» «
בטהובן
איך הלחין בטהובן החרש את הגדולות ביצירותיו?



לודביג ון בטהובן הוא אחד המלחינים הגדולים בתולדות המין האנושי ולבטח הרציני מבין המצליחים שבהם, או המצליח מבין הרציניים שבמלחינים.

מי שעתיד להיות בתקופתנו המלחין הקלאסי המושמע ביותר באולמות הקונצרטים, החל את חייו בתור בן לאב שיכור, שרצה להפכו לילד פלא בסגנון מוצרט. הוא נולד בעיר בּוֹן שבגרמניה ובבגרותו התיישב בעיר וינה בכדי ללמוד אצל המלחין היידן.

לאחר שהתגלתה גדולתו כמלחין, ועל אף התנהגותו הדוחה וחוסר הנימוס שלו, הוא זכה להערצת האצולה בוינה ולתמיכתם הכספית הקבועה של מספר פטרונים שהעריצו את המוסיקה שלו ורצו שיתמסר להלחנה בלבד. למעשה, הוא היה המלחין הידוע הראשון שלא עבד בשביל הכנסייה או עבור פטרון קבוע, אלא התנהל כמוסיקאי עצמאי. במובן הזה ניתן לראות בו כמבשר המוסיקאי החדש, העצמאי, בן התקופה הרומנטית.

בטהובן נהג לבצע בפסנתר ולנצח בעצמו על יצירותיו. אך בשל מחלה הוא איבד בהדרגה את שמיעתו והפך חרש. ודווקא אז, בהיותו במצב רוח קשה וחסר שמיעה כמעט לחלוטין, כתב בטהובן את יצירותיו הגדולות והחשובות ביותר. ביניהן ניתן למצוא את הסימפוניה החמישית, הסימפוניה השישית "הפסטורלית" והקונצ'רטי לפסנתר ולכינור, את האופרה "פידֶליוֹ" ובמיוחד את "הסימפוניה התשיעית" בה שילב, לראשונה בתולדות המוסיקה, מקהלה וזמרים בסימפוניה - צורה שהיתה עד אז צורה כלית טהורה.

בחודש מארס 1827 מת גדול הסימפוניה ממחלת כבד כרונית שנגרמה ככל הנראה מערבוב לא אחראי של יין מחוזק בסוכר עופרת, עם משככי כאבים שכללו גם הם לא מעט עופרת.


הנה סרטון המציג את בטהובן החרש לחלוטין, בשיא יצירתו ויכולתו המוסיקלית (מתורגם):

https://youtu.be/szVvtv9hfiU


ראו סרטון אנימציה מקסים על חיי בטהובן ואובדן השמיעה אבל לא הכישרון:

https://youtu.be/mNPQrG33ZPg


חיי בטהובן:

https://youtu.be/luiYmGJX204


הנה הסימפוניה החמישית של בטהובן:

https://www.youtube.com/watch?v=9aDEq3u5huA


"סונטה לאור ירח" שלו לפסנתר:

https://www.youtube.com/watch?v=4Tr0otuiQuU


היצירה האהובה לפסנתר "לאליסה" (Fur Elise) בליווי תזמורת:

https://www.youtube.com/watch?v=09oNj9UYM7g


הסימפוניה התשיעית:

https://www.youtube.com/watch?v=YAOTCtW9v0M


סונטה להאמרקלאוויר בביצועו של דניאל בירנבאום:

https://www.youtube.com/watch?v=FwZsDzGY1XA


קונצ'רטו מס' 5 לפסנתר ותזמורת, המכונה "הקיסר", של לודוויג ואן בטהובן:

https://youtu.be/-e_OTDxWd3Y?long=yes


סיפורה של התקופה בה יצר בטהובן בחרשותו:

https://youtu.be/3bA2V0jZMo4?long=yes


ועל גדולתו כמלחין שהעביר את המוסיקה הקלאסית לרומנטיקה:

https://youtu.be/uHo7-PMXf9Q?long=yes
הסימפוניה החמישית של בטהובן
מה בין בטהובן למלחמת העולם השנייה?



המלחין הנודע לודוויג ואן בטהובן לא יכול היה לדעת שהמוטיב המפורסם מהסימפוניה החמישית שלו יהפוך לסמל הניצחון על ארצו, מאות שנים אחרי מותו. זה קרה כששירות השידור הבריטי ה-BBC נהג לפתוח בו את מהדורות החדשות שלו במהלך מלחמת העולם השנייה.

