שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם תפקידי המקור אצל העופות?
המקור של העופות הוא איבר רב-תכליתי, חיוני ובעל תפקידים שונים לחייהם של עופות וציפורים. הנה תפקידיו של המקור אצל עופות:
אכילה - התפקיד הכי ברור של המקור הוא בתור אמצעי לאיסוף ואכילת מזון. המקור מאפשר לעוף לתפוס, להחזיק ולפרק את מזונו לחתיכות קטנות, שהוא יכול לבלוע.
האכלה - המקור חשוב לטיפול בצאצאים של העוף. הוא משמש להאכלת הגוזלים הקטנים, במזון מפורק שמתאים ליכולת העיכול שלהם.
בניית הקן - גם בבנייה של הקן יש למקור תפקיד מרכזי. רבים מהעופות משתמשים בו לאיסוף של חומרי בנייה ולעיצוב וייצוב המבנה של הקן.
הגנה - המקור הוא גם כלי הגנה חשוב עבור העוף. בהיעדר ידיים, משמש המקור את העופות להתגוננות מפני טורפים ועופות מתחרים.
טיפוח וניקוי - המקור הוא אמצעי חשוב והכרחי בטיפוח העצמי ובתחזוקתו היומיומית של הגוף. העופות משתמשים בו בקביעות לניקוי וסידור של נוצותיהם, להוצאת טפילים כמו כינים ולציפוי של נוצותיהם בחומר שהם פולטים לצורך שמירה עליהן.
תקשורת - למקור תפקיד חברתי, שכן הוא האמצעי המרכזי בתקשורת בין העופות. באמצעותו מפיקים העוף והציפור קולות ומעבירים מסרים אלו לאלו.
אמצעי חיזור - מעבר לציוצים ולשירת הציפורים, כאמצעי חיזור מרכזי, במינים מסוימים מתבצעת משיכת בני זוג באמצעות צבעיו וצורתו של המקור, שלהם תפקיד אמיתי בטקסי החיזור.
איבר חישה - במיני עופות מסוימים, מצויד העוף בחיישנים, הממוקמים במקור ומסייעים לו באיתור מזון ובניווט.
כל אלו מדגישים את החשיבות הרבה של המקור אצל עופות וציפורים, בהישרדות ובהתאמה האקולוגית, הסביבתית, שלהם.
#צורך וצורת מקור
צורת המקור של העוף וגודלו משתנים בין מיני העופות ומותאמים באופן ייחודי לכל מין ומין של עוף. השוני התפתח במהלך האבולוציה, בעיקר על פי סוג המזון שכל עוף צורך ובהתאם לסביבת המחיה שלו.
יש עופות עם מקור ארוך שיאפשר ליקוט של זרעים קטנים. אחרים בעלי מקור בצורת אזמל, המשמש לעבודה. מקור כפוף בצורת אנקול משמש עופות דורסים למריטת נוצות הטרף וחלוקת בשרו לפיסות שמתאימות לבליעה. אצל בעלי מקור גדול ורחב, הוא מכיל מקום לתפיסת דג שלם בתוכו, לפני העיכול.
יש עוד, כי כשלציפור יש מזון יוצא דופן, האבולוציה פיתחה לה מקור שונה בצורתו. מקור ארוך ומעוקל, כמו של הטוקאן, מועיל לאכילת פירות. מקור מחורץ כמו של הברווז מסנן מים היטב והמקור הצינורי דוגמת יונק דבש מיועד לאכילת פרחים או רכיכות.
כך שצורת המקור מותאמת לפני הכל למזון שהעוף אוכל.
הצורות והצבעים השונים של מקורי הציפורים:
https://youtu.be/OmliPoQM5_8
צורות מוזרות של מקור נובעות ממזון שונה שציפורים צריכות להשיג:
https://youtu.be/d86eS5nJikE
לציפור הדבש יש את המקור הארוך ביותר בטבע:
https://youtu.be/7xRxpicxeFQ
המקור של העופות הוא איבר רב-תכליתי, חיוני ובעל תפקידים שונים לחייהם של עופות וציפורים. הנה תפקידיו של המקור אצל עופות:
אכילה - התפקיד הכי ברור של המקור הוא בתור אמצעי לאיסוף ואכילת מזון. המקור מאפשר לעוף לתפוס, להחזיק ולפרק את מזונו לחתיכות קטנות, שהוא יכול לבלוע.
האכלה - המקור חשוב לטיפול בצאצאים של העוף. הוא משמש להאכלת הגוזלים הקטנים, במזון מפורק שמתאים ליכולת העיכול שלהם.
בניית הקן - גם בבנייה של הקן יש למקור תפקיד מרכזי. רבים מהעופות משתמשים בו לאיסוף של חומרי בנייה ולעיצוב וייצוב המבנה של הקן.
הגנה - המקור הוא גם כלי הגנה חשוב עבור העוף. בהיעדר ידיים, משמש המקור את העופות להתגוננות מפני טורפים ועופות מתחרים.
טיפוח וניקוי - המקור הוא אמצעי חשוב והכרחי בטיפוח העצמי ובתחזוקתו היומיומית של הגוף. העופות משתמשים בו בקביעות לניקוי וסידור של נוצותיהם, להוצאת טפילים כמו כינים ולציפוי של נוצותיהם בחומר שהם פולטים לצורך שמירה עליהן.
תקשורת - למקור תפקיד חברתי, שכן הוא האמצעי המרכזי בתקשורת בין העופות. באמצעותו מפיקים העוף והציפור קולות ומעבירים מסרים אלו לאלו.
אמצעי חיזור - מעבר לציוצים ולשירת הציפורים, כאמצעי חיזור מרכזי, במינים מסוימים מתבצעת משיכת בני זוג באמצעות צבעיו וצורתו של המקור, שלהם תפקיד אמיתי בטקסי החיזור.
איבר חישה - במיני עופות מסוימים, מצויד העוף בחיישנים, הממוקמים במקור ומסייעים לו באיתור מזון ובניווט.
כל אלו מדגישים את החשיבות הרבה של המקור אצל עופות וציפורים, בהישרדות ובהתאמה האקולוגית, הסביבתית, שלהם.
#צורך וצורת מקור
צורת המקור של העוף וגודלו משתנים בין מיני העופות ומותאמים באופן ייחודי לכל מין ומין של עוף. השוני התפתח במהלך האבולוציה, בעיקר על פי סוג המזון שכל עוף צורך ובהתאם לסביבת המחיה שלו.
