הללו הוא בגורמים שונים, כשבמרכזם דיכוי פוליטי ושאיפה לעצמאות לאומית, לצד מצוקה כלכלית.
מקור המהפכות הללו הוא בצרפת, כשקבוצת פוליטיקאים ואינטלקטואלים ליברליים הפילו בפברואר 1848 את המלך לואי פיליפ והקימו את הרפובליקה השנייה.
היה זה הרוזן פון מטרניך, הקנצלר האוסטרי שאמר אז "כשפריז מתעטשת - אירופה מצטננת." ואכן, חווה את נפילת ממשלתו. רבים באירופה למדו מההתקוממות האלימה של הפריזאים נגד השלטון והתקוממויות דומות התקיימו אז במדינות נוספות, ביניהן איטליה, גרמניה והאימפריה האוסטרו-הונגרית.
#מנועי השינוי
שני מושגים הובילו את המהפכנים אז: ליברליזם, כלומר החופש, שהדרישה אליו התחזקה אז באירופה, ולאומיות, שהפכה לכוח מניע משמעותי.
ואכן, המנועים העיקריים של מהפכות 1848 היו שניים: אחד הוא בני מעמד הביניים והעובדים, שדרשו ייצוג פוליטי, לצד הגדלת ההזדמנויות הכלכליות. השני הוא של תנועות לאומיות ואף לאומניות, ששאפו להקים מדינות עצמאיות, על בסיס הזהויות התרבותיות והלשוניות המשותפות.
#התוצאות
כמעט בכל מדינה באירופה (חוץ מאנגליה ורוסיה) הופלו ב-1848 ממשלות. לא מעט כיסאות מלוכה אז רעדו.
בצרפת בוטל השלטון המלוכני, אותה מונרכיה שב-1815 הוקמה מחדש, אחרי שבוטלה במהפכה הצרפתית. ההישג הגדול ביותר הושג בווינה, כשממשל מטרניך המדכא הודח. לעומת זאת הקיסר פרנץ יוזף הראשון, הקיסר האוסטרו-הונגרי מבית הבסבורג, המשיך לשלוט. ועדיין, הפיאודליזם, ששלט אלפי שנים במחוזות האימפריה שלו, בוטל כמעט לחלוטין.
ועדיין, בתוך שנה חזר ושב הסדר על כנו. ב-1849 נראה היה שבמרבית ממלכות אירופה לא נותר הרבה מההתקוממויות של 1848, למעט הרושם והאווירה.
ובכל זאת, אף שהמהפכות הללו לא הצליחו להפיל את מרבית השליטים, "אביב העמים" סימן שינוי משמעותי בהיסטוריה האירופית. במדינות רבות הוכנסו רפורמות חברתיות ופוליטיות חשובות. בשתיים מהמרכזיות שבהן נסללה הדרך לאיחוד בין הנסיכויות הרבות, מה שהוליד שתי אומות גדולות ומאוחדות - גרמניה ואיטליה.
על השינוי שיצרה התקופה המשמעותית הזו בהיסטוריה - ראו תגית "אביב העמים".
הנה מהפכות 1848 ו"אביב העמים" לילדים (עברית):
https://youtu.be/Z-ePLk7drew
סקירת מהפכות שנת 1848:
https://youtu.be/dPUVlVmwHc0
פודקאסט מתוך "שעה היסטורית" עם פרופסור הרסגור על 1848 ואביב העמים באירופה (עברית):
https://youtu.be/gtYMs3jM9vY?long=yes
והרצאת וידאו מלאה על המהפכות של אותן שנים באירופה:
https://youtu.be/cXTaP1BD1YY?long=yes
המהפכות של 1848 היו סדרת התקוממויות ומחאות ששטפו את אירופה, החל משנת 1848 ובעיקר בה. הן זכו לכינוי "אביב העמים" (Revolutions of 1848)
מקור המהפכות הללו הוא בגורמים שונים, כשבמרכזם דיכוי פוליטי ושאיפה לעצמאות לאומית, לצד מצוקה כלכלית.
מקור המהפכות הללו הוא בצרפת, כשקבוצת פוליטיקאים ואינטלקטואלים ליברליים הפילו בפברואר 1848 את המלך לואי פיליפ והקימו את הרפובליקה השנייה.
היה זה הרוזן פון מטרניך, הקנצלר האוסטרי שאמר אז "כשפריז מתעטשת - אירופה מצטננת." ואכן, חווה את נפילת ממשלתו. רבים באירופה למדו מההתקוממות האלימה של הפריזאים נגד השלטון והתקוממויות דומות התקיימו אז במדינות נוספות, ביניהן איטליה, גרמניה והאימפריה האוסטרו-הונגרית.
#מנועי השינוי
שני מושגים הובילו את המהפכנים אז: ליברליזם, כלומר החופש, שהדרישה אליו התחזקה אז באירופה, ולאומיות, שהפכה לכוח מניע משמעותי.
ואכן, המנועים העיקריים של מהפכות 1848 היו שניים: אחד הוא בני מעמד הביניים והעובדים, שדרשו ייצוג פוליטי, לצד הגדלת ההזדמנויות הכלכליות. השני הוא של תנועות לאומיות ואף לאומניות, ששאפו להקים מדינות עצמאיות, על בסיס הזהויות התרבותיות והלשוניות המשותפות.
#התוצאות
כמעט בכל מדינה באירופה (חוץ מאנגליה ורוסיה) הופלו ב-1848 ממשלות. לא מעט כיסאות מלוכה אז רעדו.
בצרפת בוטל השלטון המלוכני, אותה מונרכיה שב-1815 הוקמה מחדש, אחרי שבוטלה במהפכה הצרפתית. ההישג הגדול ביותר הושג בווינה, כשממשל מטרניך המדכא הודח. לעומת זאת הקיסר פרנץ יוזף הראשון, הקיסר האוסטרו-הונגרי מבית הבסבורג, המשיך לשלוט. ועדיין, הפיאודליזם, ששלט אלפי שנים במחוזות האימפריה שלו, בוטל כמעט לחלוטין.
ועדיין, בתוך שנה חזר ושב הסדר על כנו. ב-1849 נראה היה שבמרבית ממלכות אירופה לא נותר הרבה מההתקוממויות של 1848, למעט הרושם והאווירה.
ובכל זאת, אף שהמהפכות הללו לא הצליחו להפיל את מרבית השליטים, "אביב העמים" סימן שינוי משמעותי בהיסטוריה האירופית. במדינות רבות הוכנסו רפורמות חברתיות ופוליטיות חשובות. בשתיים מהמרכזיות שבהן נסללה הדרך לאיחוד בין הנסיכויות הרבות, מה שהוליד שתי אומות גדולות ומאוחדות - גרמניה ואיטליה.
על השינוי שיצרה התקופה המשמעותית הזו בהיסטוריה - ראו תגית "אביב העמים".
הנה מהפכות 1848 ו"אביב העמים" לילדים (עברית):
https://youtu.be/Z-ePLk7drew
סקירת מהפכות שנת 1848:
https://youtu.be/dPUVlVmwHc0
פודקאסט מתוך "שעה היסטורית" עם פרופסור הרסגור על 1848 ואביב העמים באירופה (עברית):
https://youtu.be/gtYMs3jM9vY?long=yes
והרצאת וידאו מלאה על המהפכות של אותן שנים באירופה:
https://youtu.be/cXTaP1BD1YY?long=yes
מהי הציונות?
הציונות היא שאיפת העם היהודי להקים מדינה יהודית משלו בארץ ישראל, ולהתיישב בה. במילים אחרות הציונות היא שאיפה לסיום הגלות היהודית. הציונות נוצרה באירופה כחלק מתהליך ההתעוררות הלאומית שעברו עמי אירופה במאה ה-19, מה שנקרא "אביב העמים".
כיום הציונות באה לידי ביטוי בבניית הארץ, הגנה עליה ותרומה לחברה טובה יותר בישראל.
הנה הסבר של הציונות:
http://youtu.be/1iVQdjMg_Y4
וכך הופך הרעיון של השיבה היהודית לארץ ישראל לתנועה הציונית החשובה כל כך (מתורגם):
https://youtu.be/N2zYYQCYUvY?long=yes
הציונות היא שאיפת העם היהודי להקים מדינה יהודית משלו בארץ ישראל, ולהתיישב בה. במילים אחרות הציונות היא שאיפה לסיום הגלות היהודית. הציונות נוצרה באירופה כחלק מתהליך ההתעוררות הלאומית שעברו עמי אירופה במאה ה-19, מה שנקרא "אביב העמים".
כיום הציונות באה לידי ביטוי בבניית הארץ, הגנה עליה ותרומה לחברה טובה יותר בישראל.
הנה הסבר של הציונות:
http://youtu.be/1iVQdjMg_Y4
וכך הופך הרעיון של השיבה היהודית לארץ ישראל לתנועה הציונית החשובה כל כך (מתורגם):
https://youtu.be/N2zYYQCYUvY?long=yes
לאומיות
למה התרחשה המהפכה הצרפתית?
המהפכה הצרפתית (The French Revolution) התרחשה כשהעם הצרפתי קץ במלוכה ובשלטון זכויות היתר של האצילים והכמורה הנוצרית בצרפת.
זו הייתה מפלת הפריבילגים. העם מאס בזכויות היתר שהוענקו לאצילים, בעושר, המותרות והפינוקים שהם אגרו, בזמן שהעם, העניים וילדיהם סובלים חרפת רעב מתמשכת.
סיסמתם של המהפכנים הייתה "חירות, שוויון ואחווה" ובין השנים 1789-1799 הם הפילו את האצולה והחליטו להפוך את הממלכה הצרפתית לרפובליקה שוויונית וחופשית.
במקום משפחת המלוכה והאצילים שהוצאו להורג בהמוניהם, הועבר השלטון לידי פרלמנט נבחר. ביחד עם המלך והמלכה, הוצאו להורג גם רבים מבני האצולה ב"גיליוטינה", שמה של מכונת עריפת הראשים שמילאה במהפכה הצרפתית תפקיד משמעותי במיוחד ובמידה רבה הפכה לסמל שלה.
המהפכה התנערה באופן אכזרי מהשלטון האבסולוטי ומעריצות המלכים הצרפתים והאצולה המקורבת אליהם. אז הוקמה בשנת 1792 הרפובליקה הצרפתית. מטרתה הייתה להתבסס על זכויות האדם, על שותפות ועל שוויון.
אך מה שהתרחש לאחר הקמתה היה לבלגן פוליטי שלם. ממהפכה שקראה לחירות, לשיוויון, לשחרור מעמדות ולהכרה בזכויות האדם, נולדו מהומות אלימות שהעלו שליט רצחני ואכזרי בשם רובספייר. הוא הנהיג שלטון של טרור והפך לגרוע כמו קודמיו ואף יותר.
תקופת המהפכה הצרפתית הסתיימה 7 שנים לאחר מכן, כשבשנת 1799 תפס מצביא צעיר ומוכשר בשם נפוליאון בונפרטה את השלטון בהפיכה צבאית. לאחר תקופת שלטון קצרה הוא הכתיר את עצמו לקיסר צרפת בשנת 1804. וכך, נפוליאון שהקים את הקיסרות הראשונה של צרפת סיים את עידן המהפכה והחזירה לשלטון יחיד.
ב-1815 תחזור המלוכה לצרפת ונדמה יהיה שצרפת תשוב ותהיה למונרכיה, אך ב-1848 תבוטל המלוכה לתמיד וצרפת תשלים את השינוי.
כי המסר של המהפכה בצרפת יבשיל ויהפוך לתהליך היסטורי שעתיד לשטוף חלק ניכר מהעולם. הרעיון של שלטון העם יצטרך אמנם להמתין עוד כמה שנים, כשיקומו האזרחים באמריקה כנגד השלטון הבריטי וייסדו את ארצות הברית של אמריקה, הדמוקרטיה האמיתית הראשונה בעולם. במהפכות 1848 ואחריהן ישלימו רעיונות הלאומיות והליברליזם זה את זה ובזו אחר זו יהפכו לדמוקרטיות עוד ועוד ממלכות וארצות שנשלטו על ידי שליטים יחידים, ביניהן גם צרפת.
הנה סיפורה של המהפכה הצרפתית (עברית):
http://youtu.be/Tn2smZuiSuc
המעמד השלישי הוא שהניע את המהפכה הזו (עברית):
https://youtu.be/hnqE9PCM6vI
הגורמים למהפכה הצרפתית והנסיבות ההיסטוריות שבהן התחוללה (מתורגם):
https://youtu.be/PBn7iWzrKoI
על המהפכה ששינתה את צרפת (מתורגם):
https://youtu.be/tw2nCsXAUhk
מצגת וידאו על המהפכה הצרפתית:
http://youtu.be/vscic_dm-BQ
וסיפור המהפכה ששינתה את העולם:
http://youtu.be/VEZqarUnVpo
המהפכה הצרפתית (The French Revolution) התרחשה כשהעם הצרפתי קץ במלוכה ובשלטון זכויות היתר של האצילים והכמורה הנוצרית בצרפת.
זו הייתה מפלת הפריבילגים. העם מאס בזכויות היתר שהוענקו לאצילים, בעושר, המותרות והפינוקים שהם אגרו, בזמן שהעם, העניים וילדיהם סובלים חרפת רעב מתמשכת.
סיסמתם של המהפכנים הייתה "חירות, שוויון ואחווה" ובין השנים 1789-1799 הם הפילו את האצולה והחליטו להפוך את הממלכה הצרפתית לרפובליקה שוויונית וחופשית.
במקום משפחת המלוכה והאצילים שהוצאו להורג בהמוניהם, הועבר השלטון לידי פרלמנט נבחר. ביחד עם המלך והמלכה, הוצאו להורג גם רבים מבני האצולה ב"גיליוטינה", שמה של מכונת עריפת הראשים שמילאה במהפכה הצרפתית תפקיד משמעותי במיוחד ובמידה רבה הפכה לסמל שלה.
המהפכה התנערה באופן אכזרי מהשלטון האבסולוטי ומעריצות המלכים הצרפתים והאצולה המקורבת אליהם. אז הוקמה בשנת 1792 הרפובליקה הצרפתית. מטרתה הייתה להתבסס על זכויות האדם, על שותפות ועל שוויון.
אך מה שהתרחש לאחר הקמתה היה לבלגן פוליטי שלם. ממהפכה שקראה לחירות, לשיוויון, לשחרור מעמדות ולהכרה בזכויות האדם, נולדו מהומות אלימות שהעלו שליט רצחני ואכזרי בשם רובספייר. הוא הנהיג שלטון של טרור והפך לגרוע כמו קודמיו ואף יותר.
תקופת המהפכה הצרפתית הסתיימה 7 שנים לאחר מכן, כשבשנת 1799 תפס מצביא צעיר ומוכשר בשם נפוליאון בונפרטה את השלטון בהפיכה צבאית. לאחר תקופת שלטון קצרה הוא הכתיר את עצמו לקיסר צרפת בשנת 1804. וכך, נפוליאון שהקים את הקיסרות הראשונה של צרפת סיים את עידן המהפכה והחזירה לשלטון יחיד.
ב-1815 תחזור המלוכה לצרפת ונדמה יהיה שצרפת תשוב ותהיה למונרכיה, אך ב-1848 תבוטל המלוכה לתמיד וצרפת תשלים את השינוי.
כי המסר של המהפכה בצרפת יבשיל ויהפוך לתהליך היסטורי שעתיד לשטוף חלק ניכר מהעולם. הרעיון של שלטון העם יצטרך אמנם להמתין עוד כמה שנים, כשיקומו האזרחים באמריקה כנגד השלטון הבריטי וייסדו את ארצות הברית של אמריקה, הדמוקרטיה האמיתית הראשונה בעולם. במהפכות 1848 ואחריהן ישלימו רעיונות הלאומיות והליברליזם זה את זה ובזו אחר זו יהפכו לדמוקרטיות עוד ועוד ממלכות וארצות שנשלטו על ידי שליטים יחידים, ביניהן גם צרפת.
הנה סיפורה של המהפכה הצרפתית (עברית):
http://youtu.be/Tn2smZuiSuc
המעמד השלישי הוא שהניע את המהפכה הזו (עברית):
https://youtu.be/hnqE9PCM6vI
הגורמים למהפכה הצרפתית והנסיבות ההיסטוריות שבהן התחוללה (מתורגם):
https://youtu.be/PBn7iWzrKoI
על המהפכה ששינתה את צרפת (מתורגם):
https://youtu.be/tw2nCsXAUhk
מצגת וידאו על המהפכה הצרפתית:
http://youtu.be/vscic_dm-BQ
וסיפור המהפכה ששינתה את העולם:
http://youtu.be/VEZqarUnVpo
מי היה קנצלר הברזל אוטו פון ביסמרק?
