מי זכה בהכי הרבה מדליות זהב באולימפיאדות:


עם 23 מדליות זהב לזכותו, מייקל פלפס, השחיין האמריקאי הנודע, הוא לא רק הספורטאי האולימפי המעוטר בהיסטוריה, אלא גם מי שזכה במספר הרב ביותר של מדליות זהב אולימפיות.

אחריו ניצבים שלושה ספורטאים שזכו ב-9 מדליות זהב אולימפיות עד היום:

מרק ספיץ האמריקני - שחיין יהודי מצוין שהדהים את העולם ביכולתו הפיזית בבריכה - ממש מכונת שחיה מעולה! רק באולימפיאדת מינכן 1972 לבדה הוא זכה ב-7 מדליות זהב, עם 7 שיאי עולם, ב-7 משחים בלבד!

פבו נורמי הפיני - אתלט מופלא ובעל יכולות לא רגילות.

לריסה לטינינה הרוסיה - המתעמלת שגם זכתה במספר הגדול ביותר של מדליות אולימפיות בתולדות התחרויות.

קראו על כולם בתגית "מדליות אולימפיות".

השחיין האמריקאי מרק ספיץ (Mark Spitz) הוא שחיין יהודי אמריקאי, שהפך לאגדה כשזכה בשבע מדליות זהב במשחקים האולימפיים והחזיק בשיא העולמי, שהחזיק מעמד 36 שנים.

מי שנולד ב-10 בפברואר 1950 בקליפורניה, הראה, כבר מגיל צעיר, כישרון יוצא דופן בשחייה. מי שעתיד להיות אחד השחיינים המפורסמים והמצליחים בהיסטוריה פיתח טכניקת שחייה מושלמת.

במקביל הוא גידל שפם, דבר נדיר אצל שחיינים מקצועיים ומה שבצעירותו עתיד להפוך לסימן ההיכר שלו. בגיל 22 ובשיאו הספורטיבי הדהים ספיץ את העולם ביכולתו הפיזית בבריכה - הוא היה מכונת שחיה מעולה ובלתי נתפסת.

עד כמה בלתי נתפסת?

באולימפיאדת מינכן 1972 מארק ספיץ השתתף ב-7 משחים בלבד, זכה בכולם במקום הראשון וקטף 7 מדליות זהב. אך בכל המשחים הללו הוא גם שבר את השיאים העולמיים - שזה אומר 7 שיאי עולם בשבעה משחים בלבד והכול באולימפיאדה אחת.

עם ההישג המדהים הזה, שנחשב לאחד הגדולים בהיסטוריה של הספורט האולימפי, הוא הוכר מיידית כאחד הספורטאים האולימפיים הגדולים בכל הזמנים.

אך מיד לאחר הישגיו באולימפיאדת מינכן פרש ספיץ מהשחייה התחרותית והוא רק בן 22. מהספורט הוא פנה לעסקים, אך גם בתחומים אחרים לא חסר ספיץ הצלחות. לאחר הישגיו האולימפיים וכבחור יפה וכריזמטי, הוא הפגין הבנה ונוכחות תקשורתית והפך לכוכב ופרזנטור והחזיק קמפיינים כדוגמן.

אגב, 20 שנה אחר כך ולקראת אולימפיאדת ברצלונה ב-1992, הוא ינסה לשוב לשחייה תחרותית. אך זה היה מאוחר מדי וספיץ כבר לא צעיר ולא בשיאו. הוא לא הצליח להתברג בנבחרת האמריקאית.

ועדיין, בהישגים האולימפיים שלו הוא היווה השראה לדורות של שחיינים. אחד מהם הוא מייקל פלפס, מי שישבור באולימפיאדה ב-2008 את שיאו שלו - עם 8 מדליות זהב באולימפיאדה אחת.

עד שמייקל פלפס שבר את שיאו למספר מדליות זהב באולימפיאדה אחת נחשב מארק ספיץ גדול השחיינים האולימפיים - גם בהישגיו, אך גם כמי שהשכיל לפתח את הטכניקה המדויקת והיעילה ביותר במים.

