הלוּפְטְוַואפֶה (Luftwaffe) הוא שמו של חיל האוויר הגרמני. למעשה, זוהי המילה לכל חיל אוויר, אבל מאז מלחמת העולם השנייה מתקשר המושג בעולם לחיל אחד בלבד - לחיל האוויר של גרמניה.

במלחמת העולם השנייה היה לופטוואפה הזרוע האווירית של צבא הקבע של גרמניה הנאצית, הוורמאכט. הוא היה חיל חזק ויעיל, אבל 20 שנה קודם לכן זה לא היה הסיפור.

במאי 1920, פורק הלופטוואפה, על פי התנאים של חוזה ורסאי, שנחתם לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה. החיל הזה לא היה היחיד שפורק אז. כמוהו פוזרו כל הצבא, הצי הקיסרי הגרמני ושאר הכוחות בעלי היכולת הצבאית שהחזיקה אז גרמניה.

אבל כשעלה היטלר לשלטון, הוא החל להכין את גרמניה למלחמה הבאה. ברור היה לו שהיישום של תכניותיו האפלות יהיה מורכב ושמדינות העולם החופשי יילחמו בו, לפחות עד שיובסו, לשיטתו. וכך, בחודש פברואר 1935 החלו אנשי היטלר לעשות בלופטוואפה רפורמה מקיפה שתהפוך אותו, 4 שנים אחר כך, לאחד מכוחות האוויר החזקים באירופה ובעולם.

ב-1 בספטמבר 1939, כשמלחמת העולם השנייה פרצה באירופה, היה הלופטוואפה חיל האוויר החזק באירופה. טייסיו, שרכשו ניסיון רב בקרבות מלחמת האזרחים בספרד, ומטוסים החדשים, פאר ההנדסה והייצור הגרמניים, היו מוכנים למערכה.

כך החל הלופטוואפה למלא משימות הפצצה בבליץ הגרמני על פולין ולפגוש מטוסי קרב של בנות הברית, בקרבות אוויר קשים. החיל שהפך בסתר לאחד מחילות האוויר המנוסים והמתקדמים בעולם, הפתיע את כולם.

מפקדו ברוב שנות המלחמה היה רייכסמרשל הרמן גרינג, מי שבמלחמת העולם הראשונה היה קצין זוטר בחיל הרגלים והפך לטייס מצטיין ומעוטר. הוא ניצח ביותר מעשרים קרבות אוויר וקיבל ב-1918 את העיטור הצבאי הגבוה ביותר של הצבא הגרמני.

אבל אם בתחילת מלחמת העולם השנייה, בניצחונותיו הראשונים של הצבא הגרמני, היה גרינג מפקד יעיל, שהפך את חיל האוויר לגוף צבאי אימתני ומנצח, בהמשך הוא הלך והתמכר לזלילה, לסמים, בזבזנות וביזת אוצרות אמנות מכל רחבי אירופה. במקביל למעשי הזוועה שעשה כנאצי נלהב וחברו סגנו של היטלר, הלכו תפקודו ומעמדו והדרדרו. הלופטוואפה, ממש כמוהו, הלך ונכשל במלחמה.

בקרב על בריטניה, למשל, כשל הלופטוואפה במשימות ההשמדה של חיל האוויר הבריטי וכתישה של ערי בריטניה, כהכנה לפלישה נאצית עתידית לאי הבריטי. מחיל אוויר, שהיה גורם משמעותי בכיבושי הבזק של גרמניה בכל רחבי אירופה, הוא הופך לחיל מביך שלא מצליח להגן אפילו על גרמניה.

בעוד שהמהנדסים הגרמניים מספקים ללופטוואפה מנועי סילון חדישים ומערכות מובילות מסוגן בעולם, כמו מטוס הקרב הסילוני - המסרשמיט Me-262, הטיל המונחה V-1, הטיל הבליסטי V-2 ואפילו מטוס חמקן ראשוני, עסק הלופטוואפה בהישרדות בשדה הקרב ובביצוע של מעשי זוועה ופשעי מלחמה, בין השאר תוך שימוש בפליטים לצורך ניסויים איומים בבני אדם.

לקראת סוף המלחמה ביצע חיל האוויר הגרמני את מבצע "רוח צפון". זו הייתה ההתקפה האווירית הגדולה של היטלר, שהסתיימה בהשמדה של 27 בסיסים של בעלות הברית, אך במקביל גם בחיסולו של ה"לופטאוופה", חיל האוויר של הנאצים.

הרוע משחית וסופו של הלוּפְטְוַואפֶה הוא הדוגמה הטובה ביותר לכך. שכן, דומה שכל התכונות הרעות של האידיאולוגיה הנאצית והנפשות הפועלות בנאציזם, חברו כדי להרוג ולחסל גם את מכונת המלחמה היעילה שהייתה בידיהם. למזלנו.


כך הפך הלופטוואפה את טייסיו לתלויים בסמים, כדי לתפקד (עברית):

https://youtu.be/ng1lqqKs2b0


סרטונים אמיתיים של הפצצת לונדון בידי הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני:

https://youtu.be/tEg0XUGukzQ


על היהודי שהקים את הלופטוואפה (עברית):

https://youtu.be/6Zm_l-Z9VE4


ורק במשחקי המחשב הם נראים נהדר כל כך:

https://youtu.be/_htwfzAgX_Q

טייס גרמני בשירותו של היטלר והטייס הטוב ביותר בהיסטוריה? - בובי הרטמן (Bubby Hartman) או אריך הרטמן היה טייס בחיל האוויר הגרמני, שנחשב לטייס הטוב בהיסטוריה.

אריך הצעיר, מי שכונה "האביר הבלונדי", היה בנו של רופא, אבל דווקא אימו הייתה ההשראה לחייו. קראו לה אליזבת וילהלמינה מאכטהולף והיא הייתה מחלוצות הטיסה בדאונים. כבר בצעירותו היא לימדה אותו להטיס דאון וב-1942 הוא התגייס ללופטוואפה הגרמני והצטרף לקורס טיס. כאן הוא הפך לטייס מעולה, אבל חסר משמעת ומי שנחשב לבעל חשיבה די, איך לומר, "עצמאית".

