» «
לשון
איך בנויה הלשון?



הלשון שלנו היא איבר שרירי שמאפשר לנו לחוש טעם. כ-10,000 פקעיות טעם מכסות את הלשון שלנו וקולטות מולקולות מהמזון שאנו אוכלים. למעשה הן קולטות מולקולות מנוזלים בלבד והרוק הוא שמסייע להיווצרות הנוזלים הללו ולהמסה של המזון המוצק שאיו אוכלים. פקעיות הטעם הללו שולחות מידע למוח וכך אנו חשים הנאה או לא נהנים מטעמו של האוכל שאכלנו.

בני אדם משתמשים בלשון גם לדיבור והפקת צלילים. ישנם עיצורים, צלילי דיבור, שהלשון הכרחית להפקתם. בעיצורים כמו ל, ט או נ, תפקיד הלשון הוא חשוב ביותר. זו ככל הנראה הסיבה שהמושג "לשון" הפך לשם של שפת הדיבור שלנו, כמו שיודעים ילדים הלומדים בבית הספר את מקצוע הלשון.

גם בעלי חיים עושים שימוש בלשון. חתול מנקים את פרוותם מלכלוך בעזרת לשונם. צפרדעים צדים חרקים בעזרת לשונם. במקום להזיע כמונו, כלבים משתמשים בלשון כדי להוריד את חום גופם, באידוי המים מהלשון. וכמובן התוכים, בעלי הלשון העבה, שיכולים בעזרתה להגות מילים.

אגב, סתם שתדעו, ביחס לגודלה, הלשון היא השריר החזק בגופנו!


הנה סרטון על הלשון ותפקידיה:

http://youtu.be/0hwOL91cjwM?t=10s


כך הלשון מייצרת לנו את תחושת הטעם, אם כי מפת הטעמים היא לא בדיוק מה שחשבנו (מתורגם):

https://youtu.be/hz6GULbowAk



הסבר נוסף:

http://youtu.be/KuP-Kj7MHes
שפות
איך מתפתחות שפות?



התפתחות השפות בעולם היא אחת התופעות המעניינות בתרבות האנושית. מרבית השפות נוצרו משפה-אם אחת, לרוב שפה עתיקה כלשהי. לפיכך משתייכות מרבית שפות העולם למשפחת שפות כלשהי. במשפחת שפות מאוגדות שפות שונות הקשורות זו לזו בזכות אותה השפה האם. משפחות שפות כאלה לדוגמה הן המשפחה האפרו-אסייתית של השפות ומשפחת השפות השמיות.

למול השפות השייכות למשפחות שפה שונות, יש שפות מבודדות. שפות מבודדות הן שפות שאין להן קשרי משפחה כאלה, או שלא נמצאה קרבה ביניהן לבין שפות אחרות. שפה מבודדת כזו היא למשל השפה הבסקית, שמדברים בה הבסקים בספרד. גם שפת בני האיינו שבצפון יפן והשפה הקוריאנית נחשבות מבודדות, שכן לא נמצאו שפות בעלות מאפיינים דומים להן.


כך התפתחו שפות העולם במהלך ההיסטוריה (מתורגם):

http://youtu.be/iWDKsHm6gTA


וכך התפתחו השפות ההינדו-אירופיות:

http://youtu.be/KdQwalCPNAs
טעם
איך אנו יודעים מה טעים לנו?



כשהלשון שלנו נוגעת באוכל, היא נעזרת בפקעיות הטעם שעליה. פקעיות טעם הן מעין גבשושיות שעוזרות לנו לזהות טעמים שונים. ישנם 4 טעמים: מר, מתוק, מלוח וחמוץ.

לידיעת כולנו - חריף אינו טעם, אלא צריבה!


הנה סרטון הסבר קצר על חוש הטעם:

http://youtu.be/-mZqOimqGC8


הנה אמן החושים נמרוד הראל מבצע תרגיל על חוש הטעם של אנשים (עברית):

http://youtu.be/a_3e1MTB8h0
האדם הניאנדרטלי
כיצד ומתי נעלם האדם הניאנדרתלי?



החוקרים מצאו ש"הומו סאפיינס", בעברית "האדם הנבון", היה חלש בנתוני גופו מהאדם הניאנדרתלי (Neanderthal Man).

בכל זאת מי ששרד הוא "הומו סאפיינס", שהתפתח והשתלט בהדרגה על העולם. האדם הניאנדרתלי, לעומתו, לא המשיך להתפתח, לא שרד ונכחד לחלוטין.

כיצד זה קרה? איך יתכן שהמין היותר חלש ולכאורה זה שפחות מסוגל להילחם בטורפיו ולעמוד בקשיים הסביבתיים, איך דווקא הוא שרד?

הסיבה המעניינת לניצחון "שלנו" עליהם, היא שהתקשורת בין הניאנדרטלים והלשון שלהם היו פרימיטיביות. משום כך לא הייתה להם יכולת לשתף פעולה.