וכך, גם בהמשך חייו, מרק ספיץ המשיך להיות מעורב בעולם השחייה, כדובר וכמנטור לשחיינים רבים. שנים רבות הוא נחשב לאחד הספורטאים המשפיעים ביותר בתולדות הספורט האולימפי.


הנה מארק ספיץ במשחים שבהם ניצח באולימפיאדת מינכן 1972:

https://youtu.be/jQnj92R6EaU


ראיון לקראת המכביה, עם מי שעתיד להפוך לאגדה אולימפית:

https://youtu.be/GS7WVV0lCb4


נצחונותיו הגדולים באולימפיאדה:

https://youtu.be/mtAl2aq9JtM


סיפורו וגם מפיו:

https://youtu.be/CNcrjDNGPKk


והקריירה שלו מספקת השראה לרבים כיום, כמו כאן:

https://youtu.be/OFWZ1IjBReo

את הקשיים שחווה אתלט אמריקאי בשם ג'יימס קונולי (James Connolly) בדרך לאוליפיאדה המודרנית הראשונה קשה לתאר. אבל הוא עתיד להתגבר על כולם ולהיות לאלוף האולימפי הראשון מאז שנת 385, בה זכה זופירוס האתונאי בפאנקרטיון.

אבל הכל מתחיל כשקונולי מחליט להשתתף במשחקים האולימפיים הראשונים ושולח ליושב ראש הוועדה להסדרת ספורט אתלטי באוניברסיטת הרווארד בקשה לאשר לו העדרות מהלימודים. אבל האישור לא ניתן לו.

לאחר האולימפיאדה העיד קונולי שהוא הבין כי הדרך היחידה בה הוא יוכל להשתתף במשחקים היא פרישה מהאוניברסיטה והגשת בקשה חדשה ללימודים, לאחר המשחקים האולימפיים.

אבל החלטתו הייתה אחרת. קונולי החליט לבטל את לימודיו בהרווארד לתמיד. לאחר שנדחתה בקשתו לנסיעה לאירופה ולפני שהפליג ליוון, הוא שלח בקשת פרישה מהאוניברסיטה, שאושרה ב-19 במרץ 1896.

באוניית המשא הגרמנית "ברברוסה", הפליגו גם מרבית שאר חברי המשלחת האמריקאית. בעוד שהוא שילם לפי טענתו על כל ההוצאות מכיסו, האחרים מומנו על ידי גוף אחר.

כשהוא מגיע לנאפולי שבאיטליה קונולי נשדד וכמעט מאבד את כרטיס הרכבת לאתונה. אבל הוא לא מוותר, רודף אחרי השודד ומצליח להשיב את הכרטיס לידיו. קונלי מצליח לעלות על הרכבת ליוון בזמן ובדיוק מדהים בוא מגיע ממש לפתיחת המשחקים.

והדיוק הזה חשוב מאוד. כי הגמר הראשון שלו היה בקפיצה משולשת והתקיים ממש ביום הפתיחה. הוא קופץ בטכניקה של דילוג שני דילוגים עם רגל ימין, שאז הוא עדיין חוקי. בכך מנצח קונולי בגמר הקפיצה המשולשת ועם קפיצה למרחק של 13.71 מטר, כמעט מטר יותר מהמקום השני, הוא זוכה במדליית הזהב.

קונולי מקבל את מדליית הכסף הראשונה בהיסטוריה המודרנית של המשחקים. מדליית כסף היא אז המקבילה למה שבעתיד תהיה מדליית הזהב, כי מדליות זהב לא חולקו באותה תקופה באולימפיאדה.

בזכייתו הפך קונלי לראשון הזוכים במדליית זהב ולאלוף האולימפי הראשון בתקופה המודרנית.


