שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי לוחמה אלקטרונית ואיך היא משמשת צבאות?
לוחמה אלקטרונית (Electronic warfare), הידועה בקיצור ל"א או באנגלית EW, היא שיטת לוחמה המתרכזת בשיבוש של המערכות האלקטרוניות של האויב.
מערכות הל"א השונות נועדו להשיג עליונות אווירית, ימית ויבשתית אל מול מערכי ההגנה וההתקפה של האויב. לשם כך מתקינים אותן בפלטפורמות הצבאיות כולן: הן על הקרקע והן בכלי טיס או כלים ימיים כמו ספינות וצוללות.
בין השאר פועל הל"א לשיבוש של מערכות תקשורת, מערכות מכ"מ של האויב שפועלות לגילוי ואיתור התקפות ולשיבוש של מערכות נל"א - מערכות שמפעיל האויב להתגוננות מפני לוחמה אלקטרונית כנגדו.
לוחמת ל"א תופסת חלק מלא במשימות האסטרטגיות, ההגנתיות וההתקפיות, של צבאות העולם. גם בה מתקיים כל הזמן מרוץ חימוש בין הצדדים, כשכל צד מנסה לפתח מערכות לוחמה אלקטרונית מתוחכמות שיתגברו על מערכות הנל"א של האויב, אותן מערכות-נגד שתפקידן להתגבר על לוחמת הל"א שלו עצמו.
את עולם הל"א מלווה גם תחום מודיעיני שנקרא אלינט (ELINT), בו משתמשים הצדדים בשיטות וכלים לצורך ריגול ועיבוד מידע על האופן שבו פועלות מטרות התקיפה האלקטרונית של הצד השני ולהשתמש הכי טוב באמצעי הלוחמה האלקטרונית שברשותם.
חשיבות הלוחמה האלקטרונית ותרומתה הוכחו באופן מסוים כבר במלחמת העולם השנייה. היא התגברה והפכה משמעותית הרבה יותר במהלך השנים, בעימותים צבאיים כמו מלחמת קוריאה, מלחמת וייטנאם, מלחמת המפרץ והלחימה בקוסובו.
כמובן שצה"ל, כצבא של מדינה המצויה באיום מתמיד, מרבה להפעיל ואף להצטיין במבצעים של לוחמה אלקטרונית ובשימוש בה במלחמותיו.
הנה סיפורה של הלוחמה האלקטרונית (עברית):
https://youtu.be/MbNRhLESFEM
ולוחמי הלוחמה האלקטרונית (עברית):
https://youtu.be/5Yh6dwbce6Q
מהם מטוס הריגול ומטוס הביון והאם יש הבדל ביניהם?
לא פעם משתמשים במושגים של מטוס ריגול ומטוס ביון (באנגלית: Surveillance aircraft; מטוס פיקוח, מעקב) כאותו דבר - מטוס שנועד לאיסוף של מודיעין צבאי.
יש טענה שמטוס ביון הוא גלוי יותר ממטוס ריגול.
לפי תפיסה זו, בניגוד למטוס ריגול, שיש בו מידה רבה של חשאיות, למטוס ביון אין הרבה מה להסתיר. למעשה, מטוסי הביון היו המטוסים הצבאיים הראשונים בהיסטוריה. מדובר כמובן על מלחמת העולם הראשונה.
כלומר, מטוס ביון הוא בעצם מטוס איסוף מודיעין. בכך הוא מבצע משימה גלויה יחסית של איסוף מוטס. מה שאומר שאין הרבה טעם לנסות ולשמור על חשאיות, במטוס מצויד במצלמה שעובר מעל בסיסי האויב.
מכל מקום, מטוסי ביון אוספים מידע גולמי ומשדרים אותו אחורה, לבסיס האם, בו מעבדים את המידע ומפיקים ממנו מודיעין.
כיום יש מטוסים, שעיבוד המידע מתרחש מיד לאחר איסוף המידע, עוד באוויר. זה נעשה באמצעות מחשבים ולעתים גם עם אנשי צוות במטוס עצמו. לבסיס יגיע המידע כשהוא כבר מעובד ומוכן לצורך ניתוח מבצעי והערכה.
גם מטוסי ביון וגם מטוסי ריגול מבצעים משימות מגוונות, באמצעים שונים. מצילומי סטילס, דרך צילום וידאו, האזנה לתקשורת מקומית של האויב, או ריגול אלקטרוני העוקב אחרי מערכות מכ"ם או מערכות הנשק שלו.
גם תמונת המצב שמופק מאמצעים אלה משתנה. בעבר אפשרה הטכנולוגיה לייצר תמונת מצב סטטית, מה שתקף לזמן מוגבל (בין השאר בשל השינויים במיקומי היחידות והמערכות של האויב) וכיום ניתן לייצר תמונת מצב שהיא יותר רציפה ומתמשכת.
מטוסי הביון במלחמת העולם הראשונה היו ראשוני המטוסים הצבאיים בהיסטוריה (עברית):
https://youtu.be/JbVZGLI8izk
הספאד SA, ראשון מטוסי המודיעין והביון שבטוח הוא לא היה (עברית):
https://youtu.be/1ToWA0oB5Ds
המוהוק היה ראשון מטוסי הריגול - גם שלנו (בעברית):
https://youtu.be/llgsVOZBgLE
מטוס הביון הוקאיי והצלחת הגדולה שמותקנת מעליו:
https://youtu.be/e6plYWaTo0Y
והערבוב או הבלבול, משחר ימי התעופה, בין מטוסי הריגול והביון (בעברית):
https://youtu.be/sxY16u1wcbM
מה ההיסטוריה של מטוס הריגול ולהיכן הוא נעלם?
