שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו אלכוהול?
במשך שנים רבות, בטרם הומצאו חומרי הרדמה טובים, הוא שימש להרדים פצועים וחולים, לצורך ניתוחים וטיפולים כואבים. אותה תכונה יצרה לו את השם של משקה המשחרר מעכבות ומחסומים, משפר את מצב הרוח ומקל על אנשים להתמודד עם בעיות.
מצד שני, כולם יודעים שהוא ממכר, הורס את הכבד ולא פעם הופך אנשים יצרניים ומתפקדים לשיכורים וחסרי שליטה עצמית. קבלו את האלכוהול (Alcohol), או בעצם, אל תקבלו אותו!
אלכוהול הוא מרכיב במשקאות חריפים, ששמו הפך עם הזמן למילה שאנשים משתמשים בה, בקיצור ובשפת היום-יום, כשם למשקאות האלכוהוליים עצמם - 'אלכוהול'.
זהו אחד מהחומרים הנקראים כהלים, או ביחיד כוהל, ששמו אתאנול. האתאנול הוא המרכיב במשקאות אלכוהוליים, שגורם לתחושה של שכרות. יש אלכוהול ביינות, קוקטיילים, בירות ובמשקאות חריפים כמו וודקה, ברנדי, עראק ועוד.
מקור השם 'אלכוהול' הוא משיבוש השם הערבי "אל כוהל". פרט אירוני ומעניין הוא שדווקא על הערבים, מי שנתנו לאלכוהול את שמו, אוסרת דתם המוסלמית לשתות אלכוהול...
נראה שיש לכך סיבה טובה. לאלכוהול יש השפעה משכרת. הוא גורם לשותים אותו הרגשת שמחה ושחרור לרגע ולכן בתרבויות רבות נוהגים לשתות משקאות חריפים, כחלק משמחות ומסיבות, כשחוגגים ומבלים. אך תרבות השתייה שהתפתחה אצל בני נוער וצעירים סביב האלכוהול, היא מסוכנת ואף יכולה להיות ממכרת.
רבים לא מודעים עד כמה השיכרות יכולה להיות הרסנית. כי מי ששותים אלכוהול רב, גורמים נזק בלתי הפיך לגופם, במיוחד לכבד. ידוע שאנשים במצבי דיכאון מחפשים לא פעם את תחושת היציאה לרגע מהדיכאון, שמציעה השיכרות הזו. אבל כשפגה השפעת האתאנול והדיכאון חוזר, הם שותים עוד אלכוהול ואז, שוב ושוב, הדבר מוביל במהירות להתמכרות לשתיה של אלכוהול.
ההתמכרות לאלכוהול, שמכנים אותו "הטיפה המרה", היא סכנה בריאותית של ממש. ילדים ובני נוער שצורכים אלכוהול עלולים להסתבך ולאבד שליטה על עצמם, לסכן את עצמם, להגיע למצבים של אלימות, פגיעה עצמית, אובדן שליטה ועוד. מחקרים הוכיחו שוב ושוב שתחת השפעת האלכוהול אנשים עושים דברים שהם לא היו עושים במצב של פיכחון.
אם אתם שותים משקאות אלכוהוליים אז שתו במידה והזמינו ושתו גם מים, ביחד עם הדרינק שהזמנתם. וזכרו גם שריבוי אלכוהול, כמעט תמיד מבטיח שלמחרת בבוקר תפגשו את התופעה שאנו מציגים בתגית "הנג אובר".
בבקשה הימנעו משתיית הרבה אלכוהול! - זה לא הופך אתכם לגברים... רעיון טוב הוא לאנשים שרוצים לשמור על בריאות ושליטה בחייהם, למנוע התמכרות למשקאות אלכוהוליים ולהימנע מבעיות רבות שהשיכרות, גם אם איננו יודעים או לא מאמינים שהשתכרנו, יכולה לגרום.
הנה השפעות שהאלכוהול גורם שטויות ששתיינים אומרים (עברית):
https://youtu.be/d4MsfT33Wro
אלה התהליכים שקורים לנו בגוף כשאנו שותים אלכוהול (מתורגם):
https://youtu.be/f7VqC_u_dwY
כך האלכוהול התגלה או הומצא (מתורגם):
https://youtu.be/y5XEwTDlriE
ההבדלים בין משקאות אלכוהוליים שונים:
https://youtu.be/-54p6rs-xoQ
ועוד על האלכוהול והשפעותיו:
http://youtu.be/vkpz7xFTWJo
איך גילו את היין?
איש לא יודע בוודאות כיצד התגלה היין. העדויות הראשונות על ייצור יין, נמצאו על ידי ארכיאולוגים בדרום הקווקז וארמניה והעלו שעוד בתקופה הניאוליטית באלף השישי לפני הספירה ייצרו שם יין. הירוגליפים מאוחרים יותר משנת 2500 לפני הספירה, שנמצאו באזור מסופוטמיה ובעמק הנילוס, הציגו גם הם ייצור של יין.
כד היין העתיק ביותר שהתגלה בעולם נמצא בגיאורגיה שגם היא בסביבה.
ההיסטוריה הפרסית מספרת על ג'משיד, שליט שציווה לאחסן ענבים לימי החורף. כשהודיעו לו עבדיו לאחר זמן שהענבים התקלקלו, הוא הורה לסגור אותם בחבית כדי להרעיל פושעים בהוצאות להורג. נערה בארמונו שסבלה מדיכאון, נטלה מהענבים הללו במחשבה שתמות, אבל היא חשה נפלא ושבה לאיתנה. כשראה השליט את התוצאות הנהדרות של הענבים התוססים הוא הורה להכין עוד מהיין הזה ולחלק לחייליו, כדי לחזקם ולהקשיח אותם לקראת הקרב.
הזואולוג הידוע דזמונד מוריס טוען שהאדם הקדמון ראה את פילי בר משתכרים לעתים לאחר שאכלו מפירות מותססים. כשחקרו הקדמונים מדוע הם מתנודדים על רגליהם הענקיות ומאבדים מיציבות, הם החליטו לטעום וגילו את היין ואת האלכוהול, שמאז גורם לאובדן היציבות גם לאדם.
כך התגלה או הומצא האלכוהול (מתורגם):
https://youtu.be/y5XEwTDlriE
לידתו של היין וההכנה שלו בצורה העתיקה ביותר:
http://youtu.be/TJnHLdGxhlc?t=1m00s
אולי כך התגלה האלכוהול:
http://youtu.be/1XMrW7lPH4U
וסרט ארוך על היין בעולם העתיק:
http://youtu.be/4UJmB3EqhU0?long=yes
איך התפתחה השמפניה?
"כשהשמפניה צוחקת, כל העולם צוחק" נאמר לא פעם על המשקה המבעבע והחגיגי הזה. השמפניה (Champagne) היא ללא ספק מלכת היינות המבעבעים וכשחוגגים - זה בדרך כלל יהיה עם בקבוק שמפניה..
כיום יש קונצנזוס (הסכמה) כמעט מוחלט שהשמפניה היא היין המבעבע הטוב ביותר בעולם. שמפניה אמיתית נקרא רק היין המבעבע שמיוצר באזור שמפיין בצפון צרפת. כל היינות המבעבעים האחרים, המיוצרים מחוץ לאזור ואפילו אלה שנוצרו במחוזות שכנים של צרפת, לא יכולים לשאת את המותג שמפניה.
#היסטוריה
ההיסטוריה של היין המבעבע שנקרא שמפניה מתחילה במאה ה-17. במאות האחרונות, צבר המשקה הנהדר הזה מוניטין יוצא דופן ברחבי העולם.
לאבי השמפניה נחשב דום פייר פריניון, נזיר צעיר שהתמנה ב-1670 למנהל יקב במנזר ולאחר ניסיונות מתמידים הצליח ליצור יין מבעבע שיהפוך לשמפניה. הוא נעזר בטכנולוגיות חדשניות שנולדו בזמנו, כמו ניפוח בקבוקי זכוכית ושימוש בפקקי שעם.
מאז הפכה השמפניה למשקה חגיגי שמלכים ורוזנים חגגו איתו. עד היום, כשבכל בר ומסעדה אפשר להזמין שמפניה ולחגוג, היא המועדפת להרמת כוסית שכזו.
#המקור
שמפניה מיוצרת באזור שמפאן (Champagne), אזור היין הצפוני שבאזורי היין הצרפת ומהצפוניים בעולם היין בכלל.
מדובר באזור קשה לגידול ענבים טובים ליין, הן בגלל האקלים והן בשל אדמת הגיר שבאזור. בעלי היקבים הצליחו להפוך את המגבלה ליתרון ויצרו את היין הכי רווחי ומצליח בעולם.
בהתאם לכך, מחיר השמפניה הוא לעתים קרובות כפול ממחירם של יינות מבעבעים אחרים, כמו קאווה או פרוסקו. בקבוק שמפניה באיכות סבירה עולה בין 50 ל-300 דולר, כשמחירם של בקבוקי וינטג' שמורים, מבציר טוב, יכול להגיע גם לאלפי דולרים.
ועדיין חשוב לציין שאלכוהול לא מומלץ ואף אסור לילדים ולבני נוער!
הנה השמפניה:
https://youtu.be/VmE9imxq274
הכימיה של המשקה המבעבע:
https://youtu.be/rrVgGjuFDus
מדוע השמפניה כל כך יקרה?
https://youtu.be/lBBj-K_qfIw
תולדות השמפניה במחוז שמפיין:
https://youtu.be/H54Cf7AxYoc
איך בוחרים שמפניה?
https://youtu.be/-RSB6ve6B0c
עצות לאספנים ומשקיעים בבקבוקי שמפניה:
https://youtu.be/GjN8DM0AOMs
וסרט תיעודי על תולדות השמפניה:
https://youtu.be/06tecbbB_NY?long=yes
מהו רום שמלחים ופיראטים אהבו ללגום?
כבר שנים רבות שהרום (Rum) נחשב למשקה של הים, ההרפתקאות והמסעות למרחקים. נראה שכל חבית רום מכילה עם המשקה גם משהו מהרפתקאות שודדי הים והסיפורים על מלחי הספינות בהפלגות הארוכות של ימים עברו.
רום הוא המשקה האלכוהולי שהמלחים אהבו ללגום במרוצת ההפלגות וכך גם הפיראטים בשנות הזהב שלהם, כשהם עסקו בפשיטות ושוד ימי של אוניות סוחר עמוסות כל טוב וישבו על אוצרות של ממש.
מקור שמו של הרום הוא ככל הנראה מהמילה האנגלית "rumbullion" שמשמעותה רעש גדול או מהומה. המילה מתארת היטב את השפעתו החזקה של המשקה על מי ששתו אותו.
#היסטוריה
תולדות הרום קשורים קשר הדוק לקולוניאליזם האירופי באיים הקאריביים ולמסחר הימי המתרחב.
המשקה נולד באי ברבדוס (Barbados) במאה ה-17, כשבעלי מטעי קנה הסוכר הבריטיים גילו שניתן להפיק אלכוהול מהמולסה, תוצר הלוואי המתוק של ייצור הסוכר.
שובבות המשקה המתוק והמשכר הפכה אותו במהירות לאהוב על המלחים והפיראטים וגם על עובדי מטעי הסוכר ברחבי הקאריביים.
הפיראטים בחרו ברום מסיבות מעשיות מובהקות. ראשית, בניגוד למים שהתקלקלו במהירות בחום הטרופי, הרום נשמר חודשים ארוכים ללא קלקול. שנית, הרום חימם אותם במזג האוויר הלח של האוקיינוס ורומם את רוחם במסעות הארוכים בים.
בכך הלך הרום ותפס חלק משמעותי בתרבות חיי הים והספנות.
ולא רק פיראטים. הצי הבריטי חילק גם הוא יחס יומי של רום לכל ספן, במסורת שנמשכה עד שנת 1970. למלחים היה מונח מיוחד לזה - "טוט" (Tot), שפירושה הוא כוס הרום היומית והמנהג לחלקו הסתיים במה שנקרא "יום הטוט השחור" (Black Tot Day).
גם באיים הקאריביים התפתחה תרבות שלמה סביב הרום. בג'מייקה (Jamaica) יצרו זן מיוחד בטעם חזק ופלפלי, בפורטו ריקו (Puerto Rico) פיתחה שיטה מתוחכמת של הכלאת זנים שונים בעוד שבקובה (Cuba) התמחו הקובנים ברום קליל ומתוק יותר.
אנקדוטה מעניינת מספרת על הפיראט הנפיל הזקן אדוארד טיץ' (Edward Teach), הידוע בכינויו "הזקן השחור" (Blackbeard), שהיה שותה את הרום כשהוא מעורב עם אבק שרפה, כדי להפחיד את אויביו בקרבות. הוא גם הציב נרות בזקנו השחור כדי להיראות כמו שד היוצא מהגיהינום.
כיום, נחשב הרום למשקה אלגנטי המופיע בקוקטיילים מתוחכמים כמו הדייקירי (Daiquiri) והמוחיטו (Mojito). איי הקאריביים ממשיכים לייצר את מיטב סוגי הרום בעולם.
ההיסטוריה והמסורת מתמזגים ובכל אי התפתחה במרוצת השנים גישה מקומית וייחודית לטעם ולארומה של המשקה הזה שפעם ליווה את חיי הים הסוערים והיום הפך פופולרי גם בחוגי הבליינים.
#כיצד מייצרים רום?
רום הוא משקה אלכוהולי מזוקק המופק מתוצרי הלוואי של קנה סוכר, כמו מולסה (Molasses) או מיץ סוכר.
בבסיסו, תהליך ייצור הרום הוא פשוט: המולסה מותססת באמצעות שמרים ומזוקקת בכור זיקוק. אך שלושת שלבי הייצור של רום כוללים התססה, זיקוק ויישון.
התססה - בשלב הראשון מועברת המולסה לתסיסה בתנאים מבוקרים. זה השלב בו מפרקים שמרים את הסוכרים ובכך מייצרים אלכוהול.
זיקוק - עכשיו מזקקים את התערובת בכדי להפריד בין האלכוהול לחומרים אחרים.
יישון - בחלק מסוגי הרום הוא עובר יישון בחביות עץ אלון (Oak Barrels), שמהן הוא מקבל את טעמו המיוחד, את הצבע הזהוב, הבהיר או הכהה שלו ואת הארומה הייחודית של כל זן.
בתהליך היישון של חביות העץ מופקים טעמים שונים ומיוחדים, הנעים בין טעם קרמלי למתיקות ולעתים בטעמי עשן-וניל שלא פעם מתווספים לו.
בסוף התהליך מתקבלים זנים שונים של רום, מהרום הלבן הצלול אל הרום הזהוב הקליל או הרום הכהה והעמוק שמתיישן שנים רבות. יש גם זנים יותר מיוחדים, כמו הרום המתובל ורום הפרימיום.
