» «
לשון
איך בנויה הלשון?



הלשון שלנו היא איבר שרירי שמאפשר לנו לחוש טעם. כ-10,000 פקעיות טעם מכסות את הלשון שלנו וקולטות מולקולות מהמזון שאנו אוכלים. למעשה הן קולטות מולקולות מנוזלים בלבד והרוק הוא שמסייע להיווצרות הנוזלים הללו ולהמסה של המזון המוצק שאיו אוכלים. פקעיות הטעם הללו שולחות מידע למוח וכך אנו חשים הנאה או לא נהנים מטעמו של האוכל שאכלנו.

בני אדם משתמשים בלשון גם לדיבור והפקת צלילים. ישנם עיצורים, צלילי דיבור, שהלשון הכרחית להפקתם. בעיצורים כמו ל, ט או נ, תפקיד הלשון הוא חשוב ביותר. זו ככל הנראה הסיבה שהמושג "לשון" הפך לשם של שפת הדיבור שלנו, כמו שיודעים ילדים הלומדים בבית הספר את מקצוע הלשון.

גם בעלי חיים עושים שימוש בלשון. חתול מנקים את פרוותם מלכלוך בעזרת לשונם. צפרדעים צדים חרקים בעזרת לשונם. במקום להזיע כמונו, כלבים משתמשים בלשון כדי להוריד את חום גופם, באידוי המים מהלשון. וכמובן התוכים, בעלי הלשון העבה, שיכולים בעזרתה להגות מילים.

אגב, סתם שתדעו, ביחס לגודלה, הלשון היא השריר החזק בגופנו!


הנה סרטון על הלשון ותפקידיה:

http://youtu.be/0hwOL91cjwM?t=10s


וכך הלשון מייצרת לנו בין השאר את תחושת הטעם:

http://youtu.be/aP_lwhPMWU8


הסבר נוסף:

http://youtu.be/KuP-Kj7MHes
שפות
מהן השפות שהכי הרבה אנשים מדברים בהן?



יש בעולם מעל 6500 שפות שונות.

מביניהן, השפות הכי מדוברות בעולם הן סינית, אנגלית, ספרדית, ערבית ורוסית. כמות האנשים שמדברים שפות אלה היא הגדולה ביותר מכל שפה אחרת. סין היא המדינה בעלת האוכלוסיה הגדולה בעולם ולכן הסינית היא השפה שמספרית הכי הרבה מדברים בה. אנגלית הפכה במאה ה-20 לשפה הבינלאומית המנצחת ולכן רוב אזרחי העולם שמדברים שפה נוספת מדברים בה.


כך התפתחו שפות העולם:

http://youtu.be/iWDKsHm6gTA
שפות
איך מתפתחות שפות?



התפתחות השפות בעולם היא אחת התופעות המעניינות בתרבות האנושית. מרבית השפות נוצרו משפה-אם אחת, לרוב שפה עתיקה כלשהי. לפיכך משתייכות מרבית שפות העולם למשפחת שפות כלשהי. במשפחת שפות מאוגדות שפות שונות הקשורות זו לזו בזכות אותה השפה האם. משפחות שפות כאלה לדוגמה הן המשפחה האפרו-אסייתית של השפות ומשפחת השפות השמיות.

למול השפות השייכות למשפחות שפה שונות, יש שפות מבודדות. שפות מבודדות הן שפות שאין להן קשרי משפחה כאלה, או שלא נמצאה קרבה ביניהן לבין שפות אחרות. שפה מבודדת כזו היא למשל השפה הבסקית, שמדברים בה הבסקים בספרד. גם שפת בני האיינו שבצפון יפן והשפה הקוריאנית נחשבות מבודדות, שכן לא נמצאו שפות בעלות מאפיינים דומים להן.


כך התפתחו שפות העולם במהלך ההיסטוריה:

http://youtu.be/iWDKsHm6gTA


וכך התפתחו השפות ההינדו-אירופיות:

http://youtu.be/KdQwalCPNAs
האדם הניאנדרטלי
כיצד ומתי נעלם האדם הניאנדרתלי?



על אף שההומו סאפיינס, "האדם הנבון", היה חלש בנתוני גופו מהאדם הניאנדרתלי, אבל הוא שרד והתפתח, לעומת האדם הניאנדרתלי שלא. כיצד זה קרה?

