שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך נוצר אגם?
האגם (Lake) הוא מקווה מים שמוקף ביבשה ונקרא גם ימה.
האגמים בעולם נוצרו בטבע בשלוש דרכים עיקריות:
בעקבות רעידות אדמה - אלה גרמו להצפות של מים (כך נוצרו הכינרת וים המלח שלנו). יש גם אגמים שנוצרו בלועות של הרי געש רדומים.
חסימת נהרות - אגמים אחרים נוצרו מנהרות שנחסמו ונוצרו הצפות של מים.
קרחונים - הכי הרבה אגמים בעולם נוצרו בתום עידן הקרח, מקרחוני ענק שגלשו מן ההרים. בתקופת הקרח כיסו שכבות אדירות של קרח את חלקו הגדול של כדור-הארץ. בסופו של עידן הקרח, כשכדור הארץ התחמם, גלש הקרח שהצטבר בהרים לאט במורדות, עד שהגיע לעמקים. עמקים אלה הפכו פעמים רבות לאגמים גדולים.
כך נוצר אגם קרייטר מהר געש עתיק:
http://youtu.be/8Eq-xBvLqXs
יש אגמים שנוצרו מקרחונים:
https://youtu.be/_dlZOtN-aww
קרחון מתמוסס, כמו אלה שהפכו לאגמים:
http://youtu.be/1s5-IvHVDqg
וכיצד הופכים אגמי ענק לסוללות עצומות שאוגרות אנרגיה (מתורגם):
https://youtu.be/r4OWMSG4Agg
מהן הביצות ומי חיים בהן?
ביצה (Swamp), או בניקוד בִּצָּה, היא שטח טבעי בו מכוסה האדמה במים רדודים לאורך כל השנה.
קרקע הביצה רוויה במים עומדים או מים שנעים באיטיות רבה. לעומת אגמים עם מים רדודים יחסית, בביצות שעומקן לרוב פחות ממטר יש מעבר הדרגתי בין היבשה למים ולא פעם מעין איים של אזורים יבשים יותר.
להבדיל מחופי ים, אגמים ונהרות רבים, הנוטים להיות ברורים ומוצקים יחסית, במרבית סוגי הביצות יש מעבר הדרגתי בין המים ליבשה ודרגות משתנות של בוץ. מימי הביצה הם לרוב בגווני חום, הנובעים מריקבון של צמחים והיות המים עשירים במרכיב שנקרא טאנין.
הביצות נחשבות לסביבת מחיה חשובה ולאחת ממערכות הטבע המורכבות והחיוניות ביותר על פני כדור הארץ. בהיותן אזורים שבהם המים עומדים על פני הקרקע לאורך רוב השנה או נמצאים ממש מתחת לפני השטח, יוצרים סביבה רוויית לחות שמאפשרת חיים מיוחדים ומגוונים במיוחד.
העולם הביצתי כולל מספר סוגי סביבות שונים. הבולטים שבהם הם ביצות המתוקים כמו אלה שניתן למצוא באזור החולה (Hula Valley) בישראל, ביצות המלח הפזורות לאורך קווי החוף, ביצות הכבול (Peat Bogs) הנפוצות בסקנדינביה ובקנדה, ומנגרובים (Mangroves) הגדלים באזורים טרופיים חמים.
כל סוג של ביצה מתאפיין בתנאי מים ומלחות שונים המעצבים את קהילת החיים הייחודית שלו.
#מי חיים בביצות?
הביצות נחשבות לאחד מבתי הגידול הכי עשירים ומגוונים בטבע. בהיותן בית גידול למינים רבים של צמחים ובעלי חיים, תרומתן למגוון הביולוגי היא אדירה.
בביצות חיים יצורים שהתאימו עצמם באופן מושלם לחיים במים רדודים. הבולטים בהם הם הדו-חיים, כמו צפרדעים וקרפדים המתרבים בבריכות הביצה, לעתים גם סלמנדרות וטריטונים.
