» «

מוסיקת עולם

סיטאר
מהו הסיטאר ההודי?



סיטאר (Sitar) הוא כלי מיתר עתיק שמקורו במוסיקה ההודית והוא נחשב לכלי המיתר הנפוץ ביותר בהודו. הוא משמש לנגינת מוסיקה הודית קלאסית, מוסיקה עממית הודית ובלא מעט שירי פופ הודיים.

בימינו ישנם שני סוגי סיטאר עיקריים. אחד המשמש נגנים אינסטרומנטליים, כאלה המנגנים מוסיקה כלית, דוגמת נגן הסיטאר ראווי שנקאר, המפורסם בעולם כולו. הסוג השני מלווה מוסיקה קולית. אמנים כאלה הם ויליאט וסוג'אט חאן, למשל. הראשון, ויליאט חאן, הוא זה שהתאים את הכלי לליווי מוסיקה קולית. בכדי להדגיש את המנגינה, הוא החליף את מיתרי הבאס במיתרים הרמוניים.


#מבנה הסיטאר
הסיטאר הוא כלי נגינה ארוך מאוד. יש לו כ־20 מיתרים שעליהם פורטים במפרט שנקרא "מיזרב". יש בו שתי קבוצות מיתרים עיקריות - המיתרים המלודיים, המונחים על הגשר העליון, והמיתרים הסימפתטיים, שמתחת להם.

המיתרים המלודיים כוללים 3 מיתרי הרמוניה וקצב המכונים "צ'יקארי", מיתר הרמוני ששמו "גאנדאהר", ה"סה", שהוא מיתר מלודי ומיתר מלודי ראשי בשם "מאדיאם".

בין נגני הסיטאר הידועים בעולם ניתן למצוא את ראווי שנקר, מי שהתפרסם בשנות ה-60 כמורו של "הביטל" ג'ורג' האריסון. נגנים הודיים מפורסמים נוספים הם ניקהיל בנרג'י, שאהיד פרווה וויליאת חאן.


#מקורות הסיטאר
הדעות באשר למקורו חלוקות. יש הסבורים שמקורו בסֱטָאר או הזיתר הפרסי. חלק מהמומחים מייחסים אותו דווקא ל"טֶמבור" הכורדי, מעין קַתְרוֹס ללא תיבת תהודה. שניהם, גם הטֶמבור וגם הסֱטָאר הפרסי נמצאים בשימוש גם באיראן של ימינו.

מומחים קושרים אותו לעתים גם לסרסווטי-וינה או לרודרה-וינה מהודו, שאת מקומה ירש, בסגנון המוסיקה הקלאסית הצפון-הודית, שנקראת "קהיאל".

מקור השם "סיטאר" מהמילה הפרסית סֱהטָאר. "סֲה" פירושו שלוש ו"טָאר" הוא מיתר.


הנה הסיטאר והסברים עליו:

https://youtu.be/EOPG9LHhzis


שאהיד פרווה:

https://youtu.be/PoKiHH-3vdk


אנושקה שנקר מנגנת בסיטאר:

https://youtu.be/gLEAEmwYAfI


מלווה את הזמרת נורה ג'ונס:

https://youtu.be/kEJSWIftX98


גורג' הריסון מנגן סיטאר בשיר ידוע של הביטלס:

https://youtu.be/hRZqlsYg9SY


הרכב שמשלב סיטאר:

https://youtu.be/23zGI-rnGxk
עפרה חזה
כיצד התפרסמה עפרה חזה תודות לגניבה ממנה?


הכל התחיל כשעפרה חזה הקליטה גרסה מודרנית לשיר התימני המסורתי "אִם נִנְעֲלוּ". זהו פיוט עברי, בעגה יהודית-תימנית, שכתב המשורר התימני רבי שלום שבזי, במאה ה-17.

הסינגל נכלל ב-1984, באלבומה "שירי תימן" (Yemenite Songs). זה היה קאבר שהציע עיבוד פופ לשיר מסורתי תימני. האלבום היה ישראלי, אבל ההצלחה שלו לזמרת הפופולארית לא הייתה יוצאת דופן. חזה זכתה להצלחה גדולה גם בלעדיו. בשלב מסוים נחתם חוזה עם חברת תקליטים בינלאומית, אבל החלום על קריירה בינלאומית לא ממש התגשם.

השינוי חל 3 שנים אחר כך, כשיצא הסרט "colors" עם שון פן ורוברט דובל. בפסקול הסרט נכלל שיר בשם Paid in Full, של צמד הראפרים אריק בי וראקים (Eric B. & Rakim). בשיר שלהם נכלל סימפול קצר של קולה של עפרה, מהשיר "אם ננעלו". הסימפול הזה הוא הקלטה זעירה ששולבה בשיר, אבל הפכה אותו ללהיט. הצלחת הלהיט מהסרט יצרה עניין עצום בעופרה, שסלסלה בו, ללא ידיעתה.

משגלתה זאת, הגישה חזה ב-1987 תביעה על הפרת זכויות יוצרים נגד צמד הראפרים, שמצידם טענו שלא ידעו מי היא. הם הודו שסימפלו את קולה כי אהבו אותו. מי לא אהב אותו? - הצדדים הגיעו להסדר כספי והנושא המשפטי נסגר.

לא נוצרה שם מרירות מהצד הישראלי, כי למרבה הפרדוקס, דווקא הפרת זכויות היוצרים שלה, הביאה את עופרה לחשיפה עצומה. לא רק פסקול הסרט חשף אותה להמונים באירופה, אלא גם המשפט התקדימי, מהראשונים שעסקו בהפרת זכויות יוצרים, בסימפולים אלקטרוניים לחלקי שירים ושילובם ברמיקסים מודרניים. מי לעזאזל הירשה לכם?

