» «
בטהובן
איך הלחין בטהובן החרש את הגדולות ביצירותיו?



לודביג ון בטהובן הוא אחד המלחינים הגדולים בתולדות המין האנושי ולבטח הרציני מבין המצליחים שבהם, או המצליח מבין הרציניים שבמלחינים.

מי שעתיד להיות בתקופתנו המלחין הקלאסי המושמע ביותר באולמות הקונצרטים, החל את חייו בתור בן לאב שיכור, שרצה להפכו לילד פלא בסגנון מוצרט. הוא נולד בעיר בּוֹן שבגרמניה ובבגרותו התיישב בעיר וינה בכדי ללמוד אצל המלחין היידן.

לאחר שהתגלתה גדולתו כמלחין, ועל אף התנהגותו הדוחה וחוסר הנימוס שלו, הוא זכה להערצת האצולה בוינה ולתמיכתם הכספית הקבועה של מספר פטרונים שהעריצו את המוסיקה שלו ורצו שיתמסר להלחנה בלבד. למעשה, הוא היה המלחין הידוע הראשון שלא עבד בשביל הכנסייה או עבור פטרון קבוע, אלא התנהל כמוסיקאי עצמאי. במובן הזה ניתן לראות בו כמבשר המוסיקאי החדש, העצמאי, בן התקופה הרומנטית.

בטהובן נהג לבצע בפסנתר ולנצח בעצמו על יצירותיו. אך בשל מחלה הוא איבד בהדרגה את שמיעתו והפך חרש. ודווקא אז, בהיותו במצב רוח קשה וחסר שמיעה כמעט לחלוטין, כתב בטהובן את יצירותיו הגדולות והחשובות ביותר. ביניהן ניתן למצוא את הסימפוניה החמישית, הסימפוניה השישית "הפסטורלית" והקונצ'רטי לפסנתר ולכינור, את האופרה "פידֶליוֹ" ובמיוחד את "הסימפוניה התשיעית" בה שילב, לראשונה בתולדות המוסיקה, מקהלה וזמרים בסימפוניה - צורה שהיתה עד אז צורה כלית טהורה.

בחודש מארס 1827 מת גדול הסימפוניה ממחלת כבד כרונית שנגרמה ככל הנראה מערבוב לא אחראי של יין מחוזק בסוכר עופרת, עם משככי כאבים שכללו גם הם לא מעט עופרת.


הנה סיפור ההתחרשות והשיאים של בטהובן, שהתרחשו באותו הזמן (מתורגם):

http://youtu.be/zAxT0mRGuoY


ראו סרטון אנימציה מקסים על חיי בטהובן ואובדן השמיעה אבל לא הכישרון:

https://youtu.be/mNPQrG33ZPg


פרטיטורה בכתב ידו:

https://youtu.be/Jw3X9m7S8GY


הנה הסימפוניה החמישית של בטהובן:

https://www.youtube.com/watch?v=9aDEq3u5huA


"סונטה לאור ירח" שלו לפסנתר:

https://www.youtube.com/watch?v=4Tr0otuiQuU


היצירה האהובה לפסנתר "לאליסה" (Fur Elise) בליווי תזמורת:

https://www.youtube.com/watch?v=09oNj9UYM7g


הסימפוניה התשיעית:

https://www.youtube.com/watch?v=YAOTCtW9v0M


סונטה להאמרקלאוויר בביצועו של דניאל בירנבאום:

https://www.youtube.com/watch?v=FwZsDzGY1XA


קונצ'רטו מס' 5 לפסנתר ותזמורת, המכונה "הקיסר", של לודוויג ואן בטהובן:

https://youtu.be/-e_OTDxWd3Y?long=yes


ועל גדולתו כמלחין שהעביר את המוסיקה הקלאסית לרומנטיקה:

https://youtu.be/uHo7-PMXf9Q?long=yes
ניקולו פאגאניני
מי המוסיקאי שסיפרו שמכר את נשמתו לשטן?



קראו לו ניקולו פגניני והוא היה מגדולי הכנרים בכל הזמנים וללא ספק הוירטואוז הגדול של נגינת הכינור. אביו של פגניני לימד אותו לנגן וכבר בגיל 9 החל להופיע. כנגן כינור הוא זכה להצלחה מסחררת והרוויח הון עתק. הוא היה לנגן הראשון שעשה סיבובי הופעות ברחבי אירופה וזכה להצלחה ללא תקדים.

הופעותיו של פגניני היו כה מדהימות, מראהו כה מוזר ונגינתו כה מרתקת עד שאמונות טפלות ורכילויות רעות ידעו לספר כי כרת ברית עם השטן. אנשים שלא הצליחו להסביר לעצמם כיצד ניגן נגינה כה מושלמת, התעקשו פעמים רבות לגעת בו - רק כדי להאמין שהוא אכן בשר ודם..


הנה מתכנית טלוויזיה שבה הכנר שלמה מינץ מספר על פגניני והכינור שלו (עברית):

http://youtu.be/V_5owTw94J4?t=1m49s


הכנר יאשה חפץ מבצע יצירה של פגניני, הקפריצ'ו מספר 24 לכינור:

http://youtu.be/vPcnGrie__M


וסיפור חייו של גאון הכינור בסרט תיעודי קצר:

https://youtu.be/iSnvjx9D-iU?long=yes
ג'ון קייג'
מי היה ג'ון קייג' ואיך נשמעת המוסיקה שלו?



ג'ון קייג' הוא אולי המלחין האמריקאי החשוב ביותר במאה ה-20. הוא היה חדשן בלתי רגיל ותרם או היה חלוץ במגוון זרמים של המוסיקה המודרנית, כולל המינימליזם, המוסיקה הקונספטואלית, המוסיקה האקראית ועוד.

קראו מעט על עבודותיו ופריצות הדרך המוסיקליות שלו באאוריקה בתגית "ג'ון קייג'".


הנה סרטון קצר על ג'ון קייג' והמוסיקה שלו:

http://youtu.be/KoRNWFVPaas


ואריה שכתב ג'ון קייג' - יצירה לקול יחיד:

http://youtu.be/8UGKgNDVYNc
ז'אן בטיסט לולי
מי המנצח שמת ממקל הניצוח שלו?



המלחין והמנצח זָ'אן-בָּטִיסְט לוּלִי מת בגלל "תאונת ניצוח". הדבר קרה כתוצאה מפגיעה ברגלו עם מקל הניצוח שלו. באותה התקופה מקל הניצוח לא היה קטן כמו היום, אלא מוט גדול, שנהוג היה לדפוק בו על הרצפה. הדפיקות סייעו לתת קצב לנגנים. פגיעת מקל הניצוח ברגל גרמה לפצע, שהלך והזדהם. הזיהום שנגרם מפציעה זו גרם בסופו של דבר למותו של אחד מגדולי המוסיקה והמנצח הטראגי ביותר.


הנה קטע מסרט שמספר על הפגיעה המצערת של ז'אן בטיסט לולי ברגלו:

http://youtu.be/u8RJvzOj7PM

מלחינים

יוהאן סבסטיאן באך
מי המלחין שהוכר כגאון מאה שנה אחרי מותו?



האגדה מספרת שבמותו הוריש באך את תווי יצירותיו הגדולות לשני בניו. כל אחד מהבנים קיבל לידיו חצי מיצירות האב. אחד הבנים היה רשלן, מוזנח ולא רציני. הוא השתמש בתווים הללו, שהיום כל אחד מהם יכול היה להיות שווה מיליוני דולרים, כדי לעטוף דגים ולארוז חפצים.. הבן השני שמר באדיקות את כל התווים שקיבל ואחרי מותו הם נתרמו לארכיון. כך נשארה לעולם רק מחצית מהמורשת של גאון המוסיקה, אולי החשוב ביותר שהיה כאן.

והכל מפני שהמלחין יוהאן סבסטיאן באך, בקיצור באך, לא התפרסם בחייו בתור מלחין חשוב. הוא היה מלחין מקומי פורה וידוע, אך שמעו יצא ברחבי גרמניה דווקא כנגן עוגב מעולה, בכנסיות שבהן שרת כמלחין.

