» «
לחם
איך מייצרים לחם?



זה מתחיל משדות החיטה והדגנים שישמשו לייצור הבצק, עם כל מיני תוספות או בלי. כשהחיטה מגיעה לטחנת הקמח, טוחנים את הדגן לקמח דק מאד. הוא נארז ונשלח למאפיות. מהקמח הזה ייצרו בהמשך את הבצק ללחם.

אחרי שהאופה לש את הקמח, עם מים ושמרים נוצר בצק. מהבצק הזה ניתן יהיה לקלוע את החלה או להכין את גושי הבצק לצורת הלחם, הלחמניות ושאר המאפים.

כשהן מוכנים בתבניות יוכנסו כיכרות הלחם אל התנור וייאפו למשך זמן מספיק, עד שיהפכו ללחם חם וטרי.

כשיראו בתנור כיכרות לחם חומים וחמים, יוציאו אותם האופים מהתנור וישלחו לחנויות או יגישו לשולחן, כשהם חמים, טריים וטעימים כל כך... בתיאבון!


הנה כל תהליך ייצור הלחם:

https://youtu.be/3Ne52VwdE94


כך יוצרים את הקמח:

https://youtu.be/y8vLjPctrcU


ייצור לחם במפעלי הלחם הגדולים:

https://youtu.be/3UjUWfwWAC4


במאפייה בישראל:

https://youtu.be/uHyrHSfFaqI


פס ייצור של מאפייה גדולה:

https://youtu.be/goitik-o8d8


ואיך להכין לחמניות בבית (עברית):

https://youtu.be/KWVbDNBnPqE
בית בד
מהו בית בד?



שמן הזית מיוצר כבר אלפי שנים בבתי בד (Olive press). השיטה שבה פועלים בתי בד מסורתיים היא של עקלים ומכבשים. את השמן מפיקים מזיתים שנקטפים לפני כן מעצי זית. את הזיתים מוסקים (אוספים), כשהם בשלים. בו ביום, מעבירים אותם לבית הבד בכדי להפיק מהם את השמן.

בתי בד מודרניים פועלים בשיטה "דו-פאזית" שבה אין חימום של הפסטה (רסק הזיתים) ואין החדרת מים בתהליך. הזיתים נמסקים בשיא בשלותם ומועברים עוד באותו היום אל בית הבד לשם הפקת השמן.

כדי לשמור על איכותו, נוצר שמן הזית בכבישה קרה, שבה שומרים על הטמפרטורה נמוכה לאורך כל תהליך הכבישה. בכבישה הקרה מפיקים את השמן על ידי לחיצה מכנית על הגרעין או על הפרי. בשיטה זו מופק פחות שמן משיטות אחרות, אך הוא יהיה איכותי יותר, בזכות השמירה בכבישה הקרה על הערכים התזונתיים שבו.

את הכוח להנעת הלחיצה ואבני הריחיים יותרים באנרגיית מים, רוח, או בהמות המסובבות את האבנים.

את השמן שנוצר בבית הבד נוהגים בדרך כלל להעביר לאחסון במיכלי נירוסטה. השמן מאוחסן בתוכם עד למכירתו, לאריזה בבקבוקים או עד השימוש בו בבית הבד.


כך פעל בית בד שבשרונה תל אביב, בית בד טמפלרי מהמאה ה-19:

https://youtu.be/6GsXq3f2MW0


בתי בד עתיקים ניתן למצוא בכל רחבי המזרח התיכון ולצידם בתי בד חדישים כמו זה:

https://youtu.be/2oGTSOIkRk8?t=2m40s


הנה הסבר של הכבישה הקרה:

https://youtu.be/HnaLcR_Oq50


על הכנת שמן זית:

http://youtu.be/H8Ai8ywrtME


והכנת שמן זית תעשייתי:

https://youtu.be/aieNV3V4b_s
תקרית הפרעצל
מה המאפה הימי בייניימי שכמעט והרג את האיש החזק בעולם?



הפרעצל (Pretzel) הוא כעך רחוב גרמני, שמקורו בימי הביניים. האגדה מספרת שהפרעצל נוצר אחרי שהדוכס של ווירטנברג דרש מפרידר, האופה המעצבן שלו, לחם שבו יוכל לראות את השמש 3 פעמים. הדוכס, שלא אהב את פרידר, בעיקר מכיוון שלא הפסיק לפטפט, איים שאם לא יצליח במשימה הוא יעיף את האופה לכל הרוחות. פרידר התלבט 3 ימים. לבסוף עלה במוחו רעיון והוא עיצב את הפרעצל בצורת ידיה של אשתו, כשהן מונחות על מותניה.

