הסלע המוזהב (Golden Rock) שתלוי על קצה צוק באזור ינגון, או רנגון, בירתה הקודמת של מיאנמר, לשעבר בורמה, הוא תופעת טבע מדהימה ואפילו מעט מפחידה. על פי האגדה המקומית הסלע הובא מהים אל ההר על ידי מלך חזק והוא מוחזק בשערה בודדת מראשו של בודהא, שערה שהביא למקום נזיר מאמין.

לא זו בלבד שנראה שהסלע עומד לצנוח למטה בכל רגע, הוא גם צבוע בצבע זהב מלהיב ואם מוסיפים לכך את קדושתו של הסלע המוזהב, ניתן להבין מדוע הוא מעורר התרגשות אצל כל המבקרים בו.

שמו של הסלע המוזהב במיאנמר הוא "צ'אי-טי-או" והוא אחד מהאתרים הקדושים ביותר לבודהיסטים של בורמה ואסיה בכלל.


הנה הסלע המוזהב:

http://youtu.be/axCSr7U3tBE


המאמינים הכורעים ברך ליד הסלע:

http://youtu.be/aVyum134XU8


והדרך אל סלע הזהב של מיאנמר:

https://youtu.be/hDMuCbtgOgI

הר פופה (Popa mountain) הוא ההר המפורסם ביותר במיאנמר (Myanmar). מדובר בהר מרשים, שהוא הר געש רדום ומכונה האולימפוס הבורמזי.

ההר הזה ניצב על צוק נישא ובדרך כלל ראשו עטוף בטבעת עננים. מראהו קצת מזכיר את מטאורה שבצפון יוון, עם המקדשים התלויים שלה, אבל מראה החרוט שלו יפה אף יותר.

עוד מימי קדם היה ההר היפה ומלא ההוד הזה נערץ על ידי המקומיים. גם כיום הר פופה קדוש למקומיים ומשמש אותם לפולחן הדתי שלהם. המאמינים עולים להר ב-777 מדרגות ועל גבי גשרי מתכת קטנים.

העלייה להר היא ברגליים יחפות והיא אינה קלה. במיוחד לא כשיורד גשם ועל אף התקרה המקורה שמעל המדרגות. הן עדיין רטובות. מאוד.

גובהו של ההר 1518 מטרים ולאורך העליה כולה מקיפים את המטפסים אליו מיליוני פרחים צבעוניים המהווים קישוט נפלא. למעשה, הפרחים הללו הם מקור שמו של ההר. כי משמעות המילה פופה בשפה הסנסקרית היא פרחים.

על ראש ההר הגבוה מקדשים וסטופות, המוקדשים ל"נאטס" - 37 פסלי הרוחות ואדוני ההר. אליהם עולים תושבי מיאנמר העניים כדי לקבל את עזרתם, בענייני אהבה, בריאות ופרנסה.

המבקרים צריכים להיזהר גם כשהם על פסגת ההר. כאן עיקר הזהירות הוא מהקופים המקומיים והזריזים שלמעלה. הם חוטפים לא פעם כובעים או משקפי שמש ונעלמים. זהירות מלנסות ליטוף מהם בחזרה - הם עלולים לגלות תוקפנות ולפגוע.


הנה המקדשים שעל הר פופה:

https://youtu.be/opAPwEN6bIQ


הנה הנאטס - אדוני ההר:

https://youtu.be/nyddYEj-L0Q


ההר:

https://youtu.be/ZAkTehtw23g


מהאוויר:

https://youtu.be/86Bk5InYVr0


ועליה על המדרגות העולות אל הר פופה:

https://youtu.be/w4BHpS_4zoA

באגם אִינְלֶה (Inle lake), הזורם בתוך רמה גבוהה מאד, בגובה של 880 מטרים מעל פני הים, יש עשרות כפרים השוכנים בתוך מימיו של האגם. בכפרי הכלונסאות שעל פני המים מתגוררים אנשי ה"אינטה", שמם של תושבי האגם.

האגם שוכן בין הרי שאן שבמרכז מיאנמר (לשעבר בורמה) והוא מציע מגוון של מראות פסטורליים ומיוחדים.

