ודאי שמעתם לא פעם או ראיתם בסרטים מומְיות (mummies). המומְיה היה גוויה משומרת של אדם או בעל חיים. במצרים העתיקה יצרו את המומיות הידועות ביותר, בכדי לחנוט ולשמר את המתים החשובים. המילה לקוחה מהמילה הערבית "מוּמִיַא" (مُومِيَا) שמציינת אספלט, כיוון שבעבר חשבו בטעות שהחומר השחור ששימש לחניטת המומיה הינו אספלט.

המומיות השמורות היטב הן לרוב אלה שנוצרו לפרעונים, כמו אלה של תות אנח-אמון, סתי ורעמסס השני, וגם לקרוביהם ומשרתיהם (כדי שישרתו אותם לאחר המוות). המומיות ששרדו מאפשרות ללמוד ולחקור מרכיבים חשובים בתרבויות שמהן השתמרו.

גם בתרבויות נוספות נמצאו מומיות, מגוויות משומרות וארוזות בצמחי מרפא שנמצאו בסין, דרך גופות חנוטות בדרום אמריקה ועוד.


הנה כמה עובדות על המומיות:

https://youtu.be/87yK5VLeuNI


על חשיפת מומיות מצריות בידי ד"ר זחי חוואס, המומחה וראש רשות העתיקות במצרים:

http://youtu.be/ByeEbkqfRgA


כך חוקרים את המומיות המצריות במוזיאון הבריטי:

https://youtu.be/mvqs_ACIYHo


הנה מומיה בת 500 שנה של ילדה שנשתמרה בקרח בארגנטינה:

http://youtu.be/vUDiXs927-U


ולעיתים המומיה השתמרה מבלי שחנטו אותה, רק תודות לאקלים היבש:

https://youtu.be/57sTV-G8TcU

אמנם המומיות המפורסמות ביותר והשמורות היטב הן אלה שיצרו הפרעונים במצרים העתיקה, אבל בתרבויות שונות השתמשו בחניטה כדי לשמר את גופות המתים. בדרום אמריקה מצאו ארכיאולוגים כמה מומיות של נערות מתרבות האינקה.

בארגנטינה יש גם מומיות שנוצרו באופן טבעי, כמו איש הקרח שהשתמר בתנאים של קור קיצוני, או גוויות של חיות משומרות בקרח. בארגנטינה נמצאה בשנים האחרונות גופתה החנוטה של נערה בת 15 שבמשך יותר מ-500 שנה נשתמרה בקרח והוצגה לקהל הרחב.

גם בסין נמצאו מומיות - גוויות משומרות ארוזות בצמחי מרפא.


הנה המומיה העתיקה ביותר בעולם - היא ממצרים העתיקה והיא בת 5400 שנה:

https://youtu.be/-0yJ8U1J5D0


סרטון על מומיות של תרבות האינקה, שהתגלו באמריקה בשנים האחרונות:

http://youtu.be/g15YujwcU3w


ומומיה בת 500 שנה של ילדה שנשתמרה בקרח בארגנטינה:

http://youtu.be/vUDiXs927-U

בלב האמונה של מצרים העתיקה הייתה אמונה בלתי רגילה בכוחה של החניטה. לפי תפיסתם של קדמוני מצרים, יכולה החניטה להתעלות מעל המוות.

המצרים הקדמונים האמינו שאם ישומרו הגופות שלהם לאחר מותם, ייהנו המתים מחיי נצח, חיים שלאחר המוות. זה הוביל אותם לחנוט את הגופות, בכדי לשמר אותן במצב הטוב ביותר והקרוב ביותר למצבן בחיים. כך הגיעו המצרים לרמה גבוהה מאד של חניטה.

האמונה המצרית הייתה שנשמת האדם תמשיך להתקיים כל עוד גופו יהיה קיים. לפיכך הם עשו הכל כדי לשמר את הגוף. יחד עם הגופה נקברו גם כלי חרס, מלאים במזון ובמשקה. שכן המצרים האמינו, שלאחר מותו, תזדקק נשמת האדם לצידה ומזון במסע הארוך שאליו היא יוצאת.

