שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה תחרות טובה לצרכן?
התחרות היא אחד המנגנונים היעילים והטובים ביותר לטובת הצרכנים במשק. נניח שמוצר מסוים נמכר רק על ידי חנות אחת, בעל החנות יוכל למכור את המוצר במחיר גבוה, כי לקונים הזקוקים למוצר אין ברירה והם יוכלו לקנות אותו רק אצלו (קראו על מצב כזה באאוריקה בתגית "מונופול"). אך אם המוצר יימכר גם בחנות אחרת בסביבה, הרי שבעל החנות המתחרה יוכל להציעו במחיר נמוך יותר ורבים מהקונים יעברו לקנות אצלו. לכן התחרות טובה לקונים, כי המוכרים נזהרים שלא להגזים במחירים ולהתקע עם מוצרים שלא נמכרו ומתקלקלים במחסן, במקום להביא לרווח כספי.
ומכיוון שהתחרות גורמת לכך שהמוכרים מורידים מחירים, כדי למכור יותר ולהצליח להרוויח למול המתחרים שלהם - היא טובה לקונה. אבל התחרות עושה עוד דבר לטובת הקונים. היא גם מובילה לשירות טוב לצרכן. כשמשווק יודע שאם הלקוח יקבל ממנו שירות גרוע הוא יפנה אל המתחרים שלו, הוא ישפר את השירות וישתדל לשמור על הלקוח אצלו. כלל ידוע הוא שיותר קל ועולה פחות כסף לשמור על לקוח קיים, מאשר לרכוש לקוח חדש. לכן התחרות טובה גם להורדת מחירים וגם לשיפור השירות. מאותן סיבות גם יצרן שיש לו מתחרים ישקיע בפיתוח מוצריו, בהוספת חידושים ודגמים משופרים ובשירות ותיקונים למוצרים שכבר נמכרו.
ומכיוון שתחרות היא תנאי למחירים זולים יותר, מניעה שלה על ידי הסכמים בין המוכרים היא רעה ואסורה לפי החוק. קראו על כך באאוריקה בתגית "קרטל".
הנה דיון בטלוויזיה על תחרות בין רשתות קפה (עברית):
http://youtu.be/l5K-LhIfYlA
למה מוצרים מסוימים בחנויות הם כל כך זולים?
אוקיי. הבנו. אתם לא מבינים איך זה שמוצרים מסוימים מתומחרים זול מאוד ביחס לחנויות אחרות או למוצרים נחותים משמעותית מהם, שעולים יותר.
אז מה בעצם הסיבה לכך?
זה תמחור בגישה שנקראת Loss leader pricing strategy שגיליתם במו קמצנותכם... מדובר בהוזלה של מוצרי מפתח מסוימים כדי למשוך לקוחות אל החנות. במילים אחרות, זוהי הנחה במוצרים הללו, שנועדה לתת ללקוח תחושה שהמחירים במקום זולים ממקומות אחרים.
זה גם ההגיון בפרסום של מבצעים, פרסום שברור לכל אחד שהוא עולה המון כסף. הרי בעלי העסק משלמים הרבה כסף כדי לפרסם כמויות אדירות של מוצרים הנמכרים בהנחה משמעותית, או אפילו בהפסד, כי לא פעם המחיר של המוצרים שבמבצע נמוך מהמחיר שהחנות קונה בו את המוצרים. אז איך הם מרוויחים מזה?
ובכן, ככל שיותר אנשים יגיעו לחנות לרכוש את המוצרים שבמבצע, הסיכוי גדול ואפילו גדול מאוד שהם יקנו מוצרים נוספים. ההרגשה שהחנות הזו זולה להן, גם אם לא חקרו אותה במציאות או באופן מדעי (כמה כבר משווים מחירים ממש?) תביא אותם לקנות גם את שאר הסל במוצרים ממנה. הרווחים על המוצרים הנוספים הללו, שרובם לא יהיו בהנחה ואולי אף יתומחרו במחיר גבוה ממחיר השוק, "יפצו" את החנויות שמוזילות ועושות מבצעים. הם יכניסו להם הרבה יותר כסף.
יש רשתות שהפכו את זה לדגל שלהן והמבצעים שלהן הפכו אותן לעשירות ומרוויחות במיוחד. אם תרצו, תוכלו לשאול את אבא ואימא על "העוף בשקל", הסמל המסחרי הבלתי מעורער של רשת "רמי לוי". את העוף הוא מוכר בשקל ואת ההפסד עליו הוא מכסה ומרוויח ממוצרים אחרים, שאינם זולים כל כך כמוהו.
הנה המחירים הלא הגיוניים וההסבר שלהם (עברית):
https://youtu.be/NEoaePzDhGc
רמי לוי מסביר כיצד מוזילים ומרוויחים יותר (עברית):
http://youtu.be/t3v-fBnzQns
והסבר מקיף באנגלית:
https://youtu.be/LkYG47JzS0Q
מהם היצע וביקוש?
היצע וביקוש הם שני מצבים בכלכלה. היצע הוא הכמות שמציעים המוכרים ממוצר מסוים וביקוש הוא הרצון של הקונים לרכוש אותו.
בשוק הכלכלי החופשי גורמים ההיצע והביקוש לקביעת המחיר של המוצר - אם מחירו של מוצר הוא גבוה, המוצר יקר - יקטן הביקוש לו, כלומר פחות אנשים ירצו לקנותו. אם מחירו יירד - יותר אנשים ירצו לקנות אותו. לעיתים זה גם עובד הפוך - אם יש הרבה אנשים שרוצים לקנות מוצר וכמותו מוגבלת - יעלה המוכר את מחירו.
הנה סצנה מסרט קולנוע שמדגימה איך ביקוש נמוך גורם לירידת מחירים של חישוק ה"הולה הופ" המפורסם ואיך הסתערות של קונים מעלה את המחירים במהירות:
http://youtu.be/DQYjgqnTmJ8
אבל ההיצע והביקוש העולמיים, הכל היום עולמי, יוצרים אינטרס שלכל אזרחי העולם יהיה טוב יותר (מתורגם):
https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes
מהו מדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן (Consumer price index) הוא מדד כלכלי, שמפורסם על ידי הלמ"ס - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד זה נקרא כך מכיוון שהוא מודד את ערך הכסף הישראלי. מדד זה אומר בעצם מה יכולת הקנייה של השקל. בדיקתו לאורך זמן אומרת האם השקל שומר על ערכו או שהוא משתנה לטובה, כלומר - האם ניתן לקנות בעזרתו יותר, או לרעה - כלומר שתמורת אותם שקלים שבידינו ניתן יהיה לקבל פחות.
אם המדד גבוה - זה אומר שהכל נעשה יקר יותר ושהמשק סובל מאינפלציה.
את מדד המחירים לצרכן מפרסמת הלשכה בכל חודש, לאחר שהיא בודקת את מחיריהם של מספר מוצרים ושירותים שאנו נוהגים לרכוש ולצרוך על בסיס קבוע. בין המוצרים הללו מוצרי יסוד, כמו לחם וחלב ועד למוצרים שאנו מרבים לרכוש, כמו טלפונים ניידים וטיסות לחו"ל.
כך, מדד המחירים לצרכן מצביע על השינויים בערך הכסף שלנו. זה נעשה בתור תוצאה של שקלול השינויים במחירים, לנתון פשוט ויחיד, המצביע על השינוי בערך הכסף.
לדוגמה, אם המדד עלה החודש ב-1%, פירושו של דבר שהמחירים בישראל עלו בממוצע באחוז אחד. מצב זה אומר למעשה, שערך הכסף שלנו ירד באחוז. ירידה במדד המחירים לצרכן, לעומת זאת, אומרת שכספנו שווה יותר ובממוצע נוכל לקנות בו יותר.
הנה סרטון שמסביר את מדד המחירים לצרכן:
https://youtu.be/hTVJ-TQAS24
ועוד הסבר למדד המחירים לצרכן:
http://youtu.be/7QVFywo_vO0
איך מוזילים מחירים לצרכן?
מחיר המוצר מושפע ממרכיבים שונים. אם מורידים את עלות הייצור של המוצר, ניתן להוריד גם את המחיר שלו לצרכן. באמצעות ייעול הייצור ניתן להקטין את עלות הייצור וכך להוריד את מחירו.