המנהיג הגרמני אוטו פון ביסמרק (Otto von Bismarck), יכול להיחשב בקלות לאיש החזק ביותר באירופה שאחרי נפוליאון.
מי שנולד למשפחת אצולה פרוסית, למד משפטים ופוליטיקה באוניברסיטת ברלין, הוא למעשה האב המייסד והסמכותי של האומה הגרמנית. מי שיזכה לכינוי "קנצלר הברזל" עתיד לאחד במאה ה-19 את כל גרמניה לאומה אחת ולהיחשב לגדול מנהיגי גרמניה בכל הזמנים.
פון ביסמרק הוא גם המגשים הגדול של מושג או עיקרון ה"ריאל-פּוֹליטיק". זה מושג שמבטא ניהול פוליטיקה אפשרית, או מה שנהוג להגדיר כ"אמנות האפשרי". הרעיון בפשטות הוא שכמנהיג אתה עושה את מה שניתן בנסיבות שלפניך ולא ממתין להגשמת כל החלומות והאידיאולוגיות שלך בזמן עתיד כלשהו, שאולי לא יגיע.
האמצעי העיקרי של ביסמרק להגשמת השאיפות הלאומיות שלו היה המלחמה. לפי התפיסה שלו ענייני מדינה המשמעותיים נפתרו באמצעות "ברזל ודם" ולא בנאומים או בהחלטות של רוב.
הישגו הגדול של האיש היה ההצלחה באיחוד של הנסיכויות הגרמניות השונות, תחת הנהגתה של נסיכות פרוסיה, בראשה עמד. זה היה ב-1867, כשבביטוי של לאומיות חבויה הוא יצר את הקונפדרציה החדשה, זו שהוא כינה "הברית הצפון גרמנית".
הברית הזו היא דוגמה לריאל פוליטיקה שלו. כי עצם האפשרות לאחד את הנסיכויות הגרמניות צצה עם הניצחון שלו על אוסטריה בשנת 1866.
הניצחון הזה סיים את ההגמוניה, או השליטה של אוסטריה על האיחוד הגרמני של 1815.
כנראה שלביסמארק היה חוש הומור, כי את הקונפדרציה החדשה הוא כינה "גרמניה הקטנה", אף שהיא הייתה גדולה.
והיא הלכה וגדלה עוד יותר, כשהוא יצא לשלוש מלחמות שבהן ניצח וכבש שטחים גדולים. הניצחון על דנמרק זיכה אותו בחבל שלזוויג-הולשטיין שנוסף לאיחוד ב-1864. אז הביס את אוסטריה, הקיסרות הגרמנית החזקה, ובכך הפך את. פרוסיה למובילה. את חבלי אלזס ולורן כבש ביסמרק, אחרי שהביס את צרפת.
ומכאן להפוך לאימפריה הדרך כבר לא הייתה ארוכה. בשנת 1871, לאחר שורה של מלחמות ותמרונים פוליטיים, מכריז ביסמרק על האימפריה הגרמנית. מרגע זה היא תלך ותהפוך למעצמה תעשייתית וצבאית מרכזית באירופה ולא יישאר ספק לגבי מיהו הכוח הגדול והחזק ביותר בה.
ב-20 השנים הבאות, עד 1890, יכהן ביסמרק כקנצלר הראשון של האימפריה הגרמנית. הוא פוליטיקאי חריף, חד ומדויק, פרגמטי ובעל יכולות תמרון אגדיות.
הוא ינהיג זכות בחירה אוניברסלית לגברים, ינהל מדיניות חוץ אגרסיבית, ירחיב את מדינת הרווחה הגרמנית ויקדם את האינטרסים הגרמניים במישור הבינלאומי.
ביסמרק גם יבנה את הבסיס לרשת המתוחכמת של הבריתות שתוביל שני עשורים אחריו לפריצת מלחמת העולם הראשונה.
סופו הפוליטי הגיע כשהקיסר החדש וילהלם השני התמנה לקיסר גרמניה הגדולה. וילהלם חסר הניסיון פחד לשלוט בצלו של ביסמרק הענק. במקום להיעזר בגאון הפוליטי והמנהיג המתוחכם בתולדות גרמניה, הוא גרם להתפטרותו של "קנצלר הברזל".
וילהלם חלם על גרמניה גדולה עוד יותר. אבל 20 שנה אחר כך ובדיוק כפי שניבא לו ביסמרק, נחל הקייזר הגרמני תבוסה במלחמת העולם הראשונה, מידי מי שהיו בעבר בעלות הברית של ביסמרק והפכו עתה ליריבות של וילהלם.
הקיסר המובס הודח מהמלוכה, רדוף ומושפל מהתבוסה הצורבת. ארצו הפכה ענייה מרודה, עם חוב עצום למנצחות, אינפלציה איומה ואיש אחד שכבר הסתובב ברחובותיה ושמו היטלר.
הנה סיפורו של אוטו פון ביסמרק (מתורגם):
https://youtu.be/zc3Y-dU_GjM
באנימציה:
https://youtu.be/mz9Cy0xUH0E
הראפ על ביסמרק (עברית):
https://youtu.be/mKz9wIu45rc
ופרק על הגאון והאידיוט בפודקסט הראשון בישראל "שעה היסטורית" של הפרופ' הרסגור (עברית):
https://youtu.be/-gbZaWHdvu4?long=yes
המנהיג הגרמני אוטו פון ביסמרק (Otto von Bismarck), יכול להיחשב בקלות לאיש החזק ביותר באירופה שאחרי נפוליאון.
מי שנולד למשפחת אצולה פרוסית, למד משפטים ופוליטיקה באוניברסיטת ברלין, הוא למעשה האב המייסד והסמכותי של האומה הגרמנית. מי שיזכה לכינוי "קנצלר הברזל" עתיד לאחד במאה ה-19 את כל גרמניה לאומה אחת ולהיחשב לגדול מנהיגי גרמניה בכל הזמנים.
פון ביסמרק הוא גם המגשים הגדול של מושג או עיקרון ה"ריאל-פּוֹליטיק". זה מושג שמבטא ניהול פוליטיקה אפשרית, או מה שנהוג להגדיר כ"אמנות האפשרי". הרעיון בפשטות הוא שכמנהיג אתה עושה את מה שניתן בנסיבות שלפניך ולא ממתין להגשמת כל החלומות והאידיאולוגיות שלך בזמן עתיד כלשהו, שאולי לא יגיע.
האמצעי העיקרי של ביסמרק להגשמת השאיפות הלאומיות שלו היה המלחמה. לפי התפיסה שלו ענייני מדינה המשמעותיים נפתרו באמצעות "ברזל ודם" ולא בנאומים או בהחלטות של רוב.
הישגו הגדול של האיש היה ההצלחה באיחוד של הנסיכויות הגרמניות השונות, תחת הנהגתה של נסיכות פרוסיה, בראשה עמד. זה היה ב-1867, כשבביטוי של לאומיות חבויה הוא יצר את הקונפדרציה החדשה, זו שהוא כינה "הברית הצפון גרמנית".
הברית הזו היא דוגמה לריאל פוליטיקה שלו. כי עצם האפשרות לאחד את הנסיכויות הגרמניות צצה עם הניצחון שלו על אוסטריה בשנת 1866.
הניצחון הזה סיים את ההגמוניה, או השליטה של אוסטריה על האיחוד הגרמני של 1815.
כנראה שלביסמארק היה חוש הומור, כי את הקונפדרציה החדשה הוא כינה "גרמניה הקטנה", אף שהיא הייתה גדולה.
והיא הלכה וגדלה עוד יותר, כשהוא יצא לשלוש מלחמות שבהן ניצח וכבש שטחים גדולים. הניצחון על דנמרק זיכה אותו בחבל שלזוויג-הולשטיין שנוסף לאיחוד ב-1864. אז הביס את אוסטריה, הקיסרות הגרמנית החזקה, ובכך הפך את. פרוסיה למובילה. את חבלי אלזס ולורן כבש ביסמרק, אחרי שהביס את צרפת.
ומכאן להפוך לאימפריה הדרך כבר לא הייתה ארוכה. בשנת 1871, לאחר שורה של מלחמות ותמרונים פוליטיים, מכריז ביסמרק על האימפריה הגרמנית. מרגע זה היא תלך ותהפוך למעצמה תעשייתית וצבאית מרכזית באירופה ולא יישאר ספק לגבי מיהו הכוח הגדול והחזק ביותר בה.
ב-20 השנים הבאות, עד 1890, יכהן ביסמרק כקנצלר הראשון של האימפריה הגרמנית. הוא פוליטיקאי חריף, חד ומדויק, פרגמטי ובעל יכולות תמרון אגדיות.
הוא ינהיג זכות בחירה אוניברסלית לגברים, ינהל מדיניות חוץ אגרסיבית, ירחיב את מדינת הרווחה הגרמנית ויקדם את האינטרסים הגרמניים במישור הבינלאומי.
ביסמרק גם יבנה את הבסיס לרשת המתוחכמת של הבריתות שתוביל שני עשורים אחריו לפריצת מלחמת העולם הראשונה.
סופו הפוליטי הגיע כשהקיסר החדש וילהלם השני התמנה לקיסר גרמניה הגדולה. וילהלם חסר הניסיון פחד לשלוט בצלו של ביסמרק הענק. במקום להיעזר בגאון הפוליטי והמנהיג המתוחכם בתולדות גרמניה, הוא גרם להתפטרותו של "קנצלר הברזל".
וילהלם חלם על גרמניה גדולה עוד יותר. אבל 20 שנה אחר כך ובדיוק כפי שניבא לו ביסמרק, נחל הקייזר הגרמני תבוסה במלחמת העולם הראשונה, מידי מי שהיו בעבר בעלות הברית של ביסמרק והפכו עתה ליריבות של וילהלם.
הקיסר המובס הודח מהמלוכה, רדוף ומושפל מהתבוסה הצורבת. ארצו הפכה ענייה מרודה, עם חוב עצום למנצחות, אינפלציה איומה ואיש אחד שכבר הסתובב ברחובותיה ושמו היטלר.
הנה סיפורו של אוטו פון ביסמרק (מתורגם):
https://youtu.be/zc3Y-dU_GjM
באנימציה:
https://youtu.be/mz9Cy0xUH0E
הראפ על ביסמרק (עברית):
https://youtu.be/mKz9wIu45rc
ופרק על הגאון והאידיוט בפודקסט הראשון בישראל "שעה היסטורית" של הפרופ' הרסגור (עברית):
https://youtu.be/-gbZaWHdvu4?long=yes
מה בין פיצה מרגריטה ללאומיות האיטלקית?
בעולם נחשבת הפיצה היום כג'אנק פוד, אבל באיטליה היא רחוקה במיוחד מלהכלל ברשימה הלא מכובדת הזו של הג'אנק פוד. כי הפיצה האיטלקית היא טעימה, בריאה יחסית ובעיקר פשוטה, מגוונת ומורכבת תמיד משלל חומרים טריים מאוד.
באיטליה רבים אוהבים את הסיפור על הפיצה מרגריטה, אחת הפופולריות שיש. אין ביטוי לאומי מרהיב יותר מזה שהיא נותנת ללאומיות האיטלקית, כדי להבין איך מזון ועוד מאכל עממי כמו פיצה, יכול להיות הרבה יותר מאוכל.
סיפור המרגריטה מתחיל בסוף המאה ה-19, עם אומברטו הראשון, מלך איטליה הראשון ובן לשושלת מפוארת של דוכסים, נסיכים ומלכים מקומיים.
בשנת 1889 מבקרת משפחת המלוכה בנאפולי הדרומית, מולדת הפיצה. מספרים שאומברטו ומשפחתו אפילו השתכנו בנאפולי למשך זמן מה.
זה היה בתקופה שהציבור המקומי בעיר היה מאוהב במאכל החם תרתי משמע שלו - הפיצה. הפיצה נולדה אמנם בנפולי אבל כבר החלה להגר צפונה ודי מהר היא עתידה להיות פופולרית בכל איטליה.
בכל אופן, אופה הפיצות הידוע בנפולי באותם ימים הוא טבח בשם רפאל אספוזיטו. הוא היה ידוע אז כמי שמכין פיצות מעולות ומיוחדות. אותו רפאל הוא גם אופה יצירתי במיוחד וכשהוא מתבקש להכין מאכל מקומי מיוחד למשפחת המלוכה, יש לו רעיון.
אספוזיטו יכול להכין פיצות מצוינות לאומברטו הראשון ולבני המשפחה המלכותית. אבל במיוחד הוא רוצה לפנק את רעייתו של אומברטו, מלכת איטליה ואהובת העם, מרגריטה דה סבויה.
בשבילה מחליט אספוזיטו יום אחד ליצור פיצה בצבעים. לפיצה החדשה שלו הוא קורא על שם המלכה הנערצת - "פיצה מרגריטה". זו לא סתם פיצה שמלטפת את האגו של מלכה אהובה. יש בה משהו נוסף.
כי המאה ה-19 ידועה כמאה של הלאומיות. כל אירופה נשטפה אז בעמים שרוצים עצמאות, עמים שגאים בארצם, עמים שרוצים להתאחד עם מיעוטים רחוקים שלהם שמצויים בממלכות אחרות, או אפילו עמים שרוצים לחזור למולדתם ואנחנו מתכוונים ליהודים הציונים, שמתחילים לחלום ולהגשים את המסע למדינה יהודית בארץ ישראל.
ממלכת איטליה היא מהארצות שנולדו באותו טרנד לאומי ששטף אז את אירופה. איטליה היא למעשה איחוד של נסיכויות קטנות, המתאחדות לאומה גדולה וחזקה ששמה איטליה.
משום כך מחליט אספוזיטו להכין פיצה בצבעי הדגל האיטלקי. כדי להכין פיצה "ולצבוע אותה" בצבעים הלאומיים מניח רפאל על הבצק הנהדר שהוא מכין את רסק העגבניות המיוחד שלו, את גבינת המוצרלה הנהדרת ועלים טריים של בזיליקום, צמח שנקרא בעברית "ריחן".
כך היו בפיצה הזו שלושת צבעי הדגל של איטליה: האדום של העגבנייה, הלבן של גבינת המוצרלה והירוק של הבזיליקום. היה בה את כל מה שטעים ואת כל מה שאיטלקי והיה לה סיפור על מלכה נערצת וממלכה שרוצה להיות אחת.
ומכאן, כיאה לעידן הלאומיות, הפיצה של אספוזיטו הפכה במהירות לפיצה הלאומית של האיטלקים. נכון להיום, אומרים שהמרגריטה היא גם הפיצה האיטלקית הנפוצה ביותר בעולם המערבי ואולי גם המוכרת ביותר בעולם. אז כנראה שהיא כבר מזמן לא רק פיצה לאומית, אלא ממש פיצה בינלאומית...
הנה סיפורה של הפיצה מרגריטה שאספוזיטו הכין למלכה:
https://youtu.be/PRn5iONxSQQ
כך תכינו מרגריטה פיצה בצבעי הדגל האיטלקי:
https://youtu.be/3bRQjJKJE-g
מתכון (עברית):
https://youtu.be/Zw177Bl1H9Q
ובואו לאכול פיצה טעימה במיוחד (עברית):
https://youtu.be/X9SZYijcZw8
בעולם נחשבת הפיצה היום כג'אנק פוד, אבל באיטליה היא רחוקה במיוחד מלהכלל ברשימה הלא מכובדת הזו של הג'אנק פוד. כי הפיצה האיטלקית היא טעימה, בריאה יחסית ובעיקר פשוטה, מגוונת ומורכבת תמיד משלל חומרים טריים מאוד.
באיטליה רבים אוהבים את הסיפור על הפיצה מרגריטה, אחת הפופולריות שיש. אין ביטוי לאומי מרהיב יותר מזה שהיא נותנת ללאומיות האיטלקית, כדי להבין איך מזון ועוד מאכל עממי כמו פיצה, יכול להיות הרבה יותר מאוכל.
סיפור המרגריטה מתחיל בסוף המאה ה-19, עם אומברטו הראשון, מלך איטליה הראשון ובן לשושלת מפוארת של דוכסים, נסיכים ומלכים מקומיים.
בשנת 1889 מבקרת משפחת המלוכה בנאפולי הדרומית, מולדת הפיצה. מספרים שאומברטו ומשפחתו אפילו השתכנו בנאפולי למשך זמן מה.
