» «
אפקט פיגמליון
מהו אפקט פיגמליון?



אנו היהודים מייחסים לרב שלמה קרליבך את האימרה "כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו". ואכן היום אנו יודעים שהשפעת האופן שבו תופס מבוגר משמעותי את הילד היא אדירה. יש לכך גם אישורים במדע החינוך ובמחקר הפסיכולוגי.

"אפקט פיגמליון" (Pygmalion effect) הוא שמה של תופעה פסיכולוגית חיובית המדברת על כך שאם נחזק את התלמיד ונאמין שהוא עתיד להצליח, יביאו החיזוקים להתקדמות של ממש בלימודיו. אפקט פיגמליון מסביר שאם מורה מצפה מתלמידיו להצליח ומאמין בהם, יגביר הדבר את המוטיבציה שלהם וישפר את הישגי הלומדים באופן משמעותי, גם הרבה אחרי שלא יהיה איתם.

הרעיון מסתדר היטב עם דמות המורה המעצב שרבים פוגשים בבית הספר היסודי, דמות מחנכת שגרמה לתלמיד להנעה עצמית ולהתכווננות להצלחה ולהשקעה משמעותיים. ככל שמורים כאלה מצפים מתלמידיהם ליותר, כך אפקט פיגמליון יהפוך משמעותי יותר ויביא לכך שהנבואה תגשים את עצמה והתלמידים אכן יענו על הציפיות של המורים ויצליחו.

"אפקט פיגמליון" הוכח בניסוי מפורסם שביצעו החוקרים רוזנטל וג'יקובסון ובו הראו שמורים שקיבלו מידע והאמינו לו, על כך שכמה תלמידים אקראיים בכתתם הם בעלי בעלי פוטנציאל לימודי גבוה והם צפויים להתקדם, יצרו בהתנהגותם כלפי תלמידים אלו שיפור משמעותי בהישגי התלמידים הללו.

אפקט פיגמליון נקרא גם "אפקט רוזנטל", על שם החוקר המרכזי בניסוי המפורסם, שהשפיע מאד על עולם ההוראה.

ואגב, הרעיון שציפיותיו של אדם עשויות להשפיע על התנהגות הזולת, מקורו במיתוס ששורשיו עוד בתרבות היוונית. הוא גם זה שהקנה לאפקט פיגמליון את שמו. שם סופר על פיגמליון הפַּסָּל, שיצר את פסל האישה האידיאלית, גלתיאה. לאחר שפיסל את הפסל, פיגמליון התאהב בה, על אף שמדובר היה בפסל. על פי האגדה היו אמונתו ואהבתו כלפי הפסל כה חזקים עד שאפרודיטה, אלת האהבה והיופי, הפכה את פסל שפיסל לאישה בשר ודם.


הנה סרטון על אפקט פיגמליון:

https://youtu.be/sZZs5atIGDU


סיפורו של גדול הממציאים אדיסון מדגים היטב (מתורגם):

https://youtu.be/qgTGUUB7uys


עוד הסבר על אפקט פיגמליון:

https://youtu.be/3brv_x5RN_8


סיפור פיגמליון היווני:

https://youtu.be/fSj8wQ0AD8s


סרטון אנימציה שמתאר את הניסוי החינוכי:

https://youtu.be/vJymYT_AkIc


אפקט פיגמליון השפיע גם על העולם העסקי והניהולי:

https://youtu.be/9Wl_MZc1cTU


עוד על האפקט פיגמליון והאגדה שנתנה לו את שמו:

https://youtu.be/GVrZiohlby4
שיעור הפוך
מהי הכיתה ההפוכה?



"כיתה הפוכה" (Flipped classroom) היא שיטת הוראה המבוססת על רעיון הפוך לדרך הלימוד המקובלת. אם בשיטה הרגילה של ההוראה המסורתית לומדים הילדים בכיתה ומתרגלים בבית, במודל "הכיתה ההפוכה" הם לומדים בבית ומתרגלים בכיתה. הלימוד בבית הוא עצמי והתרגול בכיתה הוא אישי או משותף.

זוהי שיטת הוראה שבה התלמידים לומדים בבית ובעצמם, מסרטונים ומחומרי לימוד בענן. לאחר שלמדו לבד בבית, הם מגיעים לכיתה ופוגשים את המורה. בכיתה הם דנים בחומר, מתרגלים באופן עצמאי ובקבוצות ושואלים שאלות. המורה מכוון, מסייע, מנחה, מקדם ומעודד כל תלמיד ותלמיד ברמתו - לחשיבה על החומר הנלמד.

הכיתה ההפוכה מאפשרת להקדיש זמן לבעיות של התלמיד, לדברים שאינו מבין ולהפנמה של הידע שנרכש בבית, במקום לרכוש אותו בכיתה מפי המורים. כך המורה מפנה זמן רב לעבודה עם תלמידים מתקשים, להטלת משימות מתקדמות למתקדמים ובאופן כללי נוצר יותר זמן לעבוד עם התלמיד במקום לדקלם לו בכיתה את החומר הנלמד.

היתרונות של השיטה הזו הם עצומים. סרטונים, במיוחד הקצרים יותר, נוחים יותר ללימוד. ניתן לעצור, לשוב ולשמוע שוב ושוב קטע קשה או את כל השיעור, מורים יכולים לתת סרטונים טובים של מומחים או מורים אחרים, התלמידים יכולים לצפות בסרטונים בכל מקום ומכשיר אפשרי ועוד.

אבל מעבר ליתרונות המיידיים יש ללמידה ההפוכה חשיבות עצומה בממד נוסף ובעל משמעות. מורי ההווה מלמדים ילדים שיחוו עתיד שונה משמעותית ממה שאנו מכירים כיום. אם יהיו להם כלים, הבנה והרגלים של לימוד עצמי, הם יוכלו ללמוד בעתיד דברים רבים בעצמם ולהתקדם בשוק העבודה הרבה יותר ממי שלא זכה לכלים כאלו. מקצועות העתיד יחייבו יכולות כאלה והלימוד העצמי המקוון יהפוך יותר ויותר משמעותי והכרחי להצלחה.

השיטה משנה עוד פאן מוכר ובעייתי מהלימוד הרגיל. במקום שיעניקו המורים תשומת לב רבה מאד לתלמידים הבולטים והחזקים בכיתה, מאפשרת הלמידה ההפוכה למורה למקד את מאמציו בתלמידים המתקשים והזקוקים לו יותר. המתקדמים יוכלו לתרגל בעצמם ולהתקדם וליצור - השאר יוכלו להבין.

מניסויים השוואתיים שונים שנערכו על השפעת השיטה על התוצאות והציונים של תלמידים שלמדו בהן, הסתבר שהשיטה שיפרה באופן דרמטי את ההישגים. במיוחד הוכח הדבר במחקר ניסויי רציני ומקיף שנערך בתיכון אמריקאי בשם קלינטונדייל, בו התוצאות שופרו ביותר כתוצאה מהמעבר ללמדיה הפוכה.


הנה הסבר של גישת הכיתה ההפוכה:

https://youtu.be/4a7NbUIr_iQ


ובעברית, למי שצריך:

https://youtu.be/8xCnzavNiM4


כך מודל "הכיתה ההפוכה" שינה את השיעורים בתיכון קלינטונדייל:

https://youtu.be/SWt5dgOoysU


הלמידה ההפוכה משנה את הדברים במיוחד במונחים של חלל וזמן - איפה ומתי לומדים מה:

https://youtu.be/BfsLbGgUMDU


והכיוון שאליו הולך החינוך המודרני:

https://youtu.be/nA1Aqp0sPQo
כישלון
מה עושים עם כשלונות?



הכישלון הוא מה שכל מי שרוצה להצליח יהיה חייב לפגוש, מעת לעת. רוברט קנדי אמר פעם ש"רק מי שמעז להיכשל בגדול יוכל גם להצליח בגדול."

הוא לא נעים אבל כישלון, אם רק נרצה, הוא גם הדבר שיכול להוביל אותנו למקום הנכון, אחרי שהגענו למקום או למצב שגוי. הנרי פורד, מייסד יצרנית הרכב פורד ומי שכל התעשייה המודרנית נהנית מהמצאת פס הייצור שהוא תרם ושינה את עולם התעשייה לעד, אמר פעם ש"כישלון הוא הזדמנות לנסות שוב, בצורה אינטליגנטית יותר...". משמע, אל תפחדו מכישלונות, כי הם אחת הדרכים הטובות לשפר ולהגיע למקום הכי טוב, זה שכמעט אף אחד שלא נכשל, עוד לא הגיע אליו.

