ברוב המקומות בעולם נחשב התיקן, מה שרובנו מכנים מקק (cockroach), לבעל חיים דוחה, שחי בזוהמה ובביוב, נושא מחלות והדבר האחרון שאנשים חושבים זה על אכילתו.

אבל בסין כמו בסין... שם לא אוכלים רק מאכלים מוזרים כמו מלפפוני ים, טופו מבאיש, נחשים, לטאות וכוכבי ים, אלא גם קונים גלולות שיוצרו ממקקים מרוסקים ומבטיחות להתמודד עם מחלות בכבד, בלב ובבטן. אחד המגדלים המוכרים בסין, כפרי בשם וואנג פומינג, מוכר טונות של מקקים טחונים לתעשיית התרופות הסינית. הוא עצמו, כמו סינים רבים, לא נרתע מלעיסה של מקקים חיים. מעדן של ממש נחשב בעיניו המקק, כשהוא מטוגן בשמן בוטנים.

פומינג, אחד המפורסמים והגדולים שבין מגדלי המקקים הסינים הללו, שאמנם מתפרנס כרגע מאבקות מקקים לשוק הרפואי, אבל עובד על חטיף מקקים איכותי, טעים ועשיר בפרוטאין, שהוא מבטיח יום אחד לשווק לשוק הסיני.

אגב, זה קצת אירוני שיאכלו אותם בהתלהבות שכזו, במיוחד כשנזכרים שמקקים הם בעלי חיים שיכולים לחיות בלי שום בעיה, למשך יותר מחודש, ללא אוכל. הם גם יכולים לשרוד בלי מים, למשך שבוע לפחות...


חווה בסין לגידול מקקים:

https://youtu.be/AJZBpzgFCe8


כך מטגנים מקקים ואוכלים:

https://youtu.be/lNL6Bqawua4?t=1m52s


והנה המקקים, בתור מזון העתיד בעולם (עברית):

https://youtu.be/dy4etIW5zec

בשנים האחרונות כבשה את הרשת נלה זיסר, דוגמנית ומלכת היופי של ניו זילנד. זיסר שמתנסה לעיני ממנויי ערוץ היוטיוב שלה באכילת מאכלים דוחים במיוחד או בכמויות בלתי נתפסות עד הגזמה, אכלה 10 עקרבים לעיני המצלמות ויצאה מזה בחיים.

במקום אחר בעולם, הצליח מג'דל מאלכי, צעיר סעודי עוטה כפיה, לשבור שיא גינס. הוא אכל לעיני המצלמה 22 עקרבים חיים בתוך 10 שניות!

אבל בארצות שונות במזרח הרחוק מהווה אכילת עקרבים מטוגנים עניין יומיומי ולא מסעיר במיוחד. בדוכני רחוב בכל פינה ניתן למצוא דוכנים של שרצים מטוגנים, שניתן לרכוש משופדים על מקל. בתאילנד ובסין למשל, מתענגים ההמונים שיוצאים לבלות ברחוב, על שיפודי עקרבים פריכים, מתובלים היטב ומטוגנים נכון.

מעדן מתוק, שתיירים רבים פגשו בשווקים של תאילנד, הוא עקרבים שחורים מצופים סוכר, שנמכרים כשהם משופדים כמו מרשמלו, על שיפודים מעץ.

אם זה נשמע לכם תמוה ומגעיל, כדאי לדעת שבעולם המערבי מקדמים כיום את אכילת השרצים הללו, כמו גם מיני חרקים רבים. הטענה שהוכחה במחקרי תזונה ובריאות, היא שהערכים התזונתיים של כל אלה הם גבוהים מאד. בנוסף, אכילתם לא תפגע בסביבה כמו אכילת בשר ותאזן את כמויות החרקים והשרצים בעולם.


כך אוכלים עקרבים בסין:

https://youtu.be/TTMJ0Ku2FO8


הכנת עקרבים ומקקים במזרח הרחוק:

https://youtu.be/jw8LcSGuC5s


קונים "ממתקי שרצים" בסין:

https://youtu.be/8yzO-1MJZSM


יש מי שאוכלים אותם חיים:

https://youtu.be/LdceFN7l3_g


וכך נראית מלכת היופי שאוכלת עקרבים במהירות שיא:

https://youtu.be/rLQDS4Ak45Y

אכילת אויסטרים, צדפות בלעז, נחשבת על ידי רבים לתענוג קולינרי גדול. כדי ליהנות מטעמו של האויסטר יש לאכול אותו חי וטרי. אמנם יש מנות של אויסטרים לא חיים ומוקרמים, אבל רבים אוהבים אותם חיים ולא מוכנים לשום פשרה בעניין. בישול האויסטרים, הם אומרים, נוטל מהם את ניחוח הים הכל כך-משמעותי בסך הטעמים.