זה היה בתקופה שהציבור המקומי בעיר היה מאוהב במאכל החם תרתי משמע שלו - הפיצה. הפיצה נולדה אמנם בנפולי אבל כבר החלה להגר צפונה ודי מהר היא עתידה להיות פופולרית בכל איטליה.
בכל אופן, אופה הפיצות הידוע בנפולי באותם ימים הוא טבח בשם רפאל אספוזיטו. הוא היה ידוע אז כמי שמכין פיצות מעולות ומיוחדות. אותו רפאל הוא גם אופה יצירתי במיוחד וכשהוא מתבקש להכין מאכל מקומי מיוחד למשפחת המלוכה, יש לו רעיון.
אספוזיטו יכול להכין פיצות מצוינות לאומברטו הראשון ולבני המשפחה המלכותית. אבל במיוחד הוא רוצה לפנק את רעייתו של אומברטו, מלכת איטליה ואהובת העם, מרגריטה דה סבויה.
בשבילה מחליט אספוזיטו יום אחד ליצור פיצה בצבעים. לפיצה החדשה שלו הוא קורא על שם המלכה הנערצת - "פיצה מרגריטה". זו לא סתם פיצה שמלטפת את האגו של מלכה אהובה. יש בה משהו נוסף.
כי המאה ה-19 ידועה כמאה של הלאומיות. כל אירופה נשטפה אז בעמים שרוצים עצמאות, עמים שגאים בארצם, עמים שרוצים להתאחד עם מיעוטים רחוקים שלהם שמצויים בממלכות אחרות, או אפילו עמים שרוצים לחזור למולדתם ואנחנו מתכוונים ליהודים הציונים, שמתחילים לחלום ולהגשים את המסע למדינה יהודית בארץ ישראל.
ממלכת איטליה היא מהארצות שנולדו באותו טרנד לאומי ששטף אז את אירופה. איטליה היא למעשה איחוד של נסיכויות קטנות, המתאחדות לאומה גדולה וחזקה ששמה איטליה.
משום כך מחליט אספוזיטו להכין פיצה בצבעי הדגל האיטלקי. כדי להכין פיצה "ולצבוע אותה" בצבעים הלאומיים מניח רפאל על הבצק הנהדר שהוא מכין את רסק העגבניות המיוחד שלו, את גבינת המוצרלה הנהדרת ועלים טריים של בזיליקום, צמח שנקרא בעברית "ריחן".
כך היו בפיצה הזו שלושת צבעי הדגל של איטליה: האדום של העגבנייה, הלבן של גבינת המוצרלה והירוק של הבזיליקום. היה בה את כל מה שטעים ואת כל מה שאיטלקי והיה לה סיפור על מלכה נערצת וממלכה שרוצה להיות אחת.
ומכאן, כיאה לעידן הלאומיות, הפיצה של אספוזיטו הפכה במהירות לפיצה הלאומית של האיטלקים. נכון להיום, אומרים שהמרגריטה היא גם הפיצה האיטלקית הנפוצה ביותר בעולם המערבי ואולי גם המוכרת ביותר בעולם. אז כנראה שהיא כבר מזמן לא רק פיצה לאומית, אלא ממש פיצה בינלאומית...
הנה סיפורה של הפיצה מרגריטה שאספוזיטו הכין למלכה:
https://youtu.be/PRn5iONxSQQ
כך תכינו מרגריטה פיצה בצבעי הדגל האיטלקי:
https://youtu.be/3bRQjJKJE-g
מתכון (עברית):
https://youtu.be/Zw177Bl1H9Q
ובואו לאכול פיצה טעימה במיוחד (עברית):
https://youtu.be/X9SZYijcZw8
מי היה טרומפלדור?
יוסף טרומפלדור היה לוחם בצבא הרוסי, שהפך לחלוץ בגליל וחקלאי. הוא גם היה מפקד ונפל בקרב על תל חי, שבה חי ועבד. עוד בטרם הגיע לארץ ישראל, טרומפלדור היה רוסי. הוא התגייס לצבא הרוסי והיה לקצין היהודי הראשון בו. הוא הצטיין כלוחם בקרב במלחמת רוסיה-יפן, אך נפצע קשה ואיבד את ידו השמאלית, שנקטעה לגמרי.
היד הקטועה שלו לא הפריעה לו להגשים את חלומו ולהגיע לארץ ישראל, לעבוד בה בשיתוף עם צעירים ציונים כמוהו ולהגן עליה. באומץ ליבו ואישיותו הפך טרומפלדור לסמל של המאבק הציוני על ההתיישבות בארץ ישראל ובמיוחד לאחר שנפל בקרב על הגנת תל-חי, הישוב הצעיר שהיה מחבריו.
טרומפלדור זכור מאז כלוחם, איש עבודה, סוציאליסט ומנהיג כריזמטי. מורשתו חרגה בהרבה מהתחום הצבאי. רבים בציונות מציינים את המופת שבהתנהגותו, מנהיגותו ואיש העמל שהיה, כדברים שהפכו אותו לסמל של דור שלם.
הנה סרטון אותנטי שבו רואים את יוסף טרומפלדור בקומונה שלו שבחוות מגדל ליד הכנרת (עברית):
http://youtu.be/NL4z3IOIP-U
קטע סרט אמיתי משנת 1913 שבו טרומפלדור גם בתל חי, בליווי שירי התקופה (עברית):
http://youtu.be/sKq5JTRMLP0
סרט ארוך על טרומפלדור ותל-חי (עברית):
http://youtu.be/O6mLGuViY8M?long=yes
ותכנית חינוכית על הגיבור בעל היד האחת (עברית):
https://youtu.be/DcFyrVHeL4g?long=yes
יוסף טרומפלדור היה לוחם בצבא הרוסי, שהפך לחלוץ בגליל וחקלאי. הוא גם היה מפקד ונפל בקרב על תל חי, שבה חי ועבד. עוד בטרם הגיע לארץ ישראל, טרומפלדור היה רוסי. הוא התגייס לצבא הרוסי והיה לקצין היהודי הראשון בו. הוא הצטיין כלוחם בקרב במלחמת רוסיה-יפן, אך נפצע קשה ואיבד את ידו השמאלית, שנקטעה לגמרי.
היד הקטועה שלו לא הפריעה לו להגשים את חלומו ולהגיע לארץ ישראל, לעבוד בה בשיתוף עם צעירים ציונים כמוהו ולהגן עליה. באומץ ליבו ואישיותו הפך טרומפלדור לסמל של המאבק הציוני על ההתיישבות בארץ ישראל ובמיוחד לאחר שנפל בקרב על הגנת תל-חי, הישוב הצעיר שהיה מחבריו.
טרומפלדור זכור מאז כלוחם, איש עבודה, סוציאליסט ומנהיג כריזמטי. מורשתו חרגה בהרבה מהתחום הצבאי. רבים בציונות מציינים את המופת שבהתנהגותו, מנהיגותו ואיש העמל שהיה, כדברים שהפכו אותו לסמל של דור שלם.
הנה סרטון אותנטי שבו רואים את יוסף טרומפלדור בקומונה שלו שבחוות מגדל ליד הכנרת (עברית):
http://youtu.be/NL4z3IOIP-U
קטע סרט אמיתי משנת 1913 שבו טרומפלדור גם בתל חי, בליווי שירי התקופה (עברית):
http://youtu.be/sKq5JTRMLP0
סרט ארוך על טרומפלדור ותל-חי (עברית):
http://youtu.be/O6mLGuViY8M?long=yes
ותכנית חינוכית על הגיבור בעל היד האחת (עברית):
https://youtu.be/DcFyrVHeL4g?long=yes
איך הציל וילהלם טל את שווייץ מהשלטון האוסטרי?
וילהלם טל (Wilhelm Tell) הוא גיבור לאומי בשווייץ ומי שעובד בגדה הצפונית של אגם לוצרן. הוא אחד מהאישים שנאבקה קשות בשלטון שושלת הבסבורג האוסטרית בארצו.
עוד לפני שהפך הגיבור השווייצרי הלאומי, וילהלם טל היה איכר שווייצרי שחי במחוז קנטון, בסוף המאה ה-13. הוא נודע אז כאומן בשימוש בחץ וקשת. סיפרו עליו שהוא סירב להשתחוות למגבעת שתלה המושל האוסטרי בכיכר העיר אלטודרף. המושל ששמע על כך רתח מזעם. הוא החליט להענישו ומצא דרך איומה להתעמר בו - המושל ציווה על וילהלם טל להפיל, ביריית חץ, תפוח שיונח על ראשו של הבן הקטן, או למות...
ב-18 בנובמבר 1307 זה בדיוק מה שקרה. וילהלם טל קיבל את הבטחת המושל שאם יצליח במשימתו, לא יינזק. כשהצליח במשימה הקשה והפיל עם חץ את התפוח, הוא ביצע את העונש שהוטל עליו - פגיעה, פילוח והפלה של התפוח שהוצב על ראש בנו.
אגב, היו לא מעט גברים שסיפרו ששמעו אותו אומר בפומבי שאם היה פוגע בבנו, הוא היה הורג גם את המושל האוסטרי עצמו.
המיתוס אודות וילהלם טל הופיע לא פעם בתרבות ובאמנות. אמנים שונים ראו בו סיפור השראה של ממש. מהאופרה "וילהלם טל" של רוסיני, דרך ציוריו של סלבדור דאלי על וילהלם טל, המחזה של פרידריך שילר ואפילו הצורר היטלר, שהזכיר את "וילהלם טל" בספר "מיין קאמפף". היה גם בות', רוצחו של הנשיא האמריקאי לינקולן, שהושפע גם הוא מוילהלם טל, במעשה הרצח המעוות...
הנה סיפורו של וילהלם טל שמלמד גם על ההבדלים בין דיוק ומהימנות (מתורגם):
https://youtu.be/hRAFPdDppzs
הסיפור כולו לילדים, ללא מילים:
https://youtu.be/nMygbxIPdfI
הצגה של ויליאם טל:
https://youtu.be/sRdz5aTPzGI
הפתיחה לאופרה "וילהלם טל" של רוסיני:
https://youtu.be/j3T8-aeOrbg
והיו גם מי שהשתמשו בסיפור לפרסומות:
https://youtu.be/c8GZ4QQRUQ8
וילהלם טל (Wilhelm Tell) הוא גיבור לאומי בשווייץ ומי שעובד בגדה הצפונית של אגם לוצרן. הוא אחד מהאישים שנאבקה קשות בשלטון שושלת הבסבורג האוסטרית בארצו.
עוד לפני שהפך הגיבור השווייצרי הלאומי, וילהלם טל היה איכר שווייצרי שחי במחוז קנטון, בסוף המאה ה-13. הוא נודע אז כאומן בשימוש בחץ וקשת. סיפרו עליו שהוא סירב להשתחוות למגבעת שתלה המושל האוסטרי בכיכר העיר אלטודרף. המושל ששמע על כך רתח מזעם. הוא החליט להענישו ומצא דרך איומה להתעמר בו - המושל ציווה על וילהלם טל להפיל, ביריית חץ, תפוח שיונח על ראשו של הבן הקטן, או למות...
ב-18 בנובמבר 1307 זה בדיוק מה שקרה. וילהלם טל קיבל את הבטחת המושל שאם יצליח במשימתו, לא יינזק. כשהצליח במשימה הקשה והפיל עם חץ את התפוח, הוא ביצע את העונש שהוטל עליו - פגיעה, פילוח והפלה של התפוח שהוצב על ראש בנו.
אגב, היו לא מעט גברים שסיפרו ששמעו אותו אומר בפומבי שאם היה פוגע בבנו, הוא היה הורג גם את המושל האוסטרי עצמו.
המיתוס אודות וילהלם טל הופיע לא פעם בתרבות ובאמנות. אמנים שונים ראו בו סיפור השראה של ממש. מהאופרה "וילהלם טל" של רוסיני, דרך ציוריו של סלבדור דאלי על וילהלם טל, המחזה של פרידריך שילר ואפילו הצורר היטלר, שהזכיר את "וילהלם טל" בספר "מיין קאמפף". היה גם בות', רוצחו של הנשיא האמריקאי לינקולן, שהושפע גם הוא מוילהלם טל, במעשה הרצח המעוות...
הנה סיפורו של וילהלם טל שמלמד גם על ההבדלים בין דיוק ומהימנות (מתורגם):
https://youtu.be/hRAFPdDppzs
הסיפור כולו לילדים, ללא מילים:
https://youtu.be/nMygbxIPdfI
הצגה של ויליאם טל:
https://youtu.be/sRdz5aTPzGI
הפתיחה לאופרה "וילהלם טל" של רוסיני:
https://youtu.be/j3T8-aeOrbg
והיו גם מי שהשתמשו בסיפור לפרסומות:
https://youtu.be/c8GZ4QQRUQ8
מהם סמלי המהפכה הצרפתית?
אי אפשר להגזים בחשיבות ההיסטורית של המהפכה הצרפתית. מדובר באחד האירועים ההיסטוריים החשובים באירופה החדשה. היא החלה את השינוי של הממשל המדיני ברחבי אירופה כולה ובמקומות רבים בעולם.
אבל המהפכה הזו אינה רק מה שהיא ביטאה או יצרה, אלא גם ההשפעה התרבותית שהייתה לה, מבחינה סימבולית, של הסמלים שהיא הכניסה לרוח האומה, סמלים שחלחלו בהדרגה לתרבות של עמים רבים ושיצרו בהמשך את המהפכה האמריקאית, בה נלחמו וזכו תושבי היבשת הרחוקה בעצמאות, ואת "אביב העמים" שבו, רק 50 שנה אחרי המהפכה הצרפתית, תבעו עמים רבים את הזכות לעצמאות מדינית.
חמישה סמלים משמעותיים וברורים השתמרו בצרפת מהמהפכה הצרפתית:
דגל הטריקולור - שבו נופפו ההמונים במהלך המהפכה.
המנון המהפכה ("המארסייז") - השיר שהפך להמנון הצרפתי לאחריה.
יום כיבוש הבסטיליה (14 ביולי) - היום בו נחרב הכלא הסמלי הזה, סמל השליטה המלוכנית בעם.
נערת המהפכה מריאן, זו שמופיעה, בין השאר, בתמונת המהפכה של דלקרואה.
מקדש האלים הגדולים ("הפנתיאון") - נבנה במקורו ככנסייה ודמיונו למקדש יווני, בניגוד לכנסיות הגותיות שזוהו עם המלך, תאם את הטעם המהפכני, שהפכו למקדש המולדת והאנשים הגדולים.
הנה כמה מהסמלים שנוצרו במהפכה הצרפתית, כולל הכובעים והבגדים האופייניים:
http://youtu.be/hkm9aWumy0c
אי אפשר להגזים בחשיבות ההיסטורית של המהפכה הצרפתית. מדובר באחד האירועים ההיסטוריים החשובים באירופה החדשה. היא החלה את השינוי של הממשל המדיני ברחבי אירופה כולה ובמקומות רבים בעולם.
אבל המהפכה הזו אינה רק מה שהיא ביטאה או יצרה, אלא גם ההשפעה התרבותית שהייתה לה, מבחינה סימבולית, של הסמלים שהיא הכניסה לרוח האומה, סמלים שחלחלו בהדרגה לתרבות של עמים רבים ושיצרו בהמשך את המהפכה האמריקאית, בה נלחמו וזכו תושבי היבשת הרחוקה בעצמאות, ואת "אביב העמים" שבו, רק 50 שנה אחרי המהפכה הצרפתית, תבעו עמים רבים את הזכות לעצמאות מדינית.
חמישה סמלים משמעותיים וברורים השתמרו בצרפת מהמהפכה הצרפתית:
דגל הטריקולור - שבו נופפו ההמונים במהלך המהפכה.
המנון המהפכה ("המארסייז") - השיר שהפך להמנון הצרפתי לאחריה.
יום כיבוש הבסטיליה (14 ביולי) - היום בו נחרב הכלא הסמלי הזה, סמל השליטה המלוכנית בעם.
נערת המהפכה מריאן, זו שמופיעה, בין השאר, בתמונת המהפכה של דלקרואה.
מקדש האלים הגדולים ("הפנתיאון") - נבנה במקורו ככנסייה ודמיונו למקדש יווני, בניגוד לכנסיות הגותיות שזוהו עם המלך, תאם את הטעם המהפכני, שהפכו למקדש המולדת והאנשים הגדולים.
הנה כמה מהסמלים שנוצרו במהפכה הצרפתית, כולל הכובעים והבגדים האופייניים:
http://youtu.be/hkm9aWumy0c
מה הייתה מחתרת הוורד הלבן?
