מה זה נתרן ומה טוב או רע בו לגוף?

הנתרן (Sodium) הוא יסוד כימי מתכתי, השישי בשכיחותו בקרום כדור הארץ.

בטבע הוא לא מופיע במצב חופשי אלא תמיד בשילוב עם יסודות אחרים, כשהתרכובת המוכרת ביותר שלו היא נתרן כלורי (Sodium Chloride), המוכר לנו בתור מלח השולחן.

לנתרן תפקיד חיוני בגוף האדם. הוא אחראי על השמירה של איזון הנוזלים בתאים, על ויסות לחץ הדם ועל העברה של אותות עצביים שמאפשרת לשרירים להתכווץ ולמוח לתקשר עם איברי הגוף.

ללא נתרן, לא יכול הגוף לתפקד ובני אדם זקוקים לכ-500 מיליגרם נתרן ביום כדי לשמור על תפקודים בסיסיים אלה.

אבל כשאנו צורכים יותר מדי ממנו, יש לנו בעיה. הצריכה המומלצת היא עד 2,300 מיליגרם ליום, אבל במדינות מערביות רבות הצריכה הממוצעת ליום מגיעה ל-3,400 מיליגרם ויותר.

עודף נתרן גורם לגוף לאגור יותר מדי מים, מה שמעלה את לחץ הדם ומגדיל את הסיכון למחלות לב ולאירועים מוחיים.

בימי קדם, גוף האדם הסתגל למצב של מחסור ופיתח מנגנונים לשמר כל אטום נתרן. היום, כשהמלח זול ונמצא כמעט בכל מזון מעובד, המנגנונים הקדומים האלה עובדים נגדנו ומובילים לצבירה מזיקה של עודפים.

בישראל צורכים נתרן במלח, הרבה מעל הממוצע. לכן, חשוב לבדוק את כמות הנתרן באוכל שלנו ואם אנו הורים אז במזון שאנו מגישים לילדים שלנו.
לנתרן צורה מתכתית ומתכת אלקלית זו היא גם אחד המרכיבים של מלח השולחן (NaCl) שהכרחי לחיים בריאים, כמובן במידה.

בתעשיות שונות משתמשים בתרכובות נתרן והכימיקלים הללו חשובים כיום בתעשיות המתכת, הנפט, זכוכית, נייר, טקסטיל (בדים) וסבון.

בין תרכובות הנתרן החשובות והמוכרות יותר ביום יום נמצא את מלח השולחן (NaCl), סודה לשתייה (NaHCO3) וסודה קאוסטית (NaOH).

הנה סיפורו של הנתרן (עברית):

על המלח שהוא נתרן ולא מומלץ בכמויות מוגזמות (עברית):

וקטע מקמפיין שאמור להצחיק על נתרן (עברית):