אויסטרים הם רכיכות בעלי צדפה שנראית מבחוץ כמו אבנים משוננות. במדינות רבות הם נחשבים למעדן של ממש. במסעדות הם נמכרים, בדרך כלל, על גבי מגש עם קרח, עם פלח לימון, בתריסרים או בחצאי-תריסרים. אחרי שזולפים כמה טיפות לימון על האויסטר, נוגסים שתיים שלוש נגיסות מהאויסטר ובולעים אותו. הנגיסות הללו, רגע לפני שבולעים אותו, יביאו את האויסטר לשחרר את הטעמים המיוחדים שלו.

נהוג לאכול אויסטרים בעיקר בחורף או כמו שאומרים באירופה - בחודשים שבשמם ישנה האות "ר", כמו בפטמבר, אוקטובר, נובמבר, דצמבר, ינואר פברואר, מרץ ואפריל. אלו ברוב המקרים חודשים קרים יחסית, מה שאומר שגם המים בהם קרים במיוחד והאויסטרים מגיעים בהם לשיא איכותם הקולינרית (למאכל). בעידן המקררים החשמליים ניתן לאכול אויסטרים כל השנה, אבל הנוהג כל כך התקבע עד שמסעדות רבות פותחות את דוכני האויסטרים שלהן בחוץ רק בחודשי ה"ר" המסורתיים לאכילתם.

נראה שאכילת אויסטרים החלה כבר בראשית התקופה הרומית, לפחות באנגליה ובצרפת. עד המאה ה-19 הם נחשבו למזון זול ועממי, כמעט אוכל עניים. אבל במהלך המאה ה-20 מעמדם של האויסטרים עלה וביותר ויותר מדינות הם הפכו למעדן יוקרה.

סין וצרפת הן היום מגדלות האויסטרים הגדולות בעולם. אם פעם שלו אותם מהים, כיום מגיעים מרבית האויסטרים לשוק, מאלפי חוות לגידול אויסטרים שהוקמו בים, כדי לספק את הדרישה ההולכת וגוברת לטעמם.


כך אוכלים צדפות עם לימון:

https://youtu.be/bWiNGMedHzs


מתכון לצדפות טעימות:

https://youtu.be/mK3UAvZZswM


תחרות אכילת האויסטרים:

https://youtu.be/vuQ1PpkDOUA


מיסטר בין מנסה לאכול אויסטרים בצרפת:

https://youtu.be/p-2isH-SgHA


והצדפות שאוכלים בווייטנאם:

https://youtu.be/ejyHBBJZTds?long=yes

מטרנטולות מטוגנות ועד עכבישים בטיגון עמוק, אכילת עכבישים במזרח הרחוק היא להיט לא קטן. בקמבודיה, למשל, קוקטייל עכבישים הוא להיט ענק. מדובר על כוס יין אורז מקומי, שבתוכה עכביש טרנטולה ענק, מעדן אהוב במיוחד שהדובדבן האמיתי בו הוא העכביש האכיל בכבודו ובעצמו.

אל תוך הקוקטייל הזה, הכולל משקה ופירות, מושלך לפני ההגשה טרנטולה ענקי וחי והמשקה מוגש לשותים. הקמבודים גורסים שאכילה של עכבישים כאלו היא טובה לפעילות הלב ולחשק.

אנשים ששתו את הקוקטייל הזה מעידים שהטרנטולה בסוף היא טעימה. מישהו שאכל את הרגליים שלו, העיד שהן היו מתוקות וקראנצ'יות...

תיירים מערביים מוצאים עניין בטיולי אוכל ובקמבודיה הם כבר מובלים בידי נהגי טוק-טוק מקומיים לאתרי הציד של הטרנטורלות. בסוף הסיורים הללו הם גם טועמים מהקוקטייל ומחווים את דעתם.

אז בין עכבישים מטוגנים לקוקטייל טרנטולות - יכול להיות שהם יודעים משהו שאנחנו לא?


כך אוכלים עכבישים:

https://youtu.be/7SAmjzWbg7c


בתאילנד ובקמבודיה אוכלים עכבישי טרנטולה בתאווה:

https://youtu.be/663y8_mYCTg


השף גורדון ראמזי שהחליט לטעום גם הוא:

https://youtu.be/9Z_UndhO2ME


וזוג שהחליט לטעום מהכל:

https://youtu.be/nvYXersXSdw

חלזונות ושבלולים (Snails) משמשים חומר מאכל ובסיס למעדני תאווה של ממש. כבר מימי קדם אהבו הקדמונים לאכול אותם וברחבי העולם כולו יש גם תרבויות שלא מתחברים לאכילתם ו"מרגישים שזה מגעיל" ותרבויות שמאכלי תאווה מרכזיים שלהם מבוססים על חלזונות ושבלולים.

בפורטוגל, למשל, החלזונות פופולריים מאוד. אלפי טונות של חלזונות נאכלים שם בכל שנה. בין השאר מוגשים שם לשולחנות שיפודי חלזונות בגריל, לצד תבשילי חלזונות שהפורטוגלים אוכלים עם צ'וריסו ועשבי תיבול.

בספרד השכנה צולים אותם בתוך הקונכייה, על גריל, או מגישים אותם ברוטב עגבניות ושום.

