שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הטעם המתוק?
הטעם המתוק (Sweet) הוא טעם שמורגש על הלשון אם נוגעים בה חומרים כמו סוכרים פשוטים, סוגי חלבונים מסוימים ועוד.
הסוכר (Sugar), המתוק והנחשק עד כדי התמכרות, הוא בעצם שם למולקולות שנקראות פחמימות. ישנם סוגים רבים של סוכרים והם נמצאים בפירות, עוגות, ממתקים, קינוחים, מאכלים עתירי סוכר וכדומה.
אנו נהנים מדברים מתוקים ואף עלולים להתמכר להם. הסרוטונין הוא מוליך עצבי שמופרש בקצב מוגבר כשאנו אוכלים אוכל מתוק והגוף רוצה ממנו עוד ועוד.
קראו על כך בתגית "מתוק".
כך הסוכר משפיע על המוח (מתורגם):
http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s
הסוכר מסתתר במקומות לא צפויים (מתורגם):
https://youtu.be/Q4CZ81EmAsw
האם הסוכר הוא הצרה הבריאותית של העולם השבע:
https://youtu.be/o6W-wKrb4t0
מפת הטעמים שזיהתה, מעט אחרת ממה שחושבים, את אזורי הטעם שעל לשוננו (מתורגם):
https://youtu.be/hz6GULbowAk
בעיות הבריאות שבסוכר:
https://youtu.be/EFlnlGx0B5U
וסרט תיעודי שחושף את הסכנות שיש בסוכר המתוק כל כך:
https://youtu.be/K3ksKkCOgTw?long=yes
למה לא כדאי לאכול הרבה מתוק?
הסוכר שנמצא במאכלים מתוקים ובממתקים אינו בריא לגופנו בכמויות גדולות. הסוכר יכול להזיק מאד לשיניים ולכן חשוב לאכול ממתקים בכמות קטנה. אבל חשוב לדעת שב-3/4 ממוצרי המזון שנמכרים בחנויות, יש סוכר. ביניהם גם כאלו שלא הייתם מאמינים שהם מכילים סוכר, כמו נקניק, קטשופ ועוד.
בעוד הסוכר הטוב, הגלוקוז, ממלא את גופנו באנרגיה, מתרכז הסוכר הרע, הפרוקטוז, בכבד שלנו והופך לשומן ומזיק לו מאד.
כדאי לזכור שהסוכר הופך לחומצה, שגורמת לחורים אפילו באמאיל של השיניים - חומר קשה מאד! חורים כאלה גורמים לכאבי שיניים חזקים ומכאיבים מאד ולכן כדאי לשמור על השיניים ולדאוג לצחצח אותן היטב בכל בוקר ובערב לפני השינה.
הנה סרטון הדרכה שמסביר כמה ממתקים ומיצים ממותקים מותר לצרוך (עברית):
http://youtu.be/e7Zc8FdstkE?t=1m30s
מה קורה בגופנו כשאנו צורכים יותר מדי סוכר?
https://youtu.be/eEWa7cpiyD8
הסבר על הסוכר הטוב והסוכר הרע כיצד ניתן לצרוך מזון ללא סוכר (מתורגם):
https://youtu.be/Q4CZ81EmAsw
ובניגוד לפרוקטוז תעשייתי, פרוקטוז מפירות אינו מזיק לכבד:
https://youtu.be/sHEJE6I-Yl4
מי המציאו את הגלידה?
על פי הסיפורים הגלידה הומצאה, מבלי משים, על ידי קיסר רומי נירון. האיש, שהיה ידוע בגחמות שלו, הורה למשרתיו להביא שלג צח מההרים ולהגיש לו אחרי שערבבו עם רסק מפירות טריים.
אך ההיסטוריה מראה שהגלידה הומצאה עוד לפני כן, בפרס העתיקה. בסוף המאה ה-5 לפני הספירה, נהגו לאסוף שם את השלג ולערבבו עם מיץ ענבים מרוכז. התוצאה הזכירה סוג של סורבה מודרני.
את הגלידה החלבית, אגב, המציאו בסין, בסביבות המאה ה-2 לפני הספירה. הם הוסיפו את החלב למאכל המבוסס על שלג.
כמה מאות אחר כך היו אלה הרומאים, שהוסיפו לגלידה גם דבש.
הערבים הם שהוסיפו לגלידה לראשונה סוכר. הסוכר החליף אצלם את מיצי פירות. יש תיאוריות היסטוריות שקושרות אותם לראשונה להכנה של קינוחים קפואים - ערבוב של קרח מפסגות הרים עם מיצי פירות למעין ברד מרענן. הקינוחים הללו נקראו "שיראב". מכאן יוולד השם "שרבט".
אגב, מהברד המרענן שיביאו המורים לסיציליה תיוולד בהמשך גם ה"גרניטה" - הקינוח של ברד עשוי מים קפואים עם פירות טחונים בסוכר ומעט אלכוהול.
אבל נחזור לגלידה. השרבט יהגר מאיטליה לצרפת ביחד עם קטרינה דה מדיצ'י, שתינשא במאה ה-16 למלך צרפת אנרי ה-2. לאחר שהיא תהגר לארמונו שבצרפת יהפוך ה"שרבט" האיטלקי ל"סורבה" שאנו מכירים, שמה הצרפתי והמוכר כיום בכל העולם של הגלידה ללא חלב או שמנת.
וכן, הצרפתים יהיו מי שיחליפו את מיצי הפירות בחלב ובשמנת, ותיוולד ה"גלידה החלבית הראשונה. עד היום מבחינים בצרפת בין ה"גלידה", בה מככב החלב כמרכיב בסיסי, לבין ה"סורבה", שבו מים קפואים הם המרכיב החשוב במעדן הקפוא.
הגלידה המודרנית תופיע במאה ה-18 באמריקה ותקבל את שמה מהשם "Iced cream" ובקיצור "Ice cream".
הנה ההיסטוריה של הגלידה (עברית):
https://youtu.be/4-xRI08CmXE
מהם תולדות הגלידה? (מתורגם)
https://youtu.be/7K3KdgDcdYc
לילדים על המצאת הגלידה בהיסטוריה האנושית (עברית):
https://youtu.be/vjjq_1H1RBE
סיפורו של האוטו גלידה (עברית):
https://youtu.be/M285gJj7p7Q
וסרטון תיעודי על תולדות הגלידה:
https://youtu.be/hLbI1bR52Rw?long=yes
מה מקורו של קרם ברולה?
