» «
קור רוח
מהו קור רוח?



קור רוח היא גישה שלווה, רגועה ומאופקת. אדם קר-רוח שומר על איפוק גם במצבים קשים ולא נכנס ללחץ. הוא מגיב בענייניות ומתפקד גם ברגעים קשים, גם כשמסביבו האנשים לחוצים.

לוחמים שמתגלים בשדה הקרב כקרי רוח מצליחים פעמים רבות לתפקד טוב יותר מאחרים, שהפחד מצליח לשתק אותם ומפחית מיכולתם לשרוד. לצערנו גם פושעים הם לא פעם טיפוסים קרי-רוח שעושים מעשים איומים מבלי להניד עפעף. רבים מקורבנות הפשעים הללו יודעים לספר על פושע קר-רוח שעשה את מעשיו הפושעים מבלי להתרגש.


הנה סרטון על קור הרוח של לוחם שהחליט סייע לחלשים במלחמה ביוגוסלביה:

https://youtu.be/MJUF3E27oTU


וגם קור רוחו של הדיפלומט השוודי שהציל עשרות אלפי יהודים בשואה (עברית):

http://youtu.be/_0Tfn2ZYUAg?t=31s
היפנוזה
מהי היפנוזה?



היפנוזה היא שיטה עתיקה שגורמת לאדם לנתק זמני ומכוון מהמציאות. בימי קדם השתמשו בהיפנוזה כאמצעי לטיפול רפואי ולגירוש שדים. בימי הביניים ראתה הכנסייה הנוצרית את ההיפנוזה ככישוף והשימוש בו צומצם מאד. במאה ה-18 החל הרופא האוסטרי פרנץ אנטון מסמר לטפל בהיפנוזה ובדמיון וההיפנוזה זכתה לשם "מסמריזם". במאה ה-19 פותחה שיטת הטיפול ההיפנוטי על ידי הרופא הסקוטי ג'יימס ברייד.

כיום ההיפנוזה היא בעיקר שיטה טיפולית שמשתמשים בה פסיכולוגים ופסיכיאטרים. בשיטה זו מרגיעים את המטופל ומהפנטים אותו. בעזרת התת-מודע של המטופל ניתן לטפל בבעיות נפשיות, חרדות, פחדים, טיפול בהתמכרויות כמו עישון ואלכוהול וכדומה. שיטת ההיפנוזה היא מסוכנת, למי שלא מומחה בשימוש בה. לכן אסור לאדם שלא מוסמך להפנט אדם אחר.

בעבר עשו שימוש בהיפנוזה למטרות בידור והיפנטו אנשים אל מול קהל. בישראל ובארצות רבות, אסור כיום לעשות היפנוזה שאינה למטרות רפואיות, בעוד מדינות אחרות אינן מגבילות שימוש בהיפנוזה. אנו מבקשים מכם שלא תנסו דברים דומים בעצמכם. זה מסוכן!

מקור השם באל היווני היפנוס שעל פי המיתולוגיה היוונית היה האחראי על השינה.


הנה תולדות ההיפנוזה:

http://youtu.be/HBIPFxAouIE?t=11s


כך מתבצעת ההיפנוזה:

https://youtu.be/Buv006-D4vM


מומחה המספר על ההיפנוזה ומדגים היפנוזה קבוצתית על תלמידיו:

http://youtu.be/Y1IhS_iztAE


וסרט תיעודי על תולדות ההיפנוזה:

https://youtu.be/ZUPHV-LiJQs?long=yes
אמפתיה
מהי אמפתיה?



אמפתיה היא הבנה, השתתפות והזדהות עם הרגשות של מישהו אחר. אם למישהו כואב או שהוא עצוב ואנחנו מבינים ומזדהים איתו ואומרים לו את זה וממש מרגישים רע עם זה שעצוב לו - בכך אנחנו מביעים אמפתיה.

המילה "אמפתיה" באה מיוונית (מלשון "פתוס" כלומר "סבל"). משמעותה הפסיכולוגית היא זיהוי והבנה של כאב ומצוקה של אחרים והזדהות עם מה שהם עוברים ואיך שהם מרגישים.

האמפתיה לבני אדם חשובה, במיוחד כשאנשים עוברים משהו קשה והם מתקשים לבטא בצורה ברורה את מה שהם עוברים ואת רגשותיהם.


מהי אמפתיה? מתוך תכנית הטלוויזיה רחוב סומסום (מתורגם):

http://youtu.be/fMHEXXyCn2c


אמפתיה היא מהדברים שהכי תורמים לזוגיות טובה (עברית):

https://youtu.be/HLwAK46cn-o


על ההבדל שבין אמפתיה לסימפטיה (מתורגם):

http://youtu.be/C_i2QjW863Y


הדגמה אמנותית לאמפתיה (מתורגם):

http://youtu.be/cIeWtx8rxZk


ובחיוך - אמפתיה מוגזמת והצדקה נלהבת מדי גם היא יכולה להיראות מוזרה (עברית):

https://youtu.be/YTt5eZms3Ko
פראידוליה
מהי פראידוליה והדמויות המסתוריות שאנו רואים בדברים?



הפראידוליה (Pareidolia) היא תופעה פסיכולוגית שגורמת לאנשים לראות דברים מוכרים ובעלי משמעות בתמונות ובעצמים שונים.

התופעה מתרחשת בדרך כלל כשאנו מזהים או דמויות בכל מיני תצלומים. אחת הדוגמאות המפורסמות של פראידוליה היא צורת הפנים שהתגלתה בצילומים ישנים של הכוכב מאדים. המקרה המפורסם, שנבע מהיות הצילומים ברמה נמוכה, גרם להמוני אנשים בעולם להאמין שמדובר במקדשים שהוקמו על המאדים, על ידי חוצנים מכוכבים אחרים.

ידועים מקרים נוספים שבהם זוהו בעתיקות שנמצאו דברים שדומים לחידושים מודרניים כמו מטוסים וחלליות. בעקבות הדמיון התפתחו תיאוריות כאילו "מדעיות", שטענו שמדובר בעבודה של תרבויות נבונות מכוכבים אחרים, במפלצות, חוצנים וכדומה. דוגמאות? - ראו באאוריקה בתגית "ציפור סקרה" ובאאוריקה בבתגית "הפנים במאדים". לא מעט חוקרים סבורים שגם האגדה של "נסי", המפלצת מלוך נס, הוא מקרה של פראידוליה. הם אף הוכיחו זאת בבימוי של המפלצת בחפץ מרובע שהגיח מהמים. רבים מהצופים שחזו בו, ראו ראש של מפלצת מגיח מהמים...

היות ומדובר בהטיה קוגניטיבית של המוח, נוהג עולם הפסיכולוגיה להשתמש במבחן כתמי הדיו של רורשאך, כדי לנתח מה רואה המטופל בכתמים שצוירו על ידי מפתח המבחן. על ידי ניתוח הזיהוי האישי שלו בכתמים הללו, משתמשים הפסיכולוגים בתופעה זו לצורך ניתוח האישיות.

מקור המושג פראידוליה הוא ביוונית, שבה פירושו "מראה שגוי".


הנה תופעת הפראידוליה (עברית):

https://youtu.be/puTymKOhTME?t=10s&end=1m47s


הסבר התופעה באנגלית:

https://youtu.be/E1dMloUfN1o


צורות פנים בעננים:

https://youtu.be/9XkyOdxlis4


דמות המביטה על מדינת ישראל מכיוון מדבר סיני - האם זה משה רבנו שלא זכה להגיע אליה?

https://youtu.be/xUmX1vSf0vQ


ואפילו בחלל אנשים מוצאים דברים דומים:

https://youtu.be/7LWrgH0nORE

מושגים בפסיכולוגיה

שיווק
מה ההבדל בין מכירות, שיווק ופרסום?



לא פעם אנשים נוטים להתבלבל מעודף המושגים בעולם הפרסום, השיווק והמכירות. מה בעצם ההבדל בין שלושת המושגים הכל כך משמעותיים בחיינו בעולם האולטרה מודרני הנוכחי? - בואו נפריד.

