שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
אומרים אמן או אומן?
המילה אָמָּן נכתבת בקמץ קטן, מה שאומר שיש להגות אותה אוֹמָּן. לגבי כתיבה האקדמיה היום ממליצה לכתוב בניקוד מלא כלומר אומן.
אבל האם האָמָּן, שהוגים בכלל אוֹמָּן, הוא שונה מאוּמָּן, שהוגים ב-U ולא ב-O?
אז כן - הראשון, האָמָּן, הוא מי שיוצר יצירות אמנות מקוריות, דוגמת צייר או פסל. השני, לעומתו, האוּמָּן, הוא בעל מלאכה שיש לו ידע מקצועי נרחב. הוא עוסק בדרך כלל בתחום של מלאכת יד עדינה והוא מומחה בתחום המקצועי ובביצוע המדוייק והיפה שלו.
אז לסיכום אמן שהוגים אוֹמָּן, הוא שונה מהאוּמָּן, אבל שניהם עושים דברים מצוינים.
האם אומרים חיילים אמריקנים או אמריקניים?
על פי האקדמיה ללשון עברית ניתן לומר ולכתוב את שניהם, גם בסיומת ־ִים וגם בסיומת ־ִיִּים, אבל ההקשר צריך להיות נכון.
אמריקנים, צרפתים, סינים וכדומה - הם שמות עצם. אלו מיוחסים רק לבני-אדם.
אבל כשמדובר בשם תואר, כמו במקרה של 'אינטרסים אמריקניים', אז צריכים להיות שני יודים. אלו יכולים להיות מוצמדים לכל דבר, גם לבני אדם הן לשמות עצם אחרים, אבל לרוב משתמשים בהם במקרה שלא מתייחסים לבני אדם, כמו אינטרסים אמריקניים, או כספים אמריקניים.
הסיבה היא שכשמדובר בכינויי הייחוס לעמים, כמו במקרה של ספרדי או יווני, ובהשתייכות לקבוצה, כמו במקרה של מזרחי או חרדי - אלו יכולים להיות גם שמות תואר וגם שמות עצם.
איך החייה בן יהודה את השפה העברית העתיקה?
אליעזר בן-יהודה היה יהודי שחלם להשיב את העברית להיות שפת הדיבור בארץ ישראל, מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
בן יהודה, שנולד ב-1858, החל לעשות שינוי בסביבה של אידיש שהתנכלה לו וראתה בשינוי שעשה פגיעה בעברית הקדושה וגם מרבים שראו בעברית ובחידושיו בעברית, חידושים מלאכותיים שאין לקבל.
בן יהודה גם ייסד את ועד הלשון העברית, הקים וערך את עיתון "הצבי" וחיבר מילון עברי, שנקרא "מילון בן-יהודה".
אליעזר בן יהודה דיבר עם משפחתו בעברית בלבד. בנו, איתמר בן אב"י (ראשי תיבות של אליעזר בן-יהודה) המשיך את דרכו של אביו.
הוא הלך לעולמו בסוף 1922, כשהעברית כבר הפכה לשפה חיה, שפת היום יום של מדינת ישראל העתידית.
הנה אליעזר בן יהודה (עברית):
https://youtu.be/7VoqXbK9qU0
סיפורו של אליעזר בן יהודה (עברית):
http://youtu.be/D2hegtdHEr8
מספרים עליו כדי שאנשים לא יחשבו שבן יהודה הוא רק שם של רחוב (עברית):
https://youtu.be/1scy5xybgZ0
בקצרה על בנו של בן יהודה וגורלו בתור הילד דובר העברית הראשון (עברית):
https://youtu.be/WZ9im1zll9o
תכנית חינוכית על תולדותיו של מחייה השפה העברית (עברית):
https://youtu.be/bWVWTcEJXrY?long=yes
הסיפור על האיש שהחליט להחיות את העברית ולהפוך אותה לשפת ישראל (מתורגם):
https://youtu.be/HBiiad9fO-g?long=yes
מה היה קורה אם היינו מדברים בעברית תקנית בנוסח בן יהודה (עברית):
http://youtu.be/GPjWP7dBiVM?long=yes
ואופרת רוק שהוקדשה לו ומבוצעת על ידי ילדים (עברית):
https://youtu.be/83DmZAUzyTs?long=yes
האם לשים נקודות בסוף פריטי רשימה?
האם התלבטתם איך לפסק רשימות שהסעיפים באים בהן בשורות נפרדות? - אאוריקה מסתכלת כאן על האקדמיה ללשון עברית, שלא קבעה כללים בנושא ולכן תוכלו לעשות כרצונכם.