יש עופות עם מקור ארוך שיאפשר ליקוט של זרעים קטנים. אחרים בעלי מקור בצורת אזמל, המשמש לעבודה. מקור כפוף בצורת אנקול משמש עופות דורסים למריטת נוצות הטרף וחלוקת בשרו לפיסות שמתאימות לבליעה. אצל בעלי מקור גדול ורחב, הוא מכיל מקום לתפיסת דג שלם בתוכו, לפני העיכול.
יש עוד, כי כשלציפור יש מזון יוצא דופן, האבולוציה פיתחה לה מקור שונה בצורתו. מקור ארוך ומעוקל, כמו של הטוקאן, מועיל לאכילת פירות. מקור מחורץ כמו של הברווז מסנן מים היטב והמקור הצינורי דוגמת יונק דבש מיועד לאכילת פרחים או רכיכות.
כך שצורת המקור מותאמת לפני הכל למזון שהעוף אוכל.
הצורות והצבעים השונים של מקורי הציפורים:
https://youtu.be/OmliPoQM5_8
צורות מוזרות של מקור נובעות ממזון שונה שציפורים צריכות להשיג:
https://youtu.be/d86eS5nJikE
לציפור הדבש יש את המקור הארוך ביותר בטבע:
https://youtu.be/7xRxpicxeFQ
מהו הפלמינגו ומה התפקיד של מקורו הארוך?
הפלמינגו (Flamingo) הוא עוף שנולד לבן ובהמשך חייו הוא מקבל את צבעיו, ורוד או אדום במיני הפלמינגו השונים. קולו מזכיר משהו בין קריאת הברווז ובין קולו של החזיר.
את מזונם אוכלים הפלמינגו באגמי מלח, שנמצאים במסלולי הנדידה שלהם. אלו מקורות מים מלוחים, כמו בריכות המלח שליד אילת ומושבות הקינון שבאגמי קניה.
בריכוזי מים כאלה אפשר לראות, לאורך השנה, עשרות אלפי פלמינגו שאוכלים ומקננים ביחד. ניתן לראותם עומדים על רגל אחת, כדי לשמור על טמפרטורת גופם.
לפלמינגו מקור המשמש כמתקן סינון טבעי למזון. באמצעות המקור, שנמצא בזמן האוכל מתחת לפני המים, מפריד הפלמינגו בין המים לסרטנים מיקרוסקופיים שנמצאים בהם ומהווים את מזונו העיקרי.
לשונו היא השואבת מים ובוץ. ליד השיניים יש לפלמינגו "למלות", איברים דמויי מסרק שצמודים משני הצדדים למקור שלו. הלמלות הללו מסננות מהמים והבוץ הנשאבים לפיו את הסרטנים הזעירים וגם אצות. את כל אלה בולע הפלמינגו בתור מזון.
לסרטנים המיקרוסקופיים הללו, סוג זעיר של שרימפס (חסילונים), חייב הפלמינגו גם את צבעו הוורוד. למעשה, אלו החסילונים הוורודים שמעניקים לו את פיגמנט הבטא-קרוטן, המקנה לו את הגוון הוורוד.
הצבע הזה מסייע לפלמינגו בתהליך החיזור והרבייה. בגני חיות, כדי שצבעו לא ידהה ויהפוך לבן, מאזנים את מזונו של הפלמינגו בירקות המכילים הרבה בטא-קרוטן כמו גזר, סלק וגמבה.
את הקן בונים הזכר והנקבה של הפלמינגו בשטח בוצי. הקן הוא מעין "גבעה" קטנה של בוץ, בגובה של כ-30 סנטימטרים. הנקבה מטילה עליה ביצה אחת ושני ההורים דוגרים עליה במשך חודש, עד שהגוזל בוקע.
החוקרים סבורים שהפלמינגו הוא "עוף החול" של המצרים הקדומים, הפניקס הידוע.
על שם הגוון האדום-ורוד שלו הוא קיבל את שמו "פלמינגו", מילה שפירושה בפורטוגזית "להבה".
בעברית הוא קיבל את השם שְׁקִיטָן, שבא משמו הארמי על שום צווארו הכפוף - במקורות חז"ל "צוואר שָׁקוּט" הוא צוואר נטוי ושקוע. הסבר אחר מציע את השורש שק"ט, שנקשר לעוף שעמידתו זמן ממושך בתנוחה אחת מתפרשת כסימן לשלווה ושקט ומכאן שְׁקִיטָן.
הנה סרטון על הפלמינגו:
https://youtu.be/TT12wCEq0gA?t=56s&end=2m02s
באגם בוגוריה שבאפריקה:
https://youtu.be/7qfoFcBLsCI
פלמינגו מצוי בשעת הארוחה:
https://youtu.be/Q0Ssx9XUyck
ריקוד החיזור של הפלמינגו בהרי האנדים:
https://youtu.be/KW8GX2n4qbY
והעיט, שהוא הטורף העיקרי של הפלמינגו:
https://youtu.be/2BqV2Adr3hI
הפלמינגו (Flamingo) הוא עוף שנולד לבן ובהמשך חייו הוא מקבל את צבעיו, ורוד או אדום במיני הפלמינגו השונים. קולו מזכיר משהו בין קריאת הברווז ובין קולו של החזיר.
את מזונם אוכלים הפלמינגו באגמי מלח, שנמצאים במסלולי הנדידה שלהם. אלו מקורות מים מלוחים, כמו בריכות המלח שליד אילת ומושבות הקינון שבאגמי קניה.
בריכוזי מים כאלה אפשר לראות, לאורך השנה, עשרות אלפי פלמינגו שאוכלים ומקננים ביחד. ניתן לראותם עומדים על רגל אחת, כדי לשמור על טמפרטורת גופם.
לפלמינגו מקור המשמש כמתקן סינון טבעי למזון. באמצעות המקור, שנמצא בזמן האוכל מתחת לפני המים, מפריד הפלמינגו בין המים לסרטנים מיקרוסקופיים שנמצאים בהם ומהווים את מזונו העיקרי.
לשונו היא השואבת מים ובוץ. ליד השיניים יש לפלמינגו "למלות", איברים דמויי מסרק שצמודים משני הצדדים למקור שלו. הלמלות הללו מסננות מהמים והבוץ הנשאבים לפיו את הסרטנים הזעירים וגם אצות. את כל אלה בולע הפלמינגו בתור מזון.
לסרטנים המיקרוסקופיים הללו, סוג זעיר של שרימפס (חסילונים), חייב הפלמינגו גם את צבעו הוורוד. למעשה, אלו החסילונים הוורודים שמעניקים לו את פיגמנט הבטא-קרוטן, המקנה לו את הגוון הוורוד.