אבל אריך היה לטייס מעולה ושירת בצבא הגרמני של היטלר. לאחר המלחמה הוא הוסגר עם היחידה שלו לידי הצבא הרוסי וישב בשנים 1945–1955 במאסר בברית המועצות. הוא אמנם הואשם בפשעי מלחמה שקריים, אבל מרד ולא שיתף פעולה וסירב לעבוד בעבודות פרך, מה ששמר עליו בחיים, אבל הכניס אותו לתקופות ארוכות בבידוד.

לאחר שנים הוא שוחרר ולאחר שהרוסים הודו שהפללתו התבססה על שקרים, הוא זוכה, לא נחשב נאצי ובטח לא פושע מלחמה.

מצד שני, הטייס שבמהלך המלחמה כינו הטייסים בצבא הרוסי "השד השחור", נחשב לאלוף ההפלות הגדול בכל הזמנים. כטייס קרב בחיל האוויר הגרמני, הלופטוואפה, צבר הרטמן 352 הפלות.

הוא היה אז לאלוף ההפלות המצליח ביותר בהיסטוריה. את ההפלות הללו הוא צבר במלחמת העולם השנייה, כשאת מרבית מטוסי הקרב הוא הפיל בחזית המזרחית מול ברית המועצות.

אבל לא רק בהפלות עסק בובי הרטמן. במהלך המלחמה הוא ביצע 1,404 גיחות מבצעיות ולחם ב-825 קרבות אוויר. שוב ושוב הוא נאלץ לנחות נחיתת חירום. 14 פעם הוא נחת נחיתת חירום במהלך המלחמה וניצל מהתרסקות. פעם אחת הוא אפילו נפל בשבי אבל הצליח להימלט.

באוגוסט 1944 עיטר אותו הצבא הגרמני בצלב האבירים, הסוג הגבוה ביותר של צלב הברזל עם עלי אלון, חרבות ויהלומים. זהו מהעיטורים הגבוהים ביותר שרק 27 לוחמים בגרמניה הנאצית עוטרו בו.


הנה סיפורו של אריך הרטמן (עברית):

https://youtu.be/eS5nn9AAZ9A


באנגלית על גדול הטייסים בהיסטוריה - אריך "בובי" הרטמן:

https://youtu.be/LofmuZoIp2A


וסרטון תיעודי קצר על הטייס המעולה הרטמן:

https://youtu.be/2iHPaLD10_s?long=yes

קראו לו הנס אולריך רודל (Hans-Ulrich Rudel) והוא נחשב טייס הקרב הגדול בכל הזמנים.

מי שהיה אולי גדול גיבורי המלחמה הגרמנים במלחמת העולם השנייה היה טייס מפציץ יונקרס Ju 87 גרמני, מטוס הפצצה שכונה אז "שטוקה" ולחם במהלך כל המלחמה.

אלוף הטייסים הנס אולריך רודל נולד בשנת 1916 בעיירה קונרדסולדאו, שהייתה חלק מהאימפריה הגרמנית. הוא התגייס ללופטוואפה ב-1936, עבר קורס טיס וקיבל את ההסמכה כטייס הפצצה.

את דרכו המבצעית הוא החל כטייס "שטוקות" בפולין 1939 ובמהלכה הוא השתתף בקרבות הקשים על מוסקבה וסטלינגרד.

32 פעם הופל מטוסו של רודל ושוב ושוב הוא מצא את עצמו צונח את הקרקע. פעמים רבות אחרות הוא שב לבסיסו במטוסים פגועים קשה שאף הושבתו. במהלך אחת הפגיעות הללו הוא נפצע ורגלו הימנית אף נקטעה חלקית.

אבל הפציעה שלו בהחלט לא מנעה ממנו להמשיך ולטוס. במרץ 1944 הופל מטוסו בעומק השטח הסובייטי, מרחק של 50 קילומטרים מהגבול בשלב זה. לאחר שהצליח לברוח נטא הופיע בבסיסו כאילו לא קרה דבר.

בצד היותו גיבור מלחמה נאצי, כיום נחשב הנס אולריך הגרמני לטייס המצטיין במלחמת העולם השנייה. אם נניח רגע את הצד בו הוא לחם ונבחן את פועלו, נבין בקלות את גדולתו כמקצוען מלחמה ותעופה.

כי במהלך המלחמה רודל יצא ל-2,530 גיחות הפצצה. הוא השמיד ככל הנראה 519 טנקים לצד רכבות, תותחים, ספינות מלחמה ומאות מטרות סובייטיות אחרות. בתוך כך הוא גם הפיל תשעה מטוסי קרב וחשוב לזכור שהוא עצמו הטיס יונקרס שטוקה, שהיה מפציץ צלילה ולא מטוס קרב שבנוי לציד של מטוסים.

ב-1944, במהלך המלחמה, הוא היה ללוחם היחידי שעוטר בעיטור הגבוה ביותר של צבא גרמניה - אות צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון מוזהבים, חרבות ויהלומים.

את המלחמה הוא סיים בהטיסו מטוסים כשרגלו האחת קטועה והשנייה בגבס. בתום המלחמה מצא עצמו מי שזכה לעשרות אותות הצטיינות גבוהים ונחשב לטייס הקרב הגדול בכל הזמנים, כשהוא בורח לדרום אמריקה. במשך כמה שנים הוא חי שם וזוכה להערצת המנהיגים של פרגוואי וארגנטינה ולידידותם.

ב-1953 הוא שב לגרמניה נכנס לפוליטיקה ולעסקים, כשבדרך הוא גם מעורב בפעילות ניאו-נאצית ובשערוריה פוליטית שרק גיבור כמוהו יכול לשרוד. ישנן שמועות היסטוריות שבשלב מסוים הוא גם היה סוכן של המוסד הישראלי, אבל לא ניתן לאמתן.


