צווארו הארוך של הנחשון (African Darter או Anhinga rufa) משמש אותו למטרות ציד בצורה מושלמת.

לנחשונים, עופות-מים עם הליכה ותעופה מסורבלות, יש נוצות ומבנה גוף המאפשרים להם לצלול ולשחות במהירות וביעילות על פני המים.

צוואר גמיש וארוך יש לו ובקצהו הראש, עם מקור ארוך, חד ומשונן. כשהוא שוחה במים, גופו של הנחשון מצוי מתחת לפני המים, כשרק צווארו הארוך והמעוקל בולט החוצה.

הצוואר הזה, הבולט מהמים, מזכיר יותר נחש מאשר עוף ומכאן גם שמו העברי נחשון. הברזילאים מכנים את הנחשון Anhinga, שמשמעותו "ציפור הנחש" או אפילו "ציפור השטן".

עם צווארו המעוקל והמקור המשונן שלו הוא אורב לדגים. כשהוא מוצא הזדמנות, הוא צד. אבל איך הציד הזה מתרחש? - הסוד הוא במקור הזה. אל תטעו, מקורו של הנחשון הוא כלי ציד של ממש. הנחשון משתמש בו כצִלְצְל. באמצעותו הוא משפד דגים.

תנועה חדה של המקור והוא צד איתו דגים וכשיש לו הזדמנות, גם בעלי חיים אחרים מסביבו.


הנה הנחשון האפריקני יוצא עם דג מהמים:

https://youtu.be/jfvkYtUxMwU


סביבת הנחייה של הנחשון:

https://youtu.be/JJyqodtxIwY


ניקוי עצמי בעזרת המקור:

https://youtu.be/waR0WY625tc


וקולו המיוחד:

https://youtu.be/wFFGSs96DyI

הנקר (Woodpecker) נקרא כך על שום המקור שלו, בו הוא מנקר בגזעי עצים. הנקר מוצא את רוב מזונו בתוך הגזעים, לרוב עצים רקובים או זקנים, כשהוא מאתר זחלים של חרקים, המצויים מתחת לקליפת העץ.

בחורים הללו בגזע הוא מוצא זחלים ושולה אותם משם בלשונו הארוכה. בנוסף לאיתור זחלים של חרקים המצויים מתחת לקליפת העץ, מהוות הנקישות גם הכרזה על הגזע כ"רכושו" או "הטריטוריה שלו" (שטח ששייך לו, בין בני מינו) וגם כקריאת זיהוי בין בני זוג נקרים.

אבל בנוסף להיותם מקור למזון והכרזת טריטוריה, החורים שיוצר הנקר בגזעי העצים משמשים לא פעם גם כאתרי קינון. לעתים הוא בונה לו קן בחור הגדול שיצר. כך יוצר הנקר לנקבה ולגוזלים מקום מחסה ומחבוא.

בדרך כלל הנקר אינו בולט על העצים. נוכחותו מתגלה בעיקר כשהוא נוקש על גזע העץ במקורו, בתיפוף מהיר וקצבי הנשמע למרחק גדול. את הנקישות של הנקר השחור, למשל, אפשר לשמוע ממרחק של כמעט 2 קילומטרים.

בזמן הקידוח בגזע העץ, נע ראשו של הבקר במהירות גדולה מאוד. הנקר אדום הראש, למשל, מניע את ראשו במהירות שמגיעה עד 21 קילומטרים לשעה.

החוקרים התעניינו תמיד כיצד הנקר לא חוטף כאב ראש מהנקישות החזקות והמהירות שלו בעצים. עם הזמן גילו מדענים שבמשך מיליוני שנות אבולוציה פיתח הנקר עצמות ספוגיות בגולגולת, שהמבנה המיוחד שלהן משמש כבולם זעזועים ומאפשר לנקר לעמוד בלחץ הרב של הניקור על ראשו.

כך או כך, על אף הנזק שהם גורמים לעיתים לצינורות השקיה או טפטפות, הנקרים הם לרוב עופות מועילים, בהיותם ניזונים ממזיקים.


הנה הנקר במאבק על המזון עם הסנאים שמתעניינים במזון שהוא רוצה:

http://youtu.be/YMZlS0z2mJ0


נקר מגלאני:

http://youtu.be/vD7TplOW27Q


וזוג נקר סורי מאכילים את הגוזל שלהם:

http://youtu.be/IW-_OgvwcbI

הפלמינגו (Flamingo) הוא עוף שנולד לבן ובהמשך חייו הוא מקבל את צבעיו, ורוד או אדום במיני הפלמינגו השונים. קולו מזכיר משהו בין קריאת הברווז ובין קולו של החזיר.