בגרמניה ובבלגיה החלזונות מוגשים במרקים. הראשונה אהוב מאוד מרק היער השחור הסמיך, שבתוכו צפים לא מעט חלזונות. בבלגיה השכנה הם מוגשים בתוך מרק הנמכר ברחוב, כאוכל רחוב מן השורה.

בדרום אפריקה מגישים חלזונות מעושנים וביוון מגישים לשולחן חלזונות שטוגנו בשמן זית, עם לימון בצד. לטובת מאכל יווני מסורתי אחר, מבשלים אותם בתיבול של חומץ יין.

אבל כמובן שבולט במיוחד המטבח הצרפתי, בו מככבת מנת האסקרגו הקלאסית, מנה שמקורותיה צרפתים-איטלקיים וכוללת חלזונות בחמאה עם עשבי תיבול ושום.

בשביל מנת האסקרגו המפורסמת כל כך המציאו הצרפתים צלחות הגשה מיוחדות. בצלחות הללו שקעים המיועדים להכיל את הקונכיות הממולאות באוכל. לצד הצלחת פותחו גם כלי אוכל מיוחדים, כמו המזלגות המוארכים שמאפשרים לחלץ את החלזונות מהקונכיות ומלקחיים מיוחדים שמקלים על האחיזה של השבלולים.


בעיר האורות פאריס אוכלים חלזונות במסעדות היוקרתיות ביותר:

https://youtu.be/VPP3KT03AfU


בקולומביה הקים בעל שדה שפלשו אליו חלזונות חברה לייצוא שלהם למסעדות:

https://youtu.be/lpwGiqq7wgc


מנסים לאכול שבלולים... וזה לא קל:

https://youtu.be/A0t26w1zXiQ


האם הילדה שאוכלת שבלולים אכן נהנית:

https://youtu.be/mBhnGgyhEcc


ושבלולים הם מזון אהוב גם בווייטנאם:

https://youtu.be/Zqagaz2WHxU?long=yes

ודאי לא שמעתם על הנחש שהרג את השף שהרג אותו. זה סיפור מטורף ואמיתי לחלוטין, שהתרחש ב-2014 בפושאן סיטי במחוז גואנגדונג שבדרום סין.

אבל נתחיל מהתחלה. במטבח הסיני יש מרק נחשים, מאכל אהוב ונחשק מאוד, שמכינים מבשר של נחש קוברה יורקת הודית.

במסעדות היוקרתיות של מחוז בגואנגדונג המרק הזה נחשב למעדן נדיר ומנה מבוקשת ויקרה.

הקוברה היורקת ההודית ידועה כנחש מסוכן, הגורם לקורבנותיו לחנק. חומר נוירוטוקסי שמוחדר לגופם בהכשת הקוברה הזו גורם לשיתוק של מערכת הנשימה של הקורבנות והם נחנקים במהירות.

באותו ערב הזמין מישהו במסעדה את מרק הנחשים הזה.

מיד כשקיבל את ההזמנה, החל השף הסיני שבמטבח, מקצוען בשם פנג פאן (Peng Fan), להכין את המרק מבשר הקוברה היורק ההודי לסועדים במסעדה בפושאן.

הוא חתך את ראשו של הקוברה והחל לחתוך את גופו לקוביות בשביל המרק. לרוב מקפידים הטבחים להרחיק את ראש הנחש לפח, מיד לאחר שנכרת. במקרה הזה השף הסיני הרחיקו לכיוון הפח אבל הראש לא נפל ונשאר בפינת משטח הכנת המזון.

משסיים הטבח להכין את המרק, הוא החל לנקות את משטח העבודה. ראשו הכרות של הנחש, שנערף 20 דקות לפני כן, היה כבר מת מזמן. אך בזמן ניקוי המטבח, כשהשף הסיט את ראש הנחש, בכוונה להשליכו לפח, קרה הלא יאומן - הראש הכרות של הזוחל הארסי ביותר בעולם נשך את ידו.

אנשי המסעדה ההמומים שמעו את צעקותיו הבינו מה קרה. הם ניסו לקרוא ולברר האם יש רופא במסעדה. משגילו שאין, הם מיהרו להזעיק סיוע רפואי בטלפון. לארס הנחש הזה יש בבית החולים חומר נגד ארס, שמציל חיים. אם יספיקו לתת לשף את ה"אנטי-ארס", תפסיק הפגיעה במערכת הנשימה והשף יינצל.

אבל למרבה הצער, עד שהגיע האמבולנס עם האנטי-ארס, השף כבר נחנק סופית ומת. החומר לא ניתן בזמן ומערכת הנשימה הקורסת לא הצליחה להזרים חמצן לריאותיו.

יאנג הונג צ'אנג, מומחה נחשים מקומי חקר עשרות שנים את הקוברה הזו. לשאלות עיתונאים הוא הסביר לאחר מכן שלנחשים ולזוחלים רבים יש את היכולת לתפקד עד שעה שלמה לאחר שאיבדו חלק מאברי גופם, או אפילו את כל גופם. תפקודיו הבסיסיים של גוף הקוברה הארסי פסקו אמנם, אבל לראשו נותר הרפלקס של ההכשה. כשהוא חש במגע היד של הטבח, הוא נשך את היד הנוגעת ולמעשה הכיש אותה, זמן רב אחרי מותו.


