כולם יודעים שהמילה האפריקאית "ג'מבו" היא כינוי נפוץ באנגלית ליצורים גדולים, מופעי ענק או לדברים גדולים בכלל. כך למעשה משמש השם ג'מבו לתיאור של מרכזי מסחר גדולים, למתחמים שונים ולרשת שיווק ענקית בעולם.

אבל מהיכן הגיע שם אפריקאי שכזה לכל הדברים הללו?

הכל מתחיל מפיל אחד, אמיתי ומסוים. "ג'מבו" היה במקור שמו של פיל ענקי, אשר נולד באפריקה בשנת 1861 והובא בשנים הבאות לגן החיות של פריז.

די מהר הוא הפך לאטרקציה ענקית. מאוחר יותר, בשנת 1865, הוא נקנה על ידי מנהל קרקס והוצג בלונדון, שם הוא הפך לאחת האטרקציות המרכזיות של קרקס ברנום וביילי.

ההצלחה של הפיל הענקי הפכה את הקרקס שבמופעיו הוא השתתף לעשיר מאוד. היא גדלה עוד יותר כשהקרקס יצא לארצות הברית ועשה סיבוב הופעות של כמה שנים, כשג'מבו הוא הכוכב.

חייו של הפיל הענקי הסתיימו באופן טרגי. זה קרה בתאונת דרכים, כשרכבת בלתי מתוכננת פגעה בו, בעת שהוא הלך על הפסים, בדרך להעמסה על הקרון שייקח אותו למקום ההופעות הבא.

על אף הזעזוע, דאג ברנום, מנהל הקרקס, שמומחה יפשוט את גופתו לשלד ענקי. כך הוא המשיך להציג את ג'מבו גם אחרי מותו, אך כמוצג בקרקס, בתור השלד העצום של הפיל הגדול ביותר בהיסטוריה של הפילים בשבי בני אדם.

מכאן התפשט השם הציורי "ג'מבו" וכך הוא הפך באנגלית היומיומית למעין שם נפוץ, מילה נרדפת לדבר ענקי. מאז השם ג'מבו משמש בשיווק ובמסחר, יזמים קוראים על שמו קניונים, רשתות מסחר, מתחמי ענק, בתי קולנוע, הפקות במה גדולות ועוד.

מעניין, אגב, שהשם ג'מבו נובע ככל הנראה מטעות בהיגוי של אחת משתי מילים בסוואהילית. הראשונה האפשרית היא המילה JUMBE, שמשמעותה "צ'יף". השנייה נהגית כ-Jambo ופירושה "שלום".


הנה קיצור סיפורו של ג'מבו:

https://youtu.be/CGhesVh8tV4


על מותו מפגיעת הרכבת:

https://youtu.be/pSUM5gInOv4


וסרטון תיעודי קצר על בפי הגדול ביותר שהוחזק בשבי:

https://youtu.be/Z1YdJcUYhig?long=yes

אונומטופֵיָה (Onomatopoeia) או אונומטופאה, ובעברית: מִצְלוֹל או תצליל, היא מילה שהצליל שלה מחקה את הדבר שהיא מייצגת.

ייצוג של המשמעות של מילה או את הצליל שבטבע על ידי המילה, מקובל בשפות רבות. בין המילים המכפילות את הצליל הטבעי המקורי ניתן למצוא בעברית מילות טבע, רובן אגב מתייחסות לקול, כמו צפצוף, טפטוף, ציוץ, פטפוט, רשרוש, קשקוש, גמגום, פקק, כפכף וכדומה. באנגלית יש מילים כמו Boom, Drip ו-Splash שהן מילות אונומטופיאה.