הניאנדרטלים לא היו מסוגלים לשתף אחרים בדימיון וברעיונות שעלו בראשם. לכן נעדרו מהחברה הניאנדרתלית מרכיבים כמו סמלים, אמונות ורעיונות מופשטים.

כשהניאנדרתלים לא יכולים לשתף ביניהם רעיונות, הם מתקשים ליצור קבוצות הפועלות ביחד באופן יעיל ומתואם, כדי להשיג מטרות גדולות ושאפתניות.

בני ההומו סאפיינס, לעומתם, בהיותם בעלי היכולת הסימבולית והחשיבה המופשטת, יצרו בעזרת יכולות אלה בריתות קבוצתיות ופוליטיות, שהלכו והתפתחו, ואיפשרו להם להתפתח כחברה, לשתף פעולה במשימות מורכבות ולהשתלט על העולם.

כשהחלו לביית חיות ולעבד את האדמה, נולדה החקלאות. ויצירת החקלאות הביאה ליצירה של ישובים קטנים, כפרים ובהמשך גם ערים.

גם היכולת של האדם הנבון לדמיין שיש בעולם רוחות ואלים, שתמיכתם באדם תושג על ידי סגידה להם והעלאת קורבנות, תרמה רבות להתפתחות של קבוצות גדולות מאד של בני אדם, קבוצות שמאמינות ברעיונות משותפים, באלים משותפים ובדתות משותפות. הם יצרו תרבויות ראשונות.

וכשבני האדם הקדמונים הללו האמינו באלים משותפים, הם המליכו עליהם מלכים, בהם הם הכירו כנציגי האלים על פני האדמה. משם הם יצרו כלכלות, טכנולוגיה, צבאות, מסחר והלכו והתחזקו כחברות. כך נוצרו גם האימפריות הראשונות.

האמונה המשותפת ברעיונות משותפים והבריתות הללו היו כה משמעותיים, עד שהם הביאו את ההומו סאפיינס להישגים תרבותיים וכלכליים אדירים, מאז התרבויות הראשונות ועד להישגי המין האנושי שאנו רואים כיום.

לעומתם, עם כוח פיזי גדול יותר, אך ביכולת הישרדות פחותה, בקבוצות קטנות יותר וללא יכולת לשלוט בטבע, הלכו הניאנדרתלים ונעלמו, בערך לפני כ-32 אלף שנים.

אגב, החוקרים מעריכים שחלק מהניאנדרטלים נטמעו בהומו סאפיינס, המין שהצליח להשתלט על כדור הארץ. יש הערכה ש-2% מהגנים בדנ"א שלנו הם ניאנדרטלים. אך גם כשהגנים שלהם נמצאים בגנים של חלק מיושבי כדור הארץ של ימינו, רובם נכחדו מזמן.


הנה הסבר להיעלמותם של האדם הניאנדרטלי:

https://youtu.be/IoEVYx2plcc


הטענה שהאדם הנבון, הומו ספיאנס, הוא שחיסל אותם:

https://youtu.be/TURxnq-_W3M


והסיפור של האדם הניאנדרתלי:

https://youtu.be/FMc81qpCQ3g

לשון

מנתול
למה המנטה מקרר את הפה?



מנטה, מנתה, או מנתול (Menthol), הם שמות לתרכובת אורגנית שמייצרים כבר שנים רבות ממיצוי פפרמינט או סוגים של שמני נענע ובעידן המודרני מייצרים אותה גם באופן מלאכותי.

כך, תרכובת שכוללת מנטול בתוכה גורמת לקולטני הקור לחוש בחום מדומה. הללו גורמים לגוף לחוש שהוא בא במגע עם מקור חום שיכול להיות מסוכן והוא מגיב בהתאם, ביצירת רגישות המובילה לתחושת קרירות.

חשוב לדעת שלא מציצת סוכריית המנטה היא שתגרום לתחושת הקור המוכרת של המנטה. מה שיגרום לרעננות ולתחושת הקור שאנו חשים מהמנתה, היא דווקא שאיפת האוויר פנימה, בפה פתוח, לאחר שהמנטול פעל על קצות העצבים.

אגב, למנתול יש גם יכולת אילחוש מקומית. באמצעות המולקולה הזעירה שלו, המתמוססת בשומן, הוא מאפשר טיפול בעצבים שאחראים לתחושה של חום וקור. הוא גם נוגד גירויים שונים ומשום כך משמש ברפואה טבעית.


הנה באנגלית לילדים על המנתול ותכונותיו המקררות:

https://youtu.be/t8qU3aPB8nI


חומרים שונים מייצרים לנו בפה גם "קירור" כמו במקרה של המנתול וגם שריפה של ממש (מתורגם):

https://youtu.be/qD0_yWgifDM


והרצאת וידאו קצרה בנושא:

https://youtu.be/Ux-t1VWNlsA
האדם הניאנדרטלי
למה נעלם האדם הניאנדרטלי בעוד שההומו-סאפיינס שרד?