החוכמה היא לא להתייאש אחרי שנכשלים. אם מבינים שהכישלון הוא חלק מהדרך להצלחה, אז יודעים להתמודד עם כל הקשיים שהוא מביא איתו. קונפוציוס, הפילוסוף הסיני הדגול, אמר כבר ש"התהילה הגדולה שלנו היא לא להצליח לא להיכשל, אלא להתרומם אחרי כל כישלון כזה".

גם משקיעים ואנשי קרנות הון סיכון, המתמחים בהשקעות בתחום ההייטק יאשרו שהם מעדיפים להשקיע ביזמים שנכשלו פעם, מתוך הנחה שהכישלון לימד אותם לקחים חשובים ויגלה להם שגיאות שעשו בעבר, כך שהפעם, במיזם הנוכחי, זה שבו ישקיעו, היזמים שנכשלו כבר יימנעו משגיאות העבר, אלה שיזם חדש לא יודע עליהם מספיק.

כישלונות אם כן הם אחת הבעיות הגדולות שבהן נתקלים בני אדם בדרך להצלחה. חשבו על זה - כמעט אצל כל מצליחן תראו שהוא שרד בדרכו למעלה גם כישלונות קשים, שהסבו לו הפסדים, צער והרבה תסכול. מי שמתגבר על אלה, מסיק מסקנות ולומד את שגיאותיו, אך ממשיך הלאה בניסיונותיו להתקדם, סופו להצליח.

אז חשוב לדעת ש-99 אחוז מההצלחה בנויה על הכישלונות שלנו, כמו שאמר הממציא האמריקאי צ'ארלס קטרינג. גם נזכור ש"עונת הכישלון היא הזמן הטוב ביותר לזרוע את זרעי ההצלחה", משפט של המיסטיקן ההודי ומי שהפיץ את בשורת היוגה במערב, פָּארָמָאהָאנְסָה יוֹגאָנָנְדָה.


הנה סרטון השראה צעקני על איך לנהוג כדי להצליח (מתורגם):

https://youtu.be/3j48pw5GBjM


השראה תוכלו לקבל מסטיב ג'ובס, המתאר איך התמודד עם כישלון פיטוריו מ-Apple, החברה שייסד (מתורגם):

https://youtu.be/biTlY0CTUZ0


עוד מצליחנים שעברו כשלונות קשים ועלו מהם לגדולה (מתורגם):

https://youtu.be/FSDxnGNefNk


האם תמיד חייב להיות שם צעקן שילמד אתכם להיות יוזמים ויזמים? (מתורגם)

https://youtu.be/fPyUaO-TNBk


כך או כך - היום יש המון הרצאות של יזמים שנכשלו וחולקים מסקנות ותובנות חשובות לעתיד (עברית):

https://youtu.be/qvNyxTsCk1k?long=yes
גיימיפיקציה
מה זה גיימיפיקציה או מישחוק התורמים ללימוד?



גיימיפיקציה (Gamification), או גמיפיקציה, בעברית מִשְׂחוּק או משחקיות, היא שיטה שבה יכולים ומכוונים תלמידים ולומדים ללמוד תוך כדי שעשוע ומשחק.

המישחוק מטרתו היא לעודד אנשים לאמץ שיטות וטכניקות כאלה בהוראה ובפיתוח אמצעי לימוד ובכך לשפר תהליכי הוראה וחינוך.

מחקרים רבים מראים שכשמכניסים ללימוד מרכיבים של הנאה וחווייה, הענקת תארים, מדליות, נקודות, באדג'ים, אמצעים, משוב מהיר ותפקידים, כל אלה מוסיפים מוטיביציה ומוכנות מצד הלומד להשקיע הרבה מעבר להשקעה שהיו מוכנים לתת ללא המשחקיות ושאר המרכיבים התחרותיים וההישגיים הללו.

למעשה, מדובר בשיפור של הוראה, הכשרה ועוד הקשרים שמטבעם לא כוללים משחק, על ידי שימוש בטכניקות של עיצוב משחקים ושיטות ממשחקי חשיבה.

גם מדידה ומעקב מתמידים אחרי קשיי, ביצועי, הישגי והתקדמותו של הלומד ישפרו את הלימוד. הם יאפשרו זאת הרבה יותר טוב מהבחינות המיושנות והמרכזיות כל כך בלימוד המודרני.

מה שעוד יסייע לחינוך העתידי והטוב יותר הוא החינוך הגלובלי, שבו כולם לומדים מכל העולם ביחד. בעולם שבו ממילא הכל מקושר להכל וכל אזרח בעולם מקושר לכל מקום, גם החינוך יוכל ויאפשר בעתיד לכולם ללמוד מול כל העולם, בעזרת הטכנולוגיה והרשת.

חינוך מנותק מהעולם, המסתגר בתרבות המקומית בלבד, הולך ונעשה פחות ופחות מתאים לעולם של ימינו ואף יזיק לתלמידים בעתיד.

ואגב, גיימיפיקציה כיום היא לא רק בחינוך. השיטה והרעיונות שלה הולכים ומשתלבים גם בעסקים, בשיווק, בהכשרת עובדים למקומות עבודה וכדומה.


הנה הסבר המושג גיימיפיקציה (עברית):

https://youtu.be/e-CadQ3bLUk


הדברים שגמיפיקציה משתמשת בהם להעשרת ההוראה:

http://youtu.be/xr_K5VED7lY


היתרונות של משחקי המחשב שאותם ניתן לסחוף אל החינוך:

https://youtu.be/aFpkG1JbdE8


מִשְׂחוּק - כך עושים זאת נכון:

http://youtu.be/vInCVUIiq6g


גם בעסקים ועבודה:

http://youtu.be/C3NU5ND5VHc


הנה משחק שבאמצעותו לומדים חובשים בצבא ומשפרים את יכולותיהם:

https://youtu.be/yFcaHPdl1dE


והנה סרט ארוך על הגיימיפיקציה בחינוך:

http://youtu.be/1flS0tNmY-8?long=yes

מושגים בחינוך

יצירתיות
מהי יצירתיות?



יצירתיות (Creativity) היא יכולתו של אדם לפתור בעיות באופן חדשני ולהפיק תוצרים מקוריים ולא שגרתיים. חשיבה יצירתית קשורה בגמישות מחשבתית. היא מסייעת לאדם לחדש ולייצר את העתיד שלנו, את החדשני, המשפר את יכולותינו.

אלברט איינשטיין אמר פעם ש"יצירתיות היא בסך הכל אינטליגנציה שמשתעשעת". ואכן, מרבית הקידמה האנושית נזקפת לטובת היצירתיות שלנו. במיוחד זו של בני האדם היצירתיים בשלל תחומים - מהמדע, דרך הטכנולוגיה, האמנות ועד לעסקים, החברה והתפתחות החברה האנושית והיחסים בין בני אדם.

המחקר, אגב, נוטה לדבר במושג של "חשיבה יצירתית", כלומר חשיבה שאינה רגילה, סדרתית, לינארית. חשיבה יצירתית היא חשיבה עם הבזקים ולאו דווקא נכונה, מקובלת, מוסכמת. אלו הבזקי חשיבה שמייצרים את החדש, המחדש, את ההמצאה, היצירה, ההבנה והתגלית.

היצירתיות היא מה שמסייע לכל אדם מאיתנו, בני האדם, לייצר רעיונות שהם לא בהכרח "הגיוניים" או "נכונים", לפחות לא על פי הידוע לפניו, ולייצר מהם שינוי שתורם ומחדש למין האנושי כולו, או סתם משעשע אותו וגורם לו לחשוב על דברים אחרת.

