» «
מצלמת וידאו
מתי נולדה מצלמת הווידאו?



טכנית, מצלמת הווידאו (Video camera) הומצאה בשנות ה-30, על ידי ג'ון לוגי ביירד, שפיתח את מצלמות הווידאו המוקדמות ביותר. הוא התבסס על דיסק מכני, ששידורים ניסיוניים נערכו בו כבר מ-1918 ועד 1930.

במהלך השנים נבנו מכשירים אלקטרוניים שהתבססו על מצלמת הווידיאו הזו, ביניהם בלטו האיקונוסקופ של ולדימיר זבוריקין ומנתח הדימויים של פילו פרנסוורת '. הללו הלכו והחליפו את המצלמה שפיתח ביירד, אבל זה עדיין היה רחוק מלהיות משהו משמעותי, בעיקר מכיוון שמצלמות וידיאו המוקדמות הללו התבססו על סרט הקלטה.

תולדות מצלמות הווידאו רצופים בניסיונות להגיע להבשלה ולמוצרים נפוצים והצלחה מסחרית, אך העובדה שזו הייתה טכנולוגיה ששמרה אותות אנלוגיים על סרטי וידאו, הכשילה את המצלמות הגדולות והמסורבלות הללו. השינוי חל בשנת 1983, כשיצאה לשוק טכנולוגיה חדשה ומבוססת קלטות וידאו להקלטה, ישירות מהמצלמה.

הייתה זו מצלמת ה Betamovie BMC-100P של חברת Sony, שיכולה להיחשב למצלמת הווידאו (camcorder) הפופולרית הראשונה בהיסטוריה. היא הקליטה על קלטות בפורמט המצוין Betamax, אך ללא אפשרות להקליט שמע.

בשנת 2006, כשההקלטה הדיגיטלית הפכה לשיטה הנפוצה, הוחלפו הקלטות באמצעי אחסון דיגיטליים כמו קלטות microDVD קטנות ודי מהר לזיכרונות פלאש פנימיים וכרטיסי זיכרון SD.

כך הגיעה מצלמת הווידאו הראשונה בהיסטוריה לעידן של מצלמות וידיאו המשלבות מצלמה ומכשיר וידיאו מלא, כלומר התקן הקלטה והצגה של חומר וידאו מצולם. השימוש בהן נע מהפקות טלוויזיה, דרך סרטים ביתיים, צילום של חדשות ועיתונאות ועד לצרכים מקצועיים ומסחריים לשוק הפרסום והמוסיקה.

בשנות ה-10 של המאה ה-21 נוצרו מצלמות וידאו דיגיטליות עם צילום של 360 מעלות, המציגות ומאפשרות צילום לצרכים של יישומי מציאות מדומה.


הנה מצלמת הווידאו:

https://youtu.be/IYOXGjS9NRo


מצגת של ההיסטוריה של מצלמות הווידאו:

https://youtu.be/QqISi8wAeSE


מצלמות הוידאו האולפניות הן כבדות במיוחד:

https://youtu.be/mQXrWz0Nx1E


ומצלמות הווידאו 4K של ימינו:

https://youtu.be/6YS-v-mRoAs?long=yes
מקליט וידאו
מי המציא את מכשיר הווידאו?



מכשיר הווידאו (Videotape recorder) הומצא ב-1951, על ידי צ'ארלס גינצבורג וצוות בראשותו, בחברת אמפקס (Ampex Corporation).

החברה, שפיתחה את הווידאוטייפ הראשון, או ה-VTR (ראשי התיבות של Videotape recorder), הצליחה לבנות ב-1951 את מכשיר הווידאו טייפ הראשון, שהקליט תמונות ומראות מהטלוויזיה. הטכנולוגיה של מכשיר ה-VTR אפשרה לו לתרגם את התמונות והתנועה מהטלוויזיה, לאותות אלקטרוניים שאותם איחסן על סרטים מגנטיים.

המכשיר הראשון של החברה יצא לשוק בשנת 1956 ונמכר במחיר של 50,000 דולר. 15 שנה לאחר מכן, בשנת 1971, הוציאה חברת סוני את מכשיר הווידאו הראשון שהתבסס על קלטות ולא על סרטים רגילים ומגושמים. מכשיר זה נקרא בארצות הברית VCR, ראשי תיבות של "מקליט וידאו לקלטות" (VCassetteR או Video Cassette Recorder).



