שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך השתמשו פעם במלח לשימור מזון?
אין כמו המלח (Salt) לאוכל. עובדה שכבר מימי קדם משתמשים בו להמלחה ולחיזוק טעמי המאכלים השונים. הוא גם סייע לחיזוק הגוף וההשערה היא שזו הסיבה שלוחמי שבטים נהגו לשתות דם לפני קרב. כדי להתחזק.
אבל אחת התופעות המעניינות היא שלפני שהאדם למד לשמר מזון בהקפאה, בעיקור על ידי חום או אפילו באמצעות ואקום (ותודה למדע!), המלחה הייתה הדרך הזמינה ביותר לשימור של מזון.
כבר מימי קדם גילה האדם, שהוא יכול לשמר את גופות המתים במלח. ברגע מסוים בהיסטוריה עלה מישהו על העובדה המדהימה שניתן להשתמש במלח גם כדי להגן על הבשר.
ואכן, המלחת מזון שימשה במשך מאות שנים לשימורו. בעולם שבו עדיין אין קירור ומקררים, זו הייתה הדרך היחידה לשמר מזון, לשנע מזון למרחקים, בהובלה שלוקחת זמן רב, או לצאת עם בשר הכרחי, להפלגות ארוכות בים.
דוגמאות מוקדמות לכך הם ממצאים שמעידים שכבר ב-2800 לפנה"ס, החלו המצרים לייצא לא רק מלח, אלא גם דגים מומלחים אל לבנון. ישבו ושלטו בה אז הפיניקים, שבתמורה למזונות הללו סחרו עם מצרים בזכוכית, עץ של ארז הלבנון ואריגים צבועים סגול וארגמן - כולם פרי ידע שהם שלטו בו אז והובילו טכנולוגית באזור.
אבל איך המלח מאפשר לאחסן בשר ללא קירור ומבלי שהוא יירקב? או במילים אחרות, מה ההסבר המדעי הפשוט לכך?
אז מה שקורה לבשר מומלח הוא בפשטות מדהים. המלח, כשהוא מפוזר על הבשר, סופח את המים ממנו ומייבש אותו היטב.
בהיעדר המים בבשר, מתים כל החיידקים שחיים בו ולמעשה היו בו עוד בגוף בעל החיים שניצוד.
היות והחיידקים הללו הם שאחראים לריקבון הבשר ללא קירור, זו הייתה הדרך המושלמת, אם כי המעט מלוחה, לשימור בשר למשך זמן רב. ואגב, עד היום עושים פעולה כזו לנקניקים שונים, שאינם זקוקים לקירור, כדי שלא יתקלקלו.
הנה הסיפור ההיסטורי של המלח וכיצד השתמשו בו לשימור בשר:
https://youtu.be/I59GSIgxk_8
והסבר על ההמלחה כטכניקה לשימור מזון:
https://youtu.be/G24Yc8DijLM
למה קיבלו החיילים הרומאים משכורתם במלח?
המלח (Salt) נחשב בימינו לתבלין נפוץ וזול ביותר. מעטים בכלל יודעים עד כמה נדיר ויקר הוא היה בימי קדם וכמה משמעותי.
כבר בתקופה הניאוליטית החלו לייצר, או נכון יותר לקצור את המלח. בתקופת הברונזה המסחר בו הלך ופרח. הומרוס היווני כינה אותו "החומר האלוהי" ובהמשך הוא זכה לכינוי "הזהב הלבן".
וכשמשהו יקר אז משלמים עליו בדם. כך שבמהלך ההיסטוריה האנושית התנהלו מלחמות בכדי להשיג את המלח. הוא היה, ככל הנראה, אחת הסיבות לכך שהרומאים לטשו עיניים לארץ ישראל ולצרפת של היום.
כי המלח לא היה רק התבלין שגואל את המזון מלהיות תפל, אלא גם משאב חיוני ושווה ערך לרכוש רב ולעוצמה של אומה.
הייתם מאמינים, למשל, שהחיילים הרומיים קיבלו את שכרם בימי קדם גם במלח, במקום בכסף או בסחורות אחרות, מגרות יותר, כמו זהב?
אז כן, במקומות רבים, כולל באימפריה הרומית, היה המלח מצרך יקר ערך לאורך ההיסטוריה. בזכות ערכו הרב, חיילי רומי נהגו לקבל משכורות במלח.
קראו לשכר הזה "סאלריום" (salarium), שפירושו היה "קצבת מלח". הוא ניתן במעין שק מלח קטן שהיה לעתים ניתן לחיילי רומא כמענק על ביצועים בשדה הקרב.
משק המלח הזה באה המילה "סאלארי" (salary), משכורת באנגלית, או המילה "סולדי", כסף בצרפתית, כמו גם מילים נוספות בשפות לטיניות אחרות.
אגב,עד כדי כך המלח היה משמעותי בחייהם של חיילי האימפריה ההיא, עד שממנו נגזרו גם המילים soldier, (שבאה מהמילים "Sal dare" שמשמעותן "לתת מלח") או סולדאט, שפירושן בשפות לטיניות שונות חייל. אפילו המילה "סלט" (Salad) מקורה במלח, שכן הרומאים נהגו להמליח את הירקות במלח.
יש גם טענה היסטורית שכשרצו מפקדי צבא רומי לעקר את הערים שכבשו, הם נהגו לפזר מלח על הריסותיהן. חובה לציין שהיסטוריונים רבים מטילים בכך ספק, גם מכיוון שלא נמצאו עדויות או ממצאים ארכיאולוגיים לכך וגם בשל בזבוז כמויות של מלח, שמתנגש עם ערכו ומחירו הגבוה באותה תקופה.
כך או כך, הרומאים תמיד השאירו קצת מלח לאוכל, שאחרת הוא היה תפל. מה שמזכיר לנו שמהמילה salt, כלומר מלח, בא גם הסלט, ה-salad שאנו אוכלים.
אבל עדיין, תמיד נשמר מעט מלח במטבח הרומי, כי להמליח את הירקות היה מנהג רומאי שהופץ לכל פינות האימפריה.