על אף שההומו סאפיינס היה חלש בנתוני גופו מהאדם הניאנדרתלי, הוא שרד והניאנדרתלי לא. הסיבה המעניינת להיעלמות האדם הניאנדרתלי היא יכולת התקשורת והלשון המוגבלות ששימשו את הניאנדרתלים. כנראה שהכישורים החברתיים הטובים יותר של ההומו סאפיינס, השפה והדיבור שהוא פיתח, הם שאפשרו את ההתפתחות שלו לעומתם ואת שרידותו בפני שינויים והצרכים המשתנים.

על אף שכנראה לא היו טפשים מההומו סאפיינס (מוחם היה גדול משלו), הייתה לניאנדרתלים תקשורת פרימיטיבית, שלא כללה דמיון ומרכיבים כמו סמלים, אמונות או רעיונות מופשטים. לכן לא יכולים היו לשתף רעיונות וליצור קבוצות הפועלות ביחד באופן יעיל ומתואם, עם כללי התנהגות משתנים ושיתוף פעולה חברתי.

ההומו סאפיינס לעומתם, היה בעל כישורים חברתיים, יכולת סימבולית וחשיבה מופשטת. כך יכולים היו בני ההומו ספיינס לפתח מכשירים וכלים, לתפור בגדים שישמרו עליהם באקלים שנעשה קר יותר ולשפר את כלי הציד שלהם ויכולת השגת המזון. אבל חשוב יותר, הם הקימו מסגרות חברתיות גדולות כמו שבטים ומדינות, גיבשו כללי התנהגות, יצרו תרבויות, דתות ומערכות משפט וממשל, כולם התבססו על הרעיונות המופשטים ויכולות החשיבה היתרוניות של האדם המודרני.

וכך, בנוסף להשגת מזון והישרדות טובה יותר באקלים משתנה, דווקא היכולת הסימבולית והארגון החברתי שהיא אפשרה להומו ספיינס, היא זו שניצחה את הכוח הפיזי וגודל המוח הניאנדרתלי. וגם בהמשך ההיסטוריה, היא עוד תביא את האדם המודרני להישגים מדהימים ולקדמה האנושית של ימינו.


הנה סיפור ההיעלמות של האדם הניאנדרתלי:

http://youtu.be/kwX7M9ydfRw


על יתרונות הדיבור ופיתוח השפה שחסרו לאדם הניאנדרתלי, בעוד הומו ספיאנס פיתח לתקשורת (מתורגם):
https://youtu.be/lz0lQ58QMzQ


השלב האחרון בקיומם של הנאנדרתלים:

http://youtu.be/hpqtZE29qCY


מחקר שגילה שהראיה הטובה שלהם היא שדווקא לא הפכה את הנאנדרתלים לפקחים כמו ההומו ספיינס:

http://youtu.be/08FXWBIZ3FQ
טעם נרכש
איך רוכשים טעם נרכש?



טעם נרכש (Acquired Taste) הוא טעם שמתחילים לאהוב רק אחרי שמתרגלים אליו. טעם נרכש זוכה להערכה רק ממי שנחשפו אליו כמה פעמים ולא ממי שלא ניסו אותו, או שהתרחקו ממנו.

בפשטות, טעם שלא טעים לך בפעמים הראשונות אולי, אבל אחרי כן הוא יתפוס אותך ויהיה טעים בהחלט, הוא ככל הנראה טעם נרכש.

בירה, יין, או קפה, למשל, הם טעמים נרכשים. כששותים אותם בפעם הראשונה הם ממש לא טעימים. רק אחרי שמנסים אותם כמה פעמים אפשר להתרגל אליהם ובהמשך גם לרצות לשתות עוד מהם ולאהוב את טעמם.


הנה הסבר על טעם נרכש:

https://youtu.be/TswVWhussKg


על מזון נא או חי כטעם נרכש:

https://youtu.be/SFYfF-OP0_M


וסוג נוסף של טעם נרכש, בדוריאן, פרי מסריח במיוחד שנחשב לפרי הטעים בעולם:

https://youtu.be/wg5SsMEtfhs
המהפכה הלשונית
איך קידמה המהפכה הלשונית את האדם?



המהפכה הלשונית החלה לפני כ-70 אלף שנה. בתקופה זו יצא הומו ספיאנס מאפריקה לכיוון אירופה ומזרח אסיה והחל להתפשט בעולם. במהלך התקופה הזו יתפתחו יכולות החשיבה של הומו סאפיינס, בצד יכולות לשוניות מתקדמות. זוהי מהפכת הלשון, שתביא את המין האנושי להישגים בלתי נתפסים, למהפכה המדעית, להתפתחות הטכנולוגית שתביא למהפכה התעשייתית ולעידן המידע.

ככל הנראה התאפשרה המהפכה הלשונית בזכות מזל. מוטציות גנטיות מקריות במבנה המוח האנושי הביאו ליכולות קוגניטיביות, חשיבתיות, חדשות. על אף שגודל או צורת המוח האנושי לא השתנו באותן מוטציות, חוללה שגיאה בשכפול תאי המוח את התקלה המבורכת של הומו סאפיינס - הוא השתדרג, הן ביכולות ודרכי המחשבה שלו והן ביכולת הדיבור שלו. או במילים של בת הזוג שלנו - הוא "התחיל לדבר על זה"..