ראשית, באגם אִינְלֶה בנו אנשי ה"אינטה" הראשונים כפרי כלונסאות, הבנויים על פני המים. לפני 800 שנה נבנו 4 כפרי הכלונסאות הראשונים שמהם האגם קיבל את שמו. פירוש השם "אִינְלֶה" הוא "אגם הארבעה". כיום יש באגם 70 כפרי כלונסאות כאלה.

אבל למה לבנות בתים על פני המים?

לראשוני האינטה, מי שהיגרו אז לאזור, לא היה הממון לקניית קרקעות משלהם. לכן הם החליטו לבנות את בתיהם על גבי כלונסאות הנעוצות בקרקע הטין של האגם. כך הם חיים עד היום - ללא חשמל ומים זורמים, ממש כמו לפני מאות שנים.

בימינו מרתקים חיי הכפרים שעל המים את המבקרים באזור. יש להם שווקים צפים, בהם נמכרים מזון ודגים וגם שפע של מקדשים דתיים על המים וגידולי ירקות יחודיים אותם הם מגדלים בערוגות צפות על המים.

מרבית הגברים עוסקים בדיג, כשהם מתניידים על פני המים בחתירה שהיא מיוחדת רק להם. באגם המרהיב יש שפע של צמחי מים, אצות והמון דגים. הכפריים שעל המים דגים אותם באמצעות כלובים חרוטיים עשויים קני חזרן.

אנשי הכפרים שבאגם פיתחו להם שיטות דיג בעזרת מכמורות הקונוס המיוחדות הללו שהם יוצרים לעצמם כבר מאות שנים. יש להם שיטת ציד חכמה שהם פיתחו במהלך הדורות, בה הם מבריחים את הדגים בעזרת צלצל ארוך ואז מטילים עליהם בזריזות את המלכודת.

במקביל עוסקים רבים מתושבי הכפרים שעל המים, בחקלאות ימית ובגידול צמחים וירקות, בערוגות הצפות שהם בנו על פני האגם.


הנה הכפרים השוכנים במימי האגם:

https://youtu.be/7pyA0i8nCbw


שיט בכפרי הכלונסאות שעל אגם אִינְלֶה:

https://youtu.be/alBuamGpTVY


הסירות השטות על מימי האגמים במיאנמר:

https://youtu.be/AbDLOfz6ITw


החקלאות הצפה המיוחדת כל כך לאגם אין לה:

https://youtu.be/xBMH3e8BaIg


סרטון ארוך יותר המספר על אגם אִינְלֶה:

https://youtu.be/JeT1FQeO6i4?long=yes

באגאן היא עיר עתיקה במיאנמר (בעבר היה שמה הרשמי בורמה) שנוסדה במאה השנייה לספירה. תור הזהב שלה החל במאה ה-10 והוא נמשך מאות שנים. העיר נחרבה במאה ה-13, על ידי הצבא המונגולי הכובש. מאז החלו המבנים באתר להתפורר והמקום ננטש.

באגאן שימשה בעבר כעיר הבירה הראשונה של בורמה ולצד חח ו חח הייתה אחת משלוש הערים הבודהיסטיות החשובות בעולם בימיה.

בבאגאן יש אוסף של מעל 2000 פגודות כמעט שלמות והמון מקדשים עתיקים. הללו משתרעים על שטח של יותר מ-40 קילומטרים רבועים. יש בה גם סטופות - מעין מבנים אטומים, לעיתים בצורת פעמון, שיש בהם שרידים של קדושים בודהיסטיים שנקברו.

באגאן שופצה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, לאחר שפקדה אותה רעידת אדמה. והפכה בשנות ה-90 לאתר ארכאולוגי, שבאים אליו תיירים מכל העולם.


פעילות קטנה:
==========
היכנסו לביקור וירטואלי שלמטה ומצאו פגודות מעניינות בבאגאן.