הנה סיפור משכורות המלח של חיילי רומי, שגם העניקו למשכורת את שמה:
https://youtu.be/R04-hTZokn0
חייו של החייל הרומאי (מתורגם):
https://youtu.be/P5e7cl19Ha0
פרופסור מספר על הנושא:
https://youtu.be/OvrMkfAp7wM?long=yes
והרצאת וידאו בנושא:
https://youtu.be/g_3wRicL-QI?long=yes
מדוע נעשה המלח לח?
קרה לכם שניסיתם לבזוק מלח על האוכל, אבל הוא "סירב לצאת" מהמלחיה?
אז אכן, במלח הבישול יש חומר בשם מגנזיום כלורי. חומר זה נוטה לספוג את הרטיבות שבאוויר ואז המלח הופך לח וגושי. במצב כזה הוא לעולם לא יחזור להיות גרגרים זעירים, שיעברו את הנקבים של המלחיה.
אז צריך להוציא את הלחות מהמלח. לייבש אותו לחלוטין. הפתרון לבעיית הלחות במלח יהיה למצוא חומר שסופח לחות יותר טוב ממנו ולהכניסו אל תוך המלח.
יש חומר כזה וקוראים לו אורז.
אז אבותינו, שגילו את תכונת סיפוח הלחות של האורז, לימדו אותנו להכניס גרגרי אורז בודדים לתוך המלחיה. כשהוא בתוך המלח, סופח האורז ממנו את הלחות ומשאיר אותו יבש.
המלחיה שוב פועלת. יחי המלח!
הנה היכולת המופלאה של אורז לספוח את הלחות, עד כדי כך שבעזרתו אפשר לייבש טלפון שנפל למים (עברית):
http://youtu.be/mITU4Vp_iLg
מהו קציר המלח?
קציר המלח (Salt harvest) הוא שמו בעגה המקצועית של שלב איסוף המלח, שנמשך שבועיים בלבד בשנה.
קציר שכבת המלח הצחורה מפיק את המלח הגלוי או כלוא בין שכבות הקרקע, מלח שהוא תוצאה של התאדות של ימים ואגמים קדומים.
הפקת המלח לקראת הקציר מתבצעת באמצעות אידוי של מים. התאדות הנוזלים מותירה את המלח היבש והנקי מנוזלים.
אם בעבר הועסקו בקציר המלח מאות עובדים, בעידן המודרני החליפו מכונות את מרבית העבודה הידנית והצורך בידיים עובדות הצטמצם באופן ניכר.
את הפקה המלח ממים מתוקים מחוללים על-ידי הזרמה של מים ושאיבה של תמיסת המלח שמתקבלת מהם. אידוי המים לאחר מכן מאפשר היווצרות של גושי מלח דחוס שנוצר כך.
הפקת מלח ממי-ים נעשית בדרך שונה, אך דומה בעיקרון. מזרימים את מי הים לבריכות או לאגני אידוי. המים הכלואים בהם מתאדים באופן טבעי וכך מופק המלח, על-ידי העברתם בין הבריכות.
כך קצרו מלח בעולם העתיק בין השאר לשימור בשר:
https://youtu.be/I59GSIgxk_8
קציר המלח ביפן:
https://youtu.be/KNGC44RlMqc
בלא מעט מקומות בעולם קציר המלח הוא ידני:
https://youtu.be/3y6JbwdirMg
ומלח ממי הים בהודו:
https://youtu.be/saX3q0iSXb8
בריכות המלח מהאוויר:
https://youtu.be/2iVRCW1Ek4s
מהו הטעם המלוח של המלח וכיצד קוצרים אותו?
המלח (Salt) הוא חומר טבעי המשמש את האדם כתבלין וכחומר משמר כבר אלפי שנים.
כבר בעידן הפרהיסטורי נחשב המלח למינרל הראשון לו נזקק האדם באוכל שלו. אז התבססה תזונת האדם בעיקר על ציד ולקט. את כמות המלחים שהיה זקוק לה הוא קיבל מהבשר, מבלי שנזקק לתוספות אחרות.
איך הגיע המלח לבשר הציד? - כל מזון מהחי מכיל לא מעט מלח. זאת כי גם בעלי החיים זקוקים למלח ולכן הוא נמצא בדמם. הטורפים מקבלים את המלח מטרף של חיות אחרות, בעוד חיות צמחוניות צורכות אותו מצמחים לופיטיים ומשתייה של מים מליחים.
רובנו מכירים את המלח בתור זה שמספק את הטעם המלוח לאוכל שלנו. הטעם הזה מורגש כשהלשון שלנו חשה נוכחות של מלחים מסוימים, כמו יוני נתרן וסידן. כשהיונים הללו עוברים דרך תעלות היונים שבלשון הם יוצרים דחף עצבי.
ייצור המלח לא השתנה הרבה במהלך אלפי השנים שבהן משתמשים בו. מלח הבישול, התבלין הנפוץ ביותר על שולחננו וזה שנותן למאכלים את הטעם המלוח, נמצא הן במי הים והן באדמה, בצורת סלעי מלח.
מהים שואבים את המים ומזרימים אותם לתוך בריכות רדודות שנחפרו לשם כך. הן נקראות בריכות אידוי. הסיבה היא שלאחר שהשמש מאדה את מי-הים, בבריכות נשאר רק המלח היבש. אז קוצרים אותו (כלומר אוספים את המלח), אורזים אותו ושולחים לשיווק בחנויות.
במקרה של סלעי המלח, הם נוצרים ממשקע המלח של ימים ואוקיינוסים קדומים. עניין של מיליוני שנים.
בכל מקרה, את סלעי המלח שבמכרות המלח, נוהגים לכרות היישר מתוך האדמה. לאחר שנכרה מהאדמה, שוטפים את סלע המלח היטב ומייבשים אותו. עתה הוא מוכן לאריזה ולשיווק.
כשהמלח יימכר לקונים, הוא יהיה בתצורה המפוררת. זה יהיה או בצורה של מלח גס, הנראה כגבישי מלח לבנים, או כאבקת מלח הבישול, כמו שאנו מכירים משולחן האוכל שלנו.