הנה סיפורם המופלא של ג'יימס קונולי והמשחקים האולימפיים ב-1896:

https://youtu.be/H3Uq5amGfBg


על האולימפיאדה הראשונה בעת החדשה:

https://youtu.be/hl-C6es0x_Q


וסרט תיעודי על האולימפיאדה המתחדשת ועל קונלי בתוכה:

https://youtu.be/alforKLI6Zc?long=yes

הרגע שבו נשברה המסורת שלפיה המתעמלים הרוסים מנצחים בהתעמלות היה הרגע שבו התגלתה המתעמלת הטובה ביותר בהיסטוריה המודרנית. היא לא הייתה רוסיה אלא באה ממדינה שנשלטה על ידי ברית המועצות ושמה רומניה. העלבון לרוסים היה כפול, כי היא הייתה ממש ילדה קטנה, גם במונחים ספורטיביים וגם בעולם ההתעמלות.

ואכן, המשחקים האולימפיים של מונטריאול 1976 היו הרגע שבו התגלתה רומניה בשיאה. המתעמלת בת ה-14 נדיה קומנצ'י, או בשמה המדויק נדיה קומנץ' (Nadia Comăneci), היממה את הצופים כשקיבלה את הציון המושלם 10.

אגב, כשהתרגיל הראשון ההוא הסתיים נראה על לוח התוצאות הציון 1.00 ולא 10. התדהמה הייתה עצומה והקהל שאל את עצמו איך זה שביצוע כה מושלם זכה לציון נמוך של 1 מתוך 10. ההלם התפוגג כשהסתבר שלוח התוצאות פשוט לא יכול היה להציג את הציון 10. הסיבה הייתה טכנית. לוח התוצאות הכיל 3 ספרות בלבד, משום שהמארגנים לא חזו שהציון המושלם 10 יינתן אי-פעם. לכן משניתן הציון 10 לא הייתה ברירה אלא לסמן בו 1.00...

וזה לא קרה פעם אחת. במהלך האולימפיאדה קיבלה שוב ושוב קומנצ'י מהשופטים את הציון המושלם 10. היא לא רק הייתה המתעמלת הראשונה בתולדות המשחקים האולימפיים שקיבלה את הציון העגול והמפואר 10, אלא זכתה בו לא פחות מ-7 פעמים. באותה אולימפיאדה היא זכתה ב-3 מדליות זהב, אבל ההישג חסר-התקדים של הזכייה בציון מושלם היה כה מדהים שאיש כבר לא זוכר אותן..

נדיה רשמה לעצמה עוד שיא שלעולם לא יישבר - בגיל 14 היא הייתה הספורטאית הצעירה ביותר שזכתה במדליית זהב אולימפית. השיא כאמור יהיה שלה לתמיד, מכיוון שמאז נקבע גיל 16 בתור הגיל המינימלי להשתתפות באולימפיאדה.


הנה נדיה מקרוב (עברית):

https://youtu.be/8ImvWqLrJZQ


סיפורה של המתעמלת הטובה בהיסטוריה:

https://youtu.be/9Cc7xErhEyk?t=2m57s&end=5m05s


זכייתה הראשונה של קומנצ'י בציון 10 באולימפיאדה:

http://youtu.be/4m2YT-PIkEc


סרטון מחווה למתעמלת הגדולה בהיסטוריה:

http://youtu.be/4ui1Bwd-0i8


עוד ציון 10 בהתעמלות קרקע בגביע אמריקה:

http://youtu.be/y87BO6tnB08


קומנצ'י ואחרות שזכו בציון המושלם:

http://youtu.be/6rJfMn3TUJI


וכתבת טלוויזיה על המתעמלת המושלמת בהיסטוריה (עברית):

https://youtu.be/3fL2mIQGlaw?long=yes

השחיין האמריקאי מייקל פלפס (Michael Phelps) הוא הספורטאי האולימפי המעוטר ביותר בהיסטוריה. לפלפס לא פחות מ-22 מדליות אולימפיות. הוא גם האלוף האולימפי שזכה במספר הרב ביותר של מדליות הזהב בתולדות המשחקים האולימפיים, בכל ענפי הספורט. יש לו בארון 18 מדליות זהב!