הסיבה המעניינת לניצחון "שלנו" עליהם, היא שהתקשורת בין הניאנדרטלים והלשון שלהם היו פרימיטיביות. משום כך לא הייתה להם יכולת לשתף אחרים בדימיון וברעיונות שעלו בראשם. לכן נעדרו מהחברה הניאנדרתלית מרכיבים כמו סמלים, אמונות ודברים מופשטים. הניאנדרתלים לא יכולים היו לשתף ביניהם רעיונות וליצור קבוצות הפועלות ביחד באופן יעיל ומתואם, כדי להשיג מטרות גדולות ושאפתניות.

לעומתם בני ההומו סאפיינס, בעלי היכולת הסימבולית והחשיבה המופשטת, יצרו בעזרת יכולות אלה בריתות קבוצתיות ופוליטיות, שהלכו והתפתחו, ואיפשרו להם להתפתח כחברה ולהשתלט על העולם. גם היכולת של האדם הנבון לדמיין שיש בעולם רוחות ואלים, שתמיכתם באדם תושג על ידי סגידה להם והעלאת קורבנות, תרמה רבות להתפתחות של קבוצות גדולות מאד של בני אדם. הללו האמינו באלים משותפים ואז המליכו עליהם מלכים, כנציגי האלים על פני האדמה, הם יצרו כלכלות, טכנולוגיה, צבאות, מסחר והלכו והתחזקו כחברה. האמונה המשותפת ברעיונות משותפים והבריתות הללו היו כה משמעותיים שהם הביאו את ההומו סאפיינס להישגים תרבותיים וכלכליים אדירים, עד שהגיעו להישגי המין האנושי שאנו רואים כיום.

וכך, עם יכולת הישרדות פחותה, בקבוצות קטנות יותר וללא יכולת לשלוט בטבע, הלכו הניאנדרתלים ונעלמו, לפני כ-32 אלף שנים. חלקם אולי נטמע בהומו-סאפיינס, המין שהצליח להשתלט על כדור הארץ.


הנה הסבר להיעלמותם של האדם הניאנדרטלי:

https://youtu.be/IoEVYx2plcc


והטענה שהאדם הנבון הוא שהרג אותם:

https://youtu.be/TURxnq-_W3M


והסיפור שלהם:

https://youtu.be/FMc81qpCQ3g

לשון

האדם הניאנדרטלי
למה נעלם האדם הניאנדרטלי בעוד שההומו-סאפיינס שרד?



על אף שההומו סאפיינס היה חלש בנתוני גופו מהאדם הניאנדרתלי, הוא שרד והניאנדרתלי לא. הסיבה המעניינת להיעלמות האדם הניאנדרתלי היא יכולת התקשורת והלשון המוגבלות ששימשו את הניאנדרתלים. כנראה שהכישורים החברתיים הטובים יותר של ההומו סאפיינס, הם שאפשרו את ההתפתחות שלו לעומתם ואת שרידותו בפני שינויים והצרכים המשתנים.

על אף שכנראה לא היו טפשים מההומו סאפיינס (מוחם היה גדול משלו), הייתה לניאנדרתלים תקשורת פרימיטיבית, שלא כללה דמיון ומרכיבים כמו סמלים, אמונות או רעיונות מופשטים. לכן לא יכולים היו לשתף רעיונות וליצור קבוצות הפועלות ביחד באופן יעיל ומתואם, עם כללי התנהגות משתנים ושיתוף פעולה חברתי.

ההומו סאפיינס לעומתם, היה בעל כישורים חברתיים, יכולת סימבולית וחשיבה מופשטת. כך יכולים היו בני ההומו ספיינס לפתח מכשירים וכלים, לתפור בגדים שישמרו עליהם באקלים שנעשה קר יותר ולשפר את כלי הציד שלהם ויכולת השגת המזון. אבל חשוב יותר, הם הקימו מסגרות חברתיות גדולות כמו שבטים ומדינות, גיבשו כללי התנהגות, יצרו תרבויות, דתות ומערכות משפט וממשל, כולם התבססו על הרעיונות המופשטים ויכולות החשיבה היתרות של האדם המודרני.

וכך, בנוסף להשגת מזון והישרדות טובה יותר באקלים משתנה, דווקא היכולת הסימבולית והארגון החברתי שהיא אפשרה להומו ספיינס, היא זו שניצחה את הכוח הפיזי וגודל המוח הניאנדרתלי. וגם בהמשך ההיסטוריה, היא עוד תביא את האדם המודרני להישגים מדהימים ולקדמה האנושית של ימינו.