הצבע הזה מסייע לפלמינגו בתהליך החיזור והרבייה. בגני חיות, כדי שצבעו לא ידהה ויהפוך לבן, מאזנים את מזונו של הפלמינגו בירקות המכילים הרבה בטא-קרוטן כמו גזר, סלק וגמבה.
את הקן בונים הזכר והנקבה של הפלמינגו בשטח בוצי. הקן הוא מעין "גבעה" קטנה של בוץ, בגובה של כ-30 סנטימטרים. הנקבה מטילה עליה ביצה אחת ושני ההורים דוגרים עליה במשך חודש, עד שהגוזל בוקע.
החוקרים סבורים שהפלמינגו הוא "עוף החול" של המצרים הקדומים, הפניקס הידוע.
על שם הגוון האדום-ורוד שלו הוא קיבל את שמו "פלמינגו", מילה שפירושה בפורטוגזית "להבה".
בעברית הוא קיבל את השם שְׁקִיטָן, שבא משמו הארמי על שום צווארו הכפוף - במקורות חז"ל "צוואר שָׁקוּט" הוא צוואר נטוי ושקוע. הסבר אחר מציע את השורש שק"ט, שנקשר לעוף שעמידתו זמן ממושך בתנוחה אחת מתפרשת כסימן לשלווה ושקט ומכאן שְׁקִיטָן.
הנה סרטון על הפלמינגו:
https://youtu.be/TT12wCEq0gA?t=56s&end=2m02s
באגם בוגוריה שבאפריקה:
https://youtu.be/7qfoFcBLsCI
פלמינגו מצוי בשעת הארוחה:
https://youtu.be/Q0Ssx9XUyck
ריקוד החיזור של הפלמינגו בהרי האנדים:
https://youtu.be/KW8GX2n4qbY
והעיט, שהוא הטורף העיקרי של הפלמינגו:
https://youtu.be/2BqV2Adr3hI
איזה עוף משתמש במקור כצלצל לציד דגים?
צווארו הארוך של הנחשון (African Darter או Anhinga rufa) משמש אותו למטרות ציד בצורה מושלמת.
לנחשונים, עופות-מים עם הליכה ותעופה מסורבלות, יש נוצות ומבנה גוף המאפשרים להם לצלול ולשחות במהירות וביעילות על פני המים.
צוואר גמיש וארוך יש לו ובקצהו הראש, עם מקור ארוך, חד ומשונן. כשהוא שוחה במים, גופו של הנחשון מצוי מתחת לפני המים, כשרק צווארו הארוך והמעוקל בולט החוצה.
הצוואר הזה, הבולט מהמים, מזכיר יותר נחש מאשר עוף ומכאן גם שמו העברי נחשון. הברזילאים מכנים את הנחשון Anhinga, שמשמעותו "ציפור הנחש" או אפילו "ציפור השטן".
עם צווארו המעוקל והמקור המשונן שלו הוא אורב לדגים. כשהוא מוצא הזדמנות, הוא צד. אבל איך הציד הזה מתרחש? - הסוד הוא במקור הזה. אל תטעו, מקורו של הנחשון הוא כלי ציד של ממש. הנחשון משתמש בו כצִלְצְל. באמצעותו הוא משפד דגים.
תנועה חדה של המקור והוא צד איתו דגים וכשיש לו הזדמנות, גם בעלי חיים אחרים מסביבו.
הנה הנחשון האפריקני יוצא עם דג מהמים:
https://youtu.be/jfvkYtUxMwU
סביבת הנחייה של הנחשון:
https://youtu.be/JJyqodtxIwY
ניקוי עצמי בעזרת המקור:
https://youtu.be/waR0WY625tc
וקולו המיוחד:
https://youtu.be/wFFGSs96DyI
צווארו הארוך של הנחשון (African Darter או Anhinga rufa) משמש אותו למטרות ציד בצורה מושלמת.
לנחשונים, עופות-מים עם הליכה ותעופה מסורבלות, יש נוצות ומבנה גוף המאפשרים להם לצלול ולשחות במהירות וביעילות על פני המים.
צוואר גמיש וארוך יש לו ובקצהו הראש, עם מקור ארוך, חד ומשונן. כשהוא שוחה במים, גופו של הנחשון מצוי מתחת לפני המים, כשרק צווארו הארוך והמעוקל בולט החוצה.
הצוואר הזה, הבולט מהמים, מזכיר יותר נחש מאשר עוף ומכאן גם שמו העברי נחשון. הברזילאים מכנים את הנחשון Anhinga, שמשמעותו "ציפור הנחש" או אפילו "ציפור השטן".
עם צווארו המעוקל והמקור המשונן שלו הוא אורב לדגים. כשהוא מוצא הזדמנות, הוא צד. אבל איך הציד הזה מתרחש? - הסוד הוא במקור הזה. אל תטעו, מקורו של הנחשון הוא כלי ציד של ממש. הנחשון משתמש בו כצִלְצְל. באמצעותו הוא משפד דגים.
תנועה חדה של המקור והוא צד איתו דגים וכשיש לו הזדמנות, גם בעלי חיים אחרים מסביבו.
הנה הנחשון האפריקני יוצא עם דג מהמים:
https://youtu.be/jfvkYtUxMwU
סביבת הנחייה של הנחשון:
https://youtu.be/JJyqodtxIwY
ניקוי עצמי בעזרת המקור:
https://youtu.be/waR0WY625tc
וקולו המיוחד:
https://youtu.be/wFFGSs96DyI
מה הנקר עושה לעץ?
הנקר (Woodpecker) נקרא כך על שום המקור שלו, בו הוא מנקר בגזעי עצים. הנקר מוצא את רוב מזונו בתוך הגזעים, לרוב עצים רקובים או זקנים, כשהוא מאתר זחלים של חרקים, המצויים מתחת לקליפת העץ.
בחורים הללו בגזע הוא מוצא זחלים ושולה אותם משם בלשונו הארוכה. בנוסף לאיתור זחלים של חרקים המצויים מתחת לקליפת העץ, מהוות הנקישות גם הכרזה על הגזע כ"רכושו" או "הטריטוריה שלו" (שטח ששייך לו, בין בני מינו) וגם כקריאת זיהוי בין בני זוג נקרים.
אבל בנוסף להיותם מקור למזון והכרזת טריטוריה, החורים שיוצר הנקר בגזעי העצים משמשים לא פעם גם כאתרי קינון. לעתים הוא בונה לו קן בחור הגדול שיצר. כך יוצר הנקר לנקבה ולגוזלים מקום מחסה ומחבוא.
בדרך כלל הנקר אינו בולט על העצים. נוכחותו מתגלה בעיקר כשהוא נוקש על גזע העץ במקורו, בתיפוף מהיר וקצבי הנשמע למרחק גדול. את הנקישות של הנקר השחור, למשל, אפשר לשמוע ממרחק של כמעט 2 קילומטרים.