לא כל אזרחי גרמניה שתקו בזמן הנאצים. היו מהם שהעיזו ופעלו נגד המשטר הרודני והאלים ביותר בהיסטוריה. הם היו חלשים ומעטים ופעלו כמעט ללא סיכוי כלשהו. קבוצה כזו של צעירים מוסריים נקראה מחתרת "הוורד הלבן" (The White Rose).
"הוורד הלבן" הייתה מחתרת של סטודנטים גרמנים אמיצים מאוניברסיטת מינכן, שפעלו במהלך מלחמת העולם השנייה כדי לעורר את העם הגרמני וליצור התנגדות למשטר הנאצי. הם כתבו וחילקו עלונים בגנות הנאצים והיטלר וידעו שהם מסכנים את חייהם, אבל עשו הכל כדי להעיר את גרמניה למרוד בנאצים "לפני שערי גרמניה יהפכו לעיי חורבות ולפני שאחרוני צעיריה ישפכו את דמם.."
במרכז המחתרת האמיצה אך הקטנה עמדו האחים הנס וסופי שול. נמנו עליה כמה חברים נוספים. המייסד הנס שול, היה בילדותו חבר בנוער ההיטלראי, אך חזה בזוועות שהצבא הגרמני עשה בחזית המזרחית והחליט לייצר התנגדות פעילה של העם הגרמני שוחר הטוב, כנגד הנאצים והאסון שהם ממיטים על גרמניה. שול הוביל ביחד עם אחותו את פרסומם של 6 עלונים אמיצים שקראו למרד. האחים שול היו גם אלה שנתפסו ראשונים ובעקבותיהם נתפסו והוצאו להורג בגיליוטינה גם שאר חברי המחתרת.
כיום נחשבים הצעירים שנמנו על "הוורד הלבן" לאישים היסטוריים ונערצים בגרמניה, מהמעטים שהיו נכונים לעשות מעשה ולהקריב את חייהם מתוך טוב לב ורצון אמיתי לעצור את מכונת ההרג וההשמדה הנאצית, כנגד אירופה והעולם כולו ולמען גרמניה עצמה. סופי שול אמרה כמה ימים לפני שנלכדה על ידי הנאצים "כה רבים נספו למען המשטר הזה, הגיע הזמן שמישהו ימות נגדו!"..
הנה סיפורה של מחתרת הוורד הלבן (מתורגם):
https://youtu.be/ZtOKRsF6Rr0
סיפורם באנגלית:
http://youtu.be/Mkq9O2qSTUU
קדימון הסרט "הימים האחרונים של סופי שול" על סופה של מחתרת הוורד הלבן:
http://youtu.be/1IAljVEG4tk
יומה האחרון של סופי שול - מתוך הסרט על המחתרת:
http://youtu.be/wybS7FfqupM
ושיר שנכתב לזכר חברי המחתרת האמיצים:
http://youtu.be/4BqB5Df4198
לא כל אזרחי גרמניה שתקו בזמן הנאצים. היו מהם שהעיזו ופעלו נגד המשטר הרודני והאלים ביותר בהיסטוריה. הם היו חלשים ומעטים ופעלו כמעט ללא סיכוי כלשהו. קבוצה כזו של צעירים מוסריים נקראה מחתרת "הוורד הלבן" (The White Rose).
"הוורד הלבן" הייתה מחתרת של סטודנטים גרמנים אמיצים מאוניברסיטת מינכן, שפעלו במהלך מלחמת העולם השנייה כדי לעורר את העם הגרמני וליצור התנגדות למשטר הנאצי. הם כתבו וחילקו עלונים בגנות הנאצים והיטלר וידעו שהם מסכנים את חייהם, אבל עשו הכל כדי להעיר את גרמניה למרוד בנאצים "לפני שערי גרמניה יהפכו לעיי חורבות ולפני שאחרוני צעיריה ישפכו את דמם.."
במרכז המחתרת האמיצה אך הקטנה עמדו האחים הנס וסופי שול. נמנו עליה כמה חברים נוספים. המייסד הנס שול, היה בילדותו חבר בנוער ההיטלראי, אך חזה בזוועות שהצבא הגרמני עשה בחזית המזרחית והחליט לייצר התנגדות פעילה של העם הגרמני שוחר הטוב, כנגד הנאצים והאסון שהם ממיטים על גרמניה. שול הוביל ביחד עם אחותו את פרסומם של 6 עלונים אמיצים שקראו למרד. האחים שול היו גם אלה שנתפסו ראשונים ובעקבותיהם נתפסו והוצאו להורג בגיליוטינה גם שאר חברי המחתרת.
כיום נחשבים הצעירים שנמנו על "הוורד הלבן" לאישים היסטוריים ונערצים בגרמניה, מהמעטים שהיו נכונים לעשות מעשה ולהקריב את חייהם מתוך טוב לב ורצון אמיתי לעצור את מכונת ההרג וההשמדה הנאצית, כנגד אירופה והעולם כולו ולמען גרמניה עצמה. סופי שול אמרה כמה ימים לפני שנלכדה על ידי הנאצים "כה רבים נספו למען המשטר הזה, הגיע הזמן שמישהו ימות נגדו!"..
הנה סיפורה של מחתרת הוורד הלבן (מתורגם):
https://youtu.be/ZtOKRsF6Rr0
סיפורם באנגלית:
http://youtu.be/Mkq9O2qSTUU
קדימון הסרט "הימים האחרונים של סופי שול" על סופה של מחתרת הוורד הלבן:
http://youtu.be/1IAljVEG4tk
יומה האחרון של סופי שול - מתוך הסרט על המחתרת:
http://youtu.be/wybS7FfqupM
ושיר שנכתב לזכר חברי המחתרת האמיצים:
http://youtu.be/4BqB5Df4198
מהו שער הניצחון בפאריס ומי בנה אותו?
שער הניצחון של פאריס נבנה בפקודתו של נפוליאון בונפרטה, קיסר צרפת, שמינה את האדריכל ז'אן שלגרן לבניית השער ותכנונו. השער שניצב במרכז כיכר האטואל (או בשמה החדש יותר כיכר שארל דה גול) וממנו אפשר לראות את כל 12 הדרכים היוצאות ממנה, כולל השאנז אליזה, הרחוב המרכזי של פריז.
נפוליאון הורה לבנות השער לאחר ניצחונו על הברית הרוסית-אוסטרית בקרב אוסטרליץ, המכונה "קרב שלושת הקיסרים". בנייתו החלה בשנת 1806 אך הסתיימה רק 30 שנה לאחר מכן, בשנת 1836. השער הוקם כדי להוקיר כבוד לחיילים שלחמו במלחמותיה של צרפת, וכדי להלל את נצחונותיה. בקירותיו הפנימיים חקוקים שמותיהם של הגנרלים שנלחמו במלחמות צרפת תחת פיקודו של של נפוליאון, ושמות נוספים של אנשים שלחמו במהמפכה הצרפתית.
תחת שער הנצחון צועדים צבאות מנצחים, הן כאלה שכבשו את צרפת (כולל הצבא הנאצי שכבש את צרפת במהלך מלחמת העולם השניה) והן הצרפתים כשניצחו נצחונות חשובים - כולל הנצחון על הנאצים בסוף מלחמת העולם השניה.
הנה מראות משער הנצחון:
http://youtu.be/Yy1nFgxtFOo
הנסיבות ההיסטוריות שבהן נבנה שער הניצחון:
http://youtu.be/eKZ67PW_BiM
כך ניצב שער הניצחון בקצה שדרות שאנז אליזה המפורסמות של פאריס:
http://youtu.be/r4DAqPst3gY
וכך חגגו בשער הנצחון את חגיגות ה-100 שנה למירוץ הטור דה פראנס:
http://youtu.be/ZhWxQuzho5Y
שער הניצחון של פאריס נבנה בפקודתו של נפוליאון בונפרטה, קיסר צרפת, שמינה את האדריכל ז'אן שלגרן לבניית השער ותכנונו. השער שניצב במרכז כיכר האטואל (או בשמה החדש יותר כיכר שארל דה גול) וממנו אפשר לראות את כל 12 הדרכים היוצאות ממנה, כולל השאנז אליזה, הרחוב המרכזי של פריז.
נפוליאון הורה לבנות השער לאחר ניצחונו על הברית הרוסית-אוסטרית בקרב אוסטרליץ, המכונה "קרב שלושת הקיסרים". בנייתו החלה בשנת 1806 אך הסתיימה רק 30 שנה לאחר מכן, בשנת 1836. השער הוקם כדי להוקיר כבוד לחיילים שלחמו במלחמותיה של צרפת, וכדי להלל את נצחונותיה. בקירותיו הפנימיים חקוקים שמותיהם של הגנרלים שנלחמו במלחמות צרפת תחת פיקודו של של נפוליאון, ושמות נוספים של אנשים שלחמו במהמפכה הצרפתית.
תחת שער הנצחון צועדים צבאות מנצחים, הן כאלה שכבשו את צרפת (כולל הצבא הנאצי שכבש את צרפת במהלך מלחמת העולם השניה) והן הצרפתים כשניצחו נצחונות חשובים - כולל הנצחון על הנאצים בסוף מלחמת העולם השניה.
הנה מראות משער הנצחון:
http://youtu.be/Yy1nFgxtFOo
הנסיבות ההיסטוריות שבהן נבנה שער הניצחון:
http://youtu.be/eKZ67PW_BiM
כך ניצב שער הניצחון בקצה שדרות שאנז אליזה המפורסמות של פאריס:
http://youtu.be/r4DAqPst3gY
וכך חגגו בשער הנצחון את חגיגות ה-100 שנה למירוץ הטור דה פראנס:
http://youtu.be/ZhWxQuzho5Y
מה הייתה מלחמת השפות?
מלחמת השפות (War of the Languages) הייתה אירוע היסטורי שהתרחש ביישוב היהודי בארץ בשנת 1913 וזכה לכינויים נוספים כמו "ריב הלשונות".
מדובר היה בסערה ציבורית שקמה סביב סביב מקומה של העברית המתחדשת במערכת החינוך היהודי בארץ.
המאבק התנהל כנגד חברת "עזרה" של יהודי גרמניה. מצד אחד עמדו נציגי חברת "עזרה" הגרמנית, שרצו להקים מוסד לחינוך טכנולוגי ראשון בארץ, שמו "טכניקום", לימים הטכניון של היום. החברה הודיעה שלימודי המדעים בו יתקיימו בשפה הגרמנית.
חייבים להודות שהיה הגיון מסוים בהחלטה. העברית של אותם ימים היא שפה שחסרים בה מונחים מקצועיים, מדעיים והנדסיים רבים. הגרמנית היא שפה מפותחת ומובילה בעולמות הללו באותן שנים.
אבל למול אנשי "עזרה" הגרמנים נאבקו סטודנטים ציוניים להוראה, מורים ואנשי חינוך, כולם חלק מהיישוב היהודי בארץ. כולם רצו ששפת הלימוד היחידה, גם במוסד האקדמי טכניקום וגם בבית הספר התיכון שלידו, תהיה עברית.
הפגנות, שביתות, מאמרים ונאומים - הוויכוח בין הצדדים היה קשה. הוא עבר שלבים רבים עד שהוכרע. במהלכו התפטר מתפקידו מנהל פרויקט הקמת "טכניקום", ד"ר שמריהו לוין. הוא מונה על ידי חברת "עזרה", אבל תמך דווקא בעברית כשפה עיקרית בבית הספר.
מ"עזרה" פרשו גם רבים מהמורים במוסדותיה, במה שהיה אקט של השתחררות מה"אפוטרופסות" שלה ושל ארגונים דומים מהגולה ומעבר לעצמאות של החינוך בארץ ישראל.
המאבק הוכרע ב-1914, כשהודיעה חברה "עזרה" שהלימודים יעברו בהדרגה להתקיים בעברית. זה היה נצחון חשוב לתפיסת השפה העברית ותפקידה בציונות. בעקבותיו החל תהליך של הקמת מוסדות חינוך עבריים, דוגמת בית הספר הריאלי בחיפה ובית המדרש העברי למורים.
מלחמת השפות עתידה להיות אבן דרך במסע להקמת המדינה והמאיץ של התפתחות רשת חינוך עברי, בחסותו של ועד ציבורי הדוגל בערכים לאומיים וציוניים.
#הרקע למלחמת השפות
אם רוצים להבין את מאבק השפות הזה, חשוב לדעת מה הייתה התפיסה הציונית כלפי היידיש. היידיש הייתה אז שפה עשירה, עמוקה יותר ורבת רבדים, שדחקה את העברית במזרח אירופה. אבל שפת אמם של מרבית יהודי ארצות אירופה ייצגה אצל הציונים את התרבות היהודית המנוונת והמתרפסת של הגולה. היות והתרבות הגלותית הזו גם שללה את הציונות הם ראו את היידיש באופן שלילי. הרצל ראה בה את שפת הגיטו וכתב על "שפות המסתרים, שמדברים האסורים בבתי כלאם".
במערב אירופה ובצפון אמריקה, לעומת זאת, דחקו את העברית דווקא שפות ההשכלה והמקום, כמו גרמנית, פולנית, צרפתית, ספרדית ואנגלית.
לכן היה ויכוח של ממש בין הציונים של מזרח אירופה ושל מערבה לגבי השפה שתיבחר להחליף את היידיש בארץ.
מצד אחד ניצבו הציונים של מערב אירופה, בהנהגת דמויות מפתח בציונות המדינית דוגמת הרצל ונורדאו. הם סברו שהיידיש היא שפה מאובנת שראויה להיעלם. היא מכשילה ומקשה על "היהודי החדש", באימוץ ההכרחי בעיניהם של ההשכלה, כדי לעמוד באתגרי העולם המודרני. לשיטתם צריכה השפה הציונית החדשה להיות שפה מודרנית, מעודכנת ומשכילה כמו גרמנית, צרפתית והאנגלית - שפת המדינה שממנה בא אותו יהודי חדש.
מצד שני עמדו עד העלייה השנייה שוחרי העברית וסופרים שהקפידו לכתוב בה. הם היו חדורים בתחושת נחיתות וחשש מפני השכחה ובידוד. "השפה העברית נותרה ללא דוברים וקוראים. אין לנו עם ואין ספרות ואין תנועה ואין תחייה. אין לנו דבר" - כתב בשנת 1901 דוד פרישמן.
העברית עדיין לא נתפסה כשפה שאפשר להנחיל לציבור הרחב ולהפוך אותה לחלק מההגשמה של החזון הציוני. בתקופת העלייה השנייה היא עדיין שפה דלה במילים.
השפה העברית בשנת 1904 הייתה שפת הוראה רק ב-6 מתוך 29 בתי ספר מאורגנים בארץ ישראל.
משום כך קשה היה אז לוותר על שפת האם, בדרך כלל יידיש, או על שפת מדינות המוצא של הציונים.
בוויכוח החריף והמתמשך בין תומכי היידיש ושפות המוצא ובין תומכי העברית נדרשה הכרעה.
כי העברית לא התכוונה לוותר. אחד מראשי הלוחמים עליה היה אליעזר בן-יהודה, מחייה השפה העברית. זאת על אף שהיה תלוי בעזרה במימון של חברת "עזרה" להוצאה של המילון העברי שלו לאור.
זה היה חיזוק משמעותי עבור הלאומיות היהודית בארץ ישראל. התוצאה הייתה התפתחות של רשת חינוך עברי, שטיפחה ערכים לאומיים וציוניים. גם השלטונות הטורקיים הכירו בהמשך בעברית כשפת הוראה לגיטימית ואחריהם יבוא גם שלטון המנדט הבריטי בארץ, שיכריז, לצד האנגלית והערבית, גם על העברית כשפה רשמית. היישוב העברי הלך והשתחרר מהשפעת השפות זרות ומתלות תרבותית בהן.
הניצחון במאבק היה בסופו של דבר נחלתם של המצדדים בשימוש בארץ בשפה העברית. עד היום משמש המאבק על השפות בארץ כסמל לניצחון של ההתחדשות היהודית הלאומית ותחיית הלשון העברית.
הנה סיפורה של מלחמת השפות (עברית):
https://youtu.be/DwQSTvDdMW0
עמדות הצדדים במלחמת השפות (עברית):
https://youtu.be/3VdBcMKWQz8
ותפקידו של אליעזר בן יהודה במלחמת השפות (עברית):
https://youtu.be/0cowtfdYb2k
מלחמת השפות (War of the Languages) הייתה אירוע היסטורי שהתרחש ביישוב היהודי בארץ בשנת 1913 וזכה לכינויים נוספים כמו "ריב הלשונות".