תודות למהגרים גרמנים הפך הפרצל להצלחה מסחררת גם בארצות הברית של אמריקה. כיום יש רבים שנשבעים שכעכי הפרעצל הניו-יורקיים טובים פי כמה מהמקור הגרמני. אחרים מחייכים בהבנה ונדים בראשם...

אבל בתחילת שנות האלפיים כמעט ונטל פרעצל אחד את חייו של האיש החזק בעולם. זה קרה כשנשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש אכל פרעצל וכמעט ונחנק ממנו. במהלך אכילת פרעצלים בזמן הצפייה במשחק פוטבול, התעלף הנשיא, נפל על הרצפה וספג חבטה בראשו. הנשיא בוש, שהיה לבדו באותם רגעים, נותר חסר הכרה למשך זמן קצר. כעבור כמה דקות לערך הוא התעורר והזעיק אחות.

המקרה קיבל את הכותרת "תקרית הפרעצל". התוצאה הייתה סימן אדמדם מהחבטה שספג כשנפל, מתחת לעינו השמאלית,.

למחרת התקרית, מצא עצמו הנשיא מתבדח בפני קהל מעריץ וממליץ להקשיב לאמא. "אם אמא שלי שומעת," הוא אומר "הייתי צריך להקשיב לך אמא... צריך ללעוס את הפרעצל לפני שבולעים אותו".

הפרעצל מקבל את הצבע והמרקם הדחוס שלו על ידי בישול מהיר שלו בבורית, לפני אפייתו בתנור. רבים מכינים אותו בבית ומעבר לטעם הנפלא שלו זוכים לריחות שממלאים את המטבח בריח נפלא.


כך יוצרים את צורתו של הפרעצל:

https://youtu.be/uwy9c0foFTc


וכך מכינים אותו בבית (עברית):

https://youtu.be/hf6ug_K4fFM


הסיפור של הפרעצל (עברית):

https://youtu.be/YRhl_tIEpiA


וסיפורו של הפרעצל מאז נולד בגרמניה (עברית):

https://youtu.be/Sc-pL1sQlyg?13m23s?long=yes
דבש
איך מכינים דבש?



את הדבש מייצרות הדבורים. הדבורים מתחילות בהכנת הדבש בכוורות. הכוורן שולה את חלות הדבש מהכוורת, אחרי שריסס בעשן את הכוורת. הוא מעביר את כל חלות הדבש למפעל הדבש. במפעל מגלחים את חלות הדבש ומוציאים את הדבש מהן. את הדבש שהוצא, ממלאים בצנצנות, שמים תוויות ואורזים בארגזים.

זהו. עוד משלוח דבש טבעי וטעים מוכן לשיווק.


הנה סרטון שמציג איך נוצר הדבש.. יאמי:

http://youtu.be/iT6IQx26eHk

מזונות עתיקים

ייצור הסוכר
איך מייצרים את הסוכר?



את הסוכר מפיקים מצמחים כמו קנה הסוכר וסלק הסוכר. תחילת התהליך בריסוק הגבעולים של קנה הסוכר, למשל, או פריסת סלק הסוכר לפרוסות.

בתהליכים הללו מייצרים מהם מיץ, שאותו מבשלים. בתהליך הבישול נוצרים גבישי הסוכר ולאחר הייבוש נוצר הסוכר היבש שבו אנו משתמשים.

בסיומו של תהליך ייצור הסוכר במפעל, הוא ייארז בשקים או באריזות לצרכן ויישלח במשאיות גדולות אל החנויות והסופרמרקטים לשיווק.


הנה תהליך ייצור הסוכר (עברית):

https://youtu.be/jAdbXN6Sy1Y


כך מיוצר הסוכר במפעל:

https://youtu.be/jCKt02NGjfM


מייצרים את הסוכר במפעל סוכר:

https://youtu.be/sLocHSh_JBY


תהליך הייצור של הסוכר בהודו:

http://youtu.be/VG6q5OGUahI
חומוס
מאיפה בא החומוס ומה הסוד שלו?



מקורותיו ההיסטוריים של המאכל הכי יצרי במזרח התיכון אינם ברורים לחלוטין. החימצה היא סוג של קטניה, שקיבלה את שמה על שום נטייתה המהירה להחמיץ וישנן עדויות שכבר באלף החמישי לפנה"ס, במצרים העתיקה, הכינו המצרים מאכלים מגרגרי חימצה.

גם היהודים ידעו דבר או שניים על החימצה, כשבספר רות מציע בועז לרות המואביה "וטבלת פיתך בחומץ" והיות וחומץ אינו דבר מאכל די מובן שיתכן שמדובר בחומוס מסוג כלשהו. אך העדות הממשית הראשונה לאכילה של חומוס, היא מהתקופה הצלבנית.