שימור גופם של מלכי הפרעונים לקראת העולם הבא היה המושקע והמקצועי ביותר. טובי החונטים של מצרים העתיקה עבדו במשימות שימור גופות בית המלוכה הפרעוני. זו גם הסיבה שהחניטות המפורסמות ביותר הן אלו שהתגלו בקברים של פרעוני מצרים. קברים אלו נמצאו בפירמידות שבמצרים והמפורסם שביניהם הוא תות ענח' אמון, שזכה לחניטה המפותחת ביותר.

טכנולוגיות מודרניות מאפשרות לסרוק את המומיה כיום מבחוץ, מבלי לפגוע בה. כך ניתן לבנות תמונה די מדויקת שתתאר כיצד נראו המתים בעת שנקברו. כך התגלה הפער העצום שבין מראה המסכות שהוצבו על המומיה, שלרוב הראו את המת בימי צעירותו היפים, לבין מראה המת האמיתי, לרוב בזיקנה, עם מעט מאד שיניים שנשארו ומראה גוף מבוגר.


הנה החניטה המצרית הקדומה:

http://youtu.be/a4PLBpLBuCY


והמומיה של פרעה מרעמסס, שלפי התנ"ך הוא זה שהתעמת עם משה רבנו:

https://youtu.be/XA7jo8KdFC0

חניטה היא תהליך של שימור גופת המת, שהייתה נהוגה בתרבויות שונות בעולם העתיק, כמנהג דתי. הגופה החנוטה נקראת מומיה.

את החניטה המציאו ככל הנראה המצרים הקדמונים. זוהי שיטת קבורה שבה החונטים מוציאים מגופת המת את האיברים הפנימיים, כמו המוח, הכבד וכדומה ואז מטפלים בה בצמחים ובחומרים שונים שנועדו לשמר אותה היטב.

לאחר מכן הוציאו מהגופה את הנוזלים שלה, על ידי מלח או חומרים דומים, כמו ניטרון, המשלב מים עם סודה לשתיה.

בהמשך הם היו עוטפים אותה בתכריכים. בתרבויות מסוימות כמו התרבות המצרית נהגו להכניס את הגופה החנוטה והעטופה בתכריכים לתוך כלי איחסון מאבן או מחומר קשיח אחר.

בכך, לפי המצרים הקדומים, הסתיימו חיי המת בארץ החיים והוא עבר להמשכם בארץ החיים, העולם הבא.


כך יצרו את המומיות המצריות (מתורגם):

https://youtu.be/9gD0K7oH92U


תהליך החניטה בתרבות המצרית העתיקה:

http://youtu.be/-MQ5dL9cQX0


הסבר על תהליך החניטה במצרים העתיקה (עברית):

https://youtu.be/89aRVO9Uqog


מומיות ממצרים לצד אחרות מהעולם כולו:

https://youtu.be/0h5CEsLWbKo


וגילוי חדש של מומיות מקבר במצרים:

https://youtu.be/NscD6MpODMc

המומיות של אגן טארים (Tarim mummies), הנקראות גם המומיות התוכאריות, הן ממצא ארכיאולוגי מדהים של 113 מומיות שהתגלו באגן טארים, בתחומי העיר ש'ינג'יאנג של ימינו, בירת מחוז אורומצ'י.

המומיות התגלו במדבר טקלמקאן חסר הרחמים, שבצפון-מערב סין. אגן טארים, על דרך המשי, ממוקם באזור האוטונומי של שינג'יאנג, מקום בו הצטלבו דרכיהם של עמים עתיקים, כשהם מחליפים ביניהם רעיונות תרבותיים ומשפיעים אלה על אלה.

הגילוי המדהים התרחש בשנת 1978, בתקופה בה הארכאולוג הסיני וואנג בינגוס הסתובב לאורך זרמי הנהרות באזור וחיפש אתרים עתיקים לחקור. באחד מהמפגשים שערך עם תושבים מקומיים, הם סיפרו לו על "הגבעה האדומה" והמסתורית שבאזור.