בדיוק 100 שנה אחרי מלחמת העולם הראשונה, המלחמה שבה נולדו מטוסי הביון ולמעשה היו לחלוצים של התעופה הצבאית, דומה שמטוסי הביון או הריגול הללו אינם קיימים יותר. כיצד הובילה ההיסטוריה הצבאית לכך?
היום הכטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) מחליפים או החליפו אותם, אבל פעם היו מטוסי הריגול הדבר הכי קרוב לעיניים שכל צבא היה רוצה על האויב שלו, מעליו בשמיים.
מטוסי הריגול, או מטוסי ביון, נולדו בימי מלחמת העולם הראשונה, כשמטוסים קלים טסו מעל הכוחות, סימנו על המפה ורשמו בפנקס את ריכוזי הכוחות שראו ואת מה שצריכים המפקדים לדעת.
אלה היו מטוסי איסוף אוויריים, מטוסים פשוטים ביותר שמהם צפו הטייסים אל האויב שלמטה ודיווחו. לעומתם, מטוס הריגול הראשון שפותח ככזה היה ככל הנראה מטוס הריגול או וי 1 מוהוק (OV1 MOHAWK).
הסוג הוותיק ביותר של מטוסי הריגול היו מטוסי הסיור. מטרתם הייתה זיהוי ותיעוד של נקודות עניין שיכולות לעניין את הכוחות שעתידים לפשוט כל האזור או שמסכנות את הגבולות.
למעשה, מטוסי הסיור הללו היו ראשוני המטוסים הצבאיים בהיסטוריה. במלחמת העולם הראשונה, שהתקיימה בתחילת עידן התעופה, הם יכולים היו לעשות רק משימות כאלה, שהיו יחסית בטוחות. בהמשך, כשמטוסי הקרב נוצרו, נתקלו מטוסי הסיור במערכות נ"מ (נגד מטוסים) ובמטוסי קרב שרצו להפילם ולמנוע מהם גילוי סודות והיערכויות צבאיות. הטסת מטוסי ריגול הפכה בבת אחת למשימה מסוכנת במיוחד.
מלחמת העולם השנייה הפכה את מטוסי הריגול או הסיור האווירי לחשובים הרבה יותר. אם במלחמת העולם הראשונה הלוחמה הייתה גזרתית, באזור מצומצם לכל כוח והתמקדה בחפירות ובהסתערויות מקומיות, כאן הכל השתנה. מאות טנקים הסתערו תוך יום במלחמת העולם השנייה ושינו את תמונת הקרב במהירות אדירה. המידע על תמונת הקרב והיערכות האויב הופך קריטי. מטוס הריגול של היום הוא אחד הכלים היעילים והחשובים לניצחון בקרב של מחר.
בימי המלחמה הקרה של שנות ה-50 הופך השימוש במטוסי סיור וריגול הכרחי לשתי המעצמות, ארה"ב ובריה"מ, בדרכן להשיג מידע הכרחי זו על זו. מטוסי הסיור מתבססים מעתה על מצלמות בלבד.
פיתוח מבריק שנקרא SAR מאפשר עם הזמן להפיק תמונה מהרדאר, המכ"מ. זו המצאה של המתמטיקאי האמריקאי קארל וויילי, שפיתח אלגוריתם גאוני שאפשר ליצור מתמונות בודדות של החזר המכ"מ, בצירוף מדידת מהירות התנועה של המטוס תמונות תלת-ממד של שטחים עצומים.
ואז מייצרים את "הציפור השחורה", ה-SR71. זהו מטוס הריגול החדשני אי-פעם, שהוא גם כלי הטיס הסילוני הכי מהיר אי-פעם.
אבל עם תום המלחמה הקרה הגיעה גם תחילת הסוף של מטוסי הסיור והריגול הרגילים והיקרים כל כך. הביקוש החדש הפך למטוס מצויד היטב, שיודע לעשות משימות רבות ובכללן הסיור והריגול.
כשצבאות מעוניינים במטוסים רב משימתיים, הם בעצם רוצים מטוסים שהריגול והסיור הם רק חלק ממה שהם מאפשרים לטייסים. הסיור אווירי הופך לעוד משימה במערך המשימות של מטוסים מודרניים ולצורך כך מפותחים מכשירי-סיור, פריטי תיעוד וצילום מגוונים.
וכך כל מטוס קרב הפך גם למטוס סיור. כשהתווספו בהמשך גם הלוויינים הצבאיים והיכולת לאסוף מידע קרבי מההחלל, ברור היה שעידן מטוסי הריגול תם.
הנה סיפורם ותולדותיהם של מטוסי הריגול - מהמוסקיטו ועד "הציפור השחורה" (בעברית):
https://youtu.be/sxY16u1wcbM
מוהוק - ראשון מטוסי הריגול (בעברית):
https://youtu.be/llgsVOZBgLE
הנה מטוס הריגול המסתורי של ארה"ב - אורורה:
https://youtu.be/vUPYCAbW880
וגם מטוס ה"עיטם" - מטוס הריגול המודרני של צה"ל:
https://youtu.be/Upi_3dyRYP8
מה קרה במלחמה הקרה?
