אליעזר בן-יהודה היה יהודי שחלם להשיב את העברית להיות שפת הדיבור בארץ ישראל, מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

בן יהודה, שנולד ב-1858, החל לעשות שינוי בסביבה של אידיש שהתנכלה לו וראתה בשינוי שעשה פגיעה בעברית הקדושה וגם מרבים שראו בעברית ובחידושיו בעברית, חידושים מלאכותיים שאין לקבל.

בן יהודה גם ייסד את ועד הלשון העברית, הקים וערך את עיתון "הצבי" וחיבר מילון עברי, שנקרא "מילון בן-יהודה".

אליעזר בן יהודה דיבר עם משפחתו בעברית בלבד. בנו, איתמר בן אב"י (ראשי תיבות של אליעזר בן-יהודה) המשיך את דרכו של אביו.

הוא הלך לעולמו בסוף 1922, כשהעברית כבר הפכה לשפה חיה, שפת היום יום של מדינת ישראל העתידית.


הנה אליעזר בן יהודה (עברית):

https://youtu.be/7VoqXbK9qU0


תולדות השפה העברית לילדים (עברית):

https://youtu.be/hfukcWJYoSA


סיפורו של אליעזר בן יהודה (עברית):

http://youtu.be/D2hegtdHEr8


מספרים עליו כדי שאנשים לא יחשבו שבן יהודה הוא רק שם של רחוב (עברית):

https://youtu.be/1scy5xybgZ0


כמה עובדות מרתקות על השפה העברית שהוא החייה (עברית):

https://youtu.be/GJtn07yP02U


בקצרה על בנו של בן יהודה וגורלו בתור הילד דובר העברית הראשון (עברית):

https://youtu.be/WZ9im1zll9o


תכנית חינוכית על תולדותיו של מחייה השפה העברית (עברית):

https://youtu.be/bWVWTcEJXrY?long=yes


הסיפור על האיש שהחליט להחיות את העברית ולהפוך אותה לשפת ישראל (מתורגם):

https://youtu.be/HBiiad9fO-g?long=yes


מה היה קורה אם היינו מדברים בעברית תקנית בנוסח בן יהודה (עברית):

http://youtu.be/GPjWP7dBiVM?long=yes


ואופרת רוק שהוקדשה לו ומבוצעת על ידי ילדים (עברית):

https://youtu.be/83DmZAUzyTs?long=yes

על פי האקדמיה ללשון עברית ניתן לומר ולכתוב את שניהם, גם בסיומת ־ִים וגם בסיומת ־ִיִּים, אבל ההקשר צריך להיות נכון.

אמריקנים, צרפתים, סינים וכדומה - הם שמות עצם. אלו מיוחסים רק לבני-אדם.

אבל כשמדובר בשם תואר, כמו במקרה של 'אינטרסים אמריקניים', אז צריכים להיות שני יודים. אלו יכולים להיות מוצמדים לכל דבר, גם לבני אדם הן לשמות עצם אחרים, אבל לרוב משתמשים בהם במקרה שלא מתייחסים לבני אדם, כמו אינטרסים אמריקניים, או כספים אמריקניים.

הסיבה היא שכשמדובר בכינויי הייחוס לעמים, כמו במקרה של ספרדי או יווני, ובהשתייכות לקבוצה, כמו במקרה של מזרחי או חרדי - אלו יכולים להיות גם שמות תואר וגם שמות עצם.

המילה אָמָּן נכתבת בקמץ קטן, מה שאומר שיש להגות אותה אוֹמָּן. לגבי כתיבה האקדמיה היום ממליצה לכתוב בניקוד מלא כלומר אומן.

אבל האם האָמָּן, שהוגים בכלל אוֹמָּן, הוא שונה מאוּמָּן, שהוגים ב-U ולא ב-O?

אז כן - הראשון, האָמָּן, הוא מי שיוצר יצירות אמנות מקוריות, דוגמת צייר או פסל. השני, לעומתו, האוּמָּן, הוא בעל מלאכה שיש לו ידע מקצועי נרחב. הוא עוסק בדרך כלל בתחום של מלאכת יד עדינה והוא מומחה בתחום המקצועי ובביצוע המדוייק והיפה שלו.

אז לסיכום אמן שהוגים אוֹמָּן, הוא שונה מהאוּמָּן, אבל שניהם עושים דברים מצוינים.

האם התלבטתם איך לפסק רשימות שהסעיפים באים בהן בשורות נפרדות? - אאוריקה מסתכלת כאן על האקדמיה ללשון עברית, שלא קבעה כללים בנושא ולכן תוכלו לעשות כרצונכם.

פריטים קצרים בשורות נפרדות - ההמלצה שלנו ושל האקדמיה היא ללא פיסוק.

סעיפים ארוכים ופריטים שנראים כמשפטים - נקודה בסוף כל אחד מן הפריטים אפשרית או נקודה-פסיק בסוף כל פריט, ואחרי הפריט האחרון נקודה.

אך בכל מקרה, הההחלטה כיצד לפסק הושארה לשיקול הדעת של הכותב והעורך, לפי העניין והסגנון שלהם.

ההגיים, אותם קולות וצלילים היוצאים מפינו, נחלקים לשתי קבוצות: העיצורים והתנועות.

מה מבדיל בין עיצורים לתנועות? - כשהוגים את העיצורים, נעצר זרם האוויר ונחסם בחלל הפה. למשל האות פ שנעצרת בשפתיים או האות ש שנעצרת עם הלשון. בהגיית התנועות לעומת זאת, נע האוויר וזורם בלי הפרעה ועצירה, היישר מהריאות דרך חלל הפה החוצה. כך למשל אנו הוגים תנועות כמו "אי" (מנוקדת בחיריק) או או (שמנוקדת בחולם).

עיצור ותנועה ביחד מרכיבים את ההברה. הברה היא עיצור ותנועה ביחד.


כך המציאו היוונים הקדמונים את התנועות:

https://youtu.be/gL18gFhRwq4


הנה סרטון על העיצור והתנועה:

https://youtu.be/vLfwUOBKPRE


שמציג את העיצורים:

http://youtu.be/Cx1iEwpiLHc

יש לכתוב דוגמה, גרסה וסדנה ולא את המילים עם סיומות של א, כמו דוגמא או גרסא.

האקדמיה ללשון עברית קבעה זאת ונימקה בכך שצריך לכתוב עם סיומת באות ה"א, גם במילים שמקורן בשפה הארמית, כמו משכנתה, אסמכתה ושאילתה.

צורת הרבים היא תוכל להיות עם א' או בלי, כמו במקרה של דוגמאות ודוגמות, ששתיהן נכונות, או עִסְקָאוֹת ועֲסָקוֹת.