מדובר היה בסערה ציבורית שקמה סביב סביב מקומה של העברית המתחדשת במערכת החינוך היהודי בארץ.
המאבק התנהל כנגד חברת "עזרה" של יהודי גרמניה. מצד אחד עמדו נציגי חברת "עזרה" הגרמנית, שרצו להקים מוסד לחינוך טכנולוגי ראשון בארץ, שמו "טכניקום", לימים הטכניון של היום. החברה הודיעה שלימודי המדעים בו יתקיימו בשפה הגרמנית.
חייבים להודות שהיה הגיון מסוים בהחלטה. העברית של אותם ימים היא שפה שחסרים בה מונחים מקצועיים, מדעיים והנדסיים רבים. הגרמנית היא שפה מפותחת ומובילה בעולמות הללו באותן שנים.
אבל למול אנשי "עזרה" הגרמנים נאבקו סטודנטים ציוניים להוראה, מורים ואנשי חינוך, כולם חלק מהיישוב היהודי בארץ. כולם רצו ששפת הלימוד היחידה, גם במוסד האקדמי טכניקום וגם בבית הספר התיכון שלידו, תהיה עברית.
הפגנות, שביתות, מאמרים ונאומים - הוויכוח בין הצדדים היה קשה. הוא עבר שלבים רבים עד שהוכרע. במהלכו התפטר מתפקידו מנהל פרויקט הקמת "טכניקום", ד"ר שמריהו לוין. הוא מונה על ידי חברת "עזרה", אבל תמך דווקא בעברית כשפה עיקרית בבית הספר.
מ"עזרה" פרשו גם רבים מהמורים במוסדותיה, במה שהיה אקט של השתחררות מה"אפוטרופסות" שלה ושל ארגונים דומים מהגולה ומעבר לעצמאות של החינוך בארץ ישראל.
המאבק הוכרע ב-1914, כשהודיעה חברה "עזרה" שהלימודים יעברו בהדרגה להתקיים בעברית. זה היה נצחון חשוב לתפיסת השפה העברית ותפקידה בציונות. בעקבותיו החל תהליך של הקמת מוסדות חינוך עבריים, דוגמת בית הספר הריאלי בחיפה ובית המדרש העברי למורים.
מלחמת השפות עתידה להיות אבן דרך במסע להקמת המדינה והמאיץ של התפתחות רשת חינוך עברי, בחסותו של ועד ציבורי הדוגל בערכים לאומיים וציוניים.
#הרקע למלחמת השפות
אם רוצים להבין את מאבק השפות הזה, חשוב לדעת מה הייתה התפיסה הציונית כלפי היידיש. היידיש הייתה אז שפה עשירה, עמוקה יותר ורבת רבדים, שדחקה את העברית במזרח אירופה. אבל שפת אמם של מרבית יהודי ארצות אירופה ייצגה אצל הציונים את התרבות היהודית המנוונת והמתרפסת של הגולה. היות והתרבות הגלותית הזו גם שללה את הציונות הם ראו את היידיש באופן שלילי. הרצל ראה בה את שפת הגיטו וכתב על "שפות המסתרים, שמדברים האסורים בבתי כלאם".
במערב אירופה ובצפון אמריקה, לעומת זאת, דחקו את העברית דווקא שפות ההשכלה והמקום, כמו גרמנית, פולנית, צרפתית, ספרדית ואנגלית.
לכן היה ויכוח של ממש בין הציונים של מזרח אירופה ושל מערבה לגבי השפה שתיבחר להחליף את היידיש בארץ.
מצד אחד ניצבו הציונים של מערב אירופה, בהנהגת דמויות מפתח בציונות המדינית דוגמת הרצל ונורדאו. הם סברו שהיידיש היא שפה מאובנת שראויה להיעלם. היא מכשילה ומקשה על "היהודי החדש", באימוץ ההכרחי בעיניהם של ההשכלה, כדי לעמוד באתגרי העולם המודרני. לשיטתם צריכה השפה הציונית החדשה להיות שפה מודרנית, מעודכנת ומשכילה כמו גרמנית, צרפתית והאנגלית - שפת המדינה שממנה בא אותו יהודי חדש.
מצד שני עמדו עד העלייה השנייה שוחרי העברית וסופרים שהקפידו לכתוב בה. הם היו חדורים בתחושת נחיתות וחשש מפני השכחה ובידוד. "השפה העברית נותרה ללא דוברים וקוראים. אין לנו עם ואין ספרות ואין תנועה ואין תחייה. אין לנו דבר" - כתב בשנת 1901 דוד פרישמן.
העברית עדיין לא נתפסה כשפה שאפשר להנחיל לציבור הרחב ולהפוך אותה לחלק מההגשמה של החזון הציוני. בתקופת העלייה השנייה היא עדיין שפה דלה במילים.
השפה העברית בשנת 1904 הייתה שפת הוראה רק ב-6 מתוך 29 בתי ספר מאורגנים בארץ ישראל.
משום כך קשה היה אז לוותר על שפת האם, בדרך כלל יידיש, או על שפת מדינות המוצא של הציונים.
בוויכוח החריף והמתמשך בין תומכי היידיש ושפות המוצא ובין תומכי העברית נדרשה הכרעה.
כי העברית לא התכוונה לוותר. אחד מראשי הלוחמים עליה היה אליעזר בן-יהודה, מחייה השפה העברית. זאת על אף שהיה תלוי בעזרה במימון של חברת "עזרה" להוצאה של המילון העברי שלו לאור.
זה היה חיזוק משמעותי עבור הלאומיות היהודית בארץ ישראל. התוצאה הייתה התפתחות של רשת חינוך עברי, שטיפחה ערכים לאומיים וציוניים. גם השלטונות הטורקיים הכירו בהמשך בעברית כשפת הוראה לגיטימית ואחריהם יבוא גם שלטון המנדט הבריטי בארץ, שיכריז, לצד האנגלית והערבית, גם על העברית כשפה רשמית. היישוב העברי הלך והשתחרר מהשפעת השפות זרות ומתלות תרבותית בהן.
הניצחון במאבק היה בסופו של דבר נחלתם של המצדדים בשימוש בארץ בשפה העברית. עד היום משמש המאבק על השפות בארץ כסמל לניצחון של ההתחדשות היהודית הלאומית ותחיית הלשון העברית.
הנה סיפורה של מלחמת השפות (עברית):
https://youtu.be/DwQSTvDdMW0
עמדות הצדדים במלחמת השפות (עברית):
https://youtu.be/3VdBcMKWQz8
ותפקידו של אליעזר בן יהודה במלחמת השפות (עברית):
https://youtu.be/0cowtfdYb2k
איך הנהיגה ז'אן ד'ארק הצעירה מרד נגד אימפריה?
ז'אן ד'ארק הייתה מצביאה צרפתייה צעירה שהנהיגה את המאבק לשחרור צרפת מהכיבוש האנגלי בזמן מלחמת מאה השנים, במאה ה-15. במאבק מלא גבורה היא הובילה את צבא צרפת למלחמה נגד אנגליה החזקה.
מילדותה היא שמעה קולות שדיברו אליה, נערה קתולית אדוקה. כדי לשכנע שהיא, נערה צעירה מהכפרים, שוכנעה על ידי האל להנהיג את צרפת, היא הגיעה לפגישה שנקבעה לה עם המלך שארל ועקפה את המתחזה לו, הלכה ישר לחדרו של המלך ובסדרת מבחנים מהירה הוכיחה את יכולותיה העל-טבעיות ו"קשריה עם האל".
המלך שארל העמיד לרשותה צבא ובשורה של קרבות מבריקים, לבושה בגדי גבר, היא שברה את המצור על העיר אורליאן והביאה לכניעת האנגלים.
האגדה של ז'אן דארק, "הנערה מאורליאן", הפכה לעובדה. היא כבשה את העיר ריימס והכתירה רשמית את שארל, שמעתה יהיה מלך צרפת המקובל גם על החוק.
העלמה הצעירה התגלתה כמצביאה מבריקה, כשהבינה שבשיטת הקרבות הגדולים מנצחים האנגלים תמיד. לכן היא החליפה את שיטת המלחמה הכושלת של הצבא הצרפתי ללוחמת גרילה חכמה. בזכות זה ניצחה עם חייליה שוב ושוב את האנגלים.
אך לאחר שנפצעה שלוש פעמים, היא נלכדה והוסגרה לאנגלים. אחרי משפט ארוך בידי הכנסייה היא הוכרזה אשמה בכישוף, קשרים עם השטן ועבירות אחרות ונדונה להוצאה להורג בשרפה.
ז'אן הייתה בת 19 בעת הוצאתה להורג. האגדה מספרת שחייל אנגלי שנכח בהוצאה להורג קרא באימה "קדושה שרפנו!".
שנים מספר לאחר מכן ישלוט שארל בצרפת החופשית ויערוך לה משפט חוזר. המשפט הזה הסתיים ב-1456 בזיכוי מוחלט ו"העלמה מאורליאן" הפכה לגיבורה לאומית של צרפת.
ב-1920 תכריז עליה כקדושה גם הכנסייה הקתולית ובכך הכירה גם היא בגדולתה של הנערה מאורליאן, צעירה שהנהיגה צבא של גברים נגד הכובש הזר.
התרבות העממית לא הייתה זקוקה לזיכויים והקדושה האלה. שמה ופועלה של ז'אן דארק הפכו לסמל של אישה אמיצה שמנהיגה צבא של גברים (ונשים) במאבק צודק.
לעמים וחברות רבות היו מאז התגלמויות של מעין דמויות ז'אן דארק מקומיות, המיתוס הלך וגדל והההיסטוריה הפכה למיתוס ובהדרגה הייתה למעין ארכיטיפ של נערה שמנהיגה צבא.
הנה סקירה קצרה על ז'אן ד'ארק (עברית):
https://youtu.be/1gUh9D2Ea14
על חייה של הגיבורה שבאה מהעיר ארק:
http://youtu.be/0q3uAu1EuRc?t=13s
פציעתה וגבורתה בקרב:
http://youtu.be/1qfns_aLrNY
מתוך סרט אחר על הבתולה מאורליאן:
http://youtu.be/Zia2fKTahPA
על מילותיה האחרונות לפני שהוצאה להורג:
https://youtu.be/XqUTbQcrBeQ
בלי מעט הומור לא באמת נכיר אותה:
https://youtu.be/2O2x1Xh3xkE?long=yes
סרט תיעודי שמנסה לפצח את הסוד של נערה שהצליחה לסחוף אחריה כל כך הרבה גברים לקרב:
https://youtu.be/XWR7zMR-EiA?long=yes
ומתכנית הרדיו, שהקדימה את הפודקסט "שעה היסטורית", עם פרופסור הרסגור על ז'אן דארק (עברית):
https://youtu.be/zljVfqowTpE?long=yes
ז'אן ד'ארק הייתה מצביאה צרפתייה צעירה שהנהיגה את המאבק לשחרור צרפת מהכיבוש האנגלי בזמן מלחמת מאה השנים, במאה ה-15. במאבק מלא גבורה היא הובילה את צבא צרפת למלחמה נגד אנגליה החזקה.
מילדותה היא שמעה קולות שדיברו אליה, נערה קתולית אדוקה. כדי לשכנע שהיא, נערה צעירה מהכפרים, שוכנעה על ידי האל להנהיג את צרפת, היא הגיעה לפגישה שנקבעה לה עם המלך שארל ועקפה את המתחזה לו, הלכה ישר לחדרו של המלך ובסדרת מבחנים מהירה הוכיחה את יכולותיה העל-טבעיות ו"קשריה עם האל".
המלך שארל העמיד לרשותה צבא ובשורה של קרבות מבריקים, לבושה בגדי גבר, היא שברה את המצור על העיר אורליאן והביאה לכניעת האנגלים.
האגדה של ז'אן דארק, "הנערה מאורליאן", הפכה לעובדה. היא כבשה את העיר ריימס והכתירה רשמית את שארל, שמעתה יהיה מלך צרפת המקובל גם על החוק.
העלמה הצעירה התגלתה כמצביאה מבריקה, כשהבינה שבשיטת הקרבות הגדולים מנצחים האנגלים תמיד. לכן היא החליפה את שיטת המלחמה הכושלת של הצבא הצרפתי ללוחמת גרילה חכמה. בזכות זה ניצחה עם חייליה שוב ושוב את האנגלים.
אך לאחר שנפצעה שלוש פעמים, היא נלכדה והוסגרה לאנגלים. אחרי משפט ארוך בידי הכנסייה היא הוכרזה אשמה בכישוף, קשרים עם השטן ועבירות אחרות ונדונה להוצאה להורג בשרפה.
ז'אן הייתה בת 19 בעת הוצאתה להורג. האגדה מספרת שחייל אנגלי שנכח בהוצאה להורג קרא באימה "קדושה שרפנו!".
שנים מספר לאחר מכן ישלוט שארל בצרפת החופשית ויערוך לה משפט חוזר. המשפט הזה הסתיים ב-1456 בזיכוי מוחלט ו"העלמה מאורליאן" הפכה לגיבורה לאומית של צרפת.
ב-1920 תכריז עליה כקדושה גם הכנסייה הקתולית ובכך הכירה גם היא בגדולתה של הנערה מאורליאן, צעירה שהנהיגה צבא של גברים נגד הכובש הזר.
התרבות העממית לא הייתה זקוקה לזיכויים והקדושה האלה. שמה ופועלה של ז'אן דארק הפכו לסמל של אישה אמיצה שמנהיגה צבא של גברים (ונשים) במאבק צודק.
לעמים וחברות רבות היו מאז התגלמויות של מעין דמויות ז'אן דארק מקומיות, המיתוס הלך וגדל והההיסטוריה הפכה למיתוס ובהדרגה הייתה למעין ארכיטיפ של נערה שמנהיגה צבא.
הנה סקירה קצרה על ז'אן ד'ארק (עברית):
https://youtu.be/1gUh9D2Ea14
על חייה של הגיבורה שבאה מהעיר ארק:
http://youtu.be/0q3uAu1EuRc?t=13s
פציעתה וגבורתה בקרב:
http://youtu.be/1qfns_aLrNY
מתוך סרט אחר על הבתולה מאורליאן:
http://youtu.be/Zia2fKTahPA
על מילותיה האחרונות לפני שהוצאה להורג:
https://youtu.be/XqUTbQcrBeQ
בלי מעט הומור לא באמת נכיר אותה:
https://youtu.be/2O2x1Xh3xkE?long=yes
סרט תיעודי שמנסה לפצח את הסוד של נערה שהצליחה לסחוף אחריה כל כך הרבה גברים לקרב:
https://youtu.be/XWR7zMR-EiA?long=yes
ומתכנית הרדיו, שהקדימה את הפודקסט "שעה היסטורית", עם פרופסור הרסגור על ז'אן דארק (עברית):
https://youtu.be/zljVfqowTpE?long=yes
מדוע הבתים באיי יוון צבועים בכחול ולבן?
שמתם לב שהבתים באיי יוון צבועים בלבן וכחול? - העיתונאית היוונית יוהנה קלפקיס פרסמה פעם מאמר שהסביר למה בתי האיים צבועים בצבעים אלה. אלה לא רק צבעי הדגל היווני או לפחות לא משם זה התחיל.
#הבתים הלבנים
הכל מתחיל מצורך. באיים הקיקלדיים נבנו הבתים מאבן ולא מעץ. באיים הללו לא היו עצים רבים ולכן האבן הייתה חומר הבנייה העיקרי בהם. האבן באיים האלה נטתה להיות בגוון כהה והבעיה הייתה שהאבן הזו העבירה חום פנימה והבתים בקיץ להטו. הצבע הלבן היה הפתרון הטוב ביותר בכדי להקל מעט את להט הקיץ וחמסין ולקרר את החלל הפנימי.
אבל חוץ מפתרון נגד החום, לצבע הלבן ששימש אותם היה עוד יתרון. באיי יוון של סוף שנות ה-30 פשתה מחלת הכולרע, מחלת מעיים זיהומית מדבקת וקשה. זו הייתה תקופה בה שלט ביוון הרודן הפשיסט מטאקסס. במטרה לעצור את התפשטות המחלה הוציא הרודן הוראה לתושבי יוון לטייח את בתיהם ולצבוע אותם בלבן. הסתבר שהצבע הלבן שצבעו באותה תקופה הכיל אבן גיר וגיר היה חומר חיטוי מצוין נגד חיידקי הכולירע. עכשיו כולם צבעו בלבן כדי לחטא את בתיהם ולעצור את המגפה. ובכלל, מי רוצה להסתבך עם רודן פשיסט ומחלה כל כך איומה ביחד?