כיום נפוץ החומוס שאנו מכירים בכל מדינות המזרח התיכון ובחלק ממדינות הבלקן, כמו תורכיה, קפריסין ויוון. בשנים האחרונות ממש הוא הולך ותופס מקום של כבוד גם באירופה ובצפון אמריקה, בעיקר תודות להתלהבות ממזון בריא וטבעוני.


הנה סרטון על מקורות החומוס התנ"כיים:

http://youtu.be/4lg0DUWOPJY


כך מכינים הערבים את החומוס המצוין בעולם:

https://youtu.be/NP8ZYYp43oc


וכך בישראל (עברית):

https://youtu.be/BwmetkENxIs


כתבה על מלחמת החומוס הגדול בעולם, בין ישראל ללבנון (מתורגם):

http://youtu.be/WxNNiABF-ok


כך תכינו חומוס מעולה בבית:

https://youtu.be/_ahfNz2EnN8


בעייפות - כך תעכלו אותו (עברית):

https://youtu.be/K7WSG5SRMPM


חומוס בסגנון ירושלמי:

https://youtu.be/ChXyNTA_DkE


תכנית חינוכית על החומוס והאוכל הערבי בכלל (עברית):

https://youtu.be/gYtinC-ThQ4?long=yes


וסרטון תיעודי על גידול החומוס:

https://youtu.be/_EL8DL1N-lQ?long=yes
ייצור סוכר
מי גילה את הסוכר והחל לייצר אותו?



ההיסטוריה של הסוכר (Sugar) היא מרתקת ביותר. זאת משום שהסוכר הוא אחד ממחוללי השינויים ההיסטוריים המשמעותיים ביותר ונהנה מהם מאד. החל מביות הסוכר, אי שם בגינאה החדשה, באלף ה-8 לפני הספירה, ועד להתפשטותו, אלפיים שנה אחר-כך, אל איי אינדונזיה ומהם צפונה לסין ומערבה להודו ומשם לעולם כולו.

במאה ה-5 התפשט ייצור הסוכר אל פרס ואירופה, באותה תקופה, לא מודעת כלל לקיומו של המתוק מדבש הזה שגדל בצמח קנה הסוכר. רק במאה ה-8 תתחיל אירופה לצרוך סוכר מעובד. עד אז כמות הסוכר שצרכו אנשי ימי הביניים בשנה, הייתה זעירה. מה זה זעירה? - עוד מעט תדעו... הסוכר עד אז הוא נדיר ולכן יקר להחריד.

החקלאים מצדם יגלו די מהר שבגלל האקלים האירופי הקר יחסית, אירופה פשוט לא מתאימה לגידולו. רק באגן הים התיכון, באקלים הטרופי והסאב-טרופי שמתחת לקו הרוחב 36N, ניתן לגדל את קני הסוכר.

וכך, טיפין טיפין, התאזרח הסוכר באירופה בתחילת האלף השני. עדויות של לוחמים במסעי הצלב למזרח התיכון סיפרו על מתיקותו בהערצה. כך כתב ההיסטוריון אלברט מאאכן, במסע הצלב הראשון: ""במקום ההוא (ערקא) האנשים מצצו קנים קטנים דבושים המצויים שם בשפע, להם הם קוראים 'זוכרה'. הם נהנו מהמיץ המזין של הקנה, ומשום מתיקותם, ברגע שטעמו אותם כמעט שלא יכלו להפסיק לאכול מהם. סוג הצמח הזה מעובד על ידי האיכרים כל שנה בעבודה קשה מאוד. בתקופת הקציר, המקומיים מרסקים את הקנים הבשלים במכתשים קטנים, ומאחסנים את המיץ המסונן בכלים עד שהוא נקרש ומתקשה בדמות שלג או מלח לבן" (ציטוט מתוך ויקיפדיה).

כששלטו הצלבנים במזרח התיכון, החל הסוכר להגיע לאירופה, אך עם נפילת הממלכות הצלבניות במהלך המאה ה-13, איבדו הנוצרים את מרבית שטחי הגידול של קני הסוכר שהיו להם. לכן במרבית אירופה צרכו ממנו רק האצילים העשירים. אמנם גודל מעט קנה סוכר באיים כמו סיציליה, כרתים וקפריסין, כשגם בדרום ספרד מצליחים לגדלו היטב, אבל הסוכר אז היה כה יקר מציאות עד ששימש כתבלין ותרופה, יותר מאשר למאכל. אדם ממוצע בן ימינו, להשוואה, אוכל ביום אחד את כמות הסוכר שאכל אדם בימי הביניים במשך שנה שלמה.

עם כיבושי המוסלמים, החל הסוכר להגיע יותר ויותר לאירופה. הוא עדיין נחשב למותרות, אבל השינוי כבר היה בפתח. הוא חל כשהועבר קנה הסוכר לגידול המוני ב"עולם החדש", יבשת אמריקה שגילה קולומבוס במאה ה-15.