פעם, כשהאדם הקדמון החל להשתמש במילים והתפתחה השפה הקדומה, הכי טבעי היה להמציא מילים שמזכירות את מושאן. אם אמרת 'זמזום' הרי שברור היה מהצליל של המילה למה כוונתה והיא הייתה מאד שימושית. בהמשך, ככל שהשפה נעשתה מופשטת וסימלית, שימוש במילים כאלה היה אולי פחות נחוץ, אבל יופיין נשמר ותמיד נשמרו בשפות השונות מילים שחיקו צלילים בטבע ומשמעויות שכאלה. באמנויות היפות כמו ספרות, פואטיקה (שירה) ורטוריקה, הן המשיכו לככב...

וזו לא רק מילה בודדה בהכרח. אונומטופיאה יכולה להיות גם צירוף מילים שצלילו מחקה משמעות כזו. כך למשל המילה 'פינג פונג' או אפילו צליל דריכת הנשק שבשמו של הארגון הגזעני והאלים 'קו קלוקס קלאן'.

מקור המילה אונומטופאה הוא מיוונית, בה משמעות הפועל "אונומטופיאו" הוא 'ליצור שמות'.


הנה האונומטופיאה באנגלית:

https://youtu.be/kAYGa3Lvlq0


שיר על אונומטופיה:

https://youtu.be/f1b5kCvVBo8


כך מציגים את המילים הללו לילדים במוזיאון בית התפוצות:
https://youtu.be/i5O_207-Jns


והנה סרטון שמציג כיצד מתארות מילים כאלה את הצליל:

https://youtu.be/ES0KA_o3378?long=yes

מקור המילה אוקיי לא ברור לחלוטין. הסברה הנפוצה היא שמקור המילה הוא בדיווחי הטייסים בתקופת מלחמת העולם השנייה, כשהאותיות O.K. סימלו את המילים "אפס הרוגים" (O בשביל אפס, K בשביל killed). הבעיה היא שהביטוי OK היה נפוץ זמן רב לפני המצאת המטוסים ומכשירי הקשר. גם תיאוריות אחרות לא נראות סבירות מדי.

מסתבר שמחקר מעמיק של פרופסור אלן ווקר ריד גילה שהמקור האמיתי הוא כפי הנראה אופנה של כתיבה בקיצורים משובשים, קצת כמו שעושים בצ'אטים של ימינו, אלא שהאופנה הזו שררה בארה"ב של תחילת המאה ה-19. אחד השיבושים החמודים והיחיד ששרד כמעט 200 שנה הוא OK בשביל "הכל בסדר", או באנגלית משובשת Oll Korrect במקום All Correct.

אז זהו, לא טייסים ולא מלחמה אלא כמה עיתונאים וכותבי הומור שהחליטו לשעשע את עצמם ויצרו את אחד ממטבעות הלשון הכי פופולאריים בעולם!


על מקור המילה OK ושלל ההשערות האחרות:

https://youtu.be/1UnIDL-eHOs

אחד הדברים המופלאים בתרבות האנושית הוא העוצמה של הפשטות. אנחנו מעריכים אותה בעיקר כשאנו נתקלים בחומר מסובך מדי, בשפה גבוהה מדי, או בכתיבה פתלתלה ומעמיסה, שאתם בטח הייתם קוראים לה "חופרת"... אז איך עדיף לכתוב? - אתם כבר יודעים, כי קראתם את הכותרת. כיתבו פשוט!

כדאי להתאים את הכתיבה לקהל היעד שלכם. אם קהל היעד הזה הוא כולם אז חשוב מאד לכתוב פשוט. אם אינכם כותבים לפרופסורים ודוקטורים, אז אל תשתמשו במילים מסובכות. ברוב המקרים הן לא מעידות שאתם חכמים, אלא שאתם הרבה פחות חכמים מכפי שאתם חושבים שאתם...

מצד שני, רבים מהפרופסורים והאנשים המשכילים, או לפחות החלק הטוב שבהם, לא מת על יותר מדי מילים גבוהות, לא מובנות, בכתיבה, שרק הם יוכלו להבין. גם הם יעריכו אתכם הרבה יותר אם תכתבו פשוט ומובן. הרבה אנשים מסתתרים מאחרי מילים גבוהות והיום פחות מתמיד. המילים הגבוהות נראות כמו משהו שאפשר להסתתר מאחוריו. אבל האמת שהן הרבה פחות יפות לכם.