בכל אחד מאיתנו יש ממציא ויוצר, שממתין שניתן לו לפרוץ החוצה ולשנות את העולם ואת חיינו בו. אם אתם מבוגרים, חשוב שתפתחו אותו אצל ילדיכם או בקרב התלמידים שלכם. אם אתם צעירים - אל תתנו שיהפכו אתכם ל"רגילים", אנשים של תשובה אחת, התשובה ה"נכונה", שהמורים אוהבים כי היא התשובה שהם מכירים ועליה הם יאמרו לכם "כן!" ושהעולם יאהב כי היא ה"מקובלת" וה"נכונה". לכו עם הממציא, היוצר והמגלה שבכם, כדי שתוכלו לגלות את האמריקות שתמיד ממתינות למי שמעז לחשוב אחרת. רק זה מה שיסייע לשנות את חיי העולם לטובה ולא עוד חתירה בסירות מתנפחות ובטוחות אל מול עיניה המגוננות של אמא!


הנה היצירתיות:

http://youtu.be/n2DlOb7AfWk


יצירתיות של מישהו שהבין שצלילי המחשבונים יכולים לאפשר נגינה של ממש:

https://youtu.be/ZLr8ntnL__A


אמנות רחוב יצירתית:

https://youtu.be/1P47i09QC-Q

ודוגמאות שאנשים ומצליחנים מכל העולם נותנים ליצירתיות:

https://youtu.be/VYqHGIR7a_k


והרצאת טד הגאונית על יצירתיות, שהיא גם הנצפית ביותר בכל הזמנים ועל הדרך גם מהמשעשעות שבהן (מתורגם):

https://youtu.be/iG9CE55wbtY?long=yes
אינטליגנציה רגשית
מה זו אינטליגנציה רגשית?



אינטליגנציה רגשית (EQ) היא מרכיב באישיות שלנו שהגדרתו לא מוסכמת לחלוטין ואף נוטה להשתנות מעת לעת. כללית נגדיר את האינטליגנציה הרגשית כיכולת לנהל רגשות נכון. מסתבר שניהול טוב של הרגשות שלנו ורגשות הסובבים אותנו מהווה יתרון עצום ולעתים קרובות אף גדול יותר מזה של האינטליגנציה הרגילה (IQ). היתרון הזה בא לידי ביטוי במגוון תחומים, מקריירה ועד לזוגיות, יחסים במשפחה ועם החברים שלנו. אפשר לומר שאינטליגנציה רגשית היא מרכיב משמעותי באושר שלנו.

אם בעבר נחשבה האינטליגנציה שהמדד שלה הוא ה-IQ, לגורם העיקרי שמשפיע על הצלחתם של בני אדם, התקבל במחקר לפני כמה עשורים ממצא מוזר שהגישה המקובלת לא הצליחה להסביר. המחקר מצא ש-70% מהביצועים הטובים היו דווקא של אנשים בעלי IQ ממוצע ורגיל בעוד הביצועים של בעלי IQ גבוה היו משמעותית נמוכים יותר.

המחקר הזה עורר שאלות רבות והוביל לשלל תיאוריות ומחקרים. זאת עד שנמצא המשתנה החסר ביכולת לנבא טוב יותר הצלחה. החוקר והסופר דניאל גולמן טבע את המונח "אינטליגנציה רגשית". לאחר שבחן מחקרים רבים של מדענים שונים, הוא הגדיר את המושג החדשני וביצע בעצמו מחקר פורץ דרך בנושא. האינטליגנציה הרגשית מסבירה את הדרך שבה אנו מתנהגים במצבים חברתיים מורכבים ומקבלים החלטות אישיות.

מחקרים שנערכו מאז מצביעים על אינטליגנציה רגשית כמרכיב המשמעותי ביותר שמסביר את ההצלחה של אנשים מצוינים. שוב ושוב נמצא שמעל 85 אחוז מהאנשים המפורסמים בכישורים הגבוהים שלהם מצוידים במה שיוגדר כאינטליגנציה רגשית גבוהה.

דיונים רבים מתקיימים על מרכיבי האינטליגנציה הרגשית. בין המרכיבים שניתן בכל מקרה לכלול באינטליגנציה הרגשית נמצא מודעות עצמית, שליטה עצמית, כישורים חברתיים, מוטיבציה ואמפתיה.


הנה האינטליגנציה הרגשית:

https://youtu.be/weuLejJdUu0


מה דעתכם - האם לאנגרי בירדס יש אינטליגנציה רגשית?

https://youtu.be/pFkRbUKy19g


גם זיהוי של תקשורת בלתי מילולית עם אנשים וילדים יכול למשל לסייע:

https://youtu.be/2ML9EynVqLY


גם בקריירה האינטליגנציה הרגשית היא מרכיב קריטי להתקדמות:

https://youtu.be/MepJp7KpaH4


ואיך האינטליגנציה הרגשית שלכם?

https://youtu.be/dmz9Yb9dWck


הסבר מקיף סרט תיעודי על אינטליגנציה רגשית:

https://youtu.be/n6MRsGwyMuQ?long=yes
מוטיבציה
מהי מוטיבציה?



מוטיבציה (Motivation) או בעברית הנעה, היא התהליכים שמניעים אותנו לעבר מטרה מסוימת.

אנשים בעלי מוטיבציה הם אנשים שמכוונים להשגת המטרה ולא מרפים ממנה. אין ספק שמוטיבציה היא אחד התנאים החשובים להשגת המטרות שלנו בחיים. מי שלא יהיה מצויד במוטיבציה מספקת, לא יוכל להגשים את חלומותיו ולהשיג את היעדים שלפניו.


הנה סרטון שנותן מוטיבציה וממליץ לא להרפות לרגע (מתורגם):

https://youtu.be/D9jgWm0sgpw


סרטון מוטיבציה מתורגם שמסביר על מה צריך להתגבר ואיך כדאי לחשוב כשרוצים להצליח (מתורגם):

https://youtu.be/GDuUcsINWSI


עוד אחד עם תרגום שמדרבן לא לעצור לרגע, על אף הקשיים:

https://youtu.be/q0gg8uD3d_U


ומשמעות - הרצאה חשובה על מה שנותן מוטיבציה להצליח וגם מאפשר אותה (מתורגם):

https://youtu.be/rrkrvAUbU9Y?long=yes
רשת סמנטית
מהי רשת סמנטית?



הרשת הסמנטית (Semantic network) היא שיטה להכנת מפות מידע, שבה מסומנים ומוגדרים הקשרים בין המושגים השונים. רשת כזו מיועדת למיפוי לפי משמעות ועל פי הקשרים בין מרכיבים שונים בה (מיפוי סמנטי). שימוש ברשת מושגית מתקדמת שכזו יכול לסייע בתהליכי חשיבה, למידה, סיעור מוחין וקבלת החלטות.

המידע ברשת סמנטית מאורגן לפי צמתים, מושגים שמיוצגים במילה או במשפט. בין כל צומת לאחרות יש קשרים למושגים הקרובים אליה משמעותית. דוגמה לרשת כזו ניתן לראות במושג תחבורה, שיקושר לכלי רכב, כלי שיט, כלי טיס וכדומה. כל אחד מהם יקושר לסוגים. חכך הלאה. - ים הרשת הסמנטית תתחיל ממכונית, שמקושרת אל כלי רכב, 4 גלגלים, מנוע, דלק, רכב מנועי, רכב חשמלי, בנזין, סולר וכך הלאה.

למידה על ידי שרטוט רשת סמנטית היא שיטת למידה מצוינת. היא מתחילה ממה שידוע לנו על הנושא לפני הלמידה, בשילוב הדברים שנלמד, אותו ידע חדש שנגלה באמצעות התהליך. מושגים שישארו ללא קשרים, או כל מקום שבו נתקשה להסביר את טיב הקשר בין מושגים, הם מקומות שמחייבים למידה נוספת.

ברשת כזו יש להחליט במה להתרכז ומתי לעצור, כי אחרת התהליך יכול להיות אינסופי.

בשנים האחרונות הפך נושא הרשת הסמנטית לתחום חם. זאת לאחר שהסתבר שרשת כזו יכולה להוות בסיס למערכות בינה מלאכותית. המחקר המדעי בעולם עוסק כיום לא מעט במיפוי סמנטי לצורכי המיחשוב והווב הסמנטי - רשת אינטרנט מבוססת משמעות, עם יכולות מתקדמות (ניתן לקרוא עליה באאוריקה בתגית "ווב סמנטי").


תרגיל רשתות סמנטיות
==============
בחרו אחד מהנושאים הבאים ובנו עליו רשת סמנטית. החליטו מתי כדאי להפסיק את השרטוט.