את מזונם אוכלים הפלמינגו באגמי מלח, שנמצאים במסלולי הנדידה שלהם. אלו מקורות מים מלוחים, כמו בריכות המלח שליד אילת ומושבות הקינון שבאגמי קניה.

בריכוזי מים כאלה אפשר לראות, לאורך השנה, עשרות אלפי פלמינגו שאוכלים ומקננים ביחד. ניתן לראותם עומדים על רגל אחת, כדי לשמור על טמפרטורת גופם.

לפלמינגו מקור המשמש כמתקן סינון טבעי למזון. באמצעות המקור, שנמצא בזמן האוכל מתחת לפני המים, מפריד הפלמינגו בין המים לסרטנים מיקרוסקופיים שנמצאים בהם ומהווים את מזונו העיקרי.

לשונו היא השואבת מים ובוץ. ליד השיניים יש לפלמינגו "למלות", איברים דמויי מסרק שצמודים משני הצדדים למקור שלו. הלמלות הללו מסננות מהמים והבוץ הנשאבים לפיו את הסרטנים הזעירים וגם אצות. את כל אלה בולע הפלמינגו בתור מזון.

לסרטנים המיקרוסקופיים הללו, סוג זעיר של שרימפס (חסילונים), חייב הפלמינגו גם את צבעו הוורוד. למעשה, אלו החסילונים הוורודים שמעניקים לו את פיגמנט הבטא-קרוטן, המקנה לו את הגוון הוורוד.

הצבע הזה מסייע לפלמינגו בתהליך החיזור והרבייה. בגני חיות, כדי שצבעו לא ידהה ויהפוך לבן, מאזנים את מזונו של הפלמינגו בירקות המכילים הרבה בטא-קרוטן כמו גזר, סלק וגמבה.

את הקן בונים הזכר והנקבה של הפלמינגו בשטח בוצי. הקן הוא מעין "גבעה" קטנה של בוץ, בגובה של כ-30 סנטימטרים. הנקבה מטילה עליה ביצה אחת ושני ההורים דוגרים עליה במשך חודש, עד שהגוזל בוקע.

החוקרים סבורים שהפלמינגו הוא "עוף החול" של המצרים הקדומים, הפניקס הידוע.

על שם הגוון האדום-ורוד שלו הוא קיבל את שמו "פלמינגו", מילה שפירושה בפורטוגזית "להבה".

בעברית הוא קיבל את השם שְׁקִיטָן, שבא משמו הארמי על שום צווארו הכפוף - במקורות חז"ל "צוואר שָׁקוּט" הוא צוואר נטוי ושקוע. הסבר אחר מציע את השורש שק"ט, שנקשר לעוף שעמידתו זמן ממושך בתנוחה אחת מתפרשת כסימן לשלווה ושקט ומכאן שְׁקִיטָן.


הנה סרטון על הפלמינגו:

https://youtu.be/TT12wCEq0gA?t=56s&end=2m02s


באגם בוגוריה שבאפריקה:

https://youtu.be/7qfoFcBLsCI


פלמינגו מצוי בשעת הארוחה:

https://youtu.be/Q0Ssx9XUyck


ריקוד החיזור של הפלמינגו בהרי האנדים:

https://youtu.be/KW8GX2n4qbY


והעיט, שהוא הטורף העיקרי של הפלמינגו:

https://youtu.be/2BqV2Adr3hI

הטוקן (Toucan) הוא הציפור בעלת המקור הגדול ביותר בטבע, באופן יחסי לגודל גופה. המקור שלו יכול להגיע לכמעט 20 סנטימטרים.

המקור המעוקל והגדול של הטוקן הוא פעמים רבות כל כך ענקי, עד שהוא גדול אפילו מגופו.

אבל מה מטרת המקור העצום וחסר הפרופורציה הזה?

ובכן מעבר לכך שמקור כל כך גדול יכול לסייע לטורן להגיע אל הפרות שעל העצים, המקור הזה מדגים שהטוקן הזכר הזה מוכן לרביה וכשיר להיות הורה.

