שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היה אביר הבטון לה קורבוזיה?
האדריכל השוויצרי שעבר לצרפת, לֶה קוֹרְבּוזְיֶה (Le Corbusier), הוא מהמפורסמים והחשובים שבאדריכלים המודרניים של המאה ה-20 ומי שהיה אולי החשוב שבאדריכלים המודרניים.
קורבוזיה הוא הרוח החיה ומהמרכזיים בכמה סגנונות אדריכליים מודרניים, העיקריים הם כמובן הסגנון הבינלאומי שנבע מסגנון הבאוהאוס והברוטליזם, המבוסס על בטון חשוף.
מבנים רבים שלו הפזורים במדינות שונות, לא פחות מ-17 יצירות שלו, מהודו ועד ארגנטינה, הוכרו כאתרי מורשת בינלאומיים על ידי אונסק"ו.
לה קורבוזייה היה מהראשונים מבין האדריכלים והמהנדסים, שנצלו את היתרונות העצומים שהציע הבטון המזוין בבניה. השימוש בבטון כזה הומצא רק בסוף המאה ה-19 והוא איפשר לקורבוזיה ולעמיתיו לפרוץ גבולות באדריכלות חדשנית ומודרנית שעתידה לאפיין את המאה העשרים.
וילה סבואה, מבנה פרטי שתכנן קורבוזיה באותה תקופה בכפר צרפתי סמוך לפריז, אפשרה לו להדגים את 5 העקרונות שלו לבנייה החדשה והמבוססת על בטון: בניה על עמודים, שיוצרת חלל תחתון ופתוח, עם עמודי בטון פנימיים שיוצרים חלוקה גאומטרית ומוטמעים בקירות, חלונות אופקיים ורצופים שמכניסים אור ואוויר, קירות פנימיים שנקבעים לפי צרכי הדיירים וניצול הגג כאזור בילוי ומרגוע לדיירים ומציע גינה קטנה ומקום שיזוף.
לה קורבוזיה היה גם מעצב רהיטים, צייר, פסל וכותב, אבל נחשב בראש ובראשונה לאחד האדריכלים החשובים ביותר בהיסטוריה. הוא היה גם מהמרכזיים שבמעצבי הסגנון הבינלאומי בבנייה.
לה קורבוזיה נודע בין השאר ב"אוניטה ד'הביטסיון", "יחידת המגורים" שהמציא. זה היה קונספט אוטופי שראה בבניין מעין ספינה, המספקת לדייריה את כל צרכיהם בתוכה וללא תלות בסביבתה. הרעיון שלו היה לתכנן בניין אוניברסלי, שניתן יהיה לבנות בכל מקום בעולם ולכל אוכלוסייה שהיא ושיספק את כל צרכי דייריו.
יחידות מגורים כאלה הוא תכנן בין השאר בפריז ובברלין. המפורסם ביותר הוא יחידת המגורים שתכנן בעיר מרסיי שבצרפת ומכילה כ-340 דירות מגורים. המבנה נועד להיות מעין "כפר אנכי", הממלא את כל צרכיהם של המתגוררים בו. בנוסף לדירות הוא כולל מרפאה, מעונות יום, בריכת שחייה, קומת מסחר ואפילו מסלול ריצה שנבנה על הגג.
מבני יחידות המגורים של קורבוזיה ורבים שנבנו בהשראתו, נבנו מבטון חשוף, בטון גס שנקרא בצרפתית béton brut. בין השאר נבע הדבר מכך שהמחסור בפלדה, לאחר מלחמת העולם השנייה, הביא לכך שהיא הייתה יקרה מדי.
אותו בטון חשוף העניק את ההשראה לתנועה שתיקרא על שמו, "ברוטליזם". התנועה עתידה לבנות בניינים רבים, כולל מרכז ברביקן ומגדל טרליק בלונדון ולא מעט מבנים בעיר הישראלית באר שבע.
אגב, רבים רואים ביחידת המגורים של קורבוזיה את ההשראה לסגנון הברוטליזם, שעתיד להתבסס על בטון חשוף.
אז כן, הוא היה טיפוס נפוח, שהתלהב מדיקטטורים וניסה להתחבר עם סטאלין, מוסוליני ומשטר וישי, הבובה של היטלר בצרפת. הוא היה מאוהב עד אובססיה במעצבת איילין גריי והשחית את יצירתה בקנאתו על שאהבה אחר.
אבל שמור לקורבוזיה מקום של כבוד בפנתיאון המודרניסטי, גם כמי שגם היה אדריכל גדול וגם ממתכנני בניין האומות המאוחדות בניו-יורק, אחד הבניינים המוכרים בעולם. את המבנה המרובע וכה אופייני למודרניזם ישר הזוויות, הוא תכנן ביחד עם מי מתלמידיו בעבר, שהפך בעצמו לאדריכל.
הנה לה קורבוזיה וסגנונו המיוחד:
http://youtu.be/4A07NnUu6x0
וילה סבואה שהדגימה את 5 העקרונות שהציב:
http://youtu.be/nAfmba3hLPw?t=8s
פרויקט Maison du Brésil שתכנן לה קורבוזיה:
http://youtu.be/BPwE4vFTpcg
יחידת המגורים שבנה בפריז ומשמשת היום כמעונות סטודנטים:
https://youtu.be/7mw9jLgZj0Y
הוא גם תכנן את עיר העתיד:
http://youtu.be/EEhAYlFcS7s
ותערוכה מיצירותיו האמנותיות הנהדרות:
https://youtu.be/frXY5ieNKCk
מהי יחידת המגורים הברוטליסטית?
"יחידת המגורים" (Unite d'Habitation), מבנה מגורים גדול שנבנה בעיר הצרפתית מרסיי בשנים 1954-1948, הייתה המבנה ה"ברוטליסטי" הראשון של האדריכל המודרניסטי החשוב כל כך, לה קורבוזיה.
הברוטליזם היה סגנון של מבנים עשויי בטון, בהם הושאר אז הבטון חשוף ולא כוסה בחיפויים יקרים. הסגנון התאים אז, כי הוא היה זול ופשוט יותר לבנייה.
האדריכל הצרפתי עתיד להיות מי שיקדם את הסגנון ויהפוך אותו למקובל באדריכלות העולמית של אותם ימים. הוא קרא לו "בטון ברוט" (béton brut), כלומר בטון גולמי או גס.
אם נשוב לרגע ל"יחידת המגורים" במרסיי, ניכר היה אז שממדיו המונומנטליים של הבניין הזה הם שנתנו אישור תרבותי וכמובן אסתטי לבטון, עד אז חומר בנייה ותו לא, חומר שאיש לא היה מעלה על הדעת להשאירו חשוף ובצבעו המקורי.
הממדים והרושם שיצרה "יחידת המגורים", הם שהעניקו באופן מסוים לבטון את המעמד האסתטי והערך השווה לחומרי הבנייה המסורתיים ששימשו עד אז, חומרים כמו שיש ואבן.
את הצבע העגמומי משהו של הבטון סיפקו במבנה הבטון האדיר מרכיבים בצבעי יסוד. אלה הוכנסו ככל הנראה בהשפעת הרעיונות של אמני ומעצבי קבוצת "דה סטיל" ההולנדית והמשפיעה באותם ימים. המפורסמים מבין חברי הקבוצה, אגב, היו הצייר מונדריאן והאדריכל חריט ריטפלד (ראו בתגית "בית ריטפלד שרדר").
אז אם בתור שלד למבנים גדולים, החליף הבטון את הפלדה, שהייתה יקרה לאחר מלחמת העולם השנייה והמחסור בה היה גדול, הרי שקורבוזיה הכניס אותו למרכז העניינים ויצר אסתטיקה חדשה, מודרניסטית ומקובלת, גם אם היא מעוררת מחלוקת היסטורית ואסתטית בעולם האדריכלות עד היום.
הנה ה-Unite d'Habitation של קורבוזיה:
https://youtu.be/6JI9jZsL2J0
את הצבע סיפקו אלמנטים בצבעי יסוד:
https://youtu.be/VRTCz9xV8z8
ויחידת מגורים דומה שבנה קורבוזיה בברלין:
https://youtu.be/CoTRYhxdw8o
מהי כנסיית נוטרדאם די או?
