זה קרה ב־20 ביולי 1969, כשהחללית הראשונה נחתה על הירח. החללית הראשונה הזו על הירח הייתה "אפולו 11" האמריקנית. בחלל כבר היו עד אז 5 חלליות אמריקאיות מאוישות, כולן חלליות "אפולו" של תכנית החלל של NASA.

זמן הטיסה הראשונה לנחיתה אל הירח היה כ-65 שעות. האדם הראשון שצעד על הירח היה האסטרונאוט ניל ארמסטרונג. זה היה רגע שעיצב את העידן המודרני. למעשה, רגע אחרי שהניח את רגלו על קרקע הירח, הוא הכריז: "זהו צעד קטן לאדם - צעד ענק לאנושות."

המדהים היה שלפני הנחיתה על הירח, כל מי שהיו מעורבים בתכנון המבצע, כולל האסטרונאוטים של אפולו 11, סברו שמדובר במשימת התאבדות. התחושה הייתה שהמשימה אינה אפשרית עדיין, שהחללית לא תגיע אל הירח ושגם אם תגיע, ספק אם תצליח לחזור אל כדור הארץ.

מה שלא רבים יודעים ולא פחות מדהים הוא שבזמן שמודול הירח של אפולו 11 היה בירידה ההיסטורית אל מכתש הירח, החלה נורת הדלק להבהב. בגובה של 30 מטרים מעל הקרקע, נורית האזהרה מהבהבת וצ'ארלי דיוק, המתקשר של נאס"א עם הקפסולה מיוסטון מודיע ​​לאלדרין ולניל ארמסטרונג שנותרו להם 60 שניות בלבד של דלק לצורך הנחיתה על הירח.

הם הספיקו. על טיפות הדלק האחרונות.

ההצלחה המלאה של המשימה הייתה מפתיעה לחלוטין. האסטרונאוטים של אפולו 11 נחתו על הירח, צעדו עליו את אותו "צעד קטן לאדם, צעד ענק לאנושות" - כפי שאמר ארמסטרונג, עשו ניסויים קטנים, הציבו דגל אמריקאי, הא בעתיד עוד יביא צרות רבות ותיאוריית קונספירציה אחת, ואז שבו לכדור הארץ בהצלחה.

זה אכן היה צעד ענק למין האנושי - "אפולו 11" הנחיתה בני אדם על הירח. המין האנושי הגיע לגוף חללי אחר, ראשון. ללא ספק הישג כביר לאנושות.


הנה סיפורו של המסע אל הירח (עברית):

https://youtu.be/0W6ZMDRjAxg


סרטון קצר על המסע לירח:

https://youtu.be/G6A72ufn3l4


השיגור מכדור הארץ:

https://youtu.be/0rZhR6YakNE


התמונות הדרמטיות שהגיעו לראשונה מהירח:

https://youtu.be/B882w2gC22s


הנחיתה על הירח:

https://youtu.be/xLu0Ak9Blog


אנשים זוכרים את הרגע הזה כמהפכה של ממש, שהם ראו בזמן אמת בטלוויזיה:

https://youtu.be/BxMPWIljoSg


וסקירה של המשימה להגיע לראשונה אל הירח, החל מההמראה ועד להמתנה באוקיינוס לאיסוף של האסטרונאוטים:

http://youtu.be/LNm1LVJTJ2k

גופן הפוטורה (Futura) הוא מהפונטים המעניינים והמשפיעים בהיסטוריה, עם סיפור ותפקיד מרתק במהלך המאה ה-20.

הפוטורה ניחן בעיצוב פשוט, פונקציונלי ואלגנטי. הוא עוצב לפני מאה ועד היום הוא מככב בפרסומות, בספרים ובעיצוב גרפי שאפשר לראות בכל מקום ובלוגואים של חברות שונות.

זהו פונט סן-סֶרִיף (sans serif), כלומר גופן ללא תגים. גופנים ללא תג, סן-סריף, הם פונטים מודרניים יחסית שפותחו בעידן הדפוס המודרני וקיבלו תנופה בעיקר בעידן המחשב. יש המכנים אותם "גותיים".

הסיפור ההיסטורי של הפוטורה מעניין הרבה יותר מפונטים אחרים. הוא נוצר בגרמניה שלפני היטלר ובה תפס אותו המשטר הנאצי כקורא תיגר על האסתטיקה המסורתית שלו.