קרם בְּרוּלֶה (Crème brûlée) הוא קינוח צרפתי פופולרי במיוחד, שבאופן מפתיע אינו מסובך להכנה. קרם לקינוח, מעין פודינג איכותי אך פשוט להכנה, שהוא בעצם שכבת קרמל זהובה ופריכה, שמתחתיה מסתתר קרם וניל אפוי, מתקתק ועדין. כך או כך, הוא עשיר וטעים להפליא וסודו העיקרי הוא כנראה המעטה העדין של סוכר שרוף שבראשו.
שכבת הקרמל המתפצפצת מעל לקרם הברולה היא סימן ההיכר שלו. המראה החום שמעל קרם הברולה מתקבל מהאפייה שלו, באמצעות אש. כן, פירוש שמו של קרם הברולה הוא בצרפתית "קרם שרוף", על שום הסוכר החום השרוף שעל שכבת הקרמל של הקינוח. את החריכה של הקרם מבצעים הקונדיטורים בעזרת "בֶּרְנַר" (Burner), בעברית "לָהַבְיוֹר".
יש ויכוח היסטורי ארוך, בין הצרפתים, הספרדים והאנגלים, בקשר למקורו של קרם הברולה. אחת הטענות, שנראית מבוססת יותר, היא שהוא נולד בבריטניה של המאה ה-17. משערים שהקינוח הזה הומצא על ידי השף של הטריניטי קולג' שבקיימברידג', שבטעות שרף את הקרם לאחר שבזק עליו סוכר ואז גילה שהתוצאה טעימה במיוחד...
אגב, ההגשה שלו מוצלחת במיוחד עם פירות יער, שמאזנים אותו בחמצמצות מתוקה.
כך מכינים בפשטות קרם ברולה:
https://youtu.be/hxTRJ-WzPIQ
קרם ברולה פשוט להכנה אבל עשיר ומעוטר במעטה של סוכר שרוף (עברית):
https://youtu.be/mqZ2tKKqZXY
באנגלית:
https://youtu.be/H2hxl5Nu5iU
כך חורכים את שכבת הקרמל שמעל קרם הברולה בעזרת להביור ידני (עברית):
https://youtu.be/Y9ZEMHeyEY4?t=3m15s
וכך חרכו אותו בעבר:
https://youtu.be/-M8IIKeXMgw
איפה נולד הקרמבו?
מקורו של הקרמבו, מהממתקים האהובים בישראל, הוא באירופה. אמנם יש ארצות אירופיות שונות שטוענות שהוא הומצא בהן, אבל נראה שהקרמבו הומצא בדנמרק, אי שם, במהלך המאה ה-19. ברוב סקנדינביה תוכלו לראות קרמבו בחלונות הראווה.
אם אצלנו הוא מעדן יומיומי, עשוי מרנג, שהוא קצף חלבוני ביצים וסוכר סמיך, נח על גבי ביסקוויט ועטוף בשכבת צימקאו שברירית ודקיקה שעושים אותה מחמאת קקאו ושומן צמחי, בגרסה הדנית והאירופית, מייצרים את הקרמבו משמנת, על עוגיית חמאה ומצופה בשוקולד מריר איכותי.
בדנמרק נפוץ וזמין הקרמבו הדני "לחמניית שמנת" (Flødeboller) ברוב בקונדיטוריות והמגדניות. אבל שם אוכלים אותו מעדן בעיקר בחגים ואירועים מיוחדים, כמו ימי הולדת.
גם הטעמים שלו, שאצלנו הם הווניל והמוקה, בדנמרק מתאפיינים במגוון אדיר של פינוקים. בנוסף להם יש בקרמבו הדני טעמים מגוונים של קצפות, כמו תפוז, קפה, נוגט, שבבי קוקוס ופטל.
יש הטוענים שהיצרנית הגדולה בעולם של קרמבו היא מדינת ישראל. האמת היא מעט שונה. ישראל היא הצרכנית הגדולה בעולם שלו. אבל הייצור בדנמרק גדול ממנה פי כמה וכמה.
הממתק הזה שבערבית קוראים לו "ראס אל עבד" - ראש של עבד, היה מושא לעניינים קולוניאליסטיים או גזעניים במקומות רבים. כבר בימי המנדט הבריטי, בפלשתינה של שנות ה-40, מכרו כאן את ה"כושי" ו"ראש כושי". גם בדנמרק, בה הוא נקרא "לחמניית קרם" ("Flødebolle") נהגו תושבי הבירה קופנהגן לקרוא לו "לחמניית כושי" ("Negrobolle"), לא מאוד פוליטקלי-קורקט, אבל מתאים לתקופה ולתפיסה שלה.
הנה סיפורו של הקרמבו (עברית):
https://youtu.be/Nbwe25lYUjM?t=20s
כך מייצרים את הקרמבו (ללא מילים):
https://youtu.be/WY90QNHoDFY
הכנת פלודהבולר (Flødeboller) בדנמרק:
https://youtu.be/ob86g3kegLc
בסו דה מוזה (Beso de moza) בספרד:
https://youtu.be/2txPA556KCo
נגרזונן (Negerzoen) בהולנד:
https://youtu.be/sdx6Od73aoU
תחרות אכילת קרמבו משעשעת בערוץ הילדים (עברית):
http://youtu.be/RLJUOZUodis
והרבי ששר תשובה, האם בשבת מותר להפריד את הקרמבו מהעוגיה (עברית):
https://youtu.be/K3vBduj45nQ
הטרנד ב-2024 של הכנת Schokokuss, קרמבו עם אספרסו (גרמנית):
https://youtu.be/i_ynXNDNlgQ?long=yes
מתי נולדו הממתקים והחטיפים?
חֲטִיפִים (Snacks) הם סוג ממתקים נפוץ, עם מותגים רבים מספור.
אולי נסדר לרגע את המושגים. העולם המתוק שלנו מורכב מקינוח שבא תמיד אחרי ארוחה. ממתק, לעומתו, הוא כל דבר מאכל מתוק. חטיף הוא ממתק שלא נאכל כקינוח אלא סתם ברגע של חשק, על הדרך.