הנה סיפורו של הנס אולריך רודל:

https://youtu.be/JHCocpH8maM


מצגת וידאו על האיש:

https://youtu.be/7r8g90jAmnc


על הטייס המעוטר ביותר במלחמת העולם השנייה:

https://youtu.be/4ff2GupoLaI


נתפס בשבי הרוסים בתום המלחמה:

https://youtu.be/WTp38Ph3Rxk


סקירת הקריירה הצבאית של אולריך:

https://youtu.be/zZHCvPim0eA?long=yes


וסרטון תיעודי על מחסל הטנקים רודל:

https://youtu.be/gPWeIgkznt4?long=yes

קראו לו הרמן גרינג (Luftwaffe). בצעירותו הוא נודע בגרמניה כטייס מוצלח, פטריוט, עטור תהילה, גיבור אמיץ ואיש מוכשר - בהמשך חייו הוא יתגלה כשטן נאצי חסר עכבות, אדם מושחת במיוחד וחסר לב, ששירת וחבר למנהיג השטני בהיסטוריה והיה גרוע לפחות כמוהו.

זה מתחיל בשנות המלחמה הגדולה, כשרייכסמרשל הרמן גרינג, מי שבמלחמת העולם הראשונה היה קצין זוטר בחיל הרגלים והפך לטייס מצטיין ומעוטר. הוא ניצח ביותר מעשרים קרבות אוויר וקיבל ב-1918 את העיטור הצבאי הגבוה ביותר של הצבא הגרמני.

ב-1921, כשהרמן גרינג פוגש את אדולף היטלר, הצורר לעתיד, שמקים את המפלגה הנאצית ומנסה לבנות אותה. קשריו הצבאיים והחברתיים של גרינג מסייעים לו לגייס תומכים וכסף. כגיבור מלחמה גרינג הוא ניגוד מושלם ונחוץ להיטלר.

ככזה, הוא מהווה את האיזון והניגוד המושלם לאספסוף הנאצי שמקיף את המנהיג, שבשלב זה גם הוא נמצא בראשית דרכו הפוליטית והוא חסר קשרים עם האליטה הגרמנית. השניים מפתחים חברות משתלמת לשניהם ומעין סימביוזה, שבאה לידי ביטוי באמירה של היטלר אז: "לעולם לא אשאר בבדידות, כל עוד גרינג לצידי".

בשנת 1934, ממנה היטלר, קנצלר גרמניה, את גרינג למפקד הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני. ערב מלחמת העולם השנייה, מצויד חיל האוויר הזה היטב והוא מלא בטייסים מוכשרים, שהוכנו שנים למלחמה.

כל העולם מכיר את שמו של הרמן גרינג.

אך אם בתחילת המלחמה, בניצחונותיו הראשונים של הצבא הגרמני, היה גרינג מפקד יעיל, שהפך את חיל האוויר לגוף צבאי אימתני ומנצח, בהמשך הוא הלך והתמכר לזלילה, לסמים, בזבזנות וביזת אוצרות אמנות מכל רחבי אירופה.

במקביל למעשי הזוועה שעשה כנאצי נלהב וכחברו וסגנו של היטלר, במהלך המלחמה הלכו תפקודו ומעמדו והדרדרו. הלופטוואפה, ממש כמוהו, הלך ונכשל במלחמה.

במאי 1945 הרמן גרינג נעצר באוסטריה, על ידי כוחות בעלות הברית. כמי שהיה סגנו של היטלר, הוא היה הפושע הנאצי הבכיר ביותר שנתפס בחיים. לאורך משפטי נירנברג הוא הגן על רעיונות המשטר הנאצי ומעולם לא התחרט על מעשיו.

בנירנברג מוצא אותו בית המשפט הבינלאומי אשם בפשעי מלחמה וכאחראי לעוולות המשטר הנאצי, לרבות השואה כהשמדת היהודים. השופטים מתארים אותו כאדם רהוט, מבריק וקר רוח במיוחד ותולים בו את ההשפעה הגדולה ביותר על התנהלות היטלר לאורך כל שנות המלחמה.

הטריבונל הבינלאומי, חבר השופטים במשפטי נירנברג, דן את הרמן גרינג למוות בתלייה. אבל כמו לכל בכיר נאצי יש לו גלולת ציאניד שהוטמנה באחת משיניו. ב-15 באוקטובר 1946, שעות ספורות לפני תלייתו, הוא בולע את הציאניד ומתאבד בתאו.


הנה סיפורו של טייס-העל הגרמני שהפך לצורר נאצי (עברית):

https://youtu.be/ZT9C6E0VyyE


גרינג בשבי האמריקאי מיד עם תום המלחמה:

https://youtu.be/qnX5HXbRbcA


והרצאת טד שנפתחת בסיפור התרמית שחווה הרמן גרינג כש"הזדעזע לגלות שיש רוע בעולם" (מתורגם):

https://youtu.be/RPicL1AWrs8?long=yes

המסרשמיט Bf 109 היה ממטוסי הקרב החשובים במלחמת העולם השנייה. בשדה הקרב היה לו חימוש הכי כבד ומתקדם, יש לו תותחים ומקלעים שיכולים לירות המשך 55 שניות ברצף. אין ספק שבתחילת מלחמת העולם השנייה הוא היה המטוס הטוב ביותר בעולם.

המטוס החד-מנועי, שיוצר על ידי חברת מסרשמיט (Messerschmitt), היה מטוס הדגל של חיל האוויר הגרמני. הנאצים קיוו לנצח בעזרתו את חיל האוויר הבריטי. תקוות היטלר הייתה להשיג עליונות אווירית, שתאפשר לו לקדם פלישה לבריטניה או לפחות להשיג שביתת נשק עם אנגליה. כמובן שהוא נכשל לגמרי בכך - מטוסי הספיטפייר של הבריטים הביסו את הטייסים הגרמניים ואת מטוסי המסרשמיט שלהם.

לפני מלחמת העולם השנייה זכה המסרשמיט Bf 109 בתחרות לייצור מטוס הקרב העתידי של הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני. הוא שימש בתור מטוס הקרב העיקרי של הצבא הנאצי. אמנם ה-109 היה רק דגם אחד בשורה של מטוסי מסרשמיט רבים, אבל הוא החשוב שבהם. למעשה, הוא עתיד להיות למטוס עם הכי הרבה הפלות של מטוסי אויב בהיסטוריה של התעופה.