הנה הווידאו הראשון ב-1958:

https://youtu.be/0f1GDQDB0Ss


ממנו התפתח זה:

https://youtu.be/zHDU1wXw1sU


וסרט תיעודי על המצאת מכשיר הווידאו:

https://youtu.be/hwt26VPO9tw?long=yes
שיחות וידאו
איך התפתחו שיחות הווידאו ואיך הן עתידות להיראות?



שיחות וידאו (Video calls) מתקיימות בימינו בכל יום ברחבי העולם מיליוני פעמים. הרעיון אינו חדש ומכשירים כאלו כבר נוסו במכשיר הווידאו פון שפותח בשנות ה-50 של המאה הקודמת.

כמובן שהטכנולוגיה של היום, זו המבוססת על רשת האינטרנט, היא הבשלה והאמינה ביותר. תוכנת סקייפ המצליחה היא המוצר הבשל והמצליח ביותר בשיחות וידאו להמונים. תוכנת הזום (Zoom) של עידן הקורונה המחישה עד כמה שיחות ועידה יכולות לשמש בתכנון נכון גם את עולמות החינוך, העסקים והניהול ואפילו בתנאי משבר וריחוק חברתי.

בתחום העסקי שיחות הווידאו הן בעיה משמעותית הרבה יותר. החל מנושא הפרטיות, או ליתר דיוק הסודיות, כמו גם בשל הצורך לנהל שיחות ללא עיכובים גדולים במשך הזמן שהווידאו עובר בין המשוחחים והצורך בשיחות מרובות משתתפים - בתקופת הקורונה למדנו שכל אלה הופכים את שיחות הווידאו הארגוניות לנושא נפרד ומורכב אף יותר.

בעתיד ניתן יהיה לנהל שיחות בארבע עיניים וישיבות עם אנשים שנמצאים בארצות אחרות באותה הקלות שבה פוגשים חבר מהבניין הסמוך. אחת הטכנולוגיות המעניינות שמבטיחה זאת היא הטלפרזנס (Telepresence), תחום שבו ייראו משתתפים שמצויים בחו"ל ובמרחקים של אלפי קילומטרים, כאילו היו בחדר.

כבר היום מדובר על שילוב של הולגרמות של משתתפים רחוקים בחדר, בישיבות ואפילו במפגשים משפחתיים. מצלמת וידאו באיכות גבוהה וקידוד מיוחד המאפשר העברת נתונים מהירה ואיכותית יאפשרו את הצפייה המדוברת בהולוגרמות של משתתפים הנמצאים מעבר לים, בשידור חי ונוכח מתמיד.

כבר היום ובהמשך לגילויים שסיפק לתעשיה עידן הקורונה, מפתחות חברות שונות חדרי ישיבות וירטואליים ומבוססי הולוגרפיה, שיאפשרו שיחה טבעית משיחת וידאו של ימינו. ההבדל המהותי יהיה שבמקום לראות את הפרטנרים שלכם לפגישה או לישיבה על המסך בשיחת וידאו, תראו אותם נכנסים לחדר ויושבים אל מול השולחן שלידו גם אתם יושבים.

צריך יהיה כמובן להתגבר על חסמים כמו רוחב הפס הנדרש על מנת שנקבל תמונה תלת מימדית ברורה, המתעדכנת בזמן אמת. נדרשת לכך מהירות של לפחות פי 200 מהמהירות המקסימלית שמתאפשרת כיום בשידור וידאו דרך האינטרנט בעולם.

יהיה גם צורך בשיפור והוזלת התשתית להצגת התמונה ועיבודה בזמן אמת. לשם כך דרושים מעבדים חזקים וכרטיסים גרפיים משופרים. נכון לעכשיו ההולוגרמות שמציגות דמויות ממרחקים, בעיקר מזמנים שלא ישובו עוד, יוותרו נחלתם של כוכבי פופ מתים ועשירי עולם שמחזיקים לשם כך צעצועים טכנולוגיים יקרים להחריד.