כנסיית נוטרדאם די או (Notre Dame du Haut) נמצאת ליד העיר הצרפתית רונשאן ונקראת לעתים גם "כנסיית רונשאן". היא ניצבת על גבעה ומהווה מעין מקדש הצופה ונצפה מכל הכיוונים ברחבי האזור. מה שביוונית נהגו לכנות אקרופוליס, בעברית "מעל העיר".
רבים רואים בכנסייה המרשימה הזו את הדוגמה המוצלחת של אדריכלות הכנסיות של המאה ה-20.
את הכנסייה, שנבנתה בשנת 1954, תכנן האדריכל השווייצרי המפורסם לה קורבוזיה (Le Corbusier) והיא נחשבת לאחת מיצירותיו הטובות ביותר, גם אם היא שונה מעבודות אחרות שלו.
לה קורבוזייה ראה ביחסים שבין הכנסיה לסביבה "נוף אקוסטי". כמו שהוא העיד לא פעם על ציורים שצייר ועל מבנים שתכנן, גם לעיצוב כנסיית רונשאן הוא קיבל השראה מקונכיות וצדפות שנהג לאסוף על חוף הים.
במיוחד בולט הדבר מהגג הקעור שלה, אותו לה קורבוזייה דימה לצדפה. אבל את הדמיון לצדפה ניתן לראות גם בקירות הבטון המקומרים שעליהם הגג ניצב. אגב, כל הקאפלה בנויה בטון, חומר שאחרי מלחמת העולם השנייה קורבוזיה היה מהדוחפים העיקריים להשתמש בו.
במעין מינימליזם שיש לו תפקיד, בתוך הכנסייה אין קישוטים שיפריעו לריכוז של המתפללים. כתוצאה מהחלונות הרבים הפעורים בה בצורה מיוחדת ולא אופיינית לכנסיות, גם משחקי האור שנוצרים בתוכה מייחדים את הכנסייה הזו מכנסיות אחרות.
הכנסיה נבנתה על גבעה שבה ניצבה עד מלחמת העולם השנייה כנסייה קתולית וחרבה בהפצצות. הכנסייה הנוכחית נבנתה במקום שבמשך אלפי שנים שימש מקום מקודש, למעשה עוד מלפני עידן הנצרות, בזמנים של עבודת אלילים באזור. הנוף המרהיב הביא לכך שמזבח נבנה גם מחוץ למבנה, מה שמאפשר תפילות תחת כיפת השמיים ואל מול הנוף המרהיב שמסביב.
הנה כנסיית נוטרדאם די או, מבפנים ומבחוץ:
http://youtu.be/O_qLUWFNVlU
סרטון נוסף:
https://youtu.be/QT6WvvtWUNs
מצגת וידאו של הכנסיה ברונשאן:
http://youtu.be/-cnW2Ci_WUw
ודגם תלת ממדי של הכנסיה המודרנית והמיוחדת רונצ'אמפ:
http://youtu.be/28qkZMXyu4s
מהי יחידת המגורים של קורבוזייה?
יחידת המגורים (Housing unit או במקור בצרפתית Unite d'habitation) היה עיקרון עיצובי מודרני בבניית בתי מגורים שהגה בשנות ה-50 אחד האדריכלים החשובים בעולם, לה קורבוזיה. הרעיון המרכזי של האדריכל ב"יחידת המגורים" הוא ליצור בניין אוניברסלי, מבנה שיוכל להתאים לכל אוכלוסיה, בכל מקום בעולם.
ההבטחה של הבניין היתה לארגן את הקהילה מחדש, בתוך מרחב מגורים חדשני באופיו, שגם מתייחס אחרת אל המרחב העירוני. בתכנון הבניין דימה לה קורבוזיה מעין ספינה בלב ים שמציעה לנוסעים בה את כל צרכיהם. הוא תכנן את המבנה כשהוא מוגבה מהקרקע באמצעות עמודים וכולל בתוכו ייעודים שונים לטובת הדיירים, בשאיפה להציע להם את כל הנדרש לקיום חיים שלמים בבניין.
"יחידת המגורים" הוא גם השם שנתן לה קורבוזייה לבניין שהקים בעיר הצרפתית מרסיי. הפרויקט הזה זכה אז בפרסום בינלאומי ובתשומת לב עצומה בעולם.
בשנים הבאות, בעשור האחרון לחייו, הוזמן האדריכל הנודע לבנות בניינים נוספים בהשראת הפרויקט המקורי. נבנו 3 מבנים נוספים בערים הצרפתיות נאנט, בריה ופירמיני ובבירת גרמניה המובסת, ברלין.
הבנייה בברלין הייתה מעניינת במיוחד. בשל הנזק הרב שנגרם לעיר במהלך מלחמת העולם השנייה, ברלין סבלה אז ממחסור חמור בדירות מגורים. לה קורבוזיה תכנן מבנה ענקי שיכיל 557 דירות מגורים. הוא האמין שמבני מגורים חייבים להיות, לפני כל דבר אחר, יעילים וחסכוניים. הבניין בן 17 הקומות היה באורך של 141 מטרים ובגובה של 53 מטרים. בשל מידותיו החליטו לבסוף לבנות אותו ליד האצטדיון האולימפי של ברלין.
הנה יחידת המגורים של לה קורבוזיה בעיר ברלין:
https://youtu.be/CoTRYhxdw8o
דירה בפרויקט:
https://youtu.be/VusBebLi1xM
ותכנית יחידה בודדת - דירה ב"יחידת המגורים":
https://youtu.be/3MvYmmAMrSs
מהו הברוטליזם באדריכלות?
אדריכלות ברוטליסטית, או בנייה ברוטליסטית, הם שמותיו של סגנון אדריכלי מודרניסטי שבו בונים בבטון חשוף.
הברוטליזם היה אופנתי באירופה בשנים ה"רזות" של אחרי מלחמת העולם השנייה, בעיקר בין שנות ה-50 ושנות ה-80 של המאה ה-20.
הברוטליזם התאים היטב לתקופה ההיסטורית הזו. הימים הם ימי אחרי מלחמת העולם השנייה, מלחמה שרוששה את אירופה כולה. הברוטליזם התאים לה אז היטב, כי זו הייתה בנייה זולה יותר, בין השאר מכיוון שהשאירו בה את הבטון חשוף ולא כיסו אותו בחיפויים כלשהם.
את שם הסגנון טבע האדריכל הצרפתי לה קורבוזיה, מי שקידם את הסגנון והפך אותו למקובל באדריכלות העולמית בזמנו. הוא קרא לו "בטון ברוט" (béton brut), כלומר בטון גולמי או גס. "יחידת המגורים" שתכנן האדריכל הנודע בעיר מרסיי הייתה ההשראה או אפילו המבנה הברוטליסטי הראשון. הבטון החליף אצלו את הפלדה, שהייתה יקרה מאד ובמחסור, לאחר מלחמת העולם השנייה, בתור שלד למבנים גדולים.
גם בישראל של שנות ה-50 וה-60 נבנו מבני ציבור רבים שבלטו עם הבטון החשוף בסגנון הברוטליסטי. החסכון שבבניית מבנים כאלו אפשר לקבלנים לבנות מבנים מרשימים ועדיין לחסוך בעלויות הגבוהות.
העיר הישראלית באר שבע, עיר שנבנו בה אז בנייני מגורים רבים, מכילה ריכוז מדהים ומרתק של בנייה ברוטליסטית ובשנים האחרונות ניכר בה המאמץ הגובר, להעניק להם את הכבוד המגיע.
רבים בציבור נרתעים ממראה המבנים הברוטליסטיים, שנראים לדעתם כבעלי מראה מאיים משהו. הם אולי כבדים, סמכותיים וחמורי סבר, אבל למבנים ברוטליסטיים יש אסתטיקה שונה משל מבנים אחרים.
לצד השארת הבטון חשוף נהגו המתכננים ליצור מרקמים מעניינים ומודרניים, של יציקות בטון ותשתית חשופה של צינורות, חיבורים מעוטרים וקורות תמיכה. האסתטיקה העיטורית וכמעט פיסולית שנוצרה על משטחי הקירות ובמבנה הכללי, הכילה צורות גאומטריות ויצירתיות, מאד ייחודיות לברוטליזם ומרשימות ביותר.
חשוב לזכור, עם זאת, שלא כל מבנה זול וגס מבטון הוא ברוטליסטי.