מה שהגדיל את תפוצתו מאד היא העבדות, שהעבירה המוני עבדים מאפריקה כדי לגדלו בכמויות באמריקה ולספקו לאירופים. באופן מסוים ניתן לראות את סיפור העבדות כסיפורו של הסוכר (והכותנה ומסילות הרכבת למערב ארצות הברית וכדומה).

ואכן, ההיצע ההולך וגובר של הסוכר במערב, הוזיל את מחירו. כך החלו השכבות הנמוכות בחברה האירופאית לצרוך אותו יותר ויותר ולהגדיל את הביקוש האירופי לסוכר, שהפסיק לשמש רק כתבלין או תרופה, כמובן, והפך למוצר מבוקש בתזונה האירופית. עשירים ועניים, מלכים ופשוטי-עם - כולם צרכו מעתה סוכר. הוא הפך לממתיק חובה בתה, בקפה, בריבות, בעוגות וסירופים.

אזרחי המדינות המודרניות הולכים ומתמכרים לסוכר. בהדרגה התפתח הקפיטליזם, שהמרקסיזם אף רואה בסוכר את אחד ממחולליו והגענו לעידן הנוכחי, שבו הסוכר הפך לממכר הגדול של העולם המודרני ולמחולל ההשמנה שהופך אנשים לגדולים ושמנים מאי-פעם.


הנה סקירה היסטורית על מקור הסוכר:

https://youtu.be/p4g6sReVCYQ


הרצאת וידאו קצרצרה על תולדות הסוכר:

https://youtu.be/BrcqjgvgwZE


סרטון שמראה לכמה מאכלים מפתיעים הסוכר הגיע בתזונה שלנו (מתורגם):

https://youtu.be/Q4CZ81EmAsw


וסרט תיעודי שמראה כיצד הניע הסוכר תהליכים היסטוריים, לא תמיד פשוטים:

https://youtu.be/8hcAjyOFX1M?long=yes
שמן זית
איך מייצרים שמן זית?



יצור שמן זית נעשה בבית הבד. בית בד הוא מתקן להכנה של שמן זית. זה נעשה על ידי מעיכה של הזיתים וסחיטת השמן מתוכם.

מיצוי השמן מהזיתים נעשה כיום ממש כמו בימים עברו: ממיינים את הזיתים, שוטפים אותם, סוחטים ומועכים את הזיתים. בעידן המודרני זה נעשה לרוב באמצעות מכונות. בעבר עשו זאת על ידי אבנים גדולות שמעכו את הזיתים. לאחר שהזיתים נמעכו, מפרידים את השמן מהעיסה שנקראת גפת. התוצאה היא שמן זית זך וטעים להפליא.

לאחר מיצוי שמן הזית מהזיתים, מכניסים את השמן למיכלים או לבקבוקים והם נשלחים למכירה לחנויות. בתיאבון!


הנה סרטון על הכנת שמן זית:

http://youtu.be/H8Ai8ywrtME


על ייצור שמן זית באופן תעשייתי:

http://youtu.be/aieNV3V4b_s


מלח
למה קיבלו החיילים הרומאים משכורתם במלח?



המלח נחשב בימינו לתבלין נפוץ וזול ביותר. רבים לא יודעים עד כמה נדיר ויקר הוא היה בימי קדם וכמה משמעותי.

כבר בתקופה הניאוליטית החלו לייצר, כלומר לקצור את המלח. בתקופת הברונזה המסחר בו הלך ופרח. הומרוס היווני כינה אותו "החומר האלוהי" ובהמשך הוא זכה לכינוי "הזהב הלבן".

וכשמשהו יקר אז משלמים עליו בדם. כך שבמהלך ההיסטוריה האנושית התנהלו מלחמות בכדי להשיג את המלח. הוא היה, ככל הנראה, אחת הסיבות לכך שהרומאים לטשו עיניים לארץ ישראל ולצרפת של היום.

כי המלח לא היה רק התבלין שגואל את המזון מלהיות תפל, אלא גם משאב חיוני ושווה ערך לרכוש רב ולעוצמה של אומה.

הייתם מאמינים, למשל, שהחיילים הרומיים קיבלו את שכרם בימי קדם במלח, במקום בכסף או בסחורות אחרות, מגרות יותר, כמו זהב?

אז כן, במקומות רבים, כולל באימפריה הרומית, היה המלח מצרך יקר ערך לאורך ההיסטוריה. בזכות ערכו הרב, חיילי רומי נהגו לקבל משכורות במלח. קראו לשכר הזה "סאלריום", שפירושו היה "קצבת מלח". ממנו באה המילה "סאלארי" (salary), משכורת באנגלית, או המילה "סולדי", כסף בצרפתית, כמו גם מילים נוספות בשפות לטיניות אחרות.