הנה סיפור ההיעלמות של האדם הניאנדרתלי:

http://youtu.be/kwX7M9ydfRw


השלב האחרון בקיומם של הנאנדרתלים:

http://youtu.be/hpqtZE29qCY


מחקר שהראיה הטובה שלהם היא שלא הפכה את הנאנדרתלים לפקחים כמו ההומו ספיינס:

http://youtu.be/08FXWBIZ3FQ


הנה הדילמות שקשורות במחקר האדם הקדמון:

http://youtu.be/7xOWTdJbnHI
טעם
איך אנו יודעים מה טעים לנו?



כשהלשון שלנו נוגעת באוכל, היא נעזרת בפקעיות הטעם שעליה. פקעיות טעם הן מעין גבשושיות שעוזרות לנו לזהות טעמים שונים. ישנם 4 טעמים: מר, מתוק, מלוח וחמוץ.

לידיעת כולנו - חריף אינו טעם, אלא צריבה!


הנה סרטון הסבר קצר על חוש הטעם:

http://youtu.be/-mZqOimqGC8


הנה סרטון של אמן החושים נמרוד הראל מבצע תרגיל על חוש הטעם של אנשים:

http://youtu.be/a_3e1MTB8h0
מנתול
איך המנטה מקרר את הפה?



מנטה, מנתה, או מנתול (Menthol), הם שמות לתרכובת אורגנית שמייצרים כבר שנים רבות ממיצוי פפרמינט או סוגים של שמני נענע ובעידן המודרני מייצרים אותה גם באופן מלאכותי.

כך, תרכובת שכוללת מנטול בתוכה גורמת לקולטני הקור לחוש בחום מדומה. הללו גורמים לגוף לחוש שהוא בא במגע עם מקור חום שיכול להיות מסוכן והוא מגיב בהתאם, ביצירת רגישות המובילה לתחושת קרירות. חשוב לדעת שלא מציצת סוכריית המנטה, למשל, היא שתגרום לתחושת הקור המוכרת של המנטה. מה שיגרום לרעננות ולתחושת הקור שאנו חשים מהמנתה, היא דווקא שאיפת האוויר פנימה, בפה פתוח, לאחר שהמנטול פעל על קצות העצבים.

למנתול יש גם יכולת אילחוש מקומית. באמצעות המולקולה הזעירה שלו, המתמוססת בשומן, הוא מאפשר טיפול בעצבים שאחראים לתחושה של חום וקור. הוא גם נוגד גירויים שונים ומשום כך משמש ברפואה טבעית.


הנה סרטון על המנתול ותכונותיו המקררות:

https://youtu.be/_CeapQ4KDhk


חומרים שונים מייצרים לנו בפה גם "קירור" כמו במקרה של המנתול וגם שריפה של ממש:

https://youtu.be/qD0_yWgifDM
המהפכה הלשונית
איך קידמה המהפכה הלשונית את האדם?



המהפכה הלשונית החלה לפני כ-70 אלף שנה. בתקופה זו יצא הומו ספיאנס מאפריקה לכיוון אירופה ומזרח אסיה והחל להתפשט בעולם. במהלך התקופה הזו יתפתחו יכולות החשיבה של הומו סאפיינס, בצד יכולות לשוניות מתקדמות. זוהי מהפכת הלשון, שתביא את המין האנושי להישגים בלתי נתפסים, למהפכה המדעית, להתפתחות הטכנולוגית שתביא למהפכה התעשייתית ולעידן המידע.

ככל הנראה התאפשרה המהפכה הלשונית בזכות מזל. מוטציות גנטיות מקריות במבנה המוח האנושי הביאו ליכולות קוגניטיביות, חשיבתיות, חדשות. על אף שגודל או צורת המוח האנושי לא השתנו באותן מוטציות, חוללה שגיאה בשכפול תאי המוח את התקלה המבורכת של הומו סאפיינס - הוא השתדרג, הן ביכולות ודרכי המחשבה שלו והן ביכולת הדיבור שלו. או במילים של בת הזוג שלנו - הוא "התחיל לדבר על זה"..

הן כמויות המידע שמאפשרת התקשורת האנושית והן איכותה קפצו בבת-אחת במהפכת הלשון. מעתה הם יכולים היו לא רק להעביר מידע פשוט, כמו שעושים אורגניזמים רבים (ראו באאוריקה בתגית "תקשורת בעלי חיים"), אלא גם לרכל זה על זה ולדבר על יחסים אנושיים.