מכירות (Sales) הן פעולה של אחד על אחד. מוכר או מוכרת מול קונה פוטנציאלי. פנים אל פנים, בטלפון או אונליין - מוכרנים ינסו למכור לאדם אחד, חברה אחת או ארגון בודד. אנשי מכירות ינסו להיפגש, לשלוח חומר, לשכנע או להציע התנסות - הכל על מנת להשיג עסקה נוספת. מכירה.

שיווק (Marketing) הוא אחד על רבים. משווקים מנסים להפיץ להמונים, לקהל הרחב, לקהל היעד או לעולם כולו. הם עושים זאת באמצעות קמפיינים ומסעות פרסום, שיווק ויראלי ברשתות חברתיות, קידום אתרים (SEO), פרסומות יקרות בטלוויזיה וכדומה. מרכיבי השיווק הם מה שנקראים ארבעת ה-P: מוצר (Product), מחיר (Price), מיקום (Place) ושיווק (Promotion).

פרסום (Advertising) הוא כלי שיווקי שמטרתו להציג ולקדם את המכירות של מוצרים, שירותים או רעיונות. פעולת הפרסום נעשית בדרך כלל תמורת תשלום ובאמצעות פרסומות.

אז שיווק הוא התחום כולו. הפרסום הוא אחד מאמצעי השיווק ובין השאר הוא נועד לקדם את המכירות, שאותן יעשו אנשי המכירות לאחר מסע הפרסום, אל מול כל לקוח ולקוח בנפרד.


הסבר עולם המכירות לילדים:

https://youtu.be/M6GfTYlLqXM


על ארבעת ה-P, מרכיבי השיווק לילדים:

https://youtu.be/oC_7g1qik60


ומהו פרסום:

https://youtu.be/Urny4oFBbto
אינטליגנציה רגשית
מה זו אינטליגנציה רגשית?



אינטליגנציה רגשית (EQ) היא מרכיב באישיות שלנו שהגדרתו לא מוסכמת לחלוטין ואף נוטה להשתנות מעת לעת. כללית נגדיר את האינטליגנציה הרגשית כיכולת לנהל רגשות נכון. מסתבר שניהול טוב של הרגשות שלנו ורגשות הסובבים אותנו מהווה יתרון עצום ולעתים קרובות אף גדול יותר מזה של האינטליגנציה הרגילה (IQ). היתרון הזה בא לידי ביטוי במגוון תחומים, מקריירה ועד לזוגיות, יחסים במשפחה ועם החברים שלנו. אפשר לומר שאינטליגנציה רגשית היא מרכיב משמעותי באושר שלנו.

אם בעבר נחשבה האינטליגנציה שהמדד שלה הוא ה-IQ, לגורם העיקרי שמשפיע על הצלחתם של בני אדם, התקבל במחקר לפני כמה עשורים ממצא מוזר שהגישה המקובלת לא הצליחה להסביר. המחקר מצא ש-70% מהביצועים הטובים היו דווקא של אנשים בעלי IQ ממוצע ורגיל בעוד הביצועים של בעלי IQ גבוה היו משמעותית נמוכים יותר.

המחקר הזה עורר שאלות רבות והוביל לשלל תיאוריות ומחקרים. זאת עד שנמצא המשתנה החסר ביכולת לנבא טוב יותר הצלחה. החוקר והסופר דניאל גולמן טבע את המונח "אינטליגנציה רגשית". לאחר שבחן מחקרים רבים של מדענים שונים, הוא הגדיר את המושג החדשני וביצע בעצמו מחקר פורץ דרך בנושא. האינטליגנציה הרגשית מסבירה את הדרך שבה אנו מתנהגים במצבים חברתיים מורכבים ומקבלים החלטות אישיות.

מחקרים שנערכו מאז מצביעים על אינטליגנציה רגשית כמרכיב המשמעותי ביותר שמסביר את ההצלחה של אנשים מצוינים. שוב ושוב נמצא שמעל 85 אחוז מהאנשים המפורסמים בכישורים הגבוהים שלהם מצוידים במה שיוגדר כאינטליגנציה רגשית גבוהה.

דיונים רבים מתקיימים על מרכיבי האינטליגנציה הרגשית. בין המרכיבים שניתן בכל מקרה לכלול באינטליגנציה הרגשית נמצא מודעות עצמית, שליטה עצמית, כישורים חברתיים, מוטיבציה ואמפתיה.


הנה האינטליגנציה הרגשית:

https://youtu.be/weuLejJdUu0


מה דעתכם - האם לאנגרי בירדס יש אינטליגנציה רגשית?

https://youtu.be/pFkRbUKy19g


גם זיהוי של תקשורת בלתי מילולית עם אנשים וילדים יכול למשל לסייע:

https://youtu.be/2ML9EynVqLY


גם בקריירה האינטליגנציה הרגשית היא מרכיב קריטי להתקדמות:

https://youtu.be/MepJp7KpaH4


ואיך האינטליגנציה הרגשית שלכם?

https://youtu.be/dmz9Yb9dWck


הסבר מקיף סרט תיעודי על אינטליגנציה רגשית:

https://youtu.be/n6MRsGwyMuQ?long=yes
תסמונת סטוקהולם
מהי תסמונת סטוקהולם?



זו אחת התופעות הפסיכולוגיות המוזרות והמפתיעות ביותר, אך היא רווחת בכל כך הרבה מקרים שהיא הפכה לתמרור אזהרה אצל פסיכולוגים. קוראים לה תסמונת סטוקהולם (Stockholm Syndrome).

הציבור הרחב למד על תסמונת סטוקהולם לראשונה מסיפור מדהים שקרה באמת. הוא מתחיל כשנכדתו של איל העיתונות ויליאם רנדולף הרסט ומי שנחשבה היורשת של אימפריית העיתונות בשווי מיליארדי דולרים שלו, הצעירה פטרישיה הרסט, נחטפה בשנת 1974 מדירתה בברקלי. החוטפים, שכינו את עצמם "צבא השחרור הסימביונזי", החזיקו בה זמן רב בשבי. לאחר חודשיים צולמה פטי הרסט כשהיא משתתפת ביחד עם חברי האירגון בשוד בנק. כששוחררה מידי האירגון הסתבר שההזדהות שלה עם שוביה הייתה כל כך עמוקה שהיא הצטרפה לשורות הארגון וכונתה "טניה". פטי סבלה מ"סינדרום שטוקהולם".

תסמונת סטוקהולם היא תופעה שבה אנשים המוחזקים בכפייה בידי זרים, מפתחים כלפיהם וכלפי האידאולוגיה שבשמה הם פועלים, הזדהות נפשית, אהדה ואמפתיה.

הפסיכולוגיה מסבירה את התחושות הללו, שלכאורה אין בהן כל הגיון, בצל הסכנה, בכך שטראומה כזו יכולה ליצור אצל החטוף או השבוי רגשות חיוביים דווקא כלפי מי ששולט או אפילו פוגע בו.

תסמונת סטוקהולם יכולה להסביר את בחירתן של נשים שנחטפו להישאר עם חוטפיהן ולא לברוח גם כשהן יכולות, אם במנהג "חטיפת כלות", הנהוג בתרבויות שונות, ואם בחטיפה של ילדות בעולם המערבי, על ידי גברים שהופכים אותן בעל כורחן לבנות הזוג שלהם.

מקור השם "תסמונת שטוקהולם" הוא בשוד בנק שהתרחש בעיר שטוקהולם שבשוודיה בשנת 1973. במשך 5 ימים ננעל השודד עם כמה מעובדי הבנק בכספת הבנק ולאחר ששוחררו הסתבר בראיונות ושיחות עם פסיכולוגים, שהם הזדהו עם השודד החוטף ופחדו דווקא מהשוטרים שחילצו אותם.

אגב, סיפורה של פטי הרסט, יורשת המיליארדים, הסתיים במשפט שבו נגזר דינה ל־35 שנות מאסר. למושבעים לא הפריעה העובדה שהיא עברה עינויים ברוטליים ומעשי אונס בידי חוטפיה, עד שהגיעה למצבה המשונה. הנשיא ג'ימי קרטר המתיק את עונשה ל־22 חודשי מאסר בלבד. שנים אחריו היא זכתה לחנינה מלאה בידי הנשיא ביל קלינטון, ממש ביום עזיבתו את הבית הלבן.