בתקופה מסוימת הכתב גאומטרי שלו נחשב לאחד הפופולריים בפוסטרים ואם מישהו מכם יגיע במקרה לירח, הביטו בלוחית המפורסמת שהותירו עליו האסטרונאוטים של אפולו 11 - הכתב שכתוב עליה הוא בפונט... ניחשתם נכון, פוטורה.


#היסטוריה
הסיפור המרתק של הפונט הזה מתחיל בגרמניה של שנות העשרים, כשמעצב מבריק בשם פול רנר (Paul Renner) החליט ליצור פונט שישקף את רוח התקופה המודרנית.

רנר, שהושפע עמוקות מרעיונות הבאוהאוס והמודרניזם הגרמני, האמין בעיצוב המבוסס על צורות גיאומטריות נקיות ופונקציונליות מושלמת. ב-1927 הוא יצר את הפוטורה – פונט שהיה מהפכני בפשטותו ובקריאותו המעולה. הצורות הגיאומטריות המדויקות שלו שיקפו את האמונה שחשו רבים אז בקדמה ובעתיד טכנולוגי.

אבל האמונה הזו חטפה מכה קשה.

כי כשהנאצים עלו לשלטון ב-1933, הם רצו פונט שיבטא את הזהות הגרמנית לפי תפיסת הרייך ההיטלראי. אז הם קידמו את השימוש בפרקטור, הכתב הגותי המסורתי. אך המציאות הייתה מורכבת ובעוד שהפרקטור שימש לפרסומים מקומיים, בחומרים שיועדו לציבור הבינלאומי הם נאלצו להמשיך ולהשתמש בפוטורה, פונט שגילם את רוח תנועת הבאוהאוס דווקא, התנועה העיצובית שהם תיעבו בכל ליבם.

רנר עצמו, שהתנגד לאידיאולוגיה הנאצית, פוטר ממשרתו האקדמית ב-1933. הוא עבר לעיר אחרת בגרמניה והמשיך לעבוד כמעצב וטיפוגרף, אם כי תחת המגבלות של המשטר.

ובזמן שגרמניה התמודדה עם השינויים הפוליטיים הדרמטיים, הפוטורה כבר החל את מסעו העולמי. מעצבים ומו"לים ברחבי אירופה ואמריקה התאהבו בצורות הנקיות והמודרניות שלו. חברות מובילות כמו "של" (Shell) וקודאק (Kodak) אימצו אותו כפונט הרשמי שלהן.

הפוטורה הפך לסמל של חדשנות ויעילות בעיצוב המודרני.

אחרי מלחמת העולם השנייה הפוטורה המשיך לעצב את השפה הוויזואלית המודרנית. מפוסטרים פוליטיים ועד לגרפיקה בסרטים של במאים כמו ווס אנדרסון וסטנלי קובריק, הגופן שדוכא על ידי המשטר הנאצי הפך לאחד הגופנים הנפוצים בתבל.

כשנאס"א חיפשה פונט ללוחית שתונח על הירח, הפוטורה נבחר בזכות הקריאות המעולה שלו והצורה הברורה של האותיות, שהתאימה במיוחד לחריטה במתכת. בפוטורה נחרטו אז המילים "HERE MEN FROM THE PLANET EARTH FIRST SET FOOT UPON THE MOON" והפכו לעדות נצחית של ההישג האנושי הגדול בהגעה ובנחץץיתה על פני הירח.

היום, הפוטורה ממשיך להיות אחד הפונטים המשפיעים והפופולריים בעולם העיצוב. מהרפובליקה של ויימאר ועד לעידן החלל - העיצוב האיכותי שלו מאז נוצר עבר תהפוכות רבות, תוך שהוא תופס מקום חשוב וברור בשפה החזותית של התרבות האנושית.


הנה הפונט שהפחיד את הדיקטטור:

https://youtu.be/G6llwIdPXYE


סיפורו של פונט הפוטורה:

https://youtu.be/SaX_PwxSh5M


סרטון אנימציה על הפונט החדשני (ללא מילים):

https://youtu.be/2JWB4B6ylAQ


ההתפעלות האמנותית מהגופן המדויק והמאוזן:

https://youtu.be/DmOGDAFcEqc

כשמסתכלים על כרזות תעמולה נאציות מתקופת השלטון הנאצי, קופץ לעיניים מיד הכתב המסורתי הגרמני הזה, עם האותיות הזוויתיות והמעוטרות שנראות כאילו קפצו היישר מכתב יד של נזיר מימי הביניים.