רק 100 שנה אחרי מותו של באך, חיפש המלחין והמנצח פליקס מנדלסון יצירות לביצוע עם התזמורת שבראשה עמד ונתקל בארכיון בלייפציג, ביצירותיו של באך. הוא התפעל מהמוסיקה הנפלאה שאיש לא הכיר. כשהחל לבצע אותה ולפרסמה ברבים, החל להבין העולם את גאוניותו של המלחין ש"פוספס" בחייו. מאז ידוע י. ס. באך כאחד מהמלחינים החשובים והגאונים בכל הזמנים.


הנה תולדות חייו של באך בהיפ הופ:

http://youtu.be/TWwT_taX8N4


פרטיטה של באך בביצוע הפסנתרן גלן גולד:

https://youtu.be/qB76jxBq_gQ


ומי בא לנגן באך לפילה עיוורת?

https://youtu.be/VOr2O0FfpT8
מדונה
איזו זמרת היא אשת עסקים מצוינת?



הזמרת מדונה (Madonna), או בשמה המלא מדונה אסתר לואיז צ'יקונה היא מהזמרות המצליחות בכל הזמנים. מעבר להיותה זמרת, מלחינה, שחקנית, רקדנית, סופרת, מפיקה וסמל אופנה היא גם אשת עסקים מצוינת, שניווטה הן את הקריירה האמנותית שלה בהצלחה מרשימה והן את השקעותיה להצלחות מרהיבות בתחום העסקים.

מדונה שהתפרסמה בתחילת שנות השמונים, הפכה עם השנים לאייקון עולמי והכינוי "מלכת הפופ" הולם את מעמדה ואת השיאים שהשיגה, כש-43 משיריה, שיא עולמי, טיפסו לצמרת מצעד הדאנס של המגזין המוסיקלי הנחשב "Billboard".


הנה סיפור הקריירה של מדונה:

https://youtu.be/rbMwwgJuvZk


על הצלחותיה העסקיות והאמנותיות:

http://youtu.be/vRxRi8TVRhk?t=8s


והשיר "פרוזן" שבו הראתה בזמנו שוב את הכישרון האדיר שמניע אותה כל כך הרבה שנים:

https://youtu.be/MDM0yAJjlBo
ביטלס
האם באמת כתבו לנון ומקרטני את שיריהם ביחד?



מאז האלבום השני שלהם, חתמו ג'ון לנון ופול מקרטני על כל שיריהם במשותף, כאילו השירים נכתבו על ידי שניהם ביחד. אבל האמת שזה לא היה המצב. החתימה המשותפת של שניהם, ככותבים ומלחינים, החלה כשעבדו על שירים במשותף. גם אם אחד כתב שיר, הוא הביאו לשני והם שיפרו ושיפצו את השיר עד שהפך לסוג של שיר משותף. כך נולדו הרבה מהשירים החשובים שלהם, עד שנת 1966.

כשהכירו ג'ון ופול הם התיידדו מיד והפכו לחברי נפש. הם החלו לבלות שעות רבות בכל יום, בכתיבת שירים. דודתו של ג'ון לא אהבה את פול מקרטני וניסתה להפריד ביניהם. היא אסרה על פול לבוא אל ג'ון לנון הביתה. לכן הם נהגו לשבת בביתו של פול ולכתוב ביחד מאות שירים, שנכתבו במחברת משותפת. זה היה השלב שבו החלו במנהג לחתום ביחד על כל שיר, כאילו נכתב על ידי "לנון ומקרתני". אגב, המחברת הזו נשמרה במשך שנים אצל פול ובאחד הימים כשחברתו ניקתה את הבית, היא השליכה אותה בטעות לאשפה..

בהמשך הדרך וההצלחה, החלו השניים להתרחק והפכו בהדרגה ליריבים. הם המשיכו אמנם לחתום ביחד על השירים, אך הביטלס הפסיקו להופיע ביחד ולנון ומקרטני התראו בעיקר באולפן ההקלטות. מקרטני, המלודיסט הרומנטי, ולנון, הרוקר המחוספס, הפכו לפחות ופחות חברים ויותר למתחרים מרים. הם החלו לכתוב לחוד ולהילחם על שיריהם בתקליטי הלהקה. "החיפושית החמישית", המפיק המוסיקלי האגדי של הביטלס ג'ורג' מרטין, היה מי שהפך את השירים שכתבו אז ליצירות מופת מוסיקליות ושמר על הלהקה בחיים, עד שגם הוא לא הצליח להחזיקם ביחד והלהקה הגדולה התפרקה, לטובת שנאה עצומה בין השניים. השנאה הזו תסתיים רק כשלנון יירצח על ידי מעריץ תמהוני.


הנה ראיון שבו מספר פול מקרטני מספר על תהליך הכתיבה עם לנון, שנה אחרי מותו:

http://youtu.be/gD3vRj4c8ZA


פול מקרטני מספר על הכתיבה המשותפת עם לנון, 4 שנים לאחר מותו:

http://youtu.be/xI_rPZIevuo


סיפור השיר של קארל פרקינס, ענק הרוקאבילי שהקליט עם פול שירים, בו הכניס מבלי לדעת שורה שהייתה האחרונה שג'ון אמר לפול כשנפרדו בפעם האחרונה לפני שנרצח וריגש אותו מאוד:

https://youtu.be/CjcJ3LW4LOE


וסרט תיעודי על לידת הביטלס בחיבור בין פול וג'ון הצעירים בליברפול:

https://youtu.be/HsYhHI0-LNg?long=yes
ארבע העונות
מה סיפורם של המלחין ויוולדי ושל היצירה ארבע העונות?



4 העונות (The Four Seasons), היצירה הידועה כל כך של אנטוניו ויואלדי היא אחת היצירות הקלאסיות המוכרות, המבוצעות, המוקלטות והפופולריות ביותר בעולם.

ויוואלדי כתב 500 קונצ'רטי (קונצ'רטו בלשון רבים). בגיל 40, לאחר שהיה לגדול הכותבים למנדולינה, הוא הפך למאסטרו די קונצ'רטו. כל מלחיני התקופה נדהמו מהווירטואוזיות של הכתיבה שלו ומהאופן שבו הוא למד לנצל את הפוטנציאל של הכינור המודרני של תקופתו, כלי ששופר על ידי משפחת אמאטי והיה לכלי מדויק ואיכותי מאי-פעם. הגאונות של המלחין הוונציאני עוררה קנאה בכל אירופה. אחד אחרי השני, ישבו רבים מהמלחינים ולמדו את הטכניקות, המהלכים, המרקמים והפראזות שכתב בקונצ'רטי שלו לכינור. הוא היה אשף והם למדו ממי שרבים מהם ראו כגדול שביניהם.

הקריירה שלו בכלל החלה כילד מוכשר מאוד למוסיקה, שלמד בכנסייה, כמו כל בני תקופתו שרצו השכלה במאה ה-18. בתקופתו בוחרים רבים בקריירה במסגרת הכנסייה ובגיל 20 הוא הפך לכומר. אבל 5 שנים אחר כך הוא פרש מהכנסייה ומצא עבודה כמורה למוסיקה בבית מחסה ליתומות בעיר ונציה.

בבית המחסה הוא לימד את הבנות התלמידות לנגן במנדולינה. הוא נהג לכתוב להן סונטות ששילבו מוסיקה נהדרת עם סוג של אימון בנגינת הכלי. כך הוא גרם לתלמידותיו להתאמן, מבלי לסבול את תרגילי הנגינה המשעממים, שכל נגן ותלמיד נגינה יספרו לכם שהם אולי הגורם העיקרי לפרישה מלימודי הנגינה. הם פשוט משעממים. מאוד משעממים. אז הוא כתב להם קונצ'רטו אחרי קונצ'רטו למנדולינה ועודד אותן להצטיין כדי לקבל את הסולואים. כן, כבר אז רבים ומתחרים על סולואים...