המלחמה הקרה הוא כינוי למלחמה שמעולם לא התקיימה. היא היתה מאבק שקט ומתמשך בין הגוש המזרחי, בראשות ברית המועצות ובין הגוש המערבי, שבראשו עמדה ארצות הברית.
המלחמה הקרה החלה מיד עם תום מלחמת העולם השנייה. הכינוי "מלחמה קרה" הוצע על ידי הפוליטיקאי האמריקאי ברנרד ברוך ומטרתו היתה לסמן את התחרות שבין הגושים, פעולות הריגול המתמשכות ביניהם, מאבקי העוצמה והאיומים הצבאיים שביניהן. היו גם פעולות מלחמתיות רבות שהושפעו ונגזרו מהמלחמה הקרה, ביניהן מלחמת ויאטנם, המלחמה בקוריאה, מבצע קדש ומלחמת ששת הימים.
תום המלחמה הקרה הגיע כשחלה התפרקות של ברית המועצות, בתחום שנות ה-80 של המאה ה-20.
הנה סרטון על המלחמה הקרה (מתורגם):
https://youtu.be/-QopdZ7G8ww
סקירה באנגלית על המלחמה הקרה בשנים 1945-1991:
http://youtu.be/g3wpV0OoHRk?t=8s
הריגול במלחמה הקרה:
https://youtu.be/0zm1WX2nQ5c
המלחמה הקרה הסתיימה בשנות ה-80 (עברית):
https://youtu.be/9Xqm7MTF5ok
וקרבות האוויר בתקופת המלחמה הקרה (עברית):
https://youtu.be/fnzZ2oQw_u8
מה היה מטוס המוסטנג האגדי?
מטוס המוסטנג (Mustang aircraft) הוא מטוס אגדי שהכריע מלחמות והסיפור שלו מתחיל וממשיך בשיתוף פעולה משני צידי האוקיינוס האטלנטי שהוליד פרא מעופף.
בשנת 1940, כאשר אירופה כבר עמדה בלהבות מלחמה, פנתה בריטניה לחברת נורת' אמריקן אביאשן (North American Aviation) בבקשה לרכוש מטוסי אימון ולוחמים. מנהלי החברה, בהובלת ג'יימס "דאץ'" קינדלברגר (James "Dutch" Kindelberger), העזו להציע עסקה שונה לחלוטין: לא לרכוש מטוסים קיימים, אלא לתת לחברה לתכנן ולבנות מהיסוד מטוס לוחם חדש לגמרי.
הבריטים הסכימו ותוך 102 יום בלבד יצא מתוך מפעל אינגלווד (Inglewood) שבקליפורניה אב-טיפוס שישנה את מהלך המלחמה: ה-NA-73X, שיהפוך בהמשך למוסטנג (Mustang) המיתולוגי.
מה שהפך את ה-P-51 מוסטנג לאחד ממטוסי הלוחמה הגדולים בהיסטוריה לא היה דבר אחד אלא מספר חידושים שהתלכדו יחד בצורה מושלמת. הפיתוח הטכני המרכזי היה הכנף בעלת הזרימה הלאמינרית (Laminar Flow Wing).
בניגוד לכנפיים רגילות, הכנף הזו עוצבה כך שהאוויר זורם עליה בצורה חלקה ורציפה לאורך רוב משטחה, מה שמפחית משמעותית את ההתנגדות לאוויר. התוצאה היתה למטוס מהיר וחסכוני בדלק - יותר מכל מטוס מתחרה שעמד בפניו.
בגרסאותיו הראשונות, עם מנוע אליסון (Allison), הוכיח המוסטנג ביצועים טובים בגבהים נמוכים, אך סבל מקוצר נשימה בגבהים גבוהים. הפתרון הגיע בזכות רונלד הארקר (Ronald Harker), טייס בחברת רולס-רויס (Rolls-Royce), שהציע להתקין במוסטנג את מנוע המרלין (Merlin) הבריטי הנודע.
ההצלחה של שינוי המנוע היתה מיידית ומדהימה. גרסת ה-P-51D, עם מנוע המרלין, זינקה בביצועים. המהירות המרבית גדלה לכ-703 קילומטרים לשעה, גובה טיסה כ-12,700 מטר, בעוד שהטווח שלו הפך את המוסטנג ללוחם בעל יכולת ענקית.
ואכן, הגורם שהפך אז את המוסטנג ממטוס טוב לנשק מכריע היה הטווח יוצא הדופן שלו. כי לפני כן, בלא ליווי מתאים של מטוסי קרב, כשהצבא האמריקאי ניסה להפציץ יעדים עמוק בתוך גרמניה, מפציצי ה-B-17 "המבצר המעופף" (Flying Fortress) וה-B-24 "ליברייטור" (Liberator), ספגו אבידות קשות.
המוסטנג, עם המנוע החדש ומיכלי דלק חיצוניים הניתנים להשלכה (drop tanks), יכול היה עתה ללוות את המפציצים עד ברלין. לראשונה בהיסטוריה האווירית, יכול היה מטוס חד-מושבי ללוות מפציצים לאורך מסע של למעלה מ-1,500 קילומטרים.
