» «
תרבות
מה זו תרבות?



תרבות (Culture) היא מכלול הנורמות וצורת החיים המיוחדת לחברה אנושית מסוימת. התרבות היא תוצר של הערכים, הרעיונות החברתיים או האידיאלים והאמונות של החברה הזו.

מקור המילה הוא ככל הנראה במילה האכדית tarbûtu שפירושה "חניך". ואכן, המושג "בני תרבות" משמש בימינו לתיאור של אנשים משכילים ונאורים, שחונכו בסביבה תרבותית, שהקנתה להם התנהגות מתאימה.

אגב, אותה מילה 'תרבות' משמשת גם לתיאור החברה האנושית המתקדמת שנוצרה לאחר המהפכה החקלאית. במהלכה עבר בני האדם הקדמונים מחברות של ציידים-לקטים לעיסוק בחקלאות ולהתיישבות בישובי קבע. הם החלו להקים יישובים ואף ערים, האוכלוסיה גדלה והחלה להיווצר התרבות האנושית, על חוקיה, אמונותיה כולל הדתיות ומערכות סמלים שונות.

יש המתייחסים ליישוב הניאוליתי צ'טל הויוק (Chatalhoyuk), שהתקיים לפני 8,000 שנה בחבל אנטוליה בטורקיה, כערש התרבות האנושית, אבל זו רק השערה. התרבות השלמה העתיקה ביותר הידועה לנו כיום, היא התרבות השומרית שהתקיימה לפני כ-5,000 שנה.

ואם במרבית שימושיו תרבות הוא מושג חיובי, מי שיצא ל"תרבות רעה" הוא מי שיצא מההתנהגות התרבותית של אותם בני תרבות, אלה שחונכו לנהוג כחלק מהסביבה התרבותית. בהקשר הזה ראוי להזכיר את האמרה הנאצית היהירה והצינית שבה אומר הקלגס הנאצי (יש המייחסים זאת להרמן גרינג) "בכל פעם שאני שומע את המלה תרבות אני שולח את היד לאקדח..."

המושג 'תרבות' גם הושאל למכלול ההתנהגות בהקשרים ספציפיים, כמו מושג "תרבות הגוף", המציין את החיים הכרוכים בטיפוח הגוף ובריאותו, תרבות פנאי, המתייחס להרגלי הפנאי של בני-אדם, או תרבות הצריכה - המתייחס לאופן שבו אנשים מתנהלים בקניות שהם עושים, בבחירות המוצרים, כמויות הקניה, בולמוסי קניות וכדומה.

יש גם את "תרבות האינסטנט" (Instant Culture), מושג המתייחס לתרבות של "מיד" ו"עכשיו", שכל כך התפתחה בעידן העכשווי שבו דחיית סיפוקים הופכת נדירה יותר ויותר.


הנה התרבות הישראלית (עברית):

https://youtu.be/Ih7_PhncrzE


כך הטלוויזיה החינוכית הגדירה את התרבות (עברית):

https://youtu.be/EuM0VdjGhtg


והנה על תרבות הצריכה (עברית):

https://youtu.be/rcGD4VBMuW8
עיירת רפאים
מהן עיירות רפאים וערי הרפאים?



עיירות רפאים (Ghost towns), ערי רפאים או יישובי רפאים, הם יישובים שננטשו לחלוטין על ידי תושביהם.

אותן "גוסט טאונס" הן ערים, עיירות או אפילו שכונות ריקות מאדם, או כאלה שמספר תושביהן התדלדל משמעותית עם השנים.

גודל היישוב הוא שקובע האם מקום הוא עיר רפאים או עיירת רפאים.

ערי רפאים ועיירות כאלה יש בכל היבשות וארצות העולם. חלק מהם הפכו עם הזמן לאטרקציות תיירות. בין יישובי הרפאים המפורסמים, שהפכו עם השנים לאתרי תיירות, נמצאים העיר צ'רנוביל, צ'ופוט-קלה, אנגקור, פטהפור סיקרי וסוול

חלק מהקסם והמסתורין של יישובי הרפאים הוא מה שנשאר מאותם מקומות יישוב שפעם שקקו חיים ואז כאילו קפאו בזמן ונותרו כמעין קפסולת זמן לתרבות של ימי העבר.

הכירו כמה מהמקומות הללו בתגית "יישובי רפאים".


#הגורמים להפיכת יישוב ליישוב רפאים
לא סתם הופכת עיר או עיירה ליישוב רפאים. נטישת יישובים כאלה היא לא פעם תהליך מתמשך שמקורו בגורמים חיצוניים ולעתים גם פנימיים, אבל היא תהליך שלרוב לוקח זמן.

הסיבות מגוונות. ערי כורים או כפרים שנוצרו ממגורים למחפשי זהב ננטשות לאחר שאזלו המחצבים באזור והותירו את המחפשים והכורים ללא פרנסה. כפרים שננטשו בשל הגירת הצעירים לערים הגדולות, או בשל נסיבות גדולות כמו רעב, או מגפה ושאר אירועים חד פעמיים שהביאו לנטישה הדרגתית, בשל הידלדלות האוכלוסייה המקומית.

יישובים ששוכנים בסמוך לדרך מרכזית ושפרנסתם נשענת על שירותים שנותנים אנשיהם לנוסעים בדרך, ננטשים לא פעם כשנסללת דרך חדשה, לרוב אוטוסטרדה מהירה שלא מזמינה בכלל עצירות וגורמת לכך שמספר הנוסעים העוברים צונח ומתמעט למספרים זניחים.

יוצאים דופן מקומות שננטשים בשל אירוע חד-פעמי. למשל צ'רנוביל, עיר אוקראינית שננטשה לאחר שכור אטומי ששכן בסמוך אליה, התפוצץ ויצר קרינה קטלנית ומסוכנת. קרינה זו חייבה פינוי מהיר של כל תושביה ומאז לא שב איש להתגורר בה.

מקרים דומים הם של מקומות יישוב שננטשו לאחר שאסון טבע, או כזה שחוללו בני-אדם, הביא לאובדן יכולת הקיום של האוכלוסייה במקום.

ונדירה במיוחד, אך קיימת ובעיקר במדינות טוטליטריות, היא התופעה של יישובים שננטשו בשל החלטה ממשלתית או פקודה של דרג צבאי גבוה, שחייבה את האוכלוסייה לנטוש את היישוב.


הנה דוגמה לעיירת רפאים ששימשה את הכורים עד שסיימו לחצוב:

https://youtu.be/HqzSDSui7Ho


סיור בעיירת הרפאים בודי שבאמריקה:

https://youtu.be/K-O-mTQEYVo


עיר רפאים בקליפורניה שחיה רק כתחנת דלק על דרך 66:

https://youtu.be/gizmlJvUWTM


עיר רפאים במדבר נמיביה האפריקאי שהשתלטו עליו הטורפים הקדומים היינה:

https://youtu.be/jrc4aOfu7aQ


עיר רפאים בקנדה שנותרו בה תושבים ספורים:

https://youtu.be/OnF8e68Is8o


גולפילד היא עיירת גורי זהב מסוף המאה ה-19 שהייתה לעיירת רפאים ולאתר תיירות:

https://youtu.be/F3DnHGWIKao


השיר Ghost town של להקת הספשיאלס, שמדמה שעמום עירוני לעיר רפאים:

https://youtu.be/RZ2oXzrnti4


סרט תיעודי על ערי רפאים לאורך דרך 66 בארה"ב:

https://youtu.be/DDroRIQDMsI?long=yes


וסרט תיעודי על ערי רפאים בעולם שתוכלו לעבור ולהתגורר בהן:

https://youtu.be/vkXNsBpW3lE?long=yes
סטריאוטיפים
מהם סטריאוטיפים?



