מיהו האלוף האולימפי שזכה ראשון באולימפיאדה המודרנית הראשונה?
את הקשיים שחווה אתלט אמריקאי בשם ג'יימס קונולי (James Connolly) בדרך לאוליפיאדה המודרנית הראשונה קשה לתאר. אבל הוא עתיד להתגבר על כולם ולהיות לאלוף האולימפי הראשון מאז שנת 385, בה זכה זופירוס האתונאי בפאנקרטיון.
אבל הכל מתחיל כשקונולי מחליט להשתתף במשחקים האולימפיים הראשונים ושולח ליושב ראש הוועדה להסדרת ספורט אתלטי באוניברסיטת הרווארד בקשה לאשר לו העדרות מהלימודים. אבל האישור לא ניתן לו.
לאחר האולימפיאדה העיד קונולי שהוא הבין כי הדרך היחידה בה הוא יוכל להשתתף במשחקים היא פרישה מהאוניברסיטה והגשת בקשה חדשה ללימודים, לאחר המשחקים האולימפיים.
אבל החלטתו הייתה אחרת. קונולי החליט לבטל את לימודיו בהרווארד לתמיד. לאחר שנדחתה בקשתו לנסיעה לאירופה ולפני שהפליג ליוון, הוא שלח בקשת פרישה מהאוניברסיטה, שאושרה ב-19 במרץ 1896.
באוניית המשא הגרמנית "ברברוסה", הפליגו גם מרבית שאר חברי המשלחת האמריקאית. בעוד שהוא שילם לפי טענתו על כל ההוצאות מכיסו, האחרים מומנו על ידי גוף אחר.
כשהוא מגיע לנאפולי שבאיטליה קונולי נשדד וכמעט מאבד את כרטיס הרכבת לאתונה. אבל הוא לא מוותר, רודף אחרי השודד ומצליח להשיב את הכרטיס לידיו. קונלי מצליח לעלות על הרכבת ליוון בזמן ובדיוק מדהים בוא מגיע ממש לפתיחת המשחקים.
והדיוק הזה חשוב מאוד. כי הגמר הראשון שלו היה בקפיצה משולשת והתקיים ממש ביום הפתיחה. הוא קופץ בטכניקה של דילוג שני דילוגים עם רגל ימין, שאז הוא עדיין חוקי. בכך מנצח קונולי בגמר הקפיצה המשולשת ועם קפיצה למרחק של 13.71 מטר, כמעט מטר יותר מהמקום השני, הוא זוכה במדליית הזהב.
קונולי מקבל את מדליית הכסף הראשונה בהיסטוריה המודרנית של המשחקים. מדליית כסף היא אז המקבילה למה שבעתיד תהיה מדליית הזהב, כי מדליות זהב לא חולקו באותה תקופה באולימפיאדה.
בזכייתו הפך קונלי לראשון הזוכים במדליית זהב ולאלוף האולימפי הראשון בתקופה המודרנית.
את הקשיים שחווה אתלט אמריקאי בשם ג'יימס קונולי (James Connolly) בדרך לאוליפיאדה המודרנית הראשונה קשה לתאר. אבל הוא עתיד להתגבר על כולם ולהיות לאלוף האולימפי הראשון מאז שנת 385, בה זכה זופירוס האתונאי בפאנקרטיון.
אבל הכל מתחיל כשקונולי מחליט להשתתף במשחקים האולימפיים הראשונים ושולח ליושב ראש הוועדה להסדרת ספורט אתלטי באוניברסיטת הרווארד בקשה לאשר לו העדרות מהלימודים. אבל האישור לא ניתן לו.
לאחר האולימפיאדה העיד קונולי שהוא הבין כי הדרך היחידה בה הוא יוכל להשתתף במשחקים היא פרישה מהאוניברסיטה והגשת בקשה חדשה ללימודים, לאחר המשחקים האולימפיים.
אבל החלטתו הייתה אחרת. קונולי החליט לבטל את לימודיו בהרווארד לתמיד. לאחר שנדחתה בקשתו לנסיעה לאירופה ולפני שהפליג ליוון, הוא שלח בקשת פרישה מהאוניברסיטה, שאושרה ב-19 במרץ 1896.
באוניית המשא הגרמנית "ברברוסה", הפליגו גם מרבית שאר חברי המשלחת האמריקאית. בעוד שהוא שילם לפי טענתו על כל ההוצאות מכיסו, האחרים מומנו על ידי גוף אחר.
כשהוא מגיע לנאפולי שבאיטליה קונולי נשדד וכמעט מאבד את כרטיס הרכבת לאתונה. אבל הוא לא מוותר, רודף אחרי השודד ומצליח להשיב את הכרטיס לידיו. קונלי מצליח לעלות על הרכבת ליוון בזמן ובדיוק מדהים בוא מגיע ממש לפתיחת המשחקים.
והדיוק הזה חשוב מאוד. כי הגמר הראשון שלו היה בקפיצה משולשת והתקיים ממש ביום הפתיחה. הוא קופץ בטכניקה של דילוג שני דילוגים עם רגל ימין, שאז הוא עדיין חוקי. בכך מנצח קונולי בגמר הקפיצה המשולשת ועם קפיצה למרחק של 13.71 מטר, כמעט מטר יותר מהמקום השני, הוא זוכה במדליית הזהב.
קונולי מקבל את מדליית הכסף הראשונה בהיסטוריה המודרנית של המשחקים. מדליית כסף היא אז המקבילה למה שבעתיד תהיה מדליית הזהב, כי מדליות זהב לא חולקו באותה תקופה באולימפיאדה.
בזכייתו הפך קונלי לראשון הזוכים במדליית זהב ולאלוף האולימפי הראשון בתקופה המודרנית.