הנה שיחות הווידאו של עידן הקורונה ומהי בעיית איכות הצליל בהן (עברית):

https://youtu.be/kUsE9bf_6gY


בשנות ה-60 פותח הפיקצ'ר פון שכמעט הבשיל:

https://youtu.be/WzdCKBZP4Jo


מכשיר וידאופון משנות ה-90:

https://youtu.be/HRLv3N7Fa5E


טכנולוגיית שיחות וידאו של ההווה:

http://youtu.be/TV7M0Kluyp4


תוכנת סקייפ שבה משוחחים בוידאו עם מי שרוצים והיא אפילו מתרגמת (עברית):

http://youtu.be/LKB3FdgjexU


מסכי העתיד השקופים מבטיחים לאפשר למשוחח להיטמע בחדר:

https://youtu.be/pD692WIY1m0


והנוכחות-מרחוק, הטלפרזנס, של ההווה והעתיד:

http://youtu.be/A0r4Ers-58g
מצלמת 360 מעלות
מהי מצלמת 360 מעלות?



מצלמת 360 מעלות היא מצלמה המאפשרת יצירת תמונה או סרטון היקפיים, המציגים את כל מה שקורה מסביבה.

צילום של תמונה ב-360 מעלות התבצע בעבר על ידי מערך מצלמות וכיום על ידי מצלמה אחת הכוללת מספר חיישנים המצלמים מסביב לה.

בניגוד למצלמה רגילה שבה בוחר הצלם נקודת מבט בעת הצילום, מצלמה כזו מייצרת תמונות היקפיות או סרטונים היקפיים, כך שאפשר להביט בהם אל כל הכיוונים. כך למעשה הצופה הוא שמחליט בכל רגע על נקודת המבט שמעניינת אותו ועל הפריים הנכון. באופן מסוים הוא "הופך" לעיניה של הדמות בסרט.

בכך שהיא מעניקה לצופים הזדמנות לחוות את סרט מכל זווית צפייה, מאפשרת מצלמת ההיקף התבוננות לכל הכיוונים וחוויה של מעין היטמעות במציאות. מצלמות כאלה הופכות כיום לפופולריות ומאפשרות לצלם סרטונים שצופים בהם במשקפי מציאות מדומה.


הנה הצילומים במצלמות 360 מעלות:

https://youtu.be/nt1I5inXE4I?t=17s


הנה התחומים שבהם ניתן לצלם להשתמש במצלמות כאלה:

https://youtu.be/3dhFr6U4dY8


כך משווקים אותן:

https://youtu.be/hWd3U0sQxbc

מכשירי וידאו

Betamax
איך הפסידה סוני לקלטות ה-VHS במלחמת הפורמטים?



עולם התעשייה ידע לא מעט מאבקי פורמטים או סטנדרטים. מאדיסון נגד טסלה, על פורמט רשת החשמל האמריקאית ועד למאבקי מידות ומשקלות בין אימפריות ומעצמות תעשייתיות, לא פעם נאבקים כוחות חזקים על הכתבת התקן בשוק שלהם.

אחד העימותים המסחריים המעניינים של העידן המודרני היה מלחמת הפורמטים (Flared pants) או הסטנדרטים, של עולם הווידאו בשנות ה-70 של המאה הקודמת.

המאבק התנהל בין פורמט קלטות ה-Betamax שפיתחה חברת Sony ובין קלטות ה-VHS של מתחריה. הספוילר בו נפתח כאן הוא שהפחות טוב משניהם ניצח. המעניין הוא כיצד זה קרה.

מלחמת הסטנדרטים בין ה-VHS ל-Betamax נולד לקראת סוף שנות ה-70' ותחילת שנות ה-80' של המאה העשרים. אבל הוא נולד בשנת 1973, כשהוצג הדגם הראשון של קלטת הוידאו VHS, על ידי שני מהנדסים מחברת JVC. זה קרה ממש במקביל לפיתוח של חברת Sony מאותה שנה. סוני פיתחה אז אבטיפוס של קלטת וידאו משלה, שנקראה בטאמקס (Betamax).

אגב, מעניין לדעת שסוני היא גם זו שפיתחה במקור גם את ה-VHS. אבל היא העדיפה להתרכז בפורמט הנוסף שפיתחה, פורמט קלטות ה-BETAMAX. הוא נראה לה עדיף על פני ה-VHS הנחות ממנו באיכותו. כך החליטו בסוני למכור את הזכויות על פורמט ה-VHS לחברת JVC.

בתחילה נראה היה ששני סוגי הקלטות חיים, זה בצד זה, בלי צורך דחוף להכריע מי ישלוט בשוק הווידאו הצעיר. אבל הכל השתנה כשמשרד התעשייה היפאני, זה שקובע לשני המפעלים המצליחים והיפאניים הללו, החליט שתעשיית האלקטרוניקה תצטרך להסכים על אחד מהפורמטים הללו.