אגב,עד כדי כך המלח היה משמעותי בחייהם של חיילי האימפריה ההיא, עד שממנו נגזרו גם המילים soldier, או סולדאט, שפירושן בשפות לטיניות שונות חייל.

יש גם טענה היסטורית שכשרצו מפקדי צבא רומי לעקר את הערים שכבשו, הם נהגו לפזר מלח על הריסותיהן. חובה לציין שהיסטוריונים רבים מטילים בכך ספק, גם מכיוון שלא נמצאו עדויות או ממצאים ארכיאולוגיים לכך וגם בשל בזבוז כמויות של מלח, שמתנגש עם ערכו ומחירו הגבוה באותה תקופה.

כך או כך, הרומאים תמיד השאירו קצת מלח לאוכל, שאחרת הוא היה תפל. מה שמזכיר לנו שמהמילה salt, כלומר מלח, בא גם הסלט, ה-salad שאנו אוכלים.

אבל עדיין, תמיד נשמר מעט מלח במטבח הרומי, כי להמליח את הירקות היה מנהג רומאי שהופץ לכל פינות האימפריה.


הנה סיפור משכורות המלח של חיילי רומי, שגם העניקו למשכורת את שמה:

https://youtu.be/R04-hTZokn0


השערת פיזור המלח על קרתגו ההרוסה בידי הרומים:

https://youtu.be/HsyFimGogAQ


חייו של החייל הרומאי (מתורגם):

https://youtu.be/P5e7cl19Ha0


פרופסור מספר על הנושא:

https://youtu.be/OvrMkfAp7wM?long=yes


והרצאת וידאו בנושא:

https://youtu.be/g_3wRicL-QI?long=yes
איך צדו בתקופת האבן?



עוד בימי קדם, בתקופה הפרהיסטורית, למדו קדמוני האדם שהציד הוא הדרך להשיג בשר. במקום להתחרות עם חיות הטרף על נבלות בעלי החיים ולהסתכן במזון שכבר הרקיב וגורם לכאבים, מיחושים ומחלות, הם למדו לצוד את החיות בעצמם.

בתחילה, הציד נעשה באמצעים פשוטים. ענפים ומקלות שמשו קבוצה של ציידים בכדי להכות ולהכניע את החיה הניצודה. אבל כל ציד כזה היה מורכב וקשה לתיאום בין כל הציידים. הפתרון היה לייצר לעצמם כלי ציד יעיל יותר, שבעזרתו יוכלו צייד אחד או שניים לצוד, מבלי להזדקק לציידים נוספים.

עם הזמן הבחינו הציידים שאבן היא החומר הכי מתאים לייצור של כלי ציד חד ויעיל שכזה. כך הגיעו בתקופת האבן, התקופה הפלאוליתית, לשלב בו למד האדם להכין כלי אבן. כך השתמש האדם קדמון באבנים וסלעים שהצליח לסתת ולחדד, בכדי ליצור לעצמו כלי ציד יעילים, לצד כלי עבודה וכלי נשק אחרים.

מתוך האבנים למדו הקדמונים שסוג האבן הכי טובה לסיתות וחידוד היא אבן הצור. היתרונות של אבן הצור ברורים - זוהי אבן קשה, שניתן להביאה בסיתות למצב חד במיוחד, מה שהפך אותה שימושית לחיתוך ולהגנה ככלי נשק.

הציידים נהגו להלביש ולקשור אותה לענף עץ ובכך ליצור מעין גרזן קדום. זה הפך לכלי הציד המבוקש ולאמצעי היעיל להשגת בשר טרי.


כך צדו בתקופת האבן:

https://youtu.be/ucwqR3Pt-LM


האדם לומד ללטש אבנים לכלי הציד והעבודה:

http://youtu.be/SasVGcBupDU?t=2m26s
איך ייצרו יין בעבר?



הכנת יין בימינו מתבצעת באמצעים מכניים. ישנן מכונות הסוחטות את המיץ מהענבים באמצעות לחיצה על הענבים ומעיכתם, עד שיוצא מהם המיץ. אבל בימים עברו, גם אם זה נשמע מעט מגעיל, נהגו לדרוך על הענבים ברגליים יחפות וכך להוציא את המיץ מהענבים. ודאי שגם אז שטפו את הרגליים היטב לפני דריכת הענבים. אתם שואלים ודאי למה לא ניתן היה לדרוך בנעליים.. מסתבר שאם היו דורכים על הענבים בנעליים, היו הגרעינים שלהם נשברים והיין היה הופך מר מדי.