הגופן הזה נקרא פרקטור (Fraktur) והוא הפונט הכי טעון מבחינה רגשית בעולם. כי אם במשך מאות שנים הוא היה חלק בלתי נפרד מהתרבות והזהות הגרמנית, בידי הנאצים הוא היה בעיקר לכלי תעמולה רב עוצמה והרסני.

פרקטור התפתח בתחילת המאה ה-16 כשהקיסר מקסימיליאן הראשון (Maximilian I) הזמין את עיצובו על בסיס כתב היד של מזכירות החצר הקיסרית.

הגופן הזה החליף את השוואבכר (Schwabacher) הקדום יותר והפך פופולרי במיוחד בזכות אמנים כמו אלברכט דירר (Albrecht Dürer). הגרמנים השתמשו בו במשך דורות לספרים, עיתונים ומסמכים רשמיים, כשהוא נתפס כביטוי אותנטי של התרבות הגרמנית העתיקה. בעיני רבים הכתב היה סמל לגאווה לאומית ולמסורת ההיסטורית הגרמנית ארוכת-השנים.

יוזף גֶבֶּלס (Joseph Goebbels), שר התעמולה הנאצי, הבין את כוחם של סמלים ויזואליים. לכן, די מהר לאחר שהנאצים עלו לשלטון ב-1933 הם מיהרו לאמץ את פרקטור כחלק מהתעמולה הלאומנית שלהם.

הכתב הגותי שידר מסר ברור של המשכיות היסטורית, קשר למורשת הגרמנית העתיקה ותחושה של עליונות תרבותית. כרזות, ספרים, שלטים והודעות שיצאו מהמשטר הנאצי נשאו את החותם הוויזואלי הזה שמבחינת הציבור הגרמני הוסיף להם סמכות ואמינות מסורתית.

העיתון הרשמי של המפלגה הנאצית, פֶלקישֶר בֶּאוֹבַכְטֶר (Völkischer Beobachter), למשל, הודפס כולו בפרקטור כמו גם עיקר הפרסומים הרשמיים.

במקביל, גרסאות מודרניות יותר של גופנים גותיים כמו טנֶנבֶּרְג (Tannenberg) שעוצבו בשנות ה-30 היו למעשה הפופולריים ביותר בשימוש היומיומי של המשטר.

כבר ב-1934 הביע אדולף היטלר עצמו בנאום ברייכסטאג (Reichstag) את אי-חיבתו לפרקטור, וטען כי שההתלהבות מהמראה הגותי שלו לא מתאימה לעידן של פלדה וברזל, זכוכית ובטון. הוא גם הוסיף ש"בעוד 100 שנה, השפה שלנו תהיה השפה האירופית."

אבל ב-3 בינואר 1941, בשיא המלחמה, התרחש דבר מפתיע לחלוטין. מרטין בורמן (Martin Bormann), מזכיר המפלגה הנאצית, פרסם צו רשמי שאסר את השימוש בפרקטור ובכל הגופנים הגותיים.

הצו אסר גם את הוראת כתב היד המסורתי Kurrent ו-Sütterlin בבתי הספר. במכתב הרשמי הוכרז שהגופנים הללו הם למעשה "גופני יהודים" (Judenlettern או Schwabacher Judenlettern), טענה שמבחינה היסטורית הייתה מופרכת לחלוטין.

ואגב, הפרט האירוני במכתב הזה של בורמן היה נעוץ בעובדה שהוא עצמו הודפס על נייר מכתבים שכותרתו הייתה מודפסת בפונט... ובכן, פרקטור.

ההחלטה הרשמית קבעה אז שכל הפרסומים יעברו לגופן אנטיקווה (Antiqua), הגופן הרומי הרגיל ששימש בשאר אירופה. ב-1 בפברואר 1941 הודפס העיתון פֶלקישֶר בֶּאוֹבַכְטֶר לראשונה באנטיקווה, וגֶבֶּלס רשם ביומנו: "הפירר מצווה שמעתה רק אנטיקווה תיחשב לגופן גרמני. מצוין מאוד."