ועוד דבר - אוסקר וויילד אמר פעם ש"היו עצמכם, כי כל השאר כבר תפוסים..." - אז אל תכתבו כמו מישהו אחר שאתם מכירים, אלא מצאו את הדרך והפשטות היפה שלכם. גם אם לא תהיו הכי טובים בעולם, וסביר שכך יהיה, לפחות בהתחלה, היו אתם ומשם תוכלו ללכת ולהשתפר ולהיות יותר ויותר טובים. בקיצור, נסו לפתח סגנון אישי בכתיבה שלכם ותקבלו הרבה יותר הערכה מכולם. חקיינים יש הרבה. הרבה מדי.


הנה הסברים נוספים לסיבה שטוב לכתוב פשוט:

https://youtu.be/Dz8E8UOBFJQ?t=10s

היום, יום העלאת הערך, הוא ה-7102017. הביטו טוב במספר. רואים משהו מעניין? - נכון. ניתן לקרוא את המספר משני הכיוונים שלו.

לתופעה הזו קוראים פלינדרום (Palindrome). פלינדרומים הם מספרים, מילים או משפטים, או כל דבר אחר כתוב, שניתן לקרוא מההתחלה אל הסוף ומהסוף להתחלה והוא זהה לחלוטין.

יש לא פעם פלינדרומים בתאריכים. שנת 2002, למשל, הייתה פלינדרום. כי יש גם בה רצף של ספרות או אותיות הזהה משמאל לימין לזה של הרצף מימין לשמאל.

האם במשפט כמו "ילד כותב בתוך דלי" יש פלינדרום? - בדקו נא... ומה לגבי המספר 6345436? או המילים העבריות "מכיתותיכם" וגם "ויתומותיו"? - האם אלה פלינדרומים?

גם ביהדות השתעשעו בפלינדרומים כמו "אבי אל חי שמך למה מלך משיח לא יבא?" או "פרשנו רעבתן שבדבש נתבער ונשרף" - שהמציא רבי יונתן אייבשיץ. כאן יש רצף של אותיות דווקא, שהוא זהה מימין לשמאל לזה של הרצף שמשמאל לימין. במילים בודדות יש המון פלינדרומים. התוכלו למצוא כמה בעצמכם? - מילים כמו "שמש" או "אמא"?

מקור המילה הוא בכלל מיוונית, שבה פַּלִין פירושו "שוב", או "הפוך" ודרוֹמוֹס הוא "כיוון".

אז לסיום, קבלו שיר פלינדרומי, או שכולו פלינדרומים, פרי עטו של המשוררת החכמה ויקי פדיה:

מִי לִימֵד מִילִים?
יֶלֶד כּוֹתֵב בְּתוֹךְ דְּלִי.
אֲרוֹן קִיר הָיָה רֵיק נוֹרָא.
רֶבַע הַלַּיְלָה עָבַר.
מִי אָמַר שֶׁיֵּשׁ רַמָּאִים?


מטלה יצירתית
===========
האם תוכלו להמציא משפט פלינדרום בעברית?


הנה הפלינדרום, כפי שהוא מוסבר על ידי תלמיד:

https://youtu.be/_DG-Csugbvk


מספרי רישוי פלינדרומיים:

https://youtu.be/5s9F67yKOwQ


שיר פלינדרומי שיצר עורך הסרטון:

https://youtu.be/EhajVNR4hcc

הראשונים שהשתמשו במילה "אלכוהול" היו הערבים. מקור המילה אלכוהול הוא ככל הנראה במילה העברית "כחל". אבקת הכחל ששימשה בעולם העתיק לאיפור העיניים וכאמצעי ריפוי לעיניים. משם התגלגלה המילה לערבית בשם "אלכחל", שמתאר אבקה טחונה או תמצית.