מחליפו Bf-110 היה מטוס קרב גרוע והותיר לו מקום עיקרי במלחמה גם בהמשך.

וילי מסרשמיט שעמד בראש החברה היה חביב המשטר הנאצי ובעל כישרון פוליטי לא קטן. הוא ניצל זאת כדי להקים בדרום גרמניה מפעלים גדולים ומוצלחים לייצור מטוסי המסרשמיט, הרחק ממוקדי הייצור המוכרים. המפעלים הללו אף "זכו" לקבל עובדי כפייה ממחנות ריכוז נאציים שונים, כמו מאוטהאוזן.

לאחר מלחמת העולם השנייה נאסר על החברה לייצר מטוסים. בתחילה היא החלה לייצר מכוניות, בהצלחה מסוימת, אך בהמשך השנים היא התמזגה עם חברות אחרות, עד שנרכשה על ידי קבוצה שכללה את יצרני המרצדס ונעלמה מהמפה.


הנה סיפורו של מטוס הקרב העיקרי של הנאצים:

https://youtu.be/wkqirNxvNJE


על הנאצי יהודי שניסה למנוע את יצורו וכנראה צדק (עברית):

https://youtu.be/6Zm_l-Z9VE4


מטוס המסרשמיט Bf 109 בימינו:

https://youtu.be/BzUUlO6ihwE


טיסה בטוחה אחרי הרבה שנים:

https://youtu.be/y_NTOOf2kzU


מתוך סרט - הספיטפייר נגד המסרשמיט Bf109 בקרב על בריטניה:

https://youtu.be/HHx3lWQjNWM


וסרט תיעודי על המסרשמיט BF109:

https://youtu.be/AqfWN-oaxaU?long=yes

זה היה בשנת 1940, במהלך מלחמת העולם השנייה. בשמי בריטניה התחוללה אז מערכה אווירית חסרת תקדים בין חיל האוויר הגרמני, הלופטוואפה, ובין חיל האוויר המלכותי הבריטי.

המערכה האווירית, הראשונה בהיסטוריה שהתקיימה באוויר בלבד, כונתה "הקרב על בריטניה" (The Battle of Britain). במהלכה התקיימו קרבות רבים בין מטוסי קרב שליוו את המפציצים הגרמנים, בדרכם להפצצת בריטניה, ובין מטוסי קרב בריטיים, שהוזנקו כדי ליירטם ולמנוע את ההפצצות.

זו הייתה מערכת ההפצצות האוויריות הכבדה ביותר שהפעילו הגרמנים עד אז. בעזרת מאות מפציצים ואלפי מטוסי קרב, הם תכננו להשיג שליטה אווירית ולהביא את בריטניה לכניעה או לפלס את הדרך לפלישה והשתלטות על האי הבריטי כולו.

אבל בקרב על בריטניה הנאצים נכשלו. המטוסים הבריטיים הצליחו לשמור על שמי בריטניה ולשלוט בהם. העליונות האווירית הנאצית לא הושגה ובכך גם נמנעה הפלישה שתכנן היטלר, תחת שם הקוד "ארי הים".

זו הייתה הפעם הראשונה, מאז תחילת המלחמה, שבה נבלם הצבא הנאצי. הדרך עוד ארוכה בשלב הזה עד לניצחון על הצבא הנאצי, אבל המערכה הזו תהיה המהפך הראשון בדרך אליו.

את השם "הקרב על בריטניה" נתן למערכה ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל, באחד מנאומיו באותה תקופה.


הנה סיפורו של הקרב על בריטניה (מתורגם):

https://youtu.be/DNl6NYJ8tO4


קרב אוויר אמיתי בקרב על בריטניה (צולם בעת המלחמה על ידי מצלמות חיל האוויר הגרמני):

https://youtu.be/sY8bsNYhU-4


בקרב על בריטניה התגלתה הגאונות שעצרה את טייסות הרשע של היטלר (עברית):

https://youtu.be/R1o8-PC0_CI


כך הפציצו המטוסים הגרמנים את לונדון בקרב על בריטניה:

https://youtu.be/kBPajDmJbRw


מילותיו של צ'רצ'יל מנהיג בריטניה על הטייסים:

https://youtu.be/9MBVGjJ3XG8


וסרט תיעודי על הקרב של בריטניה בנאצים:

https://youtu.be/XmjKODQYYfg?long=yes

מטוס הקרב הסילוני הראשון בעולם היה מסרשמיט Me-262, שכונה "שוואלבה" (סנונית). חברת מסרשמיט הגרמנית יצרה אותו בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, בשביל חיל האוויר הגרמני, הלופטוואפה. בשנת 1942 הוא החל להילחם במטוסי ההפצצה של בעלות הברית. מהירותו של המסרשמיט Me 262 הייתה כ-850 קילומטרים לשעה - מהירות עדיפה על כל מטוס שהיה ברשות בעלות הברית באותה העת!

המסרשמיט Me262 פותח כמטוס יירוט מהיר של מטוסי אויב, שנועד להפיל מטוסי אויב, להגן ולא להפציץ. אך הפיהרר הגרמני היטלר, מומחה צבאי בעיני עצמו, החליט שגרמניה לא צריכה להגן אלא לתקוף. לכן הורה להסב את מטוס היירוט המהיר למשימות תקיפה והפצצה. כך, איבד המטוס את יתרונו הגדול והפך למפציץ בינוני. גרמניה, שהייתה יכולה בזכותו לנצח בקרבות אוויר רבים, איבדה את יתרונה באוויר וזה תרם לתבוסתה הגדולה במלחמה.