הנה סרטון על אלפי מקדשי בגאן במיאנמר:

http://youtu.be/Mj13CL34ej8


ומצגת של המקדשים היפים שבבאגאן:

http://youtu.be/443M-JZbUuI

איפור הפנים המקומי של בני מיאנמר הוא קרם מעץ עץ הטנאקה (thanakha) הגדל בעיקר שם. כבר מגיל צעיר מורחים הבורמזים את הטנאקה במעין ציורים מיוחדים ואופייניים על הלחיים, האף והמצח.

את סודו של עץ התאנאקה גילו כבר לפני יותר מ-2000 שנה. בנות מרכז בורמה (thanakha) גילו שניתן לייצר מעין אבקה או משחה בהירה, על ידי שפשוף ענף מהעץ הזה באבן מחוספסת. דילול קל של המשחה במים ומקבלים סוג של קרם טבעי, בעל ניחוח לימוני ושלל יתרונות.

בשביל בני המקום משמש קרם עץ הטנאקה לכמה צרכים. הוא גם איפור יפה לפנים וגם שומר מקרינת השמש, אך הוא גם קרם לחות נגד יובש ומזין מצוין לעור. הנשים המקומיות יודעות לספר אפילו שאיפור הטנקה מחליק קמטים ומרחיק יתושים.

בעידן המודרני גילו את היתרונות של הקרם הזה וכיום מייצרים מעץ הטנאקה תכשירים המופצים בעולם כולו. המשווקים מספרים שהקרם עתיר בחומצה טאנית, שמקנה לעור מראה זוהר, בריא ויפה - בזמן קצר.


הנה קרם הטנאקה של מיאנמר:

https://youtu.be/Eulbkr77El8


כך מורחות אותו הבורמזיות:

https://youtu.be/COHKP9DCnKY


כבר מגיל צעיר:

https://youtu.be/tCWx9Mv1U2I


הנה דוגמאות איפור הפנים של בני ובנות מיאנמר:

https://youtu.be/77bHrgDPkJ4

באגם אִינְלֶה (Inle lake) שבמיאנמר, בורמה לשעבר, מתקיימת חקלאות גאונית ופוריה במיוחד. מדובר בערוגות צפות על המים, שעליהן מגדלים את הגידולים החקלאיים שלהם.

היה זה כשחקלאי המקום גילו שהם יכולים לתלוש מקרקע האגם אצות וצמחי מים ולערבב אותם עם סחף נהרות, טין ורקבובית ולבנות מהתערובת שנוצרה מעין רפסודות ענקיות, בגודל של מגרש כדורגל. את המשטח שנוצר הם החליטו לנסר וליצור ערוגות בגודל 10 מ"ר. כשמיקמו את הערוגות הללו על פני המים ולמדו שהן צפות, הם מיקמו אותן בשולי האגם.

הם הותירו בין הערוגות מעברים ברוחב שמאפשר מעבר לסירות הצרות שלהם. בכדי שהערוגות הצפות שיצרו לא יזוזו ממקומן, השתמשו החקלאים בכלונסאות ארוכות, שעימן עיגנו את הערוגות הללו לקרקעית האגם.

באופן כזה יצרו אנשי האגם חקלאות, מבלי שהם מחזיקים קרקע משלהם. מאז נעשה בתוך הערוגות כל המעשה החקלאי שלהם. מעיבוד הקרקע, דרך הזריעה ועד לקטיף - את הכל עושים החקלאים המשייטים של אגם אינלה מתוך הסירות.

בכך הם גם השלימו את התהליך המופלא, שלפיו, בהיעדר כסף לקנות להם קרקע לבניית בית, הם בנו גם את בתיהם על האגם ומסביבם יצרו גם את המקום לחקלאות שאינה מחייבת מבחינתם קרקע.

ואיכות הירקות שהם מגדלים כך, אתם שואלים? - מי שניסו אותו מספרים שהטעם שלהם הוא פשוט נפלא.