הנה סיפור השף שמת מנשיכת ראש הנחש שהרג לארוחה:

https://youtu.be/nJI9bRR6ons


אוכלים נחשים בתאילנד:

https://youtu.be/T3-L3ohDBrc


וראש הנחש שממשיך לחיות אחרי שנכרת מגוף הנחש:

https://youtu.be/tLXU7kjLmEk

חֲסִילוֹן, או שרימפ (Shrimp ביחיד ו-Shrimps ברבים), הוא סרטן שחי הן במים מתוקים והן במי ים וידוע בקרב הזואולוגים הימיים כסרטן שהלב שלו נמצא ב... ראש.

השרימפס נחשבים לאחד ממאכלי פירות הים המבוקשים במסעדות העולם. פעם צדו אותם בים, אבל כיום הם מגודלים בחוות גידול ענקיות, בכדי לספק את הצריכה המוגברת שלהם המסעדות ובמטבחים הפרטיים.

ואכן, השרימפס הם סרטנים שרבים אוהבים לאכול. בדרך כלל הם קטנים יחסית, במיוחד בהשוואה ללובסטרים הענקיים שמתחרים בהם במסעדות. בעולם אוכלים אותם בצורות שונות ומגוונות. יש האוהבים אותם מטוגנים, אחרים מעדיפים לצלות את השרימפס על הפלאנצ'ה, יש שכורכים אותם בסביצ'ה ובמזרח הרחוק המציאו כל שיטה אפשרית להכין אותם.

מרבית הסועדים לא מתקשים לראות את כל השרימפס ואיבריו בצלחת שלהם ומוצצים אותם בהנאה ובקולי קולות. יש המעדיפים שלא לראות את היצור המסכן ששילם בחייו על הארוחה שלהם ומעדיפים מתכונים קצת פחות "ברורים" של הסרטנים הללו. אבל המשותף לכולם הוא ההנאה מבשרו המוצלח של אחד מיורדי הים המצטיינים של השרצים הקולינריים.

שכן השרימפס, כמו שאר פירות הים, הם דלים בפחמימות ועשירים בחלבון, סידן ושומן. בהיותם שרצים, הם לא כשרים ואסורים באכילה על פי ההלכה היהודית.

בתרבויות אחרות החסילונים הם דווקא חלק בלתי נפרד מהתפריט. במזרח הרחוק מטגנים אותם בווק, באירופה מבשלים בחמאה. בצפון אמריקה הכי מבוקשים הם השרימפסים המטוגנים וספרד מציעה את הפאייה הספרדי שיש בו שרימפס בנדיבות. בתאילנד אפשר לאכול אותם חיים, בתוך סלט שזכה לשם הלא-מפתיע "סלט קופץ", בעוד שבסין הם ממש מתפתלים בפה, בזמן הנגיסה. בתיאבון...


כך מכינים ואוכלים שרימפס:

https://youtu.be/siIzQSiuers


שרימפס עם פלפל ובצל היא מנת רחוב מעולה בטאיוואן:

https://youtu.be/Cl4Z5UuvZjo


בתאילנד אוכלים "סלט קופץ" שמכיל שרימפס חיים:

https://youtu.be/EPCizKfzjHk


אמריקאי אוכל שרימפס חיים בסין:

https://youtu.be/K1Zv5-HrX4c


בקיצור, כך נכון לאכול שרימפס:

https://youtu.be/PEsl6PxpXWU


ביפאן מכינים כך גם שרימפסי ענק נדירים (עברית):

https://youtu.be/UknxuM3dXKo


ובחיוך - מה קורה כשמיסטר בין נאלץ לאכול אותם:

https://youtu.be/a9288qRQ15E

רבים יתקשו להאמין ודאי שניתן לאכול את החיה הרירית והדוחה למדי ולהכין ממנה מעדני מלכים, אך בצרפת, מולדת המזון המשובח, אוכלים בתאווה ובהנאה רבה את ה"אסקרגו" (Escargot), מאכל החלזונות הקלאסי שלהם.

למעשה, החלזונות הם מהמאכלים הקדומים המוכרים לאדם. האסקרגו, שאכן נחשב למעדן במסעדות צרפת, מוגש גם בלא מעט מסעדות יוקרה ברחבי העולם, כשבשר החילזון מקבל בקלות מגוון של טעמים וצורות הכנה.

זהו מאכל צרפתי מסורתי המבושל מהחלזונות הקטנים של החילזון היבשתי. באמצעות צום של 5 ימים, מנקים את גופם של החלזונות שמיועדים לבישול.