הנה תסמונת סטוקהולם:

https://youtu.be/MOpqdlwdbyI


הסבר לתסמונת סטוקהולם:

https://youtu.be/riwHaBHnTi0


בחיוך - אחת שסינדרום השטוקהולם שלה הוא מהיר במיוחד:

https://youtu.be/7_IBHU-17ao


וסרט תיעודי על סינדרום שטוקהולם:

https://youtu.be/iooV2JVtKCY?long=yes
אלטרואיזם
מהו אלטרואיזם?


אַלְטְרוּאִיזְם (Altruism) הוא שמו של הרצון האנושי לסייע ולעזור לאחרים, ללא תשלום או תמורה כלשהי שאדם מצפה לה. את המונח אלטרואיזם טבע בצרפתית הפילוסוף הצרפתי אוגוסט קונט. המושג בא מהמילה האיטלקית altrui, שהיא עצמה נגזרה מהמילה הלטינית שמשמעותה "מישהו אחר" או "אנשים אחרים" - המילה alteri.

אלטרואיזם, שבעברית קוראים לו זוּלָתָנוּת, הוא ההפך מהמושג "אגואיזם", בו מכנים אדם שחושב רק על עצמו ופועל רק מתוך כדאיות אישית. האלטרואיסט מצמצם או אף מתעלם מרווחתו שלו, למען רווחתם של אחרים. בקצה העליון של האלטרואיזם מצויה הקרבת חייו של אלטרואיסט, למען אחרים. הקרבה עצמית ומודעת שכזו למען הזולת, היא זו שגילה למשל הקצין רועי קליין שבמלחמת לבנון השנייה מצא את עצמו ניצב אל מול רימון יד שנזרק לחדר וזינק על הרימון תוך הקרבת חייו, בכדי להציל את חייליו.

עם האבולוציה נראה שהאלטרואיזם אינו מסתדר, שכן הפרט האבולוציוני לא נהנה מהמעשה האלטרואיסטי. בעשורים האחרונים, עם זאת, נראה שמנגנונים כמו עקרון ההכבדה וברירת שארים ואולי אחרים מאפשרים להבין את ההתנהגות הזו כבעלת יתרונות חברתיים. מדע הסוציוביולוגיה עוסק במנגנונים כאלה ויודע להסביר שתרומתו של אדם לזולתו מוערכת חברתית, גם אם בטווח המידי לא נראה שהפרט התורם נהנה ממנה.

גם בטבע יש לא מעט דוגמאות של אלטרואיזם בבעלי חיים ואורגניזמים חיים. את הפרדוקס לכאורה פותר דרווין בהסבר של האלטרואיזם כעל מעשה שיש לו תרומה לקבוצה. האלטרואיזם לפיו הוא בעל הגיון אבולוציוני בתרומה של העושה מעשה טוב לקהילה שלו. אחריו מצאו חוקרים כמו ריצ'רד דוקינס, שכתב את הספר "הגן האנוכי", הגיון של העברת גנים בתורשה, של מי שניצל בזכות מעשה אלטרואיסטי.


הנה סרטון על אלטרואיזם:

https://youtu.be/gJEhog-vZKU


דוגמאות יפות לאלטרואיזם ואכפתיות לזולת:

https://youtu.be/PT-HBl2TVtI


יש מקרים שבהם זה "שלח לחמך.."

https://youtu.be/ovj5dzMxzmc


המדהים הוא שאלטרואיזם עולמי בימינו כדאי גם לאגואיסטים שבינינו (מתורגם):

https://youtu.be/rvskMHn0sqQ


על התועלתנות והקיום האמיתי של אלטרואיזם (עברית):

https://youtu.be/7Ik_J0WSKRI


על האלטרואיזם וההיגיון האבולוציוני שלו בטבע (עברית):

https://youtu.be/KqeA8qE25j4


שיחה על הנושא בחינוכית (עברית):

https://youtu.be/yz6wD32OGQg?long=yes


הרצאת טד על אלטרואיזם (מתורגם):

https://youtu.be/Diuv3XZQXyc?long=yes


והרצאה על אלטרואיזם בבעלי חיים (עברית):

https://youtu.be/2eWnVGEJE2o?t=2m28s?long=yes


קלאוסטרופוביה
מהי קלאוסטרופוביה?



קלאוסטרופוביה (claustrophobia) היא פחד ממקומות סגורים. מדובר באחת הפוביות השכיחות ביותר. פוביה היא סוג של הפרעת חרדה, פחד לא-הגיוני שאדם חש ממצבים או מדברים מסוימים שאין בהם סכנה של ממש או שיש בהם סכנה מועטה מאוד. ברוב המקרים מודע האדם עם הפוביה לכך שתגובתו אינה הגיונית.

אנשים הלוקים בקלאוסטרופוביה חשים חרדה גדולה כשהם סגורים במעלית, במטוסים, במנהרות וכדומה. הפחד הזה הוא כה גדול שרבים מהם נמנעים מלהשתמש במעלית, למשל, ומוצאים את עצמם עולים ויורדים קומות רבות במדרגות.


הקלאוסטרופוביה משפיעה אפילו על בדיקות רפואיות:

https://youtu.be/IzQ3xA3w1zA


מדובר בפוביה, חרדה ולא סתם בפחד:

https://youtu.be/jnDZhGi4CLg


אם אתם מתקשים לראות את הסרטון הבא, אתם אולי קלאוסטרופובים:

https://youtu.be/lG0WJkmOwd0


כך מזהים שאתם לוקים בה:

https://youtu.be/6t5QL3ksAPA


כך נראית חרדה קלאוסטרופובית:

https://youtu.be/7YEyTX9Wo14


וכמה מהסרטים הכי קלאוסטרופובים בעולם הקולנוע:

https://youtu.be/I158hz-HJHQ?long=yes
למה צבאות משתמשים בלוחמה פסיכולוגית?



דמיינו שיטת לוחמה בה אינכם נדרשים לסיכון חיילים ואפילו לא פוגעים בחיילי האויב ובכל זאת היא יעילה ומסייעת לנצחונכם. הייתם מאמצים שיטה שכזו?

לוחמה פסיכולוגית (Psychological warfare) היא בדיוק שיטה כזו. זו שיטת לוחמה שאינה כרוכה בפגיעה פיזית באויב אלא בדיכוי הרצון שלו להילחם, באמצעות השפעה פסיכולוגית על המוטיבציה בקרב חייליו והאזרחים שבעורף, המשפיעים על המנהיגות.

לוחמה כזו מכוונת גם אל חיילי האויב וגם אל האזרחים בקרבו. מטרתה לפגוע ברוח האויב ולהוריד לחיילים ולאזרחים שבצד השני את הביטחון העצמי. לא פעם מכוונת התעמולה אל השלטון ואליטות במדינת האויב - אם באופן ישיר על המנהיגים ואם באופן עקיף, ביצירת לחץ עליהם באמצעות פנייה לאזרחיהם.

במקום באמצעות כלי נשק קונבנציונליים, לוחמה פסיכולוגית מתנהלת באמצעות תעמולה, כלים פסיכולוגיים וחברתיים, כמו גם תמרון של כלי התקשורת של האויב ושיבושים בזרימת המידע אצלו.

ההיגיון בלוחמה פסיכולוגית אומר שהפגיעה בגייסות הלוחמים היא לא רק באמצעות פגיעה פיזית בכוחות הלוחמים, אלא גם על ידי הורדת המורל שלהם, כמו גם פגיעה במוטיבציה ובמורל של העורף האזרחי והלוגיסטי שלו.

אתה משתמש במלחמה פסיכולוגית, באמצעות תעמולה ובאמצעים לוגיים ופיזיים, כדי להשפיע על הדעות, הרגשות וההתנהגות של הצד השני, כך שיתמכו בהישגים ובמטרות הלאומיות שלך.