בטח שמעתם שאנשים אומרים דברים כמו בלונדיניות הן טיפשות, יהודים הם חכמים או אוהבים כסף ושעל ערבים אי אפשר לסמוך - אלה סְטֵרֵאוֹטִיפּים (Stereotypes) והם גרועים, גם אם רובנו איכשהו אוחזים בהם, ברמה זו או אחרת.

סטראוטיפים הם חשיבה על אנשים לא כאינדיבידואלים, כאנשים שהם ייחודיים ושונים מאחרים, אלא כחברים בקבוצה, מה שאומר שמאפייניה של אותה קבוצה דובקים גם בהם כפרטים.

המעניין הוא שלא כל כך חשוב מה טבען של האמונות לגבי הקבוצה - חיוביות, שליליות, נכונות או שגויות. הסטריאוטיפים משמשים אותנו לא פעם כדי לקטלג אנשים אחרים במהירות ובקלות, מבלי להתחשב בהם עצמם, באופיים האמיתי, בייחוד שלהם.

לא טוב.

הרי זו הכללה הקשורה למאפייניה של קבוצה חברתית כלשהי, תוך הדבקה של המאפיינים הללו לכל חבר וחברה בקבוצה, בלי הבדל ביניהם.

אגב, בדרך כלל הסטריאוטיפ יהיה על קבוצה חברתית, שיש לה בסיס אתני, מגדרי ולעתים מאפיין חיצוני, כמו הבלונד שהודגם בהתחלה או בעלי אף סולד למשל.

מדובר בסוג של דעות קדומות או הכללות על קבוצה וחבריה, שקשה מאוד לשנות אותן. ההתייחסות לקבוצות בחברה ולתכונות שלהן או לדברים המיוחסים להן, עוברת לפרטים, כלומר לחברי הקבוצה, ללא הבחנה בין אדם לאדם.

הפירוש של המילה שמקורה ביוונית סְטֵרֵאוֹטִיפּ הוא "רושם מוצק" או בתרגום מילולי "חריתת רושם". יש לו גם מילה עברית לא רעה - "הֶטְפֵּס", מלשון טיפוס.


#מה ההבדל בין סטריאוטיפ לדעה קדומה?
מדובר במשהו שהוא שונה במעט מסתם דעה קדומה. כי בעוד שדעה קדומה היא עמדה מוקדמת, בדרך כלל שלילית כמובן, שיש כלפי אדם שעדיין לא הייתה לנו איתו כל אינטראקציה חברתית, אלא רק על סמך השתייכותו החברתית, בסטריאוטיפ מדביקים את מאפייני הקבוצה על הפרט בכל מקרה, גם אם וכשמכירים אותו.

הדעה הקדומה נוטה להביא ליחס חברתי משפיל, להתנהגות עוינת ולביטויים שליליים ואף מפלים לרעה חברים המשתייכים לקבוצה חברתית מסוימת. כי איכשהו, אצל בעלי דעות קדומות תהיה נטייה כמעט בשגרה להעריך את חבריה של הקבוצה
חברתית באופן שלילי או לפחות להעריך אותם בעיקר על סמך השתייכותם לקבוצה זו.


#האם סטראוטיפים הם שליליים?
בהחלט לא. בניגוד לדעות קדומות, הסטראוטיפ לא חייב להיות בעל אופי שלילי. במקור הוא מסייע לנו להתמודד מול כמויות מידע גדולות במהירות. כי כשאיננו יודעים על אדם יכול המידע על הקבוצות אליהן הוא משתייך לסייע לנו במהירות באבחון של דרכי התקשורת וההבנה שלו או שלה.

הבעיה היא, אפרופו ההבדל שבין סטראוטיפ לדעה קדומה, כשמערבבים ביניהם. אם הופך הסטראוטיפ לדעה קדומה, היא יכולה לפגוע באדם שמולו אנו עומדים. יש גם מי שמזכירים בעיה פחות מדוברת, לפיה דעה קדומה שהייתה לנו ולכאורה מתאמתת אצל אדם פרטי, עלולה להפוך או לחזק סטראוטיפ, שיפגע מעתה באנשים הנמנים על העדה, הדת, הלאום שלו וכדומה.


הנה הסטריאטיפים, שמרגישים לרבים כאילו כולנו ממוינים, מתויגים ומסווגים לתוך קופסאות ומגרות חברתיות מדומות (מתורגם):

https://youtu.be/6HY04AzsomY


יש סטריאוטיפים מגדריים, של בנים ובנות, שפעם היו בכלל הפוכים (מתורגם):

https://youtu.be/c36nzG5VUow


הסיבה שאנחנו לא אוהבים לשמוע שפות זרות ברחוב שלנו (עברית):

https://youtu.be/H2r3W9sOB6o


גם המבטא מציק לנו (עברית):

https://youtu.be/aIYjWWuTJAM


אנחנו כמו שרואים אותנו מבחוץ (עברית):

https://youtu.be/5nSD0yuhR3c


שיר של זמר שלא רוצה שיגדירו אותו (עברית):

https://youtu.be/80GtXgCSYJw


פואטרי סלאם מבריק של ערביה ישראלית (עברית):

https://youtu.be/6z7NL4Saasg


שיר סטריאוטיפי בוואן שוט ובחיוך (עברית):

https://youtu.be/ValQdjCfjN4


וכתבת טלוויזיה על סטראוטיפים בישראל (עברית):

https://youtu.be/Yc-pwo0wNVw?long=yes
קומיוטינג
מה זה קומיוטינג?





מכירים אנשים שנוסעים מדי יום אל העיר הגדולה, לעבודה? - התופעה הזו היא תופעה חברתית שקיבלה את השם קומיוטינג (commuting), בעברית יוֹמְמוּת.

הקומיוטינג נולד עם המהפכה התעשייתית, במאה ה-19, כשמצד אחד רוכזו מפעלים רבים בערים גדולות ומצד שני שוכללו אמצעי התחבורה ההמוניים ויצרו נגישות גבוהה ויעילה בין המפעלים למקומות המגורים של העובדים.

תודות לנגישות התחבורתית היעילה של העידן המודרני, עברו רבים מהעובדים, להתגורר במרחק רב ממקומות עבודתם, במקומות פחות צפופים וזולים יותר למגורים.

כך נוצרו תופעות חברתיות חדשות. הראשונה שבהן היא ה"פירוור", מעבר של עובדים ממגורים במרכזי הערים, או במרחק הליכה ממקום עבודתם, אל מגורים בפרברים.

תופעה נוספת היא היווצרותן של "ערי שינה" - ערים שבהן מתגוררים עובדים רבים ושבכל בוקר מתרוקנות מאותם עובדים, הנעים בהמוניהם אל המפעלים, המרוכזים לרוב בערים הגדולות או באזורי תעשייה ענקיים.

אבל הקומיוטינג אינו מושלם. רבות נכתב ונחקרו הנזקים השונים של אותה יוממות, החל מנזקים פסיכולוגיים ועד לנזקים בריאותיים אצל היוֹמְמִים. יש גם מחירים סביבתיים אדירים לתנועה היומיומית של המוני אדם, אל מקומות העבודה ובחזרה.

אחד הפתרונות הטובים לבעיות של הקומיוטינג היא הנסיעה המשותפת, המכונה באנגלית "קארפול". היא מאפשרת למספר אנשים לנסוע ביחד. מעבר ליתרונות שבנסיעה כזו, כיותר זולה ופחות איטית ומלאת פקקים, הנסיעה ביחד עם אנשים נוספים היא בריאה, נעימה וחסכונית הרבה יותר.