את האסקרגו מכינים בדרך כלל על ידי הרתחת החלזונות במים, עם תבלינים כמו שום, פטרוזיליה, בצל, לימון ויין לבן. בהמשך מופרדים החלזונות מקליפתם ומוגשים לשולחן, עם חמאה, עשבי תיבול ותוספות, כמו גבינה או ביצים.


#איך אוכלים חלזונות?
יש כמה דרכים לאכול אסקרגו. הדרך המסורתית היא להשתמש במזלגות מוארכים שבעזרתם שולפים את החלזונות מתוך הקונכיות. המזלג הזה, המיועד לאסקרגו, נקרא "פורקיה".

לפורקיה יש שתי שיניים ארוכות, אחת לכל צד של החלזון. כדי לאכול את האסקרגו, מוציאים אותו באמצעותה מקליפתו ואז אוכלים את החלזון, אם באמצעות הפורקיה או בסכין ומזלג.

למנה יצרו עם השנים צלחת הגשה מיוחדת, הכוללת שקערוריות, מעין שקעים שבהם מניחים את החלזונות. יש גם מלקחיים מיוחדים המאפשרים להחזיק אותם.

למי שלא רגילים לטעם של האסקרגו, כדאי להתחיל בכמות קטנה ומומלץ שלא להיבהל מהמרק המצטבר בתוך הקליפה שלו. מדובר בחלק מהטעם של האסקרגו ועבור רבים הוא טעם נרכש.

ניתן לאכול אסקרגו גם בעזרת קיסם. כדי לאכול כך מוציאים את החלזון בעזרת הקיסם מקליפתו, ואז לאכול את החלזון היישר מהקיסם.


הנה שף צרפתי מציג ומסביר על הסקרן שלו:

https://youtu.be/pEQ7_6ZE_Yw


איסוף האסקרגו ובישולו לארוחה:

https://youtu.be/wTnqY5O9IkM


כך אוכלים שבלולים בצרפת:

https://youtu.be/7SAmjzWbg7c


אוכלים אסקרגו:

https://youtu.be/VPP3KT03AfU

כשאתם במסעדת מאכלי ים ובוחרים לובסטר שאותו תאכלו זמן מה אחר כך, כדאי שתדעו שברובן המוחלט של המסעדות, מרתיחים את הלובסטר בעודו חי ולמעשה מבשלים אותו בשבילכם עוד לפני שהוא מת. אם לא הבנתם, הלובסטר החי מוכנס למים חמים, שמגיעים בהדרגה לטמפרטורת הרתיחה וכך הוא מת - בהרתחה איומה.

לא ברור אם הסיבה לצורת בישול אכזרית זו לא הייתה ידועה לפני אלפי שנים, כשהרומים החלו לבשל לובסטרים חיים לסעודות שלהם. היום אנו יודעים שכך מוודאים במטבח שחיידק מסוכן לא יתפתח בלובסטר המוגש לשולחן. החיידק הזה מתרבה בתוך שעות ספורות, לאחר שהורגים את הלובסטר, אם לא מבשלים אותו מיד. הימצאות החיידק הזה במנת הלובסטר שהוגשה לכם יכולה לגרום לתופעות קשות ואף להביא למוות אצל מי שאוכל לובסטר כזה.

מצד שני, יש שיקול מוסרי חשוב בהרתחת לובסטר חי. עדיין לא ידוע בבירור האם הלובסטר חש כאב, בעיקר כי מערכת העצבים שלו לא נחקרה דיה, עד כדי מסקנה חד משמעית. כל אחד מבין שיש מידה רבה של אכזריות בשיטת הכנה שכזו. האם יאה ואנושי לנהוג כך בבעל חיים רק בשביל ליהנות מארוחה טעימה וללא סיכון בריאותי?

בניו זילנד ושווייץ, למשל, קיבלו החלטה מוסרית. שם הוציאו אל מחוץ לחוק את צורת הבישול הזו ואסור לטבחים להרתיח לובסטרים חיים. במרבית המדינות האחרות בעולם זה מותר.


הנה ההסבר:

https://youtu.be/nBJg47aZFp8

קוויאר (Caviar) הוא מאכל יקר ונחשק בעולם כולו וברוסיה במיוחד. הוא נחשב המעדן בה' הידיעה של האלפיון העליון או חוג הסילון העולמי. במיוחד אוהבים עשירי העולם את הקוויאר השחור, שלא פעם כונה גם "הזהב השחור".

המדהים הוא שברוסיה של ימי הביניים היה קוויאר מאכל איכרים עממי. רק מאוחר יותר הוא הפך למעדן מלכים ושועי עולם. כששייקספיר כתב עליו במאה ה-17 הוא כבר היה מאכל עשירים ומעדן שהוא בגדר מותרות.

הקוויאר עשוי ביצי דגים שמופקות מנקבות דגי משפחת החדקן (Sturgeon), במיוחד משלושה מהם - בלוגה, שהקוויאר שלו הוא היקר ביותר, וגם מנקבות דגי אסטרה וסוורוגה.