הן כמויות המידע שמאפשרת התקשורת האנושית והן איכותה קפצו בבת-אחת במהפכת הלשון. מעתה הם יכולים היו לא רק להעביר מידע פשוט, כמו שעושים אורגניזמים רבים (ראו באאוריקה בתגית "תקשורת בעלי חיים"), אלא גם לרכל זה על זה ולדבר על יחסים אנושיים.

אבל מה שיפרוץ את דרכו של האדם הוא הדמיון דווקא. החידוש המופלא ביותר שהביאה הלשון הוא היכולת להעלות ולדון בדברים מופשטים - לדבר על רעיונות ודברים דמיוניים, שאפשרו בדיעבד לארגן חברה אנושית משתנה ומשתכללת, שמבוססת על הסכמות בקבוצות גדולות מאד, בין אנשים שלא בהכרח מכירים זה את זה.

אלו רעיונות דמיוניים ומופשטים לחלוטין, כמו מיתוסים, אמונות, הסכמות, כללים, חוקים, מוסר, פילוסופיה וכן הלאה. מהם תתפתח התרבות האנושית ויוולדו השבט, הכלכלה, המלוכה, המדינה, הטכנולוגיה, המדע והמידע. וזו הלשון שתאפשר לאדם לחנך את הדור הבא ועדיין להסתגל לשינויים ותמיד לשתף פעולה, כדי לפרוץ קדימה ובעיקר למעלה.


הנה תרומת השפה והלשון להתפתחות האנושית (מתורגם):

https://youtu.be/lz0lQ58QMzQ


סיפור המהפכה הלשונית הוא הסיפור של הדמיון האנושי שהתווסף למציאות, דמיון שהוא יחודי רק למין האנושי, שהצליח להתעלות על המציאות של המינים האחרים (מתורגם):

https://youtu.be/PThnISFCIiY


האדם הניאנדרתלי דיבר גם הוא אך לשונו הייתה שימושית בלבד:

http://youtu.be/hA3abOKHAtA


שפות
מהן השפות שהכי הרבה אנשים מדברים בהן?



יש בעולם מעל 6500 שפות שונות.

מביניהן, השפות הכי מדוברות בעולם הן סינית, אנגלית, ספרדית, ערבית ורוסית. כמות האנשים שמדברים שפות אלה היא הגדולה ביותר מכל שפה אחרת. סין היא המדינה בעלת האוכלוסיה הגדולה בעולם ולכן הסינית היא השפה שמספרית הכי הרבה מדברים בה. אנגלית הפכה במאה ה-20 לשפה הבינלאומית המנצחת ולכן רוב אזרחי העולם שמדברים שפה נוספת מדברים בה.


כך התפתחו שפות העולם (מתורגם):

http://youtu.be/iWDKsHm6gTA
מהו דוב נמלים ענק וממה הוא ניזון?



דובֵּי נמלים הם דובים אוכלי נמלים מדרום אמריקה. דוב נמלים ענק (Giant anteater) חי בדרך כלל בגפו, מלבד בעונת החיזור. את חייו הוא מבלה לרוב באחו וכרי מרעה, ביערות נשירים וגם ביערות הגשם דוגמת יער האמזונס.

אורכו הכולל של דוב הנמלים הוא בממוצע מעל 2 מטרים. זהו דוב הנמלים הגדול ביותר במשפחת דובֵּי הנמלים, משפחת טורפים שחבריה ניזונים מנמלים, טרמיטים ולעתים גם דבורים וזחלים.

אפילו בבגרותם דובי הנמלים הם חסרי שיניים. הם פשוט לא צריכים אותן, מעצם העובדה שאכילת חרקים זעירים אינה מחייבת שיניים כלל. במקום זה הם מצויידים באף ארוך, מעין חרטום דמוי צינור ארוך, המאפשר להם לחדור עם הלשון לתוך קיני הנמלים ולמשוך אותם באמצעותה.

עם קול שמזכיר צופר של ספינה שנכנסת לנמל, ראייה ושמיעה שהן לא משהו, אבל חוש ריח מפותח שמפצה בגדול, ללא שיניים אבל עם לשון ארוכה ומהירה, שיכולה להישלח לתוך הקן גם 150 פעם בדקה, דוב הנמלים הענק ללא ספק הסתדר די טוב בחיים.

זה בעל חיים מסורבל שלא יכול לחפור אבל הציפורן שלו משמשת לו בתור את חפירה והיא שמאפשרת לו להגיע לתפריט של עד 30 אלף נמלים וחרקים ביום אחד.

הוא פעיל בלילה וישן ביום, כשהוא מכסה את גופו בזנבו העבות. אם הוא מותקף ההגנה שלו מבוססת על... חיבוק. כי אם דוב הנמלים מאוים, במקום לברוח הוא מזדקף על רגליו האחוריות וחובק את התוקפן בציפורניו. אפילו יגואר ופומה תועדו כקורבנותיו בהגנה כזו על עצמו.

ועדיין, דוב הנמלים הענקי נמצא כיום בסכנת הכחדה, בשל פגיעה בבית הגידול שלו.