הסיבה ששירות השידור בחר באות מוסיקלי שלקוח מתוך יצירת מופת של בן העם הגרמני דווקא, היא מעניינת מאד. היא אמנם קשורה גם לכך שהמלחין כתב את הסימפוניה הזו בתקופה שבה היה נחוש לנצח מכות גורל קשות שניחתו עליו מכל עבר, אבל לא פחות מכיוון שהמספר 5 בסימון הלטיני מסומן באות V ולכן נבחרה האות V להיות מיוצגת בקוד מורס על ידי שלוש נקודות וקו – בדיוק כמו המוטיב הדרמטי "דה-דה-דה-דאם" שפותח את הסימפוניה המפורסמת הזו. כך סייע מורס, ממציא השפה, לאלחוטנים לזכור את האותיות השונות.

וכך היה מוטיב 4 הצלילים 'קצר-קצר-קצר-ארוך' גם לקוד האלחוטנים בשפת מורס לאות האנגלית "V". אות זו ייצגה במלחמה את המילה "Victory", שפירושה "ניצחון". לכן היה המוטיב פתיח מושלם למהדורות החדשות לחיילים ולאזרחים של בנות הברית באנגלית. גם אישיותו של בטהובן, אולי המוסיקאי החופשי הידוע ביותר בתקופתו, שלא היו לו אדונים ומממנים והוא לא עבד עבור אף-אחד, אלא יצר כיוצר חופשי, מתוך השראה ורצון ליצור ולא כדי לספק מוסיקה למזמינים.

ויקטורי — נקודה, נקודה, נקודה, קו - היה לסמל הניצחון על הנאצים. כולם זיהו את המוטיב והזדהו איתו. כך הפך מלחין גרמני ליוצר הסמל של הניצחון על גרמניה.


הנה המחשה של האות וי בשפת מורס:

http://youtu.be/X0HrbCbfwlg


המוטיב ברדיו הבריטי:

http://youtu.be/ZZi_6FUbo-Q


המוטיב הזה שחוזר בכל הסימפוניה החמישית שלו:

http://youtu.be/Lldd9UOw9iY


וכך הוא נשמע ונראה:

https://youtu.be/rRgXUFnfKIY
סונטת ליל ירח
מה כל כך מיוחד בסונטת ליל ירח של בטהובן?



סונטת ליל ירח (Moonlight Sonata) הוא הכינוי שקיבלה הסונטה לפסנתר מספר 14 של בטהובן ממבקר המוסיקה והמשורר הגרמני לודביג רלסטאב. 31 שנה לאחר כתיבתה של הסונטה הכובשת הזו כתב רלסטאב שהמוסיקה המהפנטת שלה מזכירה לו: "...את אור הירח המשתקף במימי האגם".

נראה שבטהובן, שהקדיש את הסונטה לנערה יפהפיה בת 17 שאהב, היה כנראה מסכים להגדרתו של מבקר המוסיקה. חשוב לציין בכל זאת שאת הסונטה שהפכה עוד בחייו לאחת היצירות האהובות לפסנתר, בטהובן לא מאד העריך וכשנוכח בהצלחתה הוא אמר "יצרתי כבר יצירות טובות יותר..."

היצירה בעלת 3 הפרקים מתחילה מפרק רוגע ואיטי והולכת ונעשית מהירה וקצבית בפרקים הבאים.

להקת "החיפושיות" המצליחה הקליטה את אחד השיריה היפים שלה בהשראת הסונטה. ג'ון לנון שחיבר את Because קיבל השראה מנגינתה של יוקו אונו בעת שניגנה את הפרק הראשון של "סונטת ליל ירח" על הפסנתר. יצירתי וחוקר כמו תמיד, ביקש לנון מיוקו לנגן את הפרק לאחור. וכך הפכה ההרמוניה של בטהובן, כשהיא המנוגנת לאחור, לשיר מרטיט ויפה להפליא. בשיר הוכפלו פעמיים קולותיהם של לנון, מקרטני והאריסון (השיר היחיד של הלהקה שבוצע על ידי שלושה מחבריה) והפכו ל-9 קולות.

השיר נפתח בצליל של צ'מבלו חשמלי, שניגן המפיק האגדי של הביטלס, ג'ורג' מרטין ובהקלטתו הקליטו הביטלס לראשונה סינתיסייזר בשיר שלהם. זה היה הסינטסייזר המסחרי הראשון - המוג (Moog).


הנה סונטת ליל ירח שכתב בטהובן:

http://youtu.be/OsOUcikyGRk


הסבר מלומד ויפה להפליא של דר. אסתרית בלצן על היצירה המהפנטת:

https://youtu.be/UdGim8KbsBM


הביטלס השתמשו בה בהיפוך לליווי Because וכשמשמיעים אותו לאחור מזהים אותה:

http://youtu.be/3QoNrxKAoU8


ואלה הקולות שהם כתבו לשיר המופלא הזה:

http://youtu.be/0pe5_dpJkCQ


מוסיקאי ג'אז מבצע אותה בגיטרה באס ומאלתר לאחר מכן:

http://youtu.be/nnq3ZW6OyTI


ונערה צעירה שמנגנת פרק אחר בווירטואוזיות בלתי נתפסת:

https://youtu.be/o6rBK0BqL2w
סונטת הסערה
מה סוער בסונטת הסערה של בטהובן?