אולי זו עובדה שתפתיע אתכם, אבל המלח הוא למעשה, הסלע היחידי בטבע שראוי למאכל.
הנה תהליך הייצור של המלח מהים:
https://youtu.be/0vVyw2rVA4Q
בריכות האידוי:
http://youtu.be/bTVc4UqgwVo
וקוצרי מלח ביפן:
https://youtu.be/KNGC44RlMqc
באיזה מכרה מלח יש אגם וקתדרלה?
מאז ימי הביניים, אי-שם במאה ה-13, פועל מכרה המלח הענקי בווייליצ'קה (Wieliczka Salt Mine), שבעיר הפולנית קרקוב. אורכו של המכרה כ-300 קילומטרים, כמעט כמו המרחק מתל אביב לאילת!
עומק מכרה המלח בווייליצ'קה הוא 327 מטרים. יש בו 9 מפלסים, כמו 9 קומות לעומק האדמה. הוא מכיל כ-3000 אולמות. המכרה, או נכון יותר לומר המכרות הללו, הם כה גדולים שיש בהם קתדרלה, קפלת קינגה הקדושה, המוקדשת לאלת המכרות, ששומרת על הכורים. הכנסייה הענקית הזו נקראת גם כנסיית המלח והיא נבנתה במאה ה-20.
ואם זה לא מספיק אז מתחת לאדמה, בעומק המכרה של ווייליצקה, יש גם אגם גדול.
בזמן מלחמת העולם השנייה הועסקו במכרות נערים יהודיים רבים, בעבודת כרייה מפרכת וקשה מנשוא. רבים מהם קיפחו את חייהם במקום.
בשנות ה-90 של המאה הקודמת, נסגרו המכרות, לאחר 700 שנה של פעילות רצופה.
הנה מכרות המלח שבווייליצ'קה, בקרקוב פולין (עברית):
https://youtu.be/aQGUzFUX190
הסבר על מכרות המלח של ווייליצ'קה באנגלית:
https://youtu.be/3S1RljbEuXM?t=42s
על המלח והמכרות העתיקים שבו כרו אותו:
https://youtu.be/J1LYC_MUquY?t=25s
מבט מקרוב לקתדרלת המלח שבווייליצ'קה:
https://youtu.be/Eaa8xL6scwE
ותמונות הקתדרלה:
https://youtu.be/Pnet1oAww6o
למה הים מלוח?
מרבית המים מגיעים אל הים מהנחלים והנהרות שזורמים אליו. בדרכם מביאים המים שבנחלים מלח שנמס מהסלעים שעליהם עברו המים. בעוד שהמים מתאדים מחום השמש והופכים לעננים ושוב לגשם, המלח מגיע אל הים במשך מיליוני שנים ונשאר ומצטבר בו והופך אותו למלוח.
הנה הסבר של מליחות מי הים (עברית):
https://youtu.be/bElbEl1-3fs
סרטון אנימציה שמסביר מדוע מלוח הים:
http://youtu.be/ShixiWIpU0I?t=10s
הסבר באנגלית על סיבת מליחות מי הים:
https://youtu.be/1qbUUGguJjE
ולמה ים המלח כל כך מלוח (עברית):
https://youtu.be/TCSmK6OT4Uw
איך משמש קציר המלח להעלאת מפלס ים המלח?
פרויקט קציר המלח מטרתו להעביר מלח בחזרה לים המלח, על מנת להעלות את מפלס הים, שירד מאד במהלך השנים. הובלת המלח מהבריכות ופיזורו בקרקעית האגן הצפוני של ים המלח יאפשרו את העלאת מפלס הים.
מטרת הפרויקט היא לנטרל את הנזק הסביבתי שגרמה פעילות המפעלים בים המלח, בעיקר של ירידת מפלס הים, בשל השאיבה הרבה של מים והעברתם לבריכות האידוי, מה שגם גרם לעליה של מפלס בריכות המלח עצמן וההצפה של המלונות.
הנה סרטון על קציר המלח:
https://youtu.be/qYZgUd-KMEY
למה הדמעות מלוחות?
כולם יודעים שהדמעות מלוחות. אביב גפן כתב פעם "כשעצובים הולכים לים, לכן הים מלוח..." אבל למה הדמעות עצמן מלוחות?
המלח בדמעות, שיוצא מעינינו כשאנו בוכים, מצוי למעשה בכל נוזלי הגוף. בכל יום אנו מגירים מעינינו יותר מרבע קילו של דמעות! - הדמעות הללו מורכבות אמנם בעיקר ממים, שתופסים בהן 98%, אבל יש בהן גם גלוקוז, מעין פחמימה של חד-סוכר, ומלחים. אחד מהמלחים הללו, אגב, הוא מלח זהה למלח הבישול... הרבה נתרן יש לנו בבכי.
המלח הזה לא קיים רק בדמעות שלנו אלא נמצא בריכוז דומה גם בדם וממש כמו הדם, נסו לטעום, גם הדמעות מלוחות, כי הן ספוגות במלחים.
למלח, ממש כמו למים, יש תפקיד חיוני בגופנו, בתנאי שהוא בכמות מתאימה כמובן. המלח מסייע לאיברי הגוף לפעול היטב, בין השאר כי הוא מחסל חיידקים יעיל ביותר.
אבל מאיפה הסיכון לחיידקים בעיניים דווקא?
אכן, כמו כל גופנו, מעת לעת באות גם העיניים שלנו במגע עם עצמים זרים. למעשה, זה קורה ללא הפסקה, מה שמעורר חשש לא קטן מזיהומים בעין האנושית הרגישה כל כך. אבל כאן תפקידו של הנוזל המלוח שהעיניים מפרישות, אותן דמעות שעליהן אנו מדברים. באמצעות המלח הודפות הדמעות את החיידקים, שעלולים להסתנן מאותם עצמים לא נקיים, אל הקרנית העדינה של העין ואל שאר חלקי העיניים הרגישות כל כך.