מקור כל כך בולט וצבעוני נועד להיות סוג של שלט פרסומת גדול המציין את יכולתו של הטוקן הזכר להגן על עצמו ועל הנקבה שתבחר בו.

זו עוד דוגמה בטבע לעיקרון ההכבדה, בו "מעמיס" על עצמו הזכר דברים שמסכנים אותו, כדי למשוך נקבות, בהדגימו שהוא "גבר גבר" ולא חושש מטורפים.

למרות המקור העצום שלו, מעופו של הטוקן לא נפגע. זאת מכיוון שהמקור שלו עשוי מחומר ספוגי וקל. מה שהופך את המקור של הטוקן לקל מאד הן הדפנות הדקות מאוד שלו והחיזוק שלהן, בדמות התומכות הגרמיות והדקיקות שמחזקות אותן.

הטוקנים חיים באזורי אמריקה הטרופית.


הנה הטוקן בזמן האוכל:

http://youtu.be/HgIEEABDi-w


אנשים שמשתעשעים בטוקן בחנות:

http://youtu.be/tKHR5wVtcT4


וארקרי טוקן בטבע:

http://youtu.be/xDselqp6_sY?t=10s

בואו נכיר את הַחֶרְמַשׁוֹן (88). זהו עוף בעל מקור ארוך, דק ונטוי כלפי מטה. צורתו מזכירה חרמש ולא מפליא שצורה זו, צורת החרמש הכפוף מקורו, היא גם מקור שמו העברי.

מקור כפוף (downcurved bill) כזה הוא כלי ציד. הכיפוף המסוים מסייע ומקל על שליית הטרף ממקומות קשים לאיסוף.

מקור כזה יש לא רק לחרמשון, אלא לכל העופות הניזונים ממזון הנשלה מתוך האדמה.

החרמשון ניזון מסרטנים ותולעים שהוא מוצא ליד מקורות מים. בעזרת מקורו הוא שולה אותם היישר מתוך האדמה, מתוך הבוץ שעל גדות הנחלים או מתוך מחילות התולעים והסרטנים הללו.


הנה החרמשון אוכל בעזרת המקור הארוך שלו:

https://youtu.be/Oyyh1_ZidBg


כך חי החרמשון באי האנגלי:

https://youtu.be/6DNHWjYvpas


והקול או השירה המיוחדים של החרמשון:

https://youtu.be/w3UBH_M_LGk

השקנאי או הפליקן הוא עוף ימי שיש לו שק מתחת למקור, שמשמש לאיסוף של דגים שמהם הוא ניזון. השק הזה מאפשר לשקנאי לצוד בכל פעם שהוא צד, לא פחות מ-5 קילוגרם של דגים!

למעשה מדובר בקבוצת עופות שנקראים שקנאים ולכולם תכונות דומות. לכל השקנאים יש גם 4 אצבעות שמחוברות על ידי קרום שחייה וביחד עם רגליהם הקצרות והחזקות, המשמשות להם כמשוטים, עופות אלה שוחים וצוללים בצורה מעולה.

השקנאים צדים את טרפם בשחייה וצלילה והם היחידים מעופות המים שאוכלים רק דגים. השקנאים נפוצים בכל רחבי העולם. בעונות הנדידה שלהם הם מציפים גם את מדינת ישראל.


הנה הסבר קצר לילדים על השקנאי (עברית):

http://youtu.be/EQI3_IKUek0


עוד מציד הדגים של השקנאי:

http://youtu.be/wfLl26yzpk8


ציד השקנאים את הכנפתנים המעופפים:

https://youtu.be/cqNxco4xcpI


הם מגיעים בדייקנות לעונת הרבייה כדי לאכול דגים על החוף:

http://youtu.be/YkGyB04Dbh8


שקנאי שלומד לעוף והוצמדה לו מצלמה למקור:

http://youtu.be/_YEyzvtMx3s


הסבר על הרגלי הציד של השקנאים:

http://youtu.be/YLN32hiMoFc


שקנאי שנאבק בשפמנון גדול ועקשן שרוצה להשתחרר מהשק שלו (עברית):

https://youtu.be/5mrE79eF8ng


וכך שקנאים אוכלים:

https://youtu.be/phUs2kIGY9M

לטוקן הססגוני-מקור יש את המקור הכי צבעוני בטבע. והמקור הצבעוני שלו אינו רק יפה ומלא בצבעים - הוא גם מעניין מבחינת מבנהו.