ייצור היין בימי קדם נעשה בגת (Wine press). הגת הייתה מעין משטח סגור, קצת כמו אמבטיה, שעליו הניחו כמויות של ענבים שנקטפו מהכרם ודרכו עליהם, כדי להוציא מהם את המיץ. הגת שימשה גם כמשטח דריכה וגם כמקום התסיסה של מיץ הענבים, הנקרא גם תירוש. לאחר ההתססה היה המיץ יורד בתעלה או בצינורות, אל עבר בור האיסוף.

גם כיום דורכים ענבים במקומות שונים בעולם. במרביתם עושים זאת כאירוע קהילתי וחקלאי, חלק מחוויית בציר הענבים. עם זאת, במעט מקומות בעולם עדיין דורכים ענבים ומוותרים, לעיתים בשל מחסור כלכלי, על מכונות מודרניות.


הנה דריכת ענבים כמו פעם:

https://youtu.be/o6_4jN8hN4U


ואם מוסיפים לזה מוסיקה אז זו מסיבה..

https://youtu.be/2nH7jOQgHac


הנה גת עתיקה ביוון:

https://youtu.be/0uqOHQoK-Vs


גת ביזנטית בעיר העתיקה עבדת:

https://youtu.be/MrE9cAoAQCo


כך מועכים את הענבים היום:

https://youtu.be/4UJmB3EqhU0?t=15m43s&end=16m58s
איך מגדלים אורז בטרסות בהרים?



גידול האורז בטרסות הוא אחת הצורות המרשימות והיפות של החקלאות בעולם. שיטת הטרסות מאפשרת לנצל היטב את מי הגשמים, כשאותם מים יורדים מטרסה לטרסה, במורד המדרגות החקלאיות ומאפשרים את גידול האורז בהרים התלולים.

כשמגדלים את האורז בטרסות, ניתן לראות בריכות מים שנוצרות על מרפסות קרקע, שיוצרים החקלאים על צלעות ההרים. הטרסות מוקמות בגבהים שונים ומגיעות לא פעם לגובה של 1000 מטרים ויותר. הברכות הללו מתמלאות במי הגשמים ובתוכן מגדלים את צמחי האורז. כשהצמחים גדולים מספיק, מייבשים את הבריכה, מה שמאפשר לייבש את הצמחים לגמרי. לאחר שיובשו צמחי האורז, קוטפים אותם. הם נאספים למקום שבו חובטים בהם ביד או במכונה, כדי להפריד מהם את גרגרי האורז. בשלב הבא מנקים את הגרגרים וממיינים אותם, כדי להוציא מהם את גרגרי האורז הפגומים. בשלב האחרון אורזים את האורז המנופה והנקי בשקים והם מועברים לאיחסון ולמאכל.


הנה טרסות האורז של בנאו בפיליפינים:

https://youtu.be/IKTBY9FM35I


בואו נטייל אל השדות ונראה כיצד אוספים את צמחי האורז שיובשו:

https://youtu.be/AD8I702ZVO8
מהו תה?



התה (Tea) הוא המשקה השני האהוב בעולם, אחרי הקפה. מהמאה ה-17 הפך התה לאחד מהדברים הכי מבוקשים מהמזרח.

"תה" מכנים כל משקה שחולטים מעלים של צמח עלי התה, או בשמו המדעי "קמיליה סיננסיס" (Camellia sinensis). מצמח זה נוצרו בעיקר 3 סוגי התה העיקריים, שהיו ונשארו התה הירוק, התה השחור ותה הקולונג. הצמח הזה גדל באקלים חם ולח, במקומות בהם יורד הגשם לאורך כל השנה. ארצות כמו הודו, סין, טאיוון ויפאן היו ונשארו אלה שמגדלות את עיקר התה בעולם.

בשל סגולות המרפא שיוחסו לו, שימש התה כסוג של תרופה, עד למאה ה-5 לספירה. מאז החלו עשירי סין להנות ממנו באירועים חברתיים ולהעניק חבילות תה כמתנות יוקרתיות. כך החל להתפתח טקס התה הסיני

בהדרגה החלה בשורת התה להתפשט ליפאן ובהמשך גם לאירופה. הגעת התה לאירופה הייתה אירוע משמעותי שיצר תחרות על שליטה במזרח, בתחילה בין הולנד לבריטניה. בעקבות ההתלהבות מהתה הפכו חברות הולנדיות ובריטיות שקיבלו זכיון לייבא את התה המון כוח והפכו לגורמים שיצרו שליטה אירופית בהודו, סין ובארצות אחרות במזרח הרחוק. התהליך יצור את הקולוניאליזם וישנה את ההיסטוריה.