ואז הוא מגלה את הכינור והופך לאשף בכתיבת קונצ'רטי לכלי הזה וזוכה לתהילה בחוג המוסיקאים של אירופה. אבל הצלחתו המוסיקלית של ויואלדי לא הועילה להצלחתו האישית. הציבור לא כל כך מכיר אותו והמוסיקאי הגאון נכשל שוב ושוב בקבלת תפקידים שיהלמו את יכולותיו. ברומא למשל, מקום אליו שאף להתקבל, בדקו בכנסייה הקתולית למה הוא לא נשוי ומצאו שהוא חי בחטא עם זמרת, ללא נישואין. אז הוא נדחה בבושת פנים.

כך הוא נדחה שוב ושוב בקבלת משרה מכבדת שתאפשר לו להתפרנס, כמו באך או היידן, מהלחנה של מוסיקה גדולה. אבל זה לא עבד והוא לא התקבל וממש לא מסיבות מוסיקליות. ויואלדי נותר תקוע וכמה שנים אחר-כך הוא מת עני ושבור לב, בבית חברים.

ממש כמו מוצרט, מת הקומפוזיטור הגאון מוונציה מות עניים וממש כמוהו, הוא נקבר בקבר אחים. את מוצרט שכרו והיללו אחרי מותו, אבל ויואלדי נשכח למשך 200 שנה. כמו ששכחו את באך, שתודות למנדלסון התגלה שוב לעולם והפך לאחד משלושת ה-Bים של המוסיקה הקלאסית, השלישיה שלו ושל בטהובן וברהמס שהוכרה כגדולי המוסיקה.

רק במאה ה-20, בזמן השלטון הפשיסטי של מוסוליני, ישב מוסיקולוג בשם ג'אזטו וחוקר את מוסיקת הבארוק. לצד גאונים כמו אלבינוני, שג'אזטו חקר והתעמק בעבודותיהם (תוך שהוא מחולל את הפלא של האדאג'יו, אבל זה בערך אחר) הוא גילה את האוצר של ויואלדי. במחקריו גילה ג'אזטו קטעים ביצירות של באך, שברור היה לו שאינם של המלחין הגרמני. כשהמשיך לחקור הוא גילה את סיפורו של המורה האלמוני והנשכח מבית היתומות בוונציה. הסתבר לו שבאך הגדול, גאון הבארוק שכולם משתחווים בפניו, העתיק מיצירות ויואלדי בלי חשבון (אל תיכנסו להיסטריה - באותה תקופה זה היה מקובל).

וכך חזר שמו של גאון הקונצ'רטו הבארוקי לשיח המוסיקלי בגאון. כולם החלו לבצע את יצירותיו המעטות שזוהו ונמצאו. מכירות הביצועים המוקלטים של יצירותיו נמכרים ומבוצעים היום בלי הפסקה והוא מחזיק בשיאי מכירות קלאסיות ובשיאי ביצועים. הוא הפך לקונצנזוס - מורה. מלחין. גאון.



הנה סיפורו של ויואלדי:

https://youtu.be/xfuUhjvbF24


על היצירה הכי מצליחה שלו - 4 העונות של ויואלדי (מתורגם):

https://youtu.be/Xcpc8VDsv3c


"הקיץ" מתוך העונות בביצוע הכנרת הילארי האן:

https://youtu.be/kaoqCARilbA?t=52


באנימציית חול:

http://youtu.be/go7wlUOC5dg


הנה כל היצירה כולה בסולו של ג'וליה פישר:

https://youtu.be/kS-W3lfcVvY?long=yes


ברנרד הרמן
מי היה מלחין הקולנוע הגאוני ברנרד הרמן?


ברנרד הרמן (Bernard Herrmann) היה מלחין קולנוע ידוע שהלחין את המוסיקה לעשרות סרטים. במיוחד זוכרים לו את המוסיקה המצוינת שכתב לסרטי אלפרד היצ'קוק, אבל הוא כתב גם לסרטים דגולים כמו "האזרח קיין" ו"נהג מונית".

ברוב הסרטים הוא עשה עבודה גאונית של הצמדת מוסיקה מגוונת ברגשות ובאפשרויות שלה, להמון סוגים של סצינות, החל ממתח, רגש, אהבה, התלהבות, אימה ועוד.

הרמן נחשב לאחד מענקי המוסיקה בקולנוע, בעיקר בזכות היכולת האמנותית והטכנית שלו בהלחנת מוסיקה מגוונת מאד - שקטה, נוגעת או מותחת ועד למוסיקה עתירת דרמה וכלי נשיפה. יכולתו המצוינת להתאים בצורה מעולה בין התמונה לצליל נחשבת אחת מהסיבות שסרטי היצ'קוק כל כך מוצלחים.


הנה המוסיקה מתוך סצנת המקלחת המפורסמת מתוך הסרט "פסיכו":

https://youtu.be/XuMpt2Q0cS0


המוסיקה של ברנרד הרמן לסרטים מהגדולים בתולדות הקולנוע:

http://youtu.be/226TtyMrJH8


מרטין סקורסזה מספר על העבודה איתו:

https://youtu.be/LZG-wvlPRjk


וסוויטת "פסיכו" שלו, בביצוע תזמורת סימפונית:

https://youtu.be/fQwzJ6VvUD0
מיהו ג'ון דאולנד, מלחין הרנסנס שמצליח עד ימינו?



משורר, מלחין, זמר ונגן לאוטה אנגלי, המיוחד בג'ון דאולנד (John Dowland), המלחין בן המאה ה-16 ומי שכונה "אורפיאוס האנגלי", הוא היותו פופולרי עד ימינו. לא רבים ממלחיני הרנסנס הצליחו לשמור במשך 400 שנה כל כך יפה על הפופולריות של המוסיקה שלהם.

דאולנד היה מלחין דגול. באנגליה של המלכה אליזבת הראשונה, שיקפו שיריו את מה שנחשב עד היום כ"תור הזהב" במוסיקה ובשירה. עד היום הוא נחשב ככל הנראה כמפורסם ביותר מבין מלחיני התקופה הבולטים, ביניהם ענקי קומפוזיציה כמו ז'וסקן דה פרה, פלסטרינה, גיום דופאי, פרסקובלדי, אורלנדו לסוס וג'זואלדו.

ההישג הזה הוא עוד יותר מדהים, כי זה בסדר והגיוני שברפרטואר של המאה ה-20 תצליח המוסיקה הכלית הנהדרת שהוא חיבר ללאוטה (הגיטרה העתיקה, שהתפתחה באירופה מהעוד הערבי). הרי הגיטרה היא כלי אהוב תמיד.

אבל נהדר ומקסים הוא שזכתה לתחייה ומקום ברור ברפרטואר המודרני גם המוסיקה הקולית של המלחין מהאי הבריטי. כך הצליחו גם שיריו האנגליים העגמומיים משהו, שביניהם "Come again", "Flow my tears", "I saw my Lady weepe", "In darkness let me dwell" וכמובן השיר "Come, heavy sleep" שעתיד להיות במאה ה-20 הבסיס ליצירה "Nocturnal" של המלחין הבריטי הדגול בנג'מין בריטן.

אבל אחרי בריטן הוקלטו שיריו של דאולנד לא רק על ידי מבצעים "רגילים" ונהדרים של מוסיקה עתיקה. גם כוכבי פופ וג'אז ענקיים מצאו עניין בשירים הללו והקליטו שירים בודדים ועד אלבומים שלמים של שיריו.

אם זה אלביס קוסטלו שהקליט את השיר או היצירה "Can she excuse my wrongs" של דאולנד לאלבומו The Juliet Letters. אם זה סטינג, אחד האמנים המצליחים בעולם הרוק ונגן ג'אז מעולה בעברו, שהקליט אלבום משיריו וקרא לו Songs from the Labyrinth. ואם אלו נגני הג'אז האנגליים ג'ון סורמן וברי גאי, ששיתפו פעולה עם חבורה קלאסית של נגנים באלבום נוסף משיריו - העובדות מראות כולן שג'ון דאולנד כאן כדי להישאר.