מי שמפעיל לוחמה פסיכולוגית צריך לשלוט לא רק באמצעי שכנוע והעברת מסרים אלא גם להבין את האויב, את אופי החברה שלו, חולשותיו והלכי רוח של האוכלוסייה בו.

ואגב, לוחמה פסיכולוגית לא רק פונה אל האויב, אלא מנסה להטמיע גם בציבור שלך את התודעה הכוזבת שניצחת, בזמן שאתה מובס. יותר ויותר משקל ניתן לתודעה, כי לא מספיק לנצח את האויב אלא חשוב שהוא יודה בתבוסתו.


#דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית
דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית יעילה מפגין ארגון החיזבאללה כנגד חיילי צה"ל ואזרחי מדינת ישראל. כל מנסה גם חמאס לעשות.

גם ארצות הברית השתמשה בשנות המלחמה הקרה בשידור של תכנים מערביים למדינות הגוש הקומוניסטי. פחות יעילים היו המצרים ששידרו לאזרחי ישראל על הצבא המצרי שפולש לעומק ישראל ודוהר במהירות לתל-אביב, בזמן שלמעשה הוא נחל תבוסות קשות בשדה הקרב.


הנה סיפורה של הלוחמה הפסיכולוגית (עברית):

https://youtu.be/f-eP1kW2Um4?long=yes


שיטות הלוחמה הפסיכולוגית:

https://youtu.be/j2JhdswkO6o


עוד שיטות:

https://youtu.be/i-cwL7Gd1Gc


לוחמה פסיכולוגית כנגד החיילים הנאצים בהודעות על גופות השומרים:

https://youtu.be/TipaGUEOeDE


וסרט תיעודי על הלוחמה הפסיכולוגית:

https://youtu.be/8LTmYYg-E2w?long=yes
מהי חרדת החמצה או FOMO?



כל אחד קצת מכיר את זה. החרדה הזו מפני החמצה של אירוע חברתי שמתקיים במקום אחר, או חוסר היכולת להתחייב בגלל הצורך להיות זמין לבילויים ואירועים אחרים. אלו יתרחשו בכל מקרה והסובלים מ"חרדת ההחמצה" או הפחד לפספס (FOMO - קיצור של Fear of Missing Out ) ירצו להיות זמינים להם כל הזמן.

בעידן המודרני כולנו מופצצים באינספור הצעות וחוויות אפשריות לאורח חיים מהנה. כשאנו יודעים כל הזמן מה עושים אחרים, שדומים לנו, אולי אף החברים שלנו, בזמן שאנחנו לא יוצאים מספיק, מבלים מספיק, או מתפתחים מספיק - אנחנו לא מסופקים ומתוסכלים עד עפר. בוריאציה על דבריו של ג'ון לנון אנו חשים ש"החיים הם מה שקורה לך, בזמן שהחברים שלך עושים חיים..."

מה שמעצים את ה"פומו" הם כמובן הסמארטפונים והרשתות החברתיות, בהן כולם מציגים את הבילויים, החוויות והאושר שלהם. אבל גם פרסומות, תכניות ריאליטי ומדורי רכילות בעיתונות - מכל מקום הרי אפשר ללמוד שלאחרים יש חיים אחרים, טובים משלנו, מושלמים ומאושרים...

הסובלים מהתופעה הם לרוב אנשים צעירים בגילאים שמתחילים בגיל הנעורים ונמשכים עד לאמצע שנות ה-30 שלהם.

אגב, הפומו הוא לא רק נחלתם של צעירים לחוצים. את הפחד לפספס חולקים גם אנשי עסקים ומשקיעי בורסות רבים. גם להם יש את ה-Fear of missing out, שמתבטא בחשש שמה יפספסו את הדבר הגדול הבא בשוק ההון, המניה שהולכת לנסוק, מטבע הקריפטו שידהים את העולם וכדומה.

באופן מסוים המושג FOMO, שנכנס לז'רגון רק בשנת 2013, הוא הגרסה המודרנית לדשא של השכן, שהוא כזכור תמיד יהיה ירוק יותר. כי הפחד הזה קיים מאז ומתמיד. גם בימי הביניים ואף במערות של האדם הקדמון, ככל שראית אפשרויות טובות יותר לסגנון חיים, היית מקנא וחש צביטה בלב.

המכפלה של החשיפה לצביטות וקנאה כאלה, מגדילה את חרדת ההחמצה לממדים עצומים. הטכנולוגיה מאפשרת אותה בימינו בעוד יותר גדול.

ככל שיש לנו אפשרויות רבות יותר, מתעוררים אצלנו חרדה וחוסר נוחות גדולים יותר. הפחד שאנו עלולים להפסיד הזדמנויות אחרות ונהדרות גדל ומתחבר בקלות למחשבות הכמעט אובססיביות, שאחרים מצליחים יותר, נהנים יותר מאיתנו ומגשימים את עצמם יותר. מכאן קצרה הדרך לאשליה שגם אנחנו יכולים להיות איתם או במקומם, לו רק נבחר אחרת.

מעבר לתסכול, התוצאה של הפומו אצל רבים, היא התחייבות להרבה דברים בו-זמנית וכישלון צפוי במילוי ההתחייבויות הללו. אחרים נוקטים, לעתים מבלי דעת, בסירוב כמעט קבוע להתחייב לפעילויות חשובות, רק כדי להיות זמין לשלל הדברים שיצוצו... כי כל זמן שאיננו בוחרים - הכל אפשרי!


הנה חרדת ההחמצה (מתורגם):

https://youtu.be/SO23RmR6qd4


הסבר התופעה המעולה באנגלית:

https://youtu.be/VrC_MSG9zSU


כך זה נראה (עברית):

https://youtu.be/NbtMWAP3XvM


הסבר מלומד של התופעה הפסיכולוגית (עברית):

https://youtu.be/cRXnGWKvopE


כשכולם, ממש כולם, נראים לך מאושרים ממך:

https://youtu.be/CczZMmYB2FU


הרצאת וידאו נהדרת על הפומו:

https://youtu.be/1mZAQC9djPE?long=yes
מהו האגו?



אגו (Ego) הוא אני, עצמי ותפיסת הדימוי והמעמד שלי בחברה. לפי הפסיכולוג הנודע פרויד ומודל הנפש הפרוידיאני שלו, מדובר בחלק המרכזי במבנה הנפש, המכיל את המודעות העצמית. זהו המרכז של מודעות בני האדם, המבנה האישיותי המהווה את עיקר המודע שלנו.

אם רוצים להבין אותו, כדאי להכיר שני מושגים משלימים לפי פרויד:

מתחת לאגו יש את ה"איד" (id), הסתמי, זה שמהווה את מרכז היצרים הטבעיים של הנפש. הוא כולל את הדחפים הראשוניים והכי פרימיטיביים של האדם, אלה שפועלים להשגת עונג פשוט ומיידי. מכאן מופעלים בין השאר התשוקה לעונג והתוקפנות שלנו.

מעל לאגו נמצא ה"סופר אגו" (super ego), האני העליון, זה שכורך את המוסר של האדם וצורכי החברה בה הוא חי. מדובר במרכיבים שיוצרים התנהגות נורמטיבית. הסופר אגו מביא את האדם לשמור על החוק, המוסר והכללים החברתיים, גם על חשבון הצרכים האישיים שלו.

האגו, במודל הזה שפרויד מציע, הוא שמצליח לשלוט, הן בכוחות האיד המבקשים סיפוקים מיידיים וקלים להשגה, ומנגד בדרישות הסופר-אגו למוסר גבוה, או לשמירה על החוק ועל הנורמות החברתיות בכל מחיר.

אבל בניגוד למה שמקובל לחשוב, אגו יש לכל אחד מאיתנו ולא רק לשחצנים או ליהירים שבנו, כמו שנהוג לעתים לחשוב.