בביצה חיים גם דגים שהם מזון עבור עופות מים כמו אנפות (Herons) ואנפות קטנות (Egrets) שצדות דגים בצורת ציד מאופיינת למקום, לצד סופיות, אגמיות, טבלנים, ברווזים, שקיטנים ועוד, כולם מוצאים בביצה מזון ומקום קינון. לעתים יש גם יונקים כגון היפופוטם, קפיברה ונוטריות וזוחלים כמו צבים, נחשים ואף תנינים.
יש גם מיקרואורגניזמים רבים בביצה ואת צמחי הביצה כמו סוף (Typha) וגומא (Cyperus) שפיתחו מערכות שורשים מיוחדות המאפשרות להם לחיות במים עומדים. באזורי המנגרובים גדלים עצים ייחודיים שהשורשים שלהם מסוגלים לסנן מלח מהמים.
#תרומת הביצות לטבע
הביצות מסייעות בוויסות מים ובהפחתת שטפונות. הן משמשות כמפעלי טיהור טבעיים וסופחי רעלים. הצמחים והחיידקים הייחודיים שחיים בהן מסוגלים לפרק זיהומים ולסנן מהמים חומרים מזיקים. מחקרים מראים שביצה אחת יכולה לטהר עד 30-50% מהחנקן והזרחן העודפים במים, חומרים שגורמים לפריחת אצות מזיקות בגופי מים אחרים.
התפקיד של הביצות בשימור המגוון הביולוגי הוא קריטי. הן משמשות כתחנות דלק לציפורים נודדות במסעותיהן הארוכים ברחבי העולם. מיליוני ציפורים עוצרות בביצות פעמיים בשנה כדי להתרענן ולהצטייד במזון לפני המשך המסע. בלי תחנות הדלק הללו, מסלולי הנדידה העולמיים יתמוטטו.
הביצות, המהוות מקלט למינים נדירים, פועלות גם כמעין חממה טבעית לגידול מינים חדשים. הבידוד הגיאוגרפי של ביצות רבות יוצר אפשרות להתפתחות מינים אנדמיים שלא נמצאים בשום מקום אחר בעולם. בביצות פלורידה נמצאו למשל יותר מ-30 מיני צמחים אנדמיים שלא קיימים בשום מקום אחר.
למרות החשיבות הרבה, הביצות נמצאות בסכנת הכחדה. בעולם נעלמו כבר יותר מ-50% מהביצות הטבעיות בגלל פיתוח עירוני, ייבוש לחקלאות וזיהום. אולם קיימת גם אנקדוטה מעודדת מארצות הברית: בשנות ה-90 הצליחו אקולוגים במסיסיפי לשקם ביצה של 50 דונם שהייתה מזוהמת במשך 30 שנה. תוך 5 שנים חזרו לאזור יותר מ-120 מיני בעלי חיים שלא נראו שם במשך עשרות שנים. ההבנה הגוברת של החשיבות הביולוגית שלהן מובילה כיום למאמצי שיקום וחידוש של ביצות ברחבי העולם.
הכירו ביצות בעולם בתגית "ביצות".
#סוגי ביצות
ביצות הן חיוניות לבריאות הפלנטה ומחולקות בדרך כלל לשלושה סוגים עיקריים: ביצות גומא, ביצות סוואנה (או ביצות עץ), ואוורגליידס. ההבדלים ביניהם מעניקים לכל סוג ביצה זהות אקולוגית משלה ותורמים לעושר המערכות האקולוגיות המימיות של כדור הארץ.
בעוד שהן חולקות מאפיינים משותפים, כל סוג מתאפיין בייחוד משלו:
ביצות גומא - נשלטות על ידי צמחים רכים הגדלים במים רדודים.
ביצות עץ או סוואנה - מאופיינות בצמחים עציים ומים עומדים או זורמים באיטיות, שלעיתים עמוקים יותר.