פריטים קצרים בשורות נפרדות - ההמלצה שלנו ושל האקדמיה היא ללא פיסוק.
סעיפים ארוכים ופריטים שנראים כמשפטים - נקודה בסוף כל אחד מן הפריטים אפשרית או נקודה-פסיק בסוף כל פריט, ואחרי הפריט האחרון נקודה.
אך בכל מקרה, הההחלטה כיצד לפסק הושארה לשיקול הדעת של הכותב והעורך, לפי העניין והסגנון שלהם.
מה ההבדלים בין עיצורים לתנועות?
ההגיים, אותם קולות וצלילים היוצאים מפינו, נחלקים לשתי קבוצות: העיצורים והתנועות.
מה מבדיל בין עיצורים לתנועות? - כשהוגים את העיצורים, נעצר זרם האוויר ונחסם בחלל הפה. למשל האות פ שנעצרת בשפתיים או האות ש שנעצרת עם הלשון. בהגיית התנועות לעומת זאת, נע האוויר וזורם בלי הפרעה ועצירה, היישר מהריאות דרך חלל הפה החוצה. כך למשל אנו הוגים תנועות כמו "אי" (מנוקדת בחיריק) או או (שמנוקדת בחולם).
עיצור ותנועה ביחד מרכיבים את ההברה. הברה היא עיצור ותנועה ביחד.
כך המציאו היוונים הקדמונים את התנועות:
https://youtu.be/gL18gFhRwq4
הנה סרטון על העיצור והתנועה:
https://youtu.be/vLfwUOBKPRE
שמציג את העיצורים:
http://youtu.be/Cx1iEwpiLHc
האם כותבים דוגמה או דוגמא?
יש לכתוב דוגמה, גרסה וסדנה ולא את המילים עם סיומות של א, כמו דוגמא או גרסא.
האקדמיה ללשון עברית קבעה זאת ונימקה בכך שצריך לכתוב עם סיומת באות ה"א, גם במילים שמקורן בשפה הארמית, כמו משכנתה, אסמכתה ושאילתה.
צורת הרבים היא תוכל להיות עם א' או בלי, כמו במקרה של דוגמאות ודוגמות, ששתיהן נכונות, או עִסְקָאוֹת ועֲסָקוֹת.
מה הסיפור של נקודה ופסיק?
נקודה ופסיק (semicolon) הוא סימן קצת מוזר, שרבים לא מבינים בדיוק מה הוא עושה.
הסימן התמוה הזה, שלא החליט מהו בדיוק, האם הוא נקודה או שהוא פסיק? ואולי הוא בסוג של משבר זהות?
אז כן, נקודה ופסיק (;) הוא סימן פיסוק שכשמו כן הוא - סימן המסמן עצירה, אבל כזו שהיא חלשה מהעצירה המשמעותית מאוד של נקודה ומנגד - חזקה מהעצירה הרפה יותר של הפסיק.
#מקרים ודוגמאות
מסתבר שנקודה-פסיק יודע בדיוק למה הוא טוב. במיוחד תראו שמשתמשים בו כמה מקרים:
1. למשל, בהפרדה בין צירופים הקשורים זה לזה, אבל גם נפרדים ועומדים בפני עצמם. למשל בתודה כתובה לאנשים ולגופים שעזרו בפרויקט או מבצע מסוים:
"תודה לשלום מהמתנ"ס, שתרם לנו את האולם; למשתתפי חוג הסייבר, שפרצו למחשב של הרמטכ"ל האיראני; לפקידי המס, שליוו אותי ולא משו מצדי גם כשהיה קשה; להורים היקרים שלי, שתרמו לי מלוא החופן גנים; לזוגתי, שהזכירה לי תמיד בשביל מי אני עובד קשה, ולכל מי שלא זכרתי להזכיר ותרם משהו לתודות המנוסח כל כך הזה."
2. להפרדה בין סעיפים המובאים בשורה רצופה ולא בשורות נפרדות. לדוגמה:
" יש כמה סיבות לנסיעה שלי לירח: 1. להכיר בחורות; 2. להשתזף היטב; 3. להתאמן על קפיצות של 6 מטרים."
3. נקודה ופסיק (;) יבואו בין משפטים עצמאיים הקשורים אחד לשני בקשר הדוק. הנה כך:
" ברור היה לה שהיא צריכה לדווח עליו למורה; כשהתלמידים האחרים יעבירו להנהלה את מה שהוא עשה, היא תצטער על הספק שהיה לה לעשות זאת."