בזמן הקידוח בגזע העץ, נע ראשו של הבקר במהירות גדולה מאוד. הנקר אדום הראש, למשל, מניע את ראשו במהירות שמגיעה עד 21 קילומטרים לשעה.
החוקרים התעניינו תמיד כיצד הנקר לא חוטף כאב ראש מהנקישות החזקות והמהירות שלו בעצים. עם הזמן גילו מדענים שבמשך מיליוני שנות אבולוציה פיתח הנקר עצמות ספוגיות בגולגולת, שהמבנה המיוחד שלהן משמש כבולם זעזועים ומאפשר לנקר לעמוד בלחץ הרב של הניקור על ראשו.
כך או כך, על אף הנזק שהם גורמים לעיתים לצינורות השקיה או טפטפות, הנקרים הם לרוב עופות מועילים, בהיותם ניזונים ממזיקים.
הנה הנקר במאבק על המזון עם הסנאים שמתעניינים במזון שהוא רוצה:
http://youtu.be/YMZlS0z2mJ0
נקר מגלאני:
http://youtu.be/vD7TplOW27Q
וזוג נקר סורי מאכילים את הגוזל שלהם:
http://youtu.be/IW-_OgvwcbI
הנקר (Woodpecker) נקרא כך על שום המקור שלו, בו הוא מנקר בגזעי עצים. הנקר מוצא את רוב מזונו בתוך הגזעים, לרוב עצים רקובים או זקנים, כשהוא מאתר זחלים של חרקים, המצויים מתחת לקליפת העץ.
בחורים הללו בגזע הוא מוצא זחלים ושולה אותם משם בלשונו הארוכה. בנוסף לאיתור זחלים של חרקים המצויים מתחת לקליפת העץ, מהוות הנקישות גם הכרזה על הגזע כ"רכושו" או "הטריטוריה שלו" (שטח ששייך לו, בין בני מינו) וגם כקריאת זיהוי בין בני זוג נקרים.
אבל בנוסף להיותם מקור למזון והכרזת טריטוריה, החורים שיוצר הנקר בגזעי העצים משמשים לא פעם גם כאתרי קינון. לעתים הוא בונה לו קן בחור הגדול שיצר. כך יוצר הנקר לנקבה ולגוזלים מקום מחסה ומחבוא.
בדרך כלל הנקר אינו בולט על העצים. נוכחותו מתגלה בעיקר כשהוא נוקש על גזע העץ במקורו, בתיפוף מהיר וקצבי הנשמע למרחק גדול. את הנקישות של הנקר השחור, למשל, אפשר לשמוע ממרחק של כמעט 2 קילומטרים.
בזמן הקידוח בגזע העץ, נע ראשו של הבקר במהירות גדולה מאוד. הנקר אדום הראש, למשל, מניע את ראשו במהירות שמגיעה עד 21 קילומטרים לשעה.
החוקרים התעניינו תמיד כיצד הנקר לא חוטף כאב ראש מהנקישות החזקות והמהירות שלו בעצים. עם הזמן גילו מדענים שבמשך מיליוני שנות אבולוציה פיתח הנקר עצמות ספוגיות בגולגולת, שהמבנה המיוחד שלהן משמש כבולם זעזועים ומאפשר לנקר לעמוד בלחץ הרב של הניקור על ראשו.
כך או כך, על אף הנזק שהם גורמים לעיתים לצינורות השקיה או טפטפות, הנקרים הם לרוב עופות מועילים, בהיותם ניזונים ממזיקים.
הנה הנקר במאבק על המזון עם הסנאים שמתעניינים במזון שהוא רוצה:
http://youtu.be/YMZlS0z2mJ0
נקר מגלאני:
http://youtu.be/vD7TplOW27Q
וזוג נקר סורי מאכילים את הגוזל שלהם:
http://youtu.be/IW-_OgvwcbI
מקור
איך לטוקן יש מקור גדול יותר מכל גופו?
הטוקן (Toucan) הוא הציפור בעלת המקור הגדול ביותר בטבע, באופן יחסי לגודל גופה. המקור שלו יכול להגיע לכמעט 20 סנטימטרים.
המקור המעוקל והגדול של הטוקן הוא פעמים רבות כל כך ענקי, עד שהוא גדול אפילו מגופו.
אבל מה מטרת המקור העצום וחסר הפרופורציה הזה?
ובכן מעבר לכך שמקור כל כך גדול יכול לסייע לטורן להגיע אל הפרות שעל העצים, המקור הזה מדגים שהטוקן הזכר הזה מוכן לרביה וכשיר להיות הורה.
מקור כל כך בולט וצבעוני נועד להיות סוג של שלט פרסומת גדול המציין את יכולתו של הטוקן הזכר להגן על עצמו ועל הנקבה שתבחר בו.
זו עוד דוגמה בטבע לעיקרון ההכבדה, בו "מעמיס" על עצמו הזכר דברים שמסכנים אותו, כדי למשוך נקבות, בהדגימו שהוא "גבר גבר" ולא חושש מטורפים.
למרות המקור העצום שלו, מעופו של הטוקן לא נפגע. זאת מכיוון שהמקור שלו עשוי מחומר ספוגי וקל. מה שהופך את המקור של הטוקן לקל מאד הן הדפנות הדקות מאוד שלו והחיזוק שלהן, בדמות התומכות הגרמיות והדקיקות שמחזקות אותן.
הטוקנים חיים באזורי אמריקה הטרופית.
הנה הטוקן בזמן האוכל:
http://youtu.be/HgIEEABDi-w
אנשים שמשתעשעים בטוקן בחנות:
http://youtu.be/tKHR5wVtcT4
וארקרי טוקן בטבע:
http://youtu.be/xDselqp6_sY?t=10s
הטוקן (Toucan) הוא הציפור בעלת המקור הגדול ביותר בטבע, באופן יחסי לגודל גופה. המקור שלו יכול להגיע לכמעט 20 סנטימטרים.
המקור המעוקל והגדול של הטוקן הוא פעמים רבות כל כך ענקי, עד שהוא גדול אפילו מגופו.
אבל מה מטרת המקור העצום וחסר הפרופורציה הזה?
ובכן מעבר לכך שמקור כל כך גדול יכול לסייע לטורן להגיע אל הפרות שעל העצים, המקור הזה מדגים שהטוקן הזכר הזה מוכן לרביה וכשיר להיות הורה.
מקור כל כך בולט וצבעוני נועד להיות סוג של שלט פרסומת גדול המציין את יכולתו של הטוקן הזכר להגן על עצמו ועל הנקבה שתבחר בו.
