מי אוכלים צדפות?
אכילת אויסטרים, צדפות בלעז, נחשבת על ידי רבים לתענוג קולינרי גדול. כדי ליהנות מטעמו של האויסטר יש לאכול אותו חי וטרי. אמנם יש מנות של אויסטרים לא חיים ומוקרמים, אבל רבים אוהבים אותם חיים ולא מוכנים לשום פשרה בעניין. בישול האויסטרים, הם אומרים, נוטל מהם את ניחוח הים הכל כך-משמעותי בסך הטעמים.
אויסטרים הם רכיכות בעלי צדפה שנראית מבחוץ כמו אבנים משוננות. במדינות רבות הם נחשבים למעדן של ממש. במסעדות הם נמכרים, בדרך כלל, על גבי מגש עם קרח, עם פלח לימון, בתריסרים או בחצאי-תריסרים. אחרי שזולפים כמה טיפות לימון על האויסטר, נוגסים שתיים שלוש נגיסות מהאויסטר ובולעים אותו. הנגיסות הללו, רגע לפני שבולעים אותו, יביאו את האויסטר לשחרר את הטעמים המיוחדים שלו.
נהוג לאכול אויסטרים בעיקר בחורף או כמו שאומרים באירופה - בחודשים שבשמם ישנה האות "ר", כמו בפטמבר, אוקטובר, נובמבר, דצמבר, ינואר פברואר, מרץ ואפריל. אלו ברוב המקרים חודשים קרים יחסית, מה שאומר שגם המים בהם קרים במיוחד והאויסטרים מגיעים בהם לשיא איכותם הקולינרית (למאכל). בעידן המקררים החשמליים ניתן לאכול אויסטרים כל השנה, אבל הנוהג כל כך התקבע עד שמסעדות רבות פותחות את דוכני האויסטרים שלהן בחוץ רק בחודשי ה"ר" המסורתיים לאכילתם.
נראה שאכילת אויסטרים החלה כבר בראשית התקופה הרומית, לפחות באנגליה ובצרפת. עד המאה ה-19 הם נחשבו למזון זול ועממי, כמעט אוכל עניים. אבל במהלך המאה ה-20 מעמדם של האויסטרים עלה וביותר ויותר מדינות הם הפכו למעדן יוקרה.
סין וצרפת הן היום מגדלות האויסטרים הגדולות בעולם. אם פעם שלו אותם מהים, כיום מגיעים מרבית האויסטרים לשוק, מאלפי חוות לגידול אויסטרים שהוקמו בים, כדי לספק את הדרישה ההולכת וגוברת לטעמם.
אכילת אויסטרים, צדפות בלעז, נחשבת על ידי רבים לתענוג קולינרי גדול. כדי ליהנות מטעמו של האויסטר יש לאכול אותו חי וטרי. אמנם יש מנות של אויסטרים לא חיים ומוקרמים, אבל רבים אוהבים אותם חיים ולא מוכנים לשום פשרה בעניין. בישול האויסטרים, הם אומרים, נוטל מהם את ניחוח הים הכל כך-משמעותי בסך הטעמים.
אויסטרים הם רכיכות בעלי צדפה שנראית מבחוץ כמו אבנים משוננות. במדינות רבות הם נחשבים למעדן של ממש. במסעדות הם נמכרים, בדרך כלל, על גבי מגש עם קרח, עם פלח לימון, בתריסרים או בחצאי-תריסרים. אחרי שזולפים כמה טיפות לימון על האויסטר, נוגסים שתיים שלוש נגיסות מהאויסטר ובולעים אותו. הנגיסות הללו, רגע לפני שבולעים אותו, יביאו את האויסטר לשחרר את הטעמים המיוחדים שלו.
נהוג לאכול אויסטרים בעיקר בחורף או כמו שאומרים באירופה - בחודשים שבשמם ישנה האות "ר", כמו בפטמבר, אוקטובר, נובמבר, דצמבר, ינואר פברואר, מרץ ואפריל. אלו ברוב המקרים חודשים קרים יחסית, מה שאומר שגם המים בהם קרים במיוחד והאויסטרים מגיעים בהם לשיא איכותם הקולינרית (למאכל). בעידן המקררים החשמליים ניתן לאכול אויסטרים כל השנה, אבל הנוהג כל כך התקבע עד שמסעדות רבות פותחות את דוכני האויסטרים שלהן בחוץ רק בחודשי ה"ר" המסורתיים לאכילתם.
נראה שאכילת אויסטרים החלה כבר בראשית התקופה הרומית, לפחות באנגליה ובצרפת. עד המאה ה-19 הם נחשבו למזון זול ועממי, כמעט אוכל עניים. אבל במהלך המאה ה-20 מעמדם של האויסטרים עלה וביותר ויותר מדינות הם הפכו למעדן יוקרה.
סין וצרפת הן היום מגדלות האויסטרים הגדולות בעולם. אם פעם שלו אותם מהים, כיום מגיעים מרבית האויסטרים לשוק, מאלפי חוות לגידול אויסטרים שהוקמו בים, כדי לספק את הדרישה ההולכת וגוברת לטעמם.