קיץ

ים

בית ספר

מורה


הנה הרשת הסמנטית:

https://youtu.be/3wMfKTkYemY


ומסתבר שזה קשור לבסיס החשיבה האנושית (מתורגם):

https://youtu.be/GIF2tssedLI


תסוגה לממוצע
מהי רגרסיה לממוצע?



למה סרטי המשך של להיטים קולנועיים לא יצליחו כמו הסרט הראשון?

איך זה שילדיהם של גאונים או כשרונות גדולים לא יהיו מוצלחים כמוהם?

למה ספורטאי לא ישבור ברצף שיאים?

האם ראיתם או קרה פעם משהו מדהים וחשבתם שהוא יקרה שוב, אבל הוא לא חזר על עצמו בפעם הבאה? - ובכן, זה נורמלי וזו תופעה ידועה בשם "תסוגה לממוצע" או רגרסיה לממוצע.

רגרסיה לממוצע היא תופעה מרתקת וטבעית, שמתגלית שוב ושוב בתחומים רבים, הן בטבע והן במעשים ידי אדם.

התופעה אומרת שהסבירות של התרחשויות קיצוניות ברצף, זו אחרי זו, היא נמוכה מאד. כלומר, אחרי התרחשות של אירוע קיצוני כלשהו, אם יש קשר חיובי בין ההתרחשויות (מה שנקרא במדע "מתאם סטטיסטי חיובי"), כמעט בוודאות לא יהיה האירוע הבא מסוגו כה קיצוני והוא יהיה קרוב יותר לממוצע.

מי שגילה את התופעה ופרסם אותה בסוף המאה ה-19 היה המדען האנגלי סר פרנסיס גולטון, מי שגילה את המתאם הסטטיסטי וגם אחראי לגילוי עקרון "חוכמת ההמונים". גולטון חקר את הרגרסיה לממוצע בזרעים ובגבהים של הורים וילדים והופתע לגלות כמה התופעה רווחת וכמה היא יכולה להיות שימושית לניבוי דברים כמו מגמות עתידיות בתחומים רבים, או שינויים במצבם של חולים.


הנה הסבר על התסוגה לממוצע:

https://youtu.be/GEmuEWjHr5c


והסבר מילולי של הרגרסיה לממוצע:

https://youtu.be/Qw8b_igoMTM
מהו לחץ חברתי ולמה הוא כל כך מפחיד הורים?



לחץ חברתי (Peer pressure) הוא לחץ על אדם מקבוצת השווים, מהחברים או מהסביבה החברתית שמסביבנו. הוא זה שיביא אותנו לנהוג במהירות מסוכנת, כשהחבר'ה נוסעים איתנו, לעשן חומרים שאיננו רוצים, לשתות ולאבד את זה כשאיננו באמת רוצים בכך, ועד לבחור מקצוע או ללמוד משהו שלא מעניין אותנו, רק כי הוא נחשב...

הלחץ החברתי אפילו יגרום לנו לבחור בני זוג שלא באמת עושים לנו טוב, רק כי הם מתקבלים יפה מסביבנו והופכים למעין "תכשיטים אנושי" שנותן הרגשה שאנו מוצלחים.

הלחץ החברתי הוא גורם רגשי, חזק מאוד ומשפיע בעוצמה על בני אדם. הוא מקבל את כוחו בשל הצורך האנושי המרכזי שלנו - להיות חלק מחבורה, להיות שייך לחברה, כמו שהיונקים רוצים להיות חלק מלהקה.

איך פועל הלחץ החברתי?

בני אדם הם יצורים חברתיים. בתור שכאלה אנו נוטים "לזרום", כלומר ללכת עם הזרם ולא נגדו. כי הלחץ החברתי הוא גורם קבוע ומתוכנת בנו. הוא נוכח וחזק בראשנו, בין אם הוא מופעל על ידי חברים וקולגות מסביבנו ובין אם הוא שקט ופועל מעצם היותו שם, בראש שלנו, בתור "מה יגידו" מטריף ולוחץ שכזה.

אבל החברתיות טבועה בנו. במוח האנושי יש חוויה של עונג מ"הביחד" עם החברים.

אם יש משהו שידוע לגבי גיל ההתבגרות, הרי זו הרגישות המוגברת של מתבגרים ללחצים חברתיים. הן השינויים ההורמונאליים שגופם חווה באותו שלב בחייהם, דרך השפעת הורמוני המין של המתבגר על הפרשה בקצב מוגבר של הדופמין שבמוחם. זה אותו מוליך עצבי שאחראי על ההנאה והריגוש ושכמות הקולטנים שאחראים עליו בקליפת המוח גדלה משמעותית במהלך שנות העשרה.

וזו גם השליטה בדחפים בגיל זה. הלחץ החברתי שולט במתבגרים בגדול. אצל בנים, אגב, זה קורה אפילו יותר מאצל בנות - דברים מסוכנים נתפסים כמתגמלים יותר בקבוצת השווים, הידועה בתור החבר'ה, מה שמעלה את הסיכוי לעשותם. זה ההסבר לנטילת הסיכונים הלא הגיונית אצל המושפעים מקריאות העידוד, או השיסוי של החבר'ה...

מה שבולט לא פחות הוא שבעת קבלת החלטה רגשית, בני נוער עושים שימוש מועט במידע ומכאן קצרה הדרך לקבלת החלטה שאינה החלטה רציונלית דווקא, מה שבולט עוד יותר כשהם נמצאים בקרב בני גילם.

ואכן, במחקר מהשנים האחרונות נמצא שעצם הידיעה שבני נוער אחרים רק מתבוננים בהם כשהם משחקים במשחק מחשב למשל, גם אם אינם נוכחים במקום, הביאה בני נוער להסתכן בו ולהציג עליה בתגובה המוחית של מערכת התגמול שבמוח.

מדעי המוח מלמדים גם שכשאנו שוהים בחברה, בעת שאנו חווים זכייה, רווח, הישג או ניצחון, פועל במוחנו אזור ההנאה, שנקרא "אזור הסטריאטום". הפעילות המוחית הזו בסטריאטום, כמה לא מפתיע, לא מתרחשת כשאנו חווים את ההישג, הזכייה או הרווח הללו לבדנו.

זו ככל הנראה הסיבה שכשקורה משהו טוב בחיינו, אנו ממהרים לחגוג אותו פומבית, עם חברינו ועם כל מי שאנחנו מחשיבים ככאלה. כאן הלחץ החברתי זוכה לרגע של זיכוך ואנו מקבלים חיזוק למי שאנחנו ולמעשינו המוצלחים.


מסר (עברית):

https://youtu.be/58Sy354hT1M


כך פועל הלחץ החברתי (עברית):

https://youtu.be/3Xq9UcDIyJk


ניסוי שמדגים את תרומת הלחץ החברתי או פגיעתו בפרט ובהישגיו (עברית):

https://youtu.be/kO1kgl0p-Hw


דוגמה ציונית מחויכת ללחץ החברתי (עברית):

https://youtu.be/z_p_igVYbbk


דוגמה ללחץ חברתי והבנה שלו (עברית):

https://youtu.be/zcjVjZ61_iI?long=yes


והרצאה מעולה להורים - על תקשורת טובה כדרך להפחית את השפעת הלחץ החברתי אצל המתבגרים שלהם (עברית):

https://youtu.be/x_BHPnOA5p0?long=yes
מהו כשרון?



הכישרון הוא היכולת טבעית שלנו לעשות דבר מסוים בהצלחה. לאנשים שונים יש מצבים נתונים, שנולדו איתם, של תכונות שמאפשרות להם את היכולת להצליח בתחום מסוים. דוגמאות מוכרות לכישרון הן למשל: כישרון מוסיקלי, כישרון ללמידה של שפות, כישרון חיקוי, כישרון כתיבה וכדומה.