אז החטיפים הם חלק בלתי נפרד מהממתקים. הם ממכרים, נחשקים מילדות ועד זקנה, מפוצצי סוכר ובעלי טעמים שקשה לעמוד בפניהם.
מה שמוגדרים כממתקים הם בדרך כלל סוכריות כמו טופי או ג'לי גומי, שוקולד, מסטיק (שבעבר נקרא בעברית "גומי לעיסה") ובצד הממתקים המסורתיים המרציפן, רחת הלוקום, פופקורן וכדומה.
היום אנו יודעים שהסרוטונין, בתור מוליך עצבי בגוף, מופרש בקצב מוגבר כשאנו אוכלים כל דבר מתוק, כולל חטיפים, ממתקים או קינוח מתוק.
המתוקים הם בעצם סוג של סם ממכר, כי הגוף רוצה מתוק וככל שמספקים לו מתוק - הוא רוצה עוד ועוד ועלול לפתח התמכרות של ממש למתוק.
מהביקוש האדיר לחטיפים וממתקים ברור שהעולם בלעדיהם היה שונה לחלוטין ממה שהוא היום. תעשיית החטיפים המודרנית מייצרת ומוכרת במיליארדי דולרים, אבל הכל התחיל מאותו רצון אנושי ופשוט להמתיק את החיים, שהפך עם השנים לתעשיית ענק עולמית.
החטיפים, כמו שאר הממתקים, מיוצרים ומשווקים כיום בכמויות אדירות. הם לא ממש בריאים, בעיקר בשל כמויות הסוכר והשומן הרווי, שומן הטראנס שמכילים החטיפים. לכן הם ממוקמים בפירמידת המזון בקצה של "לצרוך כמה שפחות". ראו בתגית "פירמידת המזון".
#היסטוריה
ממתקים קיימים לפחות 4,000 שנה. במצרים העתיקה שולבו דבש פרחים עם אגוזים ופירות לממתקים קדומים. גם ביוון וברומא העתיקות המשיכו עם ממתקי הדבש והאגוזים המזוגגים ובאימפריה העות'מנית יפרחו ממתקי רחת לוקום.
גם השוקולד הוא בן אלפי שנים, בעיקר כמשקה אצל המאיה והאצטקים ביבשת אמריקה.
החטיפים, כמו שאנו מכירים אותם, התפתחו עם המהפכה התעשייתית במאה ה-19, כשהפך הסוכר לזמין וזול. באמצע אותה מאה הציגה חברת פריי (Fry) הבריטית את טבלת השוקולד המודרנית הראשונה.
לשוקולד צורף לראשונה הסוכר ונולד הממתק המוצק שמפעלים החלו לייצר בכמויות. בעקבותיו יגיעו חטיפי התירס המתוק (Candy Corn) ובסוף אותה מאה יוקם באמריקה מפעל השוקולד המפורסם "הרשי". מילטון הרשי (Milton Hershey), שחולם על שוקולד זול שכל אחד יוכל להרשות לעצמו ומצליח בגדול.
ב-1912 תופיע ה"אוריאו" (Oreo), העוגייה שתהפוך לחטיף עולמי ואהוב במיוחד שאיש לא יודע עד היום את מקור שמו.
שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 היו תור הזהב של המצאת חטיפים. "בייבי רות" (Baby Ruth) הושק בסביבות 1921 כפיתוח של חטיף קודם. שנה אחריו יבוא ה"מילקי וויי" (Milky Way), וב-1930 יצטרף "סניקרס" (Snickers) שקיבל את שמו משם הסוס האהוב של משפחת מארס (Mars), שמת חודשים ספורים לפני שהחטיף הושק.
לאחר מלחמת העולם השנייה פרצה תעשיית החטיפים קדימה בזכות טכנולוגיות ייצור חדשות ומרכיבים מלאכותיים. ה"צ'יטוס" (Cheetos) נוצרו בשנת 1948 על ידי פריטו-ליי (Frito-Lay) והציגו קטגוריה חדשה לחלוטין של חטיפי גבינה פריכים. משם הובילה הדרך לעוד ועוד חטיפים מוצלחים יותר ופחות, שהלכו והתרבו בעולם.
הנה תולדות החטיפים:
https://youtu.be/WkjCa2ccnMo
כך הומצא הצ'יפס הדקיק, אחד החטיפים האהובים:
https://youtu.be/NXeHeEHj9Xc
למה הפרינגלס באים בפחית?
https://youtu.be/yFN4SAktfSo
על המצאת התפוצ'יפס לילדים:
https://youtu.be/4lqp9R6MSQE
ובחיוך - יש קורא מחשבות של חטיפים? (עברית)
https://youtu.be/AQJJY5A9o48
החטיפים הפופולריים באמריקה לאורך העשורים האחרונים:
https://youtu.be/VbiPObmSS0w?long=yes
מהו המוס או הקציפה?
מוּס (Mousse), בעברית קְצִיפָה, הוא קרם המוגש בדרך כלל כקינוח.
בדרך כלל המוס מבוסס על חלבוני ביצה, מוקצפים עם חלב או שמנת, זמוסיפים להם טעמים נוספים. כקינוח מוסיפים למוס בדרך כלל שוקולד או פירות.
מוס השוקולד נחשב למוכר והאהוב מסוגי המוס. הוא התפרסם בעולם והפך פופולרי במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20.
לעתים המוס מופיע במנות ראשונות ואף עיקריות. אז משלבים בו טעמי בשרים או דגים, כמו מוס סלמון או טעמי ירקות, כמו אבוקדו.
ההכנה ידועה ופשוטה יחסית. את הקְצִיפָה מכינים באמצעות הקצפה של חלבוני הביצים והשמנת בנפרד, כשההוספה שלהם יחד מתבצעת בתהליך שהקונדיטורים והטבחים מכנים "קיפול". ההבדל בין הקיפול לערבוב הוא שהקיפול מצליח לשמור על המרקם האוורירי והקרמי של המוס, בעוד שערבוב היה הופך אותו עיסתי וכבד יותר.
את המוס מגישים קר או בטמפרטורת החדר. אגב, השימוש בביצים לא מבושלות בהכנה של המוס יוצר סכנה מסוימת להרעלת מזון הנגרמת בשל חיידק הסלמונלה. לכן יש להקפיד בו על טריות והכנה זהירה, כמו גם של איחסון המוס בקירור רציף.