אוורגליידס - נחשבות למערכת ביצתית ייחודית של עשב גבוה ומים זורמים לאט. יש כאלה רק בשני מקומות בעולם.
הנה ביצת המים:
https://youtu.be/_cWaSyib1XA
איך הביצות נוצרות?
https://youtu.be/Nr3F94SZbKI
החיים באגמון החולה:
https://youtu.be/M3j5z7Rh1VE
הביצות של צפון קרוליינה:
https://youtu.be/WtpJTnBmPw0
לילדים - בעלי החיים של הביצה:
https://youtu.be/C3RJn15XDSY
ההבדלים בין ביצות גומא לביצות עצים או סוואנה:
https://youtu.be/Bst1ywLRIbY
ויש כמה סוגי ביצות:
https://youtu.be/GOz1mD3LOiU
מהו אגם?
אגם (Lake) הוא מצבור מים גדול שמוקף יבשה. האגם מכיל לרוב מים מתוקים. לעיתים קוראים לאגמים "ימות", ביחיד "ימה" ולעיתים גם סתם "ים".
ים כנרת וים המלח שבישראל הם בעצם אגמים.
פה ושם בעולם יש גם אגמים יבשים, כמו למשל אגם אייר (Eyre) באוסטרליה. אלו אתרים יבשים שמתמלאים במים רק אחרי גשמים כבדים ואז נראים כמו אגמים, עד בוא הקיץ שמייבש אותם והם שוב הופכים ליבשה, עד החורף הבא.
הנה אגם הכנרת של ישראל:
https://youtu.be/bUalrFNLZLA
אגם אמרלד שבקנדה, עם נוף קסום ואופייני לאגמים של צפון אמריקה:
https://youtu.be/ZhLa78rIhME
אגם אייר שבאאוטבק האוסטרלי - אגם יבש שמתמלא במים רק בחורף:
אגם לואיז בקנדה קפוא בחורף:
https://youtu.be/rVdakJckiyY
והאגמים המדהימים ביותר בעולם:
https://youtu.be/1PMQ6T-kjOw
למה כל הנהרות זורמים לים?
כל נהר זורם לים כי המים נמשכים למקומות הנמוכים, בשל כוח הכבידה. למעשה, הנהר כמעט תמיד יוביל אל ים או אגם ותמיד הם יהיו נמוכים ממנו. במקרים שלא - הוא יתחבר לנהר אחר או לעמק או אגם נמוך ממנו.
כך הנהרות זורמים אל הים ובמקרה של הפרשי גובה גדולים הם יוצרים בדרכם מפלים. בנהר יהיו לא פעם גם פיצולים ופיתולים, שנגרמים בשל מחסומים והפרעות למסלול הישיר של המים.
מערכת הנהר כוללת תמיד את האפיק הראשי של הנהר, זה שאליו מתנקזים היובלים שמקורם באזורים ההרריים. ביובלים נאספים ומתרכזים המים שנובעים ממעיינות או ממי הגשמים והשלגים המפשירים, מה שנקרא "מי הנגר העילי".
מי נגר מקורם הוא במשקעים כמו גשם, שלג וברד, כמו גם מקרחונים מתמוססים. כשהקרקע רוויה במים רבים, מי הנגר הם המים שיזרמו על פני האדמה, כיוון שיש כה הרבה מים עד שהם לא נספגים ולא מחלחלים אל הקרקע. במקום זאת, הם זורמים בנחלים, בנהרות וביובלים שמתחברים אליהם.
ההבדל בין נחלים ונהרות הוא בממדים שלהם. הנהר תמיד ארוך מהנחל, כשכמות המים הזורמת בו גדולה משמעותית מזו הזורמת בנחל.
הנה דרכו של הנהר אל הים:
https://youtu.be/XJ_FNS8Z_ek
דרכם של המים בנהר:
https://youtu.be/Sv16XOnNKeU
עוד מדרכי הנהר מההרים ועד הים:
https://youtu.be/wi0fT3TCIGs
מטייל בעקבות מקורות נהר ומשם אל הים:
https://youtu.be/h-gJlWAnThM
ובדרך אל הים נהרות מתעקלים כדי לגבור על מחסומים בדרך:
https://youtu.be/8a3r-cG8Wic
מהי בריכה תרמית?