הסונטה לפסנתר מספר 17 אופוס 31 ("הסערה") של בטהובן נחשבת לפנינה המוסיקלית הפחות מוכרת של גאון המוסיקה הקלאסית. בתור המלחין הרומנטי הגדול הראשון, לא חסרו לו יצירות אלמותיות שנקשרו בפרטים מחייו, אבל הסונטה הזו נכתבה בזמן של סערה, תרתי-משמע, בחייו.

את "סונטת הסערה", יש המתרגמים אותה ל"הסופה", כתב בטהובן בתקופה הקשה בחייו. גם כך היו לו חיים לא קלים, החל מילדותו תחת אב קשה שהעיר אותו כשחזר בלילה שתוי כדי שיתאמן בנגינה והמשך בחיי בדידות ארוכים ללא אישה אהובה. אבל הסונטה מספר 17 לפסנתר שלו נכתבה בימים בהם גילה שהוא מאבד את שמיעתו. זו הייתה מכה בלתי נתפסת לגאון המוסיקלי של זמנו, מי שאוזניו היו כלי העבודה העיקרי שלו. זו הייתה לו תקופה של הלם בלתי נתפס. הוא אפילו ניסה ונכשל, למזלו ולמזלו של עולם המוסיקה, ליטול את חייו.

כך הלחין את הסונטה הזו לפסנתר. "הסערה" של בטהובן היא פנינה מוסיקלית של גאון כואב וסוער, שמכיר בחרשותו ההולכת ומתגברת ומבין ששום דבר לא יהיה כמו שהיה עד אז. הוא כתב אותה ממעמקי התסכול וההשלמה. כך נכתבה אחת מהיפות והטובות שבסונטות לפסנתר שלו, כשהוא לא זוכה לשמוע אותה כלל. למעשה, הוא כתב כמעט את כולה משמיעה פנימית. הוא דמיין אותה בראשו ורשם את תוויה אל נייר, אבל לא זכה לשמוע אותה בעצמו!


תצוגה מרהיבה של פרק האלגרטו מהסונטה מספר 17 של בטהובן "הסערה":

https://youtu.be/hKkR4YFtyJk


אותו הפרק השלישי מהסונטה מנקודת המבט של פסנתרנית:

https://youtu.be/q0m2RW4m8xE


וגלן גולד שכהרגלו מנגן מהר מאד:

https://youtu.be/1-B2KwFS11w


והנה כל הסונטה המופלאה בקונצרט:

https://youtu.be/PeHA6cnAoRs?long=yes

לודוויג ון בטהובן

הסימפוניה התשיעית של בטהובן
מה מיוחד בסימפוניה התשיעית של בטהובן?



את הסימפוניה התשיעית של בטהובן (Beethoven's 9th Symphony) הציג המלחין באביב 1824, בווינה. מאחורי לודוויג ון בטהובן, מי שנחשב אז גדול מלחיני אוסטריה וגרמניה, היו כבר 8 סימפוניות שהטביעו חותם של ממש בתולדות המוסיקה הקלאסית ותולדות האמנות המערבית. אבל הסימפוניה הזו הייתה משהו אחר לחלוטין.

נתחיל בכך שאת הסימפוניה הזו הוא הלחין בטהובן 12 שנים לאחר שחיבר את הסימפוניה השמינית שלו. בשנים האלה הוא עבר תהליכים אישיים מטורפים. היו אלה שנים שבהן סבל הגאון ממחלות שונות, נקלע למצוקה נפשית חמורה והסתבך בתביעות משפטיות. אבל לפני הכל - במהלך השנים הללו הוא איבד כמעט לגמרי את שמיעתו והפך למעשה לחירש.

במהלך אותן שנים הוא אמנם יצר והתנסה בכתיבה של יצירות במבנים ובמגוון סוגים אחרים. אבל ההבשלה שעבר הביאה אותו בסופו של דבר למהפכה של ממש בסימפוניה הקלאסית ולכתיבה של יצירה מסוג חדש. כן, בפרק האחרון של הסימפוניה התשיעית והגדולה שלו בטהובן מכניס מקהלה ומשלב זמרים. ב"אוֹדָה לשמחה" (An die Freude), שיר בו מודגש האידאל של חברה אנושית שוויונית, חברה מלאת שמחה ואחווה בין בני-האדם.