ההחלטה לוותה בתירוצים אידיאולוגיים מפוברקים, אבל הסיבה האמיתית הייתה מעשית ופרגמטית לחלוטין. ככל שהנאצים כבשו שטחים נרחבים באירופה הם גילו שהכתב הגותי יוצר בעיות תקשורת חמורות עם האוכלוסיות הכבושות. אף אחד מחוץ לגרמניה לא ידע לקרוא אותו, והדבר הפריע ליעילות השלטונית של המשטר.

התעשייה הגרמנית נאלצה, אם כן, לתקשר עם עולם החוץ ופרקטור הקשה על כך. כמו שכתב בנימוק רשמי אחד: "השימוש בגופן הזה פוגע באינטרסים הגרמניים גם בפנים וגם בחוץ, כי רוב הזרים שמדברים גרמנית אינם יכולים לקרוא אותו."

האירוניה המרה היא שהגופן שהנאצים השתמשו בו כסמל לטוהר הגרמני נזרק לפח בן לילה עם הסבר מפוברק שהיה סתירה מוחלטת לשנים של תעמולה.

והאבסורד המושלם מתגלה בפרט קטן נוסף: בית ההוצאה של היטלר, Franz Eher Verlag, המשיך להדפיס עותקים של ספרו שלו, "מיין קמפף" (Mein Kampf) בפרקטור. זה נמשך עד 1943, שנתיים שלמות אחרי האיסור שיצא ממשרדו של היטלר - הסתבר שלבעלי ההוצאה, מקס אמן (Max Amann) ואדולף מילר (Adolf Müller), לא היה נוח, מסיבות כלכליות גרידא, להחליף את כל מערכות ההדפסה היקרות, מה שלא הפריע להיטלר.

זוהי עוד דוגמה מושלמת לגמישות האידיאולוגית של משטרים טוטליטריים, מי שיכולים לשנות את "האמת" שלהם כשנוח להם ובהתאם לצרכים הפוליטיים של הרגע.

היום פרקטור עדיין משמש בגרמניה, אך באופן מוגבל ובעיקר לצרכי עיצוב וקישוט, כמו שלטי פאבים ומותגי בירה שמעוניינים לשדר תחושה של כפריות ומורשת.

אבל הקשר שלו לנאציזם הפך אותו לגופן בעייתי, נושא לוויכוחים וזיכרון היסטורי מורכב. גרמנים רבים כיום מתקשים לפענח מכתבים או תעודות של הוריהם, סביהם-סבתותיהם שנכתבו בכתב היד המסורתי, כתב שהוראתו הופסקה לחלוטין במערכות החינוך והלימוד.


הגדילו מסך מלא לשורט על הפונט של הנאצים:

https://youtu.be/TiVL6YWlww8


הנה סרטון עם הפונט שהיה הקליגרפיה הנאצית:

https://youtu.be/yEk6zGYwyhc


הפרקטור מאפיין כיום קבוצות שנאה וגזענות:

https://youtu.be/27ElCbPtyMs


שימוש בפרקטור בספרים:

https://youtu.be/Lzui58T1Mfo


כתיבה בפרקטור:

https://youtu.be/TIFF4t0MeGQ


האלפבית בפונט הגותי הזה:

https://youtu.be/YYCU7mujP2A


ותולדותיו של פונט פרקטור:

https://youtu.be/YLwZ2pyPNAs

"מסע אל הירח" של ז'ורז' מלייס הוא סרט בדיוני, שרבים רואים בו את סרט המדע הבדיוני הראשון בהיסטוריה.

הסרט הושפע מספרים שהיו פופולאריים בתקופתו, כשאחד המרכזיים שבהם היה ספרו של ז'ול ורן "אל הירח". הספר תאר מסע עתידי של בני-אדם אל הירח. גיבוריו נורים אל הירח בתוך פגז, מגיעים אליו ונוחתים על הירח. שם, כמה אופייני לטבע האדם, הם מתעמתים עם חייזרים ולאחר שהם גוברים עליהם, הם שבים הביתה, אל כדור הארץ.

המדהים הוא שז'ול ורן הצליח לנבא די במדויק את המסע שיתקיים בדיוק 99 שנה לאחר מכן. היה זה כשהחללית "אפולו 11" תמריא אל הירח, גם היא מאויישת ב-3 אסטרונאוטים. גם היא הגיעה אל הירח פחות או יותר בזמן שנקב ז'ול ורן בספרו. היא אמנם לא נורתה כפגז אלא הונעה בכוחו של מנוע רקטי, אבל הגאון הספרותי הבידיוני ידע לחזות את העתיד די יפה.