זו עוד דוגמה בטבע לעיקרון ההכבדה, בו "מעמיס" על עצמו הזכר דברים שמסכנים אותו, כדי למשוך נקבות, בהדגימו שהוא "גבר גבר" ולא חושש מטורפים.
למרות המקור העצום שלו, מעופו של הטוקן לא נפגע. זאת מכיוון שהמקור שלו עשוי מחומר ספוגי וקל. מה שהופך את המקור של הטוקן לקל מאד הן הדפנות הדקות מאוד שלו והחיזוק שלהן, בדמות התומכות הגרמיות והדקיקות שמחזקות אותן.
הטוקנים חיים באזורי אמריקה הטרופית.
הנה הטוקן בזמן האוכל:
http://youtu.be/HgIEEABDi-w
אנשים שמשתעשעים בטוקן בחנות:
http://youtu.be/tKHR5wVtcT4
וארקרי טוקן בטבע:
http://youtu.be/xDselqp6_sY?t=10s
מדוע לעופות כמו החרמשון יש מקור כפוף?
בואו נכיר את הַחֶרְמַשׁוֹן (88). זהו עוף בעל מקור ארוך, דק ונטוי כלפי מטה. צורתו מזכירה חרמש ולא מפליא שצורה זו, צורת החרמש הכפוף מקורו, היא גם מקור שמו העברי.
מקור כפוף (downcurved bill) כזה הוא כלי ציד. הכיפוף המסוים מסייע ומקל על שליית הטרף ממקומות קשים לאיסוף.
מקור כזה יש לא רק לחרמשון, אלא לכל העופות הניזונים ממזון הנשלה מתוך האדמה.
החרמשון ניזון מסרטנים ותולעים שהוא מוצא ליד מקורות מים. בעזרת מקורו הוא שולה אותם היישר מתוך האדמה, מתוך הבוץ שעל גדות הנחלים או מתוך מחילות התולעים והסרטנים הללו.
הנה החרמשון אוכל בעזרת המקור הארוך שלו:
https://youtu.be/Oyyh1_ZidBg
כך חי החרמשון באי האנגלי:
https://youtu.be/6DNHWjYvpas
והקול או השירה המיוחדים של החרמשון:
https://youtu.be/w3UBH_M_LGk
בואו נכיר את הַחֶרְמַשׁוֹן (88). זהו עוף בעל מקור ארוך, דק ונטוי כלפי מטה. צורתו מזכירה חרמש ולא מפליא שצורה זו, צורת החרמש הכפוף מקורו, היא גם מקור שמו העברי.
מקור כפוף (downcurved bill) כזה הוא כלי ציד. הכיפוף המסוים מסייע ומקל על שליית הטרף ממקומות קשים לאיסוף.
מקור כזה יש לא רק לחרמשון, אלא לכל העופות הניזונים ממזון הנשלה מתוך האדמה.
החרמשון ניזון מסרטנים ותולעים שהוא מוצא ליד מקורות מים. בעזרת מקורו הוא שולה אותם היישר מתוך האדמה, מתוך הבוץ שעל גדות הנחלים או מתוך מחילות התולעים והסרטנים הללו.
הנה החרמשון אוכל בעזרת המקור הארוך שלו:
https://youtu.be/Oyyh1_ZidBg
כך חי החרמשון באי האנגלי:
https://youtu.be/6DNHWjYvpas
והקול או השירה המיוחדים של החרמשון:
https://youtu.be/w3UBH_M_LGk
מה מיוחד במקור של השקנאי?
השקנאי או הפליקן הוא עוף ימי שיש לו שק מתחת למקור, שמשמש לאיסוף של דגים שמהם הוא ניזון. השק הזה מאפשר לשקנאי לצוד בכל פעם שהוא צד, לא פחות מ-5 קילוגרם של דגים!
למעשה מדובר בקבוצת עופות שנקראים שקנאים ולכולם תכונות דומות. לכל השקנאים יש גם 4 אצבעות שמחוברות על ידי קרום שחייה וביחד עם רגליהם הקצרות והחזקות, המשמשות להם כמשוטים, עופות אלה שוחים וצוללים בצורה מעולה.
השקנאים צדים את טרפם בשחייה וצלילה והם היחידים מעופות המים שאוכלים רק דגים. השקנאים נפוצים בכל רחבי העולם. בעונות הנדידה שלהם הם מציפים גם את מדינת ישראל.
הנה הסבר קצר לילדים על השקנאי (עברית):
http://youtu.be/EQI3_IKUek0
עוד מציד הדגים של השקנאי:
http://youtu.be/wfLl26yzpk8
ציד השקנאים את הכנפתנים המעופפים:
https://youtu.be/cqNxco4xcpI
הם מגיעים בדייקנות לעונת הרבייה כדי לאכול דגים על החוף:
http://youtu.be/YkGyB04Dbh8
שקנאי שלומד לעוף והוצמדה לו מצלמה למקור:
http://youtu.be/_YEyzvtMx3s
הסבר על הרגלי הציד של השקנאים:
http://youtu.be/YLN32hiMoFc
שקנאי שנאבק בשפמנון גדול ועקשן שרוצה להשתחרר מהשק שלו (עברית):
https://youtu.be/5mrE79eF8ng
וכך שקנאים אוכלים:
https://youtu.be/phUs2kIGY9M
השקנאי או הפליקן הוא עוף ימי שיש לו שק מתחת למקור, שמשמש לאיסוף של דגים שמהם הוא ניזון. השק הזה מאפשר לשקנאי לצוד בכל פעם שהוא צד, לא פחות מ-5 קילוגרם של דגים!
למעשה מדובר בקבוצת עופות שנקראים שקנאים ולכולם תכונות דומות. לכל השקנאים יש גם 4 אצבעות שמחוברות על ידי קרום שחייה וביחד עם רגליהם הקצרות והחזקות, המשמשות להם כמשוטים, עופות אלה שוחים וצוללים בצורה מעולה.
השקנאים צדים את טרפם בשחייה וצלילה והם היחידים מעופות המים שאוכלים רק דגים. השקנאים נפוצים בכל רחבי העולם. בעונות הנדידה שלהם הם מציפים גם את מדינת ישראל.