תנועת הברוטליזם באדריכלות בנתה בניינים רבים בסגנון זה, ביניהם מרכז ברביקן ומגדל טרליק שבלונדון וכאמור, לא מעט מבנים ברוטליסטים בעיר הישראלית באר שבע. ריכוז כזה יש במבני אוניברסיטת בן גוריון.
הנה דוגמאות לאדריכלות הברוטליסטית:
https://www.youtube.com/watch?v=lpfg0NcGsvU
ההשראה לברוטליזם - יחידת המגורים של לה קורבוזיה בעיר מרסיי:
https://youtu.be/7mw9jLgZj0Y
בניין בלפרון הברוטליסטי שנפתח לציבור כדי שיוכל לבקר בו:
https://youtu.be/qRsPD0xmFmw
והסבר הברוטליזם:
https://youtu.be/WVaNUDnjBTY?long=yes
איפה נמצא בית E1027 ומה מיוחד בו?
E 1027, או E1027 House, הוא בית משנות ה-20 השוכן בעיירה קאפ מרטין שבריביירה הצרפתית. זהו לא סתם בית. בית E1027 הוא שם הבית המפורסם שתכננה לעצמה ולבן-זוגה האדריכלית ומעצבת הרהיטים המבריקה איילין גריי. הוא נחשב בית פורץ דרך בתולדות העיצוב, אולי הבית המודרניסטי הראשון. התייחסותה לתכנון הבית הייתה כיצירה של "מכונת חיים". מעבר למודרניזם שלו ולניצול היעיל של המרחב, הבית גם מתוכנן כך שאור השמש ישתנה לאורך שעות היממה ויהפוך אותו למעניין פי כמה.
סיפור הבית המיוחד הזה הוא סיפורה של הזוגיות עם מבקר האדריכלות יליד רומניה ז'אן בדוביצ'י. גם שם הבית הוא סוג של ראשי תיבות ומספרים של שמות שניהם. איילין התגוררה בבית בזמן הבנייה ולמעשה יצרה אותו ושינתה כל הזמן, עד לסיום הבנייה. לאחר השלמתו נפרדו השניים והיא עזבה אותו. היא אמנם המשיכה לבקר מדי פעם אבל הקפידה שלא יבוצעו בו שינויים. לאחר שגילתה כעבור זמן שהאדריכל המפורסם לה קורבוזיה צייר בו ציורי קיר שלא תואמו עימה, היא החליטה לא לשוב ולבקר בו יותר. בהדרגה היא נושלה מהבעלות על הבית וגם מהזכויות ההיסטוריות על עבודת העיצוב והתכנון החכמה שבוצעה בו.
גריי, מעצבת רהיטים מוכשרת ביותר, יצרה לבית גם סדרה של רהיטים גאוניים ביופיים ובשימושיות שלהם. במיוחד ידועים מתוכם כורסת הביבנדום ושולחן הצד המפורסם שלה (ראו טיפ נפרד בתגית "איילין גריי, שולחן צד").
עם השנים ובמיוחד אחרי שבעליו נרצח ב-1993, הלך הבית והוזנח. הוא ניצב כבר עשרות שנים בלי דיירים, הולך ומתקלף. לבסוף קנתה אותו ממשלת צרפת ועשתה בו שימור בסיסי. כיום נעשים מאמצים לשמר ולשחזר את ימי תהילתו ולהחזיר לאיילין גריי ולבית הנפלא שתכננה את הכבוד שנשלל מהם ולמקומם החשוב בעולם העיצוב והאמנות.
הנה סיפורו של E1027:
https://youtu.be/shY6OBbIuJo
נסיון לדמיין כיצד נראה הבית במקור מבפנים:
https://youtu.be/e5JjOChTioA
מבט מרחוק:
https://youtu.be/wQCTZ5wmEcQ
ובית E1027 אז והיום בסרטון שבו מנסים לגייס תרומות של גולשים לשיקומו:
http://youtu.be/E2eItWb8Y4Q
מהו סגנון אר דקו עם האמנות העיטורית?
סגנון ה'אר-דקו' (Art Deco), או "אמנות עיטורית", הוא סגנון אמנותי שפרץ בשנות העשרים של המאה הקודמת ומאופיין בעיטורים גאומטריים, כמו זיגזגים או משולשים ובאמנות קישוטית, ראוותנית ולא צנועה.
לרוב הסגנון ניכר בצבעיו העזים ובשימוש בחומרים יקרים ואף חדישים לזמנם.
האר, או ארט דקו, הושפע מזרמים אוונגרדיים באמנות כמו קוביזם, קונסטרוקטיביזם ופוטוריזם. באדריכלות הוא הציג מבנים גדולים ושאפתניים, עם זוויות, קשתות ועיקולים.
חלקם היו בקווים גיאומטרים נקיים, בעוד אחרים השתמשו בדימויים מעולם החי והצומח, דוגמת פרחים, נוצות של טווסים וכדומה.
אבל ה'אר-דקו' הושפע גם מטכנולוגיה, אופנה, אמנות מצרית ואפילו מסגנון הג'אז. באמנות הוא שאב השראה רבה מסגנונות אמנותיים, אך גם מהסגנונות האדריכליים כמו באוהאוס והסגנון הבינלאומי שהתפתח ממנו.
האדריכל השווייצרי לה קורבוזייה הוא שהשיק את הסגנון הזה בתערוכה בפריז ב-1925, בה הציג לראשונה את הסגנון ורעיונותיו. כך יצא שבשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 הוא הפך להברקה החדשנית של הארכיטקטורה והעיצוב.
עם מילות מפתח כמו שאפתנות, עושר וסגנון, האר-דקו התאים בדיוק לשגשוג הכלכלי שבין שתי מלחמות העולם ועד למיתון של שנות ה-30.
בניין קרייזלר בניו יורק הוא דוגמה אדריכלית נהדרת של ארט דקו. גם בניין האמפייר סטייט בילדינג שנבנה אחריו, מככב בסגנון זה וכך גם גשר הזהב בסן פרנסיסקו. רובע 'אר-דקו' במיאמי הוא אולי בירת הסגנון, עם 800 בניינים בצבעי פסטל, שנבנו בשנות ה-20, ומדגימים את ה'אר-דקו' בשיאו.
משם התפשט הסגנון לאמנות, עיצוב ואופנה. כך השפיע ה'אר-דקו' על כל תחומי העיצוב, כולל עיצוב תכשיטים, ריהוט עיצוב גרפי, חפצי חן וחפצים שימושיים ועוד מהאמנויות שהפכו בזכותו דקורטיביות יותר.
היו בו צורות שנשאבו מתרבויות קדומות כמו דגמי פירמידה, לוטוס, פפירוס ועוד. העיטור היווה חלק מהחפץ שאי אפשר לוותר עליו. כך יופיעו לפתע מראות עם קרניים, או מכשירי רדיו עם דוגמת מעויינים.
מוצרי הריהוט והאופנה שעוצבו באר-דקו המוקדם, היו יקרים ויועדו לצרכני עילית עשירים. היוקרה ניכרה בחומר, בצבעוניות, בגימור המלוטש שלהם ובהקפדה על הפרטים הקטנים.
עם הנטייה של הצרכנים הללו למוצרים דקורטיביים, פונקציונליים (שימושיים), מודרניים ובעלי מראה תעשייתי וקווים זורמים, דחו רבים ממעצבי ה"אר דקו" את החומרים המוכרים אז והשתמשו בחומרים יוקרתיים, כמו פלדה, שיש ועצים יקרים.
הנה האר דקו:
https://youtu.be/amVvYPU4Gw8
באמנות:
https://youtu.be/THjB9r2McHA
בקולנוע - מבנה המועדון מהסרט "קסנדו":
https://youtu.be/7lqffg8JAuQ
באדריכלות (עברית):
https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=2m27s&end=8m36s
בעיצוב:
https://youtu.be/GqFaJBn2ybE
ומגוון עצום של דוגמאות:
https://youtu.be/vndL5tTTReE
מה המאפיינים של בתי הבאוהאוס?
הבאוהאוס (Bauhaus), או הסגנון הבינלאומי כפי שנכון יותר לקרוא לו, הוא סגנון באדריכלות, שנקרא על שם בית הספר הגרמני לעיצוב ואדריכלות בשם זה.