מלייס התרשם מאד מהספר ויצר את הסרט שלו, שהושפע ממנו בבירור. כדי לספר את סיפור הטיסה אל הירח המציא מלייס, קוסם לשעבר ואמן של אפקטים, ויצר מגוון אדיר של רעיונות ופתרונות קולנועיים יצירתיים. למעשה, הסרטים התמימים ואפילו הילדותיים שלו, בישרו את הכיוון של הקולנוע הבידורי. הם הראו לממשיכיו של מלייס את הדרך, כשהדימויים של מלייס היו אמנם אחיזת עיניים ברורה, אבל הם היו מלאי דמיון ומעוררי השראה.

מלייס יצר המון סרטים והצליח מאד לתקופה קצרה. אבל בתוך עשור הם הפכו למיושנים והצופים מאסו בהם. הוא עוד הספיק לשנות סגנון ולצלם מערבונים מצליחים, אך לבסוף פרש לחלוטין מהתחום.


הנה הסרט הבדיוני הראשון בהיסטוריה "מסע לירח":

https://youtu.be/uMBkDT_eG5g


סרט נוסף שבו ז'ורז' מלייס משתמש ברעיונותיו כדי ליצור את "האיש שהוא תזמורת":

http://youtu.be/3RMp32GPWww


הסרט המקסים והעכשווי "הוגו" מספר על מלייס וסרטיו היצירתיים:

https://youtu.be/Paneo9Urjc4


וסרט על תולדות הקולנוע המוקדם, שבו שמור למלייס מקום של כבוד:

https://youtu.be/87km5sFrIQQ?long=yes

פעם כל מי שרצה לתאר משהו שלא יקרה, נהג לומר "כשהאדם ילך על הירח..." אבל ב-16 ביולי 1969 יצאה לדרכה המשימה המאוישת החמישית במסגרת תכנית אפולו. זו הייתה המשימה המשלהבת ביותר לדמיון האנושי של אותם ימים - להנחית אדם על הירח.

אפולו 11 הצליחה להגיע לירח ולנחות עליו ובשיאה של המשימה נחת האדם הראשון על הירח - האסטרונאוט ניל ארמסטרונג. זה קרה אחרי שרכב הנחיתה נפרד מתא הפיקוד שהמשיך לטוס מעל לירח ולהמתין לו שיחזור. מפקד המשימה ניל ארמסטרונג ובאז אלדרין, טייס רכב הנחיתה "איגל", ירדו אל הירח ואחרי הנחיתה שידרו את המסר הידוע: "הנשר נחת!"

כשירד ארמסטרונג אל אדמת הירח צפו בשידור ישיר בטלוויזיה כחמישית מאוכלוסיית העולם! השניים ירדו כדי ללכת על פני הירח ולמלא את משימות המחקר שלהם.

לאחר יממה המריא "הנשר" מהירח והתחבר אל תא הפיקוד, שבו המתין לשניים האסטרונאוט השלישי מייקל קולינס.


הנה תיאור של מבצע אפולו 11:

https://youtu.be/OCjhCL2iqlQ


כך חללית אפולו הייתה בנוייה (מתורגם):

https://youtu.be/8dpkmUjJ8xU


שיגור החללית אפולו 11:

http://youtu.be/BLNtE-7gknA


תקציר המסע אל הירח לרגל 50 שנה להישג:

https://youtu.be/iieD7uSBUpk


חלקים ממסעה לירח:

http://youtu.be/8il6rx-9a3c


ומצגת וידאו של תמונות באיכות גבוהה שצולמו במסע של אפולו 11:

http://youtu.be/B882w2gC22s

מדובר על אחת מתיאוריות הקונספירציה הידועות ביותר בהיסטוריה. המאמינים בה טוענים שלא נראה שמישהו באמת ביצע את הנחיתה על הירח. חובבי התיאוריה יודעים לספר שמצוידים בנאום החזון של הנשיא קנדי, יצאו האמריקאים לנצח את הסובייטים במירוץ לחלל. רק שלא באמת הייתה להם יכולת להגיע אל הירח ולכן הם בנו אולפן שידמה אותו.

על פי תיאוריית הקונספירציה של תרמית הנחיתה על הירח (The moon landing hoax), באולפן הזה הופקה הנחיתה על הירח והייתה כולה פיקציה, תרמית אחת גדולה. הטענה שלהם היא שהאסטרונאוט ניל ארמסטרונג לא עשה ולו גם צעד אחד קטן על אדמה הירח, אלא פסע על רקע התפאורה שבאולפן.