המלח שבדמעותינו מחסל מיד את החיידקים וכך הוא שומר על העיניים היקרות והחשובות לנו. מה שאומר שאנו יכולים בקלות לקרוא לדמעות שלנו "מאבטחות העיניים" ולומר להן תודה בכל יום מחדש.
אגב, כמו בכל תחום מוזר, בשנים האחרונות נפוצו באינטרנט ידיעות על חברה בריטית שמשווקת צנצנות עם מלחים שהופקו מדמעות אנושיות. לא נמצאו תשובות חותכות לגבי רצינות המיזם ואמינותו, אבל אם חשקתם במעט מלח דמעות אמיתי ויש לכם כמה לירות שטרלינג פנויות, אז נראה שהגוגל שלכם ממתין שתחפשו בו...
הסבר לדמעות המלוחות (עברית) :
https://youtu.be/sJSgXkzF-Vc
על הדמעות השונות (מתורגם):
https://youtu.be/keMF8YzQoRM
הסבר לילדים:
https://youtu.be/WzgE4MhJfPw
ושיר על המלח שבדמעותיה, של זמרת הקאנטרי האמריקאית דולי פארטון:
https://youtu.be/sOzNJ9quibc
אין כמו המלח (Salt) לאוכל. עובדה שכבר מימי קדם משתמשים בו להמלחה ולחיזוק טעמי המאכלים השונים. הוא גם סייע לחיזוק הגוף וההשערה היא שזו הסיבה שלוחמי שבטים נהגו לשתות דם לפני קרב. כדי להתחזק.
אבל אחת התופעות המעניינות היא שלפני שהאדם למד לשמר מזון בהקפאה, בעיקור על ידי חום או אפילו באמצעות ואקום (ותודה למדע!), המלחה הייתה הדרך הזמינה ביותר לשימור של מזון.
כבר מימי קדם גילה האדם, שהוא יכול לשמר את גופות המתים במלח. ברגע מסוים בהיסטוריה עלה מישהו על העובדה המדהימה שניתן להשתמש במלח גם כדי להגן על הבשר.
ואכן, המלחת מזון שימשה במשך מאות שנים לשימורו. בעולם שבו עדיין אין קירור ומקררים, זו הייתה הדרך היחידה לשמר מזון, לשנע מזון למרחקים, בהובלה שלוקחת זמן רב, או לצאת עם בשר הכרחי, להפלגות ארוכות בים.
דוגמאות מוקדמות לכך הם ממצאים שמעידים שכבר ב-2800 לפנה"ס, החלו המצרים לייצא לא רק מלח, אלא גם דגים מומלחים אל לבנון. ישבו ושלטו בה אז הפיניקים, שבתמורה למזונות הללו סחרו עם מצרים בזכוכית, עץ של ארז הלבנון ואריגים צבועים סגול וארגמן - כולם פרי ידע שהם שלטו בו אז והובילו טכנולוגית באזור.
אבל איך המלח מאפשר לאחסן בשר ללא קירור ומבלי שהוא יירקב? או במילים אחרות, מה ההסבר המדעי הפשוט לכך?
אז מה שקורה לבשר מומלח הוא בפשטות מדהים. המלח, כשהוא מפוזר על הבשר, סופח את המים ממנו ומייבש אותו היטב.
בהיעדר המים בבשר, מתים כל החיידקים שחיים בו ולמעשה היו בו עוד בגוף בעל החיים שניצוד.
היות והחיידקים הללו הם שאחראים לריקבון הבשר ללא קירור, זו הייתה הדרך המושלמת, אם כי המעט מלוחה, לשימור בשר למשך זמן רב. ואגב, עד היום עושים פעולה כזו לנקניקים שונים, שאינם זקוקים לקירור, כדי שלא יתקלקלו.
הנה הסיפור ההיסטורי של המלח וכיצד השתמשו בו לשימור בשר:
https://youtu.be/I59GSIgxk_8
והסבר על ההמלחה כטכניקה לשימור מזון:
https://youtu.be/G24Yc8DijLM
המלח (Salt) נחשב בימינו לתבלין נפוץ וזול ביותר. מעטים בכלל יודעים עד כמה נדיר ויקר הוא היה בימי קדם וכמה משמעותי.
כבר בתקופה הניאוליטית החלו לייצר, או נכון יותר לקצור את המלח. בתקופת הברונזה המסחר בו הלך ופרח. הומרוס היווני כינה אותו "החומר האלוהי" ובהמשך הוא זכה לכינוי "הזהב הלבן".
וכשמשהו יקר אז משלמים עליו בדם. כך שבמהלך ההיסטוריה האנושית התנהלו מלחמות בכדי להשיג את המלח. הוא היה, ככל הנראה, אחת הסיבות לכך שהרומאים לטשו עיניים לארץ ישראל ולצרפת של היום.
כי המלח לא היה רק התבלין שגואל את המזון מלהיות תפל, אלא גם משאב חיוני ושווה ערך לרכוש רב ולעוצמה של אומה.
הייתם מאמינים, למשל, שהחיילים הרומיים קיבלו את שכרם בימי קדם גם במלח, במקום בכסף או בסחורות אחרות, מגרות יותר, כמו זהב?
אז כן, במקומות רבים, כולל באימפריה הרומית, היה המלח מצרך יקר ערך לאורך ההיסטוריה. בזכות ערכו הרב, חיילי רומי נהגו לקבל משכורות במלח.
קראו לשכר הזה "סאלריום" (salarium), שפירושו היה "קצבת מלח". הוא ניתן במעין שק מלח קטן שהיה לעתים ניתן לחיילי רומא כמענק על ביצועים בשדה הקרב.
משק המלח הזה באה המילה "סאלארי" (salary), משכורת באנגלית, או המילה "סולדי", כסף בצרפתית, כמו גם מילים נוספות בשפות לטיניות אחרות.