#דלתות וחלונות כחולים
אוקיי אז הבתים היוונים הם לבנים, עם צבע לבן ששמו יצא למרחקים בתור "לבן יוון", לבן טהור ובוהק בשמש. אבל מה הסיבה לצבע הכחול של מרבית החלונות, הדלתות והתריסים?
את החלונות, התריסים והפתחים באיים צבעו בכחול, כי הדייגים היו אז די עניים והם ניצלו את מה שנשאר משאריות הצבע בו צבעו את הסירות.
כחול היה הצבע המרכזי לצביעת הסירות, בעיקר בזכות מרכיביו שהפכו אותו לזול במיוחד. את הצבע הכחול הכינו הדייגים בעצמם. ההכנה הביתית כללה אז תערובת של אבקת גיר ולולאקי - מוצר ניקוי של אותם ימים, שהיה עשוי אבקת טלק כחולה.
#כיצד הצבעים הללו נשארו פופולריים עד היום?
בשלהי שלטון הגנרלים, תקופה בה שלטה במדינה חונטה צבאית, בין 1967 ל-1974, חוקקו הגנרלים חוק שחייב את אנשי האיים לצבוע את בתיהם בצבעים הללו. מדוע? - כדי לעודד פטריוטיות ולאומיות במדינה.
גם אחרי תום שלטון הגנרלים השאירו אנשי האיים את הצבעים האלה. מה שהסתבר להם הוא שהתיירות העצומה ליוון אהבה מאוד את הצבעים הללו. התיירים ראו את הצבעים האלה בתור יוון האמיתית.
התוצאה הייתה שרבים מהמקומיים, במיוחד באיים הקיקלדיים, שהמוכרים ביותר מהם הם מיקונוס, סנטוריני, נקסוס והאי פארוס, ממשיכים עד היום לשמור על הצבעים שלהם בכחול לבן. הצבעים הללו הפכו כבר מזמן לסמל של הבנייה היוונית, סמל פסטורלי המתמזג נהדר באווירת החופש והפשטות של האיים.
אז יש נגיעות צהובות ופה ושם גם בוגנביליה או עציץ גרניום צבוע בפוקסיה מרהיב, אבל כחול ולבן הם הצבע של יוון, של הדגל והאיים הקיקלדיים ושל כל מי שיוצא לחופשה ומחפש את האדריכלות היוונית המסורתית כל כך.
הנה סנטוריני, אי הפוסטר של האיים הקיקלאדיים:
https://youtu.be/ync7lquIjBY
הבתים הכחולים לבנים של האי סיפנוס (עברית):
https://youtu.be/F6J9Nbu-1l8
ובתים קיקלדיים במיקונוס:
https://youtu.be/zK7xm5jzito
שמתם לב שהבתים באיי יוון צבועים בלבן וכחול? - העיתונאית היוונית יוהנה קלפקיס פרסמה פעם מאמר שהסביר למה בתי האיים צבועים בצבעים אלה. אלה לא רק צבעי הדגל היווני או לפחות לא משם זה התחיל.
#הבתים הלבנים
הכל מתחיל מצורך. באיים הקיקלדיים נבנו הבתים מאבן ולא מעץ. באיים הללו לא היו עצים רבים ולכן האבן הייתה חומר הבנייה העיקרי בהם. האבן באיים האלה נטתה להיות בגוון כהה והבעיה הייתה שהאבן הזו העבירה חום פנימה והבתים בקיץ להטו. הצבע הלבן היה הפתרון הטוב ביותר בכדי להקל מעט את להט הקיץ וחמסין ולקרר את החלל הפנימי.
אבל חוץ מפתרון נגד החום, לצבע הלבן ששימש אותם היה עוד יתרון. באיי יוון של סוף שנות ה-30 פשתה מחלת הכולרע, מחלת מעיים זיהומית מדבקת וקשה. זו הייתה תקופה בה שלט ביוון הרודן הפשיסט מטאקסס. במטרה לעצור את התפשטות המחלה הוציא הרודן הוראה לתושבי יוון לטייח את בתיהם ולצבוע אותם בלבן. הסתבר שהצבע הלבן שצבעו באותה תקופה הכיל אבן גיר וגיר היה חומר חיטוי מצוין נגד חיידקי הכולירע. עכשיו כולם צבעו בלבן כדי לחטא את בתיהם ולעצור את המגפה. ובכלל, מי רוצה להסתבך עם רודן פשיסט ומחלה כל כך איומה ביחד?
#דלתות וחלונות כחולים
אוקיי אז הבתים היוונים הם לבנים, עם צבע לבן ששמו יצא למרחקים בתור "לבן יוון", לבן טהור ובוהק בשמש. אבל מה הסיבה לצבע הכחול של מרבית החלונות, הדלתות והתריסים?
את החלונות, התריסים והפתחים באיים צבעו בכחול, כי הדייגים היו אז די עניים והם ניצלו את מה שנשאר משאריות הצבע בו צבעו את הסירות.
כחול היה הצבע המרכזי לצביעת הסירות, בעיקר בזכות מרכיביו שהפכו אותו לזול במיוחד. את הצבע הכחול הכינו הדייגים בעצמם. ההכנה הביתית כללה אז תערובת של אבקת גיר ולולאקי - מוצר ניקוי של אותם ימים, שהיה עשוי אבקת טלק כחולה.
#כיצד הצבעים הללו נשארו פופולריים עד היום?
בשלהי שלטון הגנרלים, תקופה בה שלטה במדינה חונטה צבאית, בין 1967 ל-1974, חוקקו הגנרלים חוק שחייב את אנשי האיים לצבוע את בתיהם בצבעים הללו. מדוע? - כדי לעודד פטריוטיות ולאומיות במדינה.
גם אחרי תום שלטון הגנרלים השאירו אנשי האיים את הצבעים האלה. מה שהסתבר להם הוא שהתיירות העצומה ליוון אהבה מאוד את הצבעים הללו. התיירים ראו את הצבעים האלה בתור יוון האמיתית.
התוצאה הייתה שרבים מהמקומיים, במיוחד באיים הקיקלדיים, שהמוכרים ביותר מהם הם מיקונוס, סנטוריני, נקסוס והאי פארוס, ממשיכים עד היום לשמור על הצבעים שלהם בכחול לבן. הצבעים הללו הפכו כבר מזמן לסמל של הבנייה היוונית, סמל פסטורלי המתמזג נהדר באווירת החופש והפשטות של האיים.
אז יש נגיעות צהובות ופה ושם גם בוגנביליה או עציץ גרניום צבוע בפוקסיה מרהיב, אבל כחול ולבן הם הצבע של יוון, של הדגל והאיים הקיקלדיים ושל כל מי שיוצא לחופשה ומחפש את האדריכלות היוונית המסורתית כל כך.
הנה סנטוריני, אי הפוסטר של האיים הקיקלאדיים:
https://youtu.be/ync7lquIjBY
הבתים הכחולים לבנים של האי סיפנוס (עברית):
https://youtu.be/F6J9Nbu-1l8
ובתים קיקלדיים במיקונוס:
https://youtu.be/zK7xm5jzito
איך הובילה פרשת דרייפוס לציונות?
פרשת דרייפוס היתה עלילה אנטישמית כנגד קצין תותחנים יהודי בצבא הצרפתי. תחילתה במאמר בעיתון אנטישמי וסופה במשפט משפיל ועונש קשה לקצין צרפתי שכל חטאו היה היותו יהודי.
הכל החל בתבוסה המוחצת שהנחיל הצבא הפרוסי לצבא צרפת. ההשפלה הקשה שחוותה המדינה שזה מכבר הונהגה על ידי נפוליאון בונפרטה והייתה הכוח האירופי החזק והמאיים מכולם, לא נתנה לה מנוח. הטראומה שסבלו הגנרלים הצרפתים הביאה לחיפוש אחרי סיבות. לאחר שהתגלה שמרגל פעל במטה הכללי הצרפתי חיפשו אשמים ולא ממש מצאו. אבל האנטישמיות שרווחה אז שאירופה בכלל וגם בצרפת, הביאה אותם לכך שהם יטילו את האשמה בבגידה על היהודי היחיד ששרת בו.
קראו לו אלפרד דרייפוס והמשפט שלו יהפוך לאחת הפרשיות החשובות בהיסטוריה היהודית. בעיקר משום שהוא אחת הסיבות ללידתה של הציונות ובעקבותיה, של מדינת ישראל.
אבל כיצד קרה שמשפט של צרפתי גורם לתהליך שבסופו תוקם מדינה ליהודים?
פסק הדין הרשיע את דרייפוס בבגידה. בטקס צבאי משפיל בכיכר העיר, נשללו דרגותיו כשהמוני אדם קוראים מסביבו קריאות אנטישמיות, כנגד היהודים. הוא נשלח למאסר עולם ב"אי השדים" שמול חופי גיאנה הצרפתית.
אבל מי שיקרא על הפרשה ויעקוב אחריה בעיון יהיה עיתונאי יהודי מווינה. קראו לו הרצל ולא מעטט בעקבות גילויי האנטישמיות שהתגלו בפרשה הזו, הוא יחליט לעשות מעשה. הרצל הבין ששנאת היהודים חייבת להוביל את היהודים למדינה משלהם. מכאן הוא יחל את מסעו ליסוד מדינה ליהודים, מסע שגם אם יהיה קשה וארוך, הוא יוכתר לבסוף בהצלחה. אנחנו כאן, גם קצת בזכות פרשת דרייפוס.
על פרשת דרייפוס:
https://youtu.be/E212ggKqKt0
הפרשת והשפעתה על הרצל (עברית):
http://youtu.be/UmhynKCzLgs
התפנית במסע הציוני שעוררה פרשת דרייפוס (עברית):
https://youtu.be/KEDK61TknUM?t=1m11s&end=3m20s
והקשר המדהים בו הביאה פרשת דרייפוס להקמת מדינת ישראל (מתורגם):
https://youtu.be/yC8aMb2fI9s?long=yes
פרשת דרייפוס היתה עלילה אנטישמית כנגד קצין תותחנים יהודי בצבא הצרפתי. תחילתה במאמר בעיתון אנטישמי וסופה במשפט משפיל ועונש קשה לקצין צרפתי שכל חטאו היה היותו יהודי.
הכל החל בתבוסה המוחצת שהנחיל הצבא הפרוסי לצבא צרפת. ההשפלה הקשה שחוותה המדינה שזה מכבר הונהגה על ידי נפוליאון בונפרטה והייתה הכוח האירופי החזק והמאיים מכולם, לא נתנה לה מנוח. הטראומה שסבלו הגנרלים הצרפתים הביאה לחיפוש אחרי סיבות. לאחר שהתגלה שמרגל פעל במטה הכללי הצרפתי חיפשו אשמים ולא ממש מצאו. אבל האנטישמיות שרווחה אז שאירופה בכלל וגם בצרפת, הביאה אותם לכך שהם יטילו את האשמה בבגידה על היהודי היחיד ששרת בו.
קראו לו אלפרד דרייפוס והמשפט שלו יהפוך לאחת הפרשיות החשובות בהיסטוריה היהודית. בעיקר משום שהוא אחת הסיבות ללידתה של הציונות ובעקבותיה, של מדינת ישראל.
אבל כיצד קרה שמשפט של צרפתי גורם לתהליך שבסופו תוקם מדינה ליהודים?
פסק הדין הרשיע את דרייפוס בבגידה. בטקס צבאי משפיל בכיכר העיר, נשללו דרגותיו כשהמוני אדם קוראים מסביבו קריאות אנטישמיות, כנגד היהודים. הוא נשלח למאסר עולם ב"אי השדים" שמול חופי גיאנה הצרפתית.
אבל מי שיקרא על הפרשה ויעקוב אחריה בעיון יהיה עיתונאי יהודי מווינה. קראו לו הרצל ולא מעטט בעקבות גילויי האנטישמיות שהתגלו בפרשה הזו, הוא יחליט לעשות מעשה. הרצל הבין ששנאת היהודים חייבת להוביל את היהודים למדינה משלהם. מכאן הוא יחל את מסעו ליסוד מדינה ליהודים, מסע שגם אם יהיה קשה וארוך, הוא יוכתר לבסוף בהצלחה. אנחנו כאן, גם קצת בזכות פרשת דרייפוס.
על פרשת דרייפוס:
https://youtu.be/E212ggKqKt0
הפרשת והשפעתה על הרצל (עברית):
http://youtu.be/UmhynKCzLgs
התפנית במסע הציוני שעוררה פרשת דרייפוס (עברית):
https://youtu.be/KEDK61TknUM?t=1m11s&end=3m20s
והקשר המדהים בו הביאה פרשת דרייפוס להקמת מדינת ישראל (מתורגם):
https://youtu.be/yC8aMb2fI9s?long=yes
מהם הפרא האציל והאמנה החברתית של ז'אן ז'אק רוסו?
ז'אן-ז'אק רוסו (Jean-Jacques Rousseau) היה פילוסוף, סופר, מוסיקאי והוגה דעות צרפתי, בן המאה ה-18. הוא אולי הפילוסוף החשוב של עידן הנאורות.
צרפתי או לא, את רוב ימיו רוסו העביר בהחלפת אמונות, במעברים מארץ לארץ, בגיוון העיסוקים שלו ובהחלפת מאהבות ובנות זוג...
משנתו הפילוסופית של רוסו כללה תחומים שונים, כולל מחשבה מדינית, פילוסופיה של החינוך והתייחסות לנפש האדם וליחסים שבין האדם והחברה האנושית.
על כל אלה הוא הטעים כשאמר ש"האדם נולד חופשי, ובכל מקום הוא נתון בכבלים". אולי הפרדוכס הגדול במשנתו קשור באהדתו את החירות ומנגד - בכך שהוא רואה את השלטון כמייצג את העם ושרצונו הוא מעל רצון העם. מוזר...
ואולי לא מוזר, כי עם כל ההשפעה הענקית של רעיונותיו של רוסו, על המהפכה הצרפתית ובהמשך גם על ההיסטוריה האירופית והאמריקאית, הוא לא היה הוגה דעות שיטתי, או בעל תורה סדורה ומלוכדת.
מה שהוא כן היה זה כותב מוכשר ורגשני משהו, שהצטיין בהבזקי גאונות וניתוחים מדהימים, שמעולם לא טרח "לתפור" לתיאוריה מסודרת ומוצקה. יתכן גם שזה סוד גדולתו וסוד המגוון הגדול של התחומים שבהם הוא עסק בהגותו.
#שלטון העם
בתחום המדיני למשל, תרומתו הידועה של רוסו היא הטענה שיש להעביר את הכוח מהמלוכה אל שלטון העם. רוסו גרס שהשלטון הנכון לחברה צריך להיות שלטון העם, כלומר הדמוקרטיה. אבל הוא רצה בדמוקרטיה האמיתית, הישירה, ללא מפלגות פוליטיות ונציגים שמצביעים בשם האזרחים וכמובן - בלי לחץ חברתי שמעקר את החשיבה העצמאית של הפרט.
בכך היה ז'אן ז'אק רוסו לאחד ממקורות ההשפעה העיקריים על האידאולוגיה שעתידה להביא בהמשך את המהפכה הצרפתית ואת המהפכה האמריקאית שקיבלה ממנה השראה. יותר מזה - רעיונותיו השפיעו באופן ברור גם על תורות מדיניות משמעותיות ביותר, כמו הסוציאליזם מצד שמאל ותנועת הלאומיות מצד ימין.
מתחילת דרכו רוסו האמין בטוב הטבעי שטבוע באנושות, מה שיהפוך לעיקרון שעליו תתבסס כל הפילוסופיה שלו בהמשך.
הידועים שבין ספריו הם הספרים "אמיל", שהפך לאבן דרך בעולם החינוך, "וידויים" בה צלל לנבכי נפש האדם וכמובן יצירתו הגדולה ביותר, הספר "האמנה החברתית".
#האמנה החברתית
כמו פילוסופים והוגים מדיניים באותו זמן, גם ז'אן ז'אק רוסו ניסה להציג בתורתו המדינית את המשטר האידאלי בעיניו. ספרו הנודע "על האמנה החברתית" יצא לאור באמסטרדם, בשנת 1762. בו הוא הציג אלטרנטיבה, גישה נגדית למשטר המדיני של תקופתו, ששיעבד לדבריו את הפרט.