הנה דוב הנמלים הענק בחיפוש אחרי קיני נמלים ותרמיטים שעשרות אלפים מהם הוא אוכל ביום:

https://youtu.be/IXhJ4pizEi4


בגן החיות הם אוכלים פודינג של נמלים, טרמיטים ורסק פירות:

https://youtu.be/TUlNK59AMBQ


הלשון המהירה שלו כשהוא לוגם מאכל נוזלי:

https://youtu.be/z4Zf3twfeZI


מה קורה כשיגואר מתעניין בבשר שלו?

https://youtu.be/LpAP9YWtM_w


וכל מה שרציתם לדעת על דב הנמלים הענקי:

https://youtu.be/FEGdHtkHkHI?long=yes
מהו הפנגולין ולמה משמשת לשונו?



הפנגולין (Pangolin) שבאפריקה הוא בעל חיים שחי על עצים ואוכל נמלים וטרמיטים. כמו דוב הנמלים, גם אצלו כלי הציד העיקרי הוא לשון ארוכה והדביקה, שמאפשרת לו להגיע את קיני הנמלים והטרמיטים. לשונו היא הארוכה ביותר ביחס לגודלו!

אבל הלשון הזו היא לא הדבר הכי מרשים בפנגולין. גופו של הפנגולין מכוסה בקשקשים שמאפשרים לו להגן על עצמו. הוא נע מענף לענף בעזרת זנבו הארוך וכך הוא גם מטפס על העצים. כשמתקרב אליו טורף, מתעגל הפנגולין והופך לכדור משוריין ובלתי אכיל.


הנה סרטון שמציג את הפנגולין:

http://youtu.be/gz4HXyxcess


עוד היכרות עם הפנגולין של אפריקה בסביבתו הטבעית:

http://youtu.be/FlbegynQJ6k


בזכות השריון שלו, האריות לא מצליחים לטרוף אותו:

https://youtu.be/9apG1ILx_PY


הדודל שהקדישו לו בגוגל:

https://youtu.be/Q7wTZ0pfzh4


הפנגולין מאפריקה חופר בקיני הנמלים:

http://youtu.be/ThDsJEzbBg4


ומשתכשך בבוץ...

https://youtu.be/LMiYjkG4onM


וסרט תיעודי קצר על הפנגולין:

https://youtu.be/fhdhhhyYpio?long=yes
מהם הטעמים שאנו מרגישים?



הלשון שלנו יודעת לזהות ארבעה סוגי טעמים. כל אחד מהם מזוהה באזור אחר של הלשון שלנו:

את המליחות אנו מרגישים בצידה הקדמי של הלשון, קצת מאחוריו מרגישים מתיקות, בצידי הלשון פנימה מורגש טעמו החמוץ של המזון ובקצה הפנימי של הלשון מורגש הטעם המר.

כיום יש טעם נוסף, חמישי, שהתגלה. קוראים לו "אוממי" (Umami). זוהי מילה שפירושה ביפאנית "טעים". לטעם האוממי אחראי מונוסודיום גלוטמט, שהוא מעצים טעם של תבשילים רבים. המונוסודיום גלוטמט פותח על ידי התעשייה היפאנית כדי לחזק טעמים של דברי מזון.

ומה עם הטעם החריף? - הפתעה.. הטעם החריף אינו טעם כלל, אלא כאב שנגרם מגירוי חזק מדי של אזורי הטעם שבלשון שלנו.


הנה מפת הטעמים על הטעמים ואזורי הלשון ולמה היא לא מדויקת ומייצגת תפיסה מדעית מוטעית (מתורגם):

https://youtu.be/hz6GULbowAk


הטעמים השונים שאנו מזהים בפה:

http://youtu.be/-mZqOimqGC8


פירוט החושים ותפקידם ההישרדותי ואחרי זה בדיקת טעם לאנשים (עברית):

https://youtu.be/LUzvpLs0GwM


סרטון אנימציה שמציג את אזורי הטעם בלשון שלנו:

http://youtu.be/j7GibFhuBmE


והסבר מדעי לבלוטות הטעם שעל הלשון שלנו:

http://youtu.be/klowOsUukG4
מהו משולש סירפינסקי?



משולש שרפינסקי, שנקרא גם ספוג שרפינסקי או משולש סירפינסקי, הוא אחד הפרקטלים המפורסמים. את ההיכרות עימו עשו המתמטיקאים בשנת 1915. המשולש קיבל את שמו מהמתמטיקאי הפולני שתיאר אותו לראשונה, ואצלב שרפינסקי.

משולש שרפינסקי הוא דוגמה מצוינת ופשוטה במיוחד לפרקטל, צורה שמורכבת מעותקים מוקטנים של עצמה, עד אינסוף. הוא בנוי משלושה עותקים שלו שהוקטנו בחצי שוב ושוב.