הושפע מהתיעוש הגובר ויצר תקן אחיד יחסית של המבנים, אך עם חזיתות בצורה חופשית.
היו 5 מאפיינים שקורבוזייה, האדריכל המידע והנציג המובהק של הבאוהאוס, האמין בהם.
ראשון המאפיינים הוא גגות שטוחים. עד אז כל הגגות היו גגות רעפים עם זווית למטה, כדי שהגשם והשלג יפלו מהם למטה.
עוד מאפיין הוא שימוש, חדשני באותה תקופה, במרכיבים שיוצרו במקום אחר, או מה שנקרא פרה-פבריקיישן (Prefabrication).
עוד מאפיין הוא קורות מתכת שעליהן בנוי המבנה, כך שהוא קל ולא מחייב הרבה בטון מאסיבי.
גן על הגג, מה שמאפשר איכות חיים, שהייה בריאה בחוץ ושמש טובה, לפחות באירופה הקרה, הם עוד תכונה של בית באוהאוס לפי קורבוזייה.
ואופיינית גם שורת חלונות הפרושים לרוחב הבניין ומכניסים הרבה אור לבית.
בתי באוהאוס גם מנצלים באופן מיטבי את החללים בבית, לא פעם תוך ויתור על הקירות, מה שאפשר גם לשנות מזמן לזמן את השימוש בחללים ולעיתים גם במהלך היום, כמו חדר שינה בלילה, ההופך ביום לחלל אירוח, או פינת משחקים וכדומה.
הנה הסיפור של הבאוהאוס בסרטון אנימציה:
http://youtu.be/ZQa0BajKB4Q
ובתים בסגנון הבינלאומי בתל אביב:
http://youtu.be/O38n6Y_x7ZA
מיהו הצלם של היופי - הורסט פ' הורסט?
הורסט פ' הורסט (Horst P. Horst) היה צלם אופנה מפורסם שהחל לפעול במיוחד בשנות ה-40 של המאה הקודמת. הוא נחשב לצלם האופנה הנודע ביותר במאה ה-20. הורסט היה אמן יליד גרמניה שהתעניין בצעירותו באוונגארד. אחר כך עבר לפאריס, כדי לעבוד אצל האדריכל הנודע לה קורבוזיה. הוא התפרסם בפאריס שבין שתי מלחמות העולם.
בעשורים שלאחר מכן הוא יצר את השפה הצילומית שלו ועשה ניסויים מרתקים וחדשניים בצילום בחשיפה כפולה, בעירום, בקומפוזיציה רדיקלית ועוד. בטכניקות הללו הוא יצר כמה מהצילומים האייקוניים של צילום האופנה. בעבודתו הבוגרת בשביל המגזין "ווג", הוא זכה לכינוי "האלכימאי של הצילום".
הנה שלושה צילומים יפים של הורסט ועליו:
https://youtu.be/f2TLiV9_B4s
מצילומיו היפים של הורסט:
https://youtu.be/u5TP86gQBS4
וראיון ארוך באנגלית עם הורסט פ' הורסט האגדי:
http://youtu.be/Xfz5m6Oj2z8
האדריכל השוויצרי שעבר לצרפת, לֶה קוֹרְבּוזְיֶה (Le Corbusier), הוא מהמפורסמים והחשובים שבאדריכלים המודרניים של המאה ה-20 ומי שהיה אולי החשוב שבאדריכלים המודרניים.
קורבוזיה הוא הרוח החיה ומהמרכזיים בכמה סגנונות אדריכליים מודרניים, העיקריים הם כמובן הסגנון הבינלאומי שנבע מסגנון הבאוהאוס והברוטליזם, המבוסס על בטון חשוף.
מבנים רבים שלו הפזורים במדינות שונות, לא פחות מ-17 יצירות שלו, מהודו ועד ארגנטינה, הוכרו כאתרי מורשת בינלאומיים על ידי אונסק"ו.
לה קורבוזייה היה מהראשונים מבין האדריכלים והמהנדסים, שנצלו את היתרונות העצומים שהציע הבטון המזוין בבניה. השימוש בבטון כזה הומצא רק בסוף המאה ה-19 והוא איפשר לקורבוזיה ולעמיתיו לפרוץ גבולות באדריכלות חדשנית ומודרנית שעתידה לאפיין את המאה העשרים.
וילה סבואה, מבנה פרטי שתכנן קורבוזיה באותה תקופה בכפר צרפתי סמוך לפריז, אפשרה לו להדגים את 5 העקרונות שלו לבנייה החדשה והמבוססת על בטון: בניה על עמודים, שיוצרת חלל תחתון ופתוח, עם עמודי בטון פנימיים שיוצרים חלוקה גאומטרית ומוטמעים בקירות, חלונות אופקיים ורצופים שמכניסים אור ואוויר, קירות פנימיים שנקבעים לפי צרכי הדיירים וניצול הגג כאזור בילוי ומרגוע לדיירים ומציע גינה קטנה ומקום שיזוף.
לה קורבוזיה היה גם מעצב רהיטים, צייר, פסל וכותב, אבל נחשב בראש ובראשונה לאחד האדריכלים החשובים ביותר בהיסטוריה. הוא היה גם מהמרכזיים שבמעצבי הסגנון הבינלאומי בבנייה.
לה קורבוזיה נודע בין השאר ב"אוניטה ד'הביטסיון", "יחידת המגורים" שהמציא. זה היה קונספט אוטופי שראה בבניין מעין ספינה, המספקת לדייריה את כל צרכיהם בתוכה וללא תלות בסביבתה. הרעיון שלו היה לתכנן בניין אוניברסלי, שניתן יהיה לבנות בכל מקום בעולם ולכל אוכלוסייה שהיא ושיספק את כל צרכי דייריו.
יחידות מגורים כאלה הוא תכנן בין השאר בפריז ובברלין. המפורסם ביותר הוא יחידת המגורים שתכנן בעיר מרסיי שבצרפת ומכילה כ-340 דירות מגורים. המבנה נועד להיות מעין "כפר אנכי", הממלא את כל צרכיהם של המתגוררים בו. בנוסף לדירות הוא כולל מרפאה, מעונות יום, בריכת שחייה, קומת מסחר ואפילו מסלול ריצה שנבנה על הגג.
מבני יחידות המגורים של קורבוזיה ורבים שנבנו בהשראתו, נבנו מבטון חשוף, בטון גס שנקרא בצרפתית béton brut. בין השאר נבע הדבר מכך שהמחסור בפלדה, לאחר מלחמת העולם השנייה, הביא לכך שהיא הייתה יקרה מדי.
אותו בטון חשוף העניק את ההשראה לתנועה שתיקרא על שמו, "ברוטליזם". התנועה עתידה לבנות בניינים רבים, כולל מרכז ברביקן ומגדל טרליק בלונדון ולא מעט מבנים בעיר הישראלית באר שבע.
אגב, רבים רואים ביחידת המגורים של קורבוזיה את ההשראה לסגנון הברוטליזם, שעתיד להתבסס על בטון חשוף.
אז כן, הוא היה טיפוס נפוח, שהתלהב מדיקטטורים וניסה להתחבר עם סטאלין, מוסוליני ומשטר וישי, הבובה של היטלר בצרפת. הוא היה מאוהב עד אובססיה במעצבת איילין גריי והשחית את יצירתה בקנאתו על שאהבה אחר.
אבל שמור לקורבוזיה מקום של כבוד בפנתיאון המודרניסטי, גם כמי שגם היה אדריכל גדול וגם ממתכנני בניין האומות המאוחדות בניו-יורק, אחד הבניינים המוכרים בעולם. את המבנה המרובע וכה אופייני למודרניזם ישר הזוויות, הוא תכנן ביחד עם מי מתלמידיו בעבר, שהפך בעצמו לאדריכל.