דוגמה לכישרון גדול היא סוזאן בויל הסקוטית, זמרת שזכתה לתשומת לב בינלאומית לאחר שהתגלתה בתכנית ריאליטי באנגליה כאחד הכשרונות הגדולים בעולם הזמרה, על אף שהמראה שלה והנסיון הקודם שהיה לה לא רמזו על זה. האינטרנט יכול לפרסם כיום, בתוך שעות אחדות, אנשים מוכשרים ולהפוך אותם למפורסמים בכל העולם. מספיק שסרטון שלהם באתרי וידאו כמו יוטיוב יהפוך למם או לסרטון ויראלי, כלומר יופץ במהירות בין הצופים באתר, כדי שהאלמוני של אתמול יהפוך לכוכב עולמי. זה קרה לסוזאן בויל וזה קרה לג'סטין ביבר, הנער שהפך לכוכב-על, לאחר שאמו העלתה לרשת שירים שהוא ביצע. זה גם קרה לזמר הקוריאני PSY, ששירו "גנגנם סטייל" הפך ללהיט עולמי דרך הרשת (ראו בתגית "גנגנם סטייל").


הנה סוזאן בויל באותו אודישן שחשף אותה לעולם (עברית):

http://youtu.be/EgoPlaam24Y


סרטון שמציג אנשים מוכשרים שעושים דברים מופלאים עם הכשרון שלהם:

https://youtu.be/nQeN5UcJ7MI


בנות, אתן לא פחות טובות - הנה נשים מוכשרות במיוחד:

http://youtu.be/Asx-sdSI2HU


מולטי טאלנטית ומוסיקאית שוודית מדהימה בשם גונהילד קרלינג מנגנת על 20 כלי נגינה, רוקדת כמו רקדנית מקצועית ושרה בשלל שפות, כולל ביידיש (עברית):

https://youtu.be/8XsN9WYeRyw


וכישרון בשפע יש למי שיצר את הסרט הזה לרגל החלפתו של טראמפ בנשיאות:

https://youtu.be/DZqu8ojifhU
למה ילדים נעשים בריונים?



בריונות היא התנהגות כוחנית, תוך שימוש באלימות ואיומים. בריונים הם מי שמפעילים כוח כדי להשיג את מטרותיהם.

מרבית הבריונים הם אנשים שאינם מעריכים את עצמם מספיק והם נוהגים כך כדי להחזיר לעצמם את כבודם, להרגיש עליונים על אנשים אחרים ולפרוק כעסים על עצמם.

חלק גדול מהבריונים הם בעצמם קורבנות לבריונות.


הנה סיפור של בריונות של ילדים כלפי ילד אחר (עברית):

http://youtu.be/JIzM53c1HWY


סיפור התעללות נוסף של ילדים (עברית):

http://youtu.be/MkKZjpJ6lrc


קליפ על בריונות שהפיקו תלמידי בית ספר (עברית):

http://youtu.be/mSc21mzf3Go


בחור שעבר התעללות בבית הספר מחזק (עברית):

https://youtu.be/a4aOCwUUnhY


ילדים מקריאים עדויות על התנכלויות בבית ספר שהן מעשה אלים (עברית):

https://youtu.be/H-Fix0n01kw


ואולי האשמה בבריונות ובאלימות היא בכלל באגדות הילדים (עברית):

https://youtu.be/WKQWvXmmD3w
איך דמי כיס הם שיא החינוך הפיננסי?



דמי כיס (Pocket money), אותו סכום קטן שהורה נותן לילדיו בגיל צעיר, אחת לשבוע בגיל צעיר או לחודש בגיל בוגר יותר, הם הזדמנות עצומה לחינוך פיננסי ולתודעה צרכנית נבונה.

כמובן שההחלטה לתת דמי כיס ובעיקר בגובה דמי הכיס תלויה ביכולת הכלכלית של ההורים, אבל יש בהם ערך חשוב מאד בלימוד על התנהלות כלכלית בריאה. בכל מקרה, ראוי שגובה דמי הכיס יהיה כזה שתואם את היכולת הכלכלית של המשפחה. הרי לא היינו רוצים ילד "עשיר", שהוריו מתהלכים עם כיסים מרוקנים...

דמי הכיס מאפשרים לילדים קנייה על פי בחירתם. העובדה שיש להם כסף היא משמעותית מאד. מצד אחד היא מרגיעה, כי יש להם ואין מחסור. אך מצד שני - היא מחייבת החלטה על סדרי עדיפויות ומתרגלת בכך קבלת החלטות כלכליות. מדובר בניהול תקציב לכל דבר - הילד לומד, למשל, שחוסר תכנון נכון של ההוצאות עלול לרוקן את החשבון מכסף, ולא יהיה לו תקציב "עד המשכורת הבאה..."

דרך דמי הכיס הילדים גם לומדים, או נכון לומר שראוי לעודד אותם ללמוד, כיצד להתנהל עם דמי הכיס. למשל להשוות מחירים. כי ממש כמו המשכורת של ההורים, דמי הכיס מוגבלים. ודאי שאנחנו רוצים הכל, אבל נאלצים לעשות השוואת מחירים, לבחור במה שחשוב לנו יותר ובהחלטה איפה לקנותו. כאן יקר ושם זול יותר. איפה אקנה? - חינוך לצרכנות נבונה.

עוד דבר שראוי ללמד דרך דמי הכיס הוא חשיבות החיסכון. הילד לומד שאם הוא חולם על משהו גדול ויקר, שדמי הכיס השבועיים לא יכולים לממן, הדרך הראויה לקנות אותו היא בהקצאה של אחוז מסוים מדמי הכיס לחסכון. עד שגובה החסכון יאפשר את ההוצאה הזו. משעשע לגלות שלא פעם עד אז כבר ישנה הילד את דעתו ומה שהיה בעבר חשוב מאד, הפך פחות רלוונטי. לקח ענקי לחיים!

ואגב, יש גם חשיבות להקצאה מסוימת מדמי הכיס, לא גדולה אך אמיתית, לתרומה לזולת. אם זה לעני ברחוב, או לחבר שאין לו יכולת וכדומה. הרי אתם מחנכים גם בן אדם ולא רק מנהל כספים, נכון?


הנה כמה טיפים לדמי כיס לילדים:

https://youtu.be/i8h7itQzipU


זו החשיבות של דמי הכיס:

https://youtu.be/UndnbJsfM78


ואותם ילדים ודאי גם ירצו לעבוד בחופש:

https://youtu.be/5hcqZGyQzvE


אפשר גם לחייך:

https://youtu.be/dYFl_cN1Cz4
מהו אלטרואיזם?


אַלְטְרוּאִיזְם (Altruism) הוא שמו של הרצון האנושי לסייע ולעזור לאחרים, ללא תשלום או תמורה כלשהי שאדם מצפה לה. את המונח אלטרואיזם טבע בצרפתית הפילוסוף הצרפתי אוגוסט קונט. המושג בא מהמילה האיטלקית altrui, שהיא עצמה נגזרה מהמילה הלטינית שמשמעותה "מישהו אחר" או "אנשים אחרים" - המילה alteri.

אלטרואיזם, שבעברית קוראים לו זוּלָתָנוּת, הוא ההפך מהמושג "אגואיזם", בו מכנים אדם שחושב רק על עצמו ופועל רק מתוך כדאיות אישית. האלטרואיסט מצמצם או אף מתעלם מרווחתו שלו, למען רווחתם של אחרים. בקצה העליון של האלטרואיזם מצויה הקרבת חייו של אלטרואיסט, למען אחרים. הקרבה עצמית ומודעת שכזו למען הזולת, היא זו שגילה למשל הקצין רועי קליין שבמלחמת לבנון השנייה מצא את עצמו ניצב אל מול רימון יד שנזרק לחדר וזינק על הרימון תוך הקרבת חייו, בכדי להציל את חייליו.

עם האבולוציה נראה שהאלטרואיזם אינו מסתדר, שכן הפרט האבולוציוני לא נהנה מהמעשה האלטרואיסטי. בעשורים האחרונים, עם זאת, נראה שמנגנונים כמו עקרון ההכבדה וברירת שארים ואולי אחרים מאפשרים להבין את ההתנהגות הזו כבעלת יתרונות חברתיים. מדע הסוציוביולוגיה עוסק במנגנונים כאלה ויודע להסביר שתרומתו של אדם לזולתו מוערכת חברתית, גם אם בטווח המידי לא נראה שהפרט התורם נהנה ממנה.

גם בטבע יש לא מעט דוגמאות של אלטרואיזם בבעלי חיים ואורגניזמים חיים. את הפרדוקס לכאורה פותר דרווין בהסבר של האלטרואיזם כעל מעשה שיש לו תרומה לקבוצה. האלטרואיזם לפיו הוא בעל הגיון אבולוציוני בתרומה של העושה מעשה טוב לקהילה שלו. אחריו מצאו חוקרים כמו ריצ'רד דוקינס, שכתב את הספר "הגן האנוכי", הגיון של העברת גנים בתורשה, של מי שניצל בזכות מעשה אלטרואיסטי.