הנה משולש סרפינסקי שלא נגמר, להדגמת הרקורסיה הפשוטה:

http://youtu.be/QsMvoui5WlQ?t=10s


סרט אפל מתורגם ומדהים על הפרקטלים ומשולש שרפינסקי בתוכם (מתורגם):

https://youtu.be/0C75vRVL5lE


סרטון בגרפיקת מחשב של "משולש סירפינסקי" שנבנה ברקורסיה בתלת-מימד:

http://youtu.be/P5EkdJRtF-4


משולש שרפינסקי מסוכריות של החג הנוצרי המעט מפחיד "ליל כל הקדושים":

http://youtu.be/z8ZWlUamNPI


וכך יוצרים פרקטלים כמו משולש סרפינסקי:

http://youtu.be/XwWyTts06tU?t=1m22s
איזה פתיון יש לצב אליגטור?



אחד הטורפים המפתיעים בטבע הוא צב. כמובן שזה לא הצב הרגיל והשליו שכולנו מכירים, צב שאוכל ירק וצמחים. מדובר בצב טורף ששוכן במים, מצויד בשיניים חדות וצד למחייתו.

שמו צב האליגטור (Alligator snapping turtle) והוא צייד מתוחכם. הוא פשוט שוכב לו על קרקעית הנהרות וממתין לטרף שיבוא אליו וייאכל על ידו.

הסוד שלו הוא פיסת עור בצורה של תולעת, שיוצאת מקצה לשונו. הוא משרבב את ה"תולעת" הזו מעליו ודגים רעבים מנסים ללכוד אותה. אז לוכד הצב את הדגים לתוך פיו ונהנה מהארוחה שלכד.

שמו בא מטעות של מדענים קדומים, שחשבו שהוא הכלאה בין צב לאליגטור, מין של תנין.


הנה נשיכה של צב האליגטור:

http://youtu.be/PYCC_8DDqMM


טורף אבטיח:

http://youtu.be/bgSurkfqXuI


וצב אליגטור במוזיאון:

http://youtu.be/NU5H-q11WhQ
מהם הצפרדעים הדו-חיים?



הם היו כאן עוד לפני הדינוזאורים, אבל היום חלק גדול ממיני הצפרדעים (Frogs) בעולם הם בסכנת הכחדה. מכיוון שהן חיות גם במים וגם ביבשה, הצפרדעים שייכות למשפחת הדו-חיים.

הצפרדע נחשבת לדו-חיים מכיוון שהיא חיה גם במים וגם ביבשה, אבל היא תמיד חייבת לחות על גופה, בכדי לחיות ולהמשיך להתקיים.

כמו כל הדו-חיים, הצפרדעים נולדים כראשנים, יצורים זעירים ובעלי ראש וגוף. בתקופה זו הם יוכלו לחיות רק במים. רק אחרי חודש וחצי עד חודשיים, יעבור הראשן גלגול ויהפוך לצפרדע בוגרת. הזנב ייעלם, יגדלו לו הגפיים (אצלנו היו קוראים להם ידיים ורגליים) והלשון תתארך לאורך של 1/3 מאורך גוף הצפרדע ותשמש לציד מזון. אז הוא גם יוכל לראשונה לחיות על היבשה.


זו הסיבה שצפרדעים הולכים ונכחדים (מתורגם):

https://youtu.be/NvP6j4Dj0VA


עולמם של הצפרדעים:

http://youtu.be/oMFxQsaT274


הלשון הארוכה והמעולה שלהם לציד:

https://youtu.be/hFei1BMFXw0


מחזור החיים של הצפרדעים:

http://youtu.be/_YCpfzl0B4M
איך התגלה ומהו טעם האוממי, הטעם החמישי?



זה קרה במלחמת העולם השנייה. צוותי האספקה שדאגו למזונם של החיילים האמריקאים הבינו מהחיילים שהם מעדיפים את מנות הקרב שנשארו אחרי שהיפנים ברחו. כשחקרו מה במנות הקרב היפאניות עדיף על פני המנות האמריקאיות הם גילו חומר בשם "מונוסדיום גלוטומט". התגלית המרעישה הגיעה מהר מאד לתעשיית המזון האמריקאית שהשתמשה במונוסודיום גלוטומט כדי לשפר בזול את הטעם של המזון המתועש.

אז הסתבר שהתגלית היא של חוקר יפאני בשם קיקונה איקדה, שכבר במאה ה-19 הבין שיש מאכלים הכוללים טעם חדש, שלא נמנה על הטעמים המוכרים. אחרי שחקר את החומצה הגלוטמית, הוא פיתח את המונוסודיום גלוטמט, כדי שיעצים ויחזק את טעמם של תבשילים ומאכלים שונים.

אך רק בשנים האחרונות התגלה שמדובר בעצם בטעם חדש, טעם חמישי, אחרי הטעמים הוותיקים - מלוח, מר, מתוק וחמוץ. זה קרה בשנת 2003, כשמצאו החוקרים את הקולטנים שמזהים את הטעם החדש, בפקעיות הטעם שבלשון האנושית. אז קראו לטעם החדש, שמעניק לאוכל טעם עמוק, מודגש, עשיר ובשרני, בשם "אוּמָמִי" (Umami) הוא הוכר באופן רשמי כטעם החמישי שקיים.