התה התגלה מעל 2000 שנה לפני הספירה. האגדות לא סגורות אם זה היה חכם סיני או הקיסר בכבודו ובעצמו, שיצא אל הטבע והתקין מדורה כדי להכין אוכל. לתוך הכלי עם המים הרותחים התעופפו ברוח מספר עלים מצמח התה הלא מוכר עדיין. במקרה הם צנחו היישר אל תוך המים הרותחים. כשהוא לגם מהמים שנצבעו בירוק, התפעל מהטעם המיוחד ומהניחוח המשכר. הוא הבחין לא רק בארומה המיוחדת של המשקה האקראי אלא גם לכך שהמשקה המריץ אותו. נפעם ונרגש מהתגלית, הוא מצא עוד מהעלים הללו ונולדה אחת מההתמכרויות הנינוחות של המין האנושי - שתיית התה.

עד כמה שזה אולי מוזר, מקור המילה תה הוא במילה הסינית קיה (Kia), שבמהלך המאה ה-6 השתנתה ל-Cha. כשהגיע התה במאה ה-17 לאירופה התחלפה ההברה Ch ב-T הנוח יותר להגייה ומשם עברה המילה למרבית שפות העולם.


הנה התה בתרבות האנושית:

https://youtu.be/jEAjp9_u-yU


מצגת וידאו של תולדות התה:

https://youtu.be/lFVC7AnVulI


התה בתרבות:

https://youtu.be/raptRo19ibE


סרט תיעודי ארוך על תעשיית התה:

https://youtu.be/QCmGOXa9eLc?long=yes
איך השתמשו פעם במלח לשימור מזון?



אין כמו המלח (Salt) לאוכל. עובדה שכבר מימי קדם משתמשים בו להמלחה ולחיזוק טעמי המאכלים השונים. הוא גם סייע לחיזוק הגוף וההשערה היא שזו הסיבה שלוחמי שבטים נהגו לשתות דם לפני קרב. כדי להתחזק.

אבל אחת התופעות המעניינות היא שלפני שהאדם למד לשמר מזון בהקפאה, בעיקור על ידי חום או אפילו באמצעות ואקום (ותודה למדע!), המלחה הייתה הדרך הזמינה ביותר לשימור של מזון.

כבר מימי קדם גילה האדם, שהוא יכול לשמר את גופות המתים במלח. ברגע מסוים בהיסטוריה עלה מישהו על העובדה המדהימה שניתן להשתמש במלח גם כדי להגן על הבשר.

ואכן, המלחת מזון שימשה במשך מאות שנים לשימורו. בעולם שבו עדיין אין קירור ומקררים, זו הייתה הדרך היחידה לשמר מזון, לשנע מזון למרחקים, בהובלה שלוקחת זמן רב, או לצאת עם בשר הכרחי, להפלגות ארוכות בים.

דוגמאות מוקדמות לכך הם ממצאים שמעידים שכבר ב-2800 לפנה"ס, החלו המצרים לייצא לא רק מלח, אלא גם דגים מומלחים אל לבנון. ישבו ושלטו בה אז הפיניקים, שבתמורה למזונות הללו סחרו עם מצרים בזכוכית, עץ של ארז הלבנון ואריגים צבועים סגול וארגמן - כולם פרי ידע שהם שלטו בו אז והובילו טכנולוגית באזור.

אבל איך המלח מאפשר לאחסן בשר ללא קירור ומבלי שהוא יירקב? או במילים אחרות, מה ההסבר המדעי הפשוט לכך?

אז מה שקורה לבשר מומלח הוא בפשטות מדהים. המלח, כשהוא מפוזר על הבשר, סופח את המים ממנו ומייבש אותו היטב.

בהיעדר המים בבשר, מתים כל החיידקים שחיים בו ולמעשה היו בו עוד בגוף בעל החיים שניצוד.

היות והחיידקים הללו הם שאחראים לריקבון הבשר ללא קירור, זו הייתה הדרך המושלמת, אם כי המעט מלוחה, לשימור בשר למשך זמן רב. ואגב, עד היום עושים פעולה כזו לנקניקים שונים, שאינם זקוקים לקירור, כדי שלא יתקלקלו.


הנה הסיפור ההיסטורי של המלח וכיצד השתמשו בו לשימור בשר:

https://youtu.be/I59GSIgxk_8


והסבר על ההמלחה כטכניקה לשימור מזון:

https://youtu.be/G24Yc8DijLM
איך ענבים הופכים לצימוקים?



צימוקים (Raisins) מכינים בדרך עתיקה ופשוטה ביותר. על משטח מיוחד, שטיחים או על משטחי סלע, נהגו להניח את הענבים ונותנים לשמש ולחום לעבוד. אחרי כמה ימים, בחום והיובש מייבשים, מכווצים ומצמקת את הענבים שנותרו ללא נוזלים.

מכאן גם שמם העברי של הענבים המיובשים - "צימוקים".