הנה התפקיד של נקודה-פסיק (מתורגם):
https://youtu.be/th-zyfvwDdI
המילה אָמָּן נכתבת בקמץ קטן, מה שאומר שיש להגות אותה אוֹמָּן. לגבי כתיבה האקדמיה היום ממליצה לכתוב בניקוד מלא כלומר אומן.
אבל האם האָמָּן, שהוגים בכלל אוֹמָּן, הוא שונה מאוּמָּן, שהוגים ב-U ולא ב-O?
אז כן - הראשון, האָמָּן, הוא מי שיוצר יצירות אמנות מקוריות, דוגמת צייר או פסל. השני, לעומתו, האוּמָּן, הוא בעל מלאכה שיש לו ידע מקצועי נרחב. הוא עוסק בדרך כלל בתחום של מלאכת יד עדינה והוא מומחה בתחום המקצועי ובביצוע המדוייק והיפה שלו.
אז לסיכום אמן שהוגים אוֹמָּן, הוא שונה מהאוּמָּן, אבל שניהם עושים דברים מצוינים.
על פי האקדמיה ללשון עברית ניתן לומר ולכתוב את שניהם, גם בסיומת ־ִים וגם בסיומת ־ִיִּים, אבל ההקשר צריך להיות נכון.
אמריקנים, צרפתים, סינים וכדומה - הם שמות עצם. אלו מיוחסים רק לבני-אדם.
אבל כשמדובר בשם תואר, כמו במקרה של 'אינטרסים אמריקניים', אז צריכים להיות שני יודים. אלו יכולים להיות מוצמדים לכל דבר, גם לבני אדם הן לשמות עצם אחרים, אבל לרוב משתמשים בהם במקרה שלא מתייחסים לבני אדם, כמו אינטרסים אמריקניים, או כספים אמריקניים.
הסיבה היא שכשמדובר בכינויי הייחוס לעמים, כמו במקרה של ספרדי או יווני, ובהשתייכות לקבוצה, כמו במקרה של מזרחי או חרדי - אלו יכולים להיות גם שמות תואר וגם שמות עצם.
אליעזר בן-יהודה היה יהודי שחלם להשיב את העברית להיות שפת הדיבור בארץ ישראל, מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
בן יהודה, שנולד ב-1858, החל לעשות שינוי בסביבה של אידיש שהתנכלה לו וראתה בשינוי שעשה פגיעה בעברית הקדושה וגם מרבים שראו בעברית ובחידושיו בעברית, חידושים מלאכותיים שאין לקבל.
בן יהודה גם ייסד את ועד הלשון העברית, הקים וערך את עיתון "הצבי" וחיבר מילון עברי, שנקרא "מילון בן-יהודה".
אליעזר בן יהודה דיבר עם משפחתו בעברית בלבד. בנו, איתמר בן אב"י (ראשי תיבות של אליעזר בן-יהודה) המשיך את דרכו של אביו.
הוא הלך לעולמו בסוף 1922, כשהעברית כבר הפכה לשפה חיה, שפת היום יום של מדינת ישראל העתידית.
הנה אליעזר בן יהודה (עברית):
https://youtu.be/7VoqXbK9qU0
סיפורו של אליעזר בן יהודה (עברית):
http://youtu.be/D2hegtdHEr8
מספרים עליו כדי שאנשים לא יחשבו שבן יהודה הוא רק שם של רחוב (עברית):
https://youtu.be/1scy5xybgZ0
בקצרה על בנו של בן יהודה וגורלו בתור הילד דובר העברית הראשון (עברית):
https://youtu.be/WZ9im1zll9o
תכנית חינוכית על תולדותיו של מחייה השפה העברית (עברית):
https://youtu.be/bWVWTcEJXrY?long=yes
הסיפור על האיש שהחליט להחיות את העברית ולהפוך אותה לשפת ישראל (מתורגם):
https://youtu.be/HBiiad9fO-g?long=yes
מה היה קורה אם היינו מדברים בעברית תקנית בנוסח בן יהודה (עברית):
http://youtu.be/GPjWP7dBiVM?long=yes
ואופרת רוק שהוקדשה לו ומבוצעת על ידי ילדים (עברית):
https://youtu.be/83DmZAUzyTs?long=yes
האם התלבטתם איך לפסק רשימות שהסעיפים באים בהן בשורות נפרדות? - אאוריקה מסתכלת כאן על האקדמיה ללשון עברית, שלא קבעה כללים בנושא ולכן תוכלו לעשות כרצונכם.