בריכות תרמיות נוצרות כתוצאה מנביעה של מים חמים מתוך האדמה. רוב הנביעות הללו משמשות לאנשים לשחיה והן בריאות, כיוון שהן מכילות מינרלים הטובים לגוף. המעיינות הטרמומינרלים בחמת גדר הן דוגמה לסוג כזה של בריכות עם מים חמים ועתירי מינרלים. כבר בימי קדם ידעו לנצל את הבריכות והמעיינות החמים לטבילות בריאות ונעימות לגוף.
הבריכה התרמית "מורנינג גלורי", שנמצאת בפארק ילוסטון בארצות הברית. זוהי בריכה עם המון צבעים שמעניקות לה האצות החיות בה, שהן מהיחידות שמסתדרות כל כך טוב עם מים חמים. בין הגוונים בולטים הצהוב והכתום שבצד החיצוני של הבריכה וגווני הכחול שבתוך הבריכה.
שמה של הבריכה אגב, ניתן לה בשל דמיונה לפרח הכחול הקרוי גם הוא "מורנינג גלורי". בשנים האחרונות מוגבלת הגישה לקרבת הבריכה בשל העובדה שרבים זרקו מטבעות לתוכה וגרמו לקירור המים והתמעטות האצות הצבעוניות, שהעניקו לבריכה את צבעיה היפים.
הנה סרטון על הבריכה התרמית "מורנינג גלורי":
http://youtu.be/4Ua6Yg4ujGM
צילום של אותה הבריכה התרמית, בזמן אחר ובצבעים אחרים:
http://youtu.be/Atk3e7XckWg
והשילוט המזהיר מהנזק שבזריקת דברים לתוך הבריכה:
http://youtu.be/yZcvf2Bw2Ao
האגם (Lake) הוא מקווה מים שמוקף ביבשה ונקרא גם ימה.
האגמים בעולם נוצרו בטבע בשלוש דרכים עיקריות:
בעקבות רעידות אדמה - אלה גרמו להצפות של מים (כך נוצרו הכינרת וים המלח שלנו). יש גם אגמים שנוצרו בלועות של הרי געש רדומים.
חסימת נהרות - אגמים אחרים נוצרו מנהרות שנחסמו ונוצרו הצפות של מים.
קרחונים - הכי הרבה אגמים בעולם נוצרו בתום עידן הקרח, מקרחוני ענק שגלשו מן ההרים. בתקופת הקרח כיסו שכבות אדירות של קרח את חלקו הגדול של כדור-הארץ. בסופו של עידן הקרח, כשכדור הארץ התחמם, גלש הקרח שהצטבר בהרים לאט במורדות, עד שהגיע לעמקים. עמקים אלה הפכו פעמים רבות לאגמים גדולים.
כך נוצר אגם קרייטר מהר געש עתיק:
http://youtu.be/8Eq-xBvLqXs
יש אגמים שנוצרו מקרחונים:
https://youtu.be/_dlZOtN-aww
קרחון מתמוסס, כמו אלה שהפכו לאגמים:
http://youtu.be/1s5-IvHVDqg
וכיצד הופכים אגמי ענק לסוללות עצומות שאוגרות אנרגיה (מתורגם):
https://youtu.be/r4OWMSG4Agg
ביצה (Swamp), או בניקוד בִּצָּה, היא שטח טבעי בו מכוסה האדמה במים רדודים לאורך כל השנה.
קרקע הביצה רוויה במים עומדים או מים שנעים באיטיות רבה. לעומת אגמים עם מים רדודים יחסית, בביצות שעומקן לרוב פחות ממטר יש מעבר הדרגתי בין היבשה למים ולא פעם מעין איים של אזורים יבשים יותר.