הנה הרום וכך הוא נולד:
https://youtu.be/DZeJwNYIKbs
כך מייצרים את הרום באיים הקאריביים:
https://youtu.be/4i4_bouIZqw
ולמה הפיראטים אהבו רום?
https://youtu.be/rm97fPwfNPY
מהי התסיסה ואיך היא מייצרת אוכל ומשקה?
מה משותף ליין, לחם, בירה, יוגורט, גבינות וסוגי נקניקים שונים? - ובכן מדובר בתסיסה (Fermentation), תהליך שהתגלה בשנת 1875 על ידי המדען הצרפתי קינדארד דה לה-טור. הוא גילה את התסיסה, שנוצרת כששמרים חד-תאיים ממשפחת הפטריות, יוצרים תהליך כימי שמייצר אלכוהול מסוכר ועמילן.
הבירה היא משקה עתיק מאד. כבר לפני 7000 שנה ידעו לייצר בירה ועד היום זהו אחד המשקאות האהובים בעולם. לא רבים יודעים שהסוד של הבירה היא התסיסה שלה.
כמו בלחם, גם בייצור בירה מתבצעת תסיסה בשמרים. בירה מכינים ממים, שמרים, כשות ולתת, שהיא שעורה שעברה הנבטה וייבוש באמצעות קלייה.
ההכנה מתחילה בבישול הבירה, שיוצר תירוש, ממנו מפרידים את הקליפות. אחר כך מרתיחים את התירוש ואז מקררים ומוסיפים לו שמרים. השמרים גורמים לתסיסה. לאחר פרק זמן של שבועיים-שלושה מקררים את הבירה מאוד ומסננים אותה, כדי לקבל את הבירה המוכנה ואהובה כל כך.
הנה החיידקים שעושים לנו אוכל (מתורגם):
https://youtu.be/eksagPy5tmQ
סרטון על התסיסה:
https://youtu.be/MPToC2_tjxo
הסבר על התסיסה מבחינה כימית:
https://youtu.be/6-D1oes63_U
התסיסה ביוגורט:
https://youtu.be/V4MuECi05hc
וכך מכינים בירה בעזרת התסיסה (עברית):
http://youtu.be/iGZs94d02Ts
מה גאוני ברעיון של הקוקטייל?
הקוקטייל (Cocktail) הוא כנראה מההמצאות המבריקות של עולם המשקאות. ההיסטוריה שלו מרתקת לא פחות מהמשקאות עצמם, עם מקורות עמומים ואגדות רבות.
מקור המילה "קוקטייל" (Cocktail) נותר נושא לוויכוח בין היסטוריונים של משקאות, ללא קונצנזוס מוחלט. אחת התיאוריות הפופולריות קשורה לסוסי מרוץ. בתחילת המאה ה-18, סוחרים היו נוהגים לקצץ את זנבות הסוסים שלא היו טהורי גזע, מה שהעניק להם מראה של זנב תרנגול - או באנגלית "קוק-טייל". משקאות מעורבבים, שלא היו "טהורים" אף הם, קיבלו כינוי דומה.
תיאוריה אחרת מספרת על בעלת פונדק מקסיקנית שערבבה משקאות באמצעות שורש בצורת זנב תרנגול.
המסמך הכתוב הראשון שמזכיר כמשקה את המילה "קוקטייל" הופיע בשנת 1806 בעיתון אמריקאי בשם "האיזון והמאגר הקולומביאני" (The Balance and Columbian Repository). עורך העיתון הגדיר קוקטייל בפשטות כ"משקה ממריץ המורכב מכל סוגי הספירט, סוכר, מים וביטרס". הגדרה בסיסית זו התפתחה עם הזמן למה שאנו מכירים היום כקוקטייל קלאסי.
הגאונות האמיתית של הקוקטייל טמונה בפשטות שלו, המדייקת את עקרון הערבוב או המיקסולוגיה של עולם המשקאות: לקחת מרכיבים בסיסיים ולהפוך אותם למשהו גדול מסכום חלקיו.
הקוקטייל המודרני, כפי שהתפתח במהלך המאה ה-19, מאזן ארבעה מרכיבים בסיסיים: חריף (אלכוהול), מתוק (סוכר או ליקר), חמוץ (מיץ הדרים) ומר (ביטרס). איזון זה יוצר הרמוניה של טעמים שמסתירה את הטעם החזק של האלכוהול ויוצרת חוויית שתייה מורכבת ומעודנת.
תקופת הזהב הראשונה של הקוקטיילים התרחשה במחצית השנייה של המאה ה-19, כאשר ברמנים הפכו לאמנים של ממש.
בשנת 1862 מפרסם ג'רי תומאס (Jerry Thomas), מי שנחשב ל"אבי המיקסולוגיה המודרנית", את "מדריך הברמן" (The Bartender's Guide), ספר הקוקטיילים הראשון, בו הוא מציג מתכונים מורכבים ויצירתיים.
תומאס היה ידוע בהופעותיו התיאטרליות, כולל הכנת קוקטייל מפורסם בשם "בלו בלייז" (Blue Blaze) שכלל הדלקת משקה באש והעברתו בין כוסות תוך כדי להבה – מופע שמשך קהל רב בכל מקום שבו הופיע.
אירוניה היסטורית מעניינת היא שדווקא תקופת היובש בארצות הברית (1920-1933), פרק שמכירת אלכוהול הייתה אסורה בו, הובילה לפריחה אדירה של תרבות הקוקטיילים. המשקאות הלא חוקיים מיוצרים אז בחשאי ולעתים קרובות הם בעלי טעם גרוע. לכן הערבוב שלהם עם מרכיבים אחרים אפשר להסוות את טעמם.
באותה תקופה הופכים בתי מרזח לא חוקיים המכונים "ספיקיזי" (Speakeasy), למוקדים חברתיים שבהם מתפתחת תרבות שלמה סביב משקאות מתוחכמים שכאלה.
אחרי תקופת היובש, הקוקטיילים ממשיכים להתפתח, אך עד שנות ה-80 וה-90 הם חווים ירידה בפופולריות. באותה תקופה מתחילה מהפכת קוקטיילים שנייה. ברמנים מודרניים, שהחלו לכנות את עצמם "מיקסולוגיסטים" (Mixologists), החזירו לחיים מתכונים קלאסיים שנשכחו והחלו להשתמש בטכניקות מתקדמות מעולם הבישול, כמו "מיקסולוגיה מולקולרית" (Molecular Mixology), לצד שילוב מרכיבים אקזוטיים ובלתי שגרתיים.
הגאונות של הקוקטייל נעוצה בגמישות ובאינסוף האפשרויות. מהמרטיני (Martini) האלגנטי ועד המרגריטה (Margarita) הטרופית, מהמוחיטו (Mojito) הרענן ועד לאולד פאשנד (Old Fashioned) המסורתי - אלפי וריאציות נוצרו במשך השנים, כשלכל אחת יש סיפור וייחוד משלה.
כיום, תרבות הקוקטיילים משגשגת יותר מתמיד, עם ברים מתמחים, תחרויות בינלאומיות ואפילו מוזיאונים המוקדשים לאמנות זו. אולי זו הגאונות האמיתית של הקוקטייל - היכולת להתחדש ולהתאים את עצמו לכל זמן ומקום, תוך שמירה על העקרונות הבסיסיים שהפכו אותו למשקה כה אהוב ומגוון.
הנה קיצור תולדות הקוקטייל:
https://youtu.be/TefWOlZZoGo
מסע בהיסטוריה של הקוקטייל:
https://youtu.be/0eOJwvFdJrw
שיטות פשוטות ומעולות להכין מרגריטה מוצלחת:
https://youtu.be/FE-VFXRZgLI
הכנה של כמה קוקטיילים נפלאים:
https://youtu.be/yX8PuOwaOOQ
קוקטייל הג'ין אנד טוניק שריכך את הטעם של תרופת הכינין המרה:
https://youtu.be/MB-bnehyT10
הנה המקורות של כמה קוקטיילים מפורסמים:
https://youtu.be/jklTEsES7L4?long=yes
10 קוקטיילים שמתחילים יכולים להכין:
https://youtu.be/IRkM8jsG-hY?long=yes
ו-50 קוקטיילים שכל ברמן חייב לדעת להכין:
https://youtu.be/AWnIqpsfyPU?long=yes
והיסטוריית הקוקטיילים המלאה מאז החלו להכין אותם:
https://youtu.be/lcu7WVMsSF8?long=yes
מהו ליקר?
ליקר (Liqueur) הוא משקה אלכוהולי מתוק שתובל בחומרים כמו פירות, שוקולד, דבש, תבלינים, אגוזים ושמנת.
הליקרים הם משקאות ריחניים וארומטיים המשמשים כמשקאות בפני עצמם, או כמרכיבים בקוקטיילים ובבישול ולעתים כמוסיפי טעם לשוקולדים, מקרונים וקינוחים שונים.
הפופולריות של הליקרים נובעת מהגיוון העצום של הטעמים האפשריים - מטעמים פירותיים ומתוקים ועד צמחיים ומרירים, כשכל טעם מספר סיפור תרבותי משלו.
#תולדות הליקר
לאחר מאות שנות היסטוריה של טעם ומסורת, ההערכה היא שהליקרים הראשונים הוכנו לקראת סוף ימי הביניים באיטליה ואם לדייק - החל מהמאה ה-13.
מי שיצרו אותם היו אז בעיקר נזירים. הם עשו שימוש באלכוהול בכדי לשמר צמחי מרפא שנדרשו לטיפולים בחולים ולא תמיד היו זמינים, אם בשל העונה ואם באזורים שבהם הם לא צמחו. אותם ליקרים, אליקסירים עתיקים ששימשו בשיקויים ותרופות, יוצרו במנזרים ימי ביניימים והיו אז מרירים בטעמם. אליהם יוסיפו בהמשך סוכר וחומרי טעם שיהפכו אותם לטעימים ובצירוף האלכוהול לאטרקטיביים מאוד לאוהבי המשקאות החריפים.
#ייצור הליקר
בניגוד לוויסקי או וודקה שמיוצרים באמצעות תסיסה וזיקוק, הליקר מיוצר בתהליך מיוחד של הוספת סוכר וחומרי טעם לאלכוהול מזוקק. הליקר תמיד ידרוש את השלב הנוסף של החדרת הארומות והמתיקות לבסיס האלכוהולי.
המאפיין הייחודי של הליקר הוא תכולת הסוכר הגבוהה שלו, המתחילה מ-100 גרם לליטר לפי חוק האיחוד האירופי, ותכולת אלכוהול מינימלית של 15%.
תהליך הייצור של הליקר מתחיל בבסיס של אלכוהול נייטרלי, לרוב ברמת 95 אחוז אלכוהול טהור. לבסיס זה מוסיפים מרכיבי טעם שונים כמו פירות (דוגמת רימונים, דובדנים ועוד), עשבי תיבול, פירות יבשים, שורשים, קליפות הדרים או תבלינים שונים.
השיטות להוצאת הטעמים כוללות הזללה שבה נשארים המרכיבים טבולים באלכוהול למשך שבועות, או בזיקוק נוסף עם חומרי הטעם.
רמת המתיקות שלו לא רק משפיעה על הטעם של הליקר, אלא גם על המרקם בו נוצרת תחושה צמיגה ועשירה בפה. כמו כן, הסוכר משמש כחומר משמר טבעי ומאפשר לליקרים להחזיק מעמד שנים רבות.
#סוגים
בעולם קיימים מאות סוגי ליקרים שונים. קואנטרו (Cointreau) וגראן מרנייה (Grand Marnier), למשל, מבוססים על תפוזים מזוקקים. אמרטו (Amaretto) מתבסס על שקדים מרים (ובעצם על גלעיני משמש), בייליס (Baileys) משלב קרם ויסקי אירי. ליקר קמבוזה (Kahlua) מציע טעמי קפה מקסיקניים ואמאררה או אמרולה (Amarula) מתבסס על קרם ופרי האמרולה מדרום אפריקה.
לימונצ'לו (Limoncello) מכינים בדרום איטליה מקליפות לימון. פרנג'ליקו (Frangelico) מעורב עם לוז איטלקי. סמבוקה (Sambuca) משמשת כליקר איטלקי חד בטעם אניס ושרטרז (Chartreuse) מכיל תערובת של 130 עשבי תיבול שונים.
ליקרים המתחילים בשם "קרם דה" (Crème de) כמו קרם דה מנת (Crème de Menthe) או קרם דה קסיס (Crème de Cassis), מחויבים לפי התקנות האירופיות לכלול מינימום של 250 גרם סוכר לליטר.
#דוגמאות
סיפורו של ליקר השרטרז, למשל, הוא אחד המעניינים בתחום הליקרים. המתכון לייצורו הגיע ב-1605 למנזר הגרנד-שרטרז שבצרפת, כאליקסיר רפואי. אך הכתב לא היה מובן ולקח מעל 100 שנים עד שהצליחו לפענחו.
רק ב-1737 הצליח נזיר בשם ז'רום מאובק (Jerome Maubec) לפענח את הכתב ולהפוך אותו למתכון מעשי. עד היום, רק 3 נזירים יודעים את המתכון המלא, כשהמרכיב היחיד הידוע עשוי מכ-130 צמחים שונים. אירוניה מעניינת היא שהנזירים מכינים את הליקר בדממה כמעט מוחלטת, אך הליקר שלהם הפך לכוכב הברים בעולם המשקאות המעורבים ולרבים מזכיר טעמו ה"מיושן" את שיקויי המרפא של ימי הביניים.
דוגמה נוספת לעולם המסקרן של הליקרים היא הגליאנו (Galliano), חביב המהגרים האיטלקים בארה"ב, ליקר עשבי תיבול איטלקי, הידוע במתיקותו ובבקבוקו הגבוה והאייקוני. הליקר הצהוב הזה נקרא על שם הגנרל האיטלקי ג'וזפה גליאנו ומכיל 80 עשבי תיבול. הגליאנו הפך למפורסם בזכות הקוקטייל הארווי וולבנגר (Harvey Wallbanger), שכלל אותו. הקוקטייל עצמו נקרא כך על שם גולש קליפורני שהיכה בקירות הבר לאחר שתייה מרובה שלו.
אנקדוטה מקסימה נוספת קשורה לסמבוקה (Sambuca), הליקר האיטלקי בטעם אניס. המסורת האיטלקית מחייבת להגיש אותו עם 3 פולי קפה שצפים על המשקה, המסמלים בריאות, אושר ושגשוג. התגלה בתחילת המאה ה-20 שבעל בר איטלקי חכם הוא שיצר את המסורת הזו, כדי לבדוק אם הלקוחות שלו שיכורים מדי - מי שלא הצליח לדלג על כל 3 הפולים בזמן השתייה, לא קיבל עוד משקה.