אגב,עד כדי כך המלח היה משמעותי בחייהם של חיילי האימפריה ההיא, עד שממנו נגזרו גם המילים soldier, (שבאה מהמילים "Sal dare" שמשמעותן "לתת מלח") או סולדאט, שפירושן בשפות לטיניות שונות חייל. אפילו המילה "סלט" (Salad) מקורה במלח, שכן הרומאים נהגו להמליח את הירקות במלח.
יש גם טענה היסטורית שכשרצו מפקדי צבא רומי לעקר את הערים שכבשו, הם נהגו לפזר מלח על הריסותיהן. חובה לציין שהיסטוריונים רבים מטילים בכך ספק, גם מכיוון שלא נמצאו עדויות או ממצאים ארכיאולוגיים לכך וגם בשל בזבוז כמויות של מלח, שמתנגש עם ערכו ומחירו הגבוה באותה תקופה.
כך או כך, הרומאים תמיד השאירו קצת מלח לאוכל, שאחרת הוא היה תפל. מה שמזכיר לנו שמהמילה salt, כלומר מלח, בא גם הסלט, ה-salad שאנו אוכלים.
אבל עדיין, תמיד נשמר מעט מלח במטבח הרומי, כי להמליח את הירקות היה מנהג רומאי שהופץ לכל פינות האימפריה.
הנה סיפור משכורות המלח של חיילי רומי, שגם העניקו למשכורת את שמה:
https://youtu.be/R04-hTZokn0
חייו של החייל הרומאי (מתורגם):
https://youtu.be/P5e7cl19Ha0
פרופסור מספר על הנושא:
https://youtu.be/OvrMkfAp7wM?long=yes
והרצאת וידאו בנושא:
https://youtu.be/g_3wRicL-QI?long=yes
קרה לכם שניסיתם לבזוק מלח על האוכל, אבל הוא "סירב לצאת" מהמלחיה?
אז אכן, במלח הבישול יש חומר בשם מגנזיום כלורי. חומר זה נוטה לספוג את הרטיבות שבאוויר ואז המלח הופך לח וגושי. במצב כזה הוא לעולם לא יחזור להיות גרגרים זעירים, שיעברו את הנקבים של המלחיה.
אז צריך להוציא את הלחות מהמלח. לייבש אותו לחלוטין. הפתרון לבעיית הלחות במלח יהיה למצוא חומר שסופח לחות יותר טוב ממנו ולהכניסו אל תוך המלח.
יש חומר כזה וקוראים לו אורז.
אז אבותינו, שגילו את תכונת סיפוח הלחות של האורז, לימדו אותנו להכניס גרגרי אורז בודדים לתוך המלחיה. כשהוא בתוך המלח, סופח האורז ממנו את הלחות ומשאיר אותו יבש.
המלחיה שוב פועלת. יחי המלח!
הנה היכולת המופלאה של אורז לספוח את הלחות, עד כדי כך שבעזרתו אפשר לייבש טלפון שנפל למים (עברית):
http://youtu.be/mITU4Vp_iLg
קציר המלח (Salt harvest) הוא שמו בעגה המקצועית של שלב איסוף המלח, שנמשך שבועיים בלבד בשנה.
קציר שכבת המלח הצחורה מפיק את המלח הגלוי או כלוא בין שכבות הקרקע, מלח שהוא תוצאה של התאדות של ימים ואגמים קדומים.
הפקת המלח לקראת הקציר מתבצעת באמצעות אידוי של מים. התאדות הנוזלים מותירה את המלח היבש והנקי מנוזלים.
אם בעבר הועסקו בקציר המלח מאות עובדים, בעידן המודרני החליפו מכונות את מרבית העבודה הידנית והצורך בידיים עובדות הצטמצם באופן ניכר.
את הפקה המלח ממים מתוקים מחוללים על-ידי הזרמה של מים ושאיבה של תמיסת המלח שמתקבלת מהם. אידוי המים לאחר מכן מאפשר היווצרות של גושי מלח דחוס שנוצר כך.
הפקת מלח ממי-ים נעשית בדרך שונה, אך דומה בעיקרון. מזרימים את מי הים לבריכות או לאגני אידוי. המים הכלואים בהם מתאדים באופן טבעי וכך מופק המלח, על-ידי העברתם בין הבריכות.
כך קצרו מלח בעולם העתיק בין השאר לשימור בשר:
https://youtu.be/I59GSIgxk_8
קציר המלח ביפן:
https://youtu.be/KNGC44RlMqc
בלא מעט מקומות בעולם קציר המלח הוא ידני:
https://youtu.be/3y6JbwdirMg
ומלח ממי הים בהודו:
https://youtu.be/saX3q0iSXb8
בריכות המלח מהאוויר:
https://youtu.be/2iVRCW1Ek4s
מלח
המלח (Salt) הוא חומר טבעי המשמש את האדם כתבלין וכחומר משמר כבר אלפי שנים.
כבר בעידן הפרהיסטורי נחשב המלח למינרל הראשון לו נזקק האדם באוכל שלו. אז התבססה תזונת האדם בעיקר על ציד ולקט. את כמות המלחים שהיה זקוק לה הוא קיבל מהבשר, מבלי שנזקק לתוספות אחרות.
איך הגיע המלח לבשר הציד? - כל מזון מהחי מכיל לא מעט מלח. זאת כי גם בעלי החיים זקוקים למלח ולכן הוא נמצא בדמם. הטורפים מקבלים את המלח מטרף של חיות אחרות, בעוד חיות צמחוניות צורכות אותו מצמחים לופיטיים ומשתייה של מים מליחים.
רובנו מכירים את המלח בתור זה שמספק את הטעם המלוח לאוכל שלנו. הטעם הזה מורגש כשהלשון שלנו חשה נוכחות של מלחים מסוימים, כמו יוני נתרן וסידן. כשהיונים הללו עוברים דרך תעלות היונים שבלשון הם יוצרים דחף עצבי.
ייצור המלח לא השתנה הרבה במהלך אלפי השנים שבהן משתמשים בו. מלח הבישול, התבלין הנפוץ ביותר על שולחננו וזה שנותן למאכלים את הטעם המלוח, נמצא הן במי הים והן באדמה, בצורת סלעי מלח.