הנה מוס שוקולד מהיר:
https://youtu.be/ZTjnVi9N7f8
מוס בננה מצוין:
https://youtu.be/tdOpNdvNFRo
יש אפילו עוגות מוס:
https://youtu.be/ShhOaDZ5Xlk
המוס לא היה קיים ללא השוקולד, שלו יש היסטוריה עשירה ומרתקת (מתורגם):
https://youtu.be/ibjUpk9Iagk
איך מזהים בננות מתוקות?
אחד הפירות שקל לטעות בו, בבחירה בבננות לקנייה בשוק או בסופר, הוא הבננה. מרבית האנשים מביטים על הצבע של הבננות, האם היא ירוקה מדי, מתחילה להצהיב או בעלת צבע צהוב חלוד ומכילה כתמים הכהים שאולי הופיעו על הפרי ומסמנים הבשלה מוגזמת.
אלה סימנים לא רעים לבשלות הבננה, אבל לגבי הטעם, הבננה היא מאותם פירות שהכי קל לטעות בהם. זה ידוע מאוד שרבים קונים בננות שנראות נפלא ומגלים בבית שהטעם שלהן פשוט לא מלהיב.
אבל יש סוד והוא נראה היטב לעין. כדי לדעת אילו בננות יהיו טעימות ומתוקות, המומחים שמים לב לפרט קטן שמבטיח זאת - הבננות הכי טובות הן אלה שהגבעול שלהן הוא הקצר ביותר.
מסתבר שהבננות קצרות-גבעול הן המתוקות והטעימות יותר, בעוד שלבננות ארוכות גבעול טעם עשיר פחות והן לא תהיינה ממש טעימות לאכילה.
ועדיין, שימו לב שהבננות גם יהיו רובן צהובות, עם פה ושם ירוק, בעיקר בקצוות. בננות ירוקות לגמרי יהיו לרוב לא מתוקות ולא בשלות עדיין לאכילה.
ואגב, אם קניתם בננות וזו שטעמתם קשה לקילוף, היא פשוט לא בשלה עדיין. כדי לא לחוות את הטעם המר של העמילן, תנו לה לנוח כמה ימים.
כך בוחרים את הבננה הטעימה:
https://youtu.be/P5yDor62imk
איך מייצרים את הקטשופ?
אוהבים קטשופ? רוצים לדעת איך נוצר הקטשופ? - ובכן, ייצור הקטשופ (Ketchup) מתחיל מרסק העגבניות, שמיוצר מעגבניות טריות. מפעל הקטשופ מקבל את רסק העגבניות בסרט המצורף ממפעל אחר, שמכין אותו בכמויות גדולות. הרסק מועבר למכונה גדולה ומשם הוא נשאב לסירי ענק שבהם הוא מתבשל. זרועות בתוך הסירים מסתובבות כל הזמן ומרחיקות את הרסק מדפנות הסירים, כדי למנוע ממנו להידבק אל הסירים. מוסיפים לבישול אבקת בצל, מלח, סוכר או נקטר מתוק ותבלינים נוספים, בכמויות מדויקות. מוסיפים חומץ והקטשופ מתבשל עד שהוא מוכן.
עוד מכונה מעמידה את בקבוקי הקטשופ הריקים ומצמידה אותם למילוי, בשורות של 8 בקבוקים בכל פעם. המכונה המשוכללת ממלאת 150 בקבוקים בכל דקה! מכונה נוספת סוגרת את הפקקים בסיבוב ומהדקת אותם. בהמשך יכוסו הפקקים בכיסוי פלסטי אוטם שימנע כל מגע עם האוויר ויבטיח את טריות הקטשופ, לפחות למשך שנה, עד לפתיחת הבקבוק. מכונת התוויות מדביקה את התוויות שעליהן פרטי המוצר ומידע על מה שהוא מכיל.
בתיאבון!
הנה תהליך הייצור של הקטשופ:
https://youtu.be/pzKdUYtlXSQ
וכך מייצרים את קטשופ היינץ המפורסם:
https://youtu.be/nP84fiuKfws
הטעם המתוק (Sweet) הוא טעם שמורגש על הלשון אם נוגעים בה חומרים כמו סוכרים פשוטים, סוגי חלבונים מסוימים ועוד.
הסוכר (Sugar), המתוק והנחשק עד כדי התמכרות, הוא בעצם שם למולקולות שנקראות פחמימות. ישנם סוגים רבים של סוכרים והם נמצאים בפירות, עוגות, ממתקים, קינוחים, מאכלים עתירי סוכר וכדומה.
אנו נהנים מדברים מתוקים ואף עלולים להתמכר להם. הסרוטונין הוא מוליך עצבי שמופרש בקצב מוגבר כשאנו אוכלים אוכל מתוק והגוף רוצה ממנו עוד ועוד.
קראו על כך בתגית "מתוק".
כך הסוכר משפיע על המוח (מתורגם):
http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s
הסוכר מסתתר במקומות לא צפויים (מתורגם):
https://youtu.be/Q4CZ81EmAsw
האם הסוכר הוא הצרה הבריאותית של העולם השבע:
https://youtu.be/o6W-wKrb4t0
מפת הטעמים שזיהתה, מעט אחרת ממה שחושבים, את אזורי הטעם שעל לשוננו (מתורגם):
https://youtu.be/hz6GULbowAk
בעיות הבריאות שבסוכר:
https://youtu.be/EFlnlGx0B5U
וסרט תיעודי שחושף את הסכנות שיש בסוכר המתוק כל כך:
https://youtu.be/K3ksKkCOgTw?long=yes
הסוכר שנמצא במאכלים מתוקים ובממתקים אינו בריא לגופנו בכמויות גדולות. הסוכר יכול להזיק מאד לשיניים ולכן חשוב לאכול ממתקים בכמות קטנה. אבל חשוב לדעת שב-3/4 ממוצרי המזון שנמכרים בחנויות, יש סוכר. ביניהם גם כאלו שלא הייתם מאמינים שהם מכילים סוכר, כמו נקניק, קטשופ ועוד.
בעוד הסוכר הטוב, הגלוקוז, ממלא את גופנו באנרגיה, מתרכז הסוכר הרע, הפרוקטוז, בכבד שלנו והופך לשומן ומזיק לו מאד.
