מה זה מעיין?
מעיין (spring) הוא נביעה טבעית של מים, מבוע של מי תהום מתוך האדמה. זו נקודה בה מגיעים מים תת-קרקעיים אל פני השטח ויוצרים זרימה טבעית של מים צלולים.
המילה "מעיין" נגזרת מהשורש עין, שמתייחס לנקודה בה המים "רואים אור" לראשונה. זוהי תופעה גיאולוגית מרתקת שעיצבה את התרבות האנושית במשך אלפי שנים.
לרוב, מקור המים הוא במי גשמים שחלחלו מפני הקרקע אל האדמה, עד לשכבת קרקע אטומה שמונעת את המשך החלחול. בשלב מסוים המים הללו זורמים על פני השכבה האטומה עד למוצא כלשהו אל פני השטח, שהוא המעיין.
הרומאים הקדמונים בנו מרחצאות מפוארים סביב מעיינות חמים, מסורת שממשיכה גם היום בפארקים גיאותרמיים ברחבי העולם.
המים הללו זורמים בתנועה איטית דרך נקבוביות בסלע או בין גרגרי האדמה, לפעמים במשך מאות או אלפי שנים. כאשר הלחץ התת-קרקעי מספיק חזק, או כאשר השכבה הבלתי-חדירה מכריחה את המים לחפש מוצא, הם מתפרצים לפני השטח ויוצרים מעיין.
הסוגים השונים של מעיינות נקבעים על פי הטמפרטורה שלהם, הרכב המינרלים, והמקור הגיאולוגי. מעיינות קרים נוצרים ממים תת-קרקעיים רגילים, בעוד מעיינות חמים מקבלים את החום שלהם מהמגמה התת-קרקעית. מעיינות מלוחים מכילים ריכוז גבוה של מלחים ומינרלים, לעיתים כתוצאה ממעבר דרך שכבות סלע עשירות במינרלים.
מעיינות חמים נוצרים כאשר המים התת-קרקעיים באים במגע עם סלעים שמתחממים בשל פעילות געשית. איסלנד מפורסמת במעיינות החמים שלה, שמחממים בתים שלמים בעיר רייקיאוויק במהלך החורף הקפוא.
תופעה דומה אבל שונה לחלוטין היא זו של הגייזרים (Geysers) - התפרצויות מחזוריות של מים וקיטור רותחים. הן נגרמות לא בגלל חום אלא על ידי לחץ יוצא דופן במערכת תת-קרקעית מורכבת.
מעיין כחול נוסף בפלורידה, בלו ספרינג (Blue Spring), זורם בכ-102 מיליון גלון אמריקניים ליום ומשמש כמקלט חורף לפרות הים המאוימות שבאות להתחמם במים החמים.
בישראל מצויים מעיינות רבים, כמו מעיין גיחון בירושלים שסיפק מים לעיר העתיקה, או מעיינות בניאס שהם מקור הירדן.
המעיינות החמים בטבריה זורמים במשך אלפי שנים והם עשירים במינרלים בזכות מעברם דרך שכבות סלע געשיות. מעיין עין גדי הוא מהמעיינות המתוקים המפורסמים בישראל, הנובע בלב המדבר ומאפשר קיום של נווה מדבר שופע. במסורת היהודית קשור המקום למלך דוד שמצא שם מחסה מפני שאול.
הגייזר הישן הנאמן (Old Faithful) בפארק ילוסטון שבארצות הברית הוא דוגמה מפורסמת לגייזר, שמתפרץ בתדירות ממוצעת של כל 90 דקות, עם טווח של 50 עד 127 דקות. למרות השם, הוא מעולם לא התפרץ בדיוק על השעה, אך הוא נחשב למהימן יחסית.
בישראל קיים גייזר מלאכותי מעניין בעין בוקק שנוצר כתוצאה מקידוח לחיפוש נפט בשנות הששים.
הכירו מעיינות בעולם בתגית מעיינות.
מעיין (spring) הוא נביעה טבעית של מים, מבוע של מי תהום מתוך האדמה. זו נקודה בה מגיעים מים תת-קרקעיים אל פני השטח ויוצרים זרימה טבעית של מים צלולים.
המילה "מעיין" נגזרת מהשורש עין, שמתייחס לנקודה בה המים "רואים אור" לראשונה. זוהי תופעה גיאולוגית מרתקת שעיצבה את התרבות האנושית במשך אלפי שנים.