אבל מה שיפרוץ את דרכו של האדם הוא הדמיון דווקא. החידוש המופלא ביותר שהביאה הלשון הוא היכולת להעלות ולדון בדברים מופשטים - לדבר על רעיונות ודברים דמיוניים, שאפשרו בדיעבד לארגן חברה אנושית משתנה ומשתכללת, שמבוססת על הסכמות בקבוצות גדולות מאד, בין אנשים שלא בהכרח מכירים זה את זה. אלו רעיונות דמיוניים ומופשטים לחלוטין, כמו מיתוסים, אמונות, הסכמות, כללים, חוקים, מוסר, פילוסופיה וכן הלאה. מהם תתפתח התרבות האנושית ויוולדו השבט, הכלכלה, המלוכה, המדינה, הטכנולוגיה, המדע והמידע. וזו הלשון שתאפשר לאדם לחנך את הדור הבא ועדיין להסתגל לשינויים ותמיד לשתף פעולה, כדי לפרוץ קדימה ובעיקר למעלה.


הנה תרומת השפה והלשון להתפתחות האנושית:

http://youtu.be/QOAhjK6ianY


הנה סיפור המהפכה הלשונית:

http://youtu.be/FbFGmbe1pSA?t=1m59s


האדם הניאנדרתלי דיבר גם הוא אך לשונו הייתה שימושית בלבד:

http://youtu.be/hA3abOKHAtA


טעם נרכש
איך רוכשים טעם נרכש?



טעם נרכש (Acquired Taste) הוא טעם שמתחילים לאהוב רק אחרי שמתרגלים אליו. טעם נרכש זוכה להערכה רק ממי שנחשפו אליו כמה פעמים ולא ממי שלא ניסו אותו, או שהתרחקו ממנו.

בפשטות, טעם שלא טעים לך בפעמים הראשונות אולי, אבל אחרי כן הוא יתפוס אותך ויהיה טעים בהחלט, הוא ככל הנראה טעם נרכש.

בירה, יין, או קפה, למשל, הם טעמים נרכשים. כששותים אותם בפעם הראשונה הם ממש לא טעימים. רק אחרי שמנסים אותם כמה פעמים אפשר להתרגל אליהם ובהמשך גם לרצות לשתות עוד מהם ולאהוב את טעמם.


הנה הסבר על טעם נרכש:

https://youtu.be/TswVWhussKg


סרטון על מזון נא או חי כטעם נרכש:

https://youtu.be/SFYfF-OP0_M


וסוג נוסף של טעם נרכש, בדוריאן, פרי מסריח במיוחד שנחשב לפרי הטעים בעולם:

https://youtu.be/wg5SsMEtfhs
מהם הטעמים שאנו מרגישים?



הלשון שלנו יודעת לזהות ארבעה סוגי טעמים. כל אחד מהם מזוהה באזור אחר של הלשון שלנו:

את המליחות אנו מרגישים בצידה הקדמי של הלשון, קצת מאחוריו מרגישים מתיקות, בצידי הלשון פנימה מורגש טעמו החמוץ של המזון ובקצה הפנימי של הלשון מורגש הטעם המר.

כיום יש טעם נוסף, חמישי, שהתגלה. קוראים לו "אוממי" (Umami). זוהי מילה שפירושה ביפאנית "טעים". לטעם האוממי אחראי מונוסודיום גלוטמט, שהוא מעצים טעם של תבשילים רבים. המונוסודיום גלוטמט פותח על ידי התעשייה היפאנית כדי לחזק טעמים של דברי מזון.

ומה עם הטעם החריף? - הפתעה.. הטעם החריף אינו טעם כלל, אלא כאב שנגרם מגירוי חזק מדי של אזורי הטעם שבלשון שלנו.


הנה סרטון על הטעמים השונים שאנו מזהים:

http://youtu.be/-mZqOimqGC8


הנה סרטון אנימציה שמציג את אזורי הטעם בלשון שלנו:

http://youtu.be/j7GibFhuBmE


הנה הסבר מדעי לבלוטות הטעם שעל הלשון שלנו:

http://youtu.be/klowOsUukG4
מהו משולש סירפינסקי?



משולש שרפינסקי, שנקרא גם ספוג שרפינסקי או משולש סירפינסקי, הוא אחד הפרקטלים המפורסמים. את ההיכרות עימו עשו המתמטיקאים בשנת 1915. המשולש קיבל את שמו מהמתמטיקאי הפולני שתיאר אותו לראשונה, ואצלב שרפינסקי.

משולש שרפינסקי הוא דוגמה מצוינת ופשוטה במיוחד לפרקטל, צורה שמורכבת מעותקים מוקטנים של עצמה, עד אינסוף. הוא בנוי משלושה עותקים שלו שהוקטנו בחצי שוב ושוב.