הגבעה סיקרנה את החוקר הצעיר ולאחר בדיקות מעטות הוא מחליט לחפור בה. בשלב מסוים הוא מגשים את החלום של כל ארכאולוג, כשהוא מאתר את אתר הקבורה המדהים, על 113 המומיות הטמונות בו.


#על המומיות של אנשי הטארים
מספר מומיות תוכאריות ניתן לראות כיום בכמה מוזיאונים במחוז שינג'יאנג. חלקן היו קבורים בו במשך קרוב ל-4,000 שנה.

המומיות הללו הן השרידים האנושיים העתיקים ביותר שהתגלו עד היום באזור שינג'יאנג. זהו אוסף גופות משומרות של מי שככל הנראה היו בעלות תווי פנים אירופאים ושיער בלונדי ארוך.

הלבוש של מומיות הטארים היה שונה מהלבוש הסיני שהיה מקובל בימי קדם באזור. הן היו לבושות בשכמיות צמר ועטורות נוצות יפות. אחת המומיות אפילו לבשה כובע שמזכיר את "כובע המכשפות" המחודד שנראה בציורי האגדות של ימי הביניים.

המתים הללו נקברו ליד אפיק נהר יבש, בתוך ארונות קבורה בצורת סירה, כשמעליהם מוטות ארוכים דמויי משוט.

אגב, השיער הבלונדיני ותווי הפנים האירופאים של המומיות. היו ככל הנראה הסיבה שהגישה אליהן הוגבלה בהתחלה. נראה שקיומן הפריע לטענה, שהייתה אז מקובלת בסין, טענה שהעם הסיני התפתח באופן עצמאי ובלי כל השפעות זרות.


#במה מיוחדות המומיות האלו?
המומיות התוכאריות התפרסמו בצבע עורן ובשיער הבהיר שלהן, שיער המעיד על המקורות המרכז-אסיאתיים ואפילו אירופאים שלהן.

המיוחד במומיות התוכאריות הוא תהליך החניטה הטבעי שהן עברו. החום והיובש המדבריים שימרו אותן במשך אלפי שנים ובזכות תנאי מזג האוויר הללו מצבן היה כה טוב.

ללא חניטה מסובכת הן נשארו עם שיער, עור, קעקועים ואפילו בגדים.


#מי היו אנשי אגן טארים?
לא ברור לחלוטין מהיכן הגיעו אנשי הטארים ומה הסיבה להגעה שלהן לאזור. למרות שהם הותירו סימנים לקיומם ועקבות רבים, ארכיאולוגים לא הצליחו להסכים לגבי המנהגים התרבותיים שלהם והשפות אותן דיברו.

בעבר האמינו החוקרים שהמומיות הללו היו מהגרים הודו-אירופים. ניתוח DNA אחר גילה שהגנים שלהם הכילו תערובת של שושלות סיביריות ואירופאיות.

עוד סימן למורשת המזרח אירופית שלהם קשור בידיעה שתושבי האזור המאוחרים יותר דיברו בשפה הודו-אירופית לא אופיינית לאזור, שפה המכונה טוכרית.

מחקר שניתח את הגנום של 13 מהמומיות של אגן טארים, לעומת זאת, גורס שאנשי אגן טארים היו בעצם אוכלוסייה מקומית שיכולה הייתה להתבסס באזור כבר בסוף עידן הקרח האחרון.

מחקר זה, שפורסם בכתב העת המדעי "Nature", נערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת ג'ילין הסינית בצ'אנגצ'ון. בין ממצאיו מעניין למצוא שאנשי הטארים היו מבודדות גנטית מהקהילות השכנות, אף שאימצו למשל שיטות חקלאיות בהן השתמשו שכניהם, מה שמצביע על קשרים ביניהם.