הנה סיפורו של המסרשמיט Me-262:

https://youtu.be/9ERVlpB-Uwk


המסרשמיט Me262 מפיל מפציץ B17:

http://youtu.be/aReAJ4t_ShU


מטוס קרב מסרשמיט Me-262 שהשתמר עד היום:

https://youtu.be/wDlN8zMwKJs


וסרט תיעודי על המסרשמיט Me-262:

https://youtu.be/-mvxKqpcOc0?long=yes

מרגע לידתה הייתה ספינת האוויר פלא אווירי. ממש כמו ספינות בים ומרכבות ביבשה, גם היא הייתה ההגשמה של חלום בן אלפי שנים לשייט בשמיים. אבל די מהר הבינו שיש לה סיכוי לעשות עוד מהפך - להיות ספינת קרב אווירית. ואכן, בשנת 1908, עוד בטרם הבשילה ההמצאה המופלאה, כבר היה מי שהעלה את הרעיון להשתמש בספינות האוויר כנושאות פצצות. זה היה בספרו של ג'ורג' ולס "המלחמה באוויר". תוארו שם בפירוט הפצצות אוויר של ערים אירופיות מספינות אוויר אדירות. 4 שנים לאחר מכן השתמש הצבא האיטלקי לראשונה בספינות האוויר לצורך הפצצת סיור באזור תורכיה.

שנת 1915 הייתה שנת ההפצצות הגרמניות על בריטניה. בעזרת ספינות האוויר הם הצליחו לעקוף את חיל הים הבריטי ובמשך שנתיים שימשו ספינות אוויר כמפציצים מבהילים, אם כי לא ממש מדויקים. הנזק שגרמו היה מועט וכללי. קשה היה לנווט אותם למטרה וקשה היה להם עוד יותר לפגוע במטרות של ממש. הם בעיקר הנחיתו פצצות על יעדים כלליים וקיוו להצלחה. מטוסים בריטיים ותותחים נגד מטוסים הרבו לפגוע בהם וכעבור שנתיים, בשנת 1917 הם סיימו את תפקידם ההיסטורי והלא ממש מוצלח כמפציצי קרב.


הנה סיפור ההפצצות של הצפלין על לונדון:

https://youtu.be/uZqqWSUirls


עוד תיאור:

http://youtu.be/e5eU7VJm9MM


וקרבות אוויר דמיוניים צולמו לקולנוע על מטוסים שמנסים לעצור ספינת אוויר בדרך להפצצה:

http://youtu.be/lnW_M5Qb7mw

היה זה רק 8 שנים אחרי הטיסה הממונעת הראשונה של האחים רייט, בשנת 1911, כשהשליך טייס איטלקי רימוני-יד על חיילים עותמאנים בלוב. זה היה הרמז הראשון ליכולת ההפצצה של האווירון, הטכנולוגיה החדשה של תחילת המאה ה-20. אבל עם תחילת מלחמת העולם הראשונה עתיד להתחיל עידן חדש בתעופה - עידן הפצצות האוויר. אז נולדו המפציצים הראשונים בהיסטוריה, במקביל ללידת מטוס הקרב.

ממש כמו אותם רימונים שהושלכו מהמטוס ההוא, המפציצים הראשונים שהפציצו במלחמת העולם ה-1 היו מטוסים רגילים שמהם השליכו פצצות אל הקרקע. לא היו שם מערכות חכמות של אחסון ושחרור הפצצות, אלא השלכה, פצצה פצצה, ברגע שהטייס הביא את המטוס מעל היעד.

כך, למעשה, החליפו מטוסי ההפצצה את הצפלינים המפציצים, שבהם השתמשו עד אז רק הגרמנים. המעניין הוא שמבחינת מכשיר הפצצה היו הצפלינים יעילים הרבה יותר מהמטוס של אותם ימים. הן הטווח היעיל שלהם והן יכולת ההעמסה של הצפלין, היו טובים פי כמה מאלו של מטוסי מלחמת העולם הראשונה, מטוסים קלים ובעלי כושר נשיאה מוגבל. הצפלינים נשאו בקלות כמות פצצות גדולה יותר, מגרמניה אל בריטניה.

הצפלינים היו משוכללים ונוחים מאד לשימוש מלחמתי ואיתם הניחו הגרמנים במלחמת העולם הראשונה, את היסודות להפצצה האסטרטגית, שמשמעותה הפצצת הערים והתשתיות הכלכליות של האויב.

אבל היעילות של הצפלין לקתה בפגיעות היחסית שלו. מעצם היותו גדול מאד ואיטי, ביחס למטוס, הייתה יכולת לפגוע בו בקלות יחסית. זו הסיבה שהפצצות הצפלינים על לונדון, למשל, התבצעו בעיקר בלילות, אבל מרגע שאותר עקב האכילס של הצפלין, זה היה עניין של זמן עד שיחול המעבר למטוסים מפציצים.

ואכן, הגרמנים היו הראשונים להפציץ ערי אויב ממטוסים. בעקבות המעבר שלהם לשימוש במפציצים, למדו גם מדינות ההסכמה והלכו בעקבותיהם. כולם החלו ליצור מפציצים דו-כנפיים, בעלי כמה מנועים, שהיו מיועדים להפצצה אסטרטגית על יעדי האויב, ברוב המקרים יעדים אזרחיים ובעיקר ריכוזי אוכלוסיה גדולים.


הנה ה"גותה" הגרמני - אחד המפציצים הראשונים במלחמת העולם הראשונה (עברית):

https://youtu.be/_La7x7HJwzE


המפציץ הגרמני הראשון - גוטה:

https://youtu.be/pPsfUiv6_Tc


האם כך נראה הגוטה:

https://youtu.be/FDvEDjJFa2Q


ובחיוך, טיסני הגוטה של ימינו:

https://youtu.be/taRPf9H1sJw

חברת מסרשמיט (Messerschmitt) הייתה היצרנית של מטוסי הקרב העיקריים של הנאצים במלחמת העולם השנייה. הם יצרו את מטוס המסרשמיט Bf 109, שהיה ממטוסי הקרב החשובים במלחמת העולם השנייה ומטוס הדגל של חיל האוויר הגרמני.

עוד לפני מלחמת העולם השנייה זכתה חברת מסרשמיט בהרבה יוקרה בקרב השלטון הנאצי. זה קרה כשהמסרשמיט Bf 109 זכה בתחרות לייצור מטוס הקרב העתידי של הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני.