הנה סרטון על אלטרואיזם:

https://youtu.be/gJEhog-vZKU


דוגמאות יפות לאלטרואיזם ואכפתיות לזולת:

https://youtu.be/PT-HBl2TVtI


יש מקרים שבהם זה "שלח לחמך.."

https://youtu.be/ovj5dzMxzmc


המדהים הוא שאלטרואיזם עולמי בימינו כדאי גם לאגואיסטים שבינינו (מתורגם):

https://youtu.be/rvskMHn0sqQ


על התועלתנות והקיום האמיתי של אלטרואיזם (עברית):

https://youtu.be/7Ik_J0WSKRI


על האלטרואיזם וההיגיון האבולוציוני שלו בטבע (עברית):

https://youtu.be/KqeA8qE25j4


שיחה על הנושא בחינוכית (עברית):

https://youtu.be/yz6wD32OGQg?long=yes


הרצאת טד על אלטרואיזם (מתורגם):

https://youtu.be/Diuv3XZQXyc?long=yes


והרצאה על אלטרואיזם בבעלי חיים (עברית):

https://youtu.be/2eWnVGEJE2o?t=2m28s?long=yes
מהו לוח השראה?



לוח השראה (Inspiration Board או Mood board) משמש בעולם העיצוב. דמיינו שעל לוח שתלוי על הקיר, הדבקתם אוסף של תמונות, רישומים, שרטוטים, גזירי עיתונים, צבעים וחומרים שונים שיכולים לתת לכם או למישהו שאתם עובדים אתו כיוון ומושג על האופי של העיצוב המתוכנן.

הרי אם אומרים שתמונה שווה לאלף מילים, אז מדוע שלוח שמציג בצורה חזותית את הדברים שנותנים לנו השראה למימוש של רעיון, לא יהיה טוב יותר מתיאור מילולי של הרעיון. הרי לספר למישהו על פרויקט או עיצוב שיהיה באווירה רומנטית עם הרבה ורוד, לא יובן על ידי כולם בצורה זהה. לכל אחד מאיתנו יש מושגים שונים לגבי רומנטיקה ואיך היא מתקשרת עם הצבע הוורוד. אבל לוח השראה שמציג רעיונות חזותיים של הפרויקט או העיצוב, ייתן ממד הרבה יותר ברור וחד-משמעי של התכנית שמתרוצצת בראשכם.

לוח כזה יוכל גם להיות לוח חזון, להגשמת רעיון או מיזם שאדם או קבוצת אנשים מתכננים. הוא יעודד רעיונות ושילוב של מרכיבים להגשמת התכנית הרחבה יותר.

בבתי ספר יש מורים המזמינים את התלמידים להכין לוחות השראה, כדי לתכנן פרויקטים לימודיים או מיזמים בכיתה. שילוב של פריטים שונים, עם רשימות, תמונות וכדומה, יכולים להוות מעין תכנית ויזואלית של פרויקט חינוכי שלם.

לוחות השראה הם חלק מהרעיון שעומד מאחורי הרשת החברתית Pinterest. באתר ובאפליקציה שלהם יכול כל משתמש ליצור לוחות השראה משלו, בנושאים שמעניינים אותו או אותה. כך ניתן לאסוף רעיונות, פריטים, תמונות, איורים ומרכיבים שונים שמאפשרים לדמיין, להתאים, לתכנן ולעצב את השלם (חדר, משרד וכדומה).


הנה לוח ההשראה:

https://youtu.be/_k9qTFVpT6c


כך יוצרים לוח השראה (עברית):

https://youtu.be/-q8T-iFU_v8


לוח השראה עם תמונות שמביעות רעיון:

https://youtu.be/Oekt12z9nq8


כך מסייע לוח השראה למעצבי פנים (עברית):

https://youtu.be/9ERWud13mh8


רבים משתמשים בהדפסות מאתר לוחות ההשראה המקוונים "פינטרסט" להכנת לוח השראה:

https://youtu.be/7kXbFgpHrgc


והדרכת לוח השראה לכל המשפחה (עברית):

https://youtu.be/KN9-MMfmdFg
מהו ה-MOOC ללמידה מקוונת?



בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש בקורסים אינטרנטיים מקוונים, הפתוחים לקהל הרחב, באופן חופשי. הקורס הראשון מסוג זה עלה לרשת בשנת 2008 ובתוך שנים ספורות הפך לפלטפורמת למידה מצליחה ואהודה ברחבי העולם.

שמו הרשמי של סוג הקורס הזה, "קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים", הוא שהיקנה לו את הכינוי "מוק" (MOOC), קיצור של שמו המלא באנגלית: "Massive open online course".

ב-MOOC עושים שימוש במדיות שונות כדי ללמד, מהרצאות מוקלטות, טקסטים כתובים, דרך וידאו, תמונות, בעיות לפתרון, תרגילים, פודקסטים ועוד. לצד כל אלה יש במוק אופייני לא פעם גם פורום המאפשר ללומדים להתייעץ בינם לבין עצמם ובמרצים ועוזרי ההוראה.

הגישה לאותם MOOCs היא פתוחה, דרך האינטרנט וכאמור ללא תשלום. מוק מהווה התפתחות נוספת של למידה מקוונת. התרומה העיקרית שבו היא האפשרות להוראה א-סינכרונית, בה לומדים הסטודנטים או התלמידים בזמן הנוח להם.

היתרון בשיעור א-סינכרוני שכזה (בו הקורסים מוקלטים וניתנים לצפייה על ידי הלומדים בזמן המתאים להם) על מדיה סינכרונית (בה המרצה או המורה מלמדים בזמן אמת את התלמידים), הוא האפשרות להשתתפות של מספר בלתי מוגבל של תלמידים ב"שיעור" ובכך להרחבת מעגל הלומדים.

ההנחה היא שאם המוקים יגיעו לכל פינות העולם, יתכן שיתגלו גאונים בפינות הפחות צפויות, במקומות שבהם האנשים לא היו לעולם מגיעים ללימודים באוניברסיטאות הטובות, אם בכלל.


הנה הסבר מהיר של ה-MOOC:

https://youtu.be/sfoI31u9sbE


ה-MOOC, הקורס פתוח מקוון מרובה המשתתפים:

https://youtu.be/b_N_NHbC80E


ועוד הסבר לשיטת הלימוד הזו:

https://youtu.be/eW3gMGqcZQc


הנה הרצאה של פרופ. דפנה קולר, שיצרה את האוניברסיטה המקוונת "קורסרה" (מתורגם):

https://youtu.be/U6FvJ6jMGHU?long=yes


והרצאה של 20 דקות על הלימוד בשיטות של ה-MOOC (עברית):

https://youtu.be/tblwhb2Ujl0?long=yes
מהי מפת חשיבה?



מפות חשיבה (Mind Map), מפות מושגיות או מפות קוגניטיביות הם שמות של שיטת ייצוג ותיעוד גרפי של ידע, לצורך חשיבה ובתהליכי חשיבה.

בשיטה זו פורשים רעיונות בעזרת מפת חשיבה המשמשת ככלי לייצוג הידע. את מפת החשיבה ניתן לבנות באופן ידני, על ידי שימוש בלוח וטוש, כלי כתיבה ונייר או בכלים ממוחשבים, כמו תוכנות או שירותים מקוונים המיועדים ליצירת מפת חשיבה אונליין.

המפה, בצורה של "שמש רעיונות" כמו שקראו לה פעם בתנועות הנוער, מסייעת למפות ולארגן את המרכיבים השונים של תהליך החשיבה. סביב הרעיון המרכזי מקשרים אסוציאציות, רעיונות, מושגים, משימות, דימויים ויזואליים וכדומה. ניתן להשתמש בצבעים לענפים הראשיים והחשובים ביותר.

ההנחיות הפשוטות, התיאור החזותי, המלל התמציתי והמבנה ההיררכי והמסתעף - כולם מקלים על הבנת הדברים ותפיסה טובה וחשיבה יצירתית יותר עליהם.