אבל סיפורו של המוסטנג לא היה רק סיפור של מתכת ומנועים. המוסטנג קשור לאחד הפרקים המרגשים של מלחמת העולם השנייה: קבוצת העילית ה-332 (332nd Fighter Group), הידועה בשם "טייסי טאסקיג'י" (Tuskegee Airmen).
אלו היו הטייסים השחורים הראשונים של הצבא האמריקאי, שנאלצו להיאבק לא רק נגד הגרמנים אלא גם נגד גזענות מוסדית בתוך הצבא שלהם. טייסי טאסקיג'י עברו להטיס מוסטנגים בשנת 1944 ופיתחו מוניטין של ליווי מפציצים בשיעור אבידות נמוך במיוחד לעומת יחידות אחרות.
הזנבות האדומים האופייניים של מטוסיהם הפכו לסמל של גאווה ומקצועיות ומפקדי המפציצים ביקשו לעיתים קרובות במפורש ש"הזנבות האדומים" הם שילוו אותם.
כאשר המוסטנגים הגיעו לשמי גרמניה בסוף 1943, הגרמנים לא ידעו מה עומד בפניהם. בלופטוואפה (Luftwaffe), חיל האוויר הגרמני, הודיעו לטייסים שמי שיפיל מוסטנג יקבל פרס מיוחד. זה לא עזר במיוחד...
גנרל הנרי "האפ" ארנולד (Henry "Hap" Arnold), מפקד חיל האוויר האמריקאי, הגיב בספקנות כאשר שמע שמוסטנגים ליוו מפציצים עד ברלין ובחזרה. הוא שלח קצין לברר וכשהקצין חזר ואישר ארנולד הבין שהמוסטנג שינה באחת את מצב המלחמה.
גם צ'אק ייגר (Chuck Yeager), מי שלימים יהפוך לאדם הראשון שיפרוץ בטיסה את מחסום הקול, עשה חלק ממשימות הקרב שלו על מוסטנג P-51. לאחר שהופל מעל צרפת והצליח לחמוק בחזרה לאנגליה בעזרת הרזיסטנס הצרפתי (המחתרת שפעלה נגד הנאצים הכובשים), הוא חזר לתפקיד ובספטמבר 1944 הפיל 3 מטוסי קרב גרמניים ביום אחד.
בין 1940 ל-1945 יוצרו מעל 15,000 מטוסי מוסטנג מכל הסוגים. בסיומה של מלחמת העולם השנייה זכו המוסטנגים להפיל כמעט 5,000 מטוסי אויב, מתוכם יותר מ-4,000 מטוסים בקרבות אוויר, מה שהפך אותם למפילי המטוסים הגדולים ביותר בין כלי הטיס הקרביים בתולדות אמריקה.
ה-P-51D, הגרסה המפורסמת והמוצלחת ביותר של המוסטנג, הגיע עם שיפור מרכזי נוסף: תא הטייס שלו היה בעל חופת טייס בצורת בועה. הכיפה בועתית (Bubble Canopy) הזו סיפקה לטייס שדה ראייה של 360 מעלות. זאת לעומת החופה המדורגת שהיו בגרסאות הקודמות של המטוס, כזו שהגבילה את הראייה לאחור. שינוי זה נשמע אולי קטן, אך היה לא פעם ההבדל שבין חיים למוות עבור טייס שמופתע לגלות מטוס אויב לצידו ומופל על ידו.
בסוף המלחמה, המוסטנג לא פרש. הוא שירת בחיל האוויר האמריקאי (שהפך לעצמאי בשנת 1947), יצא שוב לקרבות במלחמת קוריאה, שם מצא עצמו מול מטוסי סילון קוריאניים וסובייטים ונאלץ להסתגל לעידן חדש.
המוסטנג שירת בחיל האוויר האמריקאי עד שנת 1957. גם ישראל רכשה מוסטנגים והם שימשו בחיל האוויר בין שנות ה-40 המאוחרות לשנות ה-50 ולקחו חלק גם במלחמת העצמאות.
היום, עשרות מוסטנגים משוחזרים עדיין טסים בשמים ברחבי העולם, מופיעים בתצוגות אוויריות ובתחרויות ומחירם בשוק המטוסים הפרטיים מגיע לעיתים למיליוני דולרים. המוסטנג נחשב על ידי היסטוריונים רבים לאחד מכלי הטיס הקרביים הגדולים שעלו אי-פעם לשמיים.
שילוב של עיצוב חדשני, מנוע מצוין, טווח ארוך מכל מתחרה ותפעול אמין, הפך את מטוס המוסטנג לנשק שסייע לקצר את המלחמה ולהציל חיים רבים, הן של אנשי הצוותים האוויריים שליווה והן של מי שניצלו בזכות ההפצצות האסטרטגיות האפקטיביות שלו.
המוסטנג גם הדגים את כוח ההנדסה האמריקאית בעת חירום, כשתוך 102 יום מרגע הסכמה כבר הוצג אב-טיפוס ופחות מ-3.5 שנים מהטיסה הראשונה הוא הגיע לשליטה מוחלטת בשמי אירופה. זהו הישג של עיצוב ותכנון ייחודיים שאפשר ניצחון לטייסים שהטיסו אותו.