סיפור מרתק נוסף קשור לליקר הבוטני פנט ברנקה (Fernet-Branca). הליקר המר הזה, המכיל 27 עשבי תיבול, נוצר בשנת 1845 על ידי ברנרדינו ברנקה במילאנו. במהלך איסור האלכוהול בארצות הברית (1920-1933), פנט ברנקה נמכר כ"תרופה" בבתי מרקחת, מה שהפך אותו לליקר האיטלקי היחיד שהיה זמין אז באופן חוקי באמריקה.
הנה הליקר כתרופה של פעם ששודרגה בסוכר וטעמים:
https://youtu.be/H1ps5T_Aq2w
שיטה להכנת הליקר הביתי הקל ביותר מקליפות תפוז:
https://youtu.be/q_vb3goY8VM
ליקר בננה לבד ב-5 דקות:
https://youtu.be/3VaploBgWis
כך מכינים לבד את ליקר הקפה הפופולרי:
https://youtu.be/eQPCb3L0H5I
ליקר אפרסקים בבית:
https://youtu.be/pDoaBV78W0k
על תולדות הליקרים:
https://youtu.be/x0k250Q7RXg
מה מקור שמות הליקרים והמשקאות האחרים?
https://youtu.be/3Hf6r5FczHM?long=yes
מהו יקב ומה מייצרים בו?
יקב (Winery) הוא מקום או מתקן בו מייצרים יין מענבים (ולעתים גם פירות אחרים).
לא פעם ממוקם היקב בסמוך לכרמים בהם מגדלים את הענבים ליין. במקרה שהוא מרכזי, מובאים אליו הענבים מאזורי הגידול ובו הם מעובדים ליין.
תהליך הפקת היין ביקב מתבצע בשלבים. הם כוללים הפרדה של הענבים מהשזרות והגבעולים ואז מעיכה באמצעות שבירת הקליפה, מה שהתבצע בעבר בדריכת הענבים באמצעות הרגליים. מכאן ניגר התירוש למכלים.
התירוש שנסחט עובר למכלי תסיסה וכדי לקבל תסיסה מבוקרת מוסיפים לו שמרים טבעיים. השמרים יהפכו את הסוכר שבתירוש לאלכוהול ולגז דו-תחמוצת הפחמן.
בסיום התסיסה של יין אדום ייסחטו הענבים והנוזל יופרד מהמוצקים. אגב, ההפרדה הזו ביין לבן, מתבצעת לפני התסיסה.
לשלב היישון יועבר היין למנוחה במכלי נירוסטה, לפחות כשמדובר ביינות רגילים. יינות איכות יועברו לחביות עץ אלון והיין שבהם יקבל עם הזמן ניחוחות נוספים. עתה מתבצעת פעולת סינון טבעי שנקראת "שפייה".
מה שקורה בשפייה הוא שמצטברים משקעים במהלך היישון, בתחתית המכל או החבית. לכן יועבר נוזל היין בשלב זה אל מכל אחר, בלי המשקעים, כשכמות המשקעים הללו יורדת משפייה לשפייה.
בשלב האחרון בכרם מבקבקים את היין. זהו שלב ה"בִּקבוק", השלב האחרון בתהליך. בשלב זה מועבר היין מהחביות למילוי בבקבוקים. כל כך בקבוק יתקינו פקק, שישמור על טריות היין וידביקו אנשי הכרם תווית.
מהכרם אל היקב - כך מייצרים את היין (עברית):
https://youtu.be/0Gq_HhI-x2U
יקב שמגדל את ענביו בכרמים, בוצר אותם ויוצר יינות איכות (עברית):
https://youtu.be/PaKoI4Nj3S4?t=38s
היקב המשפחתי שטוען לכתר הוותיק בישראל (עברית):
https://youtu.be/C2NwF7nQ4tU
עוד יקב איכות בישראל (עברית):
https://youtu.be/KAfeH4PGwgk
ובחיוך יש גם שעשוע ביקב (עברית):
https://youtu.be/VmdmplfFG98
למה מוסיפים לבירה פלח לימון?
בירה היא אחד המשקאות הפופולריים ביותר בעולם. בין המגוון של הבירות יש מאות ואלפי סוגים של בירות, בהמון טעמים וגוונים, חומרים וסגנונות. אבל קשה להבין את ההסבר למנהג שפה ושם מתגלה, של להוסיף פלח לימון לבירה.
הוספת פלח לימון לבירה היא מסורת מעניינת שהתפתחה לאורך השנים ונולד עם בירת קורונה, בירת הלאגר המפורסמת של מקסיקו. הוא מתחיל בטרנד מקסיקני, אי שם בשנות ה-80. משם הוא מתפשט במהירות ברחבי העולם.
האם יש לו בסיס, חוץ מהטרנד, חווית ההגשה של הבירה והיופי של בקבוק שבראשו מתנוסס פלח לימון?
הטענה היא שהלימון תורם משמעותית לחוויית השתייה. הוא מוסיף רעננות טבעית ומאזן את המרירות של הבירה, במיוחד בבירות קלות ובהירות.
החמיצות העדינה של הלימון משתלבת באופן מושלם עם טעמי הבירה. לחוויה מוסיף ומעשיר גם הניחוח המרענן של השמנים האתריים שבקליפת הלימון עצמה.
בנוסף, מושמעת לא פעם גם אגדה אורבנית הטוענת שבעבר השתמשו כך בלימון כדי לנקות את פיית הבקבוק ולהרחיק חרקים. לא נמצא לכך שום ביסוס היסטורי של ממש ועדיין, שום אגדה אורבנית לא נזקקה מעולם לעובדות.
יש לציין שלא כל סוגי הבירה מתאימים לתוספת כזו של לימון בראש בקבוק בירה. זה ללא ספק מתאים לבירות בהירות וקלות כמו לאגר, אך פחות עובד עם בירות כבדות או כהות, בהן החמיצות של הלימון עלולה לפגוע בטעמים העשירים של הבירה.
כך זה התחיל:
https://youtu.be/BXyim9uVWbE
כך תגישו בירה עם פלח לימון:
https://youtu.be/biLFF1Ifu-A
ומה אם תוחבים פנימה את פלח הלימון והופכים?
https://youtu.be/BO_hs0jVn7o
החיבור בין בירה ללימון עובד גם בשנדי:
https://youtu.be/JzEbMvsvyZw
ויש גם בירה לימון:
https://youtu.be/JKh_vVoE2Q0

במשך שנים רבות, בטרם הומצאו חומרי הרדמה טובים, הוא שימש להרדים פצועים וחולים, לצורך ניתוחים וטיפולים כואבים. אותה תכונה יצרה לו את השם של משקה המשחרר מעכבות ומחסומים, משפר את מצב הרוח ומקל על אנשים להתמודד עם בעיות.
מצד שני, כולם יודעים שהוא ממכר, הורס את הכבד ולא פעם הופך אנשים יצרניים ומתפקדים לשיכורים וחסרי שליטה עצמית. קבלו את האלכוהול (Alcohol), או בעצם, אל תקבלו אותו!
אלכוהול הוא מרכיב במשקאות חריפים, ששמו הפך עם הזמן למילה שאנשים משתמשים בה, בקיצור ובשפת היום-יום, כשם למשקאות האלכוהוליים עצמם - 'אלכוהול'.
זהו אחד מהחומרים הנקראים כהלים, או ביחיד כוהל, ששמו אתאנול. האתאנול הוא המרכיב במשקאות אלכוהוליים, שגורם לתחושה של שכרות. יש אלכוהול ביינות, קוקטיילים, בירות ובמשקאות חריפים כמו וודקה, ברנדי, עראק ועוד.
מקור השם 'אלכוהול' הוא משיבוש השם הערבי "אל כוהל". פרט אירוני ומעניין הוא שדווקא על הערבים, מי שנתנו לאלכוהול את שמו, אוסרת דתם המוסלמית לשתות אלכוהול...
נראה שיש לכך סיבה טובה. לאלכוהול יש השפעה משכרת. הוא גורם לשותים אותו הרגשת שמחה ושחרור לרגע ולכן בתרבויות רבות נוהגים לשתות משקאות חריפים, כחלק משמחות ומסיבות, כשחוגגים ומבלים. אך תרבות השתייה שהתפתחה אצל בני נוער וצעירים סביב האלכוהול, היא מסוכנת ואף יכולה להיות ממכרת.
רבים לא מודעים עד כמה השיכרות יכולה להיות הרסנית. כי מי ששותים אלכוהול רב, גורמים נזק בלתי הפיך לגופם, במיוחד לכבד. ידוע שאנשים במצבי דיכאון מחפשים לא פעם את תחושת היציאה לרגע מהדיכאון, שמציעה השיכרות הזו. אבל כשפגה השפעת האתאנול והדיכאון חוזר, הם שותים עוד אלכוהול ואז, שוב ושוב, הדבר מוביל במהירות להתמכרות לשתיה של אלכוהול.
ההתמכרות לאלכוהול, שמכנים אותו "הטיפה המרה", היא סכנה בריאותית של ממש. ילדים ובני נוער שצורכים אלכוהול עלולים להסתבך ולאבד שליטה על עצמם, לסכן את עצמם, להגיע למצבים של אלימות, פגיעה עצמית, אובדן שליטה ועוד. מחקרים הוכיחו שוב ושוב שתחת השפעת האלכוהול אנשים עושים דברים שהם לא היו עושים במצב של פיכחון.
אם אתם שותים משקאות אלכוהוליים אז שתו במידה והזמינו ושתו גם מים, ביחד עם הדרינק שהזמנתם. וזכרו גם שריבוי אלכוהול, כמעט תמיד מבטיח שלמחרת בבוקר תפגשו את התופעה שאנו מציגים בתגית "הנג אובר".
בבקשה הימנעו משתיית הרבה אלכוהול! - זה לא הופך אתכם לגברים... רעיון טוב הוא לאנשים שרוצים לשמור על בריאות ושליטה בחייהם, למנוע התמכרות למשקאות אלכוהוליים ולהימנע מבעיות רבות שהשיכרות, גם אם איננו יודעים או לא מאמינים שהשתכרנו, יכולה לגרום.
הנה השפעות שהאלכוהול גורם שטויות ששתיינים אומרים (עברית):
https://youtu.be/d4MsfT33Wro
אלה התהליכים שקורים לנו בגוף כשאנו שותים אלכוהול (מתורגם):
https://youtu.be/f7VqC_u_dwY
כך האלכוהול התגלה או הומצא (מתורגם):
https://youtu.be/y5XEwTDlriE
ההבדלים בין משקאות אלכוהוליים שונים:
https://youtu.be/-54p6rs-xoQ
ועוד על האלכוהול והשפעותיו:
http://youtu.be/vkpz7xFTWJo

איש לא יודע בוודאות כיצד התגלה היין. העדויות הראשונות על ייצור יין, נמצאו על ידי ארכיאולוגים בדרום הקווקז וארמניה והעלו שעוד בתקופה הניאוליטית באלף השישי לפני הספירה ייצרו שם יין. הירוגליפים מאוחרים יותר משנת 2500 לפני הספירה, שנמצאו באזור מסופוטמיה ובעמק הנילוס, הציגו גם הם ייצור של יין.
כד היין העתיק ביותר שהתגלה בעולם נמצא בגיאורגיה שגם היא בסביבה.
ההיסטוריה הפרסית מספרת על ג'משיד, שליט שציווה לאחסן ענבים לימי החורף. כשהודיעו לו עבדיו לאחר זמן שהענבים התקלקלו, הוא הורה לסגור אותם בחבית כדי להרעיל פושעים בהוצאות להורג. נערה בארמונו שסבלה מדיכאון, נטלה מהענבים הללו במחשבה שתמות, אבל היא חשה נפלא ושבה לאיתנה. כשראה השליט את התוצאות הנהדרות של הענבים התוססים הוא הורה להכין עוד מהיין הזה ולחלק לחייליו, כדי לחזקם ולהקשיח אותם לקראת הקרב.
הזואולוג הידוע דזמונד מוריס טוען שהאדם הקדמון ראה את פילי בר משתכרים לעתים לאחר שאכלו מפירות מותססים. כשחקרו הקדמונים מדוע הם מתנודדים על רגליהם הענקיות ומאבדים מיציבות, הם החליטו לטעום וגילו את היין ואת האלכוהול, שמאז גורם לאובדן היציבות גם לאדם.
כך התגלה או הומצא האלכוהול (מתורגם):
https://youtu.be/y5XEwTDlriE
לידתו של היין וההכנה שלו בצורה העתיקה ביותר:
http://youtu.be/TJnHLdGxhlc?t=1m00s
אולי כך התגלה האלכוהול:
http://youtu.be/1XMrW7lPH4U
וסרט ארוך על היין בעולם העתיק:
http://youtu.be/4UJmB3EqhU0?long=yes

"כשהשמפניה צוחקת, כל העולם צוחק" נאמר לא פעם על המשקה המבעבע והחגיגי הזה. השמפניה (Champagne) היא ללא ספק מלכת היינות המבעבעים וכשחוגגים - זה בדרך כלל יהיה עם בקבוק שמפניה..
כיום יש קונצנזוס (הסכמה) כמעט מוחלט שהשמפניה היא היין המבעבע הטוב ביותר בעולם. שמפניה אמיתית נקרא רק היין המבעבע שמיוצר באזור שמפיין בצפון צרפת. כל היינות המבעבעים האחרים, המיוצרים מחוץ לאזור ואפילו אלה שנוצרו במחוזות שכנים של צרפת, לא יכולים לשאת את המותג שמפניה.
#היסטוריה
ההיסטוריה של היין המבעבע שנקרא שמפניה מתחילה במאה ה-17. במאות האחרונות, צבר המשקה הנהדר הזה מוניטין יוצא דופן ברחבי העולם.
לאבי השמפניה נחשב דום פייר פריניון, נזיר צעיר שהתמנה ב-1670 למנהל יקב במנזר ולאחר ניסיונות מתמידים הצליח ליצור יין מבעבע שיהפוך לשמפניה. הוא נעזר בטכנולוגיות חדשניות שנולדו בזמנו, כמו ניפוח בקבוקי זכוכית ושימוש בפקקי שעם.
מאז הפכה השמפניה למשקה חגיגי שמלכים ורוזנים חגגו איתו. עד היום, כשבכל בר ומסעדה אפשר להזמין שמפניה ולחגוג, היא המועדפת להרמת כוסית שכזו.
#המקור
שמפניה מיוצרת באזור שמפאן (Champagne), אזור היין הצפוני שבאזורי היין הצרפת ומהצפוניים בעולם היין בכלל.
מדובר באזור קשה לגידול ענבים טובים ליין, הן בגלל האקלים והן בשל אדמת הגיר שבאזור. בעלי היקבים הצליחו להפוך את המגבלה ליתרון ויצרו את היין הכי רווחי ומצליח בעולם.
בהתאם לכך, מחיר השמפניה הוא לעתים קרובות כפול ממחירם של יינות מבעבעים אחרים, כמו קאווה או פרוסקו. בקבוק שמפניה באיכות סבירה עולה בין 50 ל-300 דולר, כשמחירם של בקבוקי וינטג' שמורים, מבציר טוב, יכול להגיע גם לאלפי דולרים.