יתרונה הגדול של המפה הקוגניטיבית, מפת החשיבה, הוא בכך שהיא מגדילה את היצירתיות ושיתוף הפעולה ב"זריקת הרעיונות" ומקטינה את השיפוט והסינון.

מפת החשיבה יכולה לשמש ככלי לייצוג ידע, לשיפור הלמידה והזיכרון, לתיאור רעיונות מורכבים, לסיכום של הרצאות ועוד.

גם בתכנון של אתרי אינטרנט ואפליקציות ממוחשבות עושים שימוש רב במפות החשיבה. החל משלב הגדרת האפליקציה, הפרויקט או האתר, ועד להצגת מפת האתר או האפליקציה כמפת חשיבה ויזואלית, המחליפה את הרשימה הלינארית או הטבלה, הפחות מוצלחות לכך.

לתצוגה הגרפית השפעה רבה על האופן בו אנו מסדרים את המידע ומעניקים לו משמעות, ובכך גדולתן של מפות החשיבה.


הנה סרטון על מפות חשיבה (עברית):

https://youtu.be/0CHsDcylPrQ


כך יוצרים מפת חשיבה:

https://youtu.be/wLWV0XN7K1g



הדגמת יצירת מפה מושגית בכלי מקוון בנושא מים (עברית):

https://youtu.be/tWEdlTr3UpU


ועוד הדרכה ליצירת מפת חשיבה בפופלט (עברית):

https://youtu.be/u_pNZdQos5c


ותוכנת מיפוי החשיבה ליזמים וסטארטאפים:

https://youtu.be/szBb5f7zeQ0


למה טוב להיות יצירתי?



היצירתיות (Creativity) היא יכולתו של אדם להפיק תוצרים מקוריים ולא שגרתיים. חשיבה יצירתית קשורה בגמישות מחשבתית. יש חוקרים רבים הרואים ביצירתיות את היכולת לפתור בעיות על ידי רעיונות חדשים ודרכים חדשות. אדם יצירתי חושב בדרך כלל בצורה הבזקית, לכיוונים רבים, אסוציאטיביים ולאו דווקא מסודרים, בצורת חשיבה רב-ממדית, כזו המערבת תחומים ונושאים שונים כדי ליצור.

אנשים יצירתיים לא יבחרו לחשוב ולהרהר בפתרון בעיה, בדרך המקובלת והמסודרת. אנשים יצירתיים גדלו להבין שאין תשובה אחת נכונה לדברים והבינו שהתשובות ה"נכונות" שהמורים מבקשים מאיתנו בבית הספר הן לא בהכרח התשובות שפותרות בעיות לא ידועות. לא פעם אלה התשובות הידועות שממש לא יפתרו בעיות חדשות, אלא יתמודדו עם בעיות מוכרות, שמטבען הן קלות יותר לפתרון.

היצירתיות היא פריצה ויציאה מתבניות, או במילים שמקובל לומר בהקשר הזה - "חשיבה מחוץ לקופסה". אם כולם שטים בסירות מתנפחות ליד החוף, הטיפוס היצירתי לא יחשוש לבנות רפסודה ולהתמודד עם גלי הים הסוערים שרחוקים מהחוף.

טיפוח יצירתיות וחשיבה יצירתית הם חשובים מאד בגיל הילדות. אדם יצירתי הוא יצירתי בכל התחומים שבהם יעסוק. לימוד נגינה בגיל הילדות, למשל, יקנה לאדם המבוגר תכונות רבות וחשובות. היצירתיות שירכוש בלימוד מוסיקה, אמנות וכדומה, תהפוך אותו ליצירתי, תכונה שתשמש אותו בכל תחום שיבחר בהמשך חייו. זו הסיבה שלימודי אמנות ומוסיקה היו כה חשובים לתרבויות הגדולות ואימפריות שואפות לטפח אותם בהשקעה גדולה של משאבים ותשומת לב.

נהוג לומר שהיצירתיות נפגעת כשאנו מתבגרים. בגיל הרך ילדים נוטים להיות יצירתיים מאד. בחלוף השנים וכנראה גם בשל החינוך והלימודים שרוכש הילד, שהופכים אותו ליותר ויותר "מסודר", "מאורגן", "לא יוצא מהקווים" או בקיצור כמו-כולם, הוא נעשה פחות יצירתי. רק מעטים נשארים בעלי יצירתיות רבה. חלקם הופכים לאמנים, חלק אחר לקופירייטרים, רעיונאים בעולם הפרסום, רבים מהם הופכים ליזמים ואנשי הייטק לא-שגרתיים וממציאים טכנולוגיים פורצי-דרך.

אחד הצדדים החשובים ביצירתיות היא היכולת לפתור בעיות. מורים המעודדים בתלמידיהם את האפשרות ליצור ולהגיע לפתרון בעיות, מפתחים את יכולותיהם של התלמידים הרבה יותר משקידה על היכולת לעמוד בבחינות ולרכוש את הידע הנלמד בשיעור פרונטלי.

לכן, כדאי ללמוד וללמד תוך ניצול היצירתיות שבנו ובמיוחד בילדים שבינינו. אגב, מחקרים קושרים בבירור אנשים עם חוש הומור ליצירתיות, מה שאומר שזה גם כיף ושזה בסדר גמור לראות מופעי סטנד-אפ וקומדיות ולצחוק הרבה. הרי אתם עובדים בכך על שיפור היצירתיות שלכם...


הנה סרטון שמסביר באנימציה מהי יצירתיות:

http://youtu.be/n2DlOb7AfWk


למה כדאי להשקיע בלימודים יצירתיים וכמה שזה טוב לחברה:

http://youtu.be/S0UgTe2xml4


ודוגמה לחשיבה יצירתית - מישהו לקח צילום של ציפורים על חוטי חשמל ובדק מה המוסיקה שנוצרת מהתווים שהם יוצרים והפך אותה לקטע מוסיקלי מושלם:

http://youtu.be/LoM4ZZJ2UrM
מהי למידה מבוססת פרויקטים?



אם היו מציעים לכם ללמוד בעזרת משימות שכוללות קריאה, חקר וכתיבה ולאחר מכן הצגה בפני קהל, במקום לשנן ולרשום פרטי ידע שהמורה או הספר מזרימים אליכם ואז להיבחן עליהם - מה הייתם בוחרים?

למידה מבוססת פרויקטים (Project Based Learning) היא שיטת הוראה מודרנית המהווה חלופה ראויה ללמידה המסורתית. הלמידה מבוססת הפרויקטים, המכונה בראשי התיבות שלה PBL, נתפסת בעיני רבים כנכונה ומתאימה לעידן שבו ידע נגיש בשניות לכל אחד ומידע וידע ספציפיים, המתייחסים לתחום דעת אחד, הם פחות רלוונטיים בחינוך. במקומם מציעה שיטה זו למידה מבוססת פרויקטים, שאלה ותוצר.

השיטה מתבססת על שאלה פוריה, שמניעה את הפרויקט. אז מחליטים על תוצר שאותו מייצרים והוא יניע את תהליך הלמידה. לאחר מכן מתחילות קבוצות הלמידה לבצע את החקר. האמצעים מגוונים - מאינטרנט, ספרות וכתבי עת ועד לפגישות עם מומחים. במהלך הלמידה מגישים התלמידים תוצרי ביניים ומציגים לתלמידים האחרים, שמהם הם לומדים, באמצעות משוב, מה יש לשפר בהמשך המחקר. הלימוד הוא גם לגבי הדרך לקבל ולתת משוב איכותי ומכבד. בסוף התהליך כולו מציגים התלמידים את התוצר בפני הקהל כולו - מהכיתה ועד ההורים, מורים, מומחים שפגשו במהלך העבודה וכדומה.

למידה מבוססת פרויקטים (בראשי תיבות PBL) מעודדת יוזמה של התלמידים ומפתחת את החקר השיטתי. הלומדים רוכשים באמצעותה כישורים רלוונטיים למאה ה-21, כולל יכולת לעבוד בצוות, יכולות טיפול במידע ורכישת ידע, יישום של תהליכי חקר, הפקת תוצרים ברמה גבוהה ולבסוף - רכישת היכולת להציג את רעיונותיהם אל מול קהל - בפרזנטציה (הצגה פומבית בפני קהל), שבה הם מסבירים את התוצר, מגנים עליו ומבצעים רפלקציה, שפירושה שיקוף על תהליך הלמידה.