הוכחות לטענתם יש ויש. הם אומרים שלא נראים כוכבים ברקע באף צילום מ"הירח", מצביעים על הצללים המרובים בשידורי הטלוויזיה משם, על הדגל האמריקאי שנראה כאילו הוא נע, בעוד שבירח אין רוח ואין אפילו אוויר, וכך הלאה.

לטענתם זהו אחד הזיופים הגדולים בהיסטוריה. גם אם מטרתו הייתה טובה ותכליתו הייתה לנצח במירוץ אל החלל את הסובייטים ואת ממשל הרודנות שלהם, הגיע הזמן, הם אומרים, שיספרו לציבור את האמת...

מבולבלים? - כך עובדות תיאוריות קונספירציה. בסרטונים הבאים תוכלו לבחון ולהחליט אם ומה סביר או לא. תהנו!


הנה סיפור קונספירציית הנחיתה על הירח (עברית):

https://youtu.be/SzhhpsH6pS4


ה"הוכחות" לזיוף (עברית):

https://youtu.be/vGShiKhl0DI?t=4m58s


המסתורין סביב הנחיתה על הירח מופג:

https://youtu.be/nC7y1HGJWvM


ובאנגלית:

https://youtu.be/H8ZzFemBUJQ


בחנו בעצמכם את סרטון הנחיתה על הירח:

https://youtu.be/hzApsIPHRwo


הסבר מפורט על "בימוי הנחיתה על הירח":

https://youtu.be/kipF4aLoYh4


צעירים שמראים כיצד ניתן לזייף את הנחיתה על הירח:

https://youtu.be/JxaYCxY8HAY


וסרט תיעודי על "תרמית הנחיתה על הירח":

https://youtu.be/VsvQDCXWICo?long=yes

ספרו של ז'ול ורן "אל הירח" הוא ספר שהיטיב לתאר כבר בשנת 1870, מסע עתידי של בני-אדם אל הירח.

המדהים הוא שז'ול ורן הצליח לנבא די במדויק את המסע שיתקיים כ-99 שנה לאחר מכן. היה זה כשהחללית "אפולו 11" תמריא אל הירח, גם היא מאויישת ב-3 אסטרונאוטים. גם היא הגיעה אל הירח פחות או יותר בזמן שנקב ז'ול ורן בספרו. היא אמנם לא נורתה כפגז אלא הונעה בכוחו של מנוע רקטי, אבל הגאון הספרותי הבידיוני ידע לחזות את העתיד די יפה.

מלייס התרשם מאד מהספר ויצר את הסרט "מסע אל הירח", שהושפע ממנו בבירור. הוא נחשב, אגב, לסרט המדע הבדיוני הראשון בהיסטוריה.


על ספרו של ז'ול ורן "אל הירח":

https://youtu.be/KKZf5Ycf6nc


על הסרט "מסע לירח" של ז'ורז' מלייס, שהושפע ממנו:

https://youtu.be/uMBkDT_eG5g


ההגעה אל הירח של אפולו 11:

https://youtu.be/xLu0Ak9Blog


ותכנית חינוכית על ז'ול ורן והספר בשוסטר את שוסטר (עברית):

https://youtu.be/wSFxZbOwhlc?t=17m30s&end=20m50s

ג'ון קנדי היה הנשיא ה-35 של ארה"ב ואחד הצעירים שבנשיאים, אבל לפני הכל הוא היה ונשאר הנשיא המודרני הראשון. עד אז שלטו בדמוקרטיות אנשים מבוגרים, שלא לומר זקנים. אחריו המנהיגים הצעירים הלכו ותפסו את מקומם בתור מנהיגי הדמוקרטיות והצעירים הפכו למנהיגי ובעלי העולם.

הוא היה בנשיאות משנת 1961 ועד שנרצח בנובמבר 1963 ועל אף שנשיאותו היתה קצרה מאד, הוא נחשב לאחד הנשיאים הגדולים בארה"ב. ילד חולני שהיה לגיבור מלחמה, הנשיא הראשון שניצח בטלוויזיה ובזכותה גם במירוץ לנשיאות, נשיא צעיר ויפה תואר שגבר על אויבים מבחוץ ונלחם בגזענות בארצו ושילם על כך בחייו.