הנה סיפורו של המוסטנג המעופף (עברית):
https://youtu.be/RwGKl-KBM0Q
מוסטנג שעדיין טס:
https://youtu.be/3Okx0T5vpFc
המראה:
https://youtu.be/wdy17GmkpWc
וכך פעל ה-P-51D מוסטנג:
https://youtu.be/hjsrqMe0B3s
לוחמה אלקטרונית (Electronic warfare), הידועה בקיצור ל"א או באנגלית EW, היא שיטת לוחמה המתרכזת בשיבוש של המערכות האלקטרוניות של האויב.
מערכות הל"א השונות נועדו להשיג עליונות אווירית, ימית ויבשתית אל מול מערכי ההגנה וההתקפה של האויב. לשם כך מתקינים אותן בפלטפורמות הצבאיות כולן: הן על הקרקע והן בכלי טיס או כלים ימיים כמו ספינות וצוללות.
בין השאר פועל הל"א לשיבוש של מערכות תקשורת, מערכות מכ"מ של האויב שפועלות לגילוי ואיתור התקפות ולשיבוש של מערכות נל"א - מערכות שמפעיל האויב להתגוננות מפני לוחמה אלקטרונית כנגדו.
לוחמת ל"א תופסת חלק מלא במשימות האסטרטגיות, ההגנתיות וההתקפיות, של צבאות העולם. גם בה מתקיים כל הזמן מרוץ חימוש בין הצדדים, כשכל צד מנסה לפתח מערכות לוחמה אלקטרונית מתוחכמות שיתגברו על מערכות הנל"א של האויב, אותן מערכות-נגד שתפקידן להתגבר על לוחמת הל"א שלו עצמו.
את עולם הל"א מלווה גם תחום מודיעיני שנקרא אלינט (ELINT), בו משתמשים הצדדים בשיטות וכלים לצורך ריגול ועיבוד מידע על האופן שבו פועלות מטרות התקיפה האלקטרונית של הצד השני ולהשתמש הכי טוב באמצעי הלוחמה האלקטרונית שברשותם.
חשיבות הלוחמה האלקטרונית ותרומתה הוכחו באופן מסוים כבר במלחמת העולם השנייה. היא התגברה והפכה משמעותית הרבה יותר במהלך השנים, בעימותים צבאיים כמו מלחמת קוריאה, מלחמת וייטנאם, מלחמת המפרץ והלחימה בקוסובו.
כמובן שצה"ל, כצבא של מדינה המצויה באיום מתמיד, מרבה להפעיל ואף להצטיין במבצעים של לוחמה אלקטרונית ובשימוש בה במלחמותיו.
הנה סיפורה של הלוחמה האלקטרונית (עברית):
https://youtu.be/MbNRhLESFEM
ולוחמי הלוחמה האלקטרונית (עברית):
https://youtu.be/5Yh6dwbce6Q
לא פעם משתמשים במושגים של מטוס ריגול ומטוס ביון (באנגלית: Surveillance aircraft; מטוס פיקוח, מעקב) כאותו דבר - מטוס שנועד לאיסוף של מודיעין צבאי.
יש טענה שמטוס ביון הוא גלוי יותר ממטוס ריגול.
לפי תפיסה זו, בניגוד למטוס ריגול, שיש בו מידה רבה של חשאיות, למטוס ביון אין הרבה מה להסתיר. למעשה, מטוסי הביון היו המטוסים הצבאיים הראשונים בהיסטוריה. מדובר כמובן על מלחמת העולם הראשונה.
כלומר, מטוס ביון הוא בעצם מטוס איסוף מודיעין. בכך הוא מבצע משימה גלויה יחסית של איסוף מוטס. מה שאומר שאין הרבה טעם לנסות ולשמור על חשאיות, במטוס מצויד במצלמה שעובר מעל בסיסי האויב.
מכל מקום, מטוסי ביון אוספים מידע גולמי ומשדרים אותו אחורה, לבסיס האם, בו מעבדים את המידע ומפיקים ממנו מודיעין.
כיום יש מטוסים, שעיבוד המידע מתרחש מיד לאחר איסוף המידע, עוד באוויר. זה נעשה באמצעות מחשבים ולעתים גם עם אנשי צוות במטוס עצמו. לבסיס יגיע המידע כשהוא כבר מעובד ומוכן לצורך ניתוח מבצעי והערכה.
גם מטוסי ביון וגם מטוסי ריגול מבצעים משימות מגוונות, באמצעים שונים. מצילומי סטילס, דרך צילום וידאו, האזנה לתקשורת מקומית של האויב, או ריגול אלקטרוני העוקב אחרי מערכות מכ"ם או מערכות הנשק שלו.
גם תמונת המצב שמופק מאמצעים אלה משתנה. בעבר אפשרה הטכנולוגיה לייצר תמונת מצב סטטית, מה שתקף לזמן מוגבל (בין השאר בשל השינויים במיקומי היחידות והמערכות של האויב) וכיום ניתן לייצר תמונת מצב שהיא יותר רציפה ומתמשכת.