ומה אם נאמר לכם שכולנו מזהים את האוממי בקלות. זה קורה כשאנו אוכלים אוכל חסר טעם, שחסר בו משהו שאיננו יודעים תמיד להגדיר מהו. זהו האוממי שחסר בו. הרבה טבחים יודעים לייצר טעם אוממי, אבל אחרים, שיש להם פחות כישרון - לא יודעים...

פירוש המילה אוּמָמִי הוא ביפאנית "טעים" או "מתובל". יש מאכלים ומוצרי מזון שהם עשירים מטבעם בחומצה הגלוטמית. ביניהם ניתן למצוא צמחים כמו אספרגוס, פטריות, עלי דפנה, עגבניות, סלרי, אצות ורוטב סויה, כמו גם את הבשר הצלוי והגבינות המיושנות. בהרבה מאכלים שקל להתמכר אליהם יש אוממי, ביניהם קטשופ, שמנת מתוקה ועוד.

טעם האוממי נובע מחומצה הנקראת "חומצה גלוטמית". כשהחלבון המצוי במזון מתפרק, משתחררת החומצה הגלוטמית שבו ומעניקה לו את טעם האוממי. אם פעם הפיקו את המונוסודיום גלוטומט מאצות, כיום יודעים להפיקו מכל חלבון מפורק, כולל מחומרים כמו עמילן, קני-סוכר, סוכר תירס וסלק סוכר.


הנה סיפורו של טעם האוממי:

https://youtu.be/TkDYj7a8IAo


עוד על טעם האוממי (עברית):

https://youtu.be/GCBgi9k79Ng?t=7m10s&end=10m5s


הסבר בזק על הטעם החמישי:

https://youtu.be/tSECLr_7kVk


שף שמציג רוטב טבעוני אוממי:

https://youtu.be/BraJQrO8IqM


סרט תיעודי קצר על הטעם החמישי - האוממי:

https://youtu.be/W2xPOZPlxo4?long=yes


והסבר שאין שום רע בריאותי במונוסודיום גלוטמט (עברית):

https://youtu.be/Rei0R4iNf7E?long=yes
איפה יש פרקטלים בטבע?



ודאי היכרתם או קראתם באאוריקה על הפרקטלים, אותן צורות מתמטיות מיוחדות שהתגלו על ידי חוקר הפרקטלים בנואה מנדלברוט והעסיקו חוקרים רבים מתחילת המאה ה-20.

את הפרקטלים ניתן לזהות בכך שיש להם דמיון עצמי. כלומר, כל חלק בהם דומה לדבר השלם. גם בטבע ישנם לא מעט דברים שאם נביט בחלק קטן מהם נגלה את אותה צורה של השלם - בקנה מידה קטן. וגם בחלק הקטן הזה, אם נביט בעזרת זכוכית מגדלת, נוכל לראות שחלקיו שלו דומים גם הם לשלם וחלק הזה וכך זה יכול להמשיך עוד ועוד פנימה. תמיד אותה צורה ושמה...

אז אומרים לכם שכל כך הרבה פרקטלים יש בטבע ואפשר לראותם כמעט בכל מקום. אבל איפה זה בדיוק בכל מקום?

ובכן, בכרובית, בברקים, בריאות, שרכים, מפלים, בפתיתי שלג, בנימי העלה, בענפי העצים, גבישי הקרח, בענני קומולוס, בכלי הדם שלנו, בבועות סבון, בחופי ים מפורצים של פיורדים נורווגיים או בחופי אגמים כמו אגם נאצר שבמצרים, בשוניות אלמוגים במעמקי הים ועד לגלקסיות הענקיות שבחלל.

כן. בטבע נוכל למצוא צורות רבות שיש להן תכונות פרקטליות. דוגמה מפורטת היא לצלם את אורכו של חוף ים ממטוס ולראות שצורתו דומה מאד לזו שנראה בטיול לאורך החוף, כשנביט בפרטים הקטנים שלו. גם מדידת אורכו של קו החוף תגלה לנו דבר מדהים - אורכו הוא בפשטות אינסופי. זה קורה משום שקנה המידה משפיע על המדידה. אם נחשב אורך חוף מתמונת לוויין נקבל אורך קטן בהרבה מזה שיתקבל אם נמדוד את הדרך שעושה נמלה ההולכת לאורכו. הסיבה היא שהשיפולים והשיפועים שחווה הנמלה בקו החוף מאריכים לה את הדרך בטירוף. זה סוג של פרקטל - הנמלה רואה את צורת קו החוף, שהיא זהה לצורה שמצלם הלווים מהחלל.

פרקטלית היא גם הכרובית למשל. אם נחתוך אותה לאורך, נראה שיש בה התפצלויות שיוצרות המון כרוביות קטנות, שבעצמן מתפצלות כל אחת לכרוביות זעירות, שבכל אחת יש כרוביות מיקרוסקופיות והלאה.