הקטנת שרשרת האספקה של המוצר, תקטין את מספר האנשים והעסקים שנוטלים חלק מההכנסה ולכן ניתן יהיה להוריד את המחיר. משום כך יש חברות רבות שמוכרות בחנויות משלהן ישירות לצרכן, או במכירה ישירה דרך האינטרנט.
זו גם הסיבה שהצרכן שמבין כלכלה יעדיף לקנות בחנויות יבואן או אונליין - ישירות מאתר היבואן.
אפשרות נוספת היא להקטין את הרווח שנוטלים ממכירת המוצר. אם המוכר מסתפק ברווח קטן יותר, נניח 20 אחוזים ממחיר המוצר לצרכן במקום 40 אחוזים, הרי שהוא יכול להוזיל את המוצר לצרכן ועדיין להרוויח. אם המחיר יירד, יש לשער שהוא ימכור יותר וכך יגדל הרווח, על אף שהמחיר והרווח שלו ירדו. ראו על כך עוד באאוריקה בתגית "מתח רווחים נמוך".
אגב, כשממשלה רוצה להוזיל מחירים, כל שעליה לעשות הוא לפתוח את השוק לתחרות. כשיש הרבה מתחרים - המחירים יירדו. גם הורדה של המיסים תסייע להורדת המחירים.
הנה דיווח על הוזלות מחירים במשק והגורמים להם (עברית):
https://youtu.be/9m9YHwYKAhc
איך חברות התעופה של הלואו-קוסט מצליחות להתקיים?
הצלחתן המסחררת של חברות התעופה הזולות (Low cost), במיוחד בתקופה שבה סובלות חברות תעופה רבות מקשיים להתקיים, היא עובדה מדהימה. חברות אלה מציעות פחות שירותים במחיר הכרטיס ומצליחות להציע מחירי כרטיסים נמוכים מאד, לעתים ממש מצחיקים. הן טסות לנמלי תעופה משניים וזולים, לעיתים בסבסוד משמעותי של גופי תיירות מקומיים, מפעילות מטוסים קטנים יותר, רק סוג אחד שלהם (מה שמוזיל את התחזוקה מאד), מטוסים מתוחכמים ומפנקים הרבה פחות, שורות המושבים בהם דחוסות מעט יותר ויש ניצול מרבי של חלל המטוס, אבל הנוסעים מצביעים בהמוניהם לטובתן - במקום טיסה כמותרות, הנוסעים בסך הכל רוצים לטוס ולהגיע, כמו באוטובוס או ברכבת, ממקום למקום.
הסיבה ההיסטורית להיוולדן של חברות התעופה הללו, בשיטת ה"לואו קוסט" נעוצה באירועי תחילת האלף החדש. אחרי הפיגועים ב-9/11 בארצות הברית, הלכו הטיסות והתייקרו. הדרישות הבטיחותיות הקשו על חברות התעופה והפכו את הטיסות לחו"ל ליקרות יותר ויותר. נוסעים רבים לא עמדו בעלויות הטיסה לחו"ל וצמצמו את מספר ההזמנות באופן דרסטי. לא מעט מחברות התעופה נקלעו בעקבות כך לקשיים וחלקן אף נסגרו.
בתנאים אלה נולדו חברות חדשות שהבטיחו טיסות לואו קוסט, שהן טיסות חסכוניות וזולות לנוסעים. חברות תעופה אלה היו חסכוניות במיוחד. הן קנו המון מטוסים מיצרניות המטוסים הוותיקות, שבגלל המשבר הכלכלי שלהן וירידת מספר הנוסעים, נתקעו עם מטוסים שלא הופעלו. המטוסים הללו, שקודם לא נמצאו להם קונים, נחטפו בגרושים על ידי חברות הלואו-קוסט, שמצידן הציעו כרטיסי טיסה זולים מאד, בתנאי טיסה מפנקים פחות. הורדת תנאי הטיסה והפינוקים, שעד אז נתפסו כחובה בטיסות כאלה, כמו גם הקטנת המשכורות לאנשי צוות המטוס בחברות אלה, לעומת אלה של אנשי הצוות בחברות התעופה הרגילות - כל אלו הורידו את ההוצאות ולכן אפשרו גם את צמצום עלויות הטיסות לנוסעים והורדת מחיר הכרטיס לרצפה.
וכך, צמצום התנאים שניתנים לנוסעים, העובדה שלכל מטוס דוחסים יותר מושבים ושתנאי הטיסה בסיסיים יותר, מכירת התוספות לנוסעים, כמו אוכל ושתייה בטיסה, או תשלום לבעלי מזוודות גדולות ואפילו טיסה במהירות איטית יותר ממה שהמטוס יכול, כדי לחסוך בהוצאות הדלק - כל אלה הורידו את מחיר הכרטיסים הבסיסיים ואפשרו להמוני אנשים להצטרף למעגל הנוסעים השנתי לחופשה בחו"ל.
הנה הדרך שבה עובדות חברות תעופה זולות:
https://youtu.be/069y1MpOkQY
החיסכון בטיסה איטית יותר (עברית):
https://youtu.be/NUtXCUkqGfQ
הבטיחות שלהן, לדברי המומחים, לא נפגעת בשל המחירים הזולים:
https://youtu.be/C9cBlGR-Uck
ומסתבר שיש בהן גם סכנות (עברית):
https://youtu.be/aP1PXIc_Hi0
מהו מדד הביג מק?
מדד הביג מק (Big Mac Index) הוא מדד כלכלי לא רשמי שמשווה את מחירו של מוצר מוצלח ונפוץ, בין מדינות העולם.
המוצר שנבחר להשוואה חייב להיות כזה שנמכר בעולם כולו וזה שנבחר אכן מיוצר ומופץ על ידי רשת המזון המהיר המפורסמת והנפוצה ביותר בעולם.
ה"בּיג מֶק" הוא המבורגר של רשת המזון המהיר מקדונלדס. הוא זהה בכל מדינות העולם, ולכן לפי התאוריה הכלכלית, גם מחירו אמור להיות זהה בכל המדינות. ניהול מחירי העלות בכל מדינה נקבע לפי האספקה המקומית וזה מאפשר השוואה בין שערי המטבעות בין המדינות.
את הרעיון להשוות את מחירו הציג ב-1986 עיתון "האקונומיסט" ( The Economist), כשעשוע אינטלקטואלי למחשבה. הוא השווה את מחיר ה"בּיג מֶק" ברחבי העולם וטען טענה הגיונית: אם לפי התיאוריה הכלכלית אמור מחירו של מוצר דומה במדינות שונות להיות אותו המחיר, לאחר שהמחיר הומר למטבע משותף כמובן, הרי שאם בדיקת הנתונים מראה שהמחיר בדולר למשל, אינו שווה, ניתן לכאורה לראות בכך סימן לשינוי עתידי בשער החליפין כך שיבטא את הסטיה במחירי ה"בּיג מֶק" ויתקרב לשער החליפין הצפוי.
הזכיינים המקומיים של מקדונלד'ס בכל מדינה מציגים מחירים המחושבים לפי עלויות ייצור הביג מק והאספקה המקומית ולכן המדד מאפשר השוואה בין שערי המטבעות השונים במדינות השונות.
#ביקורת
המבקרים אומרים שהמדד, המתבסס על רשת המזון המהיר הידועה בעולם, לא רק נולד כבדיחה, אלא גם נשאר כזה. הרי שער החליפין, הם אומרים, הוא רק פרמטר אחד מאלו שמשפיעים על מחיר ההמבורגר.
הצריכה של מוצרי ג'אנק פוד, הם גורסים, משתנה בין מדינות שונות וזה משפיע על מחירי המוצרים ברשתות המזון המהיר. גם משתנים כמו מחירי השכירות, מיקום החנויות, שכר העבודה, ביקוש משתנה, מתחרים שונים ורמת תחרות אחרת, מחירי חשמל, מכסי מגן במדינות שונות על מרכיבי הביג מק ואפילו העובדה שבמדינות רבות, מחירו של מזון מהיר ברשתות בינלאומיות דוגמת מקדונלד'ס הוא יקר ביחס למחיר האוכל במסעדה מקומית - כול אלה משפיעים לא פחות על מחיר המוצר בכל מדינה, כך שההשוואה לשער החליפין של המטבעות היא בעייתית מאוד.