בתהליך זה משתנה גם מעמדו של המורה. במקום להיות מוסרי הידע לתלמידים, הופכים המורים למורים אוטונומיים, הבונים תכניות לימודים שמעניינות אותם ואת התלמידים. הם הופכים למנחים של למידה פעילה מצד התלמידים, למידת חקר, שבה החשיבה ושיתוף הפעולה מחליפים את שפיכת הידע מהמורה לתלמיד ואל המחברת ולשינון לקראת מבחן.

זה גם אומר שלימוד כזה לא בוחן רק את תוצרי הלמידה אלא גם את תהליך הלמידה עצמו. לכל אורך הלמידה מוגשות ונבחנות טיוטות וסקיצות, מתבצעים תהליכי רפלקציה ומשוב וכדומה. כל אלה נותנים תמונה טובה ומדויקת יותר על הלמידה והתהליך שעובר הלומד.

PBL הם ראשי התיבות באנגלית של 3 שיטות שונות:
למידה מבוססת פרויקטים (Project), למידה מבוססת שאלה (Problem) ולמידה מבוססת תוצר (Product).


הנה הסבר של שיטת הלמידה מבוססת הפרויקטים (מתורגם):

https://youtu.be/L6vBiFxeQCs


המבנה של הלמידה מבוססת הפרויקטים (עברית):

https://youtu.be/jBngtrOCHUk


זה מה שהתלמידים והמורים חווים מהמודל (עברית):

https://youtu.be/l6IguH-aOlQ


הסבר מעמיק (עברית):

https://youtu.be/Aizd6YOnqg8


גם בגיל הרך PBL עובד - עם שטוזים, שטויות בחרוזים (עברית):

https://youtu.be/EITXkXoI790


ההסבר של מושג ה-PBL - למידה מבוססת פרויקטים (עברית):

https://youtu.be/UrK_G5050yI?t=1s


בית ספר מדווח על הלמידה שמתבססת על פרויקטים ומה היא מקנה לתלמיד (עברית):

https://youtu.be/PgjTiNDci3s


ופרויקט PBL מהוואי שהתמקד בתחום המדעי להצלת כדור הארץ (מתורגם):

https://youtu.be/LMVkjBYWQos?long=yes
מה מחזק את הדימוי העצמי שלנו?



מסתבר שיש מרכיבים שונים שיכולים לחזק או להחליש את ההערכה העצמית (Self-Esteem) והדימוי העצמי שלנו. הנה כמה מהם:

ההורה שלך - ראשית, אנו משווים את עצמנו להורה שלנו, מאותו המין. אם אתה בן ואביך היה מצליח ממך, יש סיכוי רב שתחוש כישלון ביחס אליו. אם לעומת זאת הוא היה עני ואתה אינך עשיר גדול, אבל השגת בכל זאת יותר ממנו - הדימוי העצמי שלך יגדל משמעותית ויהיה ככל הנראה חיובי.

קבוצת השווים - אנשים שלמדו איתנו, שהם בגילנו וגרים באזור שלנו בעולם, הם קבוצה שאנו משווים את עצמנו אליה. במילים אחרות, הדימוי העצמי שלנו יינזק קשות אם מישהו מאלו הצליח באופן מדהים. אם אלה אנחנו שהצלחנו - סביר שהדימוי העצמי שלנו ימריא יפה מאד... זו, אגב, סיבה טובה לחשוב לפני שאתם משתתפים בפגישת המחזור הבאה שלכם, אם כי, במחשבה שנייה, הפייסבוק היום עושה עבודה לא רעה בעדכון מדויק מה קורה עם חברי הילדות שלנו, על אף ששם מדווחות כמובן בעיקר ההצלחות של כולם, הבילויים והאושר האינסופי שכל אחד חווה...

האהבה שקיבלנו בילדות - מסתבר שסוג האהבה שהעניקו לנו ההורים בילדותנו משפיע מאד על הדימוי העצמי של המבוגרים שנהיה. אהבה לא מותנית שנתנו לנו ההורים תהפוך אותנו כנראה לבעלי דימוי עצמי טוב. מי שזכו באהבה מותנית, כזו שניתנה על פי ההישגים שלנו והציונים, יהיו יותר הישגיים, אבל גם פחות בטוחים בעצמם בבגרותם. הם ייקחו קשה יותר כישלונות ויהיו זקוקים כל הזמן למחיאות כפיים על הישגיהם.


כך נבנה הדימוי העצמי שלנו (מתורגם):

https://youtu.be/wC9S_fFMnaU


וכמה דרכים להעלאת ההערכה העצמית (מתורגם):

https://youtu.be/l_NYrWqUR40
מהו סיעור מוחות?



סיעור מוחות (Brainstorming) הוא תהליך חשיבה קבוצתי, העלאת רעיונות בקבוצה. בסיעור המוחות יושבים חברי הקבוצה ו"זורקים רעיונות". הללו שנרשמים ומעובדים בקבוצה, בכדי להגיע להחלטות משותפות.

בשנות ה-50 אימצו ארגונים את סיעור המוחות בהתלהבות רבה, שכן הרעיון החדשני סייע לייצר רעיונות ופתרונות בפיתוח מוצרים ושירותים חדשים. היתרונות בו היו העושר הרעיוני, היצירתיות, העיבוד המשותף והמהירות היחסית של ההגעה לתוצרים. בסיעור מוחות מגוייסות יכולות היצירה של הקבוצה כולה, כדי לפתור בעיות ולפתח רעיונות, במהירות יחסית.

המושג " סיעור מוחות" נולד בשנות ה-50 בספרו של אלכס פ. אוסבורן "Applied Imagination". אוסבורן הסביר שכדי שסיעור המוחות יצליח, חשוב מאד לאפשר לאנשים להשמיע רעיונות מבלי שיוגדרו כמגוחכים. היצירתיות היא תהליך עדין שחשוב לעודד בו ולהרגיע ולאסור על לעג ושיפוט. כדאי אף לשכוח בשלב הראשון מאיכות ולשאוף לכמות של רעיונות. חשוב להמשיך גם אם וכשהדף יתמלא בשטויות, כי כך מאפשרים לדימיון להשתחרר והמוח מספק את הסחורה.

סיעור מוצלח לא יהיה בזריקת רעיונות מיידית לאוויר, אלא בכך שנותנים זמן למשתתפים להעלות קודם את רעיונותיהם על הכתב, בפרטיות. לאחר מכן רושמים את כל הרעיונות לעיני כולם, מבלי לשפוט אותם. מקדישים עוד מעט זמן כדי להעלות רעיונות חדשים שנבטו מהרעיונות שנרשמו על הלוח. בשלב הבא עורכים סינון ראשוני של הרעיונות, אם הקבוצה גדולה אז רצוי בצוות מצומצם. לבסוף עורכים דיון משותף ברעיונות שנשארו ובוחרים את הטובים מביניהם.

אלכס אוסבורן כתב בספר על השיטה. הוא תאר את הכללים לקיום של סיעור מוחות יעיל וביניהם הרעיונות הבאים:

פתיחות - יש להימנע משיפוטיות.
אל חשש - חשוב לומר כל רעיון שעולה בראשכם.
ריבוי - ככל שיירבו הרעיונות זה טוב.
פיתוח - מומלץ לייצר רעיונות מתוך רעיונות של אחרים.


כך נראה סיעור מוחות:

http://youtu.be/W1h5L_0rFz8


בסרט "אפולו 13" רואים תהליך כזה כשיש לפתור בעיה רצינית:

http://youtu.be/5tS9aZhB9cs


דוגמה לשיפור סיעור המוחות (עברית):

http://youtu.be/B8EAYSqinn0


כך משפרים את סיעור המוחות:

http://youtu.be/yAidvTKX6xM


קליפ מוסיקלי שניתן לדמות לסיעור מוחין:

http://youtu.be/0VqTwnAuHws


וסיעור מוחות משונה שמייצר פתרון מבריק לבעיה. אם זה לא היה עצוב היינו צוחקים (מתורגם):

http://youtu.be/E60gj878mGE
מהי המשמעות אצל ויקטור פרנקל ואיך זה קשור לשואה?
מהו החינוך האישי המתבסס על פרסונליזציה?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.