הנה הערוגות הצפות שעל מי אגם אִינְלֶה שבמיאנמר:

https://youtu.be/WDduB54yrTQ


החקלאות הצפה של אגם אִינְלֶה:

https://youtu.be/OiLp56y41vM


אחרי כן מוכרים את הירק בשוק הנודד של כפרי האגם:

https://youtu.be/8AhPShWbSXQ?t=5m02s


ושיט בין ערוגות שצפות על פני המים:

https://youtu.be/bRHMGhta5wc

בסמטאות כפרי הכְּלוֹנְסָאוֹת של אגם אִינְלֶה לא מהלכים אלא שטים. בתי הכפרים הללו הם בתי כלונסאות - בתים שבנויים על כלונסאות של עץ, בתוך המים או על יבשה. הכלונסאות הללו, מעין "קביים" שעשויים מעץ, שומרים על הבתים מהצפות בזמן גאות, לרוב גאות שנגרמת בשל שטפונות.

בעשרות הכפרים שבאגם זה, במדינת מיאנמר שבמזרח אסיה (פעם קראו לה בורמה), גרים כך אנשים. הם נאלצו לבנות את בתיהם במים, מאחר שהיגרו לפני 800 שנה מדרום המדינה אל האגם, אך לא היו להם משאבים בכדי לקנות אדמה ולבנות עליה בית. לכן הם בנו את בתיהם על פני המים ובמים גם מצאו בהמשך את פרנסתם.

הם נעים בין הכפרים ובתוכם באמצעות סירות צרות וארוכות, שלעיתים הן מצוידות במנוע קטן, אך לא פעם הם פשוט חותרים בסירות דיג, אמצעות הרגל שלהם, המונחת על משוט בודד ומשיטה אותו.

בכפרים הללו עובר שוק צף ונייד, כשבכל יום הוא מתייצב בכפר אחר מהכפרים המרכזיים של אגם אִינְלֶה. תושבי הכפרים הקטנים והחדשים יותר שטים אל השוק וקונים את מזונם, או מוכרים את מה שגידלו בעצמם לאחרים. שווקי הסירות הצפים הללו הם גם מקום המפגש בין הכפרים, מקום לקבל בו ידיעות ולשמוע חדשות ורכילויות על הנעשה בשאר כפרי האגם.


הנה בתי הכלונסאות שמהם בנויים הכפרים שעל מימי האגם במיאנמר:

https://youtu.be/AbDLOfz6ITw

בָּתֵּי כְּלוֹנְסָאוֹת (Stilt house) הם בתים שבנויים על כלונסאות של עץ. הבתים הללו מוקמים בדרך כלל כדי להגן על בני הבית מפני הצפות, שטפונות וגאות של המים.

בתור יסודות, נבנה בית הכלונסאות בדרך כלל על כלונסאות, מעין "קביים", עשויים עץ, שעליהם ניצב הבית. הכלונסאות הללו, לא פעם כלונסאות במבוק חזקות, ניצבות בתוך מים, או על פני הקרקע.

בכפרים רבים בדרום-מזרח אסיה גרים כך אנשים רבים בכפרים, כמו גם בפפואה גינאה החדשה ובמקומות שונים במערב אפריקה. כלונסאות משמשות כיסודות לבתים גם בערים הבנויות על המים, ביבשות אחרות. כך לדוגמה, חלק מהבתים שבעיר האיטלקית הידועה ונציה, בנויים על גבי כלונסאות. בעולם קיימים ישובי כלונסאות ובתי כלונסאות גם על גדות הנהרות האמזונס והאורינוקו.

גם בשווייץ יש בתי כלונסאות. באזורים של הרי האלפים הם משמשים בתור אסמים. מבני כלונסאות שמשמשים לאיחסון תבואה יש גם במאלי ובגינאה שבמערב אפריקה.

מקור בתי הכלונסאות הללו בתקופת האבן החדשה ובתקופת הברונזה. בתים כאלו היו מקובלים אז בסביבות הרי האלפים. אומרים ששרידיהם של בתי הכלונסאות הפרהיסטוריים הללו נמצאים עד היום באזור האלפים. במיוחד ניתן לראותם במדינות כמו אוסטריה, שווייץ, גרמניה, צרפת, איטליה וסלובניה.

אם בעבר סברו הארכאולוגיים שבתים אלו הוקמו על איים מלאכותיים כמו האי הסקוטי קרנוג', כיום נוטים מרביתם להאמין שרובם הוקמו על גדות האגמים ורק בהמשך שקעו היסודות שלהם במים, ממש כמו בוונציה.