להבדיל מחופי ים, אגמים ונהרות רבים, הנוטים להיות ברורים ומוצקים יחסית, במרבית סוגי הביצות יש מעבר הדרגתי בין המים ליבשה ודרגות משתנות של בוץ. מימי הביצה הם לרוב בגווני חום, הנובעים מריקבון של צמחים והיות המים עשירים במרכיב שנקרא טאנין.
הביצות נחשבות לסביבת מחיה חשובה ולאחת ממערכות הטבע המורכבות והחיוניות ביותר על פני כדור הארץ. בהיותן אזורים שבהם המים עומדים על פני הקרקע לאורך רוב השנה או נמצאים ממש מתחת לפני השטח, יוצרים סביבה רוויית לחות שמאפשרת חיים מיוחדים ומגוונים במיוחד.
העולם הביצתי כולל מספר סוגי סביבות שונים. הבולטים שבהם הם ביצות המתוקים כמו אלה שניתן למצוא באזור החולה (Hula Valley) בישראל, ביצות המלח הפזורות לאורך קווי החוף, ביצות הכבול (Peat Bogs) הנפוצות בסקנדינביה ובקנדה, ומנגרובים (Mangroves) הגדלים באזורים טרופיים חמים.
כל סוג של ביצה מתאפיין בתנאי מים ומלחות שונים המעצבים את קהילת החיים הייחודית שלו.
#מי חיים בביצות?
הביצות נחשבות לאחד מבתי הגידול הכי עשירים ומגוונים בטבע. בהיותן בית גידול למינים רבים של צמחים ובעלי חיים, תרומתן למגוון הביולוגי היא אדירה.
בביצות חיים יצורים שהתאימו עצמם באופן מושלם לחיים במים רדודים. הבולטים בהם הם הדו-חיים, כמו צפרדעים וקרפדים המתרבים בבריכות הביצה, לעתים גם סלמנדרות וטריטונים.
בביצה חיים גם דגים שהם מזון עבור עופות מים כמו אנפות (Herons) ואנפות קטנות (Egrets) שצדות דגים בצורת ציד מאופיינת למקום, לצד סופיות, אגמיות, טבלנים, ברווזים, שקיטנים ועוד, כולם מוצאים בביצה מזון ומקום קינון. לעתים יש גם יונקים כגון היפופוטם, קפיברה ונוטריות וזוחלים כמו צבים, נחשים ואף תנינים.
יש גם מיקרואורגניזמים רבים בביצה ואת צמחי הביצה כמו סוף (Typha) וגומא (Cyperus) שפיתחו מערכות שורשים מיוחדות המאפשרות להם לחיות במים עומדים. באזורי המנגרובים גדלים עצים ייחודיים שהשורשים שלהם מסוגלים לסנן מלח מהמים.
#תרומת הביצות לטבע
הביצות מסייעות בוויסות מים ובהפחתת שטפונות. הן משמשות כמפעלי טיהור טבעיים וסופחי רעלים. הצמחים והחיידקים הייחודיים שחיים בהן מסוגלים לפרק זיהומים ולסנן מהמים חומרים מזיקים. מחקרים מראים שביצה אחת יכולה לטהר עד 30-50% מהחנקן והזרחן העודפים במים, חומרים שגורמים לפריחת אצות מזיקות בגופי מים אחרים.
התפקיד של הביצות בשימור המגוון הביולוגי הוא קריטי. הן משמשות כתחנות דלק לציפורים נודדות במסעותיהן הארוכים ברחבי העולם. מיליוני ציפורים עוצרות בביצות פעמיים בשנה כדי להתרענן ולהצטייד במזון לפני המשך המסע. בלי תחנות הדלק הללו, מסלולי הנדידה העולמיים יתמוטטו.