כדאי לזכור שהסוכר הופך לחומצה, שגורמת לחורים אפילו באמאיל של השיניים - חומר קשה מאד! חורים כאלה גורמים לכאבי שיניים חזקים ומכאיבים מאד ולכן כדאי לשמור על השיניים ולדאוג לצחצח אותן היטב בכל בוקר ובערב לפני השינה.
הנה סרטון הדרכה שמסביר כמה ממתקים ומיצים ממותקים מותר לצרוך (עברית):
http://youtu.be/e7Zc8FdstkE?t=1m30s
מה קורה בגופנו כשאנו צורכים יותר מדי סוכר?
https://youtu.be/eEWa7cpiyD8
הסבר על הסוכר הטוב והסוכר הרע כיצד ניתן לצרוך מזון ללא סוכר (מתורגם):
https://youtu.be/Q4CZ81EmAsw
ובניגוד לפרוקטוז תעשייתי, פרוקטוז מפירות אינו מזיק לכבד:
https://youtu.be/sHEJE6I-Yl4
על פי הסיפורים הגלידה הומצאה, מבלי משים, על ידי קיסר רומי נירון. האיש, שהיה ידוע בגחמות שלו, הורה למשרתיו להביא שלג צח מההרים ולהגיש לו אחרי שערבבו עם רסק מפירות טריים.
אך ההיסטוריה מראה שהגלידה הומצאה עוד לפני כן, בפרס העתיקה. בסוף המאה ה-5 לפני הספירה, נהגו לאסוף שם את השלג ולערבבו עם מיץ ענבים מרוכז. התוצאה הזכירה סוג של סורבה מודרני.
את הגלידה החלבית, אגב, המציאו בסין, בסביבות המאה ה-2 לפני הספירה. הם הוסיפו את החלב למאכל המבוסס על שלג.
כמה מאות אחר כך היו אלה הרומאים, שהוסיפו לגלידה גם דבש.
הערבים הם שהוסיפו לגלידה לראשונה סוכר. הסוכר החליף אצלם את מיצי פירות. יש תיאוריות היסטוריות שקושרות אותם לראשונה להכנה של קינוחים קפואים - ערבוב של קרח מפסגות הרים עם מיצי פירות למעין ברד מרענן. הקינוחים הללו נקראו "שיראב". מכאן יוולד השם "שרבט".
אגב, מהברד המרענן שיביאו המורים לסיציליה תיוולד בהמשך גם ה"גרניטה" - הקינוח של ברד עשוי מים קפואים עם פירות טחונים בסוכר ומעט אלכוהול.
אבל נחזור לגלידה. השרבט יהגר מאיטליה לצרפת ביחד עם קטרינה דה מדיצ'י, שתינשא במאה ה-16 למלך צרפת אנרי ה-2. לאחר שהיא תהגר לארמונו שבצרפת יהפוך ה"שרבט" האיטלקי ל"סורבה" שאנו מכירים, שמה הצרפתי והמוכר כיום בכל העולם של הגלידה ללא חלב או שמנת.
וכן, הצרפתים יהיו מי שיחליפו את מיצי הפירות בחלב ובשמנת, ותיוולד ה"גלידה החלבית הראשונה. עד היום מבחינים בצרפת בין ה"גלידה", בה מככב החלב כמרכיב בסיסי, לבין ה"סורבה", שבו מים קפואים הם המרכיב החשוב במעדן הקפוא.
הגלידה המודרנית תופיע במאה ה-18 באמריקה ותקבל את שמה מהשם "Iced cream" ובקיצור "Ice cream".
הנה ההיסטוריה של הגלידה (עברית):
https://youtu.be/4-xRI08CmXE
מהם תולדות הגלידה? (מתורגם)
https://youtu.be/7K3KdgDcdYc
לילדים על המצאת הגלידה בהיסטוריה האנושית (עברית):
https://youtu.be/vjjq_1H1RBE
סיפורו של האוטו גלידה (עברית):
https://youtu.be/M285gJj7p7Q
וסרטון תיעודי על תולדות הגלידה:
https://youtu.be/hLbI1bR52Rw?long=yes
קרם בְּרוּלֶה (Crème brûlée) הוא קינוח צרפתי פופולרי במיוחד, שבאופן מפתיע אינו מסובך להכנה. קרם לקינוח, מעין פודינג איכותי אך פשוט להכנה, שהוא בעצם שכבת קרמל זהובה ופריכה, שמתחתיה מסתתר קרם וניל אפוי, מתקתק ועדין. כך או כך, הוא עשיר וטעים להפליא וסודו העיקרי הוא כנראה המעטה העדין של סוכר שרוף שבראשו.
שכבת הקרמל המתפצפצת מעל לקרם הברולה היא סימן ההיכר שלו. המראה החום שמעל קרם הברולה מתקבל מהאפייה שלו, באמצעות אש. כן, פירוש שמו של קרם הברולה הוא בצרפתית "קרם שרוף", על שום הסוכר החום השרוף שעל שכבת הקרמל של הקינוח. את החריכה של הקרם מבצעים הקונדיטורים בעזרת "בֶּרְנַר" (Burner), בעברית "לָהַבְיוֹר".
יש ויכוח היסטורי ארוך, בין הצרפתים, הספרדים והאנגלים, בקשר למקורו של קרם הברולה. אחת הטענות, שנראית מבוססת יותר, היא שהוא נולד בבריטניה של המאה ה-17. משערים שהקינוח הזה הומצא על ידי השף של הטריניטי קולג' שבקיימברידג', שבטעות שרף את הקרם לאחר שבזק עליו סוכר ואז גילה שהתוצאה טעימה במיוחד...
אגב, ההגשה שלו מוצלחת במיוחד עם פירות יער, שמאזנים אותו בחמצמצות מתוקה.
כך מכינים בפשטות קרם ברולה:
https://youtu.be/hxTRJ-WzPIQ
קרם ברולה פשוט להכנה אבל עשיר ומעוטר במעטה של סוכר שרוף (עברית):
https://youtu.be/mqZ2tKKqZXY
באנגלית:
https://youtu.be/H2hxl5Nu5iU
כך חורכים את שכבת הקרמל שמעל קרם הברולה בעזרת להביור ידני (עברית):
https://youtu.be/Y9ZEMHeyEY4?t=3m15s
וכך חרכו אותו בעבר:
https://youtu.be/-M8IIKeXMgw
מתוק
מקורו של הקרמבו, מהממתקים האהובים בישראל, הוא באירופה. אמנם יש ארצות אירופיות שונות שטוענות שהוא הומצא בהן, אבל נראה שהקרמבו הומצא בדנמרק, אי שם, במהלך המאה ה-19. ברוב סקנדינביה תוכלו לראות קרמבו בחלונות הראווה.