בשנת 1961 הציב קנדי לארצות הברית יעד נועז ושאפתני: להנחית אדם על הירח ולהחזירו בשלום, עד סוף העשור. תכנית החלל האמריקנית הגשימה את היעד ב-20 ביולי 1969, כשחללית משימת אפולו 11 נחתה על פני הירח. תוך כדי פיתוח תחום החלל, קידמה תוכנית החלל פיתוחים בתחומים טכנולוגיים רבים נוספים דוגמת אלקטרוניקה, תקשורת, מיחשוב אווירונאוטיקה. היא השפיעה רבות על החינוך והתרבות האמריקניים והייתה מקור להשראה לעולם כולו.

בעת "משבר הטילים" בקובה, הוכיח קנדי מנהיגות ותבונה בפתרון בדרכי שלום וללא מלחמה, של משבר חמור עם בריה"מ. ניהול אחר של המשבר בין המעצמות עלול היה להביא למלחמת עולם גרעינית וחמורה מכל קודמותיה. בניווט המשבר הוא הראה מנהיגות, יכולת קבלת החלטות וניהול משברים, שהעמידו אותו עם הטובים שבמנהיגי האומות בהיסטוריה.

קנדי גם אחראי למשפט האזרחי הנכון "אל תשאל מה מדינתך יכולה לעשות עבורך, שאל מה אתה יכול לעשות עבור מדינתך!".


הנה הנאום שבו הכריז קנדי שארה"ב לוקחת על עצמה להגיע לירח, לא בגלל שזה קל אלא בגלל שזה קשה:

http://youtu.be/g25G1M4EXrQ


דרכו של קנדי בפוליטיקה:

http://youtu.be/zJeNz0c2xBo


על חייו של ג'ון קנדי:

http://youtu.be/ZMdPtBXX4Ak?t=7s


קנדי היה קרוב מאד למרילין מונרו, כוכבת הקולנוע של התקופה, ששרה לו כאן "יום הולדת שמח":

https://youtu.be/jfQtfw8U06g


הרגע המרגש שבו הזדהה עם תושבי ברלין, על אף שהיו שאמרו שהוא סופגניה...

http://youtu.be/IxAL-M2SdAU


ועד סופו הקשה ברצח אל מול פני האומה כולה:

https://youtu.be/iynPkBEE0wE


סרט תיעודי על ההיסטוריה הטראגית של קנדי ומשפחתו:

https://youtu.be/N-SyvKgRuNA?long=yes


וסרט תיעודי על המנהיג הצעיר ששינה את העולם בזמן קצר כל כך ונרצח:

https://youtu.be/41CYcn2Z2CE?long=yes

היה זה זה באוניברסיטת רייס האמריקאית, כשהגיע אליה ב-12 בספטמבר, 1962 נשיא ארצות הברית ג'ון פ. קנדי. הוא בא כדי לקבל את תואר המרצה לשם כבוד שהחליט המוסד להעניק לו. אבל בכיסו היה מונח אחד הנאומים החשובים בהיסטוריה האמריקאית ואולי אף העולמית.

זה קורה באצטדיון הפוטבול הענקי של האוניברסיטה, ביום חם יחסית, בו יישא הנשיא נאום מכונן. הנאום הזה עתיד להניע את האומה האמריקאית למה שהוא אולי המאמץ ההנדסי הקולקטיבי הגדול ביותר שידעה אמריקה ושאינו מלחמה.

הנאום קיבל את הכינוי "נאום הירח" (Moon speech). במילים שאמר קנדי באותו יום, נתן הנשיא הצעיר והנמרץ את האות למה שתהפוך לאחת ההתפתחויות הטכנולוגיות החשובות, המרגשות והמרכזיות בתולדות המין האנושי.

בנאום הציב ג'ון קנדי לארצות הברית יעד נועז ושאפתני: להצליח ולהנחית אדם על הירח עד לסוף העשור... ואז להחזירו לכדור הארץ בשלום.

זה היה עוד שלב ובדיעבד שלב מכריע במירוץ אל החלל שניהלו ארצות הברית וברית המועצות, שתי המעצמות של אותם ימים. חמש שנים לפני כן, הקדימו הסובייטים את אמריקה בשיגור של הספוטניק, הלוויין הראשון וגם את הפתעת האסטרונאוט הראשון בהיסטוריה, יורי גאגרין הסובייטי, לא הצליחו בנאס"א לשכוח.