הביצות, המהוות מקלט למינים נדירים, פועלות גם כמעין חממה טבעית לגידול מינים חדשים. הבידוד הגיאוגרפי של ביצות רבות יוצר אפשרות להתפתחות מינים אנדמיים שלא נמצאים בשום מקום אחר בעולם. בביצות פלורידה נמצאו למשל יותר מ-30 מיני צמחים אנדמיים שלא קיימים בשום מקום אחר.
למרות החשיבות הרבה, הביצות נמצאות בסכנת הכחדה. בעולם נעלמו כבר יותר מ-50% מהביצות הטבעיות בגלל פיתוח עירוני, ייבוש לחקלאות וזיהום. אולם קיימת גם אנקדוטה מעודדת מארצות הברית: בשנות ה-90 הצליחו אקולוגים במסיסיפי לשקם ביצה של 50 דונם שהייתה מזוהמת במשך 30 שנה. תוך 5 שנים חזרו לאזור יותר מ-120 מיני בעלי חיים שלא נראו שם במשך עשרות שנים. ההבנה הגוברת של החשיבות הביולוגית שלהן מובילה כיום למאמצי שיקום וחידוש של ביצות ברחבי העולם.
הכירו ביצות בעולם בתגית "ביצות".
#סוגי ביצות
ביצות הן חיוניות לבריאות הפלנטה ומחולקות בדרך כלל לשלושה סוגים עיקריים: ביצות גומא, ביצות סוואנה (או ביצות עץ), ואוורגליידס. ההבדלים ביניהם מעניקים לכל סוג ביצה זהות אקולוגית משלה ותורמים לעושר המערכות האקולוגיות המימיות של כדור הארץ.
בעוד שהן חולקות מאפיינים משותפים, כל סוג מתאפיין בייחוד משלו:
ביצות גומא - נשלטות על ידי צמחים רכים הגדלים במים רדודים.
ביצות עץ או סוואנה - מאופיינות בצמחים עציים ומים עומדים או זורמים באיטיות, שלעיתים עמוקים יותר.
אוורגליידס - נחשבות למערכת ביצתית ייחודית של עשב גבוה ומים זורמים לאט. יש כאלה רק בשני מקומות בעולם.
הנה ביצת המים:
https://youtu.be/_cWaSyib1XA
איך הביצות נוצרות?
https://youtu.be/Nr3F94SZbKI
החיים באגמון החולה:
https://youtu.be/M3j5z7Rh1VE
הביצות של צפון קרוליינה:
https://youtu.be/WtpJTnBmPw0
לילדים - בעלי החיים של הביצה:
https://youtu.be/C3RJn15XDSY
ההבדלים בין ביצות גומא לביצות עצים או סוואנה:
https://youtu.be/Bst1ywLRIbY
ויש כמה סוגי ביצות:
https://youtu.be/GOz1mD3LOiU
אגם (Lake) הוא מצבור מים גדול שמוקף יבשה. האגם מכיל לרוב מים מתוקים. לעיתים קוראים לאגמים "ימות", ביחיד "ימה" ולעיתים גם סתם "ים".
ים כנרת וים המלח שבישראל הם בעצם אגמים.
פה ושם בעולם יש גם אגמים יבשים, כמו למשל אגם אייר (Eyre) באוסטרליה. אלו אתרים יבשים שמתמלאים במים רק אחרי גשמים כבדים ואז נראים כמו אגמים, עד בוא הקיץ שמייבש אותם והם שוב הופכים ליבשה, עד החורף הבא.
הנה אגם הכנרת של ישראל:
https://youtu.be/bUalrFNLZLA
אגם אמרלד שבקנדה, עם נוף קסום ואופייני לאגמים של צפון אמריקה:
https://youtu.be/ZhLa78rIhME
אגם אייר שבאאוטבק האוסטרלי - אגם יבש שמתמלא במים רק בחורף:
אגם לואיז בקנדה קפוא בחורף:
https://youtu.be/rVdakJckiyY
והאגמים המדהימים ביותר בעולם:
https://youtu.be/1PMQ6T-kjOw
כל נהר זורם לים כי המים נמשכים למקומות הנמוכים, בשל כוח הכבידה. למעשה, הנהר כמעט תמיד יוביל אל ים או אגם ותמיד הם יהיו נמוכים ממנו. במקרים שלא - הוא יתחבר לנהר אחר או לעמק או אגם נמוך ממנו.