אמנם ה-109 היה רק דגם אחד בשורה של מטוסי מסרשמיט רבים, אבל הוא עתיד להיות אחד משורה של כלי טיס חשובים (לצד כמה דגמים כושלים), שעתידים לשנות את פני התעופה כולה. ואגב, הוא גם היה המטוס שהפיל הכי הרבה מטוסים בתולדות התעופה.

אחד מממשיכיו של ה-109 הוא מטוס הקרב הסילוני הראשון אי-פעם, מסרשמיט Me-262. מטוס מעניין אחר הוא המסרשמיט Me 163 קומט (כוכב שביט) - מטוס הקרב הרקטי היחיד שאי-פעם שרת בחיל אוויר כלשהו. והיו גם כשלונות, כמו מסרשמיט Bf-110, שהיה מהדגמים הגרועים שלהם ולא הצליח להחליף את ה-109 האגדי.

מי שאחראי להצלחה של החברה הוא וילי מסרשמיט, יצרן מטוסים מוכשר שעמד בראשה. מסרשמיט היה חביב המשטר הנאצי ובעל כישרון פוליטי. בתבונתו הוא הקים את מפעליו הגדולים בדרום גרמניה, הרחק ממוקדי הייצור המוכרים.

קשריו עם הבכירים הנאצים אפשרו לו גם לקבל למפעלים שלו עובדי כפייה ממחנות ריכוז נאציים שונים, כמו מאוטהאוזן.

לאחר התבוסה במלחמת העולם השנייה נאסר על מסרשמיט לייצר מטוסים, לפחות לא בגרמניה. מטוסים היא ניסתה לייצר במצרים, נחשו נגד מי... אבל תקלות בפיתוח, יכולות מטורפות של חיל האוויר הישראלי במלחמת ששת הימים ובעיקר המודיעין הישראלי של המוסד - כל אלה הצליחו לשבש את הפרויקט ולמנוע את פיתוח המטוס המצרי-נאצי הזה.

באירופה החלה מסרשמיט לייצר מכוניות ואף עשתה זאת בהצלחה מסוימת, אך בהמשך השנים היא התמזגה עם חברות אחרות, עד שנבלעה בקבוצה מסחרית שכללה את יצרני המרצדס ושם היא נעלמה לגמרי מהמפה.


הנה תעשיית המטוסים הנאצית במצרים של אחרי מלחמת העולם השנייה (עברית):

https://youtu.be/lIhDVXIhMDg


וילי מסרשמיט בסרטים אותנטיים:

https://youtu.be/TwpfBpeUUD4


מטוס המסרשמיט Bf 109 בימינו:

https://youtu.be/y_NTOOf2kzU


קרב מדומה בין מסרשמיט לספיטפייר:

https://youtu.be/t84dVdKuVDc


ומכונית המסרשמיט שעוצבה כמו תא טייס:

https://youtu.be/bZYvQAzMECM

תחילת המאה העשרים הייתה העידן של ספינות האוויר. הצפלינים של אותם ימים שטו בשמיים, עמוסי נוסעים עשירים, שלראשונה ראו את העולם מלמעלה. היה בהם משהו שדיבר לחלום האנושי העתיק כל כך, לעוף.

כמו ספינות נופש, החלו אז חברות תיירות להסיע בצפלינים את השמנה והסלתה של אירופה וצפון אמריקה, לטיולים ארוכים ומהנים. כמו בשיט תענוגות ימי, אבל באוויר. עם אוכל טוב, חדרים פרטיים והמון זמן פנוי למשחקים, שיחות ובילויים, לא הפסיקו המסודרים של התקופה, לבלות ולגלות את העולם. בנוחות בלתי נגמרת וברצף של חוויות חברתיות, הם שייטו להם בשמיים בהנאה, בדרך אל היעד הבא.

לכאורה לא היה שום סיכוי למטוסים אז. הם היו אז רועשים, לא בטוחים, קטנים, דחוסים ומיהרו להגיע אל היעד. בטח לא משהו שמשתמשים בו לטיול תענוגות מתמשך ונינוח.

ובכל זאת, בתוך שנים ספורות הם עתידים להחליף את ספינות האוויר לחלוטין. כשהחלו הדגמים הראשונים של מטוסי הנוסעים לחצות את האוקיינוסים ולגמוע מרחקים ארוכים, הסתמנה המהירות שלהם כגורם מנצח. שלא כמו בספינה, לפתע לא היית צריך לשריין ימים ארוכים להפלגה לארץ אחרת. המטוס הביא אותך בתוך פחות מיממה גם לארצות רחוקות כמו אמריקה ואוסטרליה.

ממד אלים יותר למאבק הזה נוצר במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשהמטוסים וספינות האוויר הגיעו לכדי עימותים צבאיים ביניהם וקרבות של ממש. קרוב ל־100 ספינות אוויר בנו הגרמנים לקראת ובמהלך המלחמה. הצפלינים הללו מילאו תפקיד משמעותי בפעילות המלחמתית, הן בהפצצות, בעיקר של לונדון, הבירה הבריטית. אבל היה להם גם שימוש בתפקידי מודיעין, בעיקר באמצעות צילומים אוויריים של כוחות האוייב.

אבל הבריטים הצליחו במהירות לשכלל את אמצעי הלוחמה נגדם, הן מצד מטוסיהם הקלים, שהשמידו ספינות אוויר גרמניות בקלות יחסית והן במערכות הגנה אנטי־אווירית, שהפכו את השימוש הגרמני בצפלינים למסוכן ולא יעיל.

כך הופסק השימוש בצפלינים להפצצות, כמעט לחלוטין. גם בצד המודיעיני נוצר שינוי, כשיותר ויותר מטוסים קלים החליפו את הצפלינים. המטוסים הללו החלו למלא במקומם משימות של צילום ומעקב אחרי תנועת הכוחות.