אז האגו שלנו הוא לא הילד הרע שבנו. יתכן אפילו שלהיפך. האגו הוא שמאפשר לכל אדם לתפוס את מעמדו החברתי והדימוי שלו ולהתקדם בהם. הוא מנוע חשוב לצמיחה אישית ולהשגת המטרות שאדם מציב לעצמו בחברה. אבל כדי לשמור על איזון מוצלח צריך לתת לו להיות מנוע חיובי לצמיחה, כשכל הזמן דואגים שהוא לא ישתלט עלינו וינהל אותנו בלעדית, כי אז נשכח את הסובבים אותנו, את החברים, הקולגות, בני המשפחה, את החוק ואת המוסר.


מושגי משנה שבאים מהמושג "אגו":
==========================

#אגואיזם
בעברית אנוכיות, שהיא התחשבות בצרכי האני בלבד. מדובר על מרכיב התנהגותי.

#נרקיסיזם
הפרעת נפש של ממש, המאפיינת את מי שחסרים את היכולת לראות אחרים.

#התנהגות האגוצנטרית
כזו שמתאפיינת בראיית המציאות מתוך עיני האגוצנטרי, ללא כל התייחסות לנקודת המבט של האחר.

#אגו נפוח
מושג ה"אגו" הוליד גם ביטויים עממיים, כמו "אגו נפוח", המוענק לאנשים בעלי הערכה עצמית מופרזת.

#אגו טריפ
על מי שמדברים עליהם כנמצאים ב"אגו טְרִיפּ", מתכוונים לומר שהצלחה או פרסום גדול הפכו אותם למפוצצים בחשיבות עצמית מוגזמת, החורגת משמעותית מחשיבותם האמיתית.

#אין לי אגו...
אנשים רבים אומרים לעתים את המשפט המצטנע "אין לי אגו". ב-3 המילים האלה הם יכולים לומר כל כך הרבה. הם רוצים לומר שהם סבבה של אנשים - לא שחצנים, מתנשאים, רודפי כבוד או קטנוניים, אלא קשובים, שמחים ללמוד, אותנטיים וחפים מגינונים של דיוות המכורים לתשומת לב וצורך במחמאות.

אשרי המאמין ובהצלחה איתם... רק תיזהרו כי רבים מהמרבים להשתמש במשפט הקצר הזה הם לא באמת כאלה. מי שבאמת כזה - פשוט מתנהג כך.


הנה אגו האיד והסופר אגו:

https://youtu.be/WRtItnRRV1M


אגו בניהול (עברית):

https://youtu.be/QoM35RDfmKY


הדיון פנימי בין שלושת האגואים שבראשנו (מתורגם):

https://youtu.be/LMBwbNqhPhA


כך לא תתנו לאגו לשלוט בכם - סרטון מבריק:

https://youtu.be/3CyN3yDfKo0


הרוחניות יכולה לא פעם לסייע כדי שהאגו לא ישלוט בהתנהגות שלנו:

https://youtu.be/n0hBVCOouVU


שיר על אגו (מתורגם):

https://youtu.be/DYMkD8g-xiI


על אגו טריפ (עברית):

https://youtu.be/hWl6Jv8V6-A


סרט תיכון בשם "סופר אגו" (עברית):

https://youtu.be/KB9054bJXZ0?long=yes


והסבר מקיף של האגו ותפקידו בחיינו:

https://youtu.be/iXEO0Z-saug?long=yes
מהו זרם התודעה?



זרם התודעה (Stream of consciousness) הוא כתיבה ספרותית של שטף ההרהורים והמחשבות העוברים בראשה של דמות, כייצוג של הנפש, באופן חופשי וסובייקטיבי, ללא היגיון, תיקונים או סימני פיסוק ובניסוח אסוציאיבי, חסר מעצורים ולאו דווקא תקני.

ספרים כמו "זכרון דברים" של יעקב שבתאי נכתבו בשיטת זרם התודעה וכך מוצגות מחשבות הסבתא בספרו של א. ב. יהושע "המאהב".

זרם התודעה משמש כבסיס לטכניקת כתיבה חופשית, יצירתית ומאווררת מחשבות. כך ממליצה למשל כוהנת כתיבה בשם ג'וליה קמרון על כתיבת "דפי בוקר". אלו הם דפי יומן, שבהם נכתבים טקסטים יומיים כ"זרם תודעה". הכותבים רושמים בהם את כל מה שנמצא ועולה בראשו, ללא עריכה. פשוט נותנים לדברים לצאת, כמי נהר זורמים, משוחררים מביקורת, שיפוט או צנזורה עצמיים, הישר אל הנייר.

באופן מסוים גם בעולם המוסיקה, במיוחד בסגנונות המשתמשים באילתור, יש שימוש בזרם תודעה. הנגנים מפיקים "סיפור מוסיקלי" מיידי, מאולתר, שנבנה מהאסוציאציות והרעיונות העולים בראשם בזמן-אמת. קשר מעניין לזרם התודעה יש גם לפסיכדליה של שנות ה-60 ולמוסיקה של אמנים רבים ו"ילדי הפרחים", כשה-LSD שהיה כה חביב עליהם וחומרים משני-תודעה נוספים, הביאו לשינויים בתודעתם ובזרם המחשבות והיצירה שלהם.

המונח נולד בספרו של ויליאם ג'יימס "עקרונות הפסיכולוגיה".


הנה סרטון אנימציה שנוצר בזרם התודעה:

https://youtu.be/JOIGwvRNqYU


זרם תודעה ויזואלי בווידאו:

https://youtu.be/9ma2Rg-VpS4


כך כותבים בעזרת הטכניקה של "זרם התודעה":

https://youtu.be/2scdO4M9FN8


יש מי שפיתחו כלים כדי לשדר אונליין את "זרם התודעה":

https://youtu.be/We-NlhYybTs


ראיון זרם-תודעה שאין בו נושא, גבולות, או כיוון:

https://youtu.be/EuUD7pzFcr4


ובכלל מהי התודעה:

https://youtu.be/jReX7qKU2yc
מהו פחד במה?



פחד במה או פחד קהל הוא פחד חברתי, שניתן לזהות כתחושה של פחד או דחייה מדיבור אל קהל. כל אחד קצת חושש מדיבור בפני קהל, אך אם זה גורם לקשיים ולפגיעה בתפקוד הרגיל והיומיומי של אדם, יש לטפל בכך פסיכולוגית, כמו בכל חרדה.


הנה סרטון שמסביר מהו פחד במה (מתורגם):

http://youtu.be/K93fMnFKwfI?t=6s


וכך אנשים גורמים שיקשיבו להם בשקיקה (מתורגם):

https://youtu.be/eIho2S0ZahI?long=yes
מהו פחד גבהים?



פחד גבהים (Acrophobia), או אקרופוביה, הוא אחד מסוגי הפוביה הנפוצים. הלוקים בפחד גבהים פוחדים מאד מהגובה ועלולים אף לחוות התקפי חרדה במקומות גבוהים. יש הסובלים מבחילות וסחרחורות, כשהם נמצאים בגובה רב.

במקרים קיצוניים, של פוביה קשה וחרדות בלתי נשלטות מגבהים, פחד הגובה מגביל מאוד את הלוקים בו וגורם לפגיעה במהלך חייהם התקין. במקרים כאלו הוא מונע מהם לעבוד במגדלים גבוהים, מחייב אותם לגור בבתים נמוכים או בקומות נמוכות של בניינים משותפות וכדומה.

פוביה היא צורה של הפרעת חרדה, המתבטאת בכך שאדם חש פחד בלתי הגיוני מאובייקטים או ממצבים מסוימים אשר אין בהם סכנה ממשית או שהיא מעטה מאוד. ברוב המקרים מודע האדם לכך שתגובתו אינה הגיונית.

החוקרים סבורים שפחד הגבהים הופיע לראשונה כשאנשים החלו להחשף באופן פתאומי לגובה רב. היסטורית, אחד המקרים הראשונים שתיעדו פחד גבהים מיוחס לתערוכה העולמית של שיקגו, בה הופעל הגלגל הענק הראשון.

לרוב מטפלים בפחד גבהים על ידי חשיפה הדרגתית וזהירה למקור הפחד, באמצעות דמיון מודרך ובשהייה פיזית במקומות הגבוהים והמאיימים הללו.