לא רבים יודעים שמדינת ונצואלה, שפירושה הוא "ונציה הקטנה", זכתה לשמה על שם כפרי הכלונסאות שנמצאו על גדות אגם מאראקאיבו. זה היה חוקר העולם החדש, אמריגו וספוצ'י, שהבחין בהם במסעותיו ביבשת שלעתיד תיקרא על שמו וכינה את הארץ שבה הם נמצאו בשמה זה.


הנה בתי הכלונסאות שמהם בנויים הכפרים שעל מימי האגם במיאנמר:

https://youtu.be/AbDLOfz6ITw


השיט בין בתי הכלונסאות והכפרים שבנויים כך:

https://youtu.be/f8p0sx4xRd4


כפר בתי כלונסאות בקמבודיה:

https://youtu.be/NVNwYwSgl08


יש מי שחיים על כלונסאות כי אין להם אישור לעלות אל החוף:

https://youtu.be/TUsbQQ_Q0B8


בית כלונסאות בארצות הברית הוא למטרת נופש ובילוי:

https://youtu.be/HLkEk-CV3jc

מנזר נגא-פה-צ'אנג (Nga hpe Chaung monastery) שבאגם אִינְלֶה במיאנמר הוא מנזר עתיק, המבנה הראשון שנבנה על מימי האגם.

זהו מנזר חשוב מאד, הבנוי כולו עץ טיק, עץ חזק במיוחד ועמיד למים. יש בו כמות אדירה של פסלי בודהה, בגדלים ובצורות מיוחדות ויפות להפליא.

אבל את רוב פרסומו וגם את שמו העממי, "מנזר החתולים הקופצים" (Jumping cats monastery), הוא חייב למנהג השטותי של הנזירים במנזר, לאלף את החתולים לקפוץ דרך חישוקים.

החתולים למדו לנתר תמורת מזון וכך מאולפים כבר דורות שלהם. הקרקס התמים מזרים בעקבותיו בכל שנה מאות מטיילים. הם משלמים בכסף תמורת הזכות לצלם את החתולים המקפצים וכך מתמלאת קופת המנזר במעות.

ובל נזלזל במעות הללו. הם מצטברים והולכים והופכים לכסף הכל כך נחוץ למנזר וכה חסר במיאנמר העניה.


הנה מנזר נא-פה-צ'אנג באגם אִינְלֶה:

https://youtu.be/g9dd7dcZfiA


החתולים הקופצים:

https://youtu.be/LE2mcAtRolE


והאילוף תמיד מעניק לחתול פרס על הקפיצה:

https://youtu.be/wMX2I9rPp8k

הסירות ששטות באגם אִינְלֶה שבמיאנמר, לשעבר בורמה, הן סירות פשוטות שנבנות בעבודת יד, על ידי הבורמזים המקומיים. אבל מה שמרתק בהן היא דווקא השיטה שבה משיטים אותן הדייגים, אנשי האינטה.

החתירה של דייגי המקום היא בעזרת משוט בודד, שיטת חתירה יחודית לאגם אנלה ואין כמותה בעולם. השיט האופייני לדייגי האגם הוא לעמוד על קצה הסירה, על רגל אחת, בעוד הרגל השנייה חותרת במשוט ומשיטה את הסירה ממקום למקום. שייטי האגם, שמניעים כך את סירותיהם, עומדים ומזיזים את המשוט ברגליהם, כשהרגל היא מקור הכוח לחתירה.

השיטה, אם תרצו לנסות פעם, היא להניח את המשוט על שוק הרגל שבאוויר, כשהברך כפופה מעט. כך מתחיל החותר לטלטל את הרגל, שעליה נשען המשוט, קדימה ואחורה במעגלים. בו בעת הוא דוחף את המשוט קדימה וכך מתרחשת תנועת הסירה.