הנה לה קורבוזיה וסגנונו המיוחד:
http://youtu.be/4A07NnUu6x0
וילה סבואה שהדגימה את 5 העקרונות שהציב:
http://youtu.be/nAfmba3hLPw?t=8s
פרויקט Maison du Brésil שתכנן לה קורבוזיה:
http://youtu.be/BPwE4vFTpcg
יחידת המגורים שבנה בפריז ומשמשת היום כמעונות סטודנטים:
https://youtu.be/7mw9jLgZj0Y
הוא גם תכנן את עיר העתיד:
http://youtu.be/EEhAYlFcS7s
ותערוכה מיצירותיו האמנותיות הנהדרות:
https://youtu.be/frXY5ieNKCk
"יחידת המגורים" (Unite d'Habitation), מבנה מגורים גדול שנבנה בעיר הצרפתית מרסיי בשנים 1954-1948, הייתה המבנה ה"ברוטליסטי" הראשון של האדריכל המודרניסטי החשוב כל כך, לה קורבוזיה.
הברוטליזם היה סגנון של מבנים עשויי בטון, בהם הושאר אז הבטון חשוף ולא כוסה בחיפויים יקרים. הסגנון התאים אז, כי הוא היה זול ופשוט יותר לבנייה.
האדריכל הצרפתי עתיד להיות מי שיקדם את הסגנון ויהפוך אותו למקובל באדריכלות העולמית של אותם ימים. הוא קרא לו "בטון ברוט" (béton brut), כלומר בטון גולמי או גס.
אם נשוב לרגע ל"יחידת המגורים" במרסיי, ניכר היה אז שממדיו המונומנטליים של הבניין הזה הם שנתנו אישור תרבותי וכמובן אסתטי לבטון, עד אז חומר בנייה ותו לא, חומר שאיש לא היה מעלה על הדעת להשאירו חשוף ובצבעו המקורי.
הממדים והרושם שיצרה "יחידת המגורים", הם שהעניקו באופן מסוים לבטון את המעמד האסתטי והערך השווה לחומרי הבנייה המסורתיים ששימשו עד אז, חומרים כמו שיש ואבן.
את הצבע העגמומי משהו של הבטון סיפקו במבנה הבטון האדיר מרכיבים בצבעי יסוד. אלה הוכנסו ככל הנראה בהשפעת הרעיונות של אמני ומעצבי קבוצת "דה סטיל" ההולנדית והמשפיעה באותם ימים. המפורסמים מבין חברי הקבוצה, אגב, היו הצייר מונדריאן והאדריכל חריט ריטפלד (ראו בתגית "בית ריטפלד שרדר").
אז אם בתור שלד למבנים גדולים, החליף הבטון את הפלדה, שהייתה יקרה לאחר מלחמת העולם השנייה והמחסור בה היה גדול, הרי שקורבוזיה הכניס אותו למרכז העניינים ויצר אסתטיקה חדשה, מודרניסטית ומקובלת, גם אם היא מעוררת מחלוקת היסטורית ואסתטית בעולם האדריכלות עד היום.
הנה ה-Unite d'Habitation של קורבוזיה:
https://youtu.be/6JI9jZsL2J0
את הצבע סיפקו אלמנטים בצבעי יסוד:
https://youtu.be/VRTCz9xV8z8
ויחידת מגורים דומה שבנה קורבוזיה בברלין:
https://youtu.be/CoTRYhxdw8o
כנסיית נוטרדאם די או (Notre Dame du Haut) נמצאת ליד העיר הצרפתית רונשאן ונקראת לעתים גם "כנסיית רונשאן". היא ניצבת על גבעה ומהווה מעין מקדש הצופה ונצפה מכל הכיוונים ברחבי האזור. מה שביוונית נהגו לכנות אקרופוליס, בעברית "מעל העיר".
רבים רואים בכנסייה המרשימה הזו את הדוגמה המוצלחת של אדריכלות הכנסיות של המאה ה-20.
את הכנסייה, שנבנתה בשנת 1954, תכנן האדריכל השווייצרי המפורסם לה קורבוזיה (Le Corbusier) והיא נחשבת לאחת מיצירותיו הטובות ביותר, גם אם היא שונה מעבודות אחרות שלו.
לה קורבוזייה ראה ביחסים שבין הכנסיה לסביבה "נוף אקוסטי". כמו שהוא העיד לא פעם על ציורים שצייר ועל מבנים שתכנן, גם לעיצוב כנסיית רונשאן הוא קיבל השראה מקונכיות וצדפות שנהג לאסוף על חוף הים.
במיוחד בולט הדבר מהגג הקעור שלה, אותו לה קורבוזייה דימה לצדפה. אבל את הדמיון לצדפה ניתן לראות גם בקירות הבטון המקומרים שעליהם הגג ניצב. אגב, כל הקאפלה בנויה בטון, חומר שאחרי מלחמת העולם השנייה קורבוזיה היה מהדוחפים העיקריים להשתמש בו.
במעין מינימליזם שיש לו תפקיד, בתוך הכנסייה אין קישוטים שיפריעו לריכוז של המתפללים. כתוצאה מהחלונות הרבים הפעורים בה בצורה מיוחדת ולא אופיינית לכנסיות, גם משחקי האור שנוצרים בתוכה מייחדים את הכנסייה הזו מכנסיות אחרות.
הכנסיה נבנתה על גבעה שבה ניצבה עד מלחמת העולם השנייה כנסייה קתולית וחרבה בהפצצות. הכנסייה הנוכחית נבנתה במקום שבמשך אלפי שנים שימש מקום מקודש, למעשה עוד מלפני עידן הנצרות, בזמנים של עבודת אלילים באזור. הנוף המרהיב הביא לכך שמזבח נבנה גם מחוץ למבנה, מה שמאפשר תפילות תחת כיפת השמיים ואל מול הנוף המרהיב שמסביב.
הנה כנסיית נוטרדאם די או, מבפנים ומבחוץ:
http://youtu.be/O_qLUWFNVlU
סרטון נוסף:
https://youtu.be/QT6WvvtWUNs
מצגת וידאו של הכנסיה ברונשאן:
http://youtu.be/-cnW2Ci_WUw
ודגם תלת ממדי של הכנסיה המודרנית והמיוחדת רונצ'אמפ:
http://youtu.be/28qkZMXyu4s
יחידת המגורים (Housing unit או במקור בצרפתית Unite d'habitation) היה עיקרון עיצובי מודרני בבניית בתי מגורים שהגה בשנות ה-50 אחד האדריכלים החשובים בעולם, לה קורבוזיה. הרעיון המרכזי של האדריכל ב"יחידת המגורים" הוא ליצור בניין אוניברסלי, מבנה שיוכל להתאים לכל אוכלוסיה, בכל מקום בעולם.
ההבטחה של הבניין היתה לארגן את הקהילה מחדש, בתוך מרחב מגורים חדשני באופיו, שגם מתייחס אחרת אל המרחב העירוני. בתכנון הבניין דימה לה קורבוזיה מעין ספינה בלב ים שמציעה לנוסעים בה את כל צרכיהם. הוא תכנן את המבנה כשהוא מוגבה מהקרקע באמצעות עמודים וכולל בתוכו ייעודים שונים לטובת הדיירים, בשאיפה להציע להם את כל הנדרש לקיום חיים שלמים בבניין.
"יחידת המגורים" הוא גם השם שנתן לה קורבוזייה לבניין שהקים בעיר הצרפתית מרסיי. הפרויקט הזה זכה אז בפרסום בינלאומי ובתשומת לב עצומה בעולם.
בשנים הבאות, בעשור האחרון לחייו, הוזמן האדריכל הנודע לבנות בניינים נוספים בהשראת הפרויקט המקורי. נבנו 3 מבנים נוספים בערים הצרפתיות נאנט, בריה ופירמיני ובבירת גרמניה המובסת, ברלין.
הבנייה בברלין הייתה מעניינת במיוחד. בשל הנזק הרב שנגרם לעיר במהלך מלחמת העולם השנייה, ברלין סבלה אז ממחסור חמור בדירות מגורים. לה קורבוזיה תכנן מבנה ענקי שיכיל 557 דירות מגורים. הוא האמין שמבני מגורים חייבים להיות, לפני כל דבר אחר, יעילים וחסכוניים. הבניין בן 17 הקומות היה באורך של 141 מטרים ובגובה של 53 מטרים. בשל מידותיו החליטו לבסוף לבנות אותו ליד האצטדיון האולימפי של ברלין.
הנה יחידת המגורים של לה קורבוזיה בעיר ברלין:
https://youtu.be/CoTRYhxdw8o
דירה בפרויקט:
https://youtu.be/VusBebLi1xM
ותכנית יחידה בודדת - דירה ב"יחידת המגורים":
https://youtu.be/3MvYmmAMrSs
לה קורבוזיה
אדריכלות ברוטליסטית, או בנייה ברוטליסטית, הם שמותיו של סגנון אדריכלי מודרניסטי שבו בונים בבטון חשוף.