אחרי מספר ימים בשמש והנה יש לנו צימוקים טעימים, שישרדו זמן רב. זו אחת הסיבות שהצימוק היה הממתק העתיק והמוצלח של ימי קדם. הוא מתוק, מלא בברזל, קל לשאת אותו בתיק והוא שורד ימים רבים.


כך מצמקים צימוקים ומייבשים אותם עם רשת שמכסה בפני מזיקים:

https://youtu.be/J1m6iht0OS0


הסבר:

https://youtu.be/RNO-VmIlnEM


תהליך ההצטמקות בהילוך מהיר:

https://youtu.be/uD_vhbv05aw


ייצור מסורתי בהיקפים גדולים בימינו:

https://youtu.be/owKrrW_4VDA


גם בקליפורניה:

https://youtu.be/-iXOC560ptk


הסבר על ייצור הצימוקים:

https://youtu.be/QO0xws60qyw


וכך מייצרים צימוקים מענבים, במפעל בן ימינו ובמהירות הרבה יותר גדולה:

https://youtu.be/7e8DepWX4_4
איך מיוצר החלב?



החלב אינו מיוצר על ידי האדם, אלא מגיע מבעלי חיים שנקראים יונקים. גם בני האדם הם יונקים ותמיד הנקבות הן שמניקות. החלב של העזים והכבשים הוא טעים מאד, אבל רוב החלב שאנו שותים הוא חלב פרה.

במכון החליבה חולבים פעמיים ביום את הפרות. מעבירים את החלב למחלבה ושם מחממים אותו לחום גבוה מאד. ההרתחה הזו של החלב, שנקראת פיסטור, הורגת את החיידקים שנמצאים בו ומאפשרת לנו לקבל קרטון או שקית של חלב נקי ובריא לשתייה.


הנה סרטון על החלב ושתייתו (מתורגם):

https://youtu.be/xmNzUEmFZMg


תהליך ייצור החלב:

http://youtu.be/ApLM5o1xT58


מחלבה בארצות הברית:

https://youtu.be/v2tSBBPR27A
איך מגדלים אורז?



גידול האורז הוא ענף חקלאי חשוב בעולם, שכן האורז הוא אחד מהמזונות הנפוצים והנצרכים בעולם. חקלאות האורז פרושה כמעט בכל מקום בתבל. היא מחייבת אמנם עבודה ומים רבים, אבל בכל מקום שיש את שני אלה ניתן לגדל אורז. מחצית מאוכלוסיית העולם מתבססת על האורז כמזון עיקרי על שולחנה.

לרוב מגדלים אורז בשדות שהוצפו במים. מים אלה מגיעים מהגשמים או מהנהר הסמוך, באמצעות תעלות שמיועדות לכך. שדות האורז המושקים לא מאבדים את הפוריות ומסוגלים להניב את אותו יבול למשך מאות ואלפי שנים. גובה המים נע מחצי מטר ועד לשני מטרים. המים מבודדים את הצמחים במדרגת האורז מהחום. המים בשדה האורז מייצרים סוג של אקווריום, עם מערכת סביבתית השומרת על איזון טבעי ובריא לצמחים. חלק מהחקלאים יודעים לספר שהמים גם מונעים צמיחה של עשבים שוטים.

כשהצמחים גדולים, מייבשים את השדה ונותנים לשמש לייבש אותם לגמרי. לאחר שיובשו צמחי האורז, הם נקטפים אותם ומועברים למפעל. שם חובטת בהם מכונה מיוחדת ומפרידה כך את גרגרי האורז מהצמחים היבשים. לאחר ניקוי ומיון של הגרגרים, אורזים את האורז המנופה והנקי בשקים והם מוכנים לשיווק.

בחקלאות האורז נושא מעניין הוא הדישון. נקווה שלא נקלקל לכם את הנאת האורז אם נספר שטובי החקלאים מכניסים לשדות האורז מלאי המים להקות דגים או ברווזים, שיחיו במים וידשנו בצואתם את השדה...

כשהאורז גדול, מייבשים את השדה ונותנים לשמש לייבש את הצמחים. לאחר שיובשו צמחי האורז, קוטפים אותם. במאלאית ובאינדונזית הם נקראים "פאדי", כלומר אורז שנקצר אבל עדיין לא נחבט וקולף מתוך המוץ.

לאחר מכן חובטים במוץ, כדי להפריד ממנו את גרגרי האורז. אז מנקים את הגרגרים, ממיינים מהם את גרגרי האורז המקולקלים והאורז הנקי מוכן לאריזה.


כך מגדלים אורז:

https://youtu.be/kxAEiHCErSA


הנה סרטון נוסף על תהליך גידול האורז:

http://youtu.be/dT6gjb48_N0


וכך קוצרים את האורז:

http://youtu.be/V2SSKAf0yBU


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.