סוחרים ערביים שהגיעו לאירופה בסביבות המאה ה-6 הביאו עימם את המילה "אל כוהל" וההשפעה הערבית על אירופה גרמה לכך שהמילה התגלגלה סופית ל"אלכוהול" בשפה הלטינית.

הפרדוקס ההיסטורי שדווקא הערבים, לפחות המוסלמים שבהם, אינם שותים אלכוהול. זאת בשל איסור דתי על משקאות אלכוהוליים, שהטיל הנביא מוחמד על המאמינים בדת האיסלאם.


הנה תולדות האלכוהול (מתורגם):

https://youtu.be/y5XEwTDlriE


משמעות המילה אלכוהול:

https://youtu.be/b_WF--Wt9-w


ואיך האלכוהול עלול לגרום לנו לשיכרות (מתורגם):

https://youtu.be/gCrmFbgT37I

אוכל מנחם (Comfort food) הוא אחד הביטויים הכי מרתקים בעולם. טוב, לא ממש, אבל שומעים אותו בשנים האחרונות כל כך הרבה בטלוויזיה, עד שנדמה לרגע ש"כולנו זקוקים לנחמה"... ורצוי עם צלחת מלאה מולנו.

פלא שעוד לא כתבו על זה שיר.

כי בינינו ובלי קורט של ציניות, איך מזון יכול לנחם? האם מדובר באנשים שגם קרה להם אסון והם גם רעבים? - הרי עד הטלוויזיה רובנו לא שמענו את הביטוי הזה.

אבל אוכל מנחם מוגדר כמאכל שמאפשר לאדם להרגיש טוב יותר. האוכל הזה, כשמו כן הוא - מנחם אדם הזקוק לנחמה. אדם כזה, מבואס, אתם יודעים, אדם כזה מתנחם באוכל. אם זה בזכות ערכו הנוסטלגי של המאכל (ערך נוסטלגי ליחיד או לתרבות שלימה) או בזכות הערך הסנטימנטלי שלו, שזה די דומה אבל לא נורא.

בטלוויזיה משתמשים כל כך הרבה בצירוף הזה ובצירופים קשורים, כמו "מנה מנחמת" או "מזון מנחם", או "ביס מנחם" ו"מרק מנחם", אבל בחיים עצמם אין ביטוי לקיומו של העניין הזה, של הנחמה הקולינרית הזו. נתערב שאף אחד לא שמע את סבתא שלו מכריזה ש"המנה הבאה תהיה מנה מנחמת..."

דומה שהרעיון של אוכל כזה הומצא במוחו של שף או בשלן בתכנית בישול כלשהי, ברגע של התפייטות טלוויזיונית חביבה ומשם זה כבר קיבל חיים משלו. אבל זה לא המקרה. הבטוי הזה, שהיום כל שופט ריאליטי או סו-שף משתמשים בו בנסיבות כאלה ואחרות, נולד כבר בשנת 1966. זה היה במאמר בעיתון "פאלם ביץ' פוסט" שצוין אז ש"מבוגרים המצויים בלחץ נפשי גדול נוטים לאכול אוכל שנהוג לכנות "אוכל מנחם".

לפי המאמר, מדובר במזון שקשור בביטחון של הילדות. דוגמאות נותנים שם בדמות הביצה הקלה של אימא או מרק העוף הביתי שנהגה אימא להכין."

במקומות שונים בעולם קושרים את הביטוי למזונות ביתיים ונוסטלגיים כמו מרק צח, פירה ופאי תפוחים. אצלנו בישראל אלה חמין, או קוסקוס וכמובן מרק עוף אמיתי.

אלו סוגי מזון שנחשבים למרגיעים של רגשות שליליים ומגבירים את הרגשות החיוביים. הם עושים זאת בקסם הזה של החזרה, לכמה דקות, לחמימות של אימא'לה ולבית הילדות שלנו. אח, הנחמה יכולה להיות כה טעימה...