קודמיו של רוסו, דוגמת תומאס הובס, ג'ון לוק ושפינוזה, התייחסו לדעתו למצב הטבעי באופן שגוי. זאת כי הם לא הצליחו לבנות תיאוריה שעומדת מעל לזמן ולתקופה שבה הם חיו.
רוסו, לעומתם, תיאר מצב אידאלי שדעתו של כל אזרח תתבסס רק על מחשבותיו שלו, ללא השפעה של החברה ושל אזרחים אחרים בה. הוא ראה באורח שלילי כל השתייכות למפלגות, סיעות או מחנות למיניהם.
הוא פותח בהצגת המצב התאורטי שקדם למשטר המדיני, מה שהוא כינה ה"מצב הטבעי" של בני האדם, זה שלפני היווצרות התרבות האנושית, או הציוויליזציה. כלומר ז'אן ז'אק רוסו מנסה לתאר כיצד חיו בני האדם בטבע, מעין פראים אצילים, עוד לפני שהם התקבצו לחברה תרבותית, עם חוקים ומנהיגים, מדינות, קניין פרטי וגדרות סביב הרכוש ויחסים חברתיים מחייבים.
ושוב - המצב הטבעי הוא מצב תאורטי שלא התרחש במציאות. הוא נועד להשוואה אל מול האזרח תחת המשטר המדיני המקובל בימיו של רוסו. במצב הטבעי רוסו ראה את החופש האמיתי, ככזה שמשחרר את האדם מלעשות את מה שאינו רוצה לעשות, כלומר משחרר אותו מהשפעות המעוותות את רצונו, כמו למשל לחץ חברתי, או נורמות שאנו היינו מכנים בימינו "מה יגידו".
האדם הטבעי שלו, אותו פרא אציל, הוא יצור עם טעם פשוט ואינסטינקטים בריאים, כי הם טבעיים. הציביליזציה, מתאר רוסו, במיוחד זו של החיים בעיר, של הבדלי מעמדות ורודנות של השלטון, היא שהשחיתה את האדם הטבעי ושללה ממנו את האושר. מטרתה של החברה האידאלית שלו היא לספק לאדם אושר וחיים עם משמעות.
בחברה האידאלית שלו, המתבססת על האדם הטבעי ועל תכונותיו הטבעיות, רוסו טען שאנשים לא יאבדו את החשיבה העצמאית שלהם. מכאן שהוא גם התנגד לדמוקרטיה הייצוגית, בה מייצגים "נציגים נבחרים", כמו חברי פרלמנט או אצלנו ח"כים בכנסת, את האינטרסים של כלל הבוחרים בבחירות הדמוקרטיות.
כי השיטה הייצוגית הזו היא שיטת ממשל שבה האנשים נותנים את סך הרצונות שלהם להנהגה העליונה, מוותרים על הפלורליזם והעצמאות שלהם. בתמורה הם קיבלו לדעת רוסו קידמה ומודרניזציה, אך אלה הביאו להם בעיקר תפנוקים ומותרות, לצד ניוון, שחצנות וצביעות.
כידוע הדמוקרטיה המודרנית אימצה את הדמוקרטיה הייצוגית כמעט לחלוטין. מעניין מה הוא היה אומר על החוויות שהיא מספקת לנו כיום ועל הכשלים שבה בעשורים הראשונים של תחילת המאה ה-21.
הנה עיקרי תורתו המדינית של ז'אן ז'אק רוסו (עברית):
https://youtu.be/9ziCHT5loQw
באנגלית:
https://youtu.be/81KfDXTTtXE
השוואה בין החוזה החברתי שלו לשל הובס ולוק:
https://youtu.be/qixLQ9k8Gf4
הרצאת וידאו על הרעיונות של רוסו (עברית):
https://youtu.be/nNCAuAgXlxg?long=yes
והאמנה החברתית שלו מפורטת יותר (עברית):
https://youtu.be/_22s41yJnCM?long=yes
ז'אן-ז'אק רוסו (Jean-Jacques Rousseau) היה פילוסוף, סופר, מוסיקאי והוגה דעות צרפתי, בן המאה ה-18. הוא אולי הפילוסוף החשוב של עידן הנאורות.
צרפתי או לא, את רוב ימיו רוסו העביר בהחלפת אמונות, במעברים מארץ לארץ, בגיוון העיסוקים שלו ובהחלפת מאהבות ובנות זוג...
משנתו הפילוסופית של רוסו כללה תחומים שונים, כולל מחשבה מדינית, פילוסופיה של החינוך והתייחסות לנפש האדם וליחסים שבין האדם והחברה האנושית.
על כל אלה הוא הטעים כשאמר ש"האדם נולד חופשי, ובכל מקום הוא נתון בכבלים". אולי הפרדוכס הגדול במשנתו קשור באהדתו את החירות ומנגד - בכך שהוא רואה את השלטון כמייצג את העם ושרצונו הוא מעל רצון העם. מוזר...
ואולי לא מוזר, כי עם כל ההשפעה הענקית של רעיונותיו של רוסו, על המהפכה הצרפתית ובהמשך גם על ההיסטוריה האירופית והאמריקאית, הוא לא היה הוגה דעות שיטתי, או בעל תורה סדורה ומלוכדת.
מה שהוא כן היה זה כותב מוכשר ורגשני משהו, שהצטיין בהבזקי גאונות וניתוחים מדהימים, שמעולם לא טרח "לתפור" לתיאוריה מסודרת ומוצקה. יתכן גם שזה סוד גדולתו וסוד המגוון הגדול של התחומים שבהם הוא עסק בהגותו.
#שלטון העם
בתחום המדיני למשל, תרומתו הידועה של רוסו היא הטענה שיש להעביר את הכוח מהמלוכה אל שלטון העם. רוסו גרס שהשלטון הנכון לחברה צריך להיות שלטון העם, כלומר הדמוקרטיה. אבל הוא רצה בדמוקרטיה האמיתית, הישירה, ללא מפלגות פוליטיות ונציגים שמצביעים בשם האזרחים וכמובן - בלי לחץ חברתי שמעקר את החשיבה העצמאית של הפרט.
בכך היה ז'אן ז'אק רוסו לאחד ממקורות ההשפעה העיקריים על האידאולוגיה שעתידה להביא בהמשך את המהפכה הצרפתית ואת המהפכה האמריקאית שקיבלה ממנה השראה. יותר מזה - רעיונותיו השפיעו באופן ברור גם על תורות מדיניות משמעותיות ביותר, כמו הסוציאליזם מצד שמאל ותנועת הלאומיות מצד ימין.
מתחילת דרכו רוסו האמין בטוב הטבעי שטבוע באנושות, מה שיהפוך לעיקרון שעליו תתבסס כל הפילוסופיה שלו בהמשך.
הידועים שבין ספריו הם הספרים "אמיל", שהפך לאבן דרך בעולם החינוך, "וידויים" בה צלל לנבכי נפש האדם וכמובן יצירתו הגדולה ביותר, הספר "האמנה החברתית".
#האמנה החברתית
כמו פילוסופים והוגים מדיניים באותו זמן, גם ז'אן ז'אק רוסו ניסה להציג בתורתו המדינית את המשטר האידאלי בעיניו. ספרו הנודע "על האמנה החברתית" יצא לאור באמסטרדם, בשנת 1762. בו הוא הציג אלטרנטיבה, גישה נגדית למשטר המדיני של תקופתו, ששיעבד לדבריו את הפרט.
קודמיו של רוסו, דוגמת תומאס הובס, ג'ון לוק ושפינוזה, התייחסו לדעתו למצב הטבעי באופן שגוי. זאת כי הם לא הצליחו לבנות תיאוריה שעומדת מעל לזמן ולתקופה שבה הם חיו.
רוסו, לעומתם, תיאר מצב אידאלי שדעתו של כל אזרח תתבסס רק על מחשבותיו שלו, ללא השפעה של החברה ושל אזרחים אחרים בה. הוא ראה באורח שלילי כל השתייכות למפלגות, סיעות או מחנות למיניהם.
הוא פותח בהצגת המצב התאורטי שקדם למשטר המדיני, מה שהוא כינה ה"מצב הטבעי" של בני האדם, זה שלפני היווצרות התרבות האנושית, או הציוויליזציה. כלומר ז'אן ז'אק רוסו מנסה לתאר כיצד חיו בני האדם בטבע, מעין פראים אצילים, עוד לפני שהם התקבצו לחברה תרבותית, עם חוקים ומנהיגים, מדינות, קניין פרטי וגדרות סביב הרכוש ויחסים חברתיים מחייבים.
ושוב - המצב הטבעי הוא מצב תאורטי שלא התרחש במציאות. הוא נועד להשוואה אל מול האזרח תחת המשטר המדיני המקובל בימיו של רוסו. במצב הטבעי רוסו ראה את החופש האמיתי, ככזה שמשחרר את האדם מלעשות את מה שאינו רוצה לעשות, כלומר משחרר אותו מהשפעות המעוותות את רצונו, כמו למשל לחץ חברתי, או נורמות שאנו היינו מכנים בימינו "מה יגידו".
האדם הטבעי שלו, אותו פרא אציל, הוא יצור עם טעם פשוט ואינסטינקטים בריאים, כי הם טבעיים. הציביליזציה, מתאר רוסו, במיוחד זו של החיים בעיר, של הבדלי מעמדות ורודנות של השלטון, היא שהשחיתה את האדם הטבעי ושללה ממנו את האושר. מטרתה של החברה האידאלית שלו היא לספק לאדם אושר וחיים עם משמעות.
בחברה האידאלית שלו, המתבססת על האדם הטבעי ועל תכונותיו הטבעיות, רוסו טען שאנשים לא יאבדו את החשיבה העצמאית שלהם. מכאן שהוא גם התנגד לדמוקרטיה הייצוגית, בה מייצגים "נציגים נבחרים", כמו חברי פרלמנט או אצלנו ח"כים בכנסת, את האינטרסים של כלל הבוחרים בבחירות הדמוקרטיות.
כי השיטה הייצוגית הזו היא שיטת ממשל שבה האנשים נותנים את סך הרצונות שלהם להנהגה העליונה, מוותרים על הפלורליזם והעצמאות שלהם. בתמורה הם קיבלו לדעת רוסו קידמה ומודרניזציה, אך אלה הביאו להם בעיקר תפנוקים ומותרות, לצד ניוון, שחצנות וצביעות.
כידוע הדמוקרטיה המודרנית אימצה את הדמוקרטיה הייצוגית כמעט לחלוטין. מעניין מה הוא היה אומר על החוויות שהיא מספקת לנו כיום ועל הכשלים שבה בעשורים הראשונים של תחילת המאה ה-21.
הנה עיקרי תורתו המדינית של ז'אן ז'אק רוסו (עברית):
https://youtu.be/9ziCHT5loQw
באנגלית:
https://youtu.be/81KfDXTTtXE
השוואה בין החוזה החברתי שלו לשל הובס ולוק:
https://youtu.be/qixLQ9k8Gf4
הרצאת וידאו על הרעיונות של רוסו (עברית):
https://youtu.be/nNCAuAgXlxg?long=yes
והאמנה החברתית שלו מפורטת יותר (עברית):
https://youtu.be/_22s41yJnCM?long=yes
מהו הכותל המערבי בשביל היהודים?
קדושתו של הכותל המערבי לעם היהודי היא אדירה. זהו השריד היחידי שנותר מבית המקדש בירושלים, לאחר שהחריבו טיטוס בשנת 68 לספירה. קדושתו של הכותל המערבי באה לו מקביעת חז"ל שאמרו שלאחר חורבן בית המקדש, השכינה לא תזוז לעולם מהכותל המערבי.
רבים רואים בכותל סמל לעם היהודי ואומרים שכמו שהכותל הצליח לשרוד את כל האויבים שניסו להחריבו, כך יעמוד העם היהודי וימשיך להתקיים גם לאחר שמרבית אויביו נעלמו וייעלמו מהעולם.
האגדה גם מספרת שכשנבנה הכותל המערבי חולקה העבודה בין הקבוצות השונות שביהודים. העניים הם שקיבלו לבנות את הכותל המערבי ומכיוון שלא היה בידיהם הממון לשכור פועלים, הם עמלו על בניית הכותל בעצמם. משהנחרב בית המקדש בידי האויב, ירדו לפי האגדה המלאכים ממרומים והגנו על הכותל מהרס, תוך שאמרו: "כותל זה הוא עבודתם של העניים ולעולם לא ייחרב."
הנה סרטון על ההיסטוריה של הכותל המערבי בירושלים (עברית):
http://youtu.be/MxevjNxgWZw?t=5s
קצת מאווירת הכותל המערבי בירושלים:
http://youtu.be/WQIEs9-vej4?t=41s
והאופן שבו משמרים את אבני הכותל:
http://youtu.be/UHWIIV67meY
קדושתו של הכותל המערבי לעם היהודי היא אדירה. זהו השריד היחידי שנותר מבית המקדש בירושלים, לאחר שהחריבו טיטוס בשנת 68 לספירה. קדושתו של הכותל המערבי באה לו מקביעת חז"ל שאמרו שלאחר חורבן בית המקדש, השכינה לא תזוז לעולם מהכותל המערבי.
רבים רואים בכותל סמל לעם היהודי ואומרים שכמו שהכותל הצליח לשרוד את כל האויבים שניסו להחריבו, כך יעמוד העם היהודי וימשיך להתקיים גם לאחר שמרבית אויביו נעלמו וייעלמו מהעולם.
האגדה גם מספרת שכשנבנה הכותל המערבי חולקה העבודה בין הקבוצות השונות שביהודים. העניים הם שקיבלו לבנות את הכותל המערבי ומכיוון שלא היה בידיהם הממון לשכור פועלים, הם עמלו על בניית הכותל בעצמם. משהנחרב בית המקדש בידי האויב, ירדו לפי האגדה המלאכים ממרומים והגנו על הכותל מהרס, תוך שאמרו: "כותל זה הוא עבודתם של העניים ולעולם לא ייחרב."
הנה סרטון על ההיסטוריה של הכותל המערבי בירושלים (עברית):
http://youtu.be/MxevjNxgWZw?t=5s
קצת מאווירת הכותל המערבי בירושלים:
http://youtu.be/WQIEs9-vej4?t=41s
והאופן שבו משמרים את אבני הכותל:
http://youtu.be/UHWIIV67meY
מי היה המהפכן הלטיני צ'ה גווארה?
אם החיילים הבוליביאנים היו יודעים איזו אגדה הם הורגים באותו בוקר שבו תפסו את המהפכן צ'ה גווארה, יתכן שהיו מהססים ואף מוותרים על הרעיון.
ד"ר ארנסטו גווארה היה רופא צעיר ממשפחה עשירה בארגנטינה. לאחר שערך מסע במדינות דרום אמריקה וראה את העוני והניצול, הוא הפך לסוציאליסט המאמין בשוויון.
כשהכיר את פידל קסטרו מקובה, שתכנן למרוד בשלטון המושחת של קובה, הצטרף אליו גווארה בתור רופא ללוחמים, אך אחרי שמרבית חבריהם נהרגו הוא הפך ללוחם אמיץ, ליד ימינו של קסטרו ולמהפכן מתוחכם.
את הכינוי "צ'ה" (חבר) הוא קיבל מחבריו והוא הפך לסימן ההיכר שלו. בתוך זמן קצר הוא היה לגיבור נערץ ואהוב על המורדים ומוחו המבריק הביא להצלחות רבות בשדה הקרב.
במהפכה כמעט חסרת-סיכוי שהסתיימה בנצחון של מעטים על רבים, הצליחו המהפכנים להשתלט על קובה והחילו בה שלטון "למען העם".
בתור מנהיג קובני וגיבור המהפכה היה לצ'ה גווארה הכל בקובה. הוא הפך לשר ולאחד האנשים החזקים במדינה הסוציאליסטית, הלאים את הרכוש של עשירי ומושחתים קובה וחילק אותו לאיכרים ולעובדים. הוא הבטיח השכלה לכל הקובנים.
אבל שלטון קאסטרו היה שלטון רודני ונוקשה. מעמדו היה מובטח כשר התעשייה, אך צ'ה שאף להמשיך את המהפכה ועודד את ברית המועצות לתקוף את אמריקה מהאי קובה, מהלך שנכשל ויצר מתח.
כך יצא שלאחר שנים ספורות בתור שר ופוליטיקאי בקובה הוא עזב את קובה והצטרף לכוחות המורדים במדינות נוספות. בתחילה הנהיג מרד בקונגו ואז יצא לבוליביה, שם לימד את המורדים בשלטון המושחת ומשרת הקפיטליזם להילחם.