הנה הקומיוטינג:

https://youtu.be/ofTxs4VUTQI


ההרגלים הלא בריאים של הקומיוטינג:

https://youtu.be/I_LWb8gRaTM


יוממות בירושלים:

https://youtu.be/dbBZJWk5IzE


יתרונות שיתוף הנסיעות לקומיוטינג:

https://youtu.be/e-gIHqeNwTY

מושגים בחברה

ג'נטריפיקציה
מהי ג'נטריפיקציה של שכונות?



לא פעם אנו רואים שכונה שהאוכלוסייה שלה מתחדשת באופן חד ולא תמיד חלק. זהו תהליך שנקרא גֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה (Gentrification), תהליך שבו נדחקים התושבים הוותיקים של שכונה חלשה, בידי אוכלוסייה מבוססת העוברת לגור בה ובהדרגה "כובשת" אותה.

נווה צדק, פלורנטין, ביצרון או יפו - כל שכונת שוליים, שהאוכלוסייה בה חלשה כלכלית ולא פעם מזדקנת, עשויה לשאוב אליה אוכלוסיה חזקה ובעלת אמצעים כלכליים, במיוחד אם היא ממוקמת במקום טוב ובמרכז העיר וזוכה שיקשרו אותה למונחים כמו אופנתי, טרנדי, או מקום חם... המתיישבים החדשים הללו הולכים ומחליפים את התושבים הוותיקים, תוך שהם משנים, באופן טבעי, את אופי השכונה ואת אורחות החיים בה.

תהליך הגֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה, בעברית עִלּוּת, הוא חלק מהתחדשות עירונית, טבעית או מכוונת על ידי העירייה, המלווה לרוב בשיפוץ בתים, חידוש של פני הרחובות בשכונה ותחלופה הדרגתית של העסקים בשכונה, ההולכים ומציעים שירותים נחוצים לאוכלוסייה החדשה ו... כמה מפתיע - במחירים גבוהים מדי לוותיקים.

כיום יש ויכוח מסוים על משמעות המושג גֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה. הוא בא מהמילה "ג'נטרי" (gentry), שמתארת בצרפתית עתיקה ובאופן כללי, את המעמד הבינוני-גבוה או את העלית החברתית. אבל המונח, שנולד עם משמעות ביקורתית, הלך ואיבד אותה עם הזמן, כשבפי רבים מדי הוא משמש כיום לתיאורים חיוביים של התחדשות עירונית נכונה ובונה, תרתי משמע...

ממציאת המונח, הסוציולוגית הבריטית רות גלאס, ודאי משתוממת כיצד מונח שב-1964 שימש אותה לתאר באופן ביקורתי, את השינויים שהיא זיהתה בלונדון של שנות ה-60, נעשה כל כך חיובי. גלאס עסקה אז בפגיעה במרקם החיים שחוו קהילות ותיקות בשכונות לונדון, שעברו ג'נטריפקציה. היא זיהתה אז תהליכים הדרגתיים, כמו דחיקה כלכלית והתפרקות חברתית ותרבותית, שחוו האוכלוסיות הוותיקות בשכונות אלה. לתהליך סייעו אז שיטות נלוזות של בעלי נכסים בשכונות עוני, כמו הזנחה של הבניינים עד כדי פינוי כפוי של השלטונות את הדיירים, מחשש לחייהם, או תשלום שוחד לפקחים עירוניים, כדי שיוציאו צווי פינוי לדיירי המבנה, שיימכר או ישופץ ויהפוך אז יקר להחריד.

דומה שאז כמו היום, לא השתנו התופעות הללו ומה שהשתנה הוא הנכונות של ה"חזקים" להכיר בהן ולדאוג לשינוי או לפחות עידון של התופעה. יש אף רבים שגורסים שהג'נטריפיקציה,אם מקבלים אותה יפה, אינה כה גרועה. איך זה קורה? - היא מביאה תעסוקה ופרנסה לתושבים המקוריים, אצל העסקים החדשים שנפתחים עבור ההיפסטרים המסודרים, שבאים להתגורר בשכונות.


הנה הג'נטריפיקציה, שלא פעם הופכת מקומות כאלה לערי רפאים, שבמקום תושבים יש בהם דירות ריקות של משקיעים:

https://youtu.be/fsf2fq-jvY8


למי היא טובה ולמי היא רעה?

https://youtu.be/5nyDbHi1YQE


כך מרגיש מי שהג'נטריפיקציה דחקה אותו מהשכונה שבה התגורר בשכר דירה שזינק בחדות למעלה:

https://youtu.be/tYNuR1oaQts


מריבות ג'נטריפיקציה בין "הם" והוותיקים:

https://youtu.be/0wwyb6oaGTg


מצגת וידאו על הג'נטריפיקציה

https://youtu.be/kfOqmSXDAD8


ואחת על הג'נטריפיקציה בתל אביב:

https://youtu.be/mUBE3erWdBI
תיאוריות קונספירציה
מה מקורן של תיאוריות קונספירציה?



תיאוריית קוֹנְסְפִּירַצְיָה (Conspiracy theory), תאוריית קשר וטענת מזימה הם שמות שונים לתופעה אחת, של הסבר סותר להסבר המקובל והרשמי, למצב או אירוע שהתרחש. דוגמה? - נניח שהתרחש מוות מסעיר של דמות מפורסמת מאד והמשטרה קבעה שהוא היה טבעי. תמיד יימצא מי שיטען שגוף סודי ורב-כוח עומד מאחורי הרצח שהוסווה כמוות טבעי.

המדענים נוהגים ללגלג ולטעון שתיאוריות קונספירציה הן "ההיסטוריה של הלוזרים". יש בתיאוריות קשר כאלה משהו שמרגיש חתרני. המאמינים בהם חשים שהם אינם חלק מההמון ושהם נאבקים בכוחות אופל חזקים ונסתרים. בדרך כלל נראה כעומד בסתירה לממצאים הגלויים לעין. הקשרים שמתארות תיאוריות קשר כאלה כמעט אף פעם לא מגובים בהוכחות מוצקות של ממש והמצוטטים יהיו בדרך כלל כל מיני עיתונאים לא ממש חשובים, חסידי תיאוריות אחרים, או דמויות מפורסמות שפלטו בראיון כלשהו איזה ספק סתמי שניתן לנצל לצרכי התיאוריה. תמיד הם יטענו שגורמים רבי עוצמה מסתירים את האמת מהציבור ומונעים את חשיפתה. כל ניסיון של מומחים להוכיח עד כמה דלים טיעוני המאמינים בתיאוריות קשר שכאלה ייתקל בטענה שהם משתפים פעולה עם הגוף שמקדם את הקונספירציה.

תיאוריות כאלה נולדות בדרך כלל כשההסבר הקיים לאירוע או מצב מסוים גורם לתחושה לא נוחה או אינו מספק. רצח של מנהיג דמוקרטי למשל, הוא טראומה. הוא ממחיש עד כמה שברירית המנהיגות בדמוקרטיה. רבים לא מצליחים להאמין שפושע פשוט מסוגל לרצוח את מנהיג העולם החופשי קנדי או את הרמטכ"ל שהיה לראש ממשלה רבין. לכן יהיו תמיד מי שיחפשו כיצד כוחות משמעותיים בהרבה אחראים לכך. איכשהו, באופן מעוות אבל אמיתי, זה מקל את הרגשתם. יש בזה גם יתרון כי חסידי התיאוריה תמיד יכתבו, ילחשו או יכינו סרטונים לאינטרנט, שמהם יבין כל העולם כמה הם חכמים, כיצד הם חשפו או לפחות שותפי סוד לאמת הנסתרת והם מוכנים לשתף את כולנו, בתנאי שאנו מסםיק נבונים כדי להבין...