#התוצאה
ועדיין, אחרי כל הטענות האלה, עם הטענה שמחיר ה"ביג מק" הוא לא כלי כלכלי מדעי של ממש והעובדה שמחיר ההמבורגר מושפע ממשתנים רבים, מדד ה'ביג מק' מציג בכל זאת נתונים נכונים.
הרי אם נבחן את המדינות היקרות בעולם, כבר כמה וכמה שנים שאנו רואים שמדד ה'ביג מק' מציב את המדינות הנכונות, כולל ישראל, בראש המדינות שהן אכן המדינות היקרות בעולם.
מסתבר שמחיר ההמבורגר בהחלט מנבא את יוקר המחיה בכל כלכלה ועושה זאת לא פעם טוב יותר ממדדים כלכליים אחרים.
ומכך יוצא שמדד הביג מק הוא עדיין אחד המדדים שכלכלנים יצטטו, בניתוחי יוקר המחיה העולמיים ובמאמרים נחשבים בתקשורת הכתובה והמשודרת. גם לבדיחות, מסתבר, כדאי להתייחס ברצינות.
הנה הסבר של מדד הביג מק בפשטות:
https://youtu.be/INPw1v6YOhI
ה-PPP שממנו נובע הביג מק כבעל יכולת להוות מדד כלכלי השוואתי:
https://youtu.be/b71uzrr8hUs
ויכולת ההשוואה שנותן מדד הביג מק:
https://youtu.be/_vCK6QZTVlc
מהו יוקר המחיה ולמה הוא משתנה מארץ לארץ?
אחד הדברים המעיקים בחיי היום יום בישראל הוא יוקר המחיה (Cost of living). הוא שקובע כמה נוכל לקנות ולצרוך מוצרים הדרושים לנו, כדי לשמור על רמת החיים שאליה התרגלנו.
יוקר המחיה או עלות המחיה הם מושגים תאורטיים בכלכלה, המודדים את שווי כוח הקנייה של משקי בית במדינה, עיר, אזור ספציפי וכדומה. במילים אחרות, מודדים בו , את העלות הממוצעת לצריכה.
בכל חברה חלים במשך הזמן שינויים ביוקר המחיה ובמדד המחירים לצרכן, הנקרא גם "מדד יוקר המחיה". עלייה מתמשכת במדדים הללו נקראת "אינפלציה", בעוד ירידה מתמשכת בהם היא "דפלציה".
בהשוואה בין מדינות, ידוע שיוקר המחיה במדינות מפותחות הוא גבוה יותר מזה שבשווקים מתעוררים (מדינות בזינוק) והרבה יותר גבוה מיוקר המחיה במדינות מתפתחות וחלשות כלכלית.
כך ידוע, למשל, שכוח הקנייה במדינות נחשלות שונות באפריקה או באסיה, מאפשר לקנות בעשרה דולרים הרבה יותר מוצרים ושירותים מאלה שנקבל תמורת אותו סכום במדינות אירופה או צפון אמריקה. זאת גם אם זמינות המוצרים ואיכותם במדינות חלשות כלכלית הן נמוכות יותר.
אחד הגורמים המשפיעים על יוקר המחיה הוא ריכוזיות גבוהה. כשהשוק ריכוזי ומעט ידיים מחזיקות את התעשייה והמסחר. הם עושים זאת באמצעות רשתות ענק השייכות למעט בעלים ובאמצעות תאגידי ייצור ענקיים, שהם בעלים של מפעלים שונים המייצרים מוצרים רבים ומגוונים.
ריכוזיות כזו מביאה במרבית המקרים לעליה במחירים. זה קורה מכיוון שהיא מונעת או מקטינה את התחרות במשק או בענף הריכוזי ומשום כך יכולה לקבוע את המחירים הנוחים לה ומכניסים לה סכומי עתק מהכיס הציבורי.
מהו יוקר המחיה? (עברית לילדים)
https://youtu.be/XEgUUK7z77Q
ההשפעה של הריכוזיות על יוקר המחיה (עברית):
http://youtu.be/EKObH5ftyxk
וכתבת טלוויזיה על יוקר המחיה בישראל בהשוואה לברלין ולאירופה (עברית):
https://youtu.be/6_vTmVCs-uI?t=8m22s
מהם מונופולים ומה רע בהם?
כשיש לחברה מסוימת, אדם או ארגון בעלות או שליטה בלעדית בתחום כלשהו בכלכלה או בחיים - זה נקרא "מונופול" (Monopoly). בכלכלה מדובר במצב שבו למוצר או לשירות מסוים יש רק ספק אחד בלבד. לאותו ספק או מוכר (הוא "בעל המונופול" או המונופוליסט) יש שליטה בתחום הפעילות הזה בשוק ופעמים רבות מגביל הדבר את התחרות בתחום.
מונופול אינו רצוי והוא נחשב ל"כשל שוק", שכן קיומו של מונופול גורם לשיבוש של התנהלות השוק החופשי והיוזמה הפרטית. לכן יכולה המדינה לאסור על הקמתו של מונופול, להטיל עליו מגבלות שונות או לפרק אותו.
"הרשות להגבלים עסקיים", גוף שממונה על אכיפת החוק בנושאים כאלה, נועדה להקשות על מונופולים כאלה באמצעות "הגבלים עסקיים" (Antitrust). היא יכולה למנוע רכישה של חברות על ידי חברות מאותו תחום כלכלי. במקרה שנוצר כבר מונופול כזה, יכולה הרשות להגביל את פעילותה של החברה מבלי לדרוש ממנה להתפצל, כמו שהוגבלה בזמנו חברת "מיקרוסופט". במקרים נדירים אך הכרחיים יכולה המדינה אף לדרוש את פירוק המונופול לחברות נפרדות ועצמאיות. חברות מונופוליסטיות שפורקו בצורה כזו היו לדוגמה חברת הטלפונים "בל", שפורקה ל-7 חברות וחברת התקשורת AT&T.
מונופול מוכר בישראל הוא חברת החשמל. היא הגורם היחיד המספק חשמל למשק. משום כך מוגבלים המחירים ומפוקחים על ידי הממשלה, כדי שלא תנצל חברת החשמל את התלות בחשמל שהיא מספקת ותקבע מחירים כרצונה, בידיעה שאין לאזרח הישראלי חלופה אחרת.
המילה מונופול היא חיבור של המילים ביוונית, מונו (יחיד) ופולין (למכור).
הנה הסבר של הלוחמה כנגד מונופולים:
https://youtu.be/mip1cd-YRY8
על ההגבלים העסקיים באמריקה:
https://youtu.be/5M4Ypcqcazw
גוגל כדוגמה לחברה שיש המאשימים כמונופול - האם זה נכון?
https://youtu.be/7rH_W5PN8ns
מקרה שחברה רוכשת חברה אחרת והופכת בכך למונופול (עברית):
http://youtu.be/X8uQh_9ZvLs
וסרט תיעודי לטלוויזיה על מונופולים בישראל (עברית):
https://youtu.be/hKMSoaECQ8U?long=yes
התחרות היא אחד המנגנונים היעילים והטובים ביותר לטובת הצרכנים במשק. נניח שמוצר מסוים נמכר רק על ידי חנות אחת, בעל החנות יוכל למכור את המוצר במחיר גבוה, כי לקונים הזקוקים למוצר אין ברירה והם יוכלו לקנות אותו רק אצלו (קראו על מצב כזה באאוריקה בתגית "מונופול"). אך אם המוצר יימכר גם בחנות אחרת בסביבה, הרי שבעל החנות המתחרה יוכל להציעו במחיר נמוך יותר ורבים מהקונים יעברו לקנות אצלו. לכן התחרות טובה לקונים, כי המוכרים נזהרים שלא להגזים במחירים ולהתקע עם מוצרים שלא נמכרו ומתקלקלים במחסן, במקום להביא לרווח כספי.