הנה משולש סרפינסקי שלא נגמר, להדגמת הרקורסיה הפשוטה:

http://youtu.be/QsMvoui5WlQ?t=10s


הנה סרט אפל מתורגם ומדהים על הפרקטלים ומשולש שרפינסקי בתוכם:

https://youtu.be/0C75vRVL5lE


והנה סרטון בגרפיקת מחשב של "משולש סירפינסקי" שנבנה ברקורסיה בתלת-מימד:

http://youtu.be/P5EkdJRtF-4


הנה משולש שרפינסקי מסוכריות של החג הנוצרי המעט מפחיד "ליל כל הקדושים":

http://youtu.be/z8ZWlUamNPI


סרטון שמראה איך יוצרים פרקטלים כמו משולש סרפינסקי:

http://youtu.be/XwWyTts06tU?t=1m22s
מהו הטעם החמישי שנקרא אוממי?



זה קרה במלחמת העולם השנייה. צוותי האספקה שדאגו למזונם של החיילים האמריקאים הבינו מהחיילים שהם מעדיפים את מנות הקרב שנשארו אחרי שהיפנים ברחו. כשחקרו מה במנות הקרב היפאניות עדיף על פני המנות האמריקאיות הם גילו חומר בשם "מונוסדיום גלוטומט". התגלית המרעישה הגיעה מהר מאד לתעשיית המזון האמריקאית שהשתמשה במונוסודיום גלוטומט כדי לשפר בזול את הטעם של המזון המתועש.

אז הסתבר שהתגלית היא של חוקר יפאני בשם קיקונה איקדה, שכבר במאה ה-19 הבין שיש מאכלים הכוללים טעם חדש, שלא נמנה על הטעמים המוכרים. אחרי שחקר את החומצה הגלוטמית, הוא פיתח את המונוסודיום גלוטמט, כדי שיעצים ויחזק את טעמם של תבשילים ומאכלים שונים.

אך רק בשנים האחרונות התגלה שמדובר בעצם בטעם חדש, טעם חמישי, אחרי הטעמים הוותיקים - מלוח, מר, מתוק וחמוץ. זה קרה בשנת 2003, כשמצאו החוקרים את הקולטנים שמזהים את הטעם החדש, בפקעיות הטעם שבלשון האנושית. אז קראו לטעם החדש, שמעניק לאוכל טעם עמוק, מודגש, עשיר ובשרני, בשם "אוּמָמִי" (Umami) הוא הוכר באופן רשמי כטעם החמישי שקיים.

ומה אם נאמר לכם שכולנו מזהים את האוממי בקלות. זה קורה כשאנו אוכלים אוכל חסר טעם, שחסר בו משהו שאיננו יודעים תמיד להגדיר מהו. זהו האוממי שחסר בו. הרבה טבחים יודעים לייצר טעם אוממי, אבל אחרים, שיש להם פחות כישרון - לא יודעים...

פירוש המילה אוּמָמִי הוא ביפאנית "טעים" או "מתובל". יש מאכלים ומוצרי מזון שהם עשירים מטבעם בחומצה הגלוטמית. ביניהם ניתן למצוא צמחים כמו אספרגוס, פטריות, עלי דפנה, עגבניות, סלרי, אצות ורוטב סויה, כמו גם את הבשר הצלוי והגבינות המיושנות. בהרבה מאכלים שקל להתמכר אליהם יש אוממי, ביניהם קטשופ, שמנת מתוקה ועוד.

טעם האוממי נובע מחומצה הנקראת "חומצה גלוטמית". כשהחלבון המצוי במזון מתפרק, משתחררת החומצה הגלוטמית שבו ומעניקה לו את טעם האוממי. אם פעם הפיקו את המונוסודיום גלוטומט מאצות, כיום יודעים להפיקו מכל חלבון מפורק, כולל מחומרים כמו עמילן, קני-סוכר, סוכר תירס וסלק סוכר.


הנה סרטון על טעם האוממי:

https://youtu.be/TkDYj7a8IAo


הסבר בעברית על טעם האוממי:

https://youtu.be/GCBgi9k79Ng?t=7m10s&end=10m5s


הסבר בזק על הטעם החמישי:

https://youtu.be/tSECLr_7kVk


שף שמציג רוטב טבעוני אוממי:

https://youtu.be/BraJQrO8IqM


והנה סרט תיעודי קצר על הטעם החמישי - האוממי:

https://youtu.be/W2xPOZPlxo4?long=yes
מהו הפנגולין ולמה הלשון שלו משמשת?