הסירות עצמן, אגב, יעילות מאד ופשוטות. אלה סירות צרות, נמוכות וארוכות. ה"משוכללות" שבהן מצוידות במנועי שתי פעימות, עם מדחף קטן, שממוקם בקצהו של מוט ארוך. אבל מפעם לפעם, שבים גם בעלי סירות המנוע לחתירת הרגל. זה קורה כשהם משייטים במים רדודים במיוחד, במקום בו המדחף עלול להיתפס והמנוע ייפגע.

את הסירות הללו מכינים במשך זמן רב, מעץ טבעי. הן עולות לרוכש המאושר במחיר שנחשב גבוה במדינה הענייה הזו. אצלנו הוא שווה לכמה עשרות שקלים...


הנה חתירת הרגל של הדייגים באגם הקסום אִינְלֶה:

https://youtu.be/0gr23NBvZDM


החתירה עם הרגל של דייגי האינטה שבאגם:

https://youtu.be/WDduB54yrTQ


דיג בעבודה:

https://youtu.be/Fm3lsyVrOo8


סרט תיעודי על דייגי אגם אינלה:

https://youtu.be/mvW6sCiFdpQ?long=yes


ואחד נוסף על משיטי הסירות באגם המיוחד:

https://youtu.be/HDA1OEf_-TE?long=yes

גשר העץ הארוך בעולם נמצא בדרום מנדליי שבמיאנמר. קוראים לו גשר יו ביין (U Bein Bridge), או גשר או-ביין.

אורכו של הגשר הזה הוא 1,200 מטרים. זהו גשר העץ הארוך בעולם והוא נבנה בשנת 1782!

גשר או ביין עשוי מעמודי עץ טיק והוא עובר מעל אגם טאונגטמאן שבמיאנמר (מדינה ששמה היה בעבר בורמה).


הנה מבט אל גשר העץ יו-ביין במיאנמר:

https://youtu.be/DinTdVDa4FI


מהאוויר:

https://youtu.be/B57Z3vQCU4o


מרחוק:

https://youtu.be/YxPGxtJ7qoI


מראות הגשר והמעבר בו:

https://youtu.be/GpgU3k_Mueg


וסיפורו של הגשר המיוחד הזה:

https://youtu.be/yUiI-cp5c28?long=yes

מקורו של נהר המקונג בצ'ינגהאי שבאזור טיבט, בשליטת סין, בגובה 5,224 מטר. הוא עובר במדינות שונות בדרכו לים, כולל מדינות סין, מיאנמר (לשעבר בורמה), לאוס, תאילנד, קמבודיה ואז הוא הוא נשפך לים סין הדרומי שבדלתה שבדרום וייטנאם.

לאורכו של המקונג ערים חשובות, ביניהן ויינטיאן בירת לאוס ובירת קמבודיה - פנום פן.


הנה על המקונג:

https://youtu.be/df4dBY4q9oA


המקונג מהאוויר:

https://youtu.be/ebg-2afYxI4


נהר המקונג בבוקרו של יום:

http://youtu.be/4C2XJpwUW2o


שיט מהיר על המקונג:

https://youtu.be/X3Zr1yP3Rhg

רבים מבחוץ מזהים אותה עם שתיקות מתמשכות ופרישה זמנית מהחיים הרגילים, אבל וִיפַּאסַּאנָה (Vipassana) היא פשוט סוג של מדיטציה בודהיסטית.

הוויפאסאנה, שמקורה בהודו, אינה כת ואין לה את המאפיינים של כת, מה שהופך אותה נגישה ושימושית לכל אדם. בכל מקום ורקע מעידים רבים ממתרגלי הויפאסאנה שהמדיטציה הזו שינתה את חייהם.

כמו כל מדיטציה, הויפאסאנה נועדה להשיג למתרגל שלוות נפש ולהקנות לו את היכולת לנהל חיים מועילים ובעיקר מאושרים. מטרתה להוביל את המתרגלים לאושר אמיתי ולשחרור מלא. היא עושה זאת על ידי שימת לב שיטתית לתחושות הגוף, המחוברות כידוע לחיי הנפש שלנו. מטרה נוספת של הויפאסאנה היא הבנה של האופי המוחלט של מציאות החיים וטיהור ההכרה שלנו מהסבל שבו היא מצויה.