לא פעם הם ימצאו בשיטות דילוגי אותיות בטקסטים עתיקים את הנבואה שלפיה הכת'ובת הייתה על הקיר תמיד. הצירופים הללו, שסטטיסטית תמיד יימצאו אם רק יחפשו אותם, מספקים גם הם שלל "עדויות" לחובבי הז'אנר. קראו על כך באאוריקה בתגית "דילוג אותיות".

אחדות מתיאוריות הקשר המפורסמות ביותר "הראו" שהאדם לא באמת נחת על הירח והנחיתה היא כולה בימוי שצולם באולפן, שרבין נרצח על ידי השב"כ, הנשיא קנדי חוסל על ידי ה-CIA, אלביס פרסלי לא מת ולעומתו פול מקרטני מהביטלס מת ומאז שנות ה-60 מחליף אותו כפיל, אנשי לטאה שולטים בעולם, ה-FBI הרג את מרילין מונרו והממשל האמריקני הוא גם האחראי לפיגועי ה-11 בספטמבר.


הנה סיפורן של תיאוריות הקונספירציה (מתורגם):

https://youtu.be/88_C-fogY40


יש לא מעט כאלה שהומצאו על היהודים (מתורגם):

https://youtu.be/d-ew8yGBCkg


ממציא תיאוריות קונספירציה ופייק ניוז אמריקאי (עברית):

https://youtu.be/kZTXyNMn_zU


ויש מי שמפריך את השטויות הללו ובחן רב (מתורגם):

https://youtu.be/8T_jwq9ph8k?long=yes
תרבות הנגד
מהי תרבות הנגד ולמה מתפתחות תרבויות נגד?



תרבות הנגד (Counterculture) היא קבוצת אופוזיציה לתרבות השלטת. זהו מונח סוציולוגי שמתאר קבוצות חתרניות המחזיקות בערכים מנוגדים לערכים המקובלים בחברה.

תרבויות נגד שונות זוהו במהלך ההיסטוריה, ביניהן בקבוצות כמו ההיפים וילדי הפרחים בשנות ה-60 וה-70, תרבות הפאנק (Punk) של שנות ה-80, נערי הסווינג בגרמניה הנאצית ותרבות ההבי מטאל של השנים האחרונות ועוד.

ההיפים של שנות ה-60 למשל, דגלו ביציאה מוייטנאם, זכויות האדם, שוויון חברתי, התרת שימוש בסמים קלים וכדומה. הם גם פסלו את השיטה החומרנית של התרבות השלטת באמריקה וראו בה פגם חברתי. הדובר המוסיקלי שלהם, שהתנגד להיקרא כך, היה הזמר בוב דילן. עד היום הוא נוהג כתרבות נגד לאליטה, כפי שבא לידי ביטוי בבוז וההשפלה שהוא נוקט כלפי ועדת פרס הנובל, שהחליטה להעניק לו את הפרס החשוב.


הנה סרטון שקורא ל"שינוי מערכת ההפעלה" של העולם והחברה האנושית:

https://youtu.be/IC7aObYkPd4


ההיפים וילדים הפרחים של שנות ה-60 - תרבות הנגד הכי מפורסמת במאה האחרונה (עברית):

https://youtu.be/blO7AYCKJQ0?t=3m11s&end=5m40s


ההופעה החיצונית של תרבות הנגד לאורך השנים:

https://youtu.be/QnEcLFRus6w


"קולו של הדור" בוב דילן:

https://youtu.be/-s3r_zphxvE?t=22s


והקשר בין תרבות הנגד וההיפים של הסיקסטיז ובין מהפכת המידע, במחשב האישי והאינטרנט שיבואו מהם (עברית):

https://youtu.be/qhVJOdNsLjU
אלטרואיזם
מהו אלטרואיזם?


אַלְטְרוּאִיזְם (Altruism) הוא שמו של הרצון האנושי לסייע ולעזור לאחרים, ללא תשלום או תמורה כלשהי שאדם מצפה לה. את המונח אלטרואיזם טבע בצרפתית הפילוסוף הצרפתי אוגוסט קונט. המושג בא מהמילה האיטלקית altrui, שהיא עצמה נגזרה מהמילה הלטינית שמשמעותה "מישהו אחר" או "אנשים אחרים" - המילה alteri.

אלטרואיזם, שבעברית קוראים לו זוּלָתָנוּת, הוא ההפך מהמושג "אגואיזם", בו מכנים אדם שחושב רק על עצמו ופועל רק מתוך כדאיות אישית. האלטרואיסט מצמצם או אף מתעלם מרווחתו שלו, למען רווחתם של אחרים. בקצה העליון של האלטרואיזם מצויה הקרבת חייו של אלטרואיסט, למען אחרים. הקרבה עצמית ומודעת שכזו למען הזולת, היא זו שגילה למשל הקצין רועי קליין שבמלחמת לבנון השנייה מצא את עצמו ניצב אל מול רימון יד שנזרק לחדר וזינק על הרימון תוך הקרבת חייו, בכדי להציל את חייליו.

עם האבולוציה נראה שהאלטרואיזם אינו מסתדר, שכן הפרט האבולוציוני לא נהנה מהמעשה האלטרואיסטי. בעשורים האחרונים, עם זאת, נראה שמנגנונים כמו עקרון ההכבדה וברירת שארים ואולי אחרים מאפשרים להבין את ההתנהגות הזו כבעלת יתרונות חברתיים. מדע הסוציוביולוגיה עוסק במנגנונים כאלה ויודע להסביר שתרומתו של אדם לזולתו מוערכת חברתית, גם אם בטווח המידי לא נראה שהפרט התורם נהנה ממנה.

גם בטבע יש לא מעט דוגמאות של אלטרואיזם בבעלי חיים ואורגניזמים חיים. את הפרדוקס לכאורה פותר דרווין בהסבר של האלטרואיזם כעל מעשה שיש לו תרומה לקבוצה. האלטרואיזם לפיו הוא בעל הגיון אבולוציוני בתרומה של העושה מעשה טוב לקהילה שלו. אחריו מצאו חוקרים כמו ריצ'רד דוקינס, שכתב את הספר "הגן האנוכי", הגיון של העברת גנים בתורשה, של מי שניצל בזכות מעשה אלטרואיסטי.


הנה סרטון על אלטרואיזם:

https://youtu.be/gJEhog-vZKU


דוגמאות יפות לאלטרואיזם ואכפתיות לזולת:

https://youtu.be/PT-HBl2TVtI


יש מקרים שבהם זה "שלח לחמך.."

https://youtu.be/ovj5dzMxzmc


המדהים הוא שאלטרואיזם עולמי בימינו כדאי גם לאגואיסטים שבינינו (מתורגם):

https://youtu.be/rvskMHn0sqQ


על התועלתנות והקיום האמיתי של אלטרואיזם (עברית):

https://youtu.be/7Ik_J0WSKRI


על האלטרואיזם וההיגיון האבולוציוני שלו בטבע (עברית):

https://youtu.be/KqeA8qE25j4


שיחה על הנושא בחינוכית (עברית):

https://youtu.be/yz6wD32OGQg?long=yes


הרצאת טד על אלטרואיזם (מתורגם):

https://youtu.be/Diuv3XZQXyc?long=yes


והרצאה על אלטרואיזם בבעלי חיים (עברית):

https://youtu.be/2eWnVGEJE2o?t=2m28s?long=yes


מדידה וציון של זמן
מי המציא את הזמן?



את הזמן איש לא המציא. הזמן הוא מושג טבעי וישנן יחידות זמן טבעיות, שנוצרו מהטבע ומתנועת כדור הארץ בחלל.