הברוטליזם היה אופנתי באירופה בשנים ה"רזות" של אחרי מלחמת העולם השנייה, בעיקר בין שנות ה-50 ושנות ה-80 של המאה ה-20.
הברוטליזם התאים היטב לתקופה ההיסטורית הזו. הימים הם ימי אחרי מלחמת העולם השנייה, מלחמה שרוששה את אירופה כולה. הברוטליזם התאים לה אז היטב, כי זו הייתה בנייה זולה יותר, בין השאר מכיוון שהשאירו בה את הבטון חשוף ולא כיסו אותו בחיפויים כלשהם.
את שם הסגנון טבע האדריכל הצרפתי לה קורבוזיה, מי שקידם את הסגנון והפך אותו למקובל באדריכלות העולמית בזמנו. הוא קרא לו "בטון ברוט" (béton brut), כלומר בטון גולמי או גס. "יחידת המגורים" שתכנן האדריכל הנודע בעיר מרסיי הייתה ההשראה או אפילו המבנה הברוטליסטי הראשון. הבטון החליף אצלו את הפלדה, שהייתה יקרה מאד ובמחסור, לאחר מלחמת העולם השנייה, בתור שלד למבנים גדולים.
גם בישראל של שנות ה-50 וה-60 נבנו מבני ציבור רבים שבלטו עם הבטון החשוף בסגנון הברוטליסטי. החסכון שבבניית מבנים כאלו אפשר לקבלנים לבנות מבנים מרשימים ועדיין לחסוך בעלויות הגבוהות.
העיר הישראלית באר שבע, עיר שנבנו בה אז בנייני מגורים רבים, מכילה ריכוז מדהים ומרתק של בנייה ברוטליסטית ובשנים האחרונות ניכר בה המאמץ הגובר, להעניק להם את הכבוד המגיע.
רבים בציבור נרתעים ממראה המבנים הברוטליסטיים, שנראים לדעתם כבעלי מראה מאיים משהו. הם אולי כבדים, סמכותיים וחמורי סבר, אבל למבנים ברוטליסטיים יש אסתטיקה שונה משל מבנים אחרים.
לצד השארת הבטון חשוף נהגו המתכננים ליצור מרקמים מעניינים ומודרניים, של יציקות בטון ותשתית חשופה של צינורות, חיבורים מעוטרים וקורות תמיכה. האסתטיקה העיטורית וכמעט פיסולית שנוצרה על משטחי הקירות ובמבנה הכללי, הכילה צורות גאומטריות ויצירתיות, מאד ייחודיות לברוטליזם ומרשימות ביותר.
חשוב לזכור, עם זאת, שלא כל מבנה זול וגס מבטון הוא ברוטליסטי.
תנועת הברוטליזם באדריכלות בנתה בניינים רבים בסגנון זה, ביניהם מרכז ברביקן ומגדל טרליק שבלונדון וכאמור, לא מעט מבנים ברוטליסטים בעיר הישראלית באר שבע. ריכוז כזה יש במבני אוניברסיטת בן גוריון.
הנה דוגמאות לאדריכלות הברוטליסטית:
https://www.youtube.com/watch?v=lpfg0NcGsvU
ההשראה לברוטליזם - יחידת המגורים של לה קורבוזיה בעיר מרסיי:
https://youtu.be/7mw9jLgZj0Y
בניין בלפרון הברוטליסטי שנפתח לציבור כדי שיוכל לבקר בו:
https://youtu.be/qRsPD0xmFmw
והסבר הברוטליזם:
https://youtu.be/WVaNUDnjBTY?long=yes
E 1027, או E1027 House, הוא בית משנות ה-20 השוכן בעיירה קאפ מרטין שבריביירה הצרפתית. זהו לא סתם בית. בית E1027 הוא שם הבית המפורסם שתכננה לעצמה ולבן-זוגה האדריכלית ומעצבת הרהיטים המבריקה איילין גריי. הוא נחשב בית פורץ דרך בתולדות העיצוב, אולי הבית המודרניסטי הראשון. התייחסותה לתכנון הבית הייתה כיצירה של "מכונת חיים". מעבר למודרניזם שלו ולניצול היעיל של המרחב, הבית גם מתוכנן כך שאור השמש ישתנה לאורך שעות היממה ויהפוך אותו למעניין פי כמה.
סיפור הבית המיוחד הזה הוא סיפורה של הזוגיות עם מבקר האדריכלות יליד רומניה ז'אן בדוביצ'י. גם שם הבית הוא סוג של ראשי תיבות ומספרים של שמות שניהם. איילין התגוררה בבית בזמן הבנייה ולמעשה יצרה אותו ושינתה כל הזמן, עד לסיום הבנייה. לאחר השלמתו נפרדו השניים והיא עזבה אותו. היא אמנם המשיכה לבקר מדי פעם אבל הקפידה שלא יבוצעו בו שינויים. לאחר שגילתה כעבור זמן שהאדריכל המפורסם לה קורבוזיה צייר בו ציורי קיר שלא תואמו עימה, היא החליטה לא לשוב ולבקר בו יותר. בהדרגה היא נושלה מהבעלות על הבית וגם מהזכויות ההיסטוריות על עבודת העיצוב והתכנון החכמה שבוצעה בו.
גריי, מעצבת רהיטים מוכשרת ביותר, יצרה לבית גם סדרה של רהיטים גאוניים ביופיים ובשימושיות שלהם. במיוחד ידועים מתוכם כורסת הביבנדום ושולחן הצד המפורסם שלה (ראו טיפ נפרד בתגית "איילין גריי, שולחן צד").
עם השנים ובמיוחד אחרי שבעליו נרצח ב-1993, הלך הבית והוזנח. הוא ניצב כבר עשרות שנים בלי דיירים, הולך ומתקלף. לבסוף קנתה אותו ממשלת צרפת ועשתה בו שימור בסיסי. כיום נעשים מאמצים לשמר ולשחזר את ימי תהילתו ולהחזיר לאיילין גריי ולבית הנפלא שתכננה את הכבוד שנשלל מהם ולמקומם החשוב בעולם העיצוב והאמנות.
הנה סיפורו של E1027:
https://youtu.be/shY6OBbIuJo
נסיון לדמיין כיצד נראה הבית במקור מבפנים:
https://youtu.be/e5JjOChTioA
מבט מרחוק:
https://youtu.be/wQCTZ5wmEcQ
ובית E1027 אז והיום בסרטון שבו מנסים לגייס תרומות של גולשים לשיקומו:
http://youtu.be/E2eItWb8Y4Q
סגנון ה'אר-דקו' (Art Deco), או "אמנות עיטורית", הוא סגנון אמנותי שפרץ בשנות העשרים של המאה הקודמת ומאופיין בעיטורים גאומטריים, כמו זיגזגים או משולשים ובאמנות קישוטית, ראוותנית ולא צנועה.
לרוב הסגנון ניכר בצבעיו העזים ובשימוש בחומרים יקרים ואף חדישים לזמנם.
האר, או ארט דקו, הושפע מזרמים אוונגרדיים באמנות כמו קוביזם, קונסטרוקטיביזם ופוטוריזם. באדריכלות הוא הציג מבנים גדולים ושאפתניים, עם זוויות, קשתות ועיקולים.
חלקם היו בקווים גיאומטרים נקיים, בעוד אחרים השתמשו בדימויים מעולם החי והצומח, דוגמת פרחים, נוצות של טווסים וכדומה.
אבל ה'אר-דקו' הושפע גם מטכנולוגיה, אופנה, אמנות מצרית ואפילו מסגנון הג'אז. באמנות הוא שאב השראה רבה מסגנונות אמנותיים, אך גם מהסגנונות האדריכליים כמו באוהאוס והסגנון הבינלאומי שהתפתח ממנו.
האדריכל השווייצרי לה קורבוזייה הוא שהשיק את הסגנון הזה בתערוכה בפריז ב-1925, בה הציג לראשונה את הסגנון ורעיונותיו. כך יצא שבשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 הוא הפך להברקה החדשנית של הארכיטקטורה והעיצוב.