מטוסי הביון במלחמת העולם הראשונה היו ראשוני המטוסים הצבאיים בהיסטוריה (עברית):
https://youtu.be/JbVZGLI8izk
הספאד SA, ראשון מטוסי המודיעין והביון שבטוח הוא לא היה (עברית):
https://youtu.be/1ToWA0oB5Ds
המוהוק היה ראשון מטוסי הריגול - גם שלנו (בעברית):
https://youtu.be/llgsVOZBgLE
מטוס הביון הוקאיי והצלחת הגדולה שמותקנת מעליו:
https://youtu.be/e6plYWaTo0Y
והערבוב או הבלבול, משחר ימי התעופה, בין מטוסי הריגול והביון (בעברית):
https://youtu.be/sxY16u1wcbM
בדיוק 100 שנה אחרי מלחמת העולם הראשונה, המלחמה שבה נולדו מטוסי הביון ולמעשה היו לחלוצים של התעופה הצבאית, דומה שמטוסי הביון או הריגול הללו אינם קיימים יותר. כיצד הובילה ההיסטוריה הצבאית לכך?
היום הכטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) מחליפים או החליפו אותם, אבל פעם היו מטוסי הריגול הדבר הכי קרוב לעיניים שכל צבא היה רוצה על האויב שלו, מעליו בשמיים.
מטוסי הריגול, או מטוסי ביון, נולדו בימי מלחמת העולם הראשונה, כשמטוסים קלים טסו מעל הכוחות, סימנו על המפה ורשמו בפנקס את ריכוזי הכוחות שראו ואת מה שצריכים המפקדים לדעת.
אלה היו מטוסי איסוף אוויריים, מטוסים פשוטים ביותר שמהם צפו הטייסים אל האויב שלמטה ודיווחו. לעומתם, מטוס הריגול הראשון שפותח ככזה היה ככל הנראה מטוס הריגול או וי 1 מוהוק (OV1 MOHAWK).
הסוג הוותיק ביותר של מטוסי הריגול היו מטוסי הסיור. מטרתם הייתה זיהוי ותיעוד של נקודות עניין שיכולות לעניין את הכוחות שעתידים לפשוט כל האזור או שמסכנות את הגבולות.
למעשה, מטוסי הסיור הללו היו ראשוני המטוסים הצבאיים בהיסטוריה. במלחמת העולם הראשונה, שהתקיימה בתחילת עידן התעופה, הם יכולים היו לעשות רק משימות כאלה, שהיו יחסית בטוחות. בהמשך, כשמטוסי הקרב נוצרו, נתקלו מטוסי הסיור במערכות נ"מ (נגד מטוסים) ובמטוסי קרב שרצו להפילם ולמנוע מהם גילוי סודות והיערכויות צבאיות. הטסת מטוסי ריגול הפכה בבת אחת למשימה מסוכנת במיוחד.
מלחמת העולם השנייה הפכה את מטוסי הריגול או הסיור האווירי לחשובים הרבה יותר. אם במלחמת העולם הראשונה הלוחמה הייתה גזרתית, באזור מצומצם לכל כוח והתמקדה בחפירות ובהסתערויות מקומיות, כאן הכל השתנה. מאות טנקים הסתערו תוך יום במלחמת העולם השנייה ושינו את תמונת הקרב במהירות אדירה. המידע על תמונת הקרב והיערכות האויב הופך קריטי. מטוס הריגול של היום הוא אחד הכלים היעילים והחשובים לניצחון בקרב של מחר.
בימי המלחמה הקרה של שנות ה-50 הופך השימוש במטוסי סיור וריגול הכרחי לשתי המעצמות, ארה"ב ובריה"מ, בדרכן להשיג מידע הכרחי זו על זו. מטוסי הסיור מתבססים מעתה על מצלמות בלבד.
פיתוח מבריק שנקרא SAR מאפשר עם הזמן להפיק תמונה מהרדאר, המכ"מ. זו המצאה של המתמטיקאי האמריקאי קארל וויילי, שפיתח אלגוריתם גאוני שאפשר ליצור מתמונות בודדות של החזר המכ"מ, בצירוף מדידת מהירות התנועה של המטוס תמונות תלת-ממד של שטחים עצומים.
ואז מייצרים את "הציפור השחורה", ה-SR71. זהו מטוס הריגול החדשני אי-פעם, שהוא גם כלי הטיס הסילוני הכי מהיר אי-פעם.
אבל עם תום המלחמה הקרה הגיעה גם תחילת הסוף של מטוסי הסיור והריגול הרגילים והיקרים כל כך. הביקוש החדש הפך למטוס מצויד היטב, שיודע לעשות משימות רבות ובכללן הסיור והריגול.
כשצבאות מעוניינים במטוסים רב משימתיים, הם בעצם רוצים מטוסים שהריגול והסיור הם רק חלק ממה שהם מאפשרים לטייסים. הסיור אווירי הופך לעוד משימה במערך המשימות של מטוסים מודרניים ולצורך כך מפותחים מכשירי-סיור, פריטי תיעוד וצילום מגוונים.
וכך כל מטוס קרב הפך גם למטוס סיור. כשהתווספו בהמשך גם הלוויינים הצבאיים והיכולת לאסוף מידע קרבי מההחלל, ברור היה שעידן מטוסי הריגול תם.
הנה סיפורם ותולדותיהם של מטוסי הריגול - מהמוסקיטו ועד "הציפור השחורה" (בעברית):
https://youtu.be/sxY16u1wcbM
מוהוק - ראשון מטוסי הריגול (בעברית):
https://youtu.be/llgsVOZBgLE
הנה מטוס הריגול המסתורי של ארה"ב - אורורה:
https://youtu.be/vUPYCAbW880
וגם מטוס ה"עיטם" - מטוס הריגול המודרני של צה"ל:
https://youtu.be/Upi_3dyRYP8
המלחמה הקרה הוא כינוי למלחמה שמעולם לא התקיימה. היא היתה מאבק שקט ומתמשך בין הגוש המזרחי, בראשות ברית המועצות ובין הגוש המערבי, שבראשו עמדה ארצות הברית.