ועדיין חשוב לציין שאלכוהול לא מומלץ ואף אסור לילדים ולבני נוער!
הנה השמפניה:
https://youtu.be/VmE9imxq274
הכימיה של המשקה המבעבע:
https://youtu.be/rrVgGjuFDus
מדוע השמפניה כל כך יקרה?
https://youtu.be/lBBj-K_qfIw
תולדות השמפניה במחוז שמפיין:
https://youtu.be/H54Cf7AxYoc
איך בוחרים שמפניה?
https://youtu.be/-RSB6ve6B0c
עצות לאספנים ומשקיעים בבקבוקי שמפניה:
https://youtu.be/GjN8DM0AOMs
וסרט תיעודי על תולדות השמפניה:
https://youtu.be/06tecbbB_NY?long=yes

כבר שנים רבות שהרום (Rum) נחשב למשקה של הים, ההרפתקאות והמסעות למרחקים. נראה שכל חבית רום מכילה עם המשקה גם משהו מהרפתקאות שודדי הים והסיפורים על מלחי הספינות בהפלגות הארוכות של ימים עברו.
רום הוא המשקה האלכוהולי שהמלחים אהבו ללגום במרוצת ההפלגות וכך גם הפיראטים בשנות הזהב שלהם, כשהם עסקו בפשיטות ושוד ימי של אוניות סוחר עמוסות כל טוב וישבו על אוצרות של ממש.
מקור שמו של הרום הוא ככל הנראה מהמילה האנגלית "rumbullion" שמשמעותה רעש גדול או מהומה. המילה מתארת היטב את השפעתו החזקה של המשקה על מי ששתו אותו.
#היסטוריה
תולדות הרום קשורים קשר הדוק לקולוניאליזם האירופי באיים הקאריביים ולמסחר הימי המתרחב.
המשקה נולד באי ברבדוס (Barbados) במאה ה-17, כשבעלי מטעי קנה הסוכר הבריטיים גילו שניתן להפיק אלכוהול מהמולסה, תוצר הלוואי המתוק של ייצור הסוכר.
שובבות המשקה המתוק והמשכר הפכה אותו במהירות לאהוב על המלחים והפיראטים וגם על עובדי מטעי הסוכר ברחבי הקאריביים.
הפיראטים בחרו ברום מסיבות מעשיות מובהקות. ראשית, בניגוד למים שהתקלקלו במהירות בחום הטרופי, הרום נשמר חודשים ארוכים ללא קלקול. שנית, הרום חימם אותם במזג האוויר הלח של האוקיינוס ורומם את רוחם במסעות הארוכים בים.
בכך הלך הרום ותפס חלק משמעותי בתרבות חיי הים והספנות.
ולא רק פיראטים. הצי הבריטי חילק גם הוא יחס יומי של רום לכל ספן, במסורת שנמשכה עד שנת 1970. למלחים היה מונח מיוחד לזה - "טוט" (Tot), שפירושה הוא כוס הרום היומית והמנהג לחלקו הסתיים במה שנקרא "יום הטוט השחור" (Black Tot Day).
גם באיים הקאריביים התפתחה תרבות שלמה סביב הרום. בג'מייקה (Jamaica) יצרו זן מיוחד בטעם חזק ופלפלי, בפורטו ריקו (Puerto Rico) פיתחה שיטה מתוחכמת של הכלאת זנים שונים בעוד שבקובה (Cuba) התמחו הקובנים ברום קליל ומתוק יותר.
אנקדוטה מעניינת מספרת על הפיראט הנפיל הזקן אדוארד טיץ' (Edward Teach), הידוע בכינויו "הזקן השחור" (Blackbeard), שהיה שותה את הרום כשהוא מעורב עם אבק שרפה, כדי להפחיד את אויביו בקרבות. הוא גם הציב נרות בזקנו השחור כדי להיראות כמו שד היוצא מהגיהינום.
כיום, נחשב הרום למשקה אלגנטי המופיע בקוקטיילים מתוחכמים כמו הדייקירי (Daiquiri) והמוחיטו (Mojito). איי הקאריביים ממשיכים לייצר את מיטב סוגי הרום בעולם.
ההיסטוריה והמסורת מתמזגים ובכל אי התפתחה במרוצת השנים גישה מקומית וייחודית לטעם ולארומה של המשקה הזה שפעם ליווה את חיי הים הסוערים והיום הפך פופולרי גם בחוגי הבליינים.
#כיצד מייצרים רום?
רום הוא משקה אלכוהולי מזוקק המופק מתוצרי הלוואי של קנה סוכר, כמו מולסה (Molasses) או מיץ סוכר.
בבסיסו, תהליך ייצור הרום הוא פשוט: המולסה מותססת באמצעות שמרים ומזוקקת בכור זיקוק. אך שלושת שלבי הייצור של רום כוללים התססה, זיקוק ויישון.
התססה - בשלב הראשון מועברת המולסה לתסיסה בתנאים מבוקרים. זה השלב בו מפרקים שמרים את הסוכרים ובכך מייצרים אלכוהול.
זיקוק - עכשיו מזקקים את התערובת בכדי להפריד בין האלכוהול לחומרים אחרים.
יישון - בחלק מסוגי הרום הוא עובר יישון בחביות עץ אלון (Oak Barrels), שמהן הוא מקבל את טעמו המיוחד, את הצבע הזהוב, הבהיר או הכהה שלו ואת הארומה הייחודית של כל זן.
בתהליך היישון של חביות העץ מופקים טעמים שונים ומיוחדים, הנעים בין טעם קרמלי למתיקות ולעתים בטעמי עשן-וניל שלא פעם מתווספים לו.
בסוף התהליך מתקבלים זנים שונים של רום, מהרום הלבן הצלול אל הרום הזהוב הקליל או הרום הכהה והעמוק שמתיישן שנים רבות. יש גם זנים יותר מיוחדים, כמו הרום המתובל ורום הפרימיום.
הנה הרום וכך הוא נולד:
https://youtu.be/DZeJwNYIKbs
כך מייצרים את הרום באיים הקאריביים:
https://youtu.be/4i4_bouIZqw
ולמה הפיראטים אהבו רום?
https://youtu.be/rm97fPwfNPY
משקאות חריפים

מה משותף ליין, לחם, בירה, יוגורט, גבינות וסוגי נקניקים שונים? - ובכן מדובר בתסיסה (Fermentation), תהליך שהתגלה בשנת 1875 על ידי המדען הצרפתי קינדארד דה לה-טור. הוא גילה את התסיסה, שנוצרת כששמרים חד-תאיים ממשפחת הפטריות, יוצרים תהליך כימי שמייצר אלכוהול מסוכר ועמילן.
הבירה היא משקה עתיק מאד. כבר לפני 7000 שנה ידעו לייצר בירה ועד היום זהו אחד המשקאות האהובים בעולם. לא רבים יודעים שהסוד של הבירה היא התסיסה שלה.
כמו בלחם, גם בייצור בירה מתבצעת תסיסה בשמרים. בירה מכינים ממים, שמרים, כשות ולתת, שהיא שעורה שעברה הנבטה וייבוש באמצעות קלייה.
ההכנה מתחילה בבישול הבירה, שיוצר תירוש, ממנו מפרידים את הקליפות. אחר כך מרתיחים את התירוש ואז מקררים ומוסיפים לו שמרים. השמרים גורמים לתסיסה. לאחר פרק זמן של שבועיים-שלושה מקררים את הבירה מאוד ומסננים אותה, כדי לקבל את הבירה המוכנה ואהובה כל כך.
הנה החיידקים שעושים לנו אוכל (מתורגם):
https://youtu.be/eksagPy5tmQ
סרטון על התסיסה:
https://youtu.be/MPToC2_tjxo
הסבר על התסיסה מבחינה כימית:
https://youtu.be/6-D1oes63_U
התסיסה ביוגורט:
https://youtu.be/V4MuECi05hc
וכך מכינים בירה בעזרת התסיסה (עברית):
http://youtu.be/iGZs94d02Ts

הקוקטייל (Cocktail) הוא כנראה מההמצאות המבריקות של עולם המשקאות. ההיסטוריה שלו מרתקת לא פחות מהמשקאות עצמם, עם מקורות עמומים ואגדות רבות.
מקור המילה "קוקטייל" (Cocktail) נותר נושא לוויכוח בין היסטוריונים של משקאות, ללא קונצנזוס מוחלט. אחת התיאוריות הפופולריות קשורה לסוסי מרוץ. בתחילת המאה ה-18, סוחרים היו נוהגים לקצץ את זנבות הסוסים שלא היו טהורי גזע, מה שהעניק להם מראה של זנב תרנגול - או באנגלית "קוק-טייל". משקאות מעורבבים, שלא היו "טהורים" אף הם, קיבלו כינוי דומה.
תיאוריה אחרת מספרת על בעלת פונדק מקסיקנית שערבבה משקאות באמצעות שורש בצורת זנב תרנגול.
המסמך הכתוב הראשון שמזכיר כמשקה את המילה "קוקטייל" הופיע בשנת 1806 בעיתון אמריקאי בשם "האיזון והמאגר הקולומביאני" (The Balance and Columbian Repository). עורך העיתון הגדיר קוקטייל בפשטות כ"משקה ממריץ המורכב מכל סוגי הספירט, סוכר, מים וביטרס". הגדרה בסיסית זו התפתחה עם הזמן למה שאנו מכירים היום כקוקטייל קלאסי.
הגאונות האמיתית של הקוקטייל טמונה בפשטות שלו, המדייקת את עקרון הערבוב או המיקסולוגיה של עולם המשקאות: לקחת מרכיבים בסיסיים ולהפוך אותם למשהו גדול מסכום חלקיו.
הקוקטייל המודרני, כפי שהתפתח במהלך המאה ה-19, מאזן ארבעה מרכיבים בסיסיים: חריף (אלכוהול), מתוק (סוכר או ליקר), חמוץ (מיץ הדרים) ומר (ביטרס). איזון זה יוצר הרמוניה של טעמים שמסתירה את הטעם החזק של האלכוהול ויוצרת חוויית שתייה מורכבת ומעודנת.
תקופת הזהב הראשונה של הקוקטיילים התרחשה במחצית השנייה של המאה ה-19, כאשר ברמנים הפכו לאמנים של ממש.
בשנת 1862 מפרסם ג'רי תומאס (Jerry Thomas), מי שנחשב ל"אבי המיקסולוגיה המודרנית", את "מדריך הברמן" (The Bartender's Guide), ספר הקוקטיילים הראשון, בו הוא מציג מתכונים מורכבים ויצירתיים.
תומאס היה ידוע בהופעותיו התיאטרליות, כולל הכנת קוקטייל מפורסם בשם "בלו בלייז" (Blue Blaze) שכלל הדלקת משקה באש והעברתו בין כוסות תוך כדי להבה – מופע שמשך קהל רב בכל מקום שבו הופיע.
אירוניה היסטורית מעניינת היא שדווקא תקופת היובש בארצות הברית (1920-1933), פרק שמכירת אלכוהול הייתה אסורה בו, הובילה לפריחה אדירה של תרבות הקוקטיילים. המשקאות הלא חוקיים מיוצרים אז בחשאי ולעתים קרובות הם בעלי טעם גרוע. לכן הערבוב שלהם עם מרכיבים אחרים אפשר להסוות את טעמם.
באותה תקופה הופכים בתי מרזח לא חוקיים המכונים "ספיקיזי" (Speakeasy), למוקדים חברתיים שבהם מתפתחת תרבות שלמה סביב משקאות מתוחכמים שכאלה.
אחרי תקופת היובש, הקוקטיילים ממשיכים להתפתח, אך עד שנות ה-80 וה-90 הם חווים ירידה בפופולריות. באותה תקופה מתחילה מהפכת קוקטיילים שנייה. ברמנים מודרניים, שהחלו לכנות את עצמם "מיקסולוגיסטים" (Mixologists), החזירו לחיים מתכונים קלאסיים שנשכחו והחלו להשתמש בטכניקות מתקדמות מעולם הבישול, כמו "מיקסולוגיה מולקולרית" (Molecular Mixology), לצד שילוב מרכיבים אקזוטיים ובלתי שגרתיים.
הגאונות של הקוקטייל נעוצה בגמישות ובאינסוף האפשרויות. מהמרטיני (Martini) האלגנטי ועד המרגריטה (Margarita) הטרופית, מהמוחיטו (Mojito) הרענן ועד לאולד פאשנד (Old Fashioned) המסורתי - אלפי וריאציות נוצרו במשך השנים, כשלכל אחת יש סיפור וייחוד משלה.
כיום, תרבות הקוקטיילים משגשגת יותר מתמיד, עם ברים מתמחים, תחרויות בינלאומיות ואפילו מוזיאונים המוקדשים לאמנות זו. אולי זו הגאונות האמיתית של הקוקטייל - היכולת להתחדש ולהתאים את עצמו לכל זמן ומקום, תוך שמירה על העקרונות הבסיסיים שהפכו אותו למשקה כה אהוב ומגוון.
הנה קיצור תולדות הקוקטייל:
https://youtu.be/TefWOlZZoGo
מסע בהיסטוריה של הקוקטייל:
https://youtu.be/0eOJwvFdJrw
שיטות פשוטות ומעולות להכין מרגריטה מוצלחת:
https://youtu.be/FE-VFXRZgLI
הכנה של כמה קוקטיילים נפלאים:
https://youtu.be/yX8PuOwaOOQ
קוקטייל הג'ין אנד טוניק שריכך את הטעם של תרופת הכינין המרה:
https://youtu.be/MB-bnehyT10
הנה המקורות של כמה קוקטיילים מפורסמים:
https://youtu.be/jklTEsES7L4?long=yes
10 קוקטיילים שמתחילים יכולים להכין:
https://youtu.be/IRkM8jsG-hY?long=yes
ו-50 קוקטיילים שכל ברמן חייב לדעת להכין:
https://youtu.be/AWnIqpsfyPU?long=yes
והיסטוריית הקוקטיילים המלאה מאז החלו להכין אותם:
https://youtu.be/lcu7WVMsSF8?long=yes

ליקר (Liqueur) הוא משקה אלכוהולי מתוק שתובל בחומרים כמו פירות, שוקולד, דבש, תבלינים, אגוזים ושמנת.
הליקרים הם משקאות ריחניים וארומטיים המשמשים כמשקאות בפני עצמם, או כמרכיבים בקוקטיילים ובבישול ולעתים כמוסיפי טעם לשוקולדים, מקרונים וקינוחים שונים.
הפופולריות של הליקרים נובעת מהגיוון העצום של הטעמים האפשריים - מטעמים פירותיים ומתוקים ועד צמחיים ומרירים, כשכל טעם מספר סיפור תרבותי משלו.