אנו נציין שפחד מטיסות אינו קשור לפחד גבהים. החוקרים סבורים שהסיבה לכך היא שהטיסות לא מבליטות את התחושה החזותית של הגובה, זו המביאה בדרך כלל לפחד הגבהים.


למה אנו סובלים מפחד גבהים:

https://youtu.be/Gv191JDxYyE


מפחיד, הא?

http://youtu.be/wDg7adu0DgM?qr=yes


וסרט תיעודי על ההתמודדות עם פחד גבהים:

https://youtu.be/e2qk9vGy1sc?long=yes
מהם יחסי פאסיב אגרסיב?



אנשים רבים מעידים שפאסיב אגרסיב אצל חברים וקרובים מרגיז אותם במיוחד. למעשה, פאסיב אגרסיב יכול להביא אנשים שמותקפים בו אל סף השגעון.

אבל מה זה פאסיב אגרסיב?

התנהגות פסיבית-אגרסיבית (Passive Aggressive) היא התנהגות שבה אדם לא מבטא את רגשותיו, את כעסו או את הדברים שהוא רוצה לומר, באופן ישיר ופשוט להבנה ובמקום זה הוא מקרר את ההתנהגות הרגילה שלו. זה יכול להיות שהוא "עושה פרצופים", זורק אמירה סרקסטית או צינית ובקיצור - הוא "נותן להבין" כיצד הוא מרגיש, מבלי שיביע זאת באופן מפורש או ישיר.

הפסיביות ברורה כאן, אבל האגרסיביות איפה היא? - האגרסיביות באה לידי ביטוי בזעם ובכעס שאדם נותן לסביבתו, אבל בשקט, ברמז או התנהגות שונה מהרגיל, תוך שהוא מעניש אותה ולא מוותר על כלום מהאגרסיביות שבו.

כי מסתבר שאנשים רבים בוחרים להביע רגשות ברמזים ובדרכים עקיפות, במקום לבטא בצורה פשוטה וישירה לחלוטין את הדברים. מה שהם עושים היא התנגדות פסיבית, לכאורה מבלי "לעשות בעיות" לצד השני. הם דואגים לכך שרגשותיהם יהיו ברורים, מבלי שיביעו אותן בצורה מפורשת ויסתכנו בכך שייחשבו כמי שהתקיפו באגרסיביות.

משום כך יש המכנים את דפוס ההתנהגות הפסיבית-אגרסיבית בשם "התעללות שקופה".

מה שהם עושים בעצם זה להחליף שינוי אקטיבי, אמירה פשוטה של מה שהם מרגישים או שמפריע להם, להתנגדות פסיבית, לא פעילה. כלומר הם בוחרים טקטיקות עקיפות ושקטות, שלא פעם כוללות הפסקת התנהגות ("לא מדבר איתו") או קירור או הפחתת התנהגות ("אני מדבר איתו רק בענייני עבודה" או "כמה שפחות אדבר איתה והיא שהביאה את זה על עצמה") או זריקת הערות עם רמזים עבים אבל מבלי להיכנס לפרטים - הערות שהן הזמנה לריב ביוזמת הצד השני.

ההתנהגות הפסיבית-אגרסיבית הזו יכולה להתקיים בהמון הקשרים. לדוגמה, אישה ששותקת ימים שלמים ומותירה לבעלה לנחש מה הוא עשה ועל מה היא כועסת. או גבר, שבמקום לומר מה קרה ומדוע נפגע, משתתק ולא מוכן לומר מה קרה ומצד שני הוא גם לא מתנהג כרגיל.

או עובד, שבמקום להביע את אי שביעות הרצון שלו בצורה ישירה, כלפי הבוס שלו, עושה לו פרצופים ולא משקיע כמו שבעבר עשה.


#פאסיב אגרסיב כדפוס התנהגות
יש לא מעט אנשים עם אישיות פסיבית-אגרסיבית. אצל אנשים אלו התנהגות כזו היא דפוס התנהגות, דפוס שמאפיין את כל מערכות היחסים שהם מנהלים.

הקושי של אישיות פסיבית-אגרסיבית הוא להביע באופן ברור את רגשות התסכול והכאב שהיא חשה.

בסיטואציות שונות יכולים להתקבל ביטויים שונים להתנהגות פסיבית אגרסיבית, כשגם תכונות האישיות של המתנהג משפיעה עליהם. ועדיין, ניתן לומר שביטויים רווחים בהתנהגות כזו כוללים התחמקות מתשובות או שיחות, כמו גם תירוצים, דחיינות, ציניות, מענה לא ברור לשאלות ישירות ואפילו שקרים.

אנשים שמתאפיינים בדפוס הזה הם מי שכבר מגיל צעיר למדו להביע רגשות בדרכים עקיפות. למשל מבוגרים שכילדים סבלו מהזנחה, מי שגדלו להורים לא מתפקדים, או כאלה שכילדים תחת משמעת נוקשה ולא קיבלו אפשרות להביע במלואם תחושות של כעס או אי שביעות רצון.

באופן הפוך, גם מי שגדלו באווירה וסביבה מעשירה ותקינה לחלוטין, יכולים לעתים לסגל לעצמם את ההרגל או הנטייה שלא להביע את רגשותיהם במפורש, בכדי שלא לפגוע ולהגן על הוריהם. לא פעם זה יכול לפתח אצלם דרכים אחרות להבעת רגשות.

כי בסוף, הרגשות לא נעלמים. כשלא מאפשרים להם ביטוי פשוט ורגיל, הנפש מוצאת דרכי יציאה אחרות. רובנו מכירים את זה שלא פעם, התופעה של מי ש"מחזיקים בבטן" או "חונקים את הרגשות" בקרבם, מסתיימת בסערת רגשות, בריב גדול או בפיצוץ רגשי. אבל אחרים מפתחים דרכי ביטוי מרומזות ו"מוציאים החוצה" בדרכים עקיפות, שהפסיב-אגרסיב מככב בהם.


הנה הפאסיב אגרסיב (עברית):

https://youtu.be/M24l9Dj_7OA


הסבר של ההתנהגות פסיבית-אגרסיבית (עברית):

https://youtu.be/4WP_n_68rXg


והסבר מעמיק של דפוס ההתנהגות הפסיבית-אגרסיבית (עברית):

https://youtu.be/aZNdRGKnZxI?long=yes
מהו הפחד?


פחד (Fear) הוא רגש שיש לו תפקיד הישרדותי אצל בני אדם. בראש ובראשונה הוא נועד לגרום לאדם להיות זהיר יותר. מקורו ההוא באינסטינקטים החייתיים שלנו והוא מלווה אותנו מעידנים קדומים. גם אם אנו בני אדם משכילים ומתקדמים מהמאה ה-21, במוחנו הפחד מחיית טרף שרודפת אחרינו ממשיך להתקיים גם היום.

הפחד נוכח הסכנה מביא את המוח לתפקוד מותאם. הוא מכין אותנו פיזית להתמודדות מול איום חיצוני, כשבתוך שניות מופעלת מערכת של "הילחם או ברח" (Fight or flight response). מדובר בתגובה של מערכת העצבים האוטונומית והרפלקסים שלנו. נשימה, פעימות לב ועיכול - הכל מתואם במהירות למצב החדש, בו האמיגדלה שבמוח נכנסת נוטלת פיקוד והאדרנלין מחליף את התגובות הלוגיות של המוח.

הפחד הזה כרוך אצלנו בשינויים גופניים המאפשרים לנו לברוח, להילחם, או לקפוא במקומנו - כל אחד וכל מקרה לגופו.

לפחד ביטויים פיזיים שונים, כמו קצב לב מואץ המספק יותר דם, הזעה מוגברת, אישונים מתרחבים ונשימה מואצת. אלו מאפשרים הזרמת דם וחמצן מוגברת לשרירים הנמתחים, על חשבון איברים כמו מערכת העיכול, שאינם חיוניים להישרדות.

המעניין הוא שהתגובות האוטומטיות הללו אינן משתנות בין מקרים שבהם הפחד הוא אמיתי ונובע מאיום של ממש, או מקרים של פחד שמקורו בראשנו, כמו פחד במה, פחד גבהים, פחד ממקומות סגורים וכדומה.