מהים שואבים את המים ומזרימים אותם לתוך בריכות רדודות שנחפרו לשם כך. הן נקראות בריכות אידוי. הסיבה היא שלאחר שהשמש מאדה את מי-הים, בבריכות נשאר רק המלח היבש. אז קוצרים אותו (כלומר אוספים את המלח), אורזים אותו ושולחים לשיווק בחנויות.
במקרה של סלעי המלח, הם נוצרים ממשקע המלח של ימים ואוקיינוסים קדומים. עניין של מיליוני שנים.
בכל מקרה, את סלעי המלח שבמכרות המלח, נוהגים לכרות היישר מתוך האדמה. לאחר שנכרה מהאדמה, שוטפים את סלע המלח היטב ומייבשים אותו. עתה הוא מוכן לאריזה ולשיווק.
כשהמלח יימכר לקונים, הוא יהיה בתצורה המפוררת. זה יהיה או בצורה של מלח גס, הנראה כגבישי מלח לבנים, או כאבקת מלח הבישול, כמו שאנו מכירים משולחן האוכל שלנו.
אולי זו עובדה שתפתיע אתכם, אבל המלח הוא למעשה, הסלע היחידי בטבע שראוי למאכל.
הנה תהליך הייצור של המלח מהים:
https://youtu.be/0vVyw2rVA4Q
בריכות האידוי:
http://youtu.be/bTVc4UqgwVo
וקוצרי מלח ביפן:
https://youtu.be/KNGC44RlMqc
מאז ימי הביניים, אי-שם במאה ה-13, פועל מכרה המלח הענקי בווייליצ'קה (Wieliczka Salt Mine), שבעיר הפולנית קרקוב. אורכו של המכרה כ-300 קילומטרים, כמעט כמו המרחק מתל אביב לאילת!
עומק מכרה המלח בווייליצ'קה הוא 327 מטרים. יש בו 9 מפלסים, כמו 9 קומות לעומק האדמה. הוא מכיל כ-3000 אולמות. המכרה, או נכון יותר לומר המכרות הללו, הם כה גדולים שיש בהם קתדרלה, קפלת קינגה הקדושה, המוקדשת לאלת המכרות, ששומרת על הכורים. הכנסייה הענקית הזו נקראת גם כנסיית המלח והיא נבנתה במאה ה-20.
ואם זה לא מספיק אז מתחת לאדמה, בעומק המכרה של ווייליצקה, יש גם אגם גדול.
בזמן מלחמת העולם השנייה הועסקו במכרות נערים יהודיים רבים, בעבודת כרייה מפרכת וקשה מנשוא. רבים מהם קיפחו את חייהם במקום.
בשנות ה-90 של המאה הקודמת, נסגרו המכרות, לאחר 700 שנה של פעילות רצופה.
הנה מכרות המלח שבווייליצ'קה, בקרקוב פולין (עברית):
https://youtu.be/aQGUzFUX190
הסבר על מכרות המלח של ווייליצ'קה באנגלית:
https://youtu.be/3S1RljbEuXM?t=42s
על המלח והמכרות העתיקים שבו כרו אותו:
https://youtu.be/J1LYC_MUquY?t=25s
מבט מקרוב לקתדרלת המלח שבווייליצ'קה:
https://youtu.be/Eaa8xL6scwE
ותמונות הקתדרלה:
https://youtu.be/Pnet1oAww6o
מרבית המים מגיעים אל הים מהנחלים והנהרות שזורמים אליו. בדרכם מביאים המים שבנחלים מלח שנמס מהסלעים שעליהם עברו המים. בעוד שהמים מתאדים מחום השמש והופכים לעננים ושוב לגשם, המלח מגיע אל הים במשך מיליוני שנים ונשאר ומצטבר בו והופך אותו למלוח.
הנה הסבר של מליחות מי הים (עברית):
https://youtu.be/bElbEl1-3fs
סרטון אנימציה שמסביר מדוע מלוח הים:
http://youtu.be/ShixiWIpU0I?t=10s
הסבר באנגלית על סיבת מליחות מי הים:
https://youtu.be/1qbUUGguJjE
ולמה ים המלח כל כך מלוח (עברית):
https://youtu.be/TCSmK6OT4Uw
פרויקט קציר המלח מטרתו להעביר מלח בחזרה לים המלח, על מנת להעלות את מפלס הים, שירד מאד במהלך השנים. הובלת המלח מהבריכות ופיזורו בקרקעית האגן הצפוני של ים המלח יאפשרו את העלאת מפלס הים.
מטרת הפרויקט היא לנטרל את הנזק הסביבתי שגרמה פעילות המפעלים בים המלח, בעיקר של ירידת מפלס הים, בשל השאיבה הרבה של מים והעברתם לבריכות האידוי, מה שגם גרם לעליה של מפלס בריכות המלח עצמן וההצפה של המלונות.
הנה סרטון על קציר המלח:
https://youtu.be/qYZgUd-KMEY
כולם יודעים שהדמעות מלוחות. אביב גפן כתב פעם "כשעצובים הולכים לים, לכן הים מלוח..." אבל למה הדמעות עצמן מלוחות?
המלח בדמעות, שיוצא מעינינו כשאנו בוכים, מצוי למעשה בכל נוזלי הגוף. בכל יום אנו מגירים מעינינו יותר מרבע קילו של דמעות! - הדמעות הללו מורכבות אמנם בעיקר ממים, שתופסים בהן 98%, אבל יש בהן גם גלוקוז, מעין פחמימה של חד-סוכר, ומלחים. אחד מהמלחים הללו, אגב, הוא מלח זהה למלח הבישול... הרבה נתרן יש לנו בבכי.
המלח הזה לא קיים רק בדמעות שלנו אלא נמצא בריכוז דומה גם בדם וממש כמו הדם, נסו לטעום, גם הדמעות מלוחות, כי הן ספוגות במלחים.
למלח, ממש כמו למים, יש תפקיד חיוני בגופנו, בתנאי שהוא בכמות מתאימה כמובן. המלח מסייע לאיברי הגוף לפעול היטב, בין השאר כי הוא מחסל חיידקים יעיל ביותר.