את הקוויאר קוצרים הדייגים מנקבת החדקן, לאחר שהם לוכדים וממיתים אותה. מה שמעניין הוא שהדייגים חייבים לדאוג שהיא תמות בשלווה. הסיבה? - אם היא תחוש מאוימת, נקבת החדקן תפריש כימיקל חמוץ שיהרוס את טעמן של ביצי הקוויאר.

ואגב, זה עובד גם לפי הגיל. ככל שנקבת הדג שממנה נלקחים הביצים היא מבוגרת יותר, הולך טעם הקוויאר ומשתבח. אך מצב דגי החדקן, שהולכים ונכחדים בקצב מהיר, גורם לכך שמשנה לשנה מרקיע מחירם שחקים.

את הקוויאר נוהגים להגיש על פנקייקס זעירים ועשויי קמח כוסמת שנקראים בליני. בעלי הממון אוכלים אותו ללא תוספות, בכפית עשויה צדף, מכיוון שכפית מתכת פוגמת גם היא בטעם העדין של הקוויאר.

מקור השם קוויאר הוא במילה הפרסית "קאג - אוור", שפירושה "מייצר ביצי הדגים".


הנה תולדות הקוויאר והכל עליו:

https://youtu.be/5_O5bT3hfkQ


עוד על ההיסטוריה של הקוויאר:

https://youtu.be/qj75FbpcvUA


הסבר מקיף על הקוויאר:

https://youtu.be/DpbyQ4RWeuk


ולמה הקוויאר כל כך יקר?

https://youtu.be/sElsPrcgCao?long=yes

טקילה (Tequila) הוא משקה אלכוהולי שמיוצר באזור העיר "טקילה" שבמקסיקו. מייצרים אותו מהליבה של שיח אגבה (Agave), ששמו "אגבה כחולה" והוא נפוץ במדבר של מקסיקו. אגב, בניגוד למה שחושבים רבים, אגבה אינו סוג של קקטוס, אלא צמח מדברי ממשפחה אחרת.

הממשלה המקסיקנית היא היחידה שמורשית לאשר את השם "טקילה" למשקאות אלו. זו כנראה הסיבה לכך שמשקה אלכוהולי דומה מאד, בשם "מֶסְקָל" (Mezcal), קיבל שם אחר, על אף שהוא כמעט זהה לחלוטין לטקילה.

מה שכן, המסקל מכיל לא פעם סוגים ומינונים שונים של אגבה. ומה שעוד יותר מעניין הוא שהמסקל מכיל לא פעם תולעת!

קראתם נכון. בבקבוק המסקל יש גם תולעת מתה, שהמקסיקנים וחובבי הטקילה מתים עליה... למעשה, מדובר בזחל של עש, שתוקף את צמח האגבה. המקסיקנים קוראים לזחל הזה "גוּסנוֹ", שפירושו בספרדית תולעת. כשמכינים את המסקל, נוהגים לקלות את ליבת האגבה, מה שהופך את טעמו של המשקה למעושן. זה מה שגורם למקסיקנים לאכול את ה"תולעת" של המסקל, או הטקילה, בהנאה רבה...

ואגב, לא רק תולעים מוכנסים למסקל, שהוא הטקילה, אלא גם עקרבים, שגם אותם אוכלים השתיינים בהנאה רבה.


הנה הטקילה והמסקל:

https://youtu.be/YZ9yDyon37Q


כך מייצרים את הטקילה:

https://youtu.be/dmAZ0aH0P9o


ועוד סרטון על ייצור הטקילה:

https://youtu.be/uU8urYBd-3w


במקסיקו מוכרים מסקל, משקה דומה לטקילה עם תולעים או עקרבים, שאותם גם אוכלים:

https://youtu.be/xdGmT0gXQpk


קציר צמח האגבה שממנו מייצרים את הטקילה:

https://youtu.be/YfNxo2vkdUU


ולהיט עצום מפעם שנקרא על שם המשקה "טקילה":

https://youtu.be/pRQjsJ3YWLY

כולם מכירים היום את הסושי ונספחיו, אבל כדאי לדעת שהוא לא לבד על שולחן האוכל היפני. במשך מאות שנים אכלו היפנים בעיקר מזון מהים. נכללו בו כל סוגי הדגים, לצד צדפות, סרטנים, אצות ואפילו קיפודי ים.

אבל נתחיל משני המרכיבים העיקריים במטבח היפני. אלה הם האורז והסויה. מרבית הארוחות ביפן יכללו מנה גדולה של אורז. מקומו לא ייפקד מהשולחן אפילו בארוחת הבוקר של אנשי "ארץ השמש העולה".

רוטב הסויה מעניק מליחות וטעם לאורז הלבן ולמאכלים ביפן. את רוטב הסויה מייצרים מפולי סויה שהותססו.


#מה עם מאכלים יפניים?
מאכל שהיפנים מאוד אוהבים הוא אטריות סובה. אלה אטריות כוסמת שאוכלים אותן בתוך מרק. ואגב, אולי תתפלאו אבל ביפן מותר, במיוחד לילדים, לעשות קולות כששואבים אותן לתוך הפה.