לצד הזמן הטבעי, קיימות יחידות הזמן המלאכותיות, שיצר האדם כדי לארגן את פעילותו ביעילות. אלה נוצרו במהלך התפתחות התרבות האנושית.

משערים שמדידת הזמן החלה בתרבות השומרית ופותחה גם אחריה, באימפריה הבבלית, בה חלקו את השנה לחודשים, שבועות וימים.

בבל הייתה עיר עשירה ומפותחת במדע. אסטרונומים בבלים החלו לרשום אירועים בחלל כבר משנת 747 לפני הספירה.

המתמטיקה הבבלית הייתה מתקדמת מאד והיא לא התבססה על החלוקה ל-10 כמו היום אלא על 60. כך הם החליטו לחלק את הזמן ל-60 שניות בדקה, 60 דקות בשעה ו-360 יום בשנה ובזוויות המעגל.


הנה תולדות ומשמעות הזמן (מתורגם):

https://youtu.be/R3tbVHlsKhs


מושג הזמן ומדידתו, כפי שאנו מכירים אותם:

http://youtu.be/nIZ2ibR_q6A


על מדידת הזמן בסרטון הבא, ללא מילים:

http://youtu.be/3coY2sa93rA


ההיסטוריה של מדידת הזמן עד היום:

http://youtu.be/ggvRga_JqXw?t=34s


וסרט תיעודי על הזמן ומשמעותו:

https://youtu.be/2TiQidGPHA4?long=yes
מהי תוחלת חיים ואיך מודדים אותה?



האם סטטיסטיקה יכולה להאריך את חיינו? - נראה שלא ממש. אבל היא בהחלט יכולה לזהות שינויים בתוחלת החיים שלנו ולהצביע על הסיכויים שלנו לחיות יותר או פחות.

אבל מהי תוחלת חיים?

תוחלת החיים (Life expectancy), בפשטות, אומרת עד איזה גיל יש לנו את הסיכוי לחיות.

במונחים סטטיסטיים, "תוחלת" ערך נצפה (Expected value) של ממוצע הערכים אותם צפוי משתנה לקבל. במקרה הזה מדובר במדד סטטיסטי שמנבא את הזמן שנותר לפרטים מתוך קבוצה נתונה להישאר בחיים.

כמדד סטטיסטי כמובן שהתוחלת היא סוג של ממוצע. כל ניבוי סטטיסטי מנסה להציע את התחזית המדויקת ביותר אך הוא עדיין סטטיסטי. כפרטים בחברה אנו חיים את חיינו הפרטיים באופן אחר, מטפלים אחרת בגופנו, ניזונים מאוכל שונה, חשופים לזיהומים, סיכונים או סגנונות חיים המשתנים מאדם לאדם וכך הלאה.

אבל כללית, תוחלת החיים היא מדד מצוין לקבלת החלטות והשקעה בעתיד של חברה.

במהלך הדורות למד המין האנושי לחיות יותר ויותר שנים. כיום ברור שבקצב התפתחות המדע והטכנולוגיה ואם לא יתרחשו התפתחויות קשות, חלקן נובעות לצערנו מההתנהגות האנושית כלפי כדור הארץ, תמשיך מגמת הגדילה של תוחלת החיים האנושית.

דוגמאות למגמה הזו? - הבה נביט לשינויים ההיסטוריים בתוחלת החיים. חוקרים מעריכים שבתקופת האבן הקדומה הייתה תוחלת החיים 18 שנה בלבד. בתקופת הברונזה היא עלתה ל-33 שנה, בתקופה הרומית כ-25 שנה, תוחלת חיים שנמשכה פחות או יותר עד ימי הביניים, בשל היגיינה לקויה ותמותת תינוקות גבוהה. המהפכה המדעית ועידן ההשכלה מביאים לשיפור בתנאי החיים והבריאות האנושית ובסוף המאה ה-19 מגיעה תוחלת החיים בארצות המפותחות לכ-50 שנה. חצי מאה אחר כך היא עולה לכ-65 שנה וכך הלאה.

יש סיכוי שהילדים הגדלים בימינו יהיו הדור הראשון שתוחלת החיים שלו תעבור את מחסום 100 השנים.

עוד על הארכת תוחלת החיים אפשר ללמוד בתגית "תוחלת חיים, היסטוריה".


#שתי הערות
צריך לומר שיש אי דיוק מודע במונח "תוחלת חיים". איננו יכולים לחשב את הזמן הצפוי שנותר לאדם לחיות, שזו תוחלת החיים עצמה. מה שאנו כן יכולים לבצע הוא אומדן של תוחלת החיים. ועדיין, לשם קיצור, נהוג לכנות את אומדן תוחלת החיים בשם "תוחלת חיים".

בנוסף, חשוב לדעת שהמושג "תוחלת חיים" מתייחס תמיד לתוחלת החיים בזמן הלידה. זוהי בעצם התוחלת של מספר שנות החיים הצפויות לתינוק ביום היוולדו.


הנה תוחלת החיים ומדידתה:

https://youtu.be/7qFyX6KLCoY


כמה זמן אנו עתידים לחיות?

https://youtu.be/vjlRc1lEIvk


לסטטיסטיקה של מדינות יש תפקיד חשוב בחקר העתיד (מתורגם):

https://youtu.be/RLmKfXwWQtE


למקום בו אדם נולד וחי יש השפעה על תוחלת החיים:

https://youtu.be/KvwIW2dlUj8


וכתבת טלוויזיה על הארכת תוחלת החיים (עברית):

https://youtu.be/_b0rNa-ts2g?t=21s
איך התפתחה תרבות הצריכה המודרנית?



לוגואים, פרסומות, מיתוג, מודעות, קמפיינים, באנרים, ג'ינגלים או שלטי פרסום - היום יום שלנו מוצף בהזמנות לצרוך, לקנות, לרכוש בעלות או להשקיע במוצרים ושירותים שיהפכו אותנו מאושרים ואת חיינו נוחים יותר. בחברה המודרנית אם אתה צורך - משמע אתה קיים!

על זה מתבססת תרבות הצריכה (Consumer culture) של ימינו, תופעה צעירה יחסית שמעולם לא התקיימה לפני העידן המודרני. לא תמיד היה המין האנושי, במיוחד בחלקים הפחות מבוססים שבו, כל כך עסוק בקניות ובזבזן בצריכה.

חשבו על זה לרגע. עד לפס הייצור והייצור ההמוני שהפך את התעשייה למובילת הכלכלה, האדם קנה. אבל בדרך כלל הוא קנה לצרכיו.

ההיסטוריה הקצרה של תרבות הצריכה המודרנית מראה שהכל מתחיל לאחר מלחמת העולם השנייה. היציאה מעידן קשה של מיתון וכלכלת מלחמה מצומצמת, שהיא עצמה באה אחרי שפל עולמי גדול, הייתה הדרגתית אבל הרימה את הכלכלה לגבהים שהמין האנושי לא הכיר לפני כן.

הייצור המלחמתי של המלחמה העולמית כולה הופנה באחת לפסי ייצור שלמים של מוצרי נוחות, פנאי וסטטוס (אלה שמדגימים לשכנים כמה אנחנו מצליחים ויכולים להרשות לעצמנו).

גם היכולת הכלכלית של הציבור במדינות רבות צמחה פלאים. הרדיו ואחריו הטלוויזיה החלו לפרסם מוצרים וחוויות והדמיון אחז בעגלת הקניות. לפתע המוצרים שקנית הפכו לפחות מאלה שאתה צריך באמת ויותר מאלה שמפגינים מי אתה וכמה אתה מצליח.