אבל מאיפה הסיכון לחיידקים בעיניים דווקא?
אכן, כמו כל גופנו, מעת לעת באות גם העיניים שלנו במגע עם עצמים זרים. למעשה, זה קורה ללא הפסקה, מה שמעורר חשש לא קטן מזיהומים בעין האנושית הרגישה כל כך. אבל כאן תפקידו של הנוזל המלוח שהעיניים מפרישות, אותן דמעות שעליהן אנו מדברים. באמצעות המלח הודפות הדמעות את החיידקים, שעלולים להסתנן מאותם עצמים לא נקיים, אל הקרנית העדינה של העין ואל שאר חלקי העיניים הרגישות כל כך.
המלח שבדמעותינו מחסל מיד את החיידקים וכך הוא שומר על העיניים היקרות והחשובות לנו. מה שאומר שאנו יכולים בקלות לקרוא לדמעות שלנו "מאבטחות העיניים" ולומר להן תודה בכל יום מחדש.
אגב, כמו בכל תחום מוזר, בשנים האחרונות נפוצו באינטרנט ידיעות על חברה בריטית שמשווקת צנצנות עם מלחים שהופקו מדמעות אנושיות. לא נמצאו תשובות חותכות לגבי רצינות המיזם ואמינותו, אבל אם חשקתם במעט מלח דמעות אמיתי ויש לכם כמה לירות שטרלינג פנויות, אז נראה שהגוגל שלכם ממתין שתחפשו בו...
הסבר לדמעות המלוחות (עברית) :
https://youtu.be/sJSgXkzF-Vc
על הדמעות השונות (מתורגם):
https://youtu.be/keMF8YzQoRM
הסבר לילדים:
https://youtu.be/WzgE4MhJfPw
ושיר על המלח שבדמעותיה, של זמרת הקאנטרי האמריקאית דולי פארטון:
https://youtu.be/sOzNJ9quibc
מהו ים המלח, המקום הנמוך ביותר בעולם?
המקום הכי נמוך בעולם הוא ים המלח והוא שלנו! - גובהו של ים המלח הוא 424 מטרים מתחת לפני הים. הבדיחה של פעם סיפרה שהדג שחי בים המלח הוא... דג מלוח.
אז אמנם אין בו דגים אבל האוויר בים המלח הוא עתיר חמצן וטוב מאד לנשימה. הוא גם מסייע לשיפור בריאותי לחולים במחלות נשימה.
ים המלח ידוע בכל העולם גם בבוץ המיוחד שלו, בוץ שיש בו המון מגנזיום וכ-35 סוגי מינרלים נוספים, כמו סידן, אשלגן ונתרן. זהו בוץ בריא במיוחד לעור שאם מורחים אותו על הגוף הוא יכול לרפא מחלות עור כמו שגרון ואקזמה והוא גם טוב לסובלים מבעיות פרקים. הבוץ הזה גם אהוב מאד על נשים, שמטפחות את עורן בעזרתו - הוא מרכך ומותח את העור ועושה להן רק טוב!
הנה אתרי טיולים בסביבות ים המלח (עברית):
https://youtu.be/4-Sq2Ty4Kiw
ים המלח במבט מהאוויר:
https://youtu.be/cZYqfNxwJnY
מעט מנופי ים המלח וסביבתו:
http://youtu.be/qeDxkhl3chQ
התיירות בים המלח:
https://youtu.be/nl2Di9wE4Mc
מפעלי ים המלח, שמרוויחים מהמינרלים שבים המלח:
https://youtu.be/FGIa66tE8Qg
כמה דברים שלא ידעתם על ים המלח (עברית):
https://youtu.be/erRC-TwGSRI?long=yes
וכתבה יפה, גם אם מעט עצובה, על ים המוות (עברית):
https://youtu.be/3TpK-YMQ48o?long=yes
המקום הכי נמוך בעולם הוא ים המלח והוא שלנו! - גובהו של ים המלח הוא 424 מטרים מתחת לפני הים. הבדיחה של פעם סיפרה שהדג שחי בים המלח הוא... דג מלוח.
אז אמנם אין בו דגים אבל האוויר בים המלח הוא עתיר חמצן וטוב מאד לנשימה. הוא גם מסייע לשיפור בריאותי לחולים במחלות נשימה.
ים המלח ידוע בכל העולם גם בבוץ המיוחד שלו, בוץ שיש בו המון מגנזיום וכ-35 סוגי מינרלים נוספים, כמו סידן, אשלגן ונתרן. זהו בוץ בריא במיוחד לעור שאם מורחים אותו על הגוף הוא יכול לרפא מחלות עור כמו שגרון ואקזמה והוא גם טוב לסובלים מבעיות פרקים. הבוץ הזה גם אהוב מאד על נשים, שמטפחות את עורן בעזרתו - הוא מרכך ומותח את העור ועושה להן רק טוב!
הנה אתרי טיולים בסביבות ים המלח (עברית):
https://youtu.be/4-Sq2Ty4Kiw
ים המלח במבט מהאוויר:
https://youtu.be/cZYqfNxwJnY
מעט מנופי ים המלח וסביבתו:
http://youtu.be/qeDxkhl3chQ
התיירות בים המלח:
https://youtu.be/nl2Di9wE4Mc
מפעלי ים המלח, שמרוויחים מהמינרלים שבים המלח:
https://youtu.be/FGIa66tE8Qg
כמה דברים שלא ידעתם על ים המלח (עברית):
https://youtu.be/erRC-TwGSRI?long=yes
וכתבה יפה, גם אם מעט עצובה, על ים המוות (עברית):
https://youtu.be/3TpK-YMQ48o?long=yes
מה מיוחד במדבר המלח בבוליביה?