עם מילות מפתח כמו שאפתנות, עושר וסגנון, האר-דקו התאים בדיוק לשגשוג הכלכלי שבין שתי מלחמות העולם ועד למיתון של שנות ה-30.
בניין קרייזלר בניו יורק הוא דוגמה אדריכלית נהדרת של ארט דקו. גם בניין האמפייר סטייט בילדינג שנבנה אחריו, מככב בסגנון זה וכך גם גשר הזהב בסן פרנסיסקו. רובע 'אר-דקו' במיאמי הוא אולי בירת הסגנון, עם 800 בניינים בצבעי פסטל, שנבנו בשנות ה-20, ומדגימים את ה'אר-דקו' בשיאו.
משם התפשט הסגנון לאמנות, עיצוב ואופנה. כך השפיע ה'אר-דקו' על כל תחומי העיצוב, כולל עיצוב תכשיטים, ריהוט עיצוב גרפי, חפצי חן וחפצים שימושיים ועוד מהאמנויות שהפכו בזכותו דקורטיביות יותר.
היו בו צורות שנשאבו מתרבויות קדומות כמו דגמי פירמידה, לוטוס, פפירוס ועוד. העיטור היווה חלק מהחפץ שאי אפשר לוותר עליו. כך יופיעו לפתע מראות עם קרניים, או מכשירי רדיו עם דוגמת מעויינים.
מוצרי הריהוט והאופנה שעוצבו באר-דקו המוקדם, היו יקרים ויועדו לצרכני עילית עשירים. היוקרה ניכרה בחומר, בצבעוניות, בגימור המלוטש שלהם ובהקפדה על הפרטים הקטנים.
עם הנטייה של הצרכנים הללו למוצרים דקורטיביים, פונקציונליים (שימושיים), מודרניים ובעלי מראה תעשייתי וקווים זורמים, דחו רבים ממעצבי ה"אר דקו" את החומרים המוכרים אז והשתמשו בחומרים יוקרתיים, כמו פלדה, שיש ועצים יקרים.
הנה האר דקו:
https://youtu.be/amVvYPU4Gw8
באמנות:
https://youtu.be/THjB9r2McHA
בקולנוע - מבנה המועדון מהסרט "קסנדו":
https://youtu.be/7lqffg8JAuQ
באדריכלות (עברית):
https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=2m27s&end=8m36s
בעיצוב:
https://youtu.be/GqFaJBn2ybE
ומגוון עצום של דוגמאות:
https://youtu.be/vndL5tTTReE
הבאוהאוס (Bauhaus), או הסגנון הבינלאומי כפי שנכון יותר לקרוא לו, הוא סגנון באדריכלות, שנקרא על שם בית הספר הגרמני לעיצוב ואדריכלות בשם זה.
הושפע מהתיעוש הגובר ויצר תקן אחיד יחסית של המבנים, אך עם חזיתות בצורה חופשית.
היו 5 מאפיינים שקורבוזייה, האדריכל המידע והנציג המובהק של הבאוהאוס, האמין בהם.
ראשון המאפיינים הוא גגות שטוחים. עד אז כל הגגות היו גגות רעפים עם זווית למטה, כדי שהגשם והשלג יפלו מהם למטה.
עוד מאפיין הוא שימוש, חדשני באותה תקופה, במרכיבים שיוצרו במקום אחר, או מה שנקרא פרה-פבריקיישן (Prefabrication).
עוד מאפיין הוא קורות מתכת שעליהן בנוי המבנה, כך שהוא קל ולא מחייב הרבה בטון מאסיבי.
גן על הגג, מה שמאפשר איכות חיים, שהייה בריאה בחוץ ושמש טובה, לפחות באירופה הקרה, הם עוד תכונה של בית באוהאוס לפי קורבוזייה.
ואופיינית גם שורת חלונות הפרושים לרוחב הבניין ומכניסים הרבה אור לבית.
בתי באוהאוס גם מנצלים באופן מיטבי את החללים בבית, לא פעם תוך ויתור על הקירות, מה שאפשר גם לשנות מזמן לזמן את השימוש בחללים ולעיתים גם במהלך היום, כמו חדר שינה בלילה, ההופך ביום לחלל אירוח, או פינת משחקים וכדומה.
הנה הסיפור של הבאוהאוס בסרטון אנימציה:
http://youtu.be/ZQa0BajKB4Q
ובתים בסגנון הבינלאומי בתל אביב:
http://youtu.be/O38n6Y_x7ZA
הורסט פ' הורסט (Horst P. Horst) היה צלם אופנה מפורסם שהחל לפעול במיוחד בשנות ה-40 של המאה הקודמת. הוא נחשב לצלם האופנה הנודע ביותר במאה ה-20. הורסט היה אמן יליד גרמניה שהתעניין בצעירותו באוונגארד. אחר כך עבר לפאריס, כדי לעבוד אצל האדריכל הנודע לה קורבוזיה. הוא התפרסם בפאריס שבין שתי מלחמות העולם.
בעשורים שלאחר מכן הוא יצר את השפה הצילומית שלו ועשה ניסויים מרתקים וחדשניים בצילום בחשיפה כפולה, בעירום, בקומפוזיציה רדיקלית ועוד. בטכניקות הללו הוא יצר כמה מהצילומים האייקוניים של צילום האופנה. בעבודתו הבוגרת בשביל המגזין "ווג", הוא זכה לכינוי "האלכימאי של הצילום".
הנה שלושה צילומים יפים של הורסט ועליו:
https://youtu.be/f2TLiV9_B4s
מצילומיו היפים של הורסט:
https://youtu.be/u5TP86gQBS4
וראיון ארוך באנגלית עם הורסט פ' הורסט האגדי:
http://youtu.be/Xfz5m6Oj2z8
מהי וילה סבואה?
וילה סבואה, או וילה סבוי (Villa Savoye), שנמצאת בפואסי שליד פאריז בצרפת, היא וילה שתכנן האדריכל לה קורבוזיה, בשנת 1929 למשפחת סבואה.
בניצול הבניה עם בטון מזוין היא נחשבת לאבן דרך בסגנון הבינלאומי ובהתפתחות האדריכלות המודרנית. היא ידועה במיוחד בזרימה של המבנה ובניקיון האדריכלי שלו. יש המכנים אותה "המונה ליזה של האדריכלות המודרנית".
לה קורבוזיה היה האדריכל הראשון שלמד לנצל את יתרונותיו של הבטון המזוין, שהומצא בסוף המאה ה-19, כדי ליצור אדריכלות חדשנית וחופשית מבעבר, שכוללת תשובה לצרכים המודרניים והמתבקשים של העידן החדש של אז.
באמצעות וילה סבואה הגדיר לה קורבוזיה את חמשת העקרונות הבסיסיים לתכנון שמאפשר הבטון המזוין:
1. בניה על עמודים
2. עמודים פנימיים בקירות שיוצרים חלוקה גאומטרית פנימית לבנין.
3. החלונות באים בקו אופקי רצוף והמתכנן חופשי להכניס באמצעותם אור ואוויר למבנה.
4. מקום הקירות הפנימיים נקבע רק על פי צרכי הדיירים.
5. הגג הוא אזור בילוי ומרגוע לדיירים ומכיל מעין גינה קטנה ומרפסת שיזוף.
הנה סרטון על וילה סאבוי היא וילה סבואה:
http://youtu.be/nAfmba3hLPw?t=8s
לווילה סבואה יש לא מעט ממשיכים מודרניים, כמו זה:
https://youtu.be/NuSRzpooSpM
או זה:
https://youtu.be/aEfd7fO7e8I
וילה סבואה, או וילה סבוי (Villa Savoye), שנמצאת בפואסי שליד פאריז בצרפת, היא וילה שתכנן האדריכל לה קורבוזיה, בשנת 1929 למשפחת סבואה.
בניצול הבניה עם בטון מזוין היא נחשבת לאבן דרך בסגנון הבינלאומי ובהתפתחות האדריכלות המודרנית. היא ידועה במיוחד בזרימה של המבנה ובניקיון האדריכלי שלו. יש המכנים אותה "המונה ליזה של האדריכלות המודרנית".