חברת JVC, יצרנית ה-VHS בשלב ההוא, התארגנה במהירות וגייסה חברות ענק חשובות שיתמכו בפורמט שלה. כך מצאה עצמה חברת Sony עומדת אל מול קבוצת חברות ענק יפאניות אחרות, כמו פנסוניק, מיצובישי, שארפ ואחרות, שכולן תמכו ב-VHS.

איך שוכנעו הללו להצטרף לפורמט הנחות, אתם שואלים? - ובכן, חברת סוני עשתה במקור טעות קטנה, שבהמשך תהפוך למשמעותית. המהנדסים שלה פספסו את הפרט הקטן שבדיעבד יקבע את תבוסתם. הפרט הזה היה שקלטת ה-Betamax הקומפקטית והנוחה לאיחסון לא יכולה לאחסן וידאו באורך של יותר משעה וחצי. היצרנים האחרים הבינו את מה שסוני לא הבינה בזמן - מרבית סרטי הקולנוע לא יוכלו להישמר על קלטת וידאו אחת, אם זו תהיה בטאמקס. ה-VHS הגדולות והמסורבלות, לעומתן, החזיקו שעתיים ויותר של סרט וללא בעיות. כולם העדיפו קלטות שיתאימו לצרכנים באורכן ולא קיבלו את הרעיון שסרט יישמר על יותר מקלטת אחת. סוני הימרה על הניידות, או במילים פשוטות קלטות קטנות יותר, בעוד JVC הימרה על משך הקלטה, גם אם המחיר הוא סירבול ואיכות פחותה. האחרונה ניצחה.

זה הכריע את המאבק ומכאן יהפוך לסטנדרט דווקא הפורמט המוגבל יותר, פורמט ה-VHS. בתוך שנים אחדות הוא הפך לפורמט הנפוץ ביותר בתחום הוידאו הביתי. קלטות ה-VHS ישלטו בשוק הביתי עד לתחילת שנות ה-2000, כשפורמט חדש, ה-DVD, יתחיל להיכנס לתחום של הווידאו הביתי.

איכשהו נאלץ משרד התעשייה היפני לוותר על הרעיון של פורמט אחד, אבל הקואליציה שגיבשה JVC כבר עשתה את שלה. סוני המשיכה אמנם לייצר את מערכות הבטאמקס, אבל אלה הופנו לשוק אחר.

סוני פנתה לרשתות הטלוויזיה ברחבי העולם והציעה את הפורמט שלה, לצרכי שידור. אצל אלה הייתה האיכות חשובה מאד והן החליטו לאמץ את פורמט ה-BETA של סוני, שעלה באיכותו על פורמט ה-VHS. כך יוולד פורמט חדש שיותאם לצרכי שידור. סוני קראה לו Betacam, שם שקרוב לפורמט ה-Betamax המובס בשוק הפרטי.

ואגב, אל תרחמו על חברת Sony. היא הרוויחה מהפורמט המקצועי, לפי מומחים בתחום, הרבה יותר כסף ממה שהייתה מרוויחה מהתמקדות בשוק הצרכני, זה של קלטות ה-Betamax.


הנה סיפורה של מלחמת הפורמטים בתחום הווידאו:

https://youtu.be/ddYZITaxlTQ


והשוואת איכות בין שני הפורמטים הללו:

https://youtu.be/_oJs8-I9WtA
מכשיר וידאו
איזו מהפכה יצר מכשיר הווידאו בשנות ה-70?



המצאת הווידאו, בשלהי שנות ה-70 של המאה הקודמת, הייתה מהפכה של ממש. אנשים החלו לקנות את מכשירי הווידיאו הגדולים והלא ממש זולים, מכשירים שניגנו קלטות, אז קראו להן "קסטות", שהכילו סרטים ותכניות טלוויזיה.

הקלטות השחורות והעבות הללו הפכו לפתע למרכז חיי הבידור המשפחתי. כמעט בכל סלון בעולם המערבי ישבה אז משפחה וצפתה בסרט או פרק מסדרה, שהוקלטו על קלטת VHS, קיצור של Video Home System.