וכך, מסומנת התקופה הזו בהיסטוריה של התעופה, כמאבק איתנים בין שתי טכנולוגיות תעופה. אלה היו טכנולוגיות שונות זו מזו לחלוטין. מצד אחד הצפלינים - טכנולוגיה המציעה כלי טיס קלים מהאוויר, אך איטיים, מסורבלים ופגיעים יחסית. מנגד המטוסים הקלים - שהם בכל זאת כלי טיס כבדים מהאוויר, אך זריזים וקלי תנועה ובעיקר בעלי יכולת לוחמה שהולכת ומשתפרת במהירות.

גם אם נראה בהתחלה שהכף נוטה לצד ספינות האוויר, הדגימו יותר ויותר אסונות אוויריים שספינות האוויר לא צריכות מלחמה כדי לסבול מבעיות בטיחות חמורות. אבל אז בא האסון האווירי הגדול של שנות ה-30 והכריע, פסיכולוגית לפחות, את הכף.

זה קרה כשהצפלין "הינדנבורג", פאר תעשיית האוויר הגרמנית של התקופה, נשרף בעת נחיתה בארצות הברית. זה היה האסון הראשון מסוגו, שהוסרט וצולם ופורסם בכל העולם. ממש כמו הטיטאניק, הספינה הגדולה בהיסטוריה שטבעה כמה עשורים לפני כן, היה הצפלין "הינדנבורג", ספינת האוויר הגדולה ביותר שנבנתה אי-פעם, למכונת קטל איומה.

מה, אם כן, יגידו אזובי האוויר?

ואכן, "אסון ההינדנבורג", שהביא באסון של שנת 1937 למותם של 35 נוסעים ואנשי צוות, הדגים אז לראשונה את הסכנות המהותיות הטמונות בטיסה בספינות האוויר הללו. בבת אחת איבדו ספינות האוויר את הסיכוי שלהן לנצח בקרב על ההגמוניה האווירית.

בעוד המטוסים הולכים ומשתלטים על השמיים, הלכו ספינות האוויר ונעלמו. בתוך מאה שנה בלבד עתידים המטוסים לשנות את העולם. ספינות האוויר לעומתם ישמשו שנים רבות בעיקר כבלוני פרסום גדולים ומרחפים. דוממים, שותקים ומפרסמים מוצרים ושירותים...


הנה סיפור המאבק בין ספינות האוויר והמטוסים:

https://youtu.be/VNOusZLO7y4


ההפצצות של הצפלין על לונדון:

https://youtu.be/uZqqWSUirls


קרבות אוויר קולנועיים, בין מטוסים לספינות אוויר, בדרכן להפצצה:

http://youtu.be/lnW_M5Qb7mw


ועוד תיאור:

http://youtu.be/e5eU7VJm9MM

הפרשה הזו מדהימה בכל קנה מידה ובעיקר קל ללמוד ממנה איזה מזל שהיטלר וגרמניה הנאצית הובסו במלחמת העולם השנייה ולא זכו לעוד כמה שנים.

מסתבר שכבר באמצע שנות ה-40, שנה לפני סיומה של מלחמת העולם השנייה, הצליחו שני האחים הגרמנים הורטן, מהנדסי מטוסים גאונים, לפתח אבטיפוס של מטוס קרב סילוני שהיה בעל תכונות מתקדמות וחסרות תקדים בשדה הקרב האווירי של אותה תקופה.

המטוס הזה הקדים בחצי מאה את המטוסים האמריקאים החמקנים. הוא היה בעל כנף משולשת, עשויה עץ ופלדה, שהקנתה לו יכולת לחמוק מהרדאר הבריטי. היו בו תותחים הרסניים והנעתו הסילונית הייתה חדשנית ופורצת דרך. בעת הנחיתה הופעלו בו מצנחים שבלמו אותו והיה בו גם כיסא מפלט לטייס. הוא היה העתיד של התעופה הצבאית.

הפיתוח של האחים הורטן נענה לאתגר שהציב שנה קודם לכן מפקד הלופטוואפה הרמן גרינג, הסגן של היטלר, מנהל חיל האוויר הגרמני ומבכירי המשטר הנאצי. גרינג רצה במטוס קרב סילוני שיוכל לחמוק מהרדאר הבריטי, להגיע אל מפקדות בעלות הברית עם משקל רב של חומרי נפץ ולהשמידן.

כמו החמקנים המודרניים התבסס המבנה עוצר הנשימה של המטוס החמקני שזכה לשם הורטן 229 (Horten 229) על כנף משולשת, הקונספט של מטוסים בעלי "גוף שלוב כנפיים", שבהמשך ישמש מטוסי לוחמה כמו "המפציץ החמקן", ה-B2 האמריקאי ולא מעט חמקנים נוספים.

ההורטן, מכל מקום, היה עשוי בחלקו מעץ משוח בדבק. כדי שיוכל לחמוק מהרדאר, ערבבו המהנדסים בדבק הזה אבקת פחם, שבולעת גלים אלקטרומגנטיים.

המטוס החמקן הנאצי היה גם מטוס לוחמה מצוין. במבחנים ותרגילים של פעולות אוויר שערך חיל האוויר הגרמני ב-1944 הוא הצליח להביס את מטוסי ה"מסרשמידט" מדגם Me 262, גאוות ההנדסה האווירית הגרמנית.

למזלן של בנות הברית הסתבכו העניינים בתחילת 1945. במקביל לתבוסתם המסתמנת של הגרמנים במלחמה, התרסק גם האבטיפוס הראשון של ההורטן 229 בטיסת ניסוי ועיכב את התהליך בזמן רב. האחים אמנם יבנו אבטיפוס נוסף אבל הנאצים ההולכים ומובסים כבר לא יספיקו להנות מהטכנולוגיה המדהימה הזו.

ההורטן הוחבא עם התכניות בהאנגר סודי ומרוחק, שנתפס בגמר המלחמה על ידי הצבא האמריקאי. האבטיפוס והתכניות שלו הועברו לאמריקה וללא ספק היו חומר לימוד מצוין למהנדסי התעופה שם.

יותר מ-70 שנה אחר כך מככב בשמיים ה-B-2 המודרני, מטוס קרב חמקן ומפציץ אימתני שנראה ופועל ממש כמו ההורטן, אבל עם טכנולוגיות של המאה ה-21. בשנת 2009 סיים צוות חוקרים אמריקאי לבנות את ההורטן 229, על פי התכניות המקוריות שלו.