ומכיוון שהתחרות גורמת לכך שהמוכרים מורידים מחירים, כדי למכור יותר ולהצליח להרוויח למול המתחרים שלהם - היא טובה לקונה. אבל התחרות עושה עוד דבר לטובת הקונים. היא גם מובילה לשירות טוב לצרכן. כשמשווק יודע שאם הלקוח יקבל ממנו שירות גרוע הוא יפנה אל המתחרים שלו, הוא ישפר את השירות וישתדל לשמור על הלקוח אצלו. כלל ידוע הוא שיותר קל ועולה פחות כסף לשמור על לקוח קיים, מאשר לרכוש לקוח חדש. לכן התחרות טובה גם להורדת מחירים וגם לשיפור השירות. מאותן סיבות גם יצרן שיש לו מתחרים ישקיע בפיתוח מוצריו, בהוספת חידושים ודגמים משופרים ובשירות ותיקונים למוצרים שכבר נמכרו.
ומכיוון שתחרות היא תנאי למחירים זולים יותר, מניעה שלה על ידי הסכמים בין המוכרים היא רעה ואסורה לפי החוק. קראו על כך באאוריקה בתגית "קרטל".
הנה דיון בטלוויזיה על תחרות בין רשתות קפה (עברית):
http://youtu.be/l5K-LhIfYlA
אוקיי. הבנו. אתם לא מבינים איך זה שמוצרים מסוימים מתומחרים זול מאוד ביחס לחנויות אחרות או למוצרים נחותים משמעותית מהם, שעולים יותר.
אז מה בעצם הסיבה לכך?
זה תמחור בגישה שנקראת Loss leader pricing strategy שגיליתם במו קמצנותכם... מדובר בהוזלה של מוצרי מפתח מסוימים כדי למשוך לקוחות אל החנות. במילים אחרות, זוהי הנחה במוצרים הללו, שנועדה לתת ללקוח תחושה שהמחירים במקום זולים ממקומות אחרים.
זה גם ההגיון בפרסום של מבצעים, פרסום שברור לכל אחד שהוא עולה המון כסף. הרי בעלי העסק משלמים הרבה כסף כדי לפרסם כמויות אדירות של מוצרים הנמכרים בהנחה משמעותית, או אפילו בהפסד, כי לא פעם המחיר של המוצרים שבמבצע נמוך מהמחיר שהחנות קונה בו את המוצרים. אז איך הם מרוויחים מזה?
ובכן, ככל שיותר אנשים יגיעו לחנות לרכוש את המוצרים שבמבצע, הסיכוי גדול ואפילו גדול מאוד שהם יקנו מוצרים נוספים. ההרגשה שהחנות הזו זולה להן, גם אם לא חקרו אותה במציאות או באופן מדעי (כמה כבר משווים מחירים ממש?) תביא אותם לקנות גם את שאר הסל במוצרים ממנה. הרווחים על המוצרים הנוספים הללו, שרובם לא יהיו בהנחה ואולי אף יתומחרו במחיר גבוה ממחיר השוק, "יפצו" את החנויות שמוזילות ועושות מבצעים. הם יכניסו להם הרבה יותר כסף.
יש רשתות שהפכו את זה לדגל שלהן והמבצעים שלהן הפכו אותן לעשירות ומרוויחות במיוחד. אם תרצו, תוכלו לשאול את אבא ואימא על "העוף בשקל", הסמל המסחרי הבלתי מעורער של רשת "רמי לוי". את העוף הוא מוכר בשקל ואת ההפסד עליו הוא מכסה ומרוויח ממוצרים אחרים, שאינם זולים כל כך כמוהו.
הנה המחירים הלא הגיוניים וההסבר שלהם (עברית):
https://youtu.be/NEoaePzDhGc
רמי לוי מסביר כיצד מוזילים ומרוויחים יותר (עברית):
http://youtu.be/t3v-fBnzQns
והסבר מקיף באנגלית:
https://youtu.be/LkYG47JzS0Q
היצע וביקוש הם שני מצבים בכלכלה. היצע הוא הכמות שמציעים המוכרים ממוצר מסוים וביקוש הוא הרצון של הקונים לרכוש אותו.
בשוק הכלכלי החופשי גורמים ההיצע והביקוש לקביעת המחיר של המוצר - אם מחירו של מוצר הוא גבוה, המוצר יקר - יקטן הביקוש לו, כלומר פחות אנשים ירצו לקנותו. אם מחירו יירד - יותר אנשים ירצו לקנות אותו. לעיתים זה גם עובד הפוך - אם יש הרבה אנשים שרוצים לקנות מוצר וכמותו מוגבלת - יעלה המוכר את מחירו.
הנה סצנה מסרט קולנוע שמדגימה איך ביקוש נמוך גורם לירידת מחירים של חישוק ה"הולה הופ" המפורסם ואיך הסתערות של קונים מעלה את המחירים במהירות:
http://youtu.be/DQYjgqnTmJ8
אבל ההיצע והביקוש העולמיים, הכל היום עולמי, יוצרים אינטרס שלכל אזרחי העולם יהיה טוב יותר (מתורגם):
https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes
מדד המחירים לצרכן (Consumer price index) הוא מדד כלכלי, שמפורסם על ידי הלמ"ס - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד זה נקרא כך מכיוון שהוא מודד את ערך הכסף הישראלי. מדד זה אומר בעצם מה יכולת הקנייה של השקל. בדיקתו לאורך זמן אומרת האם השקל שומר על ערכו או שהוא משתנה לטובה, כלומר - האם ניתן לקנות בעזרתו יותר, או לרעה - כלומר שתמורת אותם שקלים שבידינו ניתן יהיה לקבל פחות.
אם המדד גבוה - זה אומר שהכל נעשה יקר יותר ושהמשק סובל מאינפלציה.
את מדד המחירים לצרכן מפרסמת הלשכה בכל חודש, לאחר שהיא בודקת את מחיריהם של מספר מוצרים ושירותים שאנו נוהגים לרכוש ולצרוך על בסיס קבוע. בין המוצרים הללו מוצרי יסוד, כמו לחם וחלב ועד למוצרים שאנו מרבים לרכוש, כמו טלפונים ניידים וטיסות לחו"ל.
כך, מדד המחירים לצרכן מצביע על השינויים בערך הכסף שלנו. זה נעשה בתור תוצאה של שקלול השינויים במחירים, לנתון פשוט ויחיד, המצביע על השינוי בערך הכסף.
לדוגמה, אם המדד עלה החודש ב-1%, פירושו של דבר שהמחירים בישראל עלו בממוצע באחוז אחד. מצב זה אומר למעשה, שערך הכסף שלנו ירד באחוז. ירידה במדד המחירים לצרכן, לעומת זאת, אומרת שכספנו שווה יותר ובממוצע נוכל לקנות בו יותר.
הנה סרטון שמסביר את מדד המחירים לצרכן:
https://youtu.be/hTVJ-TQAS24
ועוד הסבר למדד המחירים לצרכן:
http://youtu.be/7QVFywo_vO0
מחירים
מחיר המוצר מושפע ממרכיבים שונים. אם מורידים את עלות הייצור של המוצר, ניתן להוריד גם את המחיר שלו לצרכן. באמצעות ייעול הייצור ניתן להקטין את עלות הייצור וכך להוריד את מחירו.
הקטנת שרשרת האספקה של המוצר, תקטין את מספר האנשים והעסקים שנוטלים חלק מההכנסה ולכן ניתן יהיה להוריד את המחיר. משום כך יש חברות רבות שמוכרות בחנויות משלהן ישירות לצרכן, או במכירה ישירה דרך האינטרנט.
זו גם הסיבה שהצרכן שמבין כלכלה יעדיף לקנות בחנויות יבואן או אונליין - ישירות מאתר היבואן.
אפשרות נוספת היא להקטין את הרווח שנוטלים ממכירת המוצר. אם המוכר מסתפק ברווח קטן יותר, נניח 20 אחוזים ממחיר המוצר לצרכן במקום 40 אחוזים, הרי שהוא יכול להוזיל את המוצר לצרכן ועדיין להרוויח. אם המחיר יירד, יש לשער שהוא ימכור יותר וכך יגדל הרווח, על אף שהמחיר והרווח שלו ירדו. ראו על כך עוד באאוריקה בתגית "מתח רווחים נמוך".
אגב, כשממשלה רוצה להוזיל מחירים, כל שעליה לעשות הוא לפתוח את השוק לתחרות. כשיש הרבה מתחרים - המחירים יירדו. גם הורדה של המיסים תסייע להורדת המחירים.