הנה הסבר קצר לילדים על השקנאי (עברית):
http://youtu.be/EQI3_IKUek0
עוד מציד הדגים של השקנאי:
http://youtu.be/wfLl26yzpk8
ציד השקנאים את הכנפתנים המעופפים:
https://youtu.be/cqNxco4xcpI
הם מגיעים בדייקנות לעונת הרבייה כדי לאכול דגים על החוף:
http://youtu.be/YkGyB04Dbh8
שקנאי שלומד לעוף והוצמדה לו מצלמה למקור:
http://youtu.be/_YEyzvtMx3s
הסבר על הרגלי הציד של השקנאים:
http://youtu.be/YLN32hiMoFc
שקנאי שנאבק בשפמנון גדול ועקשן שרוצה להשתחרר מהשק שלו (עברית):
https://youtu.be/5mrE79eF8ng
וכך שקנאים אוכלים:
https://youtu.be/phUs2kIGY9M
מיהו בעל המקור הצבעוני ביותר בטבע?
לטוקן הססגוני-מקור יש את המקור הכי צבעוני בטבע. והמקור הצבעוני שלו אינו רק יפה ומלא בצבעים - הוא גם מעניין מבחינת מבנהו.
אמנם המקור של הטוקן הססגוני מקור נראה גדול וכבד אבל הוא אינו כזה. המקור שלו הוא קל מאוד. בדומה לטוקנים אחרים במשפחה שלו, מקורו עשוי מעצם חלולה שמסביבה יש קרטין.
כיום הפך מקורו של הטוקן הזה למוקד מחקר, שנועד ללמוד את מבנה המקור הזה ולסייע למהנדסים לבנות מטוסים חזקים וקלים יותר בעתיד.
הנה סרטון שמראה את הטוקן הססגוני-מקור:
http://youtu.be/XrQ2vhBKI0c
וקריאתו של הטוקן ססגוני-המקור בטבע:
http://youtu.be/9LX0aVFvy8s
לטוקן הססגוני-מקור יש את המקור הכי צבעוני בטבע. והמקור הצבעוני שלו אינו רק יפה ומלא בצבעים - הוא גם מעניין מבחינת מבנהו.
אמנם המקור של הטוקן הססגוני מקור נראה גדול וכבד אבל הוא אינו כזה. המקור שלו הוא קל מאוד. בדומה לטוקנים אחרים במשפחה שלו, מקורו עשוי מעצם חלולה שמסביבה יש קרטין.
כיום הפך מקורו של הטוקן הזה למוקד מחקר, שנועד ללמוד את מבנה המקור הזה ולסייע למהנדסים לבנות מטוסים חזקים וקלים יותר בעתיד.
הנה סרטון שמראה את הטוקן הססגוני-מקור:
http://youtu.be/XrQ2vhBKI0c
וקריאתו של הטוקן ססגוני-המקור בטבע:
http://youtu.be/9LX0aVFvy8s
מה הנקודה האדומה שיש לשחף הכספי במקור?
הייתם מאמינים שקיים עוף שיש לו בקצה המקור מעין כפתור הקאה?
שחף כספי הוא אחד ממיני עוף השחפיים. הוא אוכל דגים, רכיכות, סרטנים ואפילו שיירי מזון שהוא מוצא בחופים וכשהים בשפל.
אבל המיוחד בו, למען האמת גם מעט מגעיל, הוא שיש לשחף הכספי נקודה אדומה בקצה המקור. כשהגוזלים שלו מנקרים בכתם האדום הזה, מקיא השחף ההורה את המזון שאכל וכך זוכים הגוזלים למזון מעוכל ומזין.
הנה סרטון על השחף הכספי:
http://youtu.be/zF8Jl2oBf5I?t=5s
הייתם מאמינים שקיים עוף שיש לו בקצה המקור מעין כפתור הקאה?
שחף כספי הוא אחד ממיני עוף השחפיים. הוא אוכל דגים, רכיכות, סרטנים ואפילו שיירי מזון שהוא מוצא בחופים וכשהים בשפל.
אבל המיוחד בו, למען האמת גם מעט מגעיל, הוא שיש לשחף הכספי נקודה אדומה בקצה המקור. כשהגוזלים שלו מנקרים בכתם האדום הזה, מקיא השחף ההורה את המזון שאכל וכך זוכים הגוזלים למזון מעוכל ומזין.
הנה סרטון על השחף הכספי:
http://youtu.be/zF8Jl2oBf5I?t=5s
מה למדו מהנדסי רכבות מהשלדג?
השלדג (Kingfisher) הוא ציפור שמתמחה בלהביט למים ולהמתין לדגים. כשהוא רואה דג, מסתער עליו השלדג ולוקח אותו מהמים. הוא עושה זאת במהירות אדירה וכמעט בלי להתיז מים ברגע הפגיעה בהם, עם הנחיתה מלמעלה. למה זה חשוב? - מיד תבינו...
אולי תתקשו להאמין אבל מהשלדג למדו מהנדסי רכבות כיצד לייצר רכבות מהירות במיוחד. זה קרה כשמהנדס הרכבת יפאני, שהיה גם צפר חובב, צפה בשלדג בעת הצלילה שלו לתוך המים ושם לב למשהו שצפרים רבים ראו, אבל איש לא הבין כמוהו.
הוא שם לב שכניסת השלדג לתוך המים, היא חלקה לגמרי וכמעט ואינה מייצרת גל רעש. השלדג חייב את השקט היחסי הזה, בעת הפגיעה במים. המהנדס החליט לחקור מה מיוחד במבנה גופו של השלדג ושמאפשר לו לשמור על מים שקטים יחסית, למרות שהוא עובר מתווך אחד לאחר, מהאוויר אל המים.
די מהר הוא הבין שהדבר דומה למעבר של רכבת שיוצאת ממנהרה אל האוויר הפתוח. המעבר הזה, במיוחד כשמדובר ברכבות מהירות במיוחד, מייצר חיכוך שמהווה בעיה ואף סכנה במהירויות כה גבוהות, כמו אלה של רכבות הקליע היפאניות. תובנה זו של המהנדס החכם הובילה אותו לחקור את מבנה גופו של השלדג ובמיוחד את צורת המקור שלו ולתכנן מחדש את צורתו של קטר הרכבת על בסיס מקור השלדג. הרכבות הללו מהירות ובטוחות בזכות הלמידה מהשלדג, הרבה יותר.
לשמו זכה העוף הזה כמובן, בזכות דרך השגת המזון שלו - קוראים לו "של-דג" כי הוא שולה מהמים, כלומר מוציא, דגים מתוך המים.