אמריקה למדה שוב עד כמה הקדימו האחים הורטן את עולם התעופה הצבאי של התקופה. הפרויקט הונצח בסרט תיעודי שנקרא "אצבעו של היטלר" והזכיר שוב את הגאונות הטכנולוגית הגרמנית ועד כמה היה העולם קרוב לגורל אחר לחלוטין מזה שבו זכינו במציאות.


הנה סיפורו של ההורטן 229 או החמקן הנאצי (עברית):

https://youtu.be/sGZkBj70rzQ


זה מה שהיה עלול לקרות אם היו הנאצים מספיקים לייצר אותו:

https://youtu.be/RtNr9mb6CZI


וסיפורה של הקבוצה שבנתה אותו 50 שנה אחרי:

https://youtu.be/KedwbUw6BDk

פִינֵמוּנְדֶה (Peenemünde) היה אתר שבו השתמשו הנאצים כדי לייצר ולשגר את רקטות ה-V2 המפורסמות וההרסניות שלהם. פנמונדה ששכנה על החוף אפשרה לנאצים לשגר את הטילים הבליסטיים ולעקוב אחריהם לאורך 200 מייל של מים פתוחים. חוץ מהיותה אתר לשיגור טילים בליסטיים, ישבו בפינמונד המהנדסים שפיתחו את הרכיבים עבור טילי ה-V2.

בין השנים 1937 ל-1945 התפתחה בפינמינדה הטכנולוגיה המתקדמת ביותר בעולם של טכנולוגיית הטילים. בראשם עמדו רקטות ה-V1 וה-V2. את הניסויים בטילי השיוט ה-V-1 ביצע חיל האוויר הגרמני, הלופטוואפה, במערב פינמונדה, בעוד צבא היבשה היה המפתח של טילי ה-V2. בפנמינדה פותחו גם מערכות חדשניות של מכ"ם, ניווט בתנאי חשיכה ומערכת טלוויזיה במעגל סגור, הראשונה בעולם, ששימשה למעקב על הטילים ששוגרו מהאתר.

פינמונדה סבל מהפצצות אוויר כבדות של מטוסי בעלות הברית, מה שהוביל להעברת הייצור של טילי ה-V אל מפעלים שהוקמו מתחת לפני האדמה.

בראש פרויקט המחקר והפיתוח של פיתוח הטילים בפינמונדה עמד מי שהיה הטוב במדעני הטילים של גרמניה, ילד פלא וגאון בן 32 בלבד, ד"ר ורנר פון בראון.. בתום המלחמה הוא ברח מהאתר עם מדעניו הבכירים לכיוון מערב, כדי שהאמריקאים יתפסו אותם ולא הרוסים, מה שאכן קרה. הוא אומץ לתעשייה הצבאית האמריקאית ובהמשך חייו עמד בראש פיתוח החלליות של נאס"א. פון בראון היה אחד המרכזיים בהצלחת תכנית החלל אפולו. במילים פשוטות ניתן לומר שהוא הביא את האדם אל הירח.


הנה אתר פיתוח הנשק הנאצי פינמונדה:

https://youtu.be/IN4M1p_tTKU?t=11s


ביקור בחורבות מפעלי הטילים באתר פינמונדה שאחראית לבליץ על לונדון:

https://youtu.be/gIz9wtQd4Hs


והמוזיאון במקום על תכנית הטילים שעמדה במרכז הפעילות בפינמונדה:

https://youtu.be/3yADp1PeatQ

ב-7 בספטמבר 1940 החל הבליץ (The Blitz), גל ההפצצות ההרסני על העיר לונדון בידי הלופטוופה, חיל האוויר של גרמניה הנאצית.

הימים הם ימי מלחמת העולם השנייה. הבליץ היה הניסיון של היטלר להוציא את בריטניה אל מחוץ למלחמה ולגרום לה להתחנן שהצבא הנאצי יפסיק. מדי לילה תקפו מאות מטוסים גרמניים את לונדון והפגיזו את השכונות והאזרחים של לונדון באכזריות מקפיאה.

אגב, בשרשרת פעולות גבורה של טייס בריטי בשם ריי הולמס, הוא הצליח למנוע את הפצצת ארמון באקינגהם על ידי הגרמנים ובכך להפיח תקווה ואמונה ולעודד את רוח כל הממלכה. הוא לימד את כולם פרק בלוחמה ללא פשרות והשינוי בא די מהר.

במהלך הבליץ על לונדון נהרגו 43 אלף אזרחים. אבל גם אם המטרה הייתה להטיל טרור על בריטניה, היא הייתה לשווא. רוחם של הבריטים לא נפלה וגם תחת ההפצצות הם המשיכו בחייהם, חפרו מקלטים בגינות או הסתתרו במנהרות של הרכבת התחתית.

בינתיים הפילו מטוסי חיל האוויר הבריטי עוד ועוד מפציצים ומטוסי קרב של הצבא הנאצי והלילות האדומים של הבליץ הלכו והתמעטו, עד שהסתיימו סופית. הנאצים התייאשו. עם לונדון חצי הרוסה ומלחמה ארוכה לפניהם, הבריטים לפחות זקפו ראש יישרו מבט - הם לא יישברו!


הנה סיפורו של הבליץ על לונדון (מתורגם):

https://youtu.be/DNl6NYJ8tO4?t=8m10s


גבורתו של טייס שנתן זריקת מרץ לחיל האוויר בכך שמנע בגופו את הפצצת ארמון המלך (עברית):

https://youtu.be/IuKmfH34t0k


כך נראית התקפה על לונדון מהאוויר:

http://youtu.be/_htwfzAgX_Q


סרטון תעודי ממשלתי מתקופת הבליץ:

https://youtu.be/bLgfSDtHFt8


היום הראשון של הבליץ:

https://youtu.be/KtZema1yjOk


ותושבי לונדון מתמודדים עם ההפצצות:

https://youtu.be/m34qk_jU3kQ