הנה המומיות באגן טארים:

https://youtu.be/rFvqzbsxYGw


על גילוי המומיות שבאגן טארים:

https://youtu.be/-3Z_8B0EHvY


מצגת וידאו על המומיות הייחודיות הללו:

https://youtu.be/FpxPctzR_2U


וגרסת המסתורין של הגילוי והחידה שלהם:

https://youtu.be/7PixhDmGoqc

דינוזאור המומיה המכונה "לאונרדו" הוא הדרוזאור שנמצא בשלד מושלם ביותר. מצאו אותו במונטנה בארה"ב והוא אחד הממצאים החשובים בעולם המחקר של דינוזאורים.


הנה סרטון על לאונרדו - דינוזאור המאמי:

http://youtu.be/nPqlTgJxjSY

לעתים אתה מתכוון לעשות משהו אחד, אבל המציאות מגלגלת את הדברים כך שמה שקורה הוא דווקא ההפך המוחלט...

כך למשל סיפורו של תות ענח' אמון, מלך פרעוני שעלה על כס המלכות בגיל 9 ומת ממחלה בגיל 19. בשלטונו הוא אמנם ניסה, בעצת יועציו, להכניס תיקונים בדת המצרית ולהשיב את הפולחן הקודם שהיה נהוג שנים רבות ונזנח, אבל לא הספיק לעשות הרבה כמלך ובשושלת הפרעונית המפוארת הוא לא נחשב משמעותי מדי.

אך המזל שלא היה לו בחייו, עזר לו דווקא במותו המוקדם. המלכים ששלטו אחריו בקשו למחוק את זכרו ואת זכרה של כל שושלת אחנתון, שהוא היה אחרון מלכיה. כך השתכח מקום קבורתו של המלך הצעיר ולא נשדד, כמו שקרה עם מרבית קברי הפרעונים, שהיו עמוסים כל טוב. אבל דווקא משום שהשכיחו אותו ולא העבירו מדור לדור את סיפור מלוכתו וקברו, דווקא משום כך לא ידעו השודדים על מקום הקבורה שלו והוא זכה להתגלות ולהתפרסם ולזכות בתהילת עולם.

כי בשנת 1922 גילה צוות ארכאולוגים, בראשות הארכאולוג הבריטי הווארד קרטר, את חדר הקבורה של תות אנך-אמון. קברו של תות אנך-אמון היה הקבר הפרעוני היחידי שנמצא שלם ומעולם לא נשדד. הוא היה לתגלית הארכאולוגית המסעירה ביותר שנמצאה במצרים אי-פעם.

בקבר התגלתה גופת המלך החנוטה והשלמה, ביחד עם מסכת הקבורה המוזהבת שלו ותיבות מלאות אוצרות זהב וחפצי אומנות רבים. כל אלה הפכו לתגלית המאה. הם הפכו את המלך הצעיר והלא מאד משמעותי מבין הפרעונים, למפורסם ומוכר בכל העולם. דמות פניו הפכה לאייקון תרבותי מהמוכרים בתבל. מדענים הצליחו אפילו לשחזר את מראה פניו האמיתי (ראו בגלריית התמונות שלמעלה).

מציאת הקבר הציתה שגעון של ממש לתרבות מצרים העתיקה ועולם הארכיאולוגיה נהר למצרים, כדי לחפור ולגלות ממצאים נוספים מהתרבות המדהימה שתות היה חלק זעיר ממנה. אבל כך או כך, תות אנך אמון היה למלך המפורסם ביותר ממלכים פרעוניים חשובים ממנו בהרבה, שאיש לא ניסה להשכיחם.


הנה סיפורו של המלך המצרי הצעיר תות:

https://youtu.be/zeqQUhR5Mmc


מציאת קברו של המלך-הנער תות ענח-אמון ועליו:

http://youtu.be/MKSx0kRyYyo


תערוכה מהממצאים של תות:

http://youtu.be/TMovf5MAtm4?t=24s


ממצאים מדעיים לגבי סיבת מותו של המלך:

http://youtu.be/KGGRn8pMVvM


ודיווח על גילוי פני המומיה של תות לקהל הרחב:

http://youtu.be/Z8WcfoT6JvY?t=9s