אם אצלנו הוא מעדן יומיומי, עשוי מרנג, שהוא קצף חלבוני ביצים וסוכר סמיך, נח על גבי ביסקוויט ועטוף בשכבת צימקאו שברירית ודקיקה שעושים אותה מחמאת קקאו ושומן צמחי, בגרסה הדנית והאירופית, מייצרים את הקרמבו משמנת, על עוגיית חמאה ומצופה בשוקולד מריר איכותי.
בדנמרק נפוץ וזמין הקרמבו הדני "לחמניית שמנת" (Flødeboller) ברוב בקונדיטוריות והמגדניות. אבל שם אוכלים אותו מעדן בעיקר בחגים ואירועים מיוחדים, כמו ימי הולדת.
גם הטעמים שלו, שאצלנו הם הווניל והמוקה, בדנמרק מתאפיינים במגוון אדיר של פינוקים. בנוסף להם יש בקרמבו הדני טעמים מגוונים של קצפות, כמו תפוז, קפה, נוגט, שבבי קוקוס ופטל.
יש הטוענים שהיצרנית הגדולה בעולם של קרמבו היא מדינת ישראל. האמת היא מעט שונה. ישראל היא הצרכנית הגדולה בעולם שלו. אבל הייצור בדנמרק גדול ממנה פי כמה וכמה.
הממתק הזה שבערבית קוראים לו "ראס אל עבד" - ראש של עבד, היה מושא לעניינים קולוניאליסטיים או גזעניים במקומות רבים. כבר בימי המנדט הבריטי, בפלשתינה של שנות ה-40, מכרו כאן את ה"כושי" ו"ראש כושי". גם בדנמרק, בה הוא נקרא "לחמניית קרם" ("Flødebolle") נהגו תושבי הבירה קופנהגן לקרוא לו "לחמניית כושי" ("Negrobolle"), לא מאוד פוליטקלי-קורקט, אבל מתאים לתקופה ולתפיסה שלה.
הנה סיפורו של הקרמבו (עברית):
https://youtu.be/Nbwe25lYUjM?t=20s
כך מייצרים את הקרמבו (ללא מילים):
https://youtu.be/WY90QNHoDFY
הכנת פלודהבולר (Flødeboller) בדנמרק:
https://youtu.be/ob86g3kegLc
בסו דה מוזה (Beso de moza) בספרד:
https://youtu.be/2txPA556KCo
נגרזונן (Negerzoen) בהולנד:
https://youtu.be/sdx6Od73aoU
תחרות אכילת קרמבו משעשעת בערוץ הילדים (עברית):
http://youtu.be/RLJUOZUodis
והרבי ששר תשובה, האם בשבת מותר להפריד את הקרמבו מהעוגיה (עברית):
https://youtu.be/K3vBduj45nQ
הטרנד ב-2024 של הכנת Schokokuss, קרמבו עם אספרסו (גרמנית):
https://youtu.be/i_ynXNDNlgQ?long=yes
חֲטִיפִים (Snacks) הם סוג ממתקים נפוץ, עם מותגים רבים מספור.
אולי נסדר לרגע את המושגים. העולם המתוק שלנו מורכב מקינוח שבא תמיד אחרי ארוחה. ממתק, לעומתו, הוא כל דבר מאכל מתוק. חטיף הוא ממתק שלא נאכל כקינוח אלא סתם ברגע של חשק, על הדרך.
אז החטיפים הם חלק בלתי נפרד מהממתקים. הם ממכרים, נחשקים מילדות ועד זקנה, מפוצצי סוכר ובעלי טעמים שקשה לעמוד בפניהם.
מה שמוגדרים כממתקים הם בדרך כלל סוכריות כמו טופי או ג'לי גומי, שוקולד, מסטיק (שבעבר נקרא בעברית "גומי לעיסה") ובצד הממתקים המסורתיים המרציפן, רחת הלוקום, פופקורן וכדומה.
היום אנו יודעים שהסרוטונין, בתור מוליך עצבי בגוף, מופרש בקצב מוגבר כשאנו אוכלים כל דבר מתוק, כולל חטיפים, ממתקים או קינוח מתוק.
המתוקים הם בעצם סוג של סם ממכר, כי הגוף רוצה מתוק וככל שמספקים לו מתוק - הוא רוצה עוד ועוד ועלול לפתח התמכרות של ממש למתוק.
מהביקוש האדיר לחטיפים וממתקים ברור שהעולם בלעדיהם היה שונה לחלוטין ממה שהוא היום. תעשיית החטיפים המודרנית מייצרת ומוכרת במיליארדי דולרים, אבל הכל התחיל מאותו רצון אנושי ופשוט להמתיק את החיים, שהפך עם השנים לתעשיית ענק עולמית.
החטיפים, כמו שאר הממתקים, מיוצרים ומשווקים כיום בכמויות אדירות. הם לא ממש בריאים, בעיקר בשל כמויות הסוכר והשומן הרווי, שומן הטראנס שמכילים החטיפים. לכן הם ממוקמים בפירמידת המזון בקצה של "לצרוך כמה שפחות". ראו בתגית "פירמידת המזון".
#היסטוריה
ממתקים קיימים לפחות 4,000 שנה. במצרים העתיקה שולבו דבש פרחים עם אגוזים ופירות לממתקים קדומים. גם ביוון וברומא העתיקות המשיכו עם ממתקי הדבש והאגוזים המזוגגים ובאימפריה העות'מנית יפרחו ממתקי רחת לוקום.
גם השוקולד הוא בן אלפי שנים, בעיקר כמשקה אצל המאיה והאצטקים ביבשת אמריקה.
החטיפים, כמו שאנו מכירים אותם, התפתחו עם המהפכה התעשייתית במאה ה-19, כשהפך הסוכר לזמין וזול. באמצע אותה מאה הציגה חברת פריי (Fry) הבריטית את טבלת השוקולד המודרנית הראשונה.