הנה מצגת וידאו על חייו של ג'ון דאולנד:

https://youtu.be/CuDFOnZKM_U


נגינה בלאוטה של יצירתו "לקרימה" (Lachrimae):

https://youtu.be/rMwZ6ZkzjgU


אותו השיר של דאולנד, הלקרימה, בזמרה קסומה:

https://youtu.be/u3clX2CJqzs


"האם היא תוכל לסלוח לי על טעויותי" (Can She Excuse My Wrongs):

https://youtu.be/IEt6Bp3xcf4


השיר הקסום Flow my tears:

https://youtu.be/jkRrzAo9Wl4


השיר "בוא שוב" (Come again) של דאולנד:

https://youtu.be/LpvAtdzPV78


כוכב הרוק סטינג בביצוע אותו שיר, בליווי לאוטה:

https://youtu.be/d4EmIPY8yqY


"הזמן עומד מלכת" - הזמרת אמה קירקבי ונגן הלאוטה אנתוני רולי הם מהידועים במבצעי שיריו:

https://youtu.be/1CVyC5hxPSY
מה סוד המוסיקה המהפנטת של פיליפ גלאס, המלחין השרברב?



"מהפנטת, מטאפיסית, רוחנית, מחווטת מחדש את הקשרים בין תאי העצב במוח, מנגנת את העתיד" - המוסיקה שלו כבר קיבלה את כל שמות התואר והסופרלטיבים האפשריים ויש רבים שרואים בו את המלחין הגדול ביותר שחי כיום. פיליפ גלאס (Philip Glass) הוא אכן אחד המלחינים הנערצים ומהמוסיקאים הגדולים במאה ה-20.

גלאס הוא מלחין יהודי, שאמנם נולד בבולטימור שבארצות הברית אבל להורים יהודים שהיגרו שנים מעטות לפני כן מליטא, לפני שפרצה מלחמת העולם השניה. היה לו ולהוריו מזל גדול, כי מרבית יהודי ליטא נרצחו בשואה.

גלאס הוא חלק מהזרם המינימליסטי, לצד מלחינים אמריקאים כמו ג'ון קייג' וסטיב רייך ומלחינים ממזרח אירופה דוגמת ליגֶטי, פֶּנדֶרֶצקי ואַרווֹ פֵּארְט מאסטוניה.

כשרונו מדהים. בגיל 15 הוא כבר סיים את התיכון ומיהר להרשם ללימודי מתמטיקה ופילוסופיה באוניברסיטת שיקגו. אבל גאון נשאר גאון ודי מהר הוא נרשם ללימודי המוסיקה בבית הספר ג'וליארד. במהלך לימודיו פיליפ הצעיר היה צריך להתפרנס אז הוא החל לעבוד בעבודות שונות ומשונות, כדי לממן את לימודיו. בין השאר הוא עבד בחברת הובלות, באינסטלציה ועל גבי מנוף. כשעבד בתור נהג מונית בניו-יורק, הוא כבר החל לפרסם את יצירותיו. האגדה מספרת שיום אחרי הבכורה של האופרה שלו, "איינשטיין על החוף", במטרופוליטן בניו יורק, הוא הסיע במונית שלו נוסעת מבוגרת שאמרה לו, אחרי שראתה את שמו על הלוחית, ש"יש לך שם זהה למלחין מפורסם ששמעתי אתמול אופרה שלו"... בפעם אחרת מצא עצמו עושה עבודת אינסטלציה עבור לקוח שהתגלה כלא פחות מהמבקר של המגזין "Time". כשהמבקר זיהה אותו והתפלא שהקומפוזיטור הגאון הוא שמחבר לו את מדיח הכלים לצנרת, גלאס אישר ורק ביקש בנימוס מהלקוח הנדהם לתת לו לסיים את העבודה...

אגב, רובם של אותם מבקרים לא עשו לו חיים קלים בתחילת הדרך. מרבית מבקרי המוסיקה הקלאסית ראו ב"מינימליזם" סוג של עינוי. החזרה על תבנית שוב ושוב, עם מעט מאד שינויים במעגל האינסופי של מה שאנו מכנים כיום Loop הייתה בעיניהם בזויה. מבקר אחד כתב פעם שהאזנה למוסיקה של גלאס היא סוג של מזוכיזם וכשזה נגמר, מרגישים הקלה נהדרת...

מבקר אחר הזמין פעם את קוראיו לחשוב מה היה קורה אם בטהובן היה חוזר שוב ושוב, לאורך כל הקריירה שלו, רק על ההתחלה של סונטת אור ירח...

את השמות של המבקרים הללו איש אינו זוכר. גלאס, לעומתם, הפך לאגדה. בתחילת שנות ה-80 הוא מיזג את המוסיקה המודרנית שלו, עם מוסיקת הפופ, באלבום פורץ הדרך "GlassWorks". כמו אנדי וורהול וליכטנשטיין הוא הצליח להכניס את מוסיקת הפופ בדלת הקדמית, לעולם המוסיקה "הרצינית" של המאה ה-20. במקביל הוא גם הלחין את הפסקול לסרט הקולנוע המהפנט "הנבואה", בו המוסיקה ליוותה מראות מצולמים מרהיבים וערוכים בתחכום ובשינויי מהירות ואופי, שיצרו לה מראה עתידני, כמעט פילוסופי. אחר-כך באו הקונצ'רטי שלו והפסקול המטורף ביופיו לסרט "השעות", על סיפוריהן המקבילים של 3 נשים אובדניות ודכאוניות, אחת מהן היא הסופרת האגדית וירג'יניה וולף. הדיכאון לא נשמע מעולם כל כך יפה ופיוטי.

אבל גלאס, כמו השרברב שהוא היה בתחילת הדרך, נשאר גם כמוסיקאי נערץ, אותו אדם צנוע ולא מתנשא, שלא מרים את קולו ולא פיתח מניירות של כוכב, כמו רבים במעמדו. הוא רואה בעצמו יהודי בודהיסטי ומעורב במאבק העולמי למען עצמאותה של טיבט ושחרורה מהשלטון הסיני. הוא התחתן שוב ושוב, 5 פעמים בינתיים, עושה ילדים, אהבה ומקפיד על תזונה שלא מן החי, אבל לא מטיף לאחרים. פשוט בן אדם. מלחין גדול אבל אדם טוב.


הנה קדימון לסיפורו של גלאס, "המלחין הגדול ביותר שחי בינינו":

https://youtu.be/5dVNwmj11bk


המוסיקה המהפנטת שיצר לסרט המהפנט "הנבואה":

https://youtu.be/-g5_E6armyQ


הפתיחה הנפלאה שלו ל-Glassworks הממכרת:

https://youtu.be/TWu9VxVQ6Lg


גלאס התאים בול לקולנוע והוכיח את זה בסרטים רבים - "הנשיקה" של פיליפ גלאס:

http://youtu.be/QcmsoYLjVXk


הקטע המינימליסטי "פתיחה" של המלחין פיליפ גלאס:

http://youtu.be/fkmNqyUSrFw


אלה הקטעים שמפריעים למבקרים - Floe מתוך Glassworks עם ההרכב שלו:

https://youtu.be/gK46EKVYfNU


יצירה שלו לנבל:

https://youtu.be/hV2-zFh3tAU


קטע שהלחין המלחין המינימליסט פיליפ גלאס לתכנית "רחוב סומסום":

http://youtu.be/ch-R1aIM-C0


"דברים מתים" מהמוסיקה הקסומה שלו לסרט "השעות":

https://youtu.be/0VrceEJ2_Wo


עצמו את העיניים והקשיבו ל-Mad rush שהוא מנגן בפסנתר סולו:

https://youtu.be/8Q0G0-9E5SE?long=yes


ורביעייה קאמרית מנגנת גלאס:

https://youtu.be/JzOyo7NoSBQ?long=yes
מי היה האסטרונום והמוסיקאי ויליאם הרשל?



ויליאם הרשל (William Herschel) היה אסטרונום בריטי יליד גרמניה. הוא התפרסם תודות לתגליות שונות שהחשובה שבהן היא ככל הנראה גילוי כוכב הלכת אורנוס וכמה מירחיו. במהלך השנים הוא גם מדד את גובהם של ההרים שעל הירח וקטלג ותיעד כוכבים כפולים, מושג שהוצמד לזוגות כוכבים המסתובבים אחד סביב השני.

לאסטרונום הבריטי ויליאם הרשל אנו חייבים גם את גילוי הקרינה התת-אדומה, שאנו מכירים כ"אינפרה-אדום". את הקרינה הבלתי נראית הזו מזהים כיום לפי החום שהיא פולטת ואף משתמשים בה לצילום בחשיכה, המבוסס על החום שפולטים בעלי חיים ועצמים שונים. בזכות החום הזה הרשל גם גילה אותה. זה היה כשהוא הצמיד מדחום לאלומות האור הצבעוניות, שהתפצלו ממנסרה, שעליה האיר באור לבן. הרשל שם לב שגם כשהוא מדד מעבר לאלומת האור האדום שנשבר דרך המנסרה, הטמפרטורה במדחום עלתה. מה שהפליא אותו שזה היה באזור שלא נראה בו אור כלשהו. זו הייתה קרינת אינפרה-אדום והוא הבין זאת.

היו גם עוד תגליות מעניינות באסטרונומיה. הוא היה הגאון שגילה, שהמבט לחלל הוא למעשה מבט אל העבר. זאת מכיוון שאנו צופים בכוכבים כה רחוקים, שעד שאורם נגלה לנו, עוברות שנים רבות, עשרות שנים ועד אלפי ומיליוני שנים.

אבל המעניין הוא שהעבודה היומיומית של הרשל הייתה בכלל כמלחין, מוסיקאי ומורה למוסיקה. עד גיל 35 הוא לא עסק כלל באסטרונומיה. את עיקר הקריירה שלו עשה במוסיקה. הוא ניגן בכינור, אבוב ועוגב. אמנם מרבית יצירותיו נשכחו כיום, אבל הרשל חיבר 24 סימפוניות, שלל קונצ'רטי ולא מעט מוסיקה דתית נוצרית, על אף שהיה לפחות חצי יהודי (אב יהודי ואמא כנראה מהאנוסים).

אגב, גם 3 אחיו ג'ייקוב, אלכסנדר ודיטריך, הופיעו כמוסיקאים בעירם באת'. זה היה המשך לאביהם המוסיקאי.

אבל מרגע שגילה את עולם הצפייה בכוכבים, הרשל ניצל את כישרונותיו הרבים ואת הסקרנות והיצירתיות שלו ופיתח גם טלסקופים נהדרים. זה גם איפשר לו להתרכז באסטרונומיה כתחביב שהניב תגליות רבות.

הוא החל לייצר טלסקופים, שמכר בשפע לאסטרונומים אחרים. די מהר זה יהפוך למקור הפרנסה העיקרי שלו ובחייו הרשל יבנה מעל 400 טלסקופים. המפורסם שבהם נחשב לטלסקופ הגדול ביותר בתקופתו - אורכו היה 12 מטרים!


הנה סיפורו של ויליאם הרשל המגלה את אורנוס:

https://youtu.be/rXc405l-J4Q


הסימפוניה מספר 14 ברה מז'ור:

https://youtu.be/3mV-ZSzgs8Q


עוד תגלית שלו על מה אנו באמת רואים מהחלל:

http://youtu.be/M9CjmywZ3yQ


סונטה ופוגה מספר 6:

https://youtu.be/Za6lDrmRLZY


רק בשל היותה אישה, לא קיבלה אחותו האסטרונומית קרולין, המוכשרת לא פחות ממנו, קרדיט על תרומתה לתגליותיו:

https://youtu.be/0yIEhUSrGCM
איך מבצע ג'ייקוב קולייר להקה שלמה לבד?


אם מוצרט הילד היה מתגלה בימינו, בטח כך הוא היה מופיע... בגיל 18 הוא התפרסם בסרטון שיצר וזכה לתפוצה ויראלית ביוטיוב, בגיל 19 החתים אותו לייבל התקליטים של קווינסי ג'ונס ובגיל 22 כבר זכה בפרס הגראמי, פסגת השאיפות של מוסיקאים בכל העולם.

בגילו הצעיר הוא נחשב מהיוצרים החדשניים והייחודיים בעולם. קוראים לו ג'ייקוב קולייר (Jacob Collier) והוא ללא ספק מלך בהרמוניה, מוסיקלי להחריד, וירטואוז רב-כלי כמעט בלתי נתפס, בעל יכולת טכנית מרשימה בתפעול של סינתסייזר, לופר, סמפלר, הרמונייזר ושלל כלים אקוסטיים. את כל אלה הוא מנגן ומתפעל בדילוגים מטורפים ומתוזמנים ברמה של קוסם. הוא גם צעיר, תוסס, יפה להפליא וכנראה גם אמביציוזי ללא גבול.

דיי, חייבת להיות לו איזו שהיא מגרעת ובסוף בטח נגלה מהי. אבל בינתיים יצויין לפרוטוקול שהמוסיקאי המופלא הזה זוכה להערכה אדירה גם מקיסרי הג'אז הנוכחיים, כולל צ'יק קוריאה, הרבי הנקוק וקווינסי ג'ונס.

אבל כשמגלים שהוא גם בחור נחמד אמיתי בהופעות שלו ובאהבה הפשוטה שהוא נותן לקהל, זה כבר ממש מרגיז. אומרים על הבריטים שהם מנומסים מדי והוא אכן כזה, אבל הוא ממש יודע להודות לקהל שלו מכל הלב ולהוקיר דברים קטנים.

קולייר יודע לספק מופע סולו נדיר. האיש ווקאליסט מצוין, שר נהדר ומסוגל לבצע לופים ב-8 קולות על קטעים שלמים, כדי ליצור לעצמו בסיס של מקהלה ולאלתר עליו בנגינה ובקול תשיעי. גם את האינטרנט הוא מפליא לאלף ומשתמש בו היטב כפלטפורמה מעולה להפצת המוסיקה שלו.

את העולם המוסיקלי והאסתטי שלו יוצר השילוב המיוחד שהוא עושה, בין מגוון הז'אנרים שהוא חוגג ומבצע, ביניהם ג'אז, סול, מוסיקה קלאסית, פולק, טריפ-הופ ומוסיקה ברזילאית, בביצועי אימפרוביזציה וא-קאפלה.

הוא מעבד ומתזמר מופלא, שתזמורות והרכבים מרכזיים מכל העולם מזמינים אצלו עבודות, מולטי אינסטרומנטליסט, שזה אומר שהוא מנגן על שלל כלים, כולל באס, סינתסייזר, סמפלר, פסנתר, מלודיקה, גיטרה אקוסטית, פרקשן, תופים ובטח ממש עכשיו הוא גם לומד סקסופון, חצוצרה ועוד כמה כלים שאנחנו כנראה עוד לא מכירים...

ואחרי ששומעים את כל החזיז והרעם, של סופת הציקלון שהוא מייצר עם כל הכלים והקולות הווירטואוזיים שלו, כשאנו כבר בטוחים שרק בכל ההמולה הזו הוא יכול ללבלב, שומעים אותו מנגן כל כך נהדר, בפסנתר סולו או רק בבאס. אז מבינים הכל - הבחור הזה הוא מה שכינה ה-BBC "כוח טבע" (force of nature).


הפלא מסביר:

https://youtu.be/JgturagD0hA


אפילו הקליפים שלו נהדרים:

https://youtu.be/IlFD298wTOM


שירה ב-6 קולות - כך הוא נחשף לעולם:

https://youtu.be/cttFanV0o7c


מבנים מורכבים בטירוף - כך הוא עובד עם קהל:

https://youtu.be/mSqaQaoifww


צניעות לא מזיקה אף פעם - סיידקיק של ג'ונה נילסון:

https://youtu.be/72vOux51-o4


רק פסנתר:

https://youtu.be/0m_49kIjNVY


ומה קורה כשתזמורת מלווה אותו:

https://youtu.be/kIjExHdnx2E


ראו כמה יפה הוא מסביר מושגים בסיסיים במוסיקה:

https://youtu.be/eRkgK4jfi6M?long=yes


והנה ג'ייקוב קולייר בהרצאה, אופס, בהופעה בטד:

https://youtu.be/dDZoGcQVjJg?long=yes
מה היה מהפכני במוסיקה של סטרוינסקי?



לאורך תולדות המוסיקה הייתה המנגינה הדבר החשוב ביותר במוסיקה המערבית. במאה ה-16 הפכה גם ההרמוניה הטונלית למרכיב חשוב ביותר במוסיקה של אירופה. מופע הבכורה של "פולחן האביב" היה אולי האסון האמנותי המפורסם ביותר בהיסטוריה של המוסיקה. הקהל ששמע מוסיקה מוזרה במקום מה שציפה והיה רגיל לקבל ממלחינים קלאסיים, קרא בוז והשתולל מזעם. במקום תרבות, עידון ואלגנטיות הוא הציגה היצירה מחול ומוסיקה פולחניים, עם סממנים של עבודת אלילים, הקרבת קורבנות אדם, יצרים חייתיים ומוסיקה שנשמעה יותר כרעש משונה ולעגני מאשר יצירה קלאסית. המהומה שפרצה באותו ערב היוותה תפנית בעולם המוסיקה. במקום שתקבור את היצירה ותחביא אותה במגירות העמוסות יצירות שכשלו, שינתה היצירה הזו את עולם המוסיקה והוכרה כחלוצת המוסיקה המודרנית. זו היתה הפעם הראשונה שמוסיקה לא נעמה לאוזן בכוונה, הכילה מקצבים הפוכים, חזרות שוב ושוב על הפעמה, שינויי משקל מטורפים, לא מנגינה וללא מהלך הרמוני, הדגשות לא צפויות וצליל פרימיטיבי ולא נעים לאוזן.

זו הייתה בדיוק מטרתו של סטרוינסקי ובכך הוא גם שרת את יצירת המחול שלה כתב את המוסיקה - יצירה שכללה תנועות פרימיטיביות וגסות במכוון, בלי העידון של הבאלט הקלאסי, בלי התפקידים של גברים ונשים, בלי זוגות וסולואים ועם כפות רגלי הרקדנים על הבמה ולא בפוזיציות מחול.

משום שהמלחין הנועז הזה עמד בהתקפות הארסיות של מבקריו ולבסוף משך עמו את כל עולם המוסיקה, הוא נחשב אחד מגדולי המוסיקה ואחריו כבר לא נשמעה המוסיקה כמו קודם.


הנה "הערצה האדמה" - החלק הראשון מהיצירה של סטרוינסקי "פולחן האביב":

http://youtu.be/phIRRINOF-M


אותו הקטע עם רקדנים במחול המקורי של הכוראוגרף ניז'ינסקי, מלהקת המחול של דיאגילב:

http://youtu.be/jF1OQkHybEQ


והדגמה לתיאורים הנפלאים מפטרושקה של סטרווינסקי:

https://youtu.be/DYsWMk8ymWA
מי היה המלחין ילד הפלא שזכרונו היה המדהים ביותר?



הזכרון של המלחין המופלא וולפגנג אמדאוס מוצרט היה כנראה המצוין ביותר. עוד בילדותו, בביקור שערך ברומא עם אביו ואחותו, שמע מוצרט ביצוע של יצירה בשם "מיזררה" מאת אלגרי. היצירה הזו קדושה ואסור היה לנגנה מחוץ למסגרת הטקס בוותיקן, מדינת האפיפיור הנוצרי. יותר מזה, תווי היצירה נשמרו תחת משמר כבד לבל יועתקו על ידי אחרים. אך מוצרט הילד, עם הזכרון הבלתי-רגיל שלו, הצליח לרשום את תווי היצירה כמעט בשלמותה מהזיכרון - אחרי האזנה אחת בלבד!

חוץ מזה מוצרט כתב את הקונצ'רטו הראשון שלו בגיל 4, סימפוניה בגיל 6 ואופרה מלאה בגיל 12!


הנה קדימון המסתורין של הגאון המוסיקלי המושלם, וולפגנג אמדאוס מוצרט:

https://youtu.be/GKe33qend24


סרטון על מוצרט, עם המוסיקה שלו והמון תמונות מחייו:

http://youtu.be/a4Ou7GIIn1E


כך מוצג זכרונו המופלא וכשרון האילתור שלו בסרט אמדאוס:

https://youtu.be/-ciFTP_KRy4


התווים הנקיים שלו:

https://youtu.be/qibmnsXPdSs


מתוך הסרט "אמדאוס" שנעשה על חייו של מוצרט, הנה מוצרט הילד:

http://youtu.be/NlpxjBgG-7E


וסרטון לא קצר על חייו ומותו של וולפגנג אמדיאוס מוצרט:

https://youtu.be/Dau-mKCGKXI?long=yes
מה צייר שוברט בצלילים?



מבין הטכניקות הגאוניות שיישם המלחין פרנץ שוברט ביצירותיו אחת המעניינות היא זו שבה הוא צייר בצלילים (Word painting) את מה שרצה לתאר. טכניקת הציור בצלילים היא שיטה שבה נהגו מלחינים נוספים, כולל באך ובוב דילן, לתמוך באמצעות המוסיקה שלהם בתוכן המילולי, אבל שוברט היה אולי "צייר הצלילים" המובהק בתולדות המוסיקה.

שוברט תאר בציור כזה רעיונות שונים. למשל בליווי ה"לידר", השירים הגרמניים הידועים כל כך שלו, הוא חיזק רעיונות שתוארו במילות השירים באמצעות הפסנתר שברקע.

איך זה עבד? - צלילי הפסנתר תיארו בכל שיר את המילים והרעיונות שתוארו בשיר או בחלק שבו מדובר. אם זה תיאור הרשרוש שיצרו העלים ברוח, בשיר "עץ התרזה", או בחיקוי תנועתו של הכישור שמניעה גרכטן, בשיר אחר מפרי הלחנתו (גרכטן על הכישור).

שיר בולט נוסף שמדגים זאת הוא השיר "דג השמך", שבו מחקה הפסנתר המלווה את הזמרה, את זרימת מי הנחל שבהם משתכשך דג הפורל.


הנה קטע בו הפסנתר מחקה את פכפוך מי הנחל שבו משתכשך "דג השמך":

https://youtu.be/NF9DrUXowBo


חיקוי בפסנתר של תנועת גלגל הכישור בשיר "גרכטן ליד הכישור":

https://youtu.be/gotjnjJz8zw


פסנתר מנגן את רישרוש העלים ברוח בשיר " עץ-התרזה". (Der Lindenbaum):

https://youtu.be/jyxMMg6bxrg


הנה הרצאת וידאו על הסיבות המצוינות להאזין למוסיקה הקאמרית הנהדרת שלו:

https://youtu.be/y2ikvX9UB-Q?long=yes


ומסתבר שבמוסיקת הפופ והרוק יש המון ממשיכים לציור בצלילים:

https://youtu.be/NMOMPMzR6oY?long=yes
איך היה ג'ורג' גרשווין למלחין גדול?



לא רבים יודעים שג'ורג' גרשווין (George Gershwin), המלחין היהודי האמריקני הגדול, נזרק מבית הספר. הוא התקשה בלימודים ולא היה טעם בכך. תחושת הכישלון תלווה אותו שנים רבות, אבל בגיל הזה הוא התיישב על הפסנתר שקנו לאחיו, התלמיד המצטיין איירה, זה שמצטיין בלימודים...

אבל גרשווין התמכר והצטיין על כלי הנגינה הזה. הוא כל כך הבריק בנגינת הפסנתר ובלחנים שהוא המציא שכבר בגיל 16 הוא כתב להיט ענקי בשם "סוואני" (Swanee), שהפך אותו למיליונר הצעיר ביותר של ברודווי.

גרשווין המוכשר לא נח לרגע והחל לכתוב, ביחד עם איירה גרשווין, אחיו המצטיין בכתיבת מילים לפזמונים, מאות להיטי ברודווי מעולים. הם הפכו לצמד החם של ברודווי - שני יצרני שירים שתפקדו כמו מפעל משוכלל לכתיבת שירים.

אבל הוא רצה יותר. הנוסחה של מחזות הזמר של ברודווי, הקומדיות הקלילות ודי מטופשות, שבה שלט כל כך טוב, עייפה אותו. נמאס לו קצת מהשירים הקלילים, העלילה המטופשת, ההומור העממי, הריקודים, הדמויות השטוחות והסוף הטוב. הוא רצה לעשות אמנות של ממש. וכך, הוא כתב את האופרה "פורגי ובס", יצירה שהייתה ההיפך הגמור מהמיוזיקלס של ברודווי. יצירה עמוקה, כואבת, מוסיקלית להפליא ורצינית בנושאים שבהם עסקה, על דמויות שוליים בחברה, עברייניות ומלאות רגש וכאב.

גם כאן הוא הצטיין. המוסיקה שלו שילבה קלאסיקה אופראית לכל דבר, קלאסיקה שמעולם לא למד באופן מסודר אך המוסיקליות המדהימה שלו הכילה בקלות מפתיעה, עם מרכיבים של ג'אז, שבהם שלט היטב, אולי טוב מכל יוצר לבן אחר באותה תקופה. הוא לא כתב אותה כדי שתצליח. להיפך, הוא השקיע הרבה מכספו הפרטי כדי להפיק אותה והצלחתה הפתיעה גם אותו.

כך הפך כמעט בן לילה אחד מגדולי המלודיסטים של המאה ה-20 גם ליוצר רציני של אופרה, אולי האופרה הטובה שנכתבה במאה ה-20.


הנה מעט על מקורות המוסיקה של ג'ורג' גרשווין (עברית):

https://youtu.be/w-nznS0FXKc


מנגן בפסנתר בסרט מ-1913:

https://youtu.be/YrhZp7N2pVg


"זה לא בהכרח כך" של ג'ורג' ואיירה גרשווין:

https://youtu.be/kP5O_NUhrK0


הנה הזמרת אלה פיצ'גרלד בשיר "קיץ" מהאופרה "פורגי ובס":

https://youtu.be/u2bigf337aU


חייהם של הגרשווינים, בחיוך:

https://youtu.be/_BQk1j2Cqys


והפסנתרן לאנג לאנג בביצוע של הרפסודיה בנוסח בלוז, שמכילה מוטיבים יהודיים ברורים:

https://youtu.be/ss2GFGMu198?long=yes


כיצד שינו הביטלס את העולם?



הלהקה החשובה ביותר והידועה ביותר במוסיקה העולמית היא ללא ספק להקת "החיפושיות" (The Beatles). הלהקה הבריטית "הביטלס", 4 צעירים פשוטים מהעיר ליברפול, ג'ון לנון, פול מקרטני, ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר, הם הלהקה הראשונה שכל העולם הכיר ושהמעריצים שלה צרחו בהופעות שלה לאורך כל המופע. ההערצה אליהם הגיעה לרמה שקיבלה שם - "ביטלמניה" ("מחלת הביטלס")..

גם איכותה המוסיקלית של המוסיקה שיצרו "הביטלס" נחשבת לאחת הפסגות של המוסיקה הפופולארית בעולם - רבים רואים בה ממש מוסיקה קלאסית, המשתווה לאיכות המוסיקלית של מלחינים כמו בטהובן, באך ומוצרט.

בלהקה היו חברים 4 מוסיקאים מצוינים ובמיוחד הובילו אותה בכישרון רב ג'ון לנון ופול מקרטני. הם התפרסמו בשירי רוק, משולבים במקצבי ריתם אנד בלוז והרמוניות קוליות מצוינות, כותבים את שיריהם בעצמם (חדשני באותם ימים) ואלופים במשחקי מילים חביבים, חוש הומור מעולה ומראה מצודד. אחרי שכבשו את לונדון ואת אנגליה כולה, הם כבשו את ארה"ב ואת שאר העולם ולאחר שהתבגרו מוסיקלית והמוסיקה שלהם הלכה והתפתחה ונעשתה חכמה ויצירתית, הם הפכו ללהקת הרוק החשובה בהיסטוריה.


הנה סיפורם של הביטלס:

https://youtu.be/FZSHsJjsh-Y


תקציר תולדות החיפושיות:

https://youtu.be/7ItiFZBAMlI


הופעה של הביטלס מהימים הגדולים של הביטלמניה:

https://youtu.be/jenWdylTtzs


מיק ג'אגר מנהיג ה"רולינג סטונז" מכניס אותם להיכל התהילה של הרוק:

https://youtu.be/0rolz1VasS4


כדי שגם הילדים של היום יאהבו אותם, גם בערוץ הילדים בישראל עושים חגיגה לביטלס (עברית):

http://youtu.be/uxotFidI9os


אולי כך יתארו בשנת 3000 את הביטלס (:

http://youtu.be/3Z2vU8M6CYI


וסיפורם המלא של הביטלס (עברית):

http://youtu.be/Vikz88Wj8W8?long=yes
מי הלחין שקט מוחלט וקרא לזה יצירה מוזיקלית?



מוצרט, מגדולי המלחינים בהיסטוריה, אמר פעם ש"המוסיקה אינה בתווים, אלא בשקט שביניהם." ואכן, מוסיקאים תמיד יספרו לכם עד כמה ההפסקות שבין הצלילים חשובות ומשמעותיות, בין אם הן כתובות ובין אם הן מבוצעות ב"פרייזינג" ובנשימות שבין השירה, או הנגינה.

אבל המלחין ג'ון קייג' הגדיל לעשות בתחום הזה, יש שיאמרו אפילו הגזים... הוא יצר את יצירתו המודרנית 4:33, שבה הנגנים לא עושים דבר, במשך 4 דקות ו-33 שניות. נסביר שוב - הנגנים (או הזמרים, אגב) נדרשים על ידי המלחין שלא לנגן או לשיר דבר, במשך כל זמן היצירה. המוסיקה היא מה ששומעים בינתיים...

אבל תאמרו שאם לא מנגנים או שרים, הרי שאין מוסיקה בעצם. ובכן, קייג' הלחין את היצירה המיוחדת הזו, בניסיון לגרום למאזינים להקשיב לשקט, או בעצם להיעדרו של השקט - לרעשי הרקע והסביבה שאנו שומעים, כשהמוסיקאים לא מנגנים.

בעצם קייג' הצביע ביצירה זו על אי קיומה של הדממה. הטענה שלו היא שגם כשאין מוזיקה ביצירה, המוזיקה בכל זאת קיימת - בקולות הקהל, בגשם שעל גג האולם, בשברירי שיחות ואפילו ברעשים של חוסר הנוחות של המאזינים... כשאנו שומעים את השקט, הוא מכריח אותנו להיות מודעים לזה שאין מוזיקה, אבל יש רעשים שגם הם סוג של מוזיקה. טפשי? גאוני? אולי לא ואולי לא. מעניין? - בטוח שכן!


הנה ביצוע של 4:33 על ידי תזמורת סימפונית באנגליה:

https://youtu.be/-umW268nusc


וביצוע לפסנתר של 4:33 בידי הפסנתרן הישראלי אריה ורדי:

http://youtu.be/dGCZ7iKSZIM
מה תרמו שנברג ושיטת 12 הטונים למוסיקה המודרנית?



ארנולד שנברג (Arnold Schoenberg) היה המלחין ששבר את המסורת המוסיקלית הקלאסית כמעט לבדו. בשנת 1920 המציא שנברג את השיטה הדודקפונית או "שיטת 12 הטונים".

שיטת 12 הטונים היא שיטה ליצירת מוסיקה לא-טונלית (בלי צלילים חשובים), שבה כל הצלילים זהים בחשיבותם ואין בה סולם מוסיקלי. אותה סריה - סדרת הצלילים בת 12 הצלילים, היא מעין נושא בסיסי ליצירה, תחליף לסולם המוסיקלי המוכר (דוגמת מינור, מז'ור ושאר המודוסים) שנזנח אצל שנברג.

כל היצירה במוסיקה הדודקפונית מבוססת על חזרות של השורה הזו כולה. אין לחזור על צליל מחוץ להופעתו בשורה, אין צליל שמובלט על ידי חזרות מרובות ואין מהלכים מוסיקליים שמובילים לצלילים כאלה. שנברג גם קבע שאין להשתמש בחלקים מהשורה לבדם או לפרק אותה.

כמו שאתם כבר מבינים השורה, הסריה, היא החשובה ביותר בשיטת הדודקפוניה.


הנה מעט על תולדות חייו של שנברג:

https://youtu.be/8agu-501670


מדוע נשמעת המוסיקה שלו כך?

https://youtu.be/9jqyU5oCZuQ


מהיצירות הראשונות של שנברג שלא היו טונליות - 6 קטעים זעירים לפסנתר אופוס 19:

http://youtu.be/YWQAw7XSkDY


המחזה של חלק מהיצירה האקספרסיוניסטית "פיירו הסהרורי" שנכתבה על ידי ארנולד שנברג בשנת 1912:

http://youtu.be/u6LyYdSQQAQ


מוסיקה לפסנתר של שנברג, שנכתבה בשיטת 12 הטונים - מוסיקה דודקפונית בביצוע גלן גולד:

http://youtu.be/AGLTeRQ-Nf0


ומוסיקה שלו לעוגב:

https://youtu.be/Ql6hVL0nmyU
מיהו מלך הרוקנ'רול?



ביום בהיר אחד יורד נהג משאית צעיר ממנה ונכנס לאולפן הקלטות. אלביס פרסלי שמו, בן עניים אמריקאי שנולד בעיר טופלו שבמיסיסיפי וחי בעיר האמריקאית ממפיס, החליט להקליט שיר לאמו האהובה. זה היה באולפן "סאן רקורדס", אולפן קטן וחביב אך לא יותר. שמו של בעל האולפן ומי שהיה גם הטכנאי שהקליט את הבחור הצעיר היה סם פיליפס. אלביס ביצע באולפן את השיר שבחר בשילוב של סגנונות מוסיקליים שונים - בלוז וקאנטרי.

זו הייתה נשארת סתם הפתעה לאימא ואיש לא היה יודע על העניין. אבל רצה הגורל והשיר התגלה על ידי שדרן רדיו אמריקאי. השדרן אהב והתלהב ממנו והחל להשמיעו בהתמדה. השיר הלך וסחף והפך ללהיטו הראשון של אלביס. אלביס יפה התואר, שנע בקלילות על הבמה, אחז גיטרה ושר נהדר, הפך במהירות לכוכב. הוא עתיד כמעט ליצור את הסגנון החדש שלו - רוק נ' רול - סגנון שישנה את עולם המוסיקה לתמיד.

אלביס, שהתפרסם כמעט בן לילה, הפך מסתם זמר מצליח למהפכן הגדול של המוסיקה הפופולארית במאה ה-20. בשילוב שעשה בין סגנונות כמו הבלוז הקצבי (רית'ם אנד בלוז), ששמע כנער ברחובות עירו ממפיס, עם מוסיקת הקאנטרי של אמריקה והגוספל ששר בכנסיה, הוא סלל את הדרך למהפכת הרוק הגדולה והשפיע על כל המוסיקה הפופולארית ותרבות הפופ בכלל. הרוק נ' רול נולד אמנם מעט לפניו, אבל הוא היה למלך שלו ולמי שהביא אותו לשיאיו הגדולים הראשונים. זמר לבן עם גרוב שחור!

כי אלביס פרסלי היה מיוחד במינו. כמי שגדל במיסיסיפי בשנות ה-30 וה-40, הוא הרבה להאזין לגוספל שחור. הבחור הצעיר ינק מהסגנון הזה רבות ופיתח את הסגנון האישי שעתיד לחולל סערה ולהצליח באופן כה מרשים. בדיעבד אלביס גם החזיר ותמך במוסיקת הגוספל, כשהיה הזמר הלבן הגדול שחשף אותה לציבור הרחב בהקלטותיו לשירי גוספל שונים, שיזכו לפרסום עצום. כך ניתן לראות בו מי שהחזיר טובה לכור מחצבתו המוסיקלי וסייע לקידומו ברחבי אמריקה והעולם.

לא סתם אלביס הפך לכוכב-על. בנוסף להיותו מהזמרים המצליחים בכל הזמנים, היה "מלך הרוק" גם שחקן קולנוע מצוין שהשתתף ביותר מ-30 סרטים. בשנות ה-50 הוא היה נערץ ואליל המונים של ממש. תנועות הירכיים שלו היו בעיני רבים "מיניות מדי". הורים ראו בו השפעה רבה וארגונים גזעניים תיעבו את השירה "השחורה" שלו.

אבל כשגויס אלביס לצבא האמריקאי בשנת 1957 הוא נאלץ להפסיק את הפעילות המוסיקלית שלו. גם פטירתה של אמו הייתה קשה לו. אלביס הרגיש שהוא חב לה רבות, לאחר שגידלה אותו ואת אחיו לבדה, בשנים שבהן נכלא אביו ורנון על הונאה. שורשיה היו ככל הנראה יהודיים ולאחר מותה אלביס החל לענוד שרשרת עם האותיות "חי".

בעשור שאחריו הוא ניהל קריירה שידעה עליות וירידות. מתוסכל, משמין ועייף הוא ראה את הביטלס משתלטים על הפסגה ומזרימים לאמריקה את "הפלישה הבריטית" - להקות רוק מעולות ובעלות סגנון חדשני ואופנתי משלו. הוא הסתפק בהופעות גדולות בלאס וגאס, המקום שאליו אמריקה שולחת את הזמרים הגדולים שלה, אחרי שירדו מהפסגה. בתחילת שנות ה-70 הוא הצליח לשקם את מעמדו כמלך הרוקנ'רול, אבל לאחר שאשתו, פריסיליה פרסלי, עזבה אותו בשל בגידותיו בה, החמיר מצבו של המלך. הוא מצא את עצמו בודד, הולך ומשמין ומתמכר לתרופות ולאכילה מוגזמת.

לבסוף מת אלביס באחוזתו, לפי גרסה אחת כתוצאה משימוש מוגזם בתרופות מרץ, ולפי אחרת, כתוצאה מאכילת המבורגר מיותר (אלביס היה מכור לאכילה של המבורגרים).

לאחר מותו הפכה האגדה לעצומה. לאחר שניסו לגנוב את גופתו מבית העלמין, הוא הועבר לקבר באחוזת "גרייסלנד" שלו, שהפכה מאז מוקד עליה לרגל. אלפי חקיינים שלו פועלים עד היום ומבצעים את שיריו באופן מקצועי. אגדות קונספירציה מספרות שהוא חי על אי בודד ועל שם אלביס קראו את האסטרואיד בחלל בשם "17059 אלביס".


הנה הקריירה של אלביס פרסלי:

https://youtu.be/Y-8QuIjQ7hE


תכנית אקשן מפעם שמוקדשת למהפכה של אלביס (עברית):

http://youtu.be/6Rm0lhfvi5Y


מלא קסם אישי - אלביס פרסלי בשיאו:

https://youtu.be/xqBdTn3_0Rw


אלביס הבוגר:

https://youtu.be/BeTurYZuY4A


בסוף חייו - קצת פחות אנרגיה:

https://youtu.be/0SUC8sdP5eI


קברו של "המלך" באחוזת "גרייסלנד":

https://youtu.be/8WRYu81ceUU


ותכנית חינוכית על המלך של הרוק (עברית):

https://youtu.be/3Doz8FKJwsI?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.