במהלך הנסיונות לארגן את ההפיכה בבוליביה, הוא נלחם בראש כוחות המורדים בצבא המקומי, אך נשבה על ידי הצבא והוצא להורג.
בהמשך שנות ה-60 הפך ארנסטו לגיבורם של שוחרי החופש והשלום בארצות הברית ואירופה. על אף שהוא עצמו היה איש מלחמה ומהפכן נוקשה, ראו בו רבים לוחם חירות וגיבור עממי.
באופן מוזר הוא הפך לגיבורם של צעירים רבים שגדלו באותם בתים עשירים ומפונקים שמהם ברח הוא עצמו ושבהם ראה את הקפיטליזם שכה תיעב.
לאחר מותו הפכו שמו ודמותו של צ'ה גווארה לאגדה בכל העולם ולסמל של אומץ, צדק ומהפכה. גם יופיו וחוכמתו תרמו להערצה העצומה שרוחשים לו צעירים בכל העולם, עד היום. דמותו הפכה לאייקון שמסמל בעיני רבים שינוי ואנטי ממסד. פניו שמופיעים על חולצות טריקו בכל העולם מסמלים בעיני רבים את דמות המורד הצעיר והנחוש בממסד.
ועדיין, דמותו נשארה שנויה במחלוקת. רבים רואים בו סמל לאדם שהאמין בשוויון והיה מוכן להילחם בעבורו עד מוות. מנגד, רבים אחרים רואים בו לוחם אכזרי ואימתני שלא היו רוצים לעמוד מולו בשדה הקרב או להיות נתונים לחסדיו אחרי התבוסה.
הנה ההיסטוריה המורכבת של מעשיו של ארנסטו גווארה (מתורגם):
https://youtu.be/tjrvKA4w9-Y
ארנסטו גווארה נואם באו"ם:
https://youtu.be/bufHojkoGtw
על משמעותו ההיסטורית:
https://youtu.be/Q7_kHRytn3k
ראיון שנערך באירלנד ב-1964 עם צ'ה גווארה:
http://youtu.be/vBYUOOEHbJw
תמונות של צ'ה גווארה וברקע שיר שהוקדש לו:
http://youtu.be/dPmb1U07kIc
דיוקנו העשוי פקקים בהפגנות המחאה החברתית בשנת 2011:
http://youtu.be/PcnLvTAMBHU
שיר על הקומנדנטה צ'ה גווארה:
https://youtu.be/-agiAnRYrrU
ותכנית עליו בחינוכית (עברית):
https://youtu.be/q7xGlWu8C9M?long=yes
אם החיילים הבוליביאנים היו יודעים איזו אגדה הם הורגים באותו בוקר שבו תפסו את המהפכן צ'ה גווארה, יתכן שהיו מהססים ואף מוותרים על הרעיון.
ד"ר ארנסטו גווארה היה רופא צעיר ממשפחה עשירה בארגנטינה. לאחר שערך מסע במדינות דרום אמריקה וראה את העוני והניצול, הוא הפך לסוציאליסט המאמין בשוויון.
כשהכיר את פידל קסטרו מקובה, שתכנן למרוד בשלטון המושחת של קובה, הצטרף אליו גווארה בתור רופא ללוחמים, אך אחרי שמרבית חבריהם נהרגו הוא הפך ללוחם אמיץ, ליד ימינו של קסטרו ולמהפכן מתוחכם.
את הכינוי "צ'ה" (חבר) הוא קיבל מחבריו והוא הפך לסימן ההיכר שלו. בתוך זמן קצר הוא היה לגיבור נערץ ואהוב על המורדים ומוחו המבריק הביא להצלחות רבות בשדה הקרב.
במהפכה כמעט חסרת-סיכוי שהסתיימה בנצחון של מעטים על רבים, הצליחו המהפכנים להשתלט על קובה והחילו בה שלטון "למען העם".
בתור מנהיג קובני וגיבור המהפכה היה לצ'ה גווארה הכל בקובה. הוא הפך לשר ולאחד האנשים החזקים במדינה הסוציאליסטית, הלאים את הרכוש של עשירי ומושחתים קובה וחילק אותו לאיכרים ולעובדים. הוא הבטיח השכלה לכל הקובנים.
אבל שלטון קאסטרו היה שלטון רודני ונוקשה. מעמדו היה מובטח כשר התעשייה, אך צ'ה שאף להמשיך את המהפכה ועודד את ברית המועצות לתקוף את אמריקה מהאי קובה, מהלך שנכשל ויצר מתח.
כך יצא שלאחר שנים ספורות בתור שר ופוליטיקאי בקובה הוא עזב את קובה והצטרף לכוחות המורדים במדינות נוספות. בתחילה הנהיג מרד בקונגו ואז יצא לבוליביה, שם לימד את המורדים בשלטון המושחת ומשרת הקפיטליזם להילחם.
במהלך הנסיונות לארגן את ההפיכה בבוליביה, הוא נלחם בראש כוחות המורדים בצבא המקומי, אך נשבה על ידי הצבא והוצא להורג.
בהמשך שנות ה-60 הפך ארנסטו לגיבורם של שוחרי החופש והשלום בארצות הברית ואירופה. על אף שהוא עצמו היה איש מלחמה ומהפכן נוקשה, ראו בו רבים לוחם חירות וגיבור עממי.
באופן מוזר הוא הפך לגיבורם של צעירים רבים שגדלו באותם בתים עשירים ומפונקים שמהם ברח הוא עצמו ושבהם ראה את הקפיטליזם שכה תיעב.
לאחר מותו הפכו שמו ודמותו של צ'ה גווארה לאגדה בכל העולם ולסמל של אומץ, צדק ומהפכה. גם יופיו וחוכמתו תרמו להערצה העצומה שרוחשים לו צעירים בכל העולם, עד היום. דמותו הפכה לאייקון שמסמל בעיני רבים שינוי ואנטי ממסד. פניו שמופיעים על חולצות טריקו בכל העולם מסמלים בעיני רבים את דמות המורד הצעיר והנחוש בממסד.
ועדיין, דמותו נשארה שנויה במחלוקת. רבים רואים בו סמל לאדם שהאמין בשוויון והיה מוכן להילחם בעבורו עד מוות. מנגד, רבים אחרים רואים בו לוחם אכזרי ואימתני שלא היו רוצים לעמוד מולו בשדה הקרב או להיות נתונים לחסדיו אחרי התבוסה.
הנה ההיסטוריה המורכבת של מעשיו של ארנסטו גווארה (מתורגם):
https://youtu.be/tjrvKA4w9-Y
ארנסטו גווארה נואם באו"ם:
https://youtu.be/bufHojkoGtw
על משמעותו ההיסטורית:
https://youtu.be/Q7_kHRytn3k
ראיון שנערך באירלנד ב-1964 עם צ'ה גווארה:
http://youtu.be/vBYUOOEHbJw
תמונות של צ'ה גווארה וברקע שיר שהוקדש לו:
http://youtu.be/dPmb1U07kIc
דיוקנו העשוי פקקים בהפגנות המחאה החברתית בשנת 2011:
http://youtu.be/PcnLvTAMBHU
שיר על הקומנדנטה צ'ה גווארה:
https://youtu.be/-agiAnRYrrU
ותכנית עליו בחינוכית (עברית):
https://youtu.be/q7xGlWu8C9M?long=yes
מהו הר ראשמור עם פני הנשיאים החצובים בו?
על הר ראשמור שבסמוך לעיירה קיסטון במדינת דקוטה הדרומית שבארצות הברית, יש אנדרטה ענקית ומרשימה, המפוסלת בהר.
האנדרטה היא פסל גרניט עצום שפיסל הפסל גאטסון בורגלם. הפסל מורכב מארבעה פסלי ראש ענקיים, בגובה 18 מטרים כל אחד, של ארבעה נשיאי ארצות הברית היסטוריים.
הנשיאים האמריקניים שראשם על הפסל הם ג'ורג' וושינגטון, תומאס ג'פרסון, תאודור רוזוולט ואברהם לינקולן - כולם סימלו את 150 השנים הראשונות של ארה"ב.
#תולדות ההר והפסל
ההר עצמו היה שייך לבני השבט האינדיאני לקוטה מבני הסו, המחשיבים אותו עד היום כאתר קדוש וכינו אותו "ששת הסבים" (Six Grandfathers).
ב-1885 הוחלט בארצות הברית לקרוא לו על שם איש עסקים מפורסם מניו יורק ששמו צ'ארלס ראשמור.
הבחירה בנשיאים הללו באה בזכות מאמציהם לאיחוד הרפובליקה ולהרחבת שטחה. ברורה הסיבה לבחירה בוושינגטון, נשיא האומה הראשון ובלינקולן, הנשיא ששמר עליה מאוחדת במלחמת האזרחים שאיימה לקרוע אותה לשתיים.
הנשיא ג'פרסון זכה להיכלל בפסל על שהכפיל ב-1803 את שטחה של ארצות הברית, באמצעות רכישת לואיזיאנה. תאודור רוזוולט היה הנשיא האחרון שנבחר. הציע אותו הנשיא קולידג', הנשיא המכהן בזמן ההחלטה והוא נועד להנציח את הקמת שירות הפארקים הלאומיים בימיו של רוזוולט.
בניית הפסל התארכה והסתבכה מעט, גם בשל בעיות תקציב, גם בשל הפיסול הלא פשוט וגם בשל מלחמת העולם השנייה שהחלה והפריעה להקמת המוזיאון שתוכנן בכניסה.
הפסל הראשון שגולף בסלע הגרניט של ההר היה דיוקנו של ג'ורג' וושינגטון. תחילה גילפו אותו לצורה של ביצה ואז החלו לדייק את תווי פניו.
היו גם טעויות ותקלות שהוסיפו שנים לפרויקט. לימין דיוקנו של וושינגטון החל הפסל בורגלם לגלף את פסלו של ג'פרסון. אך לאחר שנתיים נסדק סלע הגרניט יותר מדי. לכן בורגלם פוצץ את הפסל ובנה אותו מחדש, הפעם לשמאל דיוקנו של וושינגטון.
#בתרבות
בשנות ה-70 הפסל זכה לציטוט אייקוני בתולדות המוסיקה, כשהופיע על עטיפת האלבום המפורסם של להקת הרוק "סגול כהה", האלבום "Deep Purple in Rock". פניהם של הנשיאים האמריקאים הוחלפו על עטיפת האלבום בפניהם של חברי הלהקה.
גם עולם הקולנוע והטלוויזיה השתמש לא פעם באנדרטה, כחלק מהסיפור שלו. בסרט "מזימות בינלאומיות" של אלפרד היצ'קוק משנת 1959 יש את הסצנה המפורסמת ביותר - בה משמש הר ראשמור המקום הנהדר לסצנת מרדף אייקונית.
בסרט סופרמן 2 השתלטו שלושה פושעים מכוכב קריפטון על כדור הארץ ובמקום דמויות הנשיאים שהרסו, הם פיסלו בהר את דמויותיהם שלהם.
שרידותו האפשרית של הפסל הודגמה היטב גם בסדרת הטלוויזיה "העולם אחרי האנושות", בה הוא הוצג כמעשה ידי האדם האחרון שישרוד על כדור הארץ, כעשרת אלפים שנה לאחר שהאנושות תיכחד.
הנה סיפור הפסל הענקי של נשיאי ארצות הברית שבהר רושמור:
https://youtu.be/fApIefqUvSo
כך נוצר דיוקן הנשיאים הענקי:
https://youtu.be/Bvj2URpgRc8
בניית הפסל בהר ראשמור:
http://youtu.be/2U5OdWz7Gwc
סרט אילם מ-1927 שמראה את הפועלים חוצבים בהר ראשמור:
https://youtu.be/qx4wu8gzTaM
המרדף מהסרט "מזימות בינלאומיות" של היצ'קוק, שצולם בהר ראשמור:
https://youtu.be/4zr_zL_T3g8
וסרט שמתאר את הפסל הגדול של רושמור:
http://youtu.be/A-ByLfAMABM?long=yes
על הר ראשמור שבסמוך לעיירה קיסטון במדינת דקוטה הדרומית שבארצות הברית, יש אנדרטה ענקית ומרשימה, המפוסלת בהר.
האנדרטה היא פסל גרניט עצום שפיסל הפסל גאטסון בורגלם. הפסל מורכב מארבעה פסלי ראש ענקיים, בגובה 18 מטרים כל אחד, של ארבעה נשיאי ארצות הברית היסטוריים.
הנשיאים האמריקניים שראשם על הפסל הם ג'ורג' וושינגטון, תומאס ג'פרסון, תאודור רוזוולט ואברהם לינקולן - כולם סימלו את 150 השנים הראשונות של ארה"ב.
#תולדות ההר והפסל
ההר עצמו היה שייך לבני השבט האינדיאני לקוטה מבני הסו, המחשיבים אותו עד היום כאתר קדוש וכינו אותו "ששת הסבים" (Six Grandfathers).
ב-1885 הוחלט בארצות הברית לקרוא לו על שם איש עסקים מפורסם מניו יורק ששמו צ'ארלס ראשמור.
הבחירה בנשיאים הללו באה בזכות מאמציהם לאיחוד הרפובליקה ולהרחבת שטחה. ברורה הסיבה לבחירה בוושינגטון, נשיא האומה הראשון ובלינקולן, הנשיא ששמר עליה מאוחדת במלחמת האזרחים שאיימה לקרוע אותה לשתיים.
הנשיא ג'פרסון זכה להיכלל בפסל על שהכפיל ב-1803 את שטחה של ארצות הברית, באמצעות רכישת לואיזיאנה. תאודור רוזוולט היה הנשיא האחרון שנבחר. הציע אותו הנשיא קולידג', הנשיא המכהן בזמן ההחלטה והוא נועד להנציח את הקמת שירות הפארקים הלאומיים בימיו של רוזוולט.
בניית הפסל התארכה והסתבכה מעט, גם בשל בעיות תקציב, גם בשל הפיסול הלא פשוט וגם בשל מלחמת העולם השנייה שהחלה והפריעה להקמת המוזיאון שתוכנן בכניסה.
הפסל הראשון שגולף בסלע הגרניט של ההר היה דיוקנו של ג'ורג' וושינגטון. תחילה גילפו אותו לצורה של ביצה ואז החלו לדייק את תווי פניו.
היו גם טעויות ותקלות שהוסיפו שנים לפרויקט. לימין דיוקנו של וושינגטון החל הפסל בורגלם לגלף את פסלו של ג'פרסון. אך לאחר שנתיים נסדק סלע הגרניט יותר מדי. לכן בורגלם פוצץ את הפסל ובנה אותו מחדש, הפעם לשמאל דיוקנו של וושינגטון.
#בתרבות
בשנות ה-70 הפסל זכה לציטוט אייקוני בתולדות המוסיקה, כשהופיע על עטיפת האלבום המפורסם של להקת הרוק "סגול כהה", האלבום "Deep Purple in Rock". פניהם של הנשיאים האמריקאים הוחלפו על עטיפת האלבום בפניהם של חברי הלהקה.
גם עולם הקולנוע והטלוויזיה השתמש לא פעם באנדרטה, כחלק מהסיפור שלו. בסרט "מזימות בינלאומיות" של אלפרד היצ'קוק משנת 1959 יש את הסצנה המפורסמת ביותר - בה משמש הר ראשמור המקום הנהדר לסצנת מרדף אייקונית.
בסרט סופרמן 2 השתלטו שלושה פושעים מכוכב קריפטון על כדור הארץ ובמקום דמויות הנשיאים שהרסו, הם פיסלו בהר את דמויותיהם שלהם.
שרידותו האפשרית של הפסל הודגמה היטב גם בסדרת הטלוויזיה "העולם אחרי האנושות", בה הוא הוצג כמעשה ידי האדם האחרון שישרוד על כדור הארץ, כעשרת אלפים שנה לאחר שהאנושות תיכחד.
הנה סיפור הפסל הענקי של נשיאי ארצות הברית שבהר רושמור:
https://youtu.be/fApIefqUvSo
כך נוצר דיוקן הנשיאים הענקי:
https://youtu.be/Bvj2URpgRc8
בניית הפסל בהר ראשמור:
http://youtu.be/2U5OdWz7Gwc
סרט אילם מ-1927 שמראה את הפועלים חוצבים בהר ראשמור:
https://youtu.be/qx4wu8gzTaM
המרדף מהסרט "מזימות בינלאומיות" של היצ'קוק, שצולם בהר ראשמור:
https://youtu.be/4zr_zL_T3g8
וסרט שמתאר את הפסל הגדול של רושמור:
http://youtu.be/A-ByLfAMABM?long=yes