ואפרופו אטריות, ביפן אוהבים את הראמן - מנת המרק האלוהית והטעימה כל כך של היפנים. חוץ מאטריות הראמן שנתנו לו את שמו, תמיד דומה שיש במרק הזה את הכל. ואכן, מרק ראמן הוא אמנם נקרא מרק אבל ביפן הוא בעצם ארוחה שלמה.


#מה עוד אוכלים ביפן, בדגש על ילדים יפנים?
כמו ההמבוגר באמריקה, גם הילדים ביפן אוהבים אוכל טרי. אבל כאן זה דגים. ואם אלה דגים אז כמובן שיהיו טריים. הדגים בסושי הם כל כך טריים שאפילו לא צריך או כדאי לבשל אותם. בסושי, למשל, פשוט דוחפים את פיסות הדגים הנאים (לא מבושלים) לתוך אורז מבושל, עוטפים באצה ויש סושי.

ואגב אצות, ביפן הן משמשות כירק לכל דבר וגם כתבלין. זה כמובן חוץ מהסושי, שהאצות הן מרכיב מרכזי בו, כי הן עוטפות בו את האורז שבתוכו. אלא אם הופכים את הסדר ומכינים "אינסייד אאוט" - סושי שהאורז בו הוא שעוטף את האצות (יצירתיות, גוטה, תחשוב הפוך!)

ואם כבר סושי אז יש גם את הסשימי, שהן פיסות דקות של דגים נאים, שלא בישלו את בשרם. כבר מאות שנים שהיפנים אוהבים אותם מאוד והיום, אחרי שאנשים התרגלו שאפשר לאכול גם בשר נא, נראה שכל העולם נהנה מהסושי והסשימי הללו. בתיאבון!


כך מייצרים את משחת המיסו (עברית):

https://youtu.be/q_SiPje5hEM


אטריות הסובה (עברית):

https://youtu.be/isqzgRLNZfw


סושי ביפן (עברית):

https://youtu.be/A6Rbxh5Buog


סשימי:

https://youtu.be/MUoE65hWdpY


ומרק ראמן במסעדה יפנית עם פרטיות (עברית):

https://youtu.be/c-ODko8rKTU?t=55s

כשרשת מרכולי בריאות בארה"ב גילתה תוויות בשר שגויות על מוצרי תחליף בשר ששיווקה, הם הוסרו במהירות מהמדפים. אבל ההפתעה הגדולה הייתה העובדה שאיש מהצרכנים שקנו את מוצרי ה"בשר" לא הבחין בטעות.

הדבר מדגים את השיפור העצום בטעמים של תחליפי בשר, שאינם בשריים. אבל רבים מהצרכנים מעוניינים בכל זאת באכילת בשר והיו שמחים לוותר על שחיטה של בעלי חיים לשם כך. האם ניתן לגדל בשר תעשייתי?

התשובה היא כבר כן. בשר מתורבת הוא בשר מלאכותי שמגדלים במעבדה, מתאי פרות, תרנגולות וחזירים. זה אינו מזון צמחוני, אבל הוא יכול להפחית את פליטת גזי החממה לעומת גידול חיות אמיתיות. כבר כמה עשורים מנסים את הכיוון המחקרי הזה, אך בשנים האחרונות מצליחים סוף סוף המדענים להגיע לתוצאות ראשונות. שיטות לגידול מלאכותי של בשר דג נעשו בשנות ה-90 כדי לאפשר לאסטרונאוטים בשר שישמש לתזונה בחלל, אבל המיזם לא צלח.

בשנים האחרונות נוסו שיטות גידול בשר חדשות וגודלו בצלחות תרבית עשרות אלפי רצועות שריר מתאי גזע. לאחר שהוכנו להמבורגר הוא נמסר לטעימה וחוות הדעת היו טובות יחסית, במיוחד בהתייחס לעובדה שאין בבשר המתורבת של ההמבורגר הזה שומן.

התקווה היא שהכיוון הזה יציע בעתיד בשר זול ונכון לסביבה. לא רק הדאגה לרווחת בעלי החיים צריכה להוביל לייצור של בשר כזה, אלא גם הצורך במענה לדרישה הגוברת בעולם לבשר והצורך הדחוף בהקטנה של פליטות הפחמן הדו־חמצני והמתאן לאטמוספירה.


הנה קונספט הבשר המתורבת (מתורגם):

https://youtu.be/k-jdYzMWjlo


כך ניתן לייצר בשר מתורבת:

http://youtu.be/gyxPxcE_4to


זו הסיבה שמפתחים אותו (מתורגם):

https://youtu.be/6c-pSSsNdFM


הסבר הייצור המתורבת של הבשר (עברית):

https://youtu.be/LWTAcBAf0Ak


פרסומת למסעדה המבוססת על בשר כזה (ללא מילים):

https://youtu.be/amWRS1gTiOQ


מדפסת המבורגר חליפי מתוצרת הארץ (עברית):

https://youtu.be/--2VB0O7KKs


והבעיות שיוצר הבשר הרגיל לעולם ומדוע משתדלים לייצר במקומו תחליף תעשייתי:

http://youtu.be/gdMQND4TPqM

אצות (Algea) הן מעין "צמחי מים" שאין להם שורש והם יכולים לבצע פוטוסינתזה כמו צמחים. נוֹרִי (Nori) הוא השם הכולל למינים שונים של אצות ראויות למאכל. בתהליך הייצור גורסים את האצות ומייבשים אותן בתלייה, ממש כמו שיוצרים נייר. כך מתקבל דף אצות, מעין נייר דק, כהה ויבש שנקרא גם הוא, כמה מפתיע, נורי. הוא ישמש בין השאר לעטיפה של גלילי הסושי והאוניגירי.