לשוקולד צורף לראשונה הסוכר ונולד הממתק המוצק שמפעלים החלו לייצר בכמויות. בעקבותיו יגיעו חטיפי התירס המתוק (Candy Corn) ובסוף אותה מאה יוקם באמריקה מפעל השוקולד המפורסם "הרשי". מילטון הרשי (Milton Hershey), שחולם על שוקולד זול שכל אחד יוכל להרשות לעצמו ומצליח בגדול.
ב-1912 תופיע ה"אוריאו" (Oreo), העוגייה שתהפוך לחטיף עולמי ואהוב במיוחד שאיש לא יודע עד היום את מקור שמו.
שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 היו תור הזהב של המצאת חטיפים. "בייבי רות" (Baby Ruth) הושק בסביבות 1921 כפיתוח של חטיף קודם. שנה אחריו יבוא ה"מילקי וויי" (Milky Way), וב-1930 יצטרף "סניקרס" (Snickers) שקיבל את שמו משם הסוס האהוב של משפחת מארס (Mars), שמת חודשים ספורים לפני שהחטיף הושק.
לאחר מלחמת העולם השנייה פרצה תעשיית החטיפים קדימה בזכות טכנולוגיות ייצור חדשות ומרכיבים מלאכותיים. ה"צ'יטוס" (Cheetos) נוצרו בשנת 1948 על ידי פריטו-ליי (Frito-Lay) והציגו קטגוריה חדשה לחלוטין של חטיפי גבינה פריכים. משם הובילה הדרך לעוד ועוד חטיפים מוצלחים יותר ופחות, שהלכו והתרבו בעולם.
הנה תולדות החטיפים:
https://youtu.be/WkjCa2ccnMo
כך הומצא הצ'יפס הדקיק, אחד החטיפים האהובים:
https://youtu.be/NXeHeEHj9Xc
למה הפרינגלס באים בפחית?
https://youtu.be/yFN4SAktfSo
על המצאת התפוצ'יפס לילדים:
https://youtu.be/4lqp9R6MSQE
ובחיוך - יש קורא מחשבות של חטיפים? (עברית)
https://youtu.be/AQJJY5A9o48
החטיפים הפופולריים באמריקה לאורך העשורים האחרונים:
https://youtu.be/VbiPObmSS0w?long=yes
מוּס (Mousse), בעברית קְצִיפָה, הוא קרם המוגש בדרך כלל כקינוח.
בדרך כלל המוס מבוסס על חלבוני ביצה, מוקצפים עם חלב או שמנת, זמוסיפים להם טעמים נוספים. כקינוח מוסיפים למוס בדרך כלל שוקולד או פירות.
מוס השוקולד נחשב למוכר והאהוב מסוגי המוס. הוא התפרסם בעולם והפך פופולרי במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20.
לעתים המוס מופיע במנות ראשונות ואף עיקריות. אז משלבים בו טעמי בשרים או דגים, כמו מוס סלמון או טעמי ירקות, כמו אבוקדו.
ההכנה ידועה ופשוטה יחסית. את הקְצִיפָה מכינים באמצעות הקצפה של חלבוני הביצים והשמנת בנפרד, כשההוספה שלהם יחד מתבצעת בתהליך שהקונדיטורים והטבחים מכנים "קיפול". ההבדל בין הקיפול לערבוב הוא שהקיפול מצליח לשמור על המרקם האוורירי והקרמי של המוס, בעוד שערבוב היה הופך אותו עיסתי וכבד יותר.
את המוס מגישים קר או בטמפרטורת החדר. אגב, השימוש בביצים לא מבושלות בהכנה של המוס יוצר סכנה מסוימת להרעלת מזון הנגרמת בשל חיידק הסלמונלה. לכן יש להקפיד בו על טריות והכנה זהירה, כמו גם של איחסון המוס בקירור רציף.
הנה מוס שוקולד מהיר:
https://youtu.be/ZTjnVi9N7f8
מוס בננה מצוין:
https://youtu.be/tdOpNdvNFRo
יש אפילו עוגות מוס:
https://youtu.be/ShhOaDZ5Xlk
המוס לא היה קיים ללא השוקולד, שלו יש היסטוריה עשירה ומרתקת (מתורגם):
https://youtu.be/ibjUpk9Iagk
אחד הפירות שקל לטעות בו, בבחירה בבננות לקנייה בשוק או בסופר, הוא הבננה. מרבית האנשים מביטים על הצבע של הבננות, האם היא ירוקה מדי, מתחילה להצהיב או בעלת צבע צהוב חלוד ומכילה כתמים הכהים שאולי הופיעו על הפרי ומסמנים הבשלה מוגזמת.
אלה סימנים לא רעים לבשלות הבננה, אבל לגבי הטעם, הבננה היא מאותם פירות שהכי קל לטעות בהם. זה ידוע מאוד שרבים קונים בננות שנראות נפלא ומגלים בבית שהטעם שלהן פשוט לא מלהיב.
אבל יש סוד והוא נראה היטב לעין. כדי לדעת אילו בננות יהיו טעימות ומתוקות, המומחים שמים לב לפרט קטן שמבטיח זאת - הבננות הכי טובות הן אלה שהגבעול שלהן הוא הקצר ביותר.
מסתבר שהבננות קצרות-גבעול הן המתוקות והטעימות יותר, בעוד שלבננות ארוכות גבעול טעם עשיר פחות והן לא תהיינה ממש טעימות לאכילה.
ועדיין, שימו לב שהבננות גם יהיו רובן צהובות, עם פה ושם ירוק, בעיקר בקצוות. בננות ירוקות לגמרי יהיו לרוב לא מתוקות ולא בשלות עדיין לאכילה.
ואגב, אם קניתם בננות וזו שטעמתם קשה לקילוף, היא פשוט לא בשלה עדיין. כדי לא לחוות את הטעם המר של העמילן, תנו לה לנוח כמה ימים.