המלחמה הקרה החלה מיד עם תום מלחמת העולם השנייה. הכינוי "מלחמה קרה" הוצע על ידי הפוליטיקאי האמריקאי ברנרד ברוך ומטרתו היתה לסמן את התחרות שבין הגושים, פעולות הריגול המתמשכות ביניהם, מאבקי העוצמה והאיומים הצבאיים שביניהן. היו גם פעולות מלחמתיות רבות שהושפעו ונגזרו מהמלחמה הקרה, ביניהן מלחמת ויאטנם, המלחמה בקוריאה, מבצע קדש ומלחמת ששת הימים.
תום המלחמה הקרה הגיע כשחלה התפרקות של ברית המועצות, בתחום שנות ה-80 של המאה ה-20.
הנה סרטון על המלחמה הקרה (מתורגם):
https://youtu.be/-QopdZ7G8ww
סקירה באנגלית על המלחמה הקרה בשנים 1945-1991:
http://youtu.be/g3wpV0OoHRk?t=8s
הריגול במלחמה הקרה:
https://youtu.be/0zm1WX2nQ5c
המלחמה הקרה הסתיימה בשנות ה-80 (עברית):
https://youtu.be/9Xqm7MTF5ok
וקרבות האוויר בתקופת המלחמה הקרה (עברית):
https://youtu.be/fnzZ2oQw_u8
מלחמת קוריאה
מטוס המוסטנג (Mustang aircraft) הוא מטוס אגדי שהכריע מלחמות והסיפור שלו מתחיל וממשיך בשיתוף פעולה משני צידי האוקיינוס האטלנטי שהוליד פרא מעופף.
בשנת 1940, כאשר אירופה כבר עמדה בלהבות מלחמה, פנתה בריטניה לחברת נורת' אמריקן אביאשן (North American Aviation) בבקשה לרכוש מטוסי אימון ולוחמים. מנהלי החברה, בהובלת ג'יימס "דאץ'" קינדלברגר (James "Dutch" Kindelberger), העזו להציע עסקה שונה לחלוטין: לא לרכוש מטוסים קיימים, אלא לתת לחברה לתכנן ולבנות מהיסוד מטוס לוחם חדש לגמרי.
הבריטים הסכימו ותוך 102 יום בלבד יצא מתוך מפעל אינגלווד (Inglewood) שבקליפורניה אב-טיפוס שישנה את מהלך המלחמה: ה-NA-73X, שיהפוך בהמשך למוסטנג (Mustang) המיתולוגי.
מה שהפך את ה-P-51 מוסטנג לאחד ממטוסי הלוחמה הגדולים בהיסטוריה לא היה דבר אחד אלא מספר חידושים שהתלכדו יחד בצורה מושלמת. הפיתוח הטכני המרכזי היה הכנף בעלת הזרימה הלאמינרית (Laminar Flow Wing).
בניגוד לכנפיים רגילות, הכנף הזו עוצבה כך שהאוויר זורם עליה בצורה חלקה ורציפה לאורך רוב משטחה, מה שמפחית משמעותית את ההתנגדות לאוויר. התוצאה היתה למטוס מהיר וחסכוני בדלק - יותר מכל מטוס מתחרה שעמד בפניו.
בגרסאותיו הראשונות, עם מנוע אליסון (Allison), הוכיח המוסטנג ביצועים טובים בגבהים נמוכים, אך סבל מקוצר נשימה בגבהים גבוהים. הפתרון הגיע בזכות רונלד הארקר (Ronald Harker), טייס בחברת רולס-רויס (Rolls-Royce), שהציע להתקין במוסטנג את מנוע המרלין (Merlin) הבריטי הנודע.
ההצלחה של שינוי המנוע היתה מיידית ומדהימה. גרסת ה-P-51D, עם מנוע המרלין, זינקה בביצועים. המהירות המרבית גדלה לכ-703 קילומטרים לשעה, גובה טיסה כ-12,700 מטר, בעוד שהטווח שלו הפך את המוסטנג ללוחם בעל יכולת ענקית.
ואכן, הגורם שהפך אז את המוסטנג ממטוס טוב לנשק מכריע היה הטווח יוצא הדופן שלו. כי לפני כן, בלא ליווי מתאים של מטוסי קרב, כשהצבא האמריקאי ניסה להפציץ יעדים עמוק בתוך גרמניה, מפציצי ה-B-17 "המבצר המעופף" (Flying Fortress) וה-B-24 "ליברייטור" (Liberator), ספגו אבידות קשות.
המוסטנג, עם המנוע החדש ומיכלי דלק חיצוניים הניתנים להשלכה (drop tanks), יכול היה עתה ללוות את המפציצים עד ברלין. לראשונה בהיסטוריה האווירית, יכול היה מטוס חד-מושבי ללוות מפציצים לאורך מסע של למעלה מ-1,500 קילומטרים.
אבל סיפורו של המוסטנג לא היה רק סיפור של מתכת ומנועים. המוסטנג קשור לאחד הפרקים המרגשים של מלחמת העולם השנייה: קבוצת העילית ה-332 (332nd Fighter Group), הידועה בשם "טייסי טאסקיג'י" (Tuskegee Airmen).