המשמעות הנוספת של הקלטת הייתה שלפתע ניתן היה להקליט עליה תכניות טלוויזיה, סרטים או מופעים שהוצגו בטלוויזיה. כך אפשר היה לצפות בהם כשרצית ולא להיות כבול ללוח הזמנים שהכתיב לוח השידורים של הערוץ בו שודרו התכנים הללו.

והמהפכה החברתית הייתה עוד יותר גדולה, כי ניתן היה להשאיל קלטות לאחרים. כך החלו אנשים להקליט סרטים ולהשאיל ולשאול אחד מהשני. בצד המסחרי החלו ספריות וידאו מסחריות להשאיל סרטים בתשלום והחגיגה הייתה גדולה.

לא פחות מרגשת הייתה היכולת שאפשרו קלטות הווידאו, לצפות בסרט שוב ושוב ומבלי לשלם יותר. בני הדור הנוכחי לא מבינים את יוקר המחיה ששרר בעולם שלפני הווידאו בתחום הקולנוע. עד אז נדרש תשלום שוב ושוב לבית הקולנוע, כדי לצפות בסרט שכבר ראית.

הזוי? - זה עדיין כך, אלא שכיום הקולנוע הוא אופציה ולפני עידן הווידאו טייפ הוא היה מאסט.

כך או כך, מעתה ניתן היה להעתיק סרטים, להקליט אותם מחבר או מהטלוויזיה. על הדרך יוליד הכיף של לשמור ולצפות בסרטים מספר פעמים לא מוגבל את מה שיהפוך מושג חדש בתרבות הפופולרית - "סרטי פולחן". אלו סרטים שבהם אנשים צפו עשרות פעמים, עשו זאת ביחד ולא פעם דקלמו את הטקסטים בעל פה, מרוב צפיות.

בכל מקרה, מכשירי הווידיאו הגדולים בסלון הפכו לסמל סטטוס, גם ואולי אף במיוחד בישראל - מדינה קטנה ולא עשירה, עם ערוץ טלוויזיה אחד, שעד לא מזמן שידר רק בשחור לבן...

הדגם הראשון של קלטת הווידאו הוצג עוד בשנת 1973. פיתחו אותו שני מהנדסים בחברת JVC. אלה היו קלטות ה-VHS. הן היו גדולות ומסורבלות, אבל הציעו מעל שעתיים ויותר של סרט. לקח להן כמה שנים אבל בהדרגה הם נכנסו כמעט לכל בית.

בשלב מסוים פיתחה חברת Sony, מובילת שוק האלקטרוניקה הבידורית של אותה תקופה, פורמט קלטות מתחרה שנקרא Betamax. במהרה החל להתנהל מאבק מסחרי בין בטאמקס ובין קלטות ה-VHS, שהיו הפחות מוצלחות מבחינה טכנולוגית אבל הצליחו להשתלט על השוק והפכו לבסוף לסטנדרט של הווידאו הביתי.


הנה מכשיר הווידאו של פעם בעיני ילדים של היום (מתורגם):

https://youtu.be/kesMOzzNBiQ


כך הוא פעל:

https://youtu.be/r38nVmxBfvM


הסיפור המלא והמפורט של מכשיר הווידאו:

https://youtu.be/rjDX5ItsOnQ


ובחיוך - פעם לקנות מכשיר וידאו כזה עלה המון כסף ויצר דילמות מוסריות כמו של ג'ורג' מהסדרה "סיינפלד" (מתורגם):

https://youtu.be/UUTfNk6ofdY
וידאו
איך צפו פעם בווידאו?



פעם, כשהאינטרנט עוד לא היה קיים, ראינו סרטים בצורה קצת משונה. היו אז קלטות שעליהן היינו מקליטים סרטים ותכניות מהטלוויזיה.

אם רצינו לראות סרטים "מבוקשים" או "חדשים" היינו הולכים לספריית הוידאו המקומית ושוכרים את הקלטות עם הסרטים ל-24 שעות.

אחרי שראינו את הסרט, היינו חייבים להחזיר אותו לאחור ("להריץ אחורה"), אחרת היו קונסים אותנו בספריית הוידאו והקנס, ללא ספק, מרתיע.

אחר כך באו תקליטורי ה-DVD, קלטות הווידאו הלכו ונעלמו, אחריהם הגיע האינטרנט וכך הכל השתנה.


הנה ספריות הוידאו של פעם:

http://youtu.be/26eQ3QpNB6Q


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.