לה קורבוזיה היה האדריכל הראשון שלמד לנצל את יתרונותיו של הבטון המזוין, שהומצא בסוף המאה ה-19, כדי ליצור אדריכלות חדשנית וחופשית מבעבר, שכוללת תשובה לצרכים המודרניים והמתבקשים של העידן החדש של אז.
באמצעות וילה סבואה הגדיר לה קורבוזיה את חמשת העקרונות הבסיסיים לתכנון שמאפשר הבטון המזוין:
1. בניה על עמודים
2. עמודים פנימיים בקירות שיוצרים חלוקה גאומטרית פנימית לבנין.
3. החלונות באים בקו אופקי רצוף והמתכנן חופשי להכניס באמצעותם אור ואוויר למבנה.
4. מקום הקירות הפנימיים נקבע רק על פי צרכי הדיירים.
5. הגג הוא אזור בילוי ומרגוע לדיירים ומכיל מעין גינה קטנה ומרפסת שיזוף.
הנה סרטון על וילה סאבוי היא וילה סבואה:
http://youtu.be/nAfmba3hLPw?t=8s
לווילה סבואה יש לא מעט ממשיכים מודרניים, כמו זה:
https://youtu.be/NuSRzpooSpM
או זה:
https://youtu.be/aEfd7fO7e8I
מהי תחנת הדלק שתכנן יאקובסן?
תחנת הדלק טקסקו (Arne Jacobsen's Texaco Station) שתוכננה ועוצבה ידי האדריכל הדני הנודע ארן או ארנה יאקובסן (Arne Jacobsen) היא פצצה עיצובית של ממש, שתוכננה על ידי האדריכל והמעצב הדני בשנת 1937.
התחנה היא בעצם ה'טייק' של יאקובסן על הדגם האמריקאי הרגיל של תחנות הדלק והשירות של קבוצת טקסקו. בעיצוב הזה הדגים האדריכל מדנמרק אדריכלות קלילה ואלגנטית, שמצד אחד היא ניסיונית ומנגד מצליחה למשוך את תשומת הלב של העוברים והשבים.
התחנה מזוהה, למשל, עם מבנה הגג הייחודי שלה, שבנוסף למחסה מגשם ושמש גם פועל כמנורה ענקית, שבחלקה התחתון והמבריק משקפת חלק מהאור הטבעי הנופל על העמוד.
בערב מוארת האליפסה שבו כלפי מטה, באמצעות מנורות מעוצבות במיוחד.
גודלו של מבנה התחנה הוא רק כ-9 מטר על 15. המבנה עצמו מורכב ממשרד, מתקן לשטיפת מכוניות, מחסן, חדר דוודים ושני תאי שירותים.
תחנת הדלק הזו, שזכתה בעבר לפרסום עולמי, כמעט ונשכחה בימינו, למעט בקרב חובבי האדריכלות. וחבל שכך, כי תחנת טקסקו היא בהרבה מובנים דוגמה לעיצוב ולארכיטקטורה שפעם חשבו שיהיה העיצוב העתידי של תחנות הדלק.
התכנון העתידני שלה הוא גם דוגמה למודרניזם ולפונקציונליזם שהיו פופולריים בשנות השלושים וגם חלק מסגנון אדריכלי עתידני שקיבל את השם "אדריכלות גוגי" ושיאקובסן היה חלק מהמושפעים ממנו. ניכרות בו השפעות של עמיתיו הבינלאומיים של ארן ג'ייקובסן, דוגמת מייס ואן דר רוהה, לה קורבוזיה, גונאר אספלונד ואלבר אלטו.
למרות שברבות השנים היא עברה כמה שינויים, תחנת הדלק הזו פועלת עד היום. היא תוכננה להיות פונקציונלית ויעילה, בזכות הפריסה היעילה שהקלה בה על כניסה ויציאה של מכוניות. חלונות גדולים משני צידיה אפשרו כניסה של אור טבעי אל פנים התחנה.
תחנת טקסקו הייתה דוגמה מושלמת לפילוסופיה שלו, שגרסה שעיצוב טוב חייב להשתלב בכל היבט של חיי היומיום. תשומת לב רבה הקדיש האדריכל הדני לכל פרט בתכנון התחנה, כולל של משאבות הדלק בתחנה, השלטים שבה ואפילו של מדי המוכרים.
למרות שהיא כבר לא מוכרת דלק של טקסקו, נחשבת תחנת טקסקו עד היום לנקודת ציון בתולדות המודרניזם הדני. בתור תחנת שירות, שהוכרזה על ידי ממשלת דנמרק כאתר מורשת תרבותית, היא מהווה גם בימינו כיעד פופולרי לביקורים של חובבי אדריכלות מכל העולם.
הנה תחנת הדלק טקסקו עם שיר:
https://youtu.be/tGHQ4iDySwY
ופרסומת בתחנת טקסקו של ארן ג'ייקובסן:
https://youtu.be/AMbDcAs4kVs
תחנת הדלק טקסקו (Arne Jacobsen's Texaco Station) שתוכננה ועוצבה ידי האדריכל הדני הנודע ארן או ארנה יאקובסן (Arne Jacobsen) היא פצצה עיצובית של ממש, שתוכננה על ידי האדריכל והמעצב הדני בשנת 1937.
התחנה היא בעצם ה'טייק' של יאקובסן על הדגם האמריקאי הרגיל של תחנות הדלק והשירות של קבוצת טקסקו. בעיצוב הזה הדגים האדריכל מדנמרק אדריכלות קלילה ואלגנטית, שמצד אחד היא ניסיונית ומנגד מצליחה למשוך את תשומת הלב של העוברים והשבים.
התחנה מזוהה, למשל, עם מבנה הגג הייחודי שלה, שבנוסף למחסה מגשם ושמש גם פועל כמנורה ענקית, שבחלקה התחתון והמבריק משקפת חלק מהאור הטבעי הנופל על העמוד.
בערב מוארת האליפסה שבו כלפי מטה, באמצעות מנורות מעוצבות במיוחד.
גודלו של מבנה התחנה הוא רק כ-9 מטר על 15. המבנה עצמו מורכב ממשרד, מתקן לשטיפת מכוניות, מחסן, חדר דוודים ושני תאי שירותים.
תחנת הדלק הזו, שזכתה בעבר לפרסום עולמי, כמעט ונשכחה בימינו, למעט בקרב חובבי האדריכלות. וחבל שכך, כי תחנת טקסקו היא בהרבה מובנים דוגמה לעיצוב ולארכיטקטורה שפעם חשבו שיהיה העיצוב העתידי של תחנות הדלק.
התכנון העתידני שלה הוא גם דוגמה למודרניזם ולפונקציונליזם שהיו פופולריים בשנות השלושים וגם חלק מסגנון אדריכלי עתידני שקיבל את השם "אדריכלות גוגי" ושיאקובסן היה חלק מהמושפעים ממנו. ניכרות בו השפעות של עמיתיו הבינלאומיים של ארן ג'ייקובסן, דוגמת מייס ואן דר רוהה, לה קורבוזיה, גונאר אספלונד ואלבר אלטו.
למרות שברבות השנים היא עברה כמה שינויים, תחנת הדלק הזו פועלת עד היום. היא תוכננה להיות פונקציונלית ויעילה, בזכות הפריסה היעילה שהקלה בה על כניסה ויציאה של מכוניות. חלונות גדולים משני צידיה אפשרו כניסה של אור טבעי אל פנים התחנה.
תחנת טקסקו הייתה דוגמה מושלמת לפילוסופיה שלו, שגרסה שעיצוב טוב חייב להשתלב בכל היבט של חיי היומיום. תשומת לב רבה הקדיש האדריכל הדני לכל פרט בתכנון התחנה, כולל של משאבות הדלק בתחנה, השלטים שבה ואפילו של מדי המוכרים.
למרות שהיא כבר לא מוכרת דלק של טקסקו, נחשבת תחנת טקסקו עד היום לנקודת ציון בתולדות המודרניזם הדני. בתור תחנת שירות, שהוכרזה על ידי ממשלת דנמרק כאתר מורשת תרבותית, היא מהווה גם בימינו כיעד פופולרי לביקורים של חובבי אדריכלות מכל העולם.
הנה תחנת הדלק טקסקו עם שיר:
https://youtu.be/tGHQ4iDySwY
ופרסומת בתחנת טקסקו של ארן ג'ייקובסן:
https://youtu.be/AMbDcAs4kVs