חילול הקודש, היו שאמרו, כתבו או הטיחו בו. אין כמו הסימפוניה למלכת היצירות הכליות והסימפוניות. איך הוא מעז להכניס לתוכה את הצד הווקאלי שהוא כל כך זר לה.

אבל ההמונים והמבקרים היו צריכים להמתין מעט ולהתרגל למחשבה שבטהובן התקדם וקידם את הצורה הסימפונית ואת המוסיקה הקלאסית אל עבר עידן חדש. ואכן, הייתה זו ה"אוֹדָה לשמחה" מהפרק הרביעי בסימפוניה התשיעית שלו, אותו שיר וקטע קולי מהמם, שהפכה את בטהובן לא רק גאון ווירטואוז אלא גם למהפכן. כאן הוא מתגלה כאמן שלא קופא על השמרים ומביא שינוי טקטוני לאחת הצורות השמרניות של המוסיקה האירופית הקלאסית.

התזמורת הסימפונית, המקהלה והזמרים משתלבים בסימפוניה הזו כל כך טוב עד שהם יוצרים שלימות. זו מושלמות מהפכנית, פורצת דרך, אם תרצו זו פצצת אטום של כישרון עילאי, מהול בסבל אנושי וכאב, אבל אוהב אדם, שמח בחלקו ובחייו - בפרק הרביעי של הסימפוניה הזו מגיע בטהובן לשיאו, בהרמוניה נפלאה בין היצירה הכלית לבין העומק הקולי שהוא הוסיף לה באודה המפורסמת הזו.

מאז ביצוע הבכורה שלה הפכה התשיעית שלו לאחת מיצירות המופת של בטהובן. היא גם מהיצירות המפורסמות והנערצות ביותר ברפרטואר של המוסיקה המערבית. אבל המעניין ביותר הוא שאין כמו ה"תשיעית" לסמל את התקופה הרומנטית, שבטהובן, במו צליליו, נחשב למבשר שלה ולזה שהעביר את המוסיקה האירופית מהתקופה הקלאסית אליה.

ואגב, המוסיקה של הפרק הרביעי והמהפכני מהסימפוניה התשיעית של בטהובן משמשת מאז שנת 1985 בתור ההמנון הרשמי של האיחוד האירופי. ללא מילים, בשל מגוון השפות של מדינות האיחוד, אבל עם המון יופי מלודי שמתבקש.


הנה הסימפוניה התשיעית של בטהובן:

https://youtu.be/PSxJ3gfjp38?t=8


האודה לשמחה:

https://youtu.be/MsZGY4v3USw


פלאש מוב ברחוב נהדר שלה:

https://youtu.be/cxLbmnvMWM0


הביצוע הגדול ביותר עם 10,000 זמרים ביפן:

https://youtu.be/ITzeRSJQtB4


וגיל שוחט מספר על הסימפוניה התשיעית (עברית):

https://youtu.be/FTFEllMD2E4?long=yes
תקליט הזהב של וויאג'ר
מהו תקליט הזהב שנשלח לחלל החיצון?



תקליט הזהב של וויאג'ר הוא תקליט שהוכנס לתוך החלליות היחידות שיצאו מתחום מערכת השמש אל החלל החיצון, הגשושיות וויאג'ר 1 (Voyager 1) ו-2 (Voyager 2).

מטרת תקליט הזהב הזה היא להעביר מסר ולהציג את האנושות בפניהם של חוצנים תבוניים שאליהם עשויות להגיע הגשושיות הללו. מטרת התקליט, עשוי נחושת ומצופה זהב, להעביר מסר מהאנושות, אל חוצנים תבוניים שאליהם עשויות להגיע הגשושיות.

לתקליט צורפה מחט מיוחדת, כמו של פטיפון, שיאפשר לנגן אותו ולשמוע את הקולות שהוקלטו אליו. מופיעות עליו גם הוראות הפעלה מצוירות, כדי לסייע לבני תרבויות כאלה להפעילו.

בתקליט מונצחים צלילים ותמונות שנאספו ומוצגים שצורה שתשקף ותציג את התרבויות והמינים שעל כדור הארץ. הוקלטו עליו ברכות בשפות שונות מכדור הארץ, כולל בעברית, צלילים מהטבע, מבעלי החיים שבו, כמו גם קטעי מוסיקה של מלחינים שונים, דוגמת באך ובטהובן וכדומה.


הנה סיפורו של תקליט הזהב שנשלח בחללית:

https://youtu.be/OVe72eMY_pk


סרטון שמציג בצורה אמנותית את התקליט לחייזרים שנשלח בחללית וויאג'ר:

http://youtu.be/RVQ6PASg-A4


וכך תכננו תקליט זהב שיכלול מידע על האנושות במיטבה:

http://youtu.be/wD2P05_h8h4?t=11s


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.