#תולדות הליקר
לאחר מאות שנות היסטוריה של טעם ומסורת, ההערכה היא שהליקרים הראשונים הוכנו לקראת סוף ימי הביניים באיטליה ואם לדייק - החל מהמאה ה-13.
מי שיצרו אותם היו אז בעיקר נזירים. הם עשו שימוש באלכוהול בכדי לשמר צמחי מרפא שנדרשו לטיפולים בחולים ולא תמיד היו זמינים, אם בשל העונה ואם באזורים שבהם הם לא צמחו. אותם ליקרים, אליקסירים עתיקים ששימשו בשיקויים ותרופות, יוצרו במנזרים ימי ביניימים והיו אז מרירים בטעמם. אליהם יוסיפו בהמשך סוכר וחומרי טעם שיהפכו אותם לטעימים ובצירוף האלכוהול לאטרקטיביים מאוד לאוהבי המשקאות החריפים.
#ייצור הליקר
בניגוד לוויסקי או וודקה שמיוצרים באמצעות תסיסה וזיקוק, הליקר מיוצר בתהליך מיוחד של הוספת סוכר וחומרי טעם לאלכוהול מזוקק. הליקר תמיד ידרוש את השלב הנוסף של החדרת הארומות והמתיקות לבסיס האלכוהולי.
המאפיין הייחודי של הליקר הוא תכולת הסוכר הגבוהה שלו, המתחילה מ-100 גרם לליטר לפי חוק האיחוד האירופי, ותכולת אלכוהול מינימלית של 15%.
תהליך הייצור של הליקר מתחיל בבסיס של אלכוהול נייטרלי, לרוב ברמת 95 אחוז אלכוהול טהור. לבסיס זה מוסיפים מרכיבי טעם שונים כמו פירות (דוגמת רימונים, דובדנים ועוד), עשבי תיבול, פירות יבשים, שורשים, קליפות הדרים או תבלינים שונים.
השיטות להוצאת הטעמים כוללות הזללה שבה נשארים המרכיבים טבולים באלכוהול למשך שבועות, או בזיקוק נוסף עם חומרי הטעם.
רמת המתיקות שלו לא רק משפיעה על הטעם של הליקר, אלא גם על המרקם בו נוצרת תחושה צמיגה ועשירה בפה. כמו כן, הסוכר משמש כחומר משמר טבעי ומאפשר לליקרים להחזיק מעמד שנים רבות.
#סוגים
בעולם קיימים מאות סוגי ליקרים שונים. קואנטרו (Cointreau) וגראן מרנייה (Grand Marnier), למשל, מבוססים על תפוזים מזוקקים. אמרטו (Amaretto) מתבסס על שקדים מרים (ובעצם על גלעיני משמש), בייליס (Baileys) משלב קרם ויסקי אירי. ליקר קמבוזה (Kahlua) מציע טעמי קפה מקסיקניים ואמאררה או אמרולה (Amarula) מתבסס על קרם ופרי האמרולה מדרום אפריקה.
לימונצ'לו (Limoncello) מכינים בדרום איטליה מקליפות לימון. פרנג'ליקו (Frangelico) מעורב עם לוז איטלקי. סמבוקה (Sambuca) משמשת כליקר איטלקי חד בטעם אניס ושרטרז (Chartreuse) מכיל תערובת של 130 עשבי תיבול שונים.
ליקרים המתחילים בשם "קרם דה" (Crème de) כמו קרם דה מנת (Crème de Menthe) או קרם דה קסיס (Crème de Cassis), מחויבים לפי התקנות האירופיות לכלול מינימום של 250 גרם סוכר לליטר.
#דוגמאות
סיפורו של ליקר השרטרז, למשל, הוא אחד המעניינים בתחום הליקרים. המתכון לייצורו הגיע ב-1605 למנזר הגרנד-שרטרז שבצרפת, כאליקסיר רפואי. אך הכתב לא היה מובן ולקח מעל 100 שנים עד שהצליחו לפענחו.
רק ב-1737 הצליח נזיר בשם ז'רום מאובק (Jerome Maubec) לפענח את הכתב ולהפוך אותו למתכון מעשי. עד היום, רק 3 נזירים יודעים את המתכון המלא, כשהמרכיב היחיד הידוע עשוי מכ-130 צמחים שונים. אירוניה מעניינת היא שהנזירים מכינים את הליקר בדממה כמעט מוחלטת, אך הליקר שלהם הפך לכוכב הברים בעולם המשקאות המעורבים ולרבים מזכיר טעמו ה"מיושן" את שיקויי המרפא של ימי הביניים.
דוגמה נוספת לעולם המסקרן של הליקרים היא הגליאנו (Galliano), חביב המהגרים האיטלקים בארה"ב, ליקר עשבי תיבול איטלקי, הידוע במתיקותו ובבקבוקו הגבוה והאייקוני. הליקר הצהוב הזה נקרא על שם הגנרל האיטלקי ג'וזפה גליאנו ומכיל 80 עשבי תיבול. הגליאנו הפך למפורסם בזכות הקוקטייל הארווי וולבנגר (Harvey Wallbanger), שכלל אותו. הקוקטייל עצמו נקרא כך על שם גולש קליפורני שהיכה בקירות הבר לאחר שתייה מרובה שלו.
אנקדוטה מקסימה נוספת קשורה לסמבוקה (Sambuca), הליקר האיטלקי בטעם אניס. המסורת האיטלקית מחייבת להגיש אותו עם 3 פולי קפה שצפים על המשקה, המסמלים בריאות, אושר ושגשוג. התגלה בתחילת המאה ה-20 שבעל בר איטלקי חכם הוא שיצר את המסורת הזו, כדי לבדוק אם הלקוחות שלו שיכורים מדי - מי שלא הצליח לדלג על כל 3 הפולים בזמן השתייה, לא קיבל עוד משקה.
סיפור מרתק נוסף קשור לליקר הבוטני פנט ברנקה (Fernet-Branca). הליקר המר הזה, המכיל 27 עשבי תיבול, נוצר בשנת 1845 על ידי ברנרדינו ברנקה במילאנו. במהלך איסור האלכוהול בארצות הברית (1920-1933), פנט ברנקה נמכר כ"תרופה" בבתי מרקחת, מה שהפך אותו לליקר האיטלקי היחיד שהיה זמין אז באופן חוקי באמריקה.
הנה הליקר כתרופה של פעם ששודרגה בסוכר וטעמים:
https://youtu.be/H1ps5T_Aq2w
שיטה להכנת הליקר הביתי הקל ביותר מקליפות תפוז:
https://youtu.be/q_vb3goY8VM
ליקר בננה לבד ב-5 דקות:
https://youtu.be/3VaploBgWis
כך מכינים לבד את ליקר הקפה הפופולרי:
https://youtu.be/eQPCb3L0H5I
ליקר אפרסקים בבית:
https://youtu.be/pDoaBV78W0k
על תולדות הליקרים:
https://youtu.be/x0k250Q7RXg
מה מקור שמות הליקרים והמשקאות האחרים?
https://youtu.be/3Hf6r5FczHM?long=yes

יקב (Winery) הוא מקום או מתקן בו מייצרים יין מענבים (ולעתים גם פירות אחרים).
לא פעם ממוקם היקב בסמוך לכרמים בהם מגדלים את הענבים ליין. במקרה שהוא מרכזי, מובאים אליו הענבים מאזורי הגידול ובו הם מעובדים ליין.
תהליך הפקת היין ביקב מתבצע בשלבים. הם כוללים הפרדה של הענבים מהשזרות והגבעולים ואז מעיכה באמצעות שבירת הקליפה, מה שהתבצע בעבר בדריכת הענבים באמצעות הרגליים. מכאן ניגר התירוש למכלים.
התירוש שנסחט עובר למכלי תסיסה וכדי לקבל תסיסה מבוקרת מוסיפים לו שמרים טבעיים. השמרים יהפכו את הסוכר שבתירוש לאלכוהול ולגז דו-תחמוצת הפחמן.
בסיום התסיסה של יין אדום ייסחטו הענבים והנוזל יופרד מהמוצקים. אגב, ההפרדה הזו ביין לבן, מתבצעת לפני התסיסה.
לשלב היישון יועבר היין למנוחה במכלי נירוסטה, לפחות כשמדובר ביינות רגילים. יינות איכות יועברו לחביות עץ אלון והיין שבהם יקבל עם הזמן ניחוחות נוספים. עתה מתבצעת פעולת סינון טבעי שנקראת "שפייה".
מה שקורה בשפייה הוא שמצטברים משקעים במהלך היישון, בתחתית המכל או החבית. לכן יועבר נוזל היין בשלב זה אל מכל אחר, בלי המשקעים, כשכמות המשקעים הללו יורדת משפייה לשפייה.
בשלב האחרון בכרם מבקבקים את היין. זהו שלב ה"בִּקבוק", השלב האחרון בתהליך. בשלב זה מועבר היין מהחביות למילוי בבקבוקים. כל כך בקבוק יתקינו פקק, שישמור על טריות היין וידביקו אנשי הכרם תווית.
מהכרם אל היקב - כך מייצרים את היין (עברית):
https://youtu.be/0Gq_HhI-x2U
יקב שמגדל את ענביו בכרמים, בוצר אותם ויוצר יינות איכות (עברית):
https://youtu.be/PaKoI4Nj3S4?t=38s
היקב המשפחתי שטוען לכתר הוותיק בישראל (עברית):
https://youtu.be/C2NwF7nQ4tU
עוד יקב איכות בישראל (עברית):
https://youtu.be/KAfeH4PGwgk
ובחיוך יש גם שעשוע ביקב (עברית):
https://youtu.be/VmdmplfFG98

בירה היא אחד המשקאות הפופולריים ביותר בעולם. בין המגוון של הבירות יש מאות ואלפי סוגים של בירות, בהמון טעמים וגוונים, חומרים וסגנונות. אבל קשה להבין את ההסבר למנהג שפה ושם מתגלה, של להוסיף פלח לימון לבירה.
הוספת פלח לימון לבירה היא מסורת מעניינת שהתפתחה לאורך השנים ונולד עם בירת קורונה, בירת הלאגר המפורסמת של מקסיקו. הוא מתחיל בטרנד מקסיקני, אי שם בשנות ה-80. משם הוא מתפשט במהירות ברחבי העולם.
האם יש לו בסיס, חוץ מהטרנד, חווית ההגשה של הבירה והיופי של בקבוק שבראשו מתנוסס פלח לימון?
הטענה היא שהלימון תורם משמעותית לחוויית השתייה. הוא מוסיף רעננות טבעית ומאזן את המרירות של הבירה, במיוחד בבירות קלות ובהירות.
החמיצות העדינה של הלימון משתלבת באופן מושלם עם טעמי הבירה. לחוויה מוסיף ומעשיר גם הניחוח המרענן של השמנים האתריים שבקליפת הלימון עצמה.
בנוסף, מושמעת לא פעם גם אגדה אורבנית הטוענת שבעבר השתמשו כך בלימון כדי לנקות את פיית הבקבוק ולהרחיק חרקים. לא נמצא לכך שום ביסוס היסטורי של ממש ועדיין, שום אגדה אורבנית לא נזקקה מעולם לעובדות.
יש לציין שלא כל סוגי הבירה מתאימים לתוספת כזו של לימון בראש בקבוק בירה. זה ללא ספק מתאים לבירות בהירות וקלות כמו לאגר, אך פחות עובד עם בירות כבדות או כהות, בהן החמיצות של הלימון עלולה לפגוע בטעמים העשירים של הבירה.
כך זה התחיל:
https://youtu.be/BXyim9uVWbE
כך תגישו בירה עם פלח לימון:
https://youtu.be/biLFF1Ifu-A
ומה אם תוחבים פנימה את פלח הלימון והופכים?
https://youtu.be/BO_hs0jVn7o
החיבור בין בירה ללימון עובד גם בשנדי:
https://youtu.be/JzEbMvsvyZw
ויש גם בירה לימון:
https://youtu.be/JKh_vVoE2Q0
מהו פאב ואיך נולד הפאב?
הפאב (Pub) הוא אולי המוסד התרבותי הכי בריטי ועתיק שיש. קשה לדמיין כפר בריטי או שכונה שאין בהם לפחות פאב אחד ובדרך כלל כמה.
כי הפאב הוא הרבה יותר מסתם מקום לשתות בו בירה. מדובר במוסד שצמח בבריטניה והפך לחלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי של העולם המערבי כולו.
את הפאב תרמו לאנגלים דווקא הרומאים, שבימי האימפריה הרומית שלטו באי הבריטי. הפאב נולד בתקופה הרומית, כשלאורך הדרכים הראשיות באנגליה הוקמו תחנות דרכים שנקראו "טברנות" (Tabernae). בטברנה עצרו הנוסעים העייפים ויכולים היו למצוא מקום מנוחה, אוכל וכמובן גם משקה מרענן.
בימי הביניים המוקדמים, מי שהיו הדמויות המרכזיות בתרבות השתייה האנגלית היו נשים שכונו "אייל וייף" (Ale Wife). הן נהגו לבשל בבתיהן בירה ולהגיש אותה לעוברים ושבים, ובכך היוו את הבסיס למה שיהפוך מאוחר יותר לפאב המודרני.
בהמשך, המנזרים לקחו על עצמם את תפקיד ייצור הבירה והיין, והקימו אכסניות שהציעו משקאות ולינה לצליינים. המילה "פאב" עצמה הופיעה לראשונה במאה ה-16, כקיצור של "פאבליק האוס" (Public House), שמשמעו "בית העם", או "בית הציבור", למקום המשרת את הקהילה כולה.
נקודת ציון משמעותית בהתפתחות הפאב הגיעה בשנת 1552, כשבאנגליה נחקק חוק שהסדיר לראשונה את פעילות הפאבים והעניק להם מעמד רשמי. בחוק נקבעו תקנות לגבי איכות המשקאות, שעות הפעילות והתנהלות המקום ובכך הפך הפאב למוסד מוכר ומפוקח.
במהלך השנים התפתח הפאב להיות הרבה יותר ממקום שתייה. הוא היה למרכז חברתי של הקהילה. בתקופה הוויקטוריאנית התפתח ה"סניג" (Snug), מאפיין אדריכלי ייחודי בפאבים, של חדר קטן ואינטימי המאפשר לאורחים פרטיות ושיחות שקטות. מכיוון שלא היה מקובל שנשים יישבו בחלל המרכזי של הפאב, זה היה מקום מושלם לבילוי בפאב, עבור נשים מהמעמד הבינוני.
למרות השינויים בהרגלי הבילוי והשתייה, הפאב נשאר גם כיום מוסד תרבותי חשוב, במיוחד בבריטניה ואירלנד. עם 60 אלף פאבים באי הבריטי, אנשים ממשיכים להימשך ולהגיע אל הפאב המקומי, עם האווירה הביתית והחמימה שבו, ריהוט העץ הכבד, התקרות הנמוכות והאח הבוערת.