אנשים החלו לפתע להפגין עושר והמוצרים שהם קנו הפכו למוצרים ממותגים. חלק משמעותי מעלות המוצר שקנית היה שווי הלוגו שיש עליו.

מצליח, מעריך איכות, לא מתפשר, בעל יכולת - לא פעם, יותר משהוא מעיד על איכות המוצר, המותג שמייצר אותו ומתנוסס עליו העיד עליך כבעליו.

בואכה המילניום החדש, האינטרנט הביא את הצריכה בעולם החופשי לגבהים חדשים. העולם שבו אנו חיים החל מציע כמות אדירה של מוצרים וכמעט בלי חשבון. המין האנושי עתיר רצונות והוא רוצה הרבה מהם, שיגיעו בזול, מיידית ובלי להמתין. שהכל יהיה בידינו - כאן ועכשיו.

די מהר התפתחה הגלובליזציה והפכה את העולם כולו לשוק אחד גדול. החברות כבר לא מייצרות לכלכלה ספציפית או אפילו למדינות האזור. תאגידים בינלאומיים מייצרים כשהשוק שלהם הוא בפשטות כל העולם. גם אתה הצרכן חושק במשהו, נכנס לאינטרנט, משווה בין המחירים שלו ברשתות שליד הבית או באתרי מכירה ענקיים כמו אמזון ואיביי, מציץ לרגע בשלל שווקים מקוונים מסין, מזמין וממתין שהשליח יביא אל סף ביתך.

הרשתות החברתיות הכניסו את השיווק לעידן בו הרזולוציה היא ברמת היחיד. היכולת של בינה מלאכותית וספציפית הלמידה העמוקה, ללמוד את חשקיו ותחומי העניין של כל משתמש וגולש מביאים לכך שלכל אדם מותאמים הפרסומות, הפוסטים והמוצרים שהוא רואה, מה שמגדיל את המכירות בטירוף. כשהתאגיד נותן לך בחינם, אתה הופך למוצר והדאטה שנאסף עליך הוא שמאפשר לדייק את מה שתראה ואפילו את המחירים שתראה לכל מוצר שגילית בו עניין. ספוילר: הם בדרך כלל יהיו גבוהים יותר כשהאלגוריתם מבין שגילית בהם עניין.

לדת הקניות והשופינג יש גם חגים משלה. חגי הצרכנות הולכים ומתרבים. אם פעם היו חגי תשרי ופסח ליהודים וכריסטמס וה-New Year לכל שאר העולם, היום הצטרפו עוד המון "חגי קניות" לדת הרשת. ביניהם יהיו יום הרווקים הסיני, הסופר מאנדיי, סאמר סייל, יום האהבה, הפי וונלטיינ'ז דיי ובטח כבר יש שניים שלושה חדשים שלא הזכרנו.

בולמוס הצריכה לא עושה סימנים שהוא ייעלם בקרוב. אפילו משבר האקלים ומצבו המחמיר ומכמיר הלב של כדור הארץ לא מדגדג לו את כרטיס האשראי. אלה אנחנו שמשלמים ונמשיך לשלם את המחיר של הצריכה הזו והוא לא יהיה בכסף - הוא יהיה הרבה יותר יקר.


כך נוצרה הצריכה הלא-נשלטת והחומרנות בעולם המודרני:

https://youtu.be/iFlMQAppIpg


התוצאה ברורה - מעולם לא היה המין האנושי בבולמוס כזה של קניות:

https://youtu.be/2zf9HaWwaLI


מה גורם לנו לקנות כל כך הרבה?

https://youtu.be/KtWlmbDsx-U


כך התכנון של הקניון, מרכז הקניות המודרני, מיועד לגרום לצריכה נלהבת ולא נשלטת (מתורגם):

https://youtu.be/yzWASs0Nh7I


וסרט תיעודי על היווצרות תרבות הצריכה שגורמת לנו לרכוש עוד ועוד מוצרים מיותרים (מתורגם):

https://youtu.be/Y-Unq3R--M0?long=yes
מהי גזענות?



גזענות היא התייחסות או התנהגות שמפלה בין אנשים, בגלל צבעם, גזעם, הלאום או הדת שלהם. הנאצים, למשל, פיתחו תורת גזע גזענית שראתה ביהודים ובעמים אחרים, נחותים לעומת הגרמנים. הם גם הפכו את הגזענות הזו להשמדת-עם ליהודים, במהלך השואה, ולבני עמים רבים במלחמת העולם השניה.

להבדיל, גזענים בישראל עלולים לראות בבני הלאום הערבי נחותים מהיהודי, ביהודים מאפריקה נחותים לעומת יהודים שמוצאם מארצות אירופה וכדומה, או בילדים שמוצאם במדינות המזרח פחות ראויים ללמוד עם ילדים שמוצאם אשכנזי - כל אלה הן תפיסות גזעניות שראוי לגנות.

כל בני האדם שווים הם!


הנה ביטויי גזענות בישראל (עברית):

http://youtu.be/MXhWZVb-tcw


משל על גזענות ומה שהיא גורמת לנו:

http://youtu.be/htEtTra7rdw


גזענות בעיניים של ילד:

https://youtu.be/muy5zpqslRc


דוגמה לגזענות שמופנית כנגד אנשים דגולים (מתורגם):

https://youtu.be/dKku0AfTs0c


הביטוי הכי טוב לשינויים לטובה שההיסטוריה מביאה הוא בשיר הנפלא "שינוי עומד לבוא" של סם קוק:

https://youtu.be/wEBlaMOmKV4


ופרסומת של קבוצת כדורגל נגד הגזענות בכדורגל (עברית):

http://youtu.be/rcnUiMq53Fw
מהי הגלובליזציה המחברת את כל העולם?



הגלובליזציה (Globalization), בעברית "עולמיות", משמעותה הפיכת העולם לאיזור אחד, כשהפעילות הכלכלית של כל המדינות פועלת בקשרים חזקים ומשפיעים מאד.

בגלובליזציה התחושה היא שהגבולות והמחסומים שהיו בעבר בין המדינות הולכים ונעלמים. אנשים ממקום אחד יכולים להיות בעלי מפעלים ועסקים בכל מקום אחר בעולם, רוב המוצרים מיוצרים במזרח ומשווקים במערב, עובדים עוברים לעבוד במדינות אחרות ועוד.

את תהליך הגלובליזציה עודדו וקידמו החידושים בתקשורת ובאינטרנט, ארגונים וחברות מסחריות רב-לאומיות, הסחר העולמי ההולך וגדל, התיירות והגירת עובדים ממדינות מתפתחות אל מדינות מפותחות ועשירות.

התהליך הזה גרם בעשורים האחרונים לעולם עם שפע אדיר של מוצרים, במחירים זולים ובאיכות שווה, אך במקביל הוא הגדיל בצורה מסוכנת את אי השוויון בעולם.

מפעלים רבים נסגרו בארצות רבות והותירו המוני מובטלים בארצות רבות, לטובת ייצור זול במדינות המזרח הרחוק ובמיוחד בסין.

בעלי ההון, שמעבירים את המפעלים שבבעלותם לסין ולמזרח הרחוק, נעשים עשירים יותר משנה לשנה. במקביל, עובדים רבים מפוטרים או יורדים בשכרם, בשל תחרות במחירים הזולים של הייצור הסיני ושל שאר המדינות עם כוח העבודה הזול.

סין עצמה נהנתה מהגלובליזציה מאד והפכה לכוח הכלכלי החזק בעולם. היא מסבסדת את הייצור ולמעשה "קונה" את השווקים שאליהם היא מייצאת את מוצריה ואת אמצעי הייצור שעוברים בהמוניהם אליה.