ולא, גלידה היא לא אוכל מנחם, גם אם אוכלים אותה ובוכים מול הטלוויזיה. וזה מתחזק כשלומדים שכיום יש מגמה מדעית לקשור אוכל מנחם להשמנת יתר חולנית ואף להתמכרות לזלילה. אז תתנחמו, אבל אל תאכלו אכילה רגשית. פרטים בערך אחר בנושא.


הנה הסיפור הזה של אוכל מנחם (עברית):

https://youtu.be/Zwv_kpcYf4k


אוכל מנחם ביפן שבשבילו מוכנים היפנים לעמוד בתור של שעתיים!

https://youtu.be/Q2QCvORjBYk


ומה קורה כשהאוכל מנאכס דווקא? - הסצנה המפורסמת מצ'ארלי וחצי (עברית):

https://youtu.be/i0Sduu9TT74

ברק אובמה, מי שלימים יהיה נשיא ארצות הברית, הוא אחד מהנואמים הטובים בהיסטוריה. מדובר באדם שהוא נואם בעל כישרון טבעי. אוראטור קוראים לאדם כזה, כלומר אדם שהוא נואם מומחה.

בקמפיינים הפוליטיים שלו נאם אובמה נאומים רבים, אבל כל המומחים מסכימים שנאום אחד היה הנאום המשפיע והחזק שנתן בחייו.

זה היה הנאום של הסנטור הצעיר אובמה, בחור שמרבית המצביעים בועידת המפלגה הדמוקרטית בשנת 2004 כלל לא הכירו ולא ידעו עליו דבר. בו הוא הציג את הניתוח שלו והדרך שבה הוא רואה את אמריקה.

אבל הוא הפליא להציג בנאום שכתב את עצמו ואת סיפורו שלו, סיפור ייחודי של בן לאב מאפריקה ולאם מאמריקה. הוא נגע בחלומות של הוריו על ארצו כמשולבים בסיפור המופלא של אמריקה עצמה וכעוברים מהוריו שלו אל שתי בנותיו.

הוא אמר שם, בין השאר, את המשפט המכונן:

#"זו הגאונות האמיתית של אמריקה. אמונה. אמונה בחלומות פשוטים, התעקשות על ניסים קטנים. ואחיי האמריקנים, דמוקרטים, רפובליקנים, עצמאיים, אני אומר לכם הלילה: יש לנו עוד עבודה לעשות!"

("That is the true genius of America, a faith. A faith in simple dreams an insistence on small miracles. And fellow Americans, Democrats, Republicans, Independents, I say to you tonight: We have more work to do.").

בנאום הזה הוא הצליח למשוך את תשומת לב הבוחרים האמריקאים ולהפוך מאלמוני שחור למתמודד רלוונטי במרוץ לנשיאות, מי שיתחיל שנתיים אחר-כך מירוץ שבו יהפוך למתמודד שינצח ברוב מוחץ ויהפוך לנשיא, מהנערצים שאמריקה ידעה.

נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".



הנה הנאום של אובמה בועידת המפלגה הדמוקרטית ב-2004 וניתוח שלו:

http://youtu.be/OFPwDe22CoY


וכאן הוא עונה תשובה גאונית ודעתנית על המבקרים שאמרו עליו שרק במילים הוא טוב:

http://youtu.be/LgrL5NO07lI


ועדיין גם אובמה חושב תוך כדי נאום.. רק נואמים מצויינים יכולים להיות כל כך לא מושלמים. הנה יותר מ-7 דקות של השהיות מביכות, מתוך שלל נאומים:

http://youtu.be/Qp0hU1THjuc


והנאום המיתולוגי של ד"ר מרטין לותר קינג ג'וניור, שאי אפשר שלא להשוותו אליו:

https://youtu.be/I47Y6VHc3Ms