הנה דיווח על הוזלות מחירים במשק והגורמים להם (עברית):
https://youtu.be/9m9YHwYKAhc
הצלחתן המסחררת של חברות התעופה הזולות (Low cost), במיוחד בתקופה שבה סובלות חברות תעופה רבות מקשיים להתקיים, היא עובדה מדהימה. חברות אלה מציעות פחות שירותים במחיר הכרטיס ומצליחות להציע מחירי כרטיסים נמוכים מאד, לעתים ממש מצחיקים. הן טסות לנמלי תעופה משניים וזולים, לעיתים בסבסוד משמעותי של גופי תיירות מקומיים, מפעילות מטוסים קטנים יותר, רק סוג אחד שלהם (מה שמוזיל את התחזוקה מאד), מטוסים מתוחכמים ומפנקים הרבה פחות, שורות המושבים בהם דחוסות מעט יותר ויש ניצול מרבי של חלל המטוס, אבל הנוסעים מצביעים בהמוניהם לטובתן - במקום טיסה כמותרות, הנוסעים בסך הכל רוצים לטוס ולהגיע, כמו באוטובוס או ברכבת, ממקום למקום.
הסיבה ההיסטורית להיוולדן של חברות התעופה הללו, בשיטת ה"לואו קוסט" נעוצה באירועי תחילת האלף החדש. אחרי הפיגועים ב-9/11 בארצות הברית, הלכו הטיסות והתייקרו. הדרישות הבטיחותיות הקשו על חברות התעופה והפכו את הטיסות לחו"ל ליקרות יותר ויותר. נוסעים רבים לא עמדו בעלויות הטיסה לחו"ל וצמצמו את מספר ההזמנות באופן דרסטי. לא מעט מחברות התעופה נקלעו בעקבות כך לקשיים וחלקן אף נסגרו.
בתנאים אלה נולדו חברות חדשות שהבטיחו טיסות לואו קוסט, שהן טיסות חסכוניות וזולות לנוסעים. חברות תעופה אלה היו חסכוניות במיוחד. הן קנו המון מטוסים מיצרניות המטוסים הוותיקות, שבגלל המשבר הכלכלי שלהן וירידת מספר הנוסעים, נתקעו עם מטוסים שלא הופעלו. המטוסים הללו, שקודם לא נמצאו להם קונים, נחטפו בגרושים על ידי חברות הלואו-קוסט, שמצידן הציעו כרטיסי טיסה זולים מאד, בתנאי טיסה מפנקים פחות. הורדת תנאי הטיסה והפינוקים, שעד אז נתפסו כחובה בטיסות כאלה, כמו גם הקטנת המשכורות לאנשי צוות המטוס בחברות אלה, לעומת אלה של אנשי הצוות בחברות התעופה הרגילות - כל אלו הורידו את ההוצאות ולכן אפשרו גם את צמצום עלויות הטיסות לנוסעים והורדת מחיר הכרטיס לרצפה.
וכך, צמצום התנאים שניתנים לנוסעים, העובדה שלכל מטוס דוחסים יותר מושבים ושתנאי הטיסה בסיסיים יותר, מכירת התוספות לנוסעים, כמו אוכל ושתייה בטיסה, או תשלום לבעלי מזוודות גדולות ואפילו טיסה במהירות איטית יותר ממה שהמטוס יכול, כדי לחסוך בהוצאות הדלק - כל אלה הורידו את מחיר הכרטיסים הבסיסיים ואפשרו להמוני אנשים להצטרף למעגל הנוסעים השנתי לחופשה בחו"ל.
הנה הדרך שבה עובדות חברות תעופה זולות:
https://youtu.be/069y1MpOkQY
החיסכון בטיסה איטית יותר (עברית):
https://youtu.be/NUtXCUkqGfQ
הבטיחות שלהן, לדברי המומחים, לא נפגעת בשל המחירים הזולים:
https://youtu.be/C9cBlGR-Uck
ומסתבר שיש בהן גם סכנות (עברית):
https://youtu.be/aP1PXIc_Hi0
מדד הביג מק (Big Mac Index) הוא מדד כלכלי לא רשמי שמשווה את מחירו של מוצר מוצלח ונפוץ, בין מדינות העולם.
המוצר שנבחר להשוואה חייב להיות כזה שנמכר בעולם כולו וזה שנבחר אכן מיוצר ומופץ על ידי רשת המזון המהיר המפורסמת והנפוצה ביותר בעולם.
ה"בּיג מֶק" הוא המבורגר של רשת המזון המהיר מקדונלדס. הוא זהה בכל מדינות העולם, ולכן לפי התאוריה הכלכלית, גם מחירו אמור להיות זהה בכל המדינות. ניהול מחירי העלות בכל מדינה נקבע לפי האספקה המקומית וזה מאפשר השוואה בין שערי המטבעות בין המדינות.
את הרעיון להשוות את מחירו הציג ב-1986 עיתון "האקונומיסט" ( The Economist), כשעשוע אינטלקטואלי למחשבה. הוא השווה את מחיר ה"בּיג מֶק" ברחבי העולם וטען טענה הגיונית: אם לפי התיאוריה הכלכלית אמור מחירו של מוצר דומה במדינות שונות להיות אותו המחיר, לאחר שהמחיר הומר למטבע משותף כמובן, הרי שאם בדיקת הנתונים מראה שהמחיר בדולר למשל, אינו שווה, ניתן לכאורה לראות בכך סימן לשינוי עתידי בשער החליפין כך שיבטא את הסטיה במחירי ה"בּיג מֶק" ויתקרב לשער החליפין הצפוי.
הזכיינים המקומיים של מקדונלד'ס בכל מדינה מציגים מחירים המחושבים לפי עלויות ייצור הביג מק והאספקה המקומית ולכן המדד מאפשר השוואה בין שערי המטבעות השונים במדינות השונות.
#ביקורת
המבקרים אומרים שהמדד, המתבסס על רשת המזון המהיר הידועה בעולם, לא רק נולד כבדיחה, אלא גם נשאר כזה. הרי שער החליפין, הם אומרים, הוא רק פרמטר אחד מאלו שמשפיעים על מחיר ההמבורגר.
הצריכה של מוצרי ג'אנק פוד, הם גורסים, משתנה בין מדינות שונות וזה משפיע על מחירי המוצרים ברשתות המזון המהיר. גם משתנים כמו מחירי השכירות, מיקום החנויות, שכר העבודה, ביקוש משתנה, מתחרים שונים ורמת תחרות אחרת, מחירי חשמל, מכסי מגן במדינות שונות על מרכיבי הביג מק ואפילו העובדה שבמדינות רבות, מחירו של מזון מהיר ברשתות בינלאומיות דוגמת מקדונלד'ס הוא יקר ביחס למחיר האוכל במסעדה מקומית - כול אלה משפיעים לא פחות על מחיר המוצר בכל מדינה, כך שההשוואה לשער החליפין של המטבעות היא בעייתית מאוד.
#התוצאה
ועדיין, אחרי כל הטענות האלה, עם הטענה שמחיר ה"ביג מק" הוא לא כלי כלכלי מדעי של ממש והעובדה שמחיר ההמבורגר מושפע ממשתנים רבים, מדד ה'ביג מק' מציג בכל זאת נתונים נכונים.
הרי אם נבחן את המדינות היקרות בעולם, כבר כמה וכמה שנים שאנו רואים שמדד ה'ביג מק' מציב את המדינות הנכונות, כולל ישראל, בראש המדינות שהן אכן המדינות היקרות בעולם.
מסתבר שמחיר ההמבורגר בהחלט מנבא את יוקר המחיה בכל כלכלה ועושה זאת לא פעם טוב יותר ממדדים כלכליים אחרים.
ומכך יוצא שמדד הביג מק הוא עדיין אחד המדדים שכלכלנים יצטטו, בניתוחי יוקר המחיה העולמיים ובמאמרים נחשבים בתקשורת הכתובה והמשודרת. גם לבדיחות, מסתבר, כדאי להתייחס ברצינות.