האישה שזכתה במספר המדליות הגדול ביותר בתולדות האולימפיאדה היא המתעמלת הרוסיה לריסה לטינינה, שייצגה באולימפיאדה את ברית המועצות (בתקופה שבה שלטה רוסיה במדינות רבות אחרות). היא זכתה בלא פחות מ-18 מדליות מכל הסוגים במהלך 3 אולימפיאדות רצופות (1956-1964).


הנה קיצור ההישגים הבלתי נתפסים שלו באולימפיאדה בה לקח 8 מדליות זהב (עברית):

https://youtu.be/jkKYPZS1KIQ?t=2m45s&end=5m01s


על פלפס ויכולותיו המדהימות:

https://youtu.be/BCPWWylytsA


תרגיל על מתח בביצועה של לריסה לטינינה מאולימפיאדת טוקיו 1964:

http://youtu.be/lsU7r5NwbcI


וכך פלפס פיצח את הפסיכולוגיה של המהירות:

https://youtu.be/Htw780vHH0o

יתכן שפרד לורז (fred Lorz) האמריקאי עשה באולימפיאדה של 1904 בסנט לואיס את מה שרצים רבים מפנטזים עליו - הוא נח ועדיין ניצח את הריצה הגדולה..

המרתון התקיים במזג אוויר שרבי וחום קשה. המסלול כלל גבעות רבות והיה כולו עשוי אדמה ועפר. הרצים התקשו מאד לרוץ ורובם קרסו בדרך. במהלך המרתון האולימפי גם לורז התייבש ומאמנו אסף אותו ברכבו. יתכן שהוא היה מודה בכישלון וחוזר הביתה מובס, אבל רכבו של המאמן שבק חיים מעט לפני קו הגמר והרץ המהולל נאלץ ללכת ברגל.

כך, אחרי שתפס טרמפ של 11 מייל, הבין "הרץ הרכוב" שיש לו הזדמנות פז. לורז המאושש, שההזדמנות קרצה לו, השלים את הריצה בחלק האחרון שלה ו"ניצח" את התחרות. בטקס מרגש הוא זכה למדליה והצטלם כאלוף האולימפי עם היפהפיה האמריקאית אליס רוזוולט, בתו של תיאודור רוזוולט, נשיא ארה"ב.

רק אחרי שקיבל את מדליית הזהב התלוננו הרצים המובסים וצופים שצפו במרתון שהוא מעולם לא חלף על פני האחרים והתרמית התגלתה. לורז נאלץ להחזיר את המדליה והוא הושעה לכל חייו, מה שלא הפריע לשלטונות הספורט לבטל את ההשעייה זמן קצר אחרי כן, משהתנצל והסביר שזו הייתה בדיחה.

שנה לאחר מכן, אגב, הוא ניצח במרתון של בוסטון.

מה שכן, היו בתחרות הזו מקרים נוספים שהדהימו את הקהל. זה שהגיע שני היה רץ בשם היקס, אמריקאי ממוצא בריטי שהתמוטט במהלך התחרות וקיבל סם בשם סטריכנין וברנדי. כשהוא מסומם ומבושם במשקה האלכוהולי המשיך הרץ לרוץ, עד שהתמוטט שוב, רגע לפני הסוף, ונאלץ לחצות את קו הסיום כשהוא נתמך באנשים..

מכיוון שהיה מותר אז לצרוך סמים בתחרויות ספורט, הוכרז היקס כמנצח בתחרות והובל לבית החולים.


הנה סיפור התרמית של פרד לורז ושאר סיפורי המרתון החם של סיינט לואיס 1904:

http://youtu.be/5fIqTXOqxcc

האתלטית המופלאה פלורנס גריפית' ג'וינר (Florence Griffith Joyner), כונתה בשם "פלו-ג'ו", ג'ו המעופפת.

באולימפיאדות של שנות ה-80 היא שברה שיאים, שחלקם לא נשברו עד היום. סמליה המסחריים, כמו ציפורניה הארוכות והצבועות בצבעי הדגל האמריקאי, שערה הארוך והמתנפנף ותלבושות הריצה המשונות, בעלות הצד האחד בלבד - כל אלו היו רק העטיפה של הממתק הספורטיבי המדהים ביותר שראה ספורט האתלטיקה הנשי באותן שנים ואולי בכלל.