האיש המבריק בסיפור היה עכשיו מנהלה של חזה, בצלאל אלוני. האיש שגילה את עופרה בצעירותה והפך אותה להצלחה ישראלית גדולה, הבין עכשיו כיצד סימפול קטן הופך שיר להצלחה וקלט את הסקרנות סביב המוסיקה התימנית. הוא יזם הקלטה של רמיקסים חדשים לשירים התימניים, בביצועה של עפרה. המילים היו מהשיר של שבזי, בשילוב עם משפטים שכתב אלוני באנגלית.

לאלבום הזה, שנקרא "Shaday", הקליטה עפרה, בין השאר, גירסא מחודשת של "אם ננעלו" מ-1984, שיועדה לריקודים. האלבום, בהפקתו בעיקר של יזהר אשדות, הפך ללהיט עצום בכל העולם. גם הרמיקס ל"Im Nin'Alu" מתוכו הפך להצלחה מסחררת. לפתע הפך שיר בן 300 שנה, לאחת ההצלחות הגדולות ברחבת הריקודים וגם בז'אנר של מוזיקת עולם.

העובדה שגם המבקרים היללו אותם, הפכה את האלבום ואת השיר למקפצה של עפרה חזה לקריירה בינלאומית. את סיכום אותו עשור עשו היטב באחד העיתונים בארץ, כשכתבו שם משהו כמו "שנות השמונים היו מאבק פסגה בין שתי מעצמות. ירדנה ארזי ניצחה ולקחה את ישראל ועפרה חזה הסתפקה בשאר העולם..."


הנה השיר "אם ננעלו" של עופרה חזה:

https://youtu.be/nQvU9X_BAyA


הרמיקס:

https://youtu.be/E7t8eoA_1jQ


עפרה מספרת סיפור השיר:

https://youtu.be/1QB-Qg00fhU


עוד שילוב שלו:

https://youtu.be/YyZBmBtdrYU


דיווח מה-CNN על לווייתה של עפרה בישראל:

https://youtu.be/pKQjt80TxWA
טאיקו
מהו סוד תיפוף הטאיקו היפאני?


כבר בבתי ספר ביפאן מתאמנים תלמידי בית הספר הצעירים על נגינה בתופים היפאניים המסורתיים. הנגינה הזו קרויה ביפאנית "טאיקו" (Taiko), שפירושה ביפאנית "תוף ענק".

מחוץ ליפאן משתמשים במילה "טאיקו" לתוף יפאני, שבכלל נקרא ווא-דאיקו ביפאן. אגב, אותו שם משמש לצורת האמנות החדשה יחסית של נגינה ויצירה של מוסיקה בהרכב של תופים כאלה וגם לשיטת ספורט משונה, המשלבת תיפוף וטאי צ'י. בשיטה זו מנגנים בתופים הגדולים והעוצמתיים, תוך עמידה בתנוחות הלקוחות מעולם אמנויות הלחימה. הגוף כולו לוקח חלק בפעולת התיפוף, מה שמפעיל אותו בפעילות ספורטיבית של ממש.

תופי ה"בּיוֹוּ דאיקו" הגיעו ליפאן מסין וקוריאה. התופים הללו דמויי חבית, בגדלים שנעים מחצי מטר בקוטר ועד מעל 2 מטר. על תוף ביוו דאיקו אופייני, המגולף לרוב מגזע עץ יחיד, מתוח בדרך כלל עור פרה. את הצליל שאותו משמיע התוף לא ניתן לכוון, לאחר היצירה הראשונה של התוף.


הנה תיפוף טאיקו יפאני מקצועי, של להקת "קודו":

https://youtu.be/C7HL5wYqAbU


ילדי בית הספר מתופפים:

https://youtu.be/9VHrmfetNYw


אחרי כמה שנים:

https://youtu.be/UHjd9t-jY6o


ושורת המתופפים היפאנית הזו מדהימה:

https://youtu.be/YNmXNc95ncU


ובוגרים מתאמנים:

https://youtu.be/dqH5JopuZck
תיפוף מים
מהו תיפוף המים של נשות השבטים באיי שלמה?



כולנו נכנסים לעיתים לים או לבריכה ומתחילים לחבוט במים, אבל האם חשבנו להפוך את זה למקצב?

לנשות השבטים באיי ונואטו שבדרום האוקיינוס השקט, חלק מאיי שלמה הנמצאים לא רחוק מפפואה גינאה החדשה, יש מסורת עתיקת יומין של "מוסיקת מים" (Water music). נשות איי שלמה מנגנות על המים, או למעשה מתופפות על מים בטכניקה שזכתה לכינוי "תיפוף מים" (Water drumming). בטכניקות משתנות ומגוונות יודעות נשות השבטים להפיק מיני צלילים שונים, שזכו לשמות ציוריים במיוחד. במשך אלפי שנים נוצרו צלילים מסורתיים ועתירי דימויים, כמו "גלים נשברים אל השונית", "קול הברק" או "לוויתן משחק עם לוויתן צעיר".

את הטקס המוסיקלי הזה מבצעות נשות השבטים כשהן עומדות במבנה של חצי-ירח, רוקדות ריקוד מלא קצב ועטויות בתלבושות מסורתיות שעשויות עלים ופרחים.

נראה שהטקסים הללו, מוסיקליים ורוחניים כאחד, הם עתיקים מאד ובעלי שורשים פרהיסטוריים.


תיפוף המים של נשות איי שלמה:

http://youtu.be/hwy69tsFEIU


תיפוף מים בשבט הוונואטו:

http://youtu.be/pEgJhfWKq4A


וכאן עם שירה:

http://youtu.be/QwyWeM_un0I


וגם כאן:

http://youtu.be/7y8IBjIdq_k


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.