אבל בהמשך לכך הפכו מאות מליוני אנשים בהמון מדינות אחרות למובטלים או ששכרם צנח ומצבם הכלכלי הלך וירד. התוצאה היא שההמונים הללו התמרדו. יותר ויותר מנהיגים פופוליסטיים נבחרו במדינות הללו, על מנת שיחזירו את המצב לקדמותו, כפי שהבטיחו.

אותם מנהיגים, כצפוי, לא הצליחו לעשות זאת. אבל הפופוליזם שלהם הפך לטרנד עולמי מטריד, שהעלה מנהיגים פופוליסטיים המאתגרים את הדמוקרטיה בכל מקום ומאיימים על הסדר הקיים של מדינות המערב.


מהי הגלובליזציה (עברית):

https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY


הסבר נוסף (עברית):

http://youtu.be/5Pxg_KnBxkY


דוגמאות לגלובליזציה ביום יום שלנו (עברית):

http://youtu.be/eTCmihKppX4


ומצגת וידאו שמסבירה את מושג הגלובליזציה (עברית):

http://youtu.be/c7KnQnjNKo8
מה זו בדיוק הערצה?



בשנות ה-60 התגלתה לעולם המערבי תופעה של הערצה מדהימה שהפסיכולוגים כינו "פסיכוזת המונים" והתקשורת כינתה "ביטלמניה". ההערצה המטורפת ללהקת "הביטלס" הגיעה לשיאה אצל מתבגרים, במיוחד בקרב נערות בגיל העשרה, אבל סימנה גם את פתיחתו של שלב חדש ולא מוכר בהערצת כוכבים. כי אחת התופעות החזקות של התרבות המודרנית היא ההערצה (Admiration) שחשים צעירים בכל העולם כלפי זמרים, להקות, כוכבי קולנוע, ספורט, דת ואמנות.

הערצה היא הערכה גדולה ונטולת ביקורת, כלפי אחרים. לרוב מדובר באדם אחר, אך לעתים זה יכול להיות גם כלפי תופעה, כמו ל"מופע הקולנוע של רוקי", או אפילו הערצה לחפץ, דוגמת הג'ינס של ליווייס, האייפון או גיטרת פנדר.

"הערצה מביאה לעיוורון" אמר פעם תומאס ברנהרד. ואכן, הערצה נוטה לרוב להתפעלות ממושא ההערצה, מתכונותיו, מעשיו ואף לכל הקשור בו. המעריצים נוטים להתעלם או להכחיש את תכונותיו השליליות של הנערץ. לרוב הם גם מבטלים את עצמם למולו, מעמידים עצמם מתחת לו ואת רצונותיו לפני אלו שלהם. זה גם ההסבר להליכתם העיוורת של חברי כתות אחרי מנהיגים וגורואים המובילים אותם לא פעם למקומות קשים ולהרס העצמי.

אבל למה אנו מעריצים כל כך את המפורסמים, המצליחים, המוכשרים והנכונים, ככל שיהיו כאלה? - ובכן, אין תשובה פשוטה לכך. מדובר בדבר חמקמק, אך אחד ההסברים הוא שלא פעם המעריץ מלביש על הנערץ את חלומו על האושר ומגשים באופן מסוים, דרך הצלחתו של הנערץ, את האושר שלו עצמו. מה שגורם לו, כמובן, להרגיש טוב יותר. בשל ההערצה הופך האדם הכריזמטי והנערץ סוג של "שליח להצלחה" בשביל המעריץ, שהוא לרוב אדם צעיר או חסר בטחון באופן כלשהו.

הצלחתו של הכוכב מקנה למעריץ תחושה טובה. לרוב גם חשים המעריצים שהם מקבלים מהנערץ המון, שהוא מבין אותם ושיש להם קשר מיוחד עימו, תוך שהם מתעלמים כמובן מהעובדה שהקשר הזה הוא קשר בכיוון אחד בלבד, סוג של אשלייה ליחסים של ממש ביניהם לבין מושא הערצתם.


הנה ההערצה המודרנית (עברית):

https://youtu.be/oe0di23jJ0Y


מעריצות מספרות (עברית):

https://youtu.be/KFx3vx7bfYE


תופעת הביטלמניה (עברית):

http://youtu.be/Vikz88Wj8W8?t=1m16s&end=8m52s


חיוך לסיום (עברית):

https://youtu.be/4dVehVIq6Ok


ומה קורה אחרי הרבה שנים למושאי ההערצה? (עברית)

https://youtu.be/4J_US3QCOfg?long=yes
מהי המשמעות אצל ויקטור פרנקל ואיך זה קשור לשואה?



הפסיכיאטר הנודע ויקטור פראנקל, מחבר הספר "האדם מחפש משמעות" חי בסמיכות לפרויד. פיתח את הגישה של לוגותרפיה. הוא היה רופא נוירולוג ופסיכיאטר יהודי מהעיר וינה, ששרד את השואה, בגטו, במחנות עבודה ובמחנה ההשמדה אושוויץ.

עוד לפני השואה פיתח ויקטור פרנקל, כדוקטור ובהמשך כפרופסור וינאי נודע, שיטה טיפולית לטיפול בדיכאון ובקשיים נפשיים. היא נועדה לאפשר לאדם, להתמודד עם קשיים גדולים, בעזרת המשמעות שהוא נותן לדברים. מי שנלחם אז על פרסום מאמרו הראשון היה גדול הפסיכולוגיה זיגמונד פרויד.

התפיסה של פרנקל הייתה ברוח המשפט של ניטשה, שגרס שאם יש לך בשביל מה לחיות, תוכל לשרוד כל דבר. במהלך שהותו ב-4 מחנות עבודה של הנאצים, פרנקל השתמש בשיטתו שלו על עצמו והצליח לשרוד בעזרתה את הדברים הקשים ביותר בשואה. הוא עשה את זה כשהוא מוקף באנשים חזקים וחסונים ממנו בהרבה, שמתו כמו זבובים ולא שרדו.

מכך פרנקל למד שאכן שיטתו יכולה לעבוד בתנאים קיצוניים וקשים והיא אכן שיטה טיפולית טובה. הוא גם שם לב שחלק מהשוהים במחנות התעלו מעל המציאות הקשה, ניחמו אחרים ואף נתנו אוכל מפיהם לאחרים. מכך למד שהגישה של אדם למצבו, תפיסתו האישית והאופטימיות שלו, היא מרכיב חשוב מאד לא רק להרגשה אלא גם לקיומו הפיזי.

פרנקל ידע הרבה לעג לרעיונותיו ושיטותיו ול"לוגותרפיה", שיטתו המרכזית. אבל הוא לא הירפה. הוא הרצה במאות מדינות ובהדרגה ראה כיצד העולם מאמץ אותם. עשרות מיליוני עותקים מספרו "אדם מחפש משמעות", נמכרו בעולם. עוד בחייו הוא זכה לראות את העולם מאמץ את עיקרון המשמעות ואת חשיבותו להצלחה.

חלק מהמהפכה שהכניס פראנקל לרפואה נעוץ בכך שבנוסף לגוף ונפש, מרכיבים בסיסיים ומרכזיים בראיית האדם, הוא הוסיף מימד נוסף - את המימד הרוחני. הוא העריץ את פרויד, אבל תמיד אמר שגאון הפסיכולוגיה החשיב רק את הרבדים הנמוכים באישיות, בעוד שהוא עצמו המשיך אותו - ברבדים העליונים של הנפש, כמו המימוש העצמי, המשמעות וההתעלות שלו.