כך הנהרות זורמים אל הים ובמקרה של הפרשי גובה גדולים הם יוצרים בדרכם מפלים. בנהר יהיו לא פעם גם פיצולים ופיתולים, שנגרמים בשל מחסומים והפרעות למסלול הישיר של המים.
מערכת הנהר כוללת תמיד את האפיק הראשי של הנהר, זה שאליו מתנקזים היובלים שמקורם באזורים ההרריים. ביובלים נאספים ומתרכזים המים שנובעים ממעיינות או ממי הגשמים והשלגים המפשירים, מה שנקרא "מי הנגר העילי".
מי נגר מקורם הוא במשקעים כמו גשם, שלג וברד, כמו גם מקרחונים מתמוססים. כשהקרקע רוויה במים רבים, מי הנגר הם המים שיזרמו על פני האדמה, כיוון שיש כה הרבה מים עד שהם לא נספגים ולא מחלחלים אל הקרקע. במקום זאת, הם זורמים בנחלים, בנהרות וביובלים שמתחברים אליהם.
ההבדל בין נחלים ונהרות הוא בממדים שלהם. הנהר תמיד ארוך מהנחל, כשכמות המים הזורמת בו גדולה משמעותית מזו הזורמת בנחל.
הנה דרכו של הנהר אל הים:
https://youtu.be/XJ_FNS8Z_ek
דרכם של המים בנהר:
https://youtu.be/Sv16XOnNKeU
עוד מדרכי הנהר מההרים ועד הים:
https://youtu.be/wi0fT3TCIGs
מטייל בעקבות מקורות נהר ומשם אל הים:
https://youtu.be/h-gJlWAnThM
ובדרך אל הים נהרות מתעקלים כדי לגבור על מחסומים בדרך:
https://youtu.be/8a3r-cG8Wic
מערכות אקולוגיות של מים מתוקים
בריכות תרמיות נוצרות כתוצאה מנביעה של מים חמים מתוך האדמה. רוב הנביעות הללו משמשות לאנשים לשחיה והן בריאות, כיוון שהן מכילות מינרלים הטובים לגוף. המעיינות הטרמומינרלים בחמת גדר הן דוגמה לסוג כזה של בריכות עם מים חמים ועתירי מינרלים. כבר בימי קדם ידעו לנצל את הבריכות והמעיינות החמים לטבילות בריאות ונעימות לגוף.
הבריכה התרמית "מורנינג גלורי", שנמצאת בפארק ילוסטון בארצות הברית. זוהי בריכה עם המון צבעים שמעניקות לה האצות החיות בה, שהן מהיחידות שמסתדרות כל כך טוב עם מים חמים. בין הגוונים בולטים הצהוב והכתום שבצד החיצוני של הבריכה וגווני הכחול שבתוך הבריכה.
שמה של הבריכה אגב, ניתן לה בשל דמיונה לפרח הכחול הקרוי גם הוא "מורנינג גלורי". בשנים האחרונות מוגבלת הגישה לקרבת הבריכה בשל העובדה שרבים זרקו מטבעות לתוכה וגרמו לקירור המים והתמעטות האצות הצבעוניות, שהעניקו לבריכה את צבעיה היפים.
הנה סרטון על הבריכה התרמית "מורנינג גלורי":
http://youtu.be/4Ua6Yg4ujGM
צילום של אותה הבריכה התרמית, בזמן אחר ובצבעים אחרים:
http://youtu.be/Atk3e7XckWg
והשילוט המזהיר מהנזק שבזריקת דברים לתוך הבריכה:
http://youtu.be/yZcvf2Bw2Ao