מהנדסי הרכבות שלמדו מהשלדג כיצד לתכנן רכבות שקטות (מתורגם):
https://youtu.be/iMtXqTmfta0
הנה השלדג:
https://youtu.be/1CsyenHROSE
שיטת הציד של השלדג:
https://youtu.be/6YRM0sy3xIY
כך הוא גם לוכד לטאות ובעלי חיים אחרים:
https://youtu.be/laio6NW-PMs
כשהוא צד או לא, השלדג בכל מקרה הוא עוף יפה להפליא:
https://youtu.be/xX9J-lVUQd0
וזה הפך את השלדג ל"נער הפוסטר" של הביומימיקרי:
https://youtu.be/pynSWVdphH4
השלדג (Kingfisher) הוא ציפור שמתמחה בלהביט למים ולהמתין לדגים. כשהוא רואה דג, מסתער עליו השלדג ולוקח אותו מהמים. הוא עושה זאת במהירות אדירה וכמעט בלי להתיז מים ברגע הפגיעה בהם, עם הנחיתה מלמעלה. למה זה חשוב? - מיד תבינו...
אולי תתקשו להאמין אבל מהשלדג למדו מהנדסי רכבות כיצד לייצר רכבות מהירות במיוחד. זה קרה כשמהנדס הרכבת יפאני, שהיה גם צפר חובב, צפה בשלדג בעת הצלילה שלו לתוך המים ושם לב למשהו שצפרים רבים ראו, אבל איש לא הבין כמוהו.
הוא שם לב שכניסת השלדג לתוך המים, היא חלקה לגמרי וכמעט ואינה מייצרת גל רעש. השלדג חייב את השקט היחסי הזה, בעת הפגיעה במים. המהנדס החליט לחקור מה מיוחד במבנה גופו של השלדג ושמאפשר לו לשמור על מים שקטים יחסית, למרות שהוא עובר מתווך אחד לאחר, מהאוויר אל המים.
די מהר הוא הבין שהדבר דומה למעבר של רכבת שיוצאת ממנהרה אל האוויר הפתוח. המעבר הזה, במיוחד כשמדובר ברכבות מהירות במיוחד, מייצר חיכוך שמהווה בעיה ואף סכנה במהירויות כה גבוהות, כמו אלה של רכבות הקליע היפאניות. תובנה זו של המהנדס החכם הובילה אותו לחקור את מבנה גופו של השלדג ובמיוחד את צורת המקור שלו ולתכנן מחדש את צורתו של קטר הרכבת על בסיס מקור השלדג. הרכבות הללו מהירות ובטוחות בזכות הלמידה מהשלדג, הרבה יותר.
לשמו זכה העוף הזה כמובן, בזכות דרך השגת המזון שלו - קוראים לו "של-דג" כי הוא שולה מהמים, כלומר מוציא, דגים מתוך המים.
מהנדסי הרכבות שלמדו מהשלדג כיצד לתכנן רכבות שקטות (מתורגם):
https://youtu.be/iMtXqTmfta0
הנה השלדג:
https://youtu.be/1CsyenHROSE
שיטת הציד של השלדג:
https://youtu.be/6YRM0sy3xIY
כך הוא גם לוכד לטאות ובעלי חיים אחרים:
https://youtu.be/laio6NW-PMs
כשהוא צד או לא, השלדג בכל מקרה הוא עוף יפה להפליא:
https://youtu.be/xX9J-lVUQd0
וזה הפך את השלדג ל"נער הפוסטר" של הביומימיקרי:
https://youtu.be/pynSWVdphH4
איך שימש השלדג לשיפור של רכבות הקליע?
בשנת 1964, כשהוצגה לראשונה רכבת הקליע (Bullet Train) לעולם, היא נחשבה לניצחון ענק של ההנדסה היפנית וההנדסה האנושית בכלל. אבל די מהר הסתבר שהשבחים והמחמאות היו מעט מוקדמים מדי. כשהרכבות הללו החלו לפעול התגלה פגם תכנוני משמעותי שקשור בחיי העיר הגדולה.
הבעיה הייתה עם המנהרות של הרכבות, שעברו מתחת לשכונות רבות בטוקיו ובערי יפן האחרות. מנהלי הרכבת זכו ליותר ויותר תלונות על הרעש הנורא שמייצרת רכבת הקליע, בכל פעם שהיא יוצאת מהמנהרה, במהירויות גבוהות שמעל 320 קילומטר לשעה.
הרעש הזה, של בום המנהרה, נשמע כמו פיצוץ אדיר ובלתי נסבל, במיוחד למי שהתגוררו בשכונות הסמוכות לאותן יציאות של המנהרות, אך גם למי שמתגוררים עד חצי קילומטר מהמקום.
רעשי הפיצוצים הללו לא היו משהו שרכבת אמורה לגרום לתושבי העיר. היה ברור שצעד כמו האטה של רכבת הבולט בתוך מנהרות, הוא לא הפתרון. ממשלת יפן הגדילה וקבעה מגבלת רעש של 70 דציבל, כדי למנוע רמות זיהום רעש נוספות.
ממה נגרם רעש הפיצוץ?
הרעש הזה נגרם מלחץ האוויר שנוצר במנהרה בזמן נסיעת רכבת הקליע. כי בנסיעתה המהירה הרכבת דוחפת אוויר לאורך המנהרה הסגורה. תוך כדי נסיעה מהירה כל כך, היא מגדילה מאוד ובאופן הולך וגובר את לחץ האוויר. כשהיא מגיעה לקצה המנהרה הלחץ הזה משתחרר החוצה בצורה של בום קולי, ממש כמו הבום העל-קולי שגורם מטוס כשהוא עובר את מהירות הקול.
הפתרון נמצא כ-30 שנה אחר כך. זה היה כשאחד המהנדסים שהיה צפר, אייג'י נקטסו, חשב על רעיון - בהשראת הטבע. נקטסו היה, כאמור, צפר חובב ציפורים, שאוהב לצפות בהם בטבע. הוא צפה בשלדגים (Kingfisher), בעת שהם צדים את הדגים שבמים. הוא שם לב שהם מצליחים להפתיע את הדג הניצוד, על אף שהם צוללים למים במהירות גבוהה מאוד.
המהנדס החכם הבין שמבנה המקור המחודד של השלדג הוא שמאפשר לו להכניס את הראש למים, כשהוא בא במהירות עצומה של מעוף אל תוכם, כשהוא לא מתיז יותר מדי מים ולא מחולל רעש שיבריח את הדג. אייג'י נקטסו קיבל השראה ממבנה המקור של השלדג וחשב שניתן ליישם אותו ברכבת ולפתור את נושא הרעש ביציאה מהמנהרות.
לאחר שחקרו את הרעיון הוא ועמיתיו המהנדסים, הם אכן עיצבו מחדש את חזית רכבת הקליע. האף שלה הפך דומה לזה של השלדג, שיפר ובהמשך הציע תוצאות רעש טובות הרבה יותר ודי מהר פתר את בעיית הרעש המעיקה של רכבות שינקנסן (Shinkansen), שמן היפני של רכבות הקליע המהירות.