אלו היו הטייסים השחורים הראשונים של הצבא האמריקאי, שנאלצו להיאבק לא רק נגד הגרמנים אלא גם נגד גזענות מוסדית בתוך הצבא שלהם. טייסי טאסקיג'י עברו להטיס מוסטנגים בשנת 1944 ופיתחו מוניטין של ליווי מפציצים בשיעור אבידות נמוך במיוחד לעומת יחידות אחרות.
הזנבות האדומים האופייניים של מטוסיהם הפכו לסמל של גאווה ומקצועיות ומפקדי המפציצים ביקשו לעיתים קרובות במפורש ש"הזנבות האדומים" הם שילוו אותם.
כאשר המוסטנגים הגיעו לשמי גרמניה בסוף 1943, הגרמנים לא ידעו מה עומד בפניהם. בלופטוואפה (Luftwaffe), חיל האוויר הגרמני, הודיעו לטייסים שמי שיפיל מוסטנג יקבל פרס מיוחד. זה לא עזר במיוחד...
גנרל הנרי "האפ" ארנולד (Henry "Hap" Arnold), מפקד חיל האוויר האמריקאי, הגיב בספקנות כאשר שמע שמוסטנגים ליוו מפציצים עד ברלין ובחזרה. הוא שלח קצין לברר וכשהקצין חזר ואישר ארנולד הבין שהמוסטנג שינה באחת את מצב המלחמה.
גם צ'אק ייגר (Chuck Yeager), מי שלימים יהפוך לאדם הראשון שיפרוץ בטיסה את מחסום הקול, עשה חלק ממשימות הקרב שלו על מוסטנג P-51. לאחר שהופל מעל צרפת והצליח לחמוק בחזרה לאנגליה בעזרת הרזיסטנס הצרפתי (המחתרת שפעלה נגד הנאצים הכובשים), הוא חזר לתפקיד ובספטמבר 1944 הפיל 3 מטוסי קרב גרמניים ביום אחד.
בין 1940 ל-1945 יוצרו מעל 15,000 מטוסי מוסטנג מכל הסוגים. בסיומה של מלחמת העולם השנייה זכו המוסטנגים להפיל כמעט 5,000 מטוסי אויב, מתוכם יותר מ-4,000 מטוסים בקרבות אוויר, מה שהפך אותם למפילי המטוסים הגדולים ביותר בין כלי הטיס הקרביים בתולדות אמריקה.
ה-P-51D, הגרסה המפורסמת והמוצלחת ביותר של המוסטנג, הגיע עם שיפור מרכזי נוסף: תא הטייס שלו היה בעל חופת טייס בצורת בועה. הכיפה בועתית (Bubble Canopy) הזו סיפקה לטייס שדה ראייה של 360 מעלות. זאת לעומת החופה המדורגת שהיו בגרסאות הקודמות של המטוס, כזו שהגבילה את הראייה לאחור. שינוי זה נשמע אולי קטן, אך היה לא פעם ההבדל שבין חיים למוות עבור טייס שמופתע לגלות מטוס אויב לצידו ומופל על ידו.
בסוף המלחמה, המוסטנג לא פרש. הוא שירת בחיל האוויר האמריקאי (שהפך לעצמאי בשנת 1947), יצא שוב לקרבות במלחמת קוריאה, שם מצא עצמו מול מטוסי סילון קוריאניים וסובייטים ונאלץ להסתגל לעידן חדש.
המוסטנג שירת בחיל האוויר האמריקאי עד שנת 1957. גם ישראל רכשה מוסטנגים והם שימשו בחיל האוויר בין שנות ה-40 המאוחרות לשנות ה-50 ולקחו חלק גם במלחמת העצמאות.
היום, עשרות מוסטנגים משוחזרים עדיין טסים בשמים ברחבי העולם, מופיעים בתצוגות אוויריות ובתחרויות ומחירם בשוק המטוסים הפרטיים מגיע לעיתים למיליוני דולרים. המוסטנג נחשב על ידי היסטוריונים רבים לאחד מכלי הטיס הקרביים הגדולים שעלו אי-פעם לשמיים.
שילוב של עיצוב חדשני, מנוע מצוין, טווח ארוך מכל מתחרה ותפעול אמין, הפך את מטוס המוסטנג לנשק שסייע לקצר את המלחמה ולהציל חיים רבים, הן של אנשי הצוותים האוויריים שליווה והן של מי שניצלו בזכות ההפצצות האסטרטגיות האפקטיביות שלו.
המוסטנג גם הדגים את כוח ההנדסה האמריקאית בעת חירום, כשתוך 102 יום מרגע הסכמה כבר הוצג אב-טיפוס ופחות מ-3.5 שנים מהטיסה הראשונה הוא הגיע לשליטה מוחלטת בשמי אירופה. זהו הישג של עיצוב ותכנון ייחודיים שאפשר ניצחון לטייסים שהטיסו אותו.
הנה סיפורו של המוסטנג המעופף (עברית):
https://youtu.be/RwGKl-KBM0Q
מוסטנג שעדיין טס:
https://youtu.be/3Okx0T5vpFc
המראה:
https://youtu.be/wdy17GmkpWc
וכך פעל ה-P-51D מוסטנג:
https://youtu.be/hjsrqMe0B3s