הנה הסבר של מדד הביג מק בפשטות:
https://youtu.be/INPw1v6YOhI
ה-PPP שממנו נובע הביג מק כבעל יכולת להוות מדד כלכלי השוואתי:
https://youtu.be/b71uzrr8hUs
ויכולת ההשוואה שנותן מדד הביג מק:
https://youtu.be/_vCK6QZTVlc
אחד הדברים המעיקים בחיי היום יום בישראל הוא יוקר המחיה (Cost of living). הוא שקובע כמה נוכל לקנות ולצרוך מוצרים הדרושים לנו, כדי לשמור על רמת החיים שאליה התרגלנו.
יוקר המחיה או עלות המחיה הם מושגים תאורטיים בכלכלה, המודדים את שווי כוח הקנייה של משקי בית במדינה, עיר, אזור ספציפי וכדומה. במילים אחרות, מודדים בו , את העלות הממוצעת לצריכה.
בכל חברה חלים במשך הזמן שינויים ביוקר המחיה ובמדד המחירים לצרכן, הנקרא גם "מדד יוקר המחיה". עלייה מתמשכת במדדים הללו נקראת "אינפלציה", בעוד ירידה מתמשכת בהם היא "דפלציה".
בהשוואה בין מדינות, ידוע שיוקר המחיה במדינות מפותחות הוא גבוה יותר מזה שבשווקים מתעוררים (מדינות בזינוק) והרבה יותר גבוה מיוקר המחיה במדינות מתפתחות וחלשות כלכלית.
כך ידוע, למשל, שכוח הקנייה במדינות נחשלות שונות באפריקה או באסיה, מאפשר לקנות בעשרה דולרים הרבה יותר מוצרים ושירותים מאלה שנקבל תמורת אותו סכום במדינות אירופה או צפון אמריקה. זאת גם אם זמינות המוצרים ואיכותם במדינות חלשות כלכלית הן נמוכות יותר.
אחד הגורמים המשפיעים על יוקר המחיה הוא ריכוזיות גבוהה. כשהשוק ריכוזי ומעט ידיים מחזיקות את התעשייה והמסחר. הם עושים זאת באמצעות רשתות ענק השייכות למעט בעלים ובאמצעות תאגידי ייצור ענקיים, שהם בעלים של מפעלים שונים המייצרים מוצרים רבים ומגוונים.
ריכוזיות כזו מביאה במרבית המקרים לעליה במחירים. זה קורה מכיוון שהיא מונעת או מקטינה את התחרות במשק או בענף הריכוזי ומשום כך יכולה לקבוע את המחירים הנוחים לה ומכניסים לה סכומי עתק מהכיס הציבורי.
מהו יוקר המחיה? (עברית לילדים)
https://youtu.be/XEgUUK7z77Q
ההשפעה של הריכוזיות על יוקר המחיה (עברית):
http://youtu.be/EKObH5ftyxk
וכתבת טלוויזיה על יוקר המחיה בישראל בהשוואה לברלין ולאירופה (עברית):
https://youtu.be/6_vTmVCs-uI?t=8m22s
כשיש לחברה מסוימת, אדם או ארגון בעלות או שליטה בלעדית בתחום כלשהו בכלכלה או בחיים - זה נקרא "מונופול" (Monopoly). בכלכלה מדובר במצב שבו למוצר או לשירות מסוים יש רק ספק אחד בלבד. לאותו ספק או מוכר (הוא "בעל המונופול" או המונופוליסט) יש שליטה בתחום הפעילות הזה בשוק ופעמים רבות מגביל הדבר את התחרות בתחום.
מונופול אינו רצוי והוא נחשב ל"כשל שוק", שכן קיומו של מונופול גורם לשיבוש של התנהלות השוק החופשי והיוזמה הפרטית. לכן יכולה המדינה לאסור על הקמתו של מונופול, להטיל עליו מגבלות שונות או לפרק אותו.
"הרשות להגבלים עסקיים", גוף שממונה על אכיפת החוק בנושאים כאלה, נועדה להקשות על מונופולים כאלה באמצעות "הגבלים עסקיים" (Antitrust). היא יכולה למנוע רכישה של חברות על ידי חברות מאותו תחום כלכלי. במקרה שנוצר כבר מונופול כזה, יכולה הרשות להגביל את פעילותה של החברה מבלי לדרוש ממנה להתפצל, כמו שהוגבלה בזמנו חברת "מיקרוסופט". במקרים נדירים אך הכרחיים יכולה המדינה אף לדרוש את פירוק המונופול לחברות נפרדות ועצמאיות. חברות מונופוליסטיות שפורקו בצורה כזו היו לדוגמה חברת הטלפונים "בל", שפורקה ל-7 חברות וחברת התקשורת AT&T.
מונופול מוכר בישראל הוא חברת החשמל. היא הגורם היחיד המספק חשמל למשק. משום כך מוגבלים המחירים ומפוקחים על ידי הממשלה, כדי שלא תנצל חברת החשמל את התלות בחשמל שהיא מספקת ותקבע מחירים כרצונה, בידיעה שאין לאזרח הישראלי חלופה אחרת.
המילה מונופול היא חיבור של המילים ביוונית, מונו (יחיד) ופולין (למכור).
הנה הסבר של הלוחמה כנגד מונופולים:
https://youtu.be/mip1cd-YRY8
על ההגבלים העסקיים באמריקה:
https://youtu.be/5M4Ypcqcazw
גוגל כדוגמה לחברה שיש המאשימים כמונופול - האם זה נכון?
https://youtu.be/7rH_W5PN8ns
מקרה שחברה רוכשת חברה אחרת והופכת בכך למונופול (עברית):
http://youtu.be/X8uQh_9ZvLs
וסרט תיעודי לטלוויזיה על מונופולים בישראל (עברית):
https://youtu.be/hKMSoaECQ8U?long=yes
מהם הגבלים עסקיים?
הגבלים עסקיים (Antitrust) הוא תחום משפטי, ענף במשפט שנועד לקדם תחרות בכלכלה ולמנוע תחרות לא הוגנת. ההגבלים העסקיים כוללים כשלי שוק, כמו היווצרות של מונופולים, של קרטלים לא חוקיים, קשירה טורפנית, הגדלת הריכוזיות הכלכלית והיווצרות של עיוותים שונים במשק.
למזלה של החברה הדמוקרטית הולכות כלכלת השוק והדמוקרטיה יחד. לכלכלות שוק יש נטייה טבעית, שכבר חלוץ כלכלת השוק החופשי אדם סמית' כתב עליה, להפוך בהדרגה לאוליגרכיה, פלוטוקרטיה וריכוז עושר צר שמגן על עצמו מכוחות התחרות.
היות והדמוקרטיה וכלכלת השוק, קשורות היסטורית, בכבלי האידאולוגיה הליברלית המשותפת, מרסנים השיטה הדמוקרטית ושלטון החוק את כל התופעות הללו. זה נעשה באמצעות הגבלים עסקיים שמאפשרים לדמוקרטיה לסייע לכלכלת השוק.
בישראל אוכפת את חוק ההגבלים העסקיים (Antitrust Law) רשות ממשלתית שנקראת "רשות ההגבלים העסקיים". היא גם זו שמבצעת את עיקר הפיקוח על התחרות. במילים פשוטות, תפקיד הרשות להגבלים עסקיים למנוע את אותם כשלי-שוק שמקשים על הכלכלה להתנהל באופן מיטבי.
הנה הסבר משעשע ומעט עצוב של נושא ההגבלים העסקיים (עברית):
https://youtu.be/EPbSbZ2F1nU
הצגת הרשות להגבלים עסקיים בישראל (עברית):
https://youtu.be/mHtTb9VF5oc
והצגה ביקורתית של פעילות הרשות להגבלים עיסקיים בישראל (עברית):
https://youtu.be/4yWcsYfAHTk
הגבלים עסקיים (Antitrust) הוא תחום משפטי, ענף במשפט שנועד לקדם תחרות בכלכלה ולמנוע תחרות לא הוגנת. ההגבלים העסקיים כוללים כשלי שוק, כמו היווצרות של מונופולים, של קרטלים לא חוקיים, קשירה טורפנית, הגדלת הריכוזיות הכלכלית והיווצרות של עיוותים שונים במשק.
למזלה של החברה הדמוקרטית הולכות כלכלת השוק והדמוקרטיה יחד. לכלכלות שוק יש נטייה טבעית, שכבר חלוץ כלכלת השוק החופשי אדם סמית' כתב עליה, להפוך בהדרגה לאוליגרכיה, פלוטוקרטיה וריכוז עושר צר שמגן על עצמו מכוחות התחרות.