בצורה דומה מתפצלות הריאות שלנו או כלי הדם שבגופנו. אבל אתם לא יכולים להביט אל תוך הלב, אז קחו עלה של עץ או שיח ושימו לב לנימים של העלה. נכון שהם מסתעפים ומתפצלים עוד ועוד, כשמכל נים יוצאים נימים קטנים, שמהם יוצאים נימים זעירים וכך הלאה? - גם בכלי הדם שבגופנו יוצאים כך עשרות כלי דם קטנים מכל אחד, בתבנית החוזרת על עצמה שוב ושוב, עד לנימים זעירים ודקיקים במיוחד.


הנה הסבר הפרקטלים שבטבע:

https://youtu.be/Tm0U2VxFd8Q


שלל פרקטלים טבעיים:

https://youtu.be/4IRLvYOZD8A


עוד פרקטלים בטבע:

https://youtu.be/XwWyTts06tU


ואובייקטים טבעיים שהם פרקטלים:

https://youtu.be/dZM45mfJQ40


האם חריף הוא טעם ומה הוא גורם שאנשים אוהבים כל כך?



ממש לא. בניגוד לטעמים שונים, כמו מלוח, חמוץ, מר או אוממי, הטעם החדש שהתגלה, הטעם החריף אינו טעם כלל. חריף הוא כאב שנגרם מגירוי חזק מדי של אזורי הטעם שבלשון שלנו. הוא גורם לפה שלנו לבעור ואם הוא ממש חריף - אפילו לדמעות!

במילים אחרות, החריף לא משפיע על בלוטות הטעם, כמו טעמים של ממש. חריף הוא למעשה תחושת הצריבה, מעין כוויה שנגרמת בקולטני הכאב שעל הלשון. לכן חשיפה למזון חריף, של אזורים אחרים בגוף שאין בהם בלוטות טעם, גם היא גורמת לתחושת צריבה, כאב או חום. אלה תחושות דומות לצריבה החריפה.

פלפל חריף, סחוג, צ'ילי או וואסאבי - מלכי החריפות שבדברי המזון הם משפחת הפלפליים. מבחינה כימית, בפלפלים כמו פלפל צ'ילי או הפלפל הסודאני נמצא מרכיב בשם קפסאיצין. זהו החומר הכימי שנותן את החריפות.

למעשה, מה שמייצר הקפסאיצין שבפלפלים חריפים היא חריפות שגם גורמת לתחושת חום. זוהי עלייה מלאכותית בתחושת החום, שהיא הפוכה לתחושת הקרירות המוכרת בשאיפת אוויר לאחר מציצת מנתול, הנמצא בסוכריות מנתה.


הנה סרטון על ה"טעם" החריף (מתורגם):

http://youtu.be/qD0_yWgifDM


אנשים שמשווים טעמים חריפים:

http://youtu.be/tPj7e_7X14s


ומתיחה חריפה במיוחד:

http://youtu.be/j2N0YRTs2Mw
איך הזיקית משנה את הצבע של גופה?



הזיקית (Chameleon) משנה את צבע העור שלה, בהתאם לסביבה בה היא נמצאת. היא עושה זאת כדי להסוות את עצמה מפני טורפים. יכולתה להחליף צבעים מאפשרת לה להתמזג היטב ברקע שבו היא נמצאת וכך לא רק להגן על עצמה אלא גם להתגנב בעצמה אל הטרף שבו היא מעוניינת.

רצח הזיקית, אגב, הציד מתבצע באמצעות הלשון הארוכה והמהירה שלה. זו נשלחת במהירות הבזק אל החרק שבו היא מעוניינת ולרוב לא מותירה לו שום סיכוי.

הזיקית גם מסוגלת להביט בכל אחת מעיניה לכיוון אחר לחלוטין. שלא כמו כל היונקים האחרים, יש לה שתי עיניים עצמאיות לחלוטין זו מזו. לא נדיר לראות זיקית שעין אחת שלה מביטה קדימה והעין השנייה לצד או אפילו לאחור.

אבל נחזור לצבעים שלה - איך הזיקית מחליפה צבעים כל כך מהר?

בעורה של הזיקית יש תאים קטנים עם פיגמנטים בכמה צבעים והאור משתקף בהם על פי המצב. כשהזיקית משנה מצב רוח או מבחינה בשוני של הגוונים שבהם היא נמצאת, המיקום של הפיגמנטים על עור הזיקית משתנה והצבע הכללי שלה מתאים את עצמו לצבע המשטח שעליו או לידו הזיקית נמצאת.


הנה הסבר על הזיקית (עברית):

https://youtu.be/gRazRR0yqXk


הזיקית המופלאה וצבעיה:

https://youtu.be/KJtaIqahi3I


הזיקית כשהיא צדה באמצעות הלשון:

https://youtu.be/ySCV23UIe_Y


זיקית שמשנה את צבעיה בהגזמה קלה:

http://youtu.be/KMT1FLzEn9I


ההסבר החדש לשינוי הצבעים שלה:

https://youtu.be/SQggDnScsvI


ותת גוונים מדהימים והחלפת צבעים במהירות, כדי להסוות את עצמה:

https://youtu.be/ioblgpA5eTo


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.