כלומר הדרך לשחרור ולאושר אמיתיים עוברת בשינוי אישי ואת השינוי הזה מייצרת ההתבוננות העצמית וההעלמה המוחלטת של המשקעים הנפשיים השליליים.

אבל אחרי כל הרעיונות הכלליים, לטכניקה הזו אופי מעשי מאוד, מה שמושך אליה לא מעט אנשים. במסע אל השורשים המשותפים של הגוף והנפש, המבוסס בויפאסאנה על חקירה עצמית, המתרגלים ממיסים משקעים נפשיים שליליים ובמשך הזמן והתרגול בונים נפש מאוזנת, אוהבת ומלאת חמלה.

מתרגלי מדיטציית הויפאסאנה חווים את המציאות בחוויה ישירה ואובייקטיבית יותר, של הבנת הדברים כפי שהם ולא כפי שהם מצטיירים בראשנו ובפרשנות הסובייקטיבית שלנו.

במילים פשוטות, ויפאסאנה מאפשרת למתרגלים “לראות את הדברים כפי שהם”. ואכן, לא תתפלאו ודאי לדעת שפירוש המונח הבודהיסטי "ויפאסאנה" בשפת פאלי העתיקה מהודו, הוא "ראיה חודרת" או "התבוננות".

אם נחזור לשתיקות הארוכות של מתרגלי ויפאסאנה, אלה נתפסות לא פעם על ידי הסובבים כסוג של רגיעה או חוסר פעילות. מתרגלי הטכניקה הזו מציינים שאין טעות גדולה מזו. הריכוז המחשבתי והכוונון המודע והעיקבי של התהליכים הנפשיים לדרך הרצויה בוויפאסאנה מחייבים חריצות והשקעה רבה.


#מסורות ויפאסאנה בולטות
היא אמנם נולדה בהודו, אך לוויפאסאנה כמה סוגי או מסורות מדיטציה, שהתפתחו במקומות אחרים במזרח אסיה, דוגמת בורמה. כל מסורת כזו מלמדת תרגול ויפאסאנה מעט שונה ובדגש על דברים שונים. השתיים הבולטות הן:

ויפאסנה על פי אושו - מציעה תרגולי ויפאסנה עליהם המליץ בכתביו אושו, מי שהיה פילוסוף ומיסטיקן הודי ידוע, גם אם שנוי במחלוקת. התרגולים הללו מכוונים ליצירת מודעות רציפה לכל הפעולות שעושה המתרגל במהלך סדר היום הרגיל. את התרגול לפי אושו מבצעים פעמיים ביום למשך לפחות 40 דקות בכל פעם, בדממה מוחלטת ובישיבה. אושו גם המליץ על הליכת ויפאסנה, בה הולכים בדממה ובהליכה מדודה למשך 20 דקות.

ויפאסנה על פי מסורתו של ס.נ. גואנקה - זו מסורת שנולדה לפני 2500 שנים, בימי גוטהמה הבודהה. מדובר בטכניקה שבמרכזה התבוננות בתחושות הגוף. היא השתמרה במשך תקופה ארוכה בקהילה הבודהיסטית של בורמה והיה זה ס.נ. גואנקה שלמד את הטכניקה הזו והפיץ אותה למערב. ואכן, בעולם המערבי היא נפוצה במקומות רבים.


מהי ואיך עושים ויפאסנה (מתורגם):

https://youtu.be/WUU7EjhzbdA


אפילו בבתי סוהר משתמשים בשיטה (מתורגם):

https://youtu.be/bFcMhYIc-IY


ההסבר של פרופ' יובל נוח הררי (עברית):

https://youtu.be/sOJxpW61rFY


רגע חיוך - ויפאסאנה של יהלי שרון (עברית):

https://youtu.be/hebuNRSYLIs


חלק מסרט תיעודי על אסירים קשים שעושים ויפאסאנה (מתורגם):

https://youtu.be/H4VCFkGtX6g?long=yes


וסרט תיעודי על ויפאסנה בכלא (מתורגם):

https://youtu.be/eAJQA8N_MqY?long=yes