פריטים קצרים בשורות נפרדות - ההמלצה שלנו ושל האקדמיה היא ללא פיסוק.
סעיפים ארוכים ופריטים שנראים כמשפטים - נקודה בסוף כל אחד מן הפריטים אפשרית או נקודה-פסיק בסוף כל פריט, ואחרי הפריט האחרון נקודה.
אך בכל מקרה, הההחלטה כיצד לפסק הושארה לשיקול הדעת של הכותב והעורך, לפי העניין והסגנון שלהם.
לשון עברית
ההגיים, אותם קולות וצלילים היוצאים מפינו, נחלקים לשתי קבוצות: העיצורים והתנועות.
מה מבדיל בין עיצורים לתנועות? - כשהוגים את העיצורים, נעצר זרם האוויר ונחסם בחלל הפה. למשל האות פ שנעצרת בשפתיים או האות ש שנעצרת עם הלשון. בהגיית התנועות לעומת זאת, נע האוויר וזורם בלי הפרעה ועצירה, היישר מהריאות דרך חלל הפה החוצה. כך למשל אנו הוגים תנועות כמו "אי" (מנוקדת בחיריק) או או (שמנוקדת בחולם).
עיצור ותנועה ביחד מרכיבים את ההברה. הברה היא עיצור ותנועה ביחד.
כך המציאו היוונים הקדמונים את התנועות:
https://youtu.be/gL18gFhRwq4
הנה סרטון על העיצור והתנועה:
https://youtu.be/vLfwUOBKPRE
שמציג את העיצורים:
http://youtu.be/Cx1iEwpiLHc
יש לכתוב דוגמה, גרסה וסדנה ולא את המילים עם סיומות של א, כמו דוגמא או גרסא.
האקדמיה ללשון עברית קבעה זאת ונימקה בכך שצריך לכתוב עם סיומת באות ה"א, גם במילים שמקורן בשפה הארמית, כמו משכנתה, אסמכתה ושאילתה.
צורת הרבים היא תוכל להיות עם א' או בלי, כמו במקרה של דוגמאות ודוגמות, ששתיהן נכונות, או עִסְקָאוֹת ועֲסָקוֹת.
נקודה ופסיק (semicolon) הוא סימן קצת מוזר, שרבים לא מבינים בדיוק מה הוא עושה.
הסימן התמוה הזה, שלא החליט מהו בדיוק, האם הוא נקודה או שהוא פסיק? ואולי הוא בסוג של משבר זהות?
אז כן, נקודה ופסיק (;) הוא סימן פיסוק שכשמו כן הוא - סימן המסמן עצירה, אבל כזו שהיא חלשה מהעצירה המשמעותית מאוד של נקודה ומנגד - חזקה מהעצירה הרפה יותר של הפסיק.
#מקרים ודוגמאות
מסתבר שנקודה-פסיק יודע בדיוק למה הוא טוב. במיוחד תראו שמשתמשים בו כמה מקרים:
1. למשל, בהפרדה בין צירופים הקשורים זה לזה, אבל גם נפרדים ועומדים בפני עצמם. למשל בתודה כתובה לאנשים ולגופים שעזרו בפרויקט או מבצע מסוים:
"תודה לשלום מהמתנ"ס, שתרם לנו את האולם; למשתתפי חוג הסייבר, שפרצו למחשב של הרמטכ"ל האיראני; לפקידי המס, שליוו אותי ולא משו מצדי גם כשהיה קשה; להורים היקרים שלי, שתרמו לי מלוא החופן גנים; לזוגתי, שהזכירה לי תמיד בשביל מי אני עובד קשה, ולכל מי שלא זכרתי להזכיר ותרם משהו לתודות המנוסח כל כך הזה."
2. להפרדה בין סעיפים המובאים בשורה רצופה ולא בשורות נפרדות. לדוגמה:
" יש כמה סיבות לנסיעה שלי לירח: 1. להכיר בחורות; 2. להשתזף היטב; 3. להתאמן על קפיצות של 6 מטרים."
3. נקודה ופסיק (;) יבואו בין משפטים עצמאיים הקשורים אחד לשני בקשר הדוק. הנה כך:
" ברור היה לה שהיא צריכה לדווח עליו למורה; כשהתלמידים האחרים יעבירו להנהלה את מה שהוא עשה, היא תצטער על הספק שהיה לה לעשות זאת."
הנה התפקיד של נקודה-פסיק (מתורגם):
https://youtu.be/th-zyfvwDdI