בהמשך השנים הוא מצא שפעמים רבות האדם המודרני רכש אמצעים חומריים ונפשיים, אך הוא איבד את הסיבה לחיים וסבל מתחושה סתמית של שעמום או חוסר סיבה לחיים. ויקטור פרנקל אמר שמאחורי השעמום הזה עומד משהו שהוא כינה "ריק קיומי" והוא אמר שהוא מוביל בדרך כלל לתופעות כמו תוקפנות, דיכאון והתמכרויות. גם במצבים קשים, הוא גרס, אנו בני האדם, צריכים משמעות בכדי להתמודד עם הקשיים. או במילים אחרות - מאחורי דיכאון, התמכרות או אלימות ותוקפנות, עומד לא פעם השעמום וה"ריק".

פרנקל אמר על כך משפט שמדייק בתפיסתו את האדם:

"אפשר ליטול מאתנו את הכל, כמעט. את בריאותנו, את רכושנו, את כבודנו, את חרותנו, וגם את היקר לנו - חוץ מדבר אחד: את החופש להחליט איך להגיב למצבי החיים שלנו. אנחנו אדונים על גורלנו ולא קורבנותיו."

ספריו נמכרו בעשרות מיליוני עותקים בעשרות מדינות ושפות בעולם. רעיונותיו של פרנקל ובמיוחד ספרו "האדם מחפש משמעות", שינו את חייהם של מיליוני אנשים צעירים שלמדו ממנו כמה חשוב להגביה עוף מעל ההנאה והאושר הפרטי ולתרום לעולם ודרך זה לקבל משמעות לחייהם ולזכות במצפן שיתקן גם את לבטיהם, כאביהם והריקנות שאופפת כל כך רבים מאיתנו בעולם המודרני.


הנה ראיון עם ויקטור פראנקל (מתורגם):

https://youtu.be/8PEQipIsZhU


כך מתאר פראנקל את סיפורו ואת הלוגותרפיה שפיתח ממה שעבר בשואה (מתורגם):

http://youtu.be/JaQE1nfuX18


מצגת על האיש ותורתו (עברית):

https://youtu.be/Qb9NQNTn4K0


רבים לא יודעים שוויקטור פרנקל נתקל בדחייה רבה ובלעג על הרעיונות הנשגבים שלו. ברגעיו הכי קשים היה זה הרבי מלובביץ' שעודד אותו (עברית):

https://youtu.be/UXdjdvd4594


בהמשך חייו החזיר פרנקל בתרומה לארגון של הרבי (עברית):

https://youtu.be/ovGCvoJnERc


כיום השיטות של פרנקל יכולות ומסייעות לאנשים שמצויים בדיכאון חמור (עברית):

https://youtu.be/CpnjAd67pE4?long=yes


וגם המדע מוצא שמשמעות היא היוצרת את המוטיבציה הפנימית להצליח וגם מאפשר את ההצלחה (מתורגם):

https://youtu.be/rrkrvAUbU9Y?long=yes
מהו פופוליזם?



הפּוֹפּוּליזם (Populism) הוא תופעה ותיקה בפוליטיקה. זהו סגנון פוליטי, שפונה אל ה"עמך", הציבור הרחב, באמצעות מסרים פשוטים וקליטים, בכדי לגייס את תמיכתו הפוליטית ואת אהדתו. בתמורה הוא מבטיח להעביר את השליטה מהאליטה אל העם.

הפופוליזם, שאינו מוגבל לימין או לשמאל דווקא, חי היטב הן בדמוקרטיות, כשמועמדים משתמשים בו בכדי לקדם את עצמם, והן בדיקטטורות, בהן הוא מחזק את התמיכה בדיקטטור ויוצר לו תדמית של מי שנלחם באליטה שהובסה וצריך למנוע ממנה מלשוב אל השלטון ולהחליש את אחיזתה במוסדות המדינה.

מסרים פופוליסטיים קלסיים יהיו "לנצח את התאגידים", "לשבור את האליטה", "לדאוג לעם", או "להעמיד בראש סדר העדיפויות את הציבור".

כמעט תמיד יהיה שם "אנחנו" מול "הם". קל לגרום להמונים לתסיסה ואם מוסיפים לה קורטוב של תסכול, על אליטה שרוצה להשאיר את האזרחים הפשוטים חלשים ומזלזל בהם ובהבנתם הפוליטית, הפופוליזם, או בעברית הֲמוֹנָאוּת, לוקח בקלות.

פתרונות פופוליסטיים יהיו בדרך כלל פתרונות לטווח קצר, רעיונות קאצ'יים, שנקלטים בקלות אבל בדרך כלל לא יטפלו בבעיות מהשורש.

לא מעט מנהיגים בעולם מצליחים כבר שנים רבות להעביר מסרים שינעמו לאוזני הציבור ולזכות בשיטה זו בפופולריות עצומה. לא פעם הם מגלים כמה קשה ליישם את הרעיונות הפשטניים שהציעו לבוחר בקמפיין ואז מתחילים, כמנהיגים, להסית כנגד האליטה החתרנית שמפריעה להם לדאוג לעם.

בעידן הפוסט מודרני שבו אנו חיים, קל לפופוליזם הרבה יותר. הרשתות החברתיות והטכנולוגיה המהירה והנרחבת של האינטרנט מייצרים כלי חזק ביותר, המאפשר להדהד מסרים פוליטיים כאלו. באמצעות המדיה החברתית, הפופוליזם רוכב טוב יותר מהאמת ומהעובדות.

הגלובליזציה מייצרת הזדמנות פז לפוליטיקאים פופוליסטים. הרשתות החברתיות מהדהדות היטב את המסרים שלהם. כמובן שכאן מדובר במסרים פוליטיים גלויים, שנאמרים ונכתבים באופן מפורש. למסרים שאינם בהכרח כאלה יש עולם נפרד, אם כי פורח לא פחות. תוכלו לקרוא עליהם בתגית "פוסט אמת" או בתגית "תיאוריות קונספירציה" הוותיקה הרבה יותר.

בין המנהיגים הפופוליסטים בהיסטוריה מונים דמויות היסטוריות כמו העבד המורד ספרטקוס, שהצליח להנהיג מרד עבדים בלתי נתפס בהצלחתו כנגד האימפריה הרומית, או את חואן פרון בארגנטינה. מנהיגים חדשים כאלו הם ארדואן בטורקיה, טראמפ בארצות הברית, אורבן ההונגרי ודומיהם. דיקטטורים שעלו ושלטו בזכותו לא חסרים גם הם, כשהבולטים שבהם הם מוסוליני והיטלר.

אגב, בשל הדימוי הירוד של המסרים הפופוליסטיים, פוליטיקאים דמוקרטיים המשתמשים במסרים כאלו ובפופוליזם לא ממש אוהבים שמדברים עליהם כפופוליסטים. האליטה, הם יאמרו, מגדירה זאת כך כדי לתייג ולהקטין אותם ואת בוחריהם.


#אז איך נזהה פופוליסט?
אם אתם שומעים מסרים קצרים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, בכל נאום, בכל פרסום, בכל מסיבת עיתונאים, כנראה שמישהו כאן מיומן בפופוליזם.

אם מישהו כל הזמן מאשים אליטה כלשהי ומתיימר לדבר בשם "העם", הוא משתמש בכלים פופוליסטיים.

אם פוליטיקאי מוצא כל הזמן חתרנות במוסדות השלטון וניסיון לעצור את "רצון העם" - זהו פופוליזם.


על הפופוליזם הלאומני החדש, בו השלטון עצמו הוא שמערער את הדמוקרטיה (עברית):

https://youtu.be/hmzj3Vz0UJk


סכנת פופוליזם נגד הרשות המחוקקת (עברית):

https://youtu.be/PCHCYYDt77c


כתבת טלוויזיה על הפופוליזם המודרני (עברית):

https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes


ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):

https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.