היות והדמוקרטיה וכלכלת השוק, קשורות היסטורית, בכבלי האידאולוגיה הליברלית המשותפת, מרסנים השיטה הדמוקרטית ושלטון החוק את כל התופעות הללו. זה נעשה באמצעות הגבלים עסקיים שמאפשרים לדמוקרטיה לסייע לכלכלת השוק.
בישראל אוכפת את חוק ההגבלים העסקיים (Antitrust Law) רשות ממשלתית שנקראת "רשות ההגבלים העסקיים". היא גם זו שמבצעת את עיקר הפיקוח על התחרות. במילים פשוטות, תפקיד הרשות להגבלים עסקיים למנוע את אותם כשלי-שוק שמקשים על הכלכלה להתנהל באופן מיטבי.
הנה הסבר משעשע ומעט עצוב של נושא ההגבלים העסקיים (עברית):
https://youtu.be/EPbSbZ2F1nU
הצגת הרשות להגבלים עסקיים בישראל (עברית):
https://youtu.be/mHtTb9VF5oc
והצגה ביקורתית של פעילות הרשות להגבלים עיסקיים בישראל (עברית):
https://youtu.be/4yWcsYfAHTk
מהי ריכוזיות ובמי היא פוגעת?
ריכוזיות היא מצב בו מעטים מחזיקים בחלק גדול ומשמעותי בענף כלכלי מסוים. במידה ומספר קטן של גופים או אנשים מחזיקים בכמות משמעותית של חברות במשק ושולטים בענפים שונים, רמת הריכוזיות הכלכלית במשק היא גבוהה.
ריכוזיות גבוהה מביאה במרבית המקרים לעליה במחירים, מכיוון שהיא מונעת או מקטינה את התחרות במשק או בענף הריכוזי.
ריכוזיות כלל משקית היא מצב שבו מונופול יכול להשפיע באופן משמעותי על מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת.
בישראל, למשל, היה חשש שמצב כזה יווצר במונופול הגז הטבעי, שלבסוף הוחלט במשרד הממונה על ההגבלים העסקיים על פירוקו.
הנה פרסומת לתמיכה בחוק נגד הריכוזיות (עברית):
http://youtu.be/bv0Z3edrjLk
ההשפעה של הריכוזיות על יוקר המחיה (עברית):
http://youtu.be/EKObH5ftyxk
ולפעמים ריכוזיות פוגעת גם בבטיחות (עברית):
http://youtu.be/kRHkyoLZ9-g
ריכוזיות היא מצב בו מעטים מחזיקים בחלק גדול ומשמעותי בענף כלכלי מסוים. במידה ומספר קטן של גופים או אנשים מחזיקים בכמות משמעותית של חברות במשק ושולטים בענפים שונים, רמת הריכוזיות הכלכלית במשק היא גבוהה.
ריכוזיות גבוהה מביאה במרבית המקרים לעליה במחירים, מכיוון שהיא מונעת או מקטינה את התחרות במשק או בענף הריכוזי.
ריכוזיות כלל משקית היא מצב שבו מונופול יכול להשפיע באופן משמעותי על מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת.
בישראל, למשל, היה חשש שמצב כזה יווצר במונופול הגז הטבעי, שלבסוף הוחלט במשרד הממונה על ההגבלים העסקיים על פירוקו.
הנה פרסומת לתמיכה בחוק נגד הריכוזיות (עברית):
http://youtu.be/bv0Z3edrjLk
ההשפעה של הריכוזיות על יוקר המחיה (עברית):
http://youtu.be/EKObH5ftyxk
ולפעמים ריכוזיות פוגעת גם בבטיחות (עברית):
http://youtu.be/kRHkyoLZ9-g
מה זה קרטל ואיך הוא פוגע בצרכנים?
קרטל הוא מצב שבו כמה ספקים של מוצר או שירות מתחברים ומתאמים ביניהם מחירים, כך שיוכלו להגדיל את רווחיהם ולא יתחרו זה בזה. היות ותחרות בין המוכרים בשוק היתה מובילה לירידת מחירים ולהקטנה של הרווח שלהם, מאפשר תיאום המחירים לשמור את המחירים גבוהים, על חשבון הצרכנים.
אמנם קרטל אינו מונופול אבל מטרתו היא להביא לרווחים גבוהים לחברות השותפות בו, ממש כמו שהיה יכול לעשות מונופול.
יצירת קרטל או תיאום מחירים אינם חוקיים. במדינות מתוקנות נאכפים הכללים כנגד הקרטל ותיאום המחירים באופן משפטי ולא פעם נכנסים מנהלי עסקים שעושים קרטל לכלא לתקופות ארוכות ומשלמים קנסות גבוהים.
הנה מנהלי עסקים גדולים שנשפטו ונענשו על קרטל בתחום הלחם (עברית):
https://youtu.be/gEEXf_bz0kA
כמו המונופול, גם הקרטל הוא חלק ממערכת כלכלית מושחתת שמעלה את יוקר המחיה (עברית):
https://youtu.be/ofYUO33J9og
וסרטון משעשע קלות על איך מתנהל קרטל (עברית):
http://youtu.be/NQzYymr1SEA
קרטל הוא מצב שבו כמה ספקים של מוצר או שירות מתחברים ומתאמים ביניהם מחירים, כך שיוכלו להגדיל את רווחיהם ולא יתחרו זה בזה. היות ותחרות בין המוכרים בשוק היתה מובילה לירידת מחירים ולהקטנה של הרווח שלהם, מאפשר תיאום המחירים לשמור את המחירים גבוהים, על חשבון הצרכנים.
אמנם קרטל אינו מונופול אבל מטרתו היא להביא לרווחים גבוהים לחברות השותפות בו, ממש כמו שהיה יכול לעשות מונופול.
יצירת קרטל או תיאום מחירים אינם חוקיים. במדינות מתוקנות נאכפים הכללים כנגד הקרטל ותיאום המחירים באופן משפטי ולא פעם נכנסים מנהלי עסקים שעושים קרטל לכלא לתקופות ארוכות ומשלמים קנסות גבוהים.
הנה מנהלי עסקים גדולים שנשפטו ונענשו על קרטל בתחום הלחם (עברית):
https://youtu.be/gEEXf_bz0kA
כמו המונופול, גם הקרטל הוא חלק ממערכת כלכלית מושחתת שמעלה את יוקר המחיה (עברית):
https://youtu.be/ofYUO33J9og
וסרטון משעשע קלות על איך מתנהל קרטל (עברית):
http://youtu.be/NQzYymr1SEA
מהן אופציות?
אופציה היא חוזה שמקנה לרוכש אותה את הזכות לרכוש נכס מבעליו במחיר שנקבע מראש, במועד שנקבע מראש ("מועד פקיעת האופציה") או לפניו.
נכון שלא הבנתם כלום?
טוב, ברור שההגדרה המילונית או האנציקלופדית הזו היא לא ממש מובנת. אז בואו נסביר אותה בלשון פשוטה.
#הסבר אופציות לבני אדם
אופציות הן הסכם בין שני אנשים או צדדים עסקיים, למכור או לקנות דבר מה, תוך נעילת מחיר. נסביר זאת באמצעות דוגמה.
נניח ששלמה רוצה לקנות דירה מאריה הקבלן. המחיר שהקבלן הציע הוא מעולה, אבל שלמה לא בטוח שיש לו את המימון לדירה או ששיפרה, זו שאהבה נפשו, אכן תתחתן איתו.
אז הוא מבקש אופציה לחצי שנה. במהלכה הוא יוכל להתלבט ולהחליט אם לקנות או לא. אבל אם יקנה, שלמה רוצה שהקבלן ישמור לו את המחיר שהוא הציע לו עכשיו.
אריה הקבלן מסכים אבל דורש עשרת אלפים ש"ח בתור פרמיה, סכום שיישאר שבידיו אם לא תתבצע המכירה ומשולם תמורת הקפאת המחיר עבור שלמה.
בפשטות, זו אופציה.