באולימפיאדת סיאול 1988 היא הייתה מלכת המסלול, אז זכתה גריפית' ג'וינר במדליית זהב בריצות ל-100 ול-200 מטר. המדהים הוא שבאולימפיאדה זו היא שברה פעמיים את שיא העולם בריצת 200 מטר. בחצי הגמר היא קיזזה 15 מאיות השנייה משיא העולם של מריטה קוך והייקה דרקסלר. בגמר היא שיפרה אותו שוב ל-21.34.

באותם משחקים אולימפיים היא גם הייתה שותפה לזכייה של נבחרת ארצות הברית במדליית הזהב בריצת השליחות 4x100 מטר.

בשנת 1995 היא נבחרה להיכל התהילה של הספורט האמריקאי.

אבל כמו רבות מהאגדות, בגיל 38 עברה "האישה המהירה בעולם" מהר מדי לעולם שכולו טוב. פלורנס גריפית' ג'וינר מתה בשנתה, באופן מפתיע.

אבל האגדה חיה וקיימת. ג'ו המעופפת תמשיך לעופף - היא פשוט תעשה זאת בעולמות אחרים.


הנה פלו ג'ו בביצועיה ומספרת עליהם:

http://youtu.be/XhzzfTSeis4


שיא ששברה בריצת 100 מטרים:

http://youtu.be/UVSmPBLnSXY


מצגת וידאו לזכרה:

http://youtu.be/M0KYOEq97FE


ומצגת שערכה בתה מארי:

http://youtu.be/bSWLUR5TGvg

תחרות היאבקות שנמשכה כמעט 12 שעות היא ללא ספק קרב ההיאבקות הארוך בהיסטוריה והקרב האולימפי הכי ארוך בתולדות האולימפיאדה.

זה היה באולימפיאדת סטוקהולם בשנת 1912. המתאבק האסטוני מרטין קליין (Martin Klein) התחרה במסגרת המשלחת הרוסית. חוץ ממנו התחרו עוד 11 ספורטאים אסטונים במשלחת הרוסית, אך מי זוכר אותם...

את קליין, לעומת זאת, יזכרו לעד. בקרב היאבקות בלתי נשכח על חצי הגמר, נאבק המתאבק האסטוני הנמרץ במשך 11 שעות ו-40 דקות, באלוף העולם אלפרד אסיקיינן. הקרב נערך ביום שמש ומתחת לכיפת השמיים.

היה חם, אך שניהם לא ויתרו והתגוששו במרץ רב. הזמן עשה את שלו וכשנקפו השעות הם הלכו ונחלשו. העייפות הגדולה והשמש הקופחת עשו גם הם את שלהם ולעיתים נראו השניים כאילו הם רוצים בעיקר לישון.

כשהשעון התקרב לשעה ה-12 הצליח קליין להכניע את האלוף ולנצח את הקרב. בסיום הקרב היה מרטין קליין כה תשוש שהוא לא הצליח לגייס את הכוחות להשתתף בקרב הגמר. כך זכה מן ההפקר במדליית הזהב השוודי קלאס יוהנסון, בעוד קליין המתאושש נאלץ הסתפק במדליית הכסף, המדליה הראשונה שבה זכה אסטוני.

המצער הוא שהמדליה לא נזקפה לזכות אסטוניה, עדיין לא מדינה עצמאית באותה תקופה, אלא לטובת הרוסים.


הנה ההאבקות האולימפית (עברית):

https://youtu.be/3kCuTY1ZEL4


נצחונו של מרטין קליין מעולם לא תועד אבל כך נראו קרבות היאבקות באותה תקופה:

https://youtu.be/pzXvTQIr6kQ


ותכנית חינוכית על היאבקות (עברית):

https://youtu.be/o-_Rl3lIYiU?long=yes