גם בגיל הילדות יש לפחד תפקיד. סוגי הפחד השונים הם שלבי התפתחות אצל הילד והם סוג של מנגנוני שמירה החשובים לרווחתו.

המדהים הוא שעם כל המשמעות המבאסת של הפחד, רובנו מוכנים לשלם ולהשקיע סכומי כסף, לעתים גבוהים מאוד, בכדי לפחד. שמתם לב כמה מאיתנו מטורפים על מתקנים מפחידים בלינה פארק? כמה מוכנים לשלם כדי לטפס על צוקים מטורפים, לעיתים בלי מכשירים או אמצעי הגנה ובטיחות וכמה פעמים אנו עושים דברים אסורים ומפחידים, רק כי זה מרגש אותנו ומציף אדרנלין?


הנה תגובת הגוף לפחד:

https://youtu.be/zSwMn9g4OgQ


הסבר לפחד האנושי מהחושך:

http://youtu.be/Zy0Jkh7V3Jk


מסתבר שהפחד הוא גם כיף, אבל בתנאים מסוימים של חוויה בה הסכנה מבוקרת ונשלטת (מתורגם):

https://youtu.be/oetVvR5RQUs


והרצאת טד נהדרת על הפחד ומה שאפשר ללמוד ממנו (מתורגם):

https://youtu.be/OwgWkUIm9Gc?long=yes


מהי פרנויה או תסביך הרדיפה?



פָּרָנוֹיָה (Paranoia), בלשון העם "מחלת רדיפה", היא תסביך רדיפה, מחלת נפש שסממניה הם חשדנות קיצונית וחרדה לא מציאותית מגורמים שרוצים לכאורה להרע לחולה.

פרנואיד הוא אדם החש נרדף, אף על פי שאין לכך שום ביסוס במציאות וסובל מחרדות ופחדים על רדיפה, המשבשים את חייו.

פרנויה יכולה לנבוע גם מהתקף פסיכדלי, בשל שימוש בסמי הזייה, כמו אל־אס־די, מסקלין ואפילו מריחואנה.

גם אנשים שלא סובלים ממחלת נפש יכולים לחוות אשליות רדיפה דומות, אך בניגוד לחולים, הם מסוגלים להמשיך בחייהם הרגילים.

אנשים במצבי פרנויה קיצוניים עלולים להיסגר בחדר, מחשש שעוקבים אחריהם או שיש מצלמות המנהלות מעקב על צעדיהם. יש הסבורים שמנסים לחטוף אותם, שהם תחת מעקב של חייזרים מהחלל, או של סוכנים חשאיים שרודפים אחריהם.

יש גם חולים הסובלים מסכיזופרניה פרנואידית. בהפרעה זו הם נוטים לאמץ חששות על גורמים עלומים ועויינים שהשתילו בגופם שבבים למעקב ושהללו משדרים אליהם מסרים. זה יכול להגיע לא פעם מצידם לסירוב לניתוחים הכרחיים מתוך פחד מאותם גורמים.

מקור המילה פָּרָנוֹיָה הוא מהשפה היוונית, שבה משמעותה היא שיגעון. "פארא" פירושו "ליד" ו"נויה" ביוונית היא "נפש".


הנה סיפורה של מי שמתארת את התחושות של הפרנואיד:

https://youtu.be/Xyh9ZS75Iz4


השיר של אנשי "זהו זה" שהכיר באייטיז לכולם את הפרנויה (עברית):

https://youtu.be/N11XfM1ctMk


ואם אומרים שאתה פרנואיד זה לא אומר שלא רודפים אחריך... שיר על חוזה המדינה הרצל (עברית):

https://youtu.be/Z-JxFdJcoB4
מהי המשמעות אצל ויקטור פרנקל ואיך זה קשור לשואה?



הפסיכיאטר הנודע ויקטור פראנקל, מחבר הספר "האדם מחפש משמעות" חי בסמיכות לפרויד. פיתח את הגישה של לוגותרפיה. הוא היה רופא נוירולוג ופסיכיאטר יהודי מהעיר וינה, ששרד את השואה, בגטו, במחנות עבודה ובמחנה ההשמדה אושוויץ.

עוד לפני השואה פיתח ויקטור פרנקל, כדוקטור ובהמשך כפרופסור וינאי נודע, שיטה טיפולית לטיפול בדיכאון ובקשיים נפשיים. היא נועדה לאפשר לאדם, להתמודד עם קשיים גדולים, בעזרת המשמעות שהוא נותן לדברים. מי שנלחם אז על פרסום מאמרו הראשון היה גדול הפסיכולוגיה זיגמונד פרויד.

התפיסה של פרנקל הייתה ברוח המשפט של ניטשה, שגרס שאם יש לך בשביל מה לחיות, תוכל לשרוד כל דבר. במהלך שהותו ב-4 מחנות עבודה של הנאצים, פרנקל השתמש בשיטתו שלו על עצמו והצליח לשרוד בעזרתה את הדברים הקשים ביותר בשואה. הוא עשה את זה כשהוא מוקף באנשים חזקים וחסונים ממנו בהרבה, שמתו כמו זבובים ולא שרדו.

מכך פרנקל למד שאכן שיטתו יכולה לעבוד בתנאים קיצוניים וקשים והיא אכן שיטה טיפולית טובה. הוא גם שם לב שחלק מהשוהים במחנות התעלו מעל המציאות הקשה, ניחמו אחרים ואף נתנו אוכל מפיהם לאחרים. מכך למד שהגישה של אדם למצבו, תפיסתו האישית והאופטימיות שלו, היא מרכיב חשוב מאד לא רק להרגשה אלא גם לקיומו הפיזי.

פרנקל ידע הרבה לעג לרעיונותיו ושיטותיו ול"לוגותרפיה", שיטתו המרכזית. אבל הוא לא הירפה. הוא הרצה במאות מדינות ובהדרגה ראה כיצד העולם מאמץ אותם. עשרות מיליוני עותקים מספרו "אדם מחפש משמעות", נמכרו בעולם. עוד בחייו הוא זכה לראות את העולם מאמץ את עיקרון המשמעות ואת חשיבותו להצלחה.

חלק מהמהפכה שהכניס פראנקל לרפואה נעוץ בכך שבנוסף לגוף ונפש, מרכיבים בסיסיים ומרכזיים בראיית האדם, הוא הוסיף מימד נוסף - את המימד הרוחני. הוא העריץ את פרויד, אבל תמיד אמר שגאון הפסיכולוגיה החשיב רק את הרבדים הנמוכים באישיות, בעוד שהוא עצמו המשיך אותו - ברבדים העליונים של הנפש, כמו המימוש העצמי, המשמעות וההתעלות שלו.

בהמשך השנים הוא מצא שפעמים רבות האדם המודרני רכש אמצעים חומריים ונפשיים, אך הוא איבד את הסיבה לחיים וסבל מתחושה סתמית של שעמום או חוסר סיבה לחיים. ויקטור פרנקל אמר שמאחורי השעמום הזה עומד משהו שהוא כינה "ריק קיומי" והוא אמר שהוא מוביל בדרך כלל לתופעות כמו תוקפנות, דיכאון והתמכרויות. גם במצבים קשים, הוא גרס, אנו בני האדם, צריכים משמעות בכדי להתמודד עם הקשיים. או במילים אחרות - מאחורי דיכאון, התמכרות או אלימות ותוקפנות, עומד לא פעם השעמום וה"ריק".

פרנקל אמר על כך משפט שמדייק בתפיסתו את האדם:

"אפשר ליטול מאתנו את הכל, כמעט. את בריאותנו, את רכושנו, את כבודנו, את חרותנו, וגם את היקר לנו - חוץ מדבר אחד: את החופש להחליט איך להגיב למצבי החיים שלנו. אנחנו אדונים על גורלנו ולא קורבנותיו."