כך היא גם פועלת בעולם ההשקעות. נניח שצד אחד רוצה למשל לקנות מניות (מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה עיסקית). הוא מבקש מהצד השני שייתן לו זמן, שבמהלכו יינעל המחיר הנוכחי, שהוסכם ביניהם עבור כל מניה (300 ש"ח) ויישמר לו, כך שיוכל לרכוש אותן בעתיד, אם אכן יחליט לרכוש אותן, אבל במחיר שהוסכם מראש.
בדרך כלל מוזכרות אופציות בתקשורת בהקשר של מניות. אבל האופציות הן הסכם שיכול להיחתם בין שני צדדים עסקיים לגבי כל דבר. כלומר, אפשר למכור אופציות לקניה ומכירה של כל דבר אפשרי. החל מדירות ועד רכוש, יכטות ועוד.
ואפשר גם לסחור באופציות, כלומר למכור אותן למי שמעוניין באופציה כזו ומוכן לשלם עבורה, כדי להרוויח ממנה בעתיד אם יממש או אפילו ימכור אותה בעתיד הלאה, במחיר גבוה יותר.
למה שמישהו כזה ירצה לקנות אופציה? - שאלה נהדרת. כי כשאת קונה אופציה, את קונה הזדמנות לרווח, בסיכון כמעט אפסי להפסד. כי אם מחיר המניה יירד, את לא תקני, אבל אם הוא יעלה - את תקני ברווח.
#אופציות בהייטק
עובדים בחברות הייטק וסטארטאפ מקבלים לא פעם במסגרת החוזה שלהם אופציות, כלומר כתב אופציה לקניית מניות בחברה שבה הם עובדים. אבל בניגוד לדוגמה מקודם, הם לא משלמים על האופציות בכסף אלא בעבודה טובה ונאמנות לחברה.
מה הכוונה?
אם אכן יתרמו את חלקם להצלחת החברה והיא תהיה שווה המון כסף, הנהלת החברה תגמול לעובדים במספר מניות שסיכמה עם כל אחד, שיימכרו להם, אם ירצו בכך, במחיר המניה המקורי שסוכם, מחיר שיכול להיות שבריר ממחיר המניה בזמן המימוש, כי הם הצטרפו לחברה,למשל לחברת סטארטאפ, כשהשווי שלה היה לרוב נמוך הרבה יותר.
כך החברה מרוויחה עובדים שמשקיעים ומשתדלים לעשות את המקסימום כדי שהחברה תצליח. הצלחתה היא גם הצלחתם והיכולת שלהם לתרגם את האופציות שבידיהם לשווי שיכול להפוך אותם לעשירים.
ויש גם מי שבוחרים באופציות כאלה. כי מסחר באופציות הוא באופן מסוים סוג של "מכונת זמן". ניתן לקנות מניה ששוויה 100 דולר במחיר של 55 דולר, כמו שווי המנייה לפני שנתיים, כי האופציה שאתה קונה מבטיחה את המחיר הזה.
ואגב, בניגוד לאופציה רגילה, שהיא הסכם בין הקונה והמוכר בלבד, כתבי אופציה הם חלק מניירות הערך של החברה ומקנים זכויות משפטיות למחזיקים בהם כלפיה. אבל על כך בהזדמנות אחרת.
מאופציות בשוק ההון אפשר להרוויח (עברית):
https://youtu.be/ZgxYWamS-bY
מסחר באופציות הוא באופן מסוים מכונת זמן (עברית):
https://youtu.be/jEKmQEQ0FMA?long=yes
אופציה היא חוזה שמקנה לרוכש אותה את הזכות לרכוש נכס מבעליו במחיר שנקבע מראש, במועד שנקבע מראש ("מועד פקיעת האופציה") או לפניו.
נכון שלא הבנתם כלום?
טוב, ברור שההגדרה המילונית או האנציקלופדית הזו היא לא ממש מובנת. אז בואו נסביר אותה בלשון פשוטה.
#הסבר אופציות לבני אדם
אופציות הן הסכם בין שני אנשים או צדדים עסקיים, למכור או לקנות דבר מה, תוך נעילת מחיר. נסביר זאת באמצעות דוגמה.
נניח ששלמה רוצה לקנות דירה מאריה הקבלן. המחיר שהקבלן הציע הוא מעולה, אבל שלמה לא בטוח שיש לו את המימון לדירה או ששיפרה, זו שאהבה נפשו, אכן תתחתן איתו.
אז הוא מבקש אופציה לחצי שנה. במהלכה הוא יוכל להתלבט ולהחליט אם לקנות או לא. אבל אם יקנה, שלמה רוצה שהקבלן ישמור לו את המחיר שהוא הציע לו עכשיו.
אריה הקבלן מסכים אבל דורש עשרת אלפים ש"ח בתור פרמיה, סכום שיישאר שבידיו אם לא תתבצע המכירה ומשולם תמורת הקפאת המחיר עבור שלמה.
בפשטות, זו אופציה.
כך היא גם פועלת בעולם ההשקעות. נניח שצד אחד רוצה למשל לקנות מניות (מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה עיסקית). הוא מבקש מהצד השני שייתן לו זמן, שבמהלכו יינעל המחיר הנוכחי, שהוסכם ביניהם עבור כל מניה (300 ש"ח) ויישמר לו, כך שיוכל לרכוש אותן בעתיד, אם אכן יחליט לרכוש אותן, אבל במחיר שהוסכם מראש.
בדרך כלל מוזכרות אופציות בתקשורת בהקשר של מניות. אבל האופציות הן הסכם שיכול להיחתם בין שני צדדים עסקיים לגבי כל דבר. כלומר, אפשר למכור אופציות לקניה ומכירה של כל דבר אפשרי. החל מדירות ועד רכוש, יכטות ועוד.
ואפשר גם לסחור באופציות, כלומר למכור אותן למי שמעוניין באופציה כזו ומוכן לשלם עבורה, כדי להרוויח ממנה בעתיד אם יממש או אפילו ימכור אותה בעתיד הלאה, במחיר גבוה יותר.
למה שמישהו כזה ירצה לקנות אופציה? - שאלה נהדרת. כי כשאת קונה אופציה, את קונה הזדמנות לרווח, בסיכון כמעט אפסי להפסד. כי אם מחיר המניה יירד, את לא תקני, אבל אם הוא יעלה - את תקני ברווח.
#אופציות בהייטק
עובדים בחברות הייטק וסטארטאפ מקבלים לא פעם במסגרת החוזה שלהם אופציות, כלומר כתב אופציה לקניית מניות בחברה שבה הם עובדים. אבל בניגוד לדוגמה מקודם, הם לא משלמים על האופציות בכסף אלא בעבודה טובה ונאמנות לחברה.
מה הכוונה?
אם אכן יתרמו את חלקם להצלחת החברה והיא תהיה שווה המון כסף, הנהלת החברה תגמול לעובדים במספר מניות שסיכמה עם כל אחד, שיימכרו להם, אם ירצו בכך, במחיר המניה המקורי שסוכם, מחיר שיכול להיות שבריר ממחיר המניה בזמן המימוש, כי הם הצטרפו לחברה,למשל לחברת סטארטאפ, כשהשווי שלה היה לרוב נמוך הרבה יותר.
כך החברה מרוויחה עובדים שמשקיעים ומשתדלים לעשות את המקסימום כדי שהחברה תצליח. הצלחתה היא גם הצלחתם והיכולת שלהם לתרגם את האופציות שבידיהם לשווי שיכול להפוך אותם לעשירים.
ויש גם מי שבוחרים באופציות כאלה. כי מסחר באופציות הוא באופן מסוים סוג של "מכונת זמן". ניתן לקנות מניה ששוויה 100 דולר במחיר של 55 דולר, כמו שווי המנייה לפני שנתיים, כי האופציה שאתה קונה מבטיחה את המחיר הזה.
ואגב, בניגוד לאופציה רגילה, שהיא הסכם בין הקונה והמוכר בלבד, כתבי אופציה הם חלק מניירות הערך של החברה ומקנים זכויות משפטיות למחזיקים בהם כלפיה. אבל על כך בהזדמנות אחרת.
מאופציות בשוק ההון אפשר להרוויח (עברית):
https://youtu.be/ZgxYWamS-bY
מסחר באופציות הוא באופן מסוים מכונת זמן (עברית):
https://youtu.be/jEKmQEQ0FMA?long=yes