לרוב, מקור המים הוא במי גשמים שחלחלו מפני הקרקע אל האדמה, עד לשכבת קרקע אטומה שמונעת את המשך החלחול. בשלב מסוים המים הללו זורמים על פני השכבה האטומה עד למוצא כלשהו אל פני השטח, שהוא המעיין.
מעיינות בהיסטוריה
המעיינות שיחקו תפקיד מרכזי בהיסטוריה האנושית. יישובים רבים נוסדו בסמוך למעיינות מהימנים, והם נחשבו למקומות קדושים בתרבויות שונות.
הרומאים הקדמונים בנו מרחצאות מפוארים סביב מעיינות חמים, מסורת שממשיכה גם היום בפארקים גיאותרמיים ברחבי העולם.
המדע שמאחורי המעיין
התהליך המדעי מאחורי היווצרות המעיין מתחיל עמוק באדמה. גשמים או מים חודרים לתוך שכבות הסלע והאדמה ויוצרים מה שקרוי אקוויפר (Aquifer), מאגר מים תת-קרקעי.
המים הללו זורמים בתנועה איטית דרך נקבוביות בסלע או בין גרגרי האדמה, לפעמים במשך מאות או אלפי שנים. כאשר הלחץ התת-קרקעי מספיק חזק, או כאשר השכבה הבלתי-חדירה מכריחה את המים לחפש מוצא, הם מתפרצים לפני השטח ויוצרים מעיין.
הסוגים השונים של מעיינות נקבעים על פי הטמפרטורה שלהם, הרכב המינרלים, והמקור הגיאולוגי. מעיינות קרים נוצרים ממים תת-קרקעיים רגילים, בעוד מעיינות חמים מקבלים את החום שלהם מהמגמה התת-קרקעית. מעיינות מלוחים מכילים ריכוז גבוה של מלחים ומינרלים, לעיתים כתוצאה ממעבר דרך שכבות סלע עשירות במינרלים.
סוגי מעיינות
מעיינות ארטזיים (Artesian Springs) נוצרים כאשר הלחץ התת-קרקעי דוחף את המים באופן טבעי כלפי מעלה ודרך שכבות הסלע. במקרים מסוימים, כאשר הלחץ גבוה במיוחד, המים עשויים להתפרץ בכוח, אך לרוב הם זורמים בעדינות לפני השטח.
מעיינות חמים נוצרים כאשר המים התת-קרקעיים באים במגע עם סלעים שמתחממים בשל פעילות געשית. איסלנד מפורסמת במעיינות החמים שלה, שמחממים בתים שלמים בעיר רייקיאוויק במהלך החורף הקפוא.
תופעה דומה אבל שונה לחלוטין היא זו של הגייזרים (Geysers) - התפרצויות מחזוריות של מים וקיטור רותחים. הן נגרמות לא בגלל חום אלא על ידי לחץ יוצא דופן במערכת תת-קרקעית מורכבת.
דוגמאות למעיינות השונים
מעיין סילבר ספרינגס (Silver Springs) בפלורידה היה היסטורית בעל קצב הזרימה הגבוה ביותר בארצות הברית עם יותר מ-500 מיליון גלון ליום, אך הזרימה בעשורים האחרונים ירדה משמעותית.
מעיין כחול נוסף בפלורידה, בלו ספרינג (Blue Spring), זורם בכ-102 מיליון גלון אמריקניים ליום ומשמש כמקלט חורף לפרות הים המאוימות שבאות להתחמם במים החמים.
בישראל מצויים מעיינות רבים, כמו מעיין גיחון בירושלים שסיפק מים לעיר העתיקה, או מעיינות בניאס שהם מקור הירדן.
המעיינות החמים בטבריה זורמים במשך אלפי שנים והם עשירים במינרלים בזכות מעברם דרך שכבות סלע געשיות. מעיין עין גדי הוא מהמעיינות המתוקים המפורסמים בישראל, הנובע בלב המדבר ומאפשר קיום של נווה מדבר שופע. במסורת היהודית קשור המקום למלך דוד שמצא שם מחסה מפני שאול.
הגייזר הישן הנאמן (Old Faithful) בפארק ילוסטון שבארצות הברית הוא דוגמה מפורסמת לגייזר, שמתפרץ בתדירות ממוצעת של כל 90 דקות, עם טווח של 50 עד 127 דקות. למרות השם, הוא מעולם לא התפרץ בדיוק על השעה, אך הוא נחשב למהימן יחסית.
בישראל קיים גייזר מלאכותי מעניין בעין בוקק שנוצר כתוצאה מקידוח לחיפוש נפט בשנות הששים.
הכירו מעיינות בעולם בתגית מעיינות.