ספריו נמכרו בעשרות מיליוני עותקים בעשרות מדינות ושפות בעולם. רעיונותיו של פרנקל ובמיוחד ספרו "האדם מחפש משמעות", שינו את חייהם של מיליוני אנשים צעירים שלמדו ממנו כמה חשוב להגביה עוף מעל ההנאה והאושר הפרטי ולתרום לעולם ודרך זה לקבל משמעות לחייהם ולזכות במצפן שיתקן גם את לבטיהם, כאביהם והריקנות שאופפת כל כך רבים מאיתנו בעולם המודרני.


הנה ראיון עם ויקטור פראנקל (מתורגם):

https://youtu.be/8PEQipIsZhU


כך מתאר פראנקל את סיפורו ואת הלוגותרפיה שפיתח ממה שעבר בשואה (מתורגם):

http://youtu.be/JaQE1nfuX18


מצגת על האיש ותורתו (עברית):

https://youtu.be/Qb9NQNTn4K0


רבים לא יודעים שוויקטור פרנקל נתקל בדחייה רבה ובלעג על הרעיונות הנשגבים שלו. ברגעיו הכי קשים היה זה הרבי מלובביץ' שעודד אותו (עברית):

https://youtu.be/UXdjdvd4594


בהמשך חייו החזיר פרנקל בתרומה לארגון של הרבי (עברית):

https://youtu.be/ovGCvoJnERc


כיום השיטות של פרנקל יכולות ומסייעות לאנשים שמצויים בדיכאון חמור (עברית):

https://youtu.be/CpnjAd67pE4?long=yes


וגם המדע מוצא שמשמעות היא היוצרת את המוטיבציה הפנימית להצליח וגם מאפשר את ההצלחה (מתורגם):

https://youtu.be/rrkrvAUbU9Y?long=yes
מהי מפת חשיבה?



מפות חשיבה (Mind Map), מפות מושגיות או מפות קוגניטיביות הם שמות של שיטת ייצוג ותיעוד גרפי של ידע, לצורך חשיבה ובתהליכי חשיבה.

בשיטה זו פורשים רעיונות בעזרת מפת חשיבה המשמשת ככלי לייצוג הידע. את מפת החשיבה ניתן לבנות באופן ידני, על ידי שימוש בלוח וטוש, כלי כתיבה ונייר או בכלים ממוחשבים, כמו תוכנות או שירותים מקוונים המיועדים ליצירת מפת חשיבה אונליין.

המפה, בצורה של "שמש רעיונות" כמו שקראו לה פעם בתנועות הנוער, מסייעת למפות ולארגן את המרכיבים השונים של תהליך החשיבה. סביב הרעיון המרכזי מקשרים אסוציאציות, רעיונות, מושגים, משימות, דימויים ויזואליים וכדומה. ניתן להשתמש בצבעים לענפים הראשיים והחשובים ביותר.

ההנחיות הפשוטות, התיאור החזותי, המלל התמציתי והמבנה ההיררכי והמסתעף - כולם מקלים על הבנת הדברים ותפיסה טובה וחשיבה יצירתית יותר עליהם.

יתרונה הגדול של המפה הקוגניטיבית, מפת החשיבה, הוא בכך שהיא מגדילה את היצירתיות ושיתוף הפעולה ב"זריקת הרעיונות" ומקטינה את השיפוט והסינון.

מפת החשיבה יכולה לשמש ככלי לייצוג ידע, לשיפור הלמידה והזיכרון, לתיאור רעיונות מורכבים, לסיכום של הרצאות ועוד.

גם בתכנון של אתרי אינטרנט ואפליקציות ממוחשבות עושים שימוש רב במפות החשיבה. החל משלב הגדרת האפליקציה, הפרויקט או האתר, ועד להצגת מפת האתר או האפליקציה כמפת חשיבה ויזואלית, המחליפה את הרשימה הלינארית או הטבלה, הפחות מוצלחות לכך.

לתצוגה הגרפית השפעה רבה על האופן בו אנו מסדרים את המידע ומעניקים לו משמעות, ובכך גדולתן של מפות החשיבה.


הנה סרטון על מפות חשיבה (עברית):

https://youtu.be/0CHsDcylPrQ


כך יוצרים מפת חשיבה:

https://youtu.be/wLWV0XN7K1g



הדגמת יצירת מפה מושגית בכלי מקוון בנושא מים (עברית):

https://youtu.be/tWEdlTr3UpU


ועוד הדרכה ליצירת מפת חשיבה בפופלט (עברית):

https://youtu.be/u_pNZdQos5c


ותוכנת מיפוי החשיבה ליזמים וסטארטאפים:

https://youtu.be/szBb5f7zeQ0
מהו אפקט פיגמליון?



אנו היהודים מייחסים לרב שלמה קרליבך את האימרה "כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו". ואכן היום אנו יודעים שהשפעת האופן שבו תופס מבוגר משמעותי את הילד היא אדירה. יש לכך גם אישורים במדע החינוך ובמחקר הפסיכולוגי.

"אפקט פיגמליון" (Pygmalion effect) הוא שמה של תופעה פסיכולוגית חיובית המדברת על כך שאם נחזק את התלמיד ונאמין שהוא עתיד להצליח, יביאו החיזוקים להתקדמות של ממש בלימודיו. אפקט פיגמליון מסביר שאם מורה מצפה מתלמידיו להצליח ומאמין בהם, יגביר הדבר את המוטיבציה שלהם וישפר את הישגי הלומדים באופן משמעותי, גם הרבה אחרי שלא יהיה איתם.

הרעיון מסתדר היטב עם דמות המורה המעצב שרבים פוגשים בבית הספר היסודי, דמות מחנכת שגרמה לתלמיד להנעה עצמית ולהתכווננות להצלחה ולהשקעה משמעותיים. ככל שמורים כאלה מצפים מתלמידיהם ליותר, כך אפקט פיגמליון יהפוך משמעותי יותר ויביא לכך שהנבואה תגשים את עצמה והתלמידים אכן יענו על הציפיות של המורים ויצליחו.

"אפקט פיגמליון" הוכח בניסוי מפורסם שביצעו החוקרים רוזנטל וג'יקובסון ובו הראו שמורים שקיבלו מידע והאמינו לו, על כך שכמה תלמידים אקראיים בכתתם הם בעלי בעלי פוטנציאל לימודי גבוה והם צפויים להתקדם, יצרו בהתנהגותם כלפי תלמידים אלו שיפור משמעותי בהישגי התלמידים הללו.

אפקט פיגמליון נקרא גם "אפקט רוזנטל", על שם החוקר המרכזי בניסוי המפורסם, שהשפיע מאד על עולם ההוראה.

ואגב, הרעיון שציפיותיו של אדם עשויות להשפיע על התנהגות הזולת, מקורו במיתוס ששורשיו עוד בתרבות היוונית. הוא גם זה שהקנה לאפקט פיגמליון את שמו. שם סופר על פיגמליון הפַּסָּל, שיצר את פסל האישה האידיאלית, גלתיאה. לאחר שפיסל את הפסל, פיגמליון התאהב בה, על אף שמדובר היה בפסל. על פי האגדה היו אמונתו ואהבתו כלפי הפסל כה חזקים עד שאפרודיטה, אלת האהבה והיופי, הפכה את פסל שפיסל לאישה בשר ודם.


הנה סרטון על אפקט פיגמליון:

https://youtu.be/sZZs5atIGDU


סיפורו של גדול הממציאים אדיסון מדגים היטב (מתורגם):

https://youtu.be/qgTGUUB7uys


עוד הסבר על אפקט פיגמליון:

https://youtu.be/3brv_x5RN_8


סיפור פיגמליון היווני:

https://youtu.be/fSj8wQ0AD8s


סרטון אנימציה שמתאר את הניסוי החינוכי:

https://youtu.be/vJymYT_AkIc


אפקט פיגמליון השפיע גם על העולם העסקי והניהולי:

https://youtu.be/9Wl_MZc1cTU


עוד על האפקט פיגמליון והאגדה שנתנה לו את שמו:

https://youtu.be/GVrZiohlby4
מהו אפקט הפלסבו?
מהו אפקט נוסבו?
מהו סיעור מוחות?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.