סאלאר דה אויוני (Salar de Uyuni) של בוליביה הוא מדבר שכולו עטוף במלח. זהו מדבר המלח הגדול בעולם. הוא נמצא בדרום-מערב בוליביה. שטחו 10,582 קמ"ר והוא חלק מרכס הרי האנדים, גובהו של מדבר המלח הזה הוא כ-3,650 מ' מעל פני הים. לפני כ-40,000 שנה היה המדבר חלק מאגם פרהיסטורי וכיום נותרו ממנו שני אגמים קטנים, בתוך מדבר המלח העצום.
יש במדבר סאלאר דה אויוני גם מלון שכולו עשוי מלבנים עשויים מלח ובלב המדבר שוכן "אי הדג" - אדמה שזהו שמה (בספרדית "איסלה דל פסקדו"), ובו גדלים קקטוסים שמגיעים לגובה של 10 מטרים!
הנה מדבר המלח סאלאר דה אויוני שבבוליביה:
https://youtu.be/8ldPxs3Ceqw
חוויות מנסיעה למדבר:
http://youtu.be/kMzgha1Gjws
מראות יפים במדבר המלח בבוליביה:
http://youtu.be/r2MOXksZ2UE
סאלאר דה אויוני (Salar de Uyuni) של בוליביה הוא מדבר שכולו עטוף במלח. זהו מדבר המלח הגדול בעולם. הוא נמצא בדרום-מערב בוליביה. שטחו 10,582 קמ"ר והוא חלק מרכס הרי האנדים, גובהו של מדבר המלח הזה הוא כ-3,650 מ' מעל פני הים. לפני כ-40,000 שנה היה המדבר חלק מאגם פרהיסטורי וכיום נותרו ממנו שני אגמים קטנים, בתוך מדבר המלח העצום.
יש במדבר סאלאר דה אויוני גם מלון שכולו עשוי מלבנים עשויים מלח ובלב המדבר שוכן "אי הדג" - אדמה שזהו שמה (בספרדית "איסלה דל פסקדו"), ובו גדלים קקטוסים שמגיעים לגובה של 10 מטרים!
הנה מדבר המלח סאלאר דה אויוני שבבוליביה:
https://youtu.be/8ldPxs3Ceqw
חוויות מנסיעה למדבר:
http://youtu.be/kMzgha1Gjws
מראות יפים במדבר המלח בבוליביה:
http://youtu.be/r2MOXksZ2UE
איך כורים הכורים במכרות?
מִכְרֶה (Mine) הוא חפירה מעשה ידי אדם באדמה, שנעשית כדי להוציא מהאדמה חומרים בעלי ערך.
מכרות יכולים לכלול חומרים ומחצבים כמו פחם, נחושת, זהב, יהלומים, אבני חן כטורקיז, פוספטים ועוד. יש עוד חומרים רבים, ביניהם ברזל, אבן גיר, עופרת, מלח, מוליבדן, בוקסיט, פוספט, ניקל, בדיל ואורניום.
הפקת המחצבים בעלי ערך כלכלי מאדמת כדור הארץ נקראת כרייה. היא מתבצעת בדרך כלל על ידי חפירה של עפרת המחצב מעורק - שטח או אזור גאולוגי באדמה, שהוא עשיר במחצב המבוקש.
"מערת האריה" בסוואזילנד הוא ככל הנראה המכרה העתיק ביותר בעולם. מדובר במכרה פרהיסטורי בן 43,000 שנה, שנחצב בתקופה הפלאוליתית. כרו בו אז חומר שנקרא "המטיט" וממנו יצרו צבעים, פיגמנטים, בצבע אדום.
כך נראה מכרה פחם פתוח, שבו הכריה היא לא ידנית:
https://youtu.be/j9H4Qbq06fg
הנה עבודתם הקשה והמסוכנת של הכורים במכרה פחם תת-קרקעי:
https://youtu.be/ylkdUuNOJzw
יש כאלה שבוחרים את העבודה הקשה הזו מרצונם:
https://youtu.be/d1uIr_KyRr4
עתיד המכרות הללו בעידן הנוכחי אינו ברור:
https://youtu.be/1dsxtCmUvrc
"שיר הכורים" העצוב:
https://youtu.be/H5QeTGcCeug
וסרט תיעודי על הילדים העובדים במכרות של הודו:
https://youtu.be/WXb5xZL3zeQ?long=yes
מִכְרֶה (Mine) הוא חפירה מעשה ידי אדם באדמה, שנעשית כדי להוציא מהאדמה חומרים בעלי ערך.
מכרות יכולים לכלול חומרים ומחצבים כמו פחם, נחושת, זהב, יהלומים, אבני חן כטורקיז, פוספטים ועוד. יש עוד חומרים רבים, ביניהם ברזל, אבן גיר, עופרת, מלח, מוליבדן, בוקסיט, פוספט, ניקל, בדיל ואורניום.
הפקת המחצבים בעלי ערך כלכלי מאדמת כדור הארץ נקראת כרייה. היא מתבצעת בדרך כלל על ידי חפירה של עפרת המחצב מעורק - שטח או אזור גאולוגי באדמה, שהוא עשיר במחצב המבוקש.
"מערת האריה" בסוואזילנד הוא ככל הנראה המכרה העתיק ביותר בעולם. מדובר במכרה פרהיסטורי בן 43,000 שנה, שנחצב בתקופה הפלאוליתית. כרו בו אז חומר שנקרא "המטיט" וממנו יצרו צבעים, פיגמנטים, בצבע אדום.
כך נראה מכרה פחם פתוח, שבו הכריה היא לא ידנית:
https://youtu.be/j9H4Qbq06fg
הנה עבודתם הקשה והמסוכנת של הכורים במכרה פחם תת-קרקעי:
https://youtu.be/ylkdUuNOJzw
יש כאלה שבוחרים את העבודה הקשה הזו מרצונם:
https://youtu.be/d1uIr_KyRr4
עתיד המכרות הללו בעידן הנוכחי אינו ברור:
https://youtu.be/1dsxtCmUvrc
"שיר הכורים" העצוב:
https://youtu.be/H5QeTGcCeug
וסרט תיעודי על הילדים העובדים במכרות של הודו:
https://youtu.be/WXb5xZL3zeQ?long=yes