לא רבים יודעים שהאצות נכללות לפי כל הפרמטרים (המשתנים) בקבוצת מזונות העל, הסופרפודס (Superfoods). יש בהן עושר תזונתי גבוה מאד, אין בהן שומן או כולסטרול ובתזונת הבריאות העולמית מרבים להשתמש בהן בשנים האחרונות יותר ויותר, כתוספת לתבשילים, למיצים ולשייקים בריאים.

את האצות מגדלים בים או בברכות עם מי ים, על גבי רשתות שצפות על פני המים. הטיפול בהן נעשה מתוך סירות. את ה"קציר" של האצות ניתן לבצע כ-45 ימים לאחר שהן "נזרעו" במים. מכונות חכמות קוצרות ומעבדות את האצות בתהליך דומה לקציר המסורתי, אך ביעילות ומהירות מודרניים.

חוץ מיפן, קוריאה וסין, היצרניות המובילות של המוצר, גם בארץ מגדלים אצות באופן אורגני, כלומר ללא חומרי הדברה וכימיקלים. גידול האצות למאכל שנעשה בברכות של מכמורת, הוא דוגמה טובה לחקלאות האצות הישראלית. אלו הן אצות בריאות ונקיות שבעולם אוהבים מאד ומוכנים לשלם תמורתן כסף רב. לכן רובן מיוצאות לאירופה.


הנה אצות הנורי והבריאות שבתזונה שלהן:

https://youtu.be/wW72gxH5-To


כך מכינים מהן צ'יפס אצות:

https://youtu.be/WjX_TnpMSX8


מה הופך את האצות הללו לכל כך בריאות:

https://youtu.be/KBIsoOSqx_8


5 יתרונות בריאותיים הגלומים באצות:

https://youtu.be/lpvULt8iP6I


ובאצות נורי נכללות אצות הספירולינה הבריאות מאד (עברית):

https://youtu.be/vPGc3825l88

בשבט היאנומאמי (Yanomami) מאמזונס נהוג לשרוף את המת ולערבב את האפר שלו עם בננות טריות. את המאכל המסורתי הזה כולם אוכלים ובכך הם מוודאים שרוחו של המת תמשיך לחיות עימם גם בעתיד.

זהו שבט מהפרימיטיביים ביותר בעולם ותפיסתם את המוות מיוחדת בכל מקרה, אם כי לא יחודית. בתרבויות שבטיות חוזרים מדי פעם המנהגים של אכילת אברי ועצמות המתים, כדי להימלט מהרוחות, לזכות בכוחות רוחניים וכדומה.


הנה סיפורם של אוכלי מרק העצמות משבט יאנומאמה:

https://youtu.be/To8OcA1_6YQ

אבטיח (Watermelon) הוא מהפירות הכי אהובים בקיץ ובכלל. הוא אינו יקר מדי והוא טעים ומרענן להפליא. אבל אחד הפירות המוזרים שמסתובבים כיום בחנויות מזון יוקרתיות הוא האבטיח המרובע (Square watermelon). במחירים שמקבילים לכ-400 שקלים תוכלו לקנות אבטיח מרובע שיפאר את הפיקניק או ארוחת הערב החגיגית שלכם.

מסתבר שביפאן גם את זה הצליחו לייצר. הם נעזרים בתבנית מרובעת שאליה מוכנס האבטיח הקטן, בשלב מוקדם בגידולו. בצורה כזו הוא גדל לתוך המסגרת המרובעת ו"נאלץ" להתאים את עצמו לצורה שהוקצתה לו. כך הוא יוצא בתום תקופת הגדילה שלו, בצורת קוביה מרובעת וחטובה.

כמובן שאיש לא עוצר באטרקציה הזו. חקלאים יפאנים שזיהו את האבטיחים בצורות כמקור הכנסה מעולה, החלו ליצור תבניות של לבבות, משולשים ועוד. אלו כבר עולים יותר...


הנה האבטיח המרובע שבא מיפאן:

https://youtu.be/2JNSpMhJLvg


האם זה השלב הבא? - אבטיחים בצורות כמו לב:

https://youtu.be/zhheamH_gns


בצורות הנדסיות:

https://youtu.be/hPntOoRbaws


והאתגר שלא אחר לבוא - כמה גומיות יפוצצו את האבטיח המרובע:

https://youtu.be/Hga87KPRj4g