הפאבים המודרניים משלבים את המסורת העתיקה עם חידושים עכשוויים, מציעים מגוון רחב של בירות מיוחדות, אוכל איכותי ואירועי תרבות מגוונים, תוך שמירה על האופי הייחודי שהתפתח לאורך מאות שנים של היסטוריה.
גם באירלנד הפאבים פופולריים מאוד והם פתוחים כל היום ולא רק בלילה. אנשים פוקדים אותם בכל יום ובשעות רבות במהלכו. רבים מהם שותים בירה ואוכלים בפאב באופן קבוע.
הנה ההיסטוריה של הפאבים:
https://youtu.be/KlYsqAKKL6U
הפאבים העתיקים בעולם:
https://youtu.be/oemfO56t9yw
הפאב האירי הכי ותיק בעולם:
https://youtu.be/gg6iGn3VZrY
רעיון מקסים של פאב חברתי (עברית):
https://youtu.be/372zqz2Q0aE
אנגלי שמנסה להסביר מה ההבדל בין בר לפאב, לפונדק ועוד...
https://youtu.be/TrU6aB4_hec?long=yes
והדרכה לאיך להזמין, לנהוג ולדבר בפאב אנגלי:
https://youtu.be/x47LCM_qkPk?long=yes
הפאב (Pub) הוא אולי המוסד התרבותי הכי בריטי ועתיק שיש. קשה לדמיין כפר בריטי או שכונה שאין בהם לפחות פאב אחד ובדרך כלל כמה.
כי הפאב הוא הרבה יותר מסתם מקום לשתות בו בירה. מדובר במוסד שצמח בבריטניה והפך לחלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי של העולם המערבי כולו.
את הפאב תרמו לאנגלים דווקא הרומאים, שבימי האימפריה הרומית שלטו באי הבריטי. הפאב נולד בתקופה הרומית, כשלאורך הדרכים הראשיות באנגליה הוקמו תחנות דרכים שנקראו "טברנות" (Tabernae). בטברנה עצרו הנוסעים העייפים ויכולים היו למצוא מקום מנוחה, אוכל וכמובן גם משקה מרענן.
בימי הביניים המוקדמים, מי שהיו הדמויות המרכזיות בתרבות השתייה האנגלית היו נשים שכונו "אייל וייף" (Ale Wife). הן נהגו לבשל בבתיהן בירה ולהגיש אותה לעוברים ושבים, ובכך היוו את הבסיס למה שיהפוך מאוחר יותר לפאב המודרני.
בהמשך, המנזרים לקחו על עצמם את תפקיד ייצור הבירה והיין, והקימו אכסניות שהציעו משקאות ולינה לצליינים. המילה "פאב" עצמה הופיעה לראשונה במאה ה-16, כקיצור של "פאבליק האוס" (Public House), שמשמעו "בית העם", או "בית הציבור", למקום המשרת את הקהילה כולה.
נקודת ציון משמעותית בהתפתחות הפאב הגיעה בשנת 1552, כשבאנגליה נחקק חוק שהסדיר לראשונה את פעילות הפאבים והעניק להם מעמד רשמי. בחוק נקבעו תקנות לגבי איכות המשקאות, שעות הפעילות והתנהלות המקום ובכך הפך הפאב למוסד מוכר ומפוקח.
במהלך השנים התפתח הפאב להיות הרבה יותר ממקום שתייה. הוא היה למרכז חברתי של הקהילה. בתקופה הוויקטוריאנית התפתח ה"סניג" (Snug), מאפיין אדריכלי ייחודי בפאבים, של חדר קטן ואינטימי המאפשר לאורחים פרטיות ושיחות שקטות. מכיוון שלא היה מקובל שנשים יישבו בחלל המרכזי של הפאב, זה היה מקום מושלם לבילוי בפאב, עבור נשים מהמעמד הבינוני.
למרות השינויים בהרגלי הבילוי והשתייה, הפאב נשאר גם כיום מוסד תרבותי חשוב, במיוחד בבריטניה ואירלנד. עם 60 אלף פאבים באי הבריטי, אנשים ממשיכים להימשך ולהגיע אל הפאב המקומי, עם האווירה הביתית והחמימה שבו, ריהוט העץ הכבד, התקרות הנמוכות והאח הבוערת.
הפאבים המודרניים משלבים את המסורת העתיקה עם חידושים עכשוויים, מציעים מגוון רחב של בירות מיוחדות, אוכל איכותי ואירועי תרבות מגוונים, תוך שמירה על האופי הייחודי שהתפתח לאורך מאות שנים של היסטוריה.
גם באירלנד הפאבים פופולריים מאוד והם פתוחים כל היום ולא רק בלילה. אנשים פוקדים אותם בכל יום ובשעות רבות במהלכו. רבים מהם שותים בירה ואוכלים בפאב באופן קבוע.
הנה ההיסטוריה של הפאבים:
https://youtu.be/KlYsqAKKL6U
הפאבים העתיקים בעולם:
https://youtu.be/oemfO56t9yw
הפאב האירי הכי ותיק בעולם:
https://youtu.be/gg6iGn3VZrY
רעיון מקסים של פאב חברתי (עברית):
https://youtu.be/372zqz2Q0aE
אנגלי שמנסה להסביר מה ההבדל בין בר לפאב, לפונדק ועוד...
https://youtu.be/TrU6aB4_hec?long=yes
והדרכה לאיך להזמין, לנהוג ולדבר בפאב אנגלי:
https://youtu.be/x47LCM_qkPk?long=yes
איך מייצרים יין והאם הוא בריא?
מאז ימי קדם גילו שמיץ או פרי עוברים תהליך כלשהו שגורם למשקה להיות משכר. העובדה שהיין גרם לשכרות ולשמחה התגלתה כמסייעת ורק בהמשך גילו שצריכת אלכוהול מוגזמת גורמת לבעיות ונזקים לבריאות. רק בשנים האחרונות התגלה ששתייה מתונה של יין מועילה במניעת מחלות לב.
בימינו היינן מכין את היין בדרכים חדשניות ומבוססות מכונות. בעבר אנשים ממש דרכו ברגליים על אשכולות הענבים, שהוכנסו את הגת, מעין בריכה בה עמדו יחפים וריסקו ברגליהם, כדי שהמיץ של הענבים ייצא החוצה.
ואכן, המיץ נאסף והועבר לאיחסון בתוך חביות עץ שביקב. מכאן החל השלב שנקרא "יישון" (מלשון "ישן"). זה השלב בו היין מאוחסן למשך זמן רב בחבית ובתנאים של חושך וקרירות. כך הולך ונוצר בחבית היין האיכותי שאנשים אוהבים ומוכנים לשלם עליו מחיר יקר יחסית.
מזנים שונים של ענבים מייצרים טעמי יין שונים. גם סוג החביות ומשך ואופי האיחסון שלו משפיעים מאד על הטעם. יינות אדומים פשוטים ומרבית היינות הלבנים למשל, מיושנים במכלי נירוסטה. יינות איכות מסוימים מעדיפים אנשי היקב ליישן דווקא בחביות עץ אלון.
אמנות עשיית היין הפכה מזמן לתעשייה עתירת ממון. שוב ושוב הצליחו להוכיח שיינות יקרים אינם דווקא הטעימים ביותר, אך זה לא מפריע לבקבוקי יין מסוימים להגיע למחירי עתק של אלפי דולרים ויותר!
כך מייצרים את היין בגאורגיה, מולדת היין:
https://youtu.be/ev7KMJl79UI
בייקב ישראלי קטן:
http://youtu.be/9XPeeiSbp1w
כך דורכים על ענבים לייצור של יין:
https://youtu.be/ms2bU7LZ06w
ייצור היין במפעל גדול:
https://youtu.be/7gquYRxLMFI
כבר אלפי שנים שמייצרים את היין בצורה דומה אך בכמויות אחרות:
https://youtu.be/3PInCVXBsS8
והסבר על כל סוגי היינות ב-10 דקות:
https://youtu.be/dY_zzPxBxFA?long=yes
מאז ימי קדם גילו שמיץ או פרי עוברים תהליך כלשהו שגורם למשקה להיות משכר. העובדה שהיין גרם לשכרות ולשמחה התגלתה כמסייעת ורק בהמשך גילו שצריכת אלכוהול מוגזמת גורמת לבעיות ונזקים לבריאות. רק בשנים האחרונות התגלה ששתייה מתונה של יין מועילה במניעת מחלות לב.
בימינו היינן מכין את היין בדרכים חדשניות ומבוססות מכונות. בעבר אנשים ממש דרכו ברגליים על אשכולות הענבים, שהוכנסו את הגת, מעין בריכה בה עמדו יחפים וריסקו ברגליהם, כדי שהמיץ של הענבים ייצא החוצה.
ואכן, המיץ נאסף והועבר לאיחסון בתוך חביות עץ שביקב. מכאן החל השלב שנקרא "יישון" (מלשון "ישן"). זה השלב בו היין מאוחסן למשך זמן רב בחבית ובתנאים של חושך וקרירות. כך הולך ונוצר בחבית היין האיכותי שאנשים אוהבים ומוכנים לשלם עליו מחיר יקר יחסית.
מזנים שונים של ענבים מייצרים טעמי יין שונים. גם סוג החביות ומשך ואופי האיחסון שלו משפיעים מאד על הטעם. יינות אדומים פשוטים ומרבית היינות הלבנים למשל, מיושנים במכלי נירוסטה. יינות איכות מסוימים מעדיפים אנשי היקב ליישן דווקא בחביות עץ אלון.
אמנות עשיית היין הפכה מזמן לתעשייה עתירת ממון. שוב ושוב הצליחו להוכיח שיינות יקרים אינם דווקא הטעימים ביותר, אך זה לא מפריע לבקבוקי יין מסוימים להגיע למחירי עתק של אלפי דולרים ויותר!
כך מייצרים את היין בגאורגיה, מולדת היין:
https://youtu.be/ev7KMJl79UI
בייקב ישראלי קטן:
http://youtu.be/9XPeeiSbp1w
כך דורכים על ענבים לייצור של יין:
https://youtu.be/ms2bU7LZ06w
ייצור היין במפעל גדול:
https://youtu.be/7gquYRxLMFI
כבר אלפי שנים שמייצרים את היין בצורה דומה אך בכמויות אחרות:
https://youtu.be/3PInCVXBsS8
והסבר על כל סוגי היינות ב-10 דקות:
https://youtu.be/dY_zzPxBxFA?long=yes
מה יש בטקילה המקסיקנית ובמסקל?
טקילה (Tequila) הוא משקה אלכוהולי שמיוצר באזור העיר "טקילה" שבמקסיקו. מייצרים אותו מהליבה של שיח אגבה (Agave), ששמו "אגבה כחולה" והוא נפוץ במדבר של מקסיקו. אגב, בניגוד למה שחושבים רבים, אגבה אינו סוג של קקטוס, אלא צמח מדברי ממשפחה אחרת.
הממשלה המקסיקנית היא היחידה שמורשית לאשר את השם "טקילה" למשקאות אלו. זו כנראה הסיבה לכך שמשקה אלכוהולי דומה מאד, בשם "מֶסְקָל" (Mezcal), קיבל שם אחר, על אף שהוא כמעט זהה לחלוטין לטקילה.
מה שכן, המסקל מכיל לא פעם סוגים ומינונים שונים של אגבה. ומה שעוד יותר מעניין הוא שהמסקל מכיל לא פעם תולעת!
קראתם נכון. בבקבוק המסקל יש גם תולעת מתה, שהמקסיקנים וחובבי הטקילה מתים עליה... למעשה, מדובר בזחל של עש, שתוקף את צמח האגבה. המקסיקנים קוראים לזחל הזה "גוּסנוֹ", שפירושו בספרדית תולעת. כשמכינים את המסקל, נוהגים לקלות את ליבת האגבה, מה שהופך את טעמו של המשקה למעושן. זה מה שגורם למקסיקנים לאכול את ה"תולעת" של המסקל, או הטקילה, בהנאה רבה...
ואגב, לא רק תולעים מוכנסים למסקל, שהוא הטקילה, אלא גם עקרבים, שגם אותם אוכלים השתיינים בהנאה רבה.
הנה הטקילה והמסקל:
https://youtu.be/YZ9yDyon37Q
כך מייצרים את הטקילה:
https://youtu.be/dmAZ0aH0P9o
ועוד סרטון על ייצור הטקילה:
https://youtu.be/uU8urYBd-3w
במקסיקו מוכרים מסקל, משקה דומה לטקילה עם תולעים או עקרבים, שאותם גם אוכלים:
https://youtu.be/xdGmT0gXQpk
קציר צמח האגבה שממנו מייצרים את הטקילה:
https://youtu.be/YfNxo2vkdUU
ולהיט עצום מפעם שנקרא על שם המשקה "טקילה":
https://youtu.be/pRQjsJ3YWLY
טקילה (Tequila) הוא משקה אלכוהולי שמיוצר באזור העיר "טקילה" שבמקסיקו. מייצרים אותו מהליבה של שיח אגבה (Agave), ששמו "אגבה כחולה" והוא נפוץ במדבר של מקסיקו. אגב, בניגוד למה שחושבים רבים, אגבה אינו סוג של קקטוס, אלא צמח מדברי ממשפחה אחרת.
הממשלה המקסיקנית היא היחידה שמורשית לאשר את השם "טקילה" למשקאות אלו. זו כנראה הסיבה לכך שמשקה אלכוהולי דומה מאד, בשם "מֶסְקָל" (Mezcal), קיבל שם אחר, על אף שהוא כמעט זהה לחלוטין לטקילה.
מה שכן, המסקל מכיל לא פעם סוגים ומינונים שונים של אגבה. ומה שעוד יותר מעניין הוא שהמסקל מכיל לא פעם תולעת!
קראתם נכון. בבקבוק המסקל יש גם תולעת מתה, שהמקסיקנים וחובבי הטקילה מתים עליה... למעשה, מדובר בזחל של עש, שתוקף את צמח האגבה. המקסיקנים קוראים לזחל הזה "גוּסנוֹ", שפירושו בספרדית תולעת. כשמכינים את המסקל, נוהגים לקלות את ליבת האגבה, מה שהופך את טעמו של המשקה למעושן. זה מה שגורם למקסיקנים לאכול את ה"תולעת" של המסקל, או הטקילה, בהנאה רבה...
ואגב, לא רק תולעים מוכנסים למסקל, שהוא הטקילה, אלא גם עקרבים, שגם אותם אוכלים השתיינים בהנאה רבה.
הנה הטקילה והמסקל:
https://youtu.be/YZ9yDyon37Q
כך מייצרים את הטקילה:
https://youtu.be/dmAZ0aH0P9o
ועוד סרטון על ייצור הטקילה:
https://youtu.be/uU8urYBd-3w
במקסיקו מוכרים מסקל, משקה דומה לטקילה עם תולעים או עקרבים, שאותם גם אוכלים:
https://youtu.be/xdGmT0gXQpk
קציר צמח האגבה שממנו מייצרים את הטקילה:
https://youtu.be/YfNxo2vkdUU
ולהיט עצום מפעם שנקרא על שם המשקה "טקילה":
https://youtu.be/pRQjsJ3YWLY
מהו כרם ומה מייצרים מהגפנים שמגדלים בו?