כך בוחרים את הבננה הטעימה:
https://youtu.be/P5yDor62imk
אוהבים קטשופ? רוצים לדעת איך נוצר הקטשופ? - ובכן, ייצור הקטשופ (Ketchup) מתחיל מרסק העגבניות, שמיוצר מעגבניות טריות. מפעל הקטשופ מקבל את רסק העגבניות בסרט המצורף ממפעל אחר, שמכין אותו בכמויות גדולות. הרסק מועבר למכונה גדולה ומשם הוא נשאב לסירי ענק שבהם הוא מתבשל. זרועות בתוך הסירים מסתובבות כל הזמן ומרחיקות את הרסק מדפנות הסירים, כדי למנוע ממנו להידבק אל הסירים. מוסיפים לבישול אבקת בצל, מלח, סוכר או נקטר מתוק ותבלינים נוספים, בכמויות מדויקות. מוסיפים חומץ והקטשופ מתבשל עד שהוא מוכן.
עוד מכונה מעמידה את בקבוקי הקטשופ הריקים ומצמידה אותם למילוי, בשורות של 8 בקבוקים בכל פעם. המכונה המשוכללת ממלאת 150 בקבוקים בכל דקה! מכונה נוספת סוגרת את הפקקים בסיבוב ומהדקת אותם. בהמשך יכוסו הפקקים בכיסוי פלסטי אוטם שימנע כל מגע עם האוויר ויבטיח את טריות הקטשופ, לפחות למשך שנה, עד לפתיחת הבקבוק. מכונת התוויות מדביקה את התוויות שעליהן פרטי המוצר ומידע על מה שהוא מכיל.
בתיאבון!
הנה תהליך הייצור של הקטשופ:
https://youtu.be/pzKdUYtlXSQ
וכך מייצרים את קטשופ היינץ המפורסם:
https://youtu.be/nP84fiuKfws
מה היה קיר המסטיקים בסיאטל?
עד לחיסולו בשנת 2015 ובמשך 20 שנה, הוא היה מאתרי התיירות הדוחים בעולם. רבים ממש נגעלו ממנו, אבל עם הפרסום שלו זכה קיר המסטיקים הלעוסים (Gum wall) בסיאטל, אי אפשר היה להתווכח...
את המסטיק הראשון הדביקו על הקיר, הממוקם בקצה שוק האיכרים הוותיק 'פייק פלייס'. המדביקים הראשונים היו, ככל הנראה, אנשים שהמתינו בתור כלשהו. זמן עבר והשמועה פרשה לה כנפיים. תיירים רבים שהגיעו לעיר, פנו אל הקיר, כדי להצטלם לידו ולהוסיף אליו את המסטיק שלהם.
הרעיון לגמרי תפס אצל הלועסים ובהדרגה התמלא הקיר באינספור מסטיקים. מומחים העריכו שעם השנים הודבקו אליו כמיליון מסטיקים.
על אף הפרסום העולמי של האטרקציה שהוא הפך, החליטו בשלב מסוים, בעיריית סיאטל, שיש להסיר את שכבות המסטיקים הצבעוניים שעל הקיר והקירות הסמוכים לו. לאחר שאפשרה במשך שנים רבות לתושביה ואורחיה לעשות דבר כל כך יוצא דופן ולא חינוכי, החליטה הנהגת העיר לעצור את העניין. ברוב קולות הוחלט שהמסטיקים יוסרו. לאחר שהודיעה על כך, נתנה מועצת העיר לתושבים מספר שבועות של צילומים אחרונים וקצת הפגנות והפועלים יצאו לדרך.
את מיליון המסטיק הצבעוניים שהודבקו במהלך השנים, ניקו בעזרת קיטורית משוכללת. הקיטורית הזו היא מעין רובה שיורה על הקיר קיטור בחום של כ-140 מעלות צלזיוס וגורם למסטיקים לנשור ממנו במהירות. ההסרה התבצעה במהירות וכותל המסטיקים הגדול בעולם הפך להיסטוריה.
כך נראה קיר המסטיקים של סיאטל:
https://youtu.be/qtvfhz9F9o4
קוסמים עשו איתו טריקים:
https://youtu.be/JBwwFMqNLKw
כך ניקו אותו:
https://youtu.be/lVl4T3QVhdo
והכל התחיל מהתחלה:
https://youtu.be/xKjAGHfTiGU
עד לחיסולו בשנת 2015 ובמשך 20 שנה, הוא היה מאתרי התיירות הדוחים בעולם. רבים ממש נגעלו ממנו, אבל עם הפרסום שלו זכה קיר המסטיקים הלעוסים (Gum wall) בסיאטל, אי אפשר היה להתווכח...
את המסטיק הראשון הדביקו על הקיר, הממוקם בקצה שוק האיכרים הוותיק 'פייק פלייס'. המדביקים הראשונים היו, ככל הנראה, אנשים שהמתינו בתור כלשהו. זמן עבר והשמועה פרשה לה כנפיים. תיירים רבים שהגיעו לעיר, פנו אל הקיר, כדי להצטלם לידו ולהוסיף אליו את המסטיק שלהם.
הרעיון לגמרי תפס אצל הלועסים ובהדרגה התמלא הקיר באינספור מסטיקים. מומחים העריכו שעם השנים הודבקו אליו כמיליון מסטיקים.
על אף הפרסום העולמי של האטרקציה שהוא הפך, החליטו בשלב מסוים, בעיריית סיאטל, שיש להסיר את שכבות המסטיקים הצבעוניים שעל הקיר והקירות הסמוכים לו. לאחר שאפשרה במשך שנים רבות לתושביה ואורחיה לעשות דבר כל כך יוצא דופן ולא חינוכי, החליטה הנהגת העיר לעצור את העניין. ברוב קולות הוחלט שהמסטיקים יוסרו. לאחר שהודיעה על כך, נתנה מועצת העיר לתושבים מספר שבועות של צילומים אחרונים וקצת הפגנות והפועלים יצאו לדרך.
את מיליון המסטיק הצבעוניים שהודבקו במהלך השנים, ניקו בעזרת קיטורית משוכללת. הקיטורית הזו היא מעין רובה שיורה על הקיר קיטור בחום של כ-140 מעלות צלזיוס וגורם למסטיקים לנשור ממנו במהירות. ההסרה התבצעה במהירות וכותל המסטיקים הגדול בעולם הפך להיסטוריה.
כך נראה קיר המסטיקים של סיאטל:
https://youtu.be/qtvfhz9F9o4
קוסמים עשו איתו טריקים:
https://youtu.be/JBwwFMqNLKw
כך ניקו אותו:
https://youtