מי היה פיוטר צ'ייקובסקי?
המלחין פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי (Pyotr Ilyich Tchaikovsky) הוא מגדולי המלחינים הרוסיים ומגדולי המלודיסטים של תולדות המוסיקה.
צ'ייקובסקי נולד ב-1840 בכפר ברוסיה. מגיל צעיר גילה עניין במוסיקה והיה ילד פלא, אך מכיוון שבאותה תקופה להיות מלחין זה לא מקצוע נחשב מכוונים אותו הוריו ללימודי משפטים והוא הופך להיות פקיד משפטי בעיר סנט פטרבורג.
די מהר צ'ייקובסקי גילה שהוא לא אוהב את עולם המשפט. בגיל 23 הוא מתפטר מעבודתו במשרד המשפטים הרוסי ומתחיל ללמוד מוסיקה באופן מסודר.
בשנים הבאות הוא ילמד בקונסרבטוריון של סנט פטרבורג וכבר כסטודנט הוא יתגלה כיוצר עצמאי המתנגד בשקט ללחצי מוריו ומתעקש ליצור מוסיקה בסגנונו שלו ופחות בסגנון המקובל, תוך פריצת דרכי קומפוזיציה (הלחנה) ותזמור (בחירת כלי תזמורת וכתיבה לכל אחד מהם) משלו.
מכאן יילך ויתגלה צ'ייקובסקי כבעל הבנה עמוקה בגוני הקולות התזמורתיים. הוא יפגין יכולת גאונית לשלב את כלי התזמורת על צבעי הצלילים השונים שלהם. באופן זה, כמתזמר מעולה, עם תזמורים מבריקים ומיוחדים לו, הוא יילך ויפתח שפה תזמורתית משלו וסגנון שייבנה על המלודיות הנפלאות שלו ויכולת הכתיבה ששילבה ביצירותיו לא פעם מנגינות שירי עם רוסיים ואוקראיניים.
בהדרגה יתגלה צ'ייקובסקי כאחד המלחינים הגדולים של רוסיה ומהחשובים במלחיני המוסיקה הקלאסית בתקופתו.
בין השאר הוא יכתוב את היצירה "אגם הברבורים" (Swan Lake), היצירה שתקנה לו לראשונה פרסום ותהילה עצומים ונחשבת עד היום למוסיקת הבלט המפורסמת ביותר בעולם.
פרט ל"אגם הברבורים" ילחין צ'ייקובסקי לבלט עוד יצירות מוכרות, ביניהן יבלטו גם "היפהפייה הנרדמת" והבלט המפורסם "מפצח האגוזים", שיזכה לגרסאות רבות, כולל גרסה לילדים.
כיום רואים בצ'ייקובסקי את אחד מגדולי מלחיניה של רוסיה ומהמלחינים הגדולים והחשובים ביותר של התקופה הרומנטית.
אך במקביל להצלחה האמנותית שלו, חייו של צ'ייקובסקי היו מלאים בבדידות, דיכאון והסתרה. הוא יחיה חיים צנועים, יעשה בכל יום הליכה של שעתיים ויקדיש זמן לתחביבו של איסוף פטריות ביער. במהלך חלק גדול מהקריירה שלו הוא יזכה למימון קבוע מאישה עשירה שמאמינה בכשרונו ומעבירה לו מימון באופן קבוע, רק כדי שיוכל להמשיך ולכתוב מוסיקה נפלאה בסגנונו המיוחד.
אך חייו הקשים של צ'ייקובסקי לא הסתיימו במותו. ברוסיה הולך ונפוץ סיפור מסתורי וסודי. לפיו חשש המלחין הדגול, לאורך כל חייו, שתתגלה ברבים נטייתו ההומוסקסואלית.
לפי העלילה הזו, שחוקרים שונים הגיעו למסקנה שהיא בדויה ולא נתמכת בעובדות, חשפה רעייתו של חברו יעקובי בפני שבעה מחבריו הטובים של המלחין את עובדת רומן שהיה למלחין עם גבר. משהוקיעו חבריו את מעשיו של צ'ייקובסקי הם דרשו ממנו לשים קץ לחייו, על מנת שהפרטים האינטימיים של חייו של המלחין לא יתגלו לצאר הרוסי.
לפי גרסה זו העביר ביום שאחרי אחד מחבריו, אוגוסט גרקה, רעל למלחין שיוסווה לאחר מותו כמים נגועים בכולירה.
אם הפרשה נכונה או לא, כנראה שלעולם לא נוכל לדעת בוודאות. שלל מחקרים על המלחין הגיעו למסקנה שמותו של המלחין נבע מסיבות טבעיות ולא מרעל. אך אם סיפור חייו של צ'ייקובסקי היה לאגדה, נותר גם סיפור מותו מסתורי, אגדי, ומסקרן לא פחות.
על כל פנים, נראה שממש כמו סבלם של גיבורי האופרה שלו, "טטיאנה ואונייגין", ידע גם המלחין לסבול גם בחייו וגם במותו האומלל והטרגי. המוסיקה האדירה שלו מספרת על אהבה עצומה שהותיר למין האנושי כולו - נשים וגברים גם יחד.
המלחין פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי (Pyotr Ilyich Tchaikovsky) הוא מגדולי המלחינים הרוסיים ומגדולי המלודיסטים של תולדות המוסיקה.
צ'ייקובסקי נולד ב-1840 בכפר ברוסיה. מגיל צעיר גילה עניין במוסיקה והיה ילד פלא, אך מכיוון שבאותה תקופה להיות מלחין זה לא מקצוע נחשב מכוונים אותו הוריו ללימודי משפטים והוא הופך להיות פקיד משפטי בעיר סנט פטרבורג.
די מהר צ'ייקובסקי גילה שהוא לא אוהב את עולם המשפט. בגיל 23 הוא מתפטר מעבודתו במשרד המשפטים הרוסי ומתחיל ללמוד מוסיקה באופן מסודר.
בשנים הבאות הוא ילמד בקונסרבטוריון של סנט פטרבורג וכבר כסטודנט הוא יתגלה כיוצר עצמאי המתנגד בשקט ללחצי מוריו ומתעקש ליצור מוסיקה בסגנונו שלו ופחות בסגנון המקובל, תוך פריצת דרכי קומפוזיציה (הלחנה) ותזמור (בחירת כלי תזמורת וכתיבה לכל אחד מהם) משלו.
מכאן יילך ויתגלה צ'ייקובסקי כבעל הבנה עמוקה בגוני הקולות התזמורתיים. הוא יפגין יכולת גאונית לשלב את כלי התזמורת על צבעי הצלילים השונים שלהם. באופן זה, כמתזמר מעולה, עם תזמורים מבריקים ומיוחדים לו, הוא יילך ויפתח שפה תזמורתית משלו וסגנון שייבנה על המלודיות הנפלאות שלו ויכולת הכתיבה ששילבה ביצירותיו לא פעם מנגינות שירי עם רוסיים ואוקראיניים.
בהדרגה יתגלה צ'ייקובסקי כאחד המלחינים הגדולים של רוסיה ומהחשובים במלחיני המוסיקה הקלאסית בתקופתו.
בין השאר הוא יכתוב את היצירה "אגם הברבורים" (Swan Lake), היצירה שתקנה לו לראשונה פרסום ותהילה עצומים ונחשבת עד היום למוסיקת הבלט המפורסמת ביותר בעולם.
פרט ל"אגם הברבורים" ילחין צ'ייקובסקי לבלט עוד יצירות מוכרות, ביניהן יבלטו גם "היפהפייה הנרדמת" והבלט המפורסם "מפצח האגוזים", שיזכה לגרסאות רבות, כולל גרסה לילדים.
כיום רואים בצ'ייקובסקי את אחד מגדולי מלחיניה של רוסיה ומהמלחינים הגדולים והחשובים ביותר של התקופה הרומנטית.
אך במקביל להצלחה האמנותית שלו, חייו של צ'ייקובסקי היו מלאים בבדידות, דיכאון והסתרה. הוא יחיה חיים צנועים, יעשה בכל יום הליכה של שעתיים ויקדיש זמן לתחביבו של איסוף פטריות ביער. במהלך חלק גדול מהקריירה שלו הוא יזכה למימון קבוע מאישה עשירה שמאמינה בכשרונו ומעבירה לו מימון באופן קבוע, רק כדי שיוכל להמשיך ולכתוב מוסיקה נפלאה בסגנונו המיוחד.
מותו של צ'ייקובסקי
הרבה מסתורין אופף את נסיבות מותו של פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי. הגרסה הרשמית שפורסמה ברוסיה לגבי מותו גרסה שלאחר שהספיק לנצח על הסימפוניה ה-6 שלו בסנט פטרבורג, התיישב ב-2 באוקטובר 1893 לארוחת ערב. במהלכה הוא לוגם מים שלא הורתחו ובעקבותיו הוא נופל למחלת הכולרה. במשך 4 ימים הוא מתייסר בכאבי תופת וב-6 בנובמבר הולך המלחין הרוסי הדגול לעולמו.
אך חייו הקשים של צ'ייקובסקי לא הסתיימו במותו. ברוסיה הולך ונפוץ סיפור מסתורי וסודי. לפיו חשש המלחין הדגול, לאורך כל חייו, שתתגלה ברבים נטייתו ההומוסקסואלית.
לפי העלילה הזו, שחוקרים שונים הגיעו למסקנה שהיא בדויה ולא נתמכת בעובדות, חשפה רעייתו של חברו יעקובי בפני שבעה מחבריו הטובים של המלחין את עובדת רומן שהיה למלחין עם גבר. משהוקיעו חבריו את מעשיו של צ'ייקובסקי הם דרשו ממנו לשים קץ לחייו, על מנת שהפרטים האינטימיים של חייו של המלחין לא יתגלו לצאר הרוסי.
לפי גרסה זו העביר ביום שאחרי אחד מחבריו, אוגוסט גרקה, רעל למלחין שיוסווה לאחר מותו כמים נגועים בכולירה.
אם הפרשה נכונה או לא, כנראה שלעולם לא נוכל לדעת בוודאות. שלל מחקרים על המלחין הגיעו למסקנה שמותו של המלחין נבע מסיבות טבעיות ולא מרעל. אך אם סיפור חייו של צ'ייקובסקי היה לאגדה, נותר גם סיפור מותו מסתורי, אגדי, ומסקרן לא פחות.
על כל פנים, נראה שממש כמו סבלם של גיבורי האופרה שלו, "טטיאנה ואונייגין", ידע גם המלחין לסבול גם בחייו וגם במותו האומלל והטרגי. המוסיקה האדירה שלו מספרת על אהבה עצומה שהותיר למין האנושי כולו - נשים וגברים גם יחד.