על הדרך, אגב, הגדיל השינוי גם את היעילות האנרגטית של הרכבת. כך למשל הפחית השינוי במבנה חזית הקטר את צריכת האנרגיה של רכבת הקליע, ב-15%. בזכות השינוי יכולים היו המהנדסים גם להגדיל את מהירותה בסביבות 10%.
בסופו של דבר, מספרים מהנדסי הרכבת שמאז הפכה עבורם הלמידה מהטבע לעיקרון מוביל ונוכח בכל עבודתם. הם שיפרו בזכותו גם רעשים בגג הרכבת, שיצר מגע הפנטוגרף בכבלי החשמל ומהחיכוך עם האוויר. הפתרון הפעם נלקח מהנוצות המשוננות של דורסי לילה, שמאפשרות להם את המעוף השקט וההכרחי לציד לילי.
קודם כל נכיר את השלדגים - הדייגים של הטבע (עברית):
https://youtu.be/rkoPyafrGZo
כך למדו המהנדסים ביפן מהשלדג איך להקטין את הרעש של רכבת הקליע:
https://youtu.be/poNUiJ7x2CE
תלמידים מסבירים כיצד יישמו את הרעיון ברכבות הקליע:
https://youtu.be/KciBnSf8CmU
רכבות השינקנסן, רכבות הקליע של יפאן:
https://youtu.be/F2q9vXLHrmE
וסרטון מקיף על השלדג ש"לימד" את המהנדסים להנדס:
https://youtu.be/4SY3SX1eDU8?long=yes
בשנת 1964, כשהוצגה לראשונה רכבת הקליע (Bullet Train) לעולם, היא נחשבה לניצחון ענק של ההנדסה היפנית וההנדסה האנושית בכלל. אבל די מהר הסתבר שהשבחים והמחמאות היו מעט מוקדמים מדי. כשהרכבות הללו החלו לפעול התגלה פגם תכנוני משמעותי שקשור בחיי העיר הגדולה.
הבעיה הייתה עם המנהרות של הרכבות, שעברו מתחת לשכונות רבות בטוקיו ובערי יפן האחרות. מנהלי הרכבת זכו ליותר ויותר תלונות על הרעש הנורא שמייצרת רכבת הקליע, בכל פעם שהיא יוצאת מהמנהרה, במהירויות גבוהות שמעל 320 קילומטר לשעה.
הרעש הזה, של בום המנהרה, נשמע כמו פיצוץ אדיר ובלתי נסבל, במיוחד למי שהתגוררו בשכונות הסמוכות לאותן יציאות של המנהרות, אך גם למי שמתגוררים עד חצי קילומטר מהמקום.
רעשי הפיצוצים הללו לא היו משהו שרכבת אמורה לגרום לתושבי העיר. היה ברור שצעד כמו האטה של רכבת הבולט בתוך מנהרות, הוא לא הפתרון. ממשלת יפן הגדילה וקבעה מגבלת רעש של 70 דציבל, כדי למנוע רמות זיהום רעש נוספות.
ממה נגרם רעש הפיצוץ?
הרעש הזה נגרם מלחץ האוויר שנוצר במנהרה בזמן נסיעת רכבת הקליע. כי בנסיעתה המהירה הרכבת דוחפת אוויר לאורך המנהרה הסגורה. תוך כדי נסיעה מהירה כל כך, היא מגדילה מאוד ובאופן הולך וגובר את לחץ האוויר. כשהיא מגיעה לקצה המנהרה הלחץ הזה משתחרר החוצה בצורה של בום קולי, ממש כמו הבום העל-קולי שגורם מטוס כשהוא עובר את מהירות הקול.
הפתרון נמצא כ-30 שנה אחר כך. זה היה כשאחד המהנדסים שהיה צפר, אייג'י נקטסו, חשב על רעיון - בהשראת הטבע. נקטסו היה, כאמור, צפר חובב ציפורים, שאוהב לצפות בהם בטבע. הוא צפה בשלדגים (Kingfisher), בעת שהם צדים את הדגים שבמים. הוא שם לב שהם מצליחים להפתיע את הדג הניצוד, על אף שהם צוללים למים במהירות גבוהה מאוד.
המהנדס החכם הבין שמבנה המקור המחודד של השלדג הוא שמאפשר לו להכניס את הראש למים, כשהוא בא במהירות עצומה של מעוף אל תוכם, כשהוא לא מתיז יותר מדי מים ולא מחולל רעש שיבריח את הדג. אייג'י נקטסו קיבל השראה ממבנה המקור של השלדג וחשב שניתן ליישם אותו ברכבת ולפתור את נושא הרעש ביציאה מהמנהרות.
לאחר שחקרו את הרעיון הוא ועמיתיו המהנדסים, הם אכן עיצבו מחדש את חזית רכבת הקליע. האף שלה הפך דומה לזה של השלדג, שיפר ובהמשך הציע תוצאות רעש טובות הרבה יותר ודי מהר פתר את בעיית הרעש המעיקה של רכבות שינקנסן (Shinkansen), שמן היפני של רכבות הקליע המהירות.
על הדרך, אגב, הגדיל השינוי גם את היעילות האנרגטית של הרכבת. כך למשל הפחית השינוי במבנה חזית הקטר את צריכת האנרגיה של רכבת הקליע, ב-15%. בזכות השינוי יכולים היו המהנדסים גם להגדיל את מהירותה בסביבות 10%.
בסופו של דבר, מספרים מהנדסי הרכבת שמאז הפכה עבורם הלמידה מהטבע לעיקרון מוביל ונוכח בכל עבודתם. הם שיפרו בזכותו גם רעשים בגג הרכבת, שיצר מגע הפנטוגרף בכבלי החשמל ומהחיכוך עם האוויר. הפתרון הפעם נלקח מהנוצות המשוננות של דורסי לילה, שמאפשרות להם את המעוף השקט וההכרחי לציד לילי.
קודם כל נכיר את השלדגים - הדייגים של הטבע (עברית):
https://youtu.be/rkoPyafrGZo
כך למדו המהנדסים ביפן מהשלדג איך להקטין את הרעש של רכבת הקליע:
https://youtu.be/poNUiJ7x2CE
תלמידים מסבירים כיצד יישמו את הרעיון ברכבות הקליע:
https://youtu.be/KciBnSf8CmU
רכבות השינקנסן, רכבות הקליע של יפאן:
https://youtu.be/F2q9vXLHrmE
וסרטון מקיף על השלדג ש"לימד" את המהנדסים להנדס:
https://youtu.be/4SY3SX1eDU8?long=yes