אמנם המקור של הטוקן הססגוני מקור נראה גדול וכבד אבל הוא אינו כזה. המקור שלו הוא קל מאוד. בדומה לטוקנים אחרים במשפחה שלו, מקורו עשוי מעצם חלולה שמסביבה יש קרטין.

כיום הפך מקורו של הטוקן הזה למוקד מחקר, שנועד ללמוד את מבנה המקור הזה ולסייע למהנדסים לבנות מטוסים חזקים וקלים יותר בעתיד.


הנה סרטון שמראה את הטוקן הססגוני-מקור:

http://youtu.be/XrQ2vhBKI0c


וקריאתו של הטוקן ססגוני-המקור בטבע:

http://youtu.be/9LX0aVFvy8s

הייתם מאמינים שקיים עוף שיש לו בקצה המקור מעין כפתור הקאה?

שחף כספי הוא אחד ממיני עוף השחפיים. הוא אוכל דגים, רכיכות, סרטנים ואפילו שיירי מזון שהוא מוצא בחופים וכשהים בשפל.

אבל המיוחד בו, למען האמת גם מעט מגעיל, הוא שיש לשחף הכספי נקודה אדומה בקצה המקור. כשהגוזלים שלו מנקרים בכתם האדום הזה, מקיא השחף ההורה את המזון שאכל וכך זוכים הגוזלים למזון מעוכל ומזין.


הנה סרטון על השחף הכספי:

http://youtu.be/zF8Jl2oBf5I?t=5s

השלדג (Kingfisher) הוא ציפור שמתמחה בלהביט למים ולהמתין לדגים. כשהוא רואה דג, מסתער עליו השלדג ולוקח אותו מהמים. הוא עושה זאת במהירות אדירה וכמעט בלי להתיז מים ברגע הפגיעה בהם, עם הנחיתה מלמעלה. למה זה חשוב? - מיד תבינו...

אולי תתקשו להאמין אבל מהשלדג למדו מהנדסי רכבות כיצד לייצר רכבות מהירות במיוחד. זה קרה כשמהנדס הרכבת יפאני, שהיה גם צפר חובב, צפה בשלדג בעת הצלילה שלו לתוך המים ושם לב למשהו שצפרים רבים ראו, אבל איש לא הבין כמוהו.

הוא שם לב שכניסת השלדג לתוך המים, היא חלקה לגמרי וכמעט ואינה מייצרת גל רעש. השלדג חייב את השקט היחסי הזה, בעת הפגיעה במים. המהנדס החליט לחקור מה מיוחד במבנה גופו של השלדג ושמאפשר לו לשמור על מים שקטים יחסית, למרות שהוא עובר מתווך אחד לאחר, מהאוויר אל המים.

די מהר הוא הבין שהדבר דומה למעבר של רכבת שיוצאת ממנהרה אל האוויר הפתוח. המעבר הזה, במיוחד כשמדובר ברכבות מהירות במיוחד, מייצר חיכוך שמהווה בעיה ואף סכנה במהירויות כה גבוהות, כמו אלה של רכבות הקליע היפאניות. תובנה זו של המהנדס החכם הובילה אותו לחקור את מבנה גופו של השלדג ובמיוחד את צורת המקור שלו ולתכנן מחדש את צורתו של קטר הרכבת על בסיס מקור השלדג. הרכבות הללו מהירות ובטוחות בזכות הלמידה מהשלדג, הרבה יותר.

לשמו זכה העוף הזה כמובן, בזכות דרך השגת המזון שלו - קוראים לו "של-דג" כי הוא שולה מהמים, כלומר מוציא, דגים מתוך המים.


מהנדסי הרכבות שלמדו מהשלדג כיצד לתכנן רכבות שקטות (מתורגם):

https://youtu.be/iMtXqTmfta0


הנה השלדג:

https://youtu.be/1CsyenHROSE


שיטת הציד של השלדג:

https://youtu.be/6YRM0sy3xIY


כך הוא גם לוכד לטאות ובעלי חיים אחרים:

https://youtu.be/laio6NW-PMs


כשהוא צד או לא, השלדג בכל מקרה הוא עוף יפה להפליא:

https://youtu.be/xX9J-lVUQd0


וזה הפך את השלדג ל"נער הפוסטר" של הביומימיקרי:

https://youtu.be/pynSWVdphH4