המרוץ את החלל היה גם חלק משמעותי וסמלי במלחמה הקרה שניהלו שתי המעצמות ביניהן. חשוב להבין שהעליונות הטכנולוגית הייתה מרכיב פסיכולוגי ראשון במעלה, בהחלטה של מי מהמנהיגים הקומוניסטים האם לתקוף ראשונים את אמריקה בטילים גרעיניים או להימנע מכך.

פוליטית הייתה בנאום של קנדי תשובה להתנגדות הרבה לתקציב העצום שהוא כבר הקציב למרוץ של אמריקה לחלל:

#"אומה שמתיימרת להנהיג אומות אחרות... אינה יכולה להישאר מאחור במירוץ הזה."

קנדי גם יודע שרק הגיון לא עובד אז הוא מבקש מאלוהים את ברכתו לאומה, לקראת מה שתיאר בנאום כיציאה אל

#"ההרפתקה הגדולה והמסוכנת ביותר שהאדם ידע מעודו."

אבל מבחינת מנהיגות ורוח המפקד, הנקודה החשובה ואולי שיא הנאום של הנשיא החכם, הייתה ההכרזה של קנדי ש

#"ארה"ב לוקחת על עצמה להגיע לירח... והיא עושה זאת לא בגלל שזה קל, אלא מפני שזה קשה."

“We choose to go to the Moon and do the other things, not because they are easy, but because they are hard."

היה באמירה הזו מסר משמעותי לאמריקאים של אותם ימים. זו אומה שמתגבשת לשינוי חברתי מכריע, עם הסתבכות שכבר מסתמנת בווייטנאם וניצחונות סובייטיים שהעיבו על מצב רוחה. כל זאת בצד החמרת האיום הגרעיני הסובייטי והמלחמה הקרה המאיימת, כשצעירים שמתחילים לדרוש שינוי ואף השכילו לבחור נשיא צעיר שיביא אותו ובום כלכלי שמכניס את ההורים שלהם, בני המעמד הבינוני, לבולמוס של צריכה ובזבוזים שאמריקה מעולם לא הכירה.

בנאום הזה השכיל הנשיא להציב חזון ואתגר חדש לאמריקה. אבל שנה וקצת אחרי הנאום נרצח קנדי בהתנקשות בדאלאס. הוא לא זכה לראות כיצד שמונה שנים אחריו, ב-20 ביולי 1969, תגשים תכנית החלל האמריקנית את היעד שהציב לה בחזונו. היה זה כשהחללית אפולו 11 נחתה על הירח ואף הצליחה לאחר מכן להשיב את שלושת האסטרונאוטים בשלום לכדור הארץ, הישג מדהים כשלעצמו.

בכך הגשימו העם ומהנדסיו את הצוואה והחזון הגדולים של הנשיא שנרצח לעולמו.

אבל בואו נישאר לרגע בעולם הזה, בו תרמה תכנית אפולו לקפיצה הטכנולוגית המטורפת שהביאו המחקר והפיתוח שלה. אינספור פיתוחים וחידושים שנולדו בה יגולגלו בשנים הבאות לתחומים רבים, בעיקר אך לא רק, בעולמות התקשורת, האלקטרוניקה, המיחשוב והאווירונאוטיקה.

הטכנולוגיה החדשה שלה עתידה לחזק את עליונותה של אמריקה ולהביא די מהר לשליטתה המוחלטת בחלל. לצד הקפיצה הטכנולוגית האדירה שהיא תביא לתעשייה, תכנית אפולו שהרים קנדי עתידה גם להשפיע על החינוך והתרבות האמריקנים למשך שנים ותיתן השראה לתכניות דומות בכל העולם.

נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".


הנה נאום החלל של קנדי בעיבוד אנימציה שממחיש אותו:

https://youtu.be/G6z-h6faR6o


הנאום המרגש כמו שצולם:

https://youtu.be/th5A6ZQ28pE


הוא עוד הספיק לעודד את נאס"א, אחרי המראת הספוטניק הרוסי:

https://youtu.be/GmN1wO_24Ao


תכנית אפולו שעוצבה ברוח החזון שלו:

https://youtu.be/_T8cn2J13-4


ותכנית חינוכית על המרוץ שהשיק קנדי אל החלל (עברית):

https://youtu.be/eL0MHJngcik?long=yes