כֶּרֶם (vineyard) הוא מטע שחקלאים מגדלים בו עצי פרי, אמנם מכנים כרמים גם מטעי זיתים ושקדים, אבל בדרך כלל אנו מזהים את הכרם עם הגפנים.
פירות הגפן הם הענבים. את הענבים אנו אוכלים, אבל לא פחות מזה גם מייצרים מהם יין.
הגפן שגדלה בכרם היא שיח מטפס. לכן חשובים בכרם העמודים שעליהם מטפס הגפן ונקראים "קרדונים". בכרם המודרני תומכים חוטים וקושרים את הזמורות הצעירות שנושאות את אשכולות הענבים אל הקרדונים.
שורות שורות, בסדר מופתי, תלויים הגפנים על עמודי הקרדונים, בגובה של כמטר אחד. מהכרם אוספים את אשכולות הענבים ומעבירים אותם אל היקב. שם מוחצים אותם והופכים אותם למיץ ענבים, שבתהליך ארוך ומתוחכם יהפוך ליין.
הנה הכרמים של טנוטה סן לאונרדו, אחד מיצרני היין הטובים בעולם:
https://youtu.be/HAFTQQaN3qs
כך מטפלים בכרם לאורך השנה:
https://youtu.be/j_BX-aIbtYM
כרם במדבר:
https://youtu.be/nE9sbkqNjC4?t=4m58s
כך אוספת מכונת הבציר, הבוצרת, את הענבים בכרם:
https://youtu.be/A7-59Q0kGrA
"שיר הבוצרים" מתוך סרטו של נתן גרוס בסרטי גבע 1953:
https://youtu.be/M7SE9rqLNys
ודרך הכנת יין בעבר:
https://youtu.be/o6_4jN8hN4U
כֶּרֶם (vineyard) הוא מטע שחקלאים מגדלים בו עצי פרי, אמנם מכנים כרמים גם מטעי זיתים ושקדים, אבל בדרך כלל אנו מזהים את הכרם עם הגפנים.
פירות הגפן הם הענבים. את הענבים אנו אוכלים, אבל לא פחות מזה גם מייצרים מהם יין.
הגפן שגדלה בכרם היא שיח מטפס. לכן חשובים בכרם העמודים שעליהם מטפס הגפן ונקראים "קרדונים". בכרם המודרני תומכים חוטים וקושרים את הזמורות הצעירות שנושאות את אשכולות הענבים אל הקרדונים.
שורות שורות, בסדר מופתי, תלויים הגפנים על עמודי הקרדונים, בגובה של כמטר אחד. מהכרם אוספים את אשכולות הענבים ומעבירים אותם אל היקב. שם מוחצים אותם והופכים אותם למיץ ענבים, שבתהליך ארוך ומתוחכם יהפוך ליין.
הנה הכרמים של טנוטה סן לאונרדו, אחד מיצרני היין הטובים בעולם:
https://youtu.be/HAFTQQaN3qs
כך מטפלים בכרם לאורך השנה:
https://youtu.be/j_BX-aIbtYM
כרם במדבר:
https://youtu.be/nE9sbkqNjC4?t=4m58s
כך אוספת מכונת הבציר, הבוצרת, את הענבים בכרם:
https://youtu.be/A7-59Q0kGrA
"שיר הבוצרים" מתוך סרטו של נתן גרוס בסרטי גבע 1953:
https://youtu.be/M7SE9rqLNys
ודרך הכנת יין בעבר:
https://youtu.be/o6_4jN8hN4U
מהי בירה?
הבירה היא משקה עתיק מאד. האדם למד לבשל בירה ממש בתקופה בה החל המין האנושי לייצר לחם.
במזרח התיכון הקדום של לפני 8,000 שנה כבר ידעו בביטחון לייצר בירה ויש אף חוקרים הסבורים שכבר לפני 14,000 שנים, אפילו קודם למהפכה החקלאית ולתירבות החיטה, כבר יצר האדם הקדמון בירה.
מכל מקום, עד היום הבירה היא אחד המשקאות האהובים בעולם. הבירה ידועה כמשפרת האולטימטיבית למצב הרוח ודי קל להבחין בזה. בפאבים למשל, אנשים מתיידדים בקלות רבה, נפתחים הרבה יותר וגם בלי להיות שיכורים, עושים דברים שללא בירה בידם ובגופם לא היו מרשים לעצמם לעשות.
מבחינה גאוגרפית משתנים הטעם, הצבע והריח של בירות ברחבי העולם. הסיבה היא שהמרכיבים המשמשים לבישול הבירה שונים גם הם ממקום למקום ומתרבות לתרבות.
בעידן המודרני יש מקצוע שנקרא "אוצר בירה". ובדומה לאוצרי יין, מדובר במומחים לבירות, על על תחומי הידע הקשורים בהם.
#בירה ובריאות
ודאי יעניין רבים לדעת שכל עוד לא שותים ממנה יותר מדי, הבירה היא דווקא בריאה. הסיבות מגוונות, החל מזה שבירה מייצרים משעורה, שנזכיר שהיא דגן עשיר בוויטמינים מקבוצה B החשובים לבריאות.
הבירה גם מכילה מינרלים ונוגדי חמצון, שהם מאוד בריאים והיא מסייעת לתפקוד מיטבי של המערכת החיסונית שלנו ולשיפור הפעילות הקוגניטיבית, כלומר החשיבה והזיכרון.
שתייה מתונה של בירה גם מורידה את הסיכון למחלות לב ומחלות בכלי דם, מפחיתה דלקות, טובה למאבק בסוכרת, מקטינה סיכוי לסוגים של סרטן.
אז נסיים במנטרה של השותים: "בגן עדן אין בירה, אז כדאי שנשתה כאן!"
כראוי לפאב נתחיל בסצנת שמות הבירות הקצרצרה מהסרט "טד":
https://youtu.be/RqVP1XoYpWM
והאוטובירה:
https://youtu.be/ftKKfzF6fSQ
עניין כרס הבירה ומה האמת מסביבה:
https://youtu.be/oJtQth3bl5M
הפאב, כאן "או פלקו" בעיר פראג, הוא מקום מפגש חברתי:
https://youtu.be/4n7z7TZxqV0
יש בעולם עשרות אלפי מותגים של בירה אבל בגדול החלוקה בסוגים מתחילה משניים (עברית):
https://youtu.be/n8sRdPyvR2Q
הבירה העתיקה בהיסטוריה (עברית):
https://youtu.be/rDrDLWS-k8c
ואוהבי בירה מספרים (עברית):
https://youtu.be/JNGF-9ShZ6o
הבירה היא משקה עתיק מאד. האדם למד לבשל בירה ממש בתקופה בה החל המין האנושי לייצר לחם.
במזרח התיכון הקדום של לפני 8,000 שנה כבר ידעו בביטחון לייצר בירה ויש אף חוקרים הסבורים שכבר לפני 14,000 שנים, אפילו קודם למהפכה החקלאית ולתירבות החיטה, כבר יצר האדם הקדמון בירה.
מכל מקום, עד היום הבירה היא אחד המשקאות האהובים בעולם. הבירה ידועה כמשפרת האולטימטיבית למצב הרוח ודי קל להבחין בזה. בפאבים למשל, אנשים מתיידדים בקלות רבה, נפתחים הרבה יותר וגם בלי להיות שיכורים, עושים דברים שללא בירה בידם ובגופם לא היו מרשים לעצמם לעשות.
מבחינה גאוגרפית משתנים הטעם, הצבע והריח של בירות ברחבי העולם. הסיבה היא שהמרכיבים המשמשים לבישול הבירה שונים גם הם ממקום למקום ומתרבות לתרבות.
בעידן המודרני יש מקצוע שנקרא "אוצר בירה". ובדומה לאוצרי יין, מדובר במומחים לבירות, על על תחומי הידע הקשורים בהם.
#בירה ובריאות
ודאי יעניין רבים לדעת שכל עוד לא שותים ממנה יותר מדי, הבירה היא דווקא בריאה. הסיבות מגוונות, החל מזה שבירה מייצרים משעורה, שנזכיר שהיא דגן עשיר בוויטמינים מקבוצה B החשובים לבריאות.
הבירה גם מכילה מינרלים ונוגדי חמצון, שהם מאוד בריאים והיא מסייעת לתפקוד מיטבי של המערכת החיסונית שלנו ולשיפור הפעילות הקוגניטיבית, כלומר החשיבה והזיכרון.
שתייה מתונה של בירה גם מורידה את הסיכון למחלות לב ומחלות בכלי דם, מפחיתה דלקות, טובה למאבק בסוכרת, מקטינה סיכוי לסוגים של סרטן.
אז נסיים במנטרה של השותים: "בגן עדן אין בירה, אז כדאי שנשתה כאן!"
כראוי לפאב נתחיל בסצנת שמות הבירות הקצרצרה מהסרט "טד":
https://youtu.be/RqVP1XoYpWM
והאוטובירה:
https://youtu.be/ftKKfzF6fSQ
עניין כרס הבירה ומה האמת מסביבה:
https://youtu.be/oJtQth3bl5M
הפאב, כאן "או פלקו" בעיר פראג, הוא מקום מפגש חברתי:
https://youtu.be/4n7z7TZxqV0
יש בעולם עשרות אלפי מותגים של בירה אבל בגדול החלוקה בסוגים מתחילה משניים (עברית):
https://youtu.be/n8sRdPyvR2Q
הבירה העתיקה בהיסטוריה (עברית):
https://youtu.be/rDrDLWS-k8c
ואוהבי בירה מספרים (עברית):
https://youtu.be/JNGF-9ShZ6o
מהי חמרמורת או הנג אובר?
הנג אובר (Hangover), בעברית חֲמַרְמֹרֶת, היא תופעה, או למעשה קבוצת תסמינים שהם גם פיזיים וגם נפשיים, שאנשים חווים אחרי שיכרות (תגית "שיכרות") או סתם צריכה של יותר מדי אלכוהול.
בדרך כלל הנגאובר מתרחש בבוקר אחרי שתייה מרובה. לרוב הוא יימשך כמה שעות אבל לעתים גם יום שלם. כמובן שזה תלוי בכמות האלכוהול שנצרך, הסבילות לאלכוהול של השתוי והמהירות בה נצרך האלכוהול.
התסמינים? - מכאבי ראש ובחילות, סחרחורת, עצבנות, דרך הקאות, צמא, עייפות, קשיי ריכוז ורגישות לאור ולקול.
הגורם האמיתית לחמרמורת היא ההתייבשות הנגרמת עם סילוק האלכוהול מהגוף. הסיבה היא השתן הרב שמעודד האלכוהול ושמביא לאובדן הרבה מים מהגוף ובעקבות כך להתייבשות.
תרופה להנגאובר לא קיימת. לרוב ממליצים בעלי ניסיון או רופאים על שתיית מים, על מנוחה ומשככי כאבים, שלא פעם מסייעים ומקל על חלק מהתסמינים.
קבלו טיפ ייחודי ומומלץ ממקסיקו, למניעה של חמרמורת: לסחוט רבע לימון לטוס של קפה שחור וסוכר.
הנה הצד המדעי של ההנגאובר (מתורגם):
https://youtu.be/FZc-Y9gqjHI
סיפורו של ההנגאובר:
https://youtu.be/oTz-QX6-l1w
למה בעצם אנו משתכרים? (מתורגם)
https://youtu.be/gCrmFbgT37I
על ערבוב של משקאות והצד המדעי של החמרמורת (עברית):
https://youtu.be/O5RGsieeFeo
כמה שיטות טבעיות למניעת הנגאובר:
https://youtu.be/e9u4p3SCiUU
ושיר על הנגאובר של כוכב על קוריאני עם הראפר סנופ דוג:
https://youtu.be/HkMNOlYcpHg
הנג אובר (Hangover), בעברית חֲמַרְמֹרֶת, היא תופעה, או למעשה קבוצת תסמינים שהם גם פיזיים וגם נפשיים, שאנשים חווים אחרי שיכרות (תגית "שיכרות") או סתם צריכה של יותר מדי אלכוהול.
בדרך כלל הנגאובר מתרחש בבוקר אחרי שתייה מרובה. לרוב הוא יימשך כמה שעות אבל לעתים גם יום שלם. כמובן שזה תלוי בכמות האלכוהול שנצרך, הסבילות לאלכוהול של השתוי והמהירות בה נצרך האלכוהול.
התסמינים? - מכאבי ראש ובחילות, סחרחורת, עצבנות, דרך הקאות, צמא, עייפות, קשיי ריכוז ורגישות לאור ולקול.
הגורם האמיתית לחמרמורת היא ההתייבשות הנגרמת עם סילוק האלכוהול מהגוף. הסיבה היא השתן הרב שמעודד האלכוהול ושמביא לאובדן הרבה מים מהגוף ובעקבות כך להתייבשות.
תרופה להנגאובר לא קיימת. לרוב ממליצים בעלי ניסיון או רופאים על שתיית מים, על מנוחה ומשככי כאבים, שלא פעם מסייעים ומקל על חלק מהתסמינים.
קבלו טיפ ייחודי ומומלץ ממקסיקו, למניעה של חמרמורת: לסחוט רבע לימון לטוס של קפה שחור וסוכר.
הנה הצד המדעי של ההנגאובר (מתורגם):
https://youtu.be/FZc-Y9gqjHI
סיפורו של ההנגאובר:
https://youtu.be/oTz-QX6-l1w
למה בעצם אנו משתכרים? (מתורגם)
https://youtu.be/gCrmFbgT37I
על ערבוב של משקאות והצד המדעי של החמרמורת (עברית):
https://youtu.be/O5RGsieeFeo
כמה שיטות טבעיות למניעת הנגאובר:
https://youtu.be/e9u4p3SCiUU
ושיר על הנגאובר של כוכב על קוריאני עם הראפר סנופ דוג:
https://youtu.be/HkMNOlYcpHg
איך אוכלים ושותים עכבישים במזרח הרחוק?
מטרנטולות מטוגנות ועד עכבישים בטיגון עמוק, אכילת עכבישים במזרח הרחוק היא להיט לא קטן. בקמבודיה, למשל, קוקטייל עכבישים הוא להיט ענק. מדובר על כוס יין אורז מקומי, שבתוכה עכביש טרנטולה ענק, מעדן אהוב במיוחד שהדובדבן האמיתי בו הוא העכביש האכיל בכבודו ובעצמו.
אל תוך הקוקטייל הזה, הכולל משקה ופירות, מושלך לפני ההגשה טרנטולה ענקי וחי והמשקה מוגש לשותים. הקמבודים גורסים שאכילה של עכבישים כאלו היא טובה לפעילות הלב ולחשק.