הפנגולין שבאפריקה הוא בעל חיים שחי על עצים ואוכל נמלים וטרמיטים. כמו דוב הנמלים, גם אצלו כלי הציד העיקרי הוא לשון ארוכה והדביקה, שמאפשרת לו להגיע את קיני הנמלים והטרמיטים. לשונו היא הארוכה ביותר ביחס לגודלו!

גופו של הפנגולין מכוסה בקשקשים שמאפשרים לו להגן על עצמו. הוא נע מענף לענף בעזרת זנבו הארוך וכך הוא גם מטפס על העצים.

כשמתקרב אליו טורף, מתעגל הפנגולין והופך לכדור משוריין ובלתי אכיל.


הנה סרטון שמציג את הפנגולין:

http://youtu.be/gz4HXyxcess


עוד היכרות עם הפנגולין של אפריקה בסביבתו הטבעית:

http://youtu.be/FlbegynQJ6k


בזכות השריון שלו, האריות לא מצליחים לטרוף אותו:

https://youtu.be/9apG1ILx_PY


הדודל שהקדישו לו בגוגל:

https://youtu.be/Q7wTZ0pfzh4


והפנגולין מאפריקה חופר בקיני הנמלים:

http://youtu.be/ThDsJEzbBg4


ומשתכשך בבוץ...

https://youtu.be/LMiYjkG4onM


סרט תיעודי קצר על הפנגולין:

https://youtu.be/fhdhhhyYpio?long=yes
איזה פתיון יש לצב אליגטור?



צב האליגטור (Alligator snapping turtle) הוא ציד מתוחכם. הוא פשוט שוכב לו על קרקעית הנהרות וממתין לטרף שיבוא אליו. הסוד שלו הוא פיסת עור בצורה של תולעת, שיוצאת מקצה לשונו. הוא משרבב את ה"תולעת" הזו מעליו ודגים רעבים מנסים ללכוד אותה. אז לוכד הצב את הדגים לתוך פיו ונהנה מהארוחה שלכד.

שמו בא מטעות של מדענים קדומים, שחשבו שהוא הכלאה בין צב לאליגטור, מין של תנין.


הנה נשיכה מצב האליגטור:

http://youtu.be/PYCC_8DDqMM


התולעת המדומה שבפיו:

http://youtu.be/NPWalCjQ2nQ


הנה צבי אליגטור נשכניים בחצר:

http://youtu.be/R3VlyFmemyI


אוכל אבטיח:

http://youtu.be/bgSurkfqXuI


וצב אליגטור במוזיאון:

http://youtu.be/NU5H-q11WhQ
האם חריף הוא טעם?



ממש לא. בניגוד לטעמים שונים, כמו מלוח, חמוץ, מר או אוממי, הטעם החדש שהתגלה, הטעם החריף אינו טעם כלל. חריף הוא כאב שנגרם מגירוי חזק מדי של אזורי הטעם שבלשון שלנו. הוא גורם לפה שלנו לבעור ואם הוא ממש חריף - אפילו לדמעות!

במילים אחרות, החריף לא משפיע על בלוטות הטעם, כמו טעמים של ממש. חריף הוא למעשה תחושת הצריבה, מעין כוויה שנגרמת בקולטני הכאב שעל הלשון. לכן חשיפה למזון חריף, של אזורים אחרים בגוף שאין בהם בלוטות טעם, גם היא גורמת לתחושת צריבה, כאב או חום. אלה תחושות דומות לצריבה החריפה.

מלכי החריפות שבדברי המזון הם משפחת הפלפליים. בפלפלים כמו פלפל צ'ילי, או הפלפל הסודאני, נמצא מרכיב בשם קפסאיצין, שהוא החומר הכימי שנותן את החריפות. למעשה, מה שמייצר הקפסאיצין שבפלפלים חריפים היא חריפות שגם גורמת לתחושת חום. זוהי עלייה מלאכותית בתחושת החום, שהיא הפוכה לתחושת הקרירות המוכרת בשאיפת אוויר לאחר מציצת מנתול, הנמצא בסוכריות מנתה.


הנה סרטון על הטעם החריף:

http://youtu.be/qD0_yWgifDM


ואנשים שמשווים טעמים חריפים:

http://youtu.be/tPj7e_7X14s


הנה מתיחה חריפה במיוחד:

http://youtu.be/j2N0YRTs2Mw


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.