אנשים ששתו את הקוקטייל הזה מעידים שהטרנטולה בסוף היא טעימה. מישהו שאכל את הרגליים שלו, העיד שהן היו מתוקות וקראנצ'יות...
תיירים מערביים מוצאים עניין בטיולי אוכל ובקמבודיה הם כבר מובלים בידי נהגי טוק-טוק מקומיים לאתרי הציד של הטרנטורלות. בסוף הסיורים הללו הם גם טועמים מהקוקטייל ומחווים את דעתם.
אז בין עכבישים מטוגנים לקוקטייל טרנטולות - יכול להיות שהם יודעים משהו שאנחנו לא?
כך אוכלים עכבישים:
https://youtu.be/7SAmjzWbg7c
בתאילנד ובקמבודיה אוכלים עכבישי טרנטולה בתאווה:
https://youtu.be/663y8_mYCTg
השף גורדון ראמזי שהחליט לטעום גם הוא:
https://youtu.be/9Z_UndhO2ME
וזוג שהחליט לטעום מהכל:
https://youtu.be/nvYXersXSdw
מטרנטולות מטוגנות ועד עכבישים בטיגון עמוק, אכילת עכבישים במזרח הרחוק היא להיט לא קטן. בקמבודיה, למשל, קוקטייל עכבישים הוא להיט ענק. מדובר על כוס יין אורז מקומי, שבתוכה עכביש טרנטולה ענק, מעדן אהוב במיוחד שהדובדבן האמיתי בו הוא העכביש האכיל בכבודו ובעצמו.
אל תוך הקוקטייל הזה, הכולל משקה ופירות, מושלך לפני ההגשה טרנטולה ענקי וחי והמשקה מוגש לשותים. הקמבודים גורסים שאכילה של עכבישים כאלו היא טובה לפעילות הלב ולחשק.
אנשים ששתו את הקוקטייל הזה מעידים שהטרנטולה בסוף היא טעימה. מישהו שאכל את הרגליים שלו, העיד שהן היו מתוקות וקראנצ'יות...
תיירים מערביים מוצאים עניין בטיולי אוכל ובקמבודיה הם כבר מובלים בידי נהגי טוק-טוק מקומיים לאתרי הציד של הטרנטורלות. בסוף הסיורים הללו הם גם טועמים מהקוקטייל ומחווים את דעתם.
אז בין עכבישים מטוגנים לקוקטייל טרנטולות - יכול להיות שהם יודעים משהו שאנחנו לא?
כך אוכלים עכבישים:
https://youtu.be/7SAmjzWbg7c
בתאילנד ובקמבודיה אוכלים עכבישי טרנטולה בתאווה:
https://youtu.be/663y8_mYCTg
השף גורדון ראמזי שהחליט לטעום גם הוא:
https://youtu.be/9Z_UndhO2ME
וזוג שהחליט לטעום מהכל:
https://youtu.be/nvYXersXSdw
איך מייצרים בירה?
הבירה היא משקה עתיק מאד. כבר לפני 7000 שנה ידעו לייצר בירה ועד היום זהו אחד המשקאות האהובים בעולם. לא רבים יודעים שהסוד של הבירה היא התסיסה שלה.
ייצור בירה הוא תהליך שבו משתמשים במרכיבים כמו מים, שמרים, כשות ולתת - שהיא שעורה שעברה הנבטה וייבוש באמצעות קלייה.
כדי להכין את הבירה מבשלים בתהליך ייצור שנקרא "בישול". מכאן זכו מפעלי בירה לכינוי "מבשלות בירה".
ממשיך? - אז מהבישול נוצר התירוש, שממנו מפרידים את הקליפות. אחר כך מרתיחים את התירוש ואז מקררים ומוסיפים לו שמרים.
השמרים גורמים לתסיסה. אחרי פרק זמן של שבועיים-שלושה מקררים את הבירה מאוד ומסננים אותה, כדי לקבל את הבירה הצלולה שההורים כל כך אוהבים.
כך מכינים בירה במפעל מודרני (עברית):
http://youtu.be/iGZs94d02Ts
כמה ממבשלות הבירה הקטנות של ישראל (עברית):
https://youtu.be/vzMy6gmg-ck
כך ייצרו בירה בימי קדם (עברית):
https://youtu.be/8dd6bufFj74?t=2m23s
הבירה העתיקה בהיסטוריה (עברית):
https://youtu.be/rDrDLWS-k8c
וכך מייצרים את הבירה במפעל:
https://youtu.be/cUr8jVWauq8?long=yes
הבירה היא משקה עתיק מאד. כבר לפני 7000 שנה ידעו לייצר בירה ועד היום זהו אחד המשקאות האהובים בעולם. לא רבים יודעים שהסוד של הבירה היא התסיסה שלה.
ייצור בירה הוא תהליך שבו משתמשים במרכיבים כמו מים, שמרים, כשות ולתת - שהיא שעורה שעברה הנבטה וייבוש באמצעות קלייה.
כדי להכין את הבירה מבשלים בתהליך ייצור שנקרא "בישול". מכאן זכו מפעלי בירה לכינוי "מבשלות בירה".
ממשיך? - אז מהבישול נוצר התירוש, שממנו מפרידים את הקליפות. אחר כך מרתיחים את התירוש ואז מקררים ומוסיפים לו שמרים.
השמרים גורמים לתסיסה. אחרי פרק זמן של שבועיים-שלושה מקררים את הבירה מאוד ומסננים אותה, כדי לקבל את הבירה הצלולה שההורים כל כך אוהבים.
כך מכינים בירה במפעל מודרני (עברית):
http://youtu.be/iGZs94d02Ts
כמה ממבשלות הבירה הקטנות של ישראל (עברית):
https://youtu.be/vzMy6gmg-ck
כך ייצרו בירה בימי קדם (עברית):
https://youtu.be/8dd6bufFj74?t=2m23s
הבירה העתיקה בהיסטוריה (עברית):
https://youtu.be/rDrDLWS-k8c
וכך מייצרים את הבירה במפעל:
https://youtu.be/cUr8jVWauq8?long=yes
מהו צמח האגבה שמסיביו יצרו חבלים?
לצמח אֲגָבָה (Agave) יש עלים בשרניים וגדולים הערוכים בצורת רוזטה, או עיגול.
כבר אלפי שנים שנוהגים במרכז אמריקה לייבש ולעבד את סיבי העלים החזקים מאד שלו, שנקראים "סיזל" (Sisl) ומשתמשים בהם לאריגת בד ה"יוטה" השימושי ועוד אריגים חזקים יותר ולשזירת חבלים.
חבלי אגבה סיזל טבעיים, מסיבי צמח אגבה מיוצרים עד היום במקומות שונים בעולם. חבלים אלו אינם סינתטיים ולכן הם מתכלים וטובים יותר לכדור הארץ.
צמח האגבה הוא סוקולנט, צמח שאוגר מים ויכול להתקיים בהשקיה מועטה. מכאן היכולת של האגבה לשרוד בתנאים קשים מאוד וכמעט ללא מים. יכולתו זו לגדול בתנאי אקלים קשים, ביחד עם השימושים המגוונים שלו בתעשיות שונות, הופכים את האגבה לצמח רב ערך בתרבויות קדומות, כמו המאיה, ועד ימינו בעולם המודרני.
גם הרגלי הפריחה שלו מיוחדים במינם. האגבה אינו פורח לאורך השנים, אלא פעם אחת בלבד. הוא חי ומתפתח לקראת השלב בו יוציא פרח אחד בודד ואז ימות. זו נקראת פריחה מונוקרפית.
#שימושים תעשייתיים
יכולתה של האגבה להתאים לתנאי אקלים קשים והתועלת שהיא מביאה לאדם ולסביבה כבר שנים רבות, בייצור של חבלים ואריגים, מעודדים את האנושות לחקור כל העת את האפשרויות הגלומות באגבה. עם השנים התגלו שימושים מגוונים בה, בתעשיות שונות, ההופכים אותה לצמח בעל ערך רב בעולם המודרני.
בתעשיית האלכוהול, למשל, משמש האגבה כמרכיב העיקרי בייצור של משקאות אלכוהוליים מסורתיים שמקורם במקסיקו, דוגמת הטקילה והמסקל.
בתעשיית המזון האגבה משמש להפקה וייצור של סירופ טבעי וממתיקים טבעיים, שבהיותם בעלי אינדקס גליקמי נמוך הם מהווים בעולם המערבי כתחליף מצוין ומבוקש לסוכר.
בזכות תכונותיו המרככות והמלחים שבו, משמש מיצוי האגבה גם לייצור של מוצרי טיפוח ויופי, בתעשיית הקוסמטיקה.
גם בתעשיית התרופות מרבים לחקור במחקר מתמשך ורב שנים כיצד יכולים חומרים שהופקו מהאגבה לשמש ברפואה. בין השאר נבדקות גל העת התכונות האנטי דלקתיות והאנטי בקטריאליות שלהם.
#היסטוריה
מקורו של האגבה במקסיקו ודרום-מערב ארצות הברית של היום ובמרכז אמריקה. לארצות באגן הים התיכון הוא הובא במאה ה-16.
אפילו אצלנו, במדינת ישראל הצעירה, בנו בשנות ה-50 בצומת גילת שבנגב מפעל לייצור חבלים ובדים מצמחי אגבה שגידלו במדבר. המפעל התחיל כהצלחה גדולה אך בעשור הבא השתלטו הסיבים הסינתטיים, שהיו חזקים וזולים מסיבי הסיזל והמפעל נסגר.
בישראל ובארצות הים-התיכון משמש האגבה כיום, כצמח מרשים ועמיד במיוחד, בעיקר למטרות נוי.
חלק מהערבים נוטעים אותו בבתי הקברות, אולי בשל הדמיון בינינו ולצמח, שחי ומתפתח ואז פורח ומסיים את חייו.
איש מאיה מדגים איך הכינו עלי אגבה סיסל לשזירת חבל:
https://youtu.be/iZ4D47oqnAs
מכונות מייצור עצמי באפריקה משמשות לייצור חבלי סיסל טבעיים מסיבי אגבה:
https://youtu.be/EGM6He40Wlc
החבלים שנוצרים מהסיבים הללו:
https://youtu.be/dFUu-q5hK68
לוקחים חלק ושותלים - כך מגדלים צמח אגבה:
https://youtu.be/iBvHbdLFjOg
קציר האגבה:
https://youtu.be/ZXU_rPyT39c
זן יפה - ה"קווין אגבה":
https://youtu.be/fOzw1zL7EV0
לצמח אֲגָבָה (Agave) יש עלים בשרניים וגדולים הערוכים בצורת רוזטה, או עיגול.
כבר אלפי שנים שנוהגים במרכז אמריקה לייבש ולעבד את סיבי העלים החזקים מאד שלו, שנקראים "סיזל" (Sisl) ומשתמשים בהם לאריגת בד ה"יוטה" השימושי ועוד אריגים חזקים יותר ולשזירת חבלים.
חבלי אגבה סיזל טבעיים, מסיבי צמח אגבה מיוצרים עד היום במקומות שונים בעולם. חבלים אלו אינם סינתטיים ולכן הם מתכלים וטובים יותר לכדור הארץ.
צמח האגבה הוא סוקולנט, צמח שאוגר מים ויכול להתקיים בהשקיה מועטה. מכאן היכולת של האגבה לשרוד בתנאים קשים מאוד וכמעט ללא מים. יכולתו זו לגדול בתנאי אקלים קשים, ביחד עם השימושים המגוונים שלו בתעשיות שונות, הופכים את האגבה לצמח רב ערך בתרבויות קדומות, כמו המאיה, ועד ימינו בעולם המודרני.
גם הרגלי הפריחה שלו מיוחדים במינם. האגבה אינו פורח לאורך השנים, אלא פעם אחת בלבד. הוא חי ומתפתח לקראת השלב בו יוציא פרח אחד בודד ואז ימות. זו נקראת פריחה מונוקרפית.
#שימושים תעשייתיים
יכולתה של האגבה להתאים לתנאי אקלים קשים והתועלת שהיא מביאה לאדם ולסביבה כבר שנים רבות, בייצור של חבלים ואריגים, מעודדים את האנושות לחקור כל העת את האפשרויות הגלומות באגבה. עם השנים התגלו שימושים מגוונים בה, בתעשיות שונות, ההופכים אותה לצמח בעל ערך רב בעולם המודרני.
בתעשיית האלכוהול, למשל, משמש האגבה כמרכיב העיקרי בייצור של משקאות אלכוהוליים מסורתיים שמקורם במקסיקו, דוגמת הטקילה והמסקל.
בתעשיית המזון האגבה משמש להפקה וייצור של סירופ טבעי וממתיקים טבעיים, שבהיותם בעלי אינדקס גליקמי נמוך הם מהווים בעולם המערבי כתחליף מצוין ומבוקש לסוכר.
בזכות תכונותיו המרככות והמלחים שבו, משמש מיצוי האגבה גם לייצור של מוצרי טיפוח ויופי, בתעשיית הקוסמטיקה.
גם בתעשיית התרופות מרבים לחקור במחקר מתמשך ורב שנים כיצד יכולים חומרים שהופקו מהאגבה לשמש ברפואה. בין השאר נבדקות גל העת התכונות האנטי דלקתיות והאנטי בקטריאליות שלהם.
#היסטוריה
מקורו של האגבה במקסיקו ודרום-מערב ארצות הברית של היום ובמרכז אמריקה. לארצות באגן הים התיכון הוא הובא במאה ה-16.
אפילו אצלנו, במדינת ישראל הצעירה, בנו בשנות ה-50 בצומת גילת שבנגב מפעל לייצור חבלים ובדים מצמחי אגבה שגידלו במדבר. המפעל התחיל כהצלחה גדולה אך בעשור הבא השתלטו הסיבים הסינתטיים, שהיו חזקים וזולים מסיבי הסיזל והמפעל נסגר.
בישראל ובארצות הים-התיכון משמש האגבה כיום, כצמח מרשים ועמיד במיוחד, בעיקר למטרות נוי.
חלק מהערבים נוטעים אותו בבתי הקברות, אולי בשל הדמיון בינינו ולצמח, שחי ומתפתח ואז פורח ומסיים את חייו.
איש מאיה מדגים איך הכינו עלי אגבה סיסל לשזירת חבל:
https://youtu.be/iZ4D47oqnAs
מכונות מייצור עצמי באפריקה משמשות לייצור חבלי סיסל טבעיים מסיבי אגבה:
https://youtu.be/EGM6He40Wlc
החבלים שנוצרים מהסיבים הללו:
https://youtu.be/dFUu-q5hK68
לוקחים חלק ושותלים - כך מגדלים צמח אגבה:
https://youtu.be/iBvHbdLFjOg
קציר האגבה:
https://youtu.be/ZXU_rPyT39c
זן יפה - ה"קווין אגבה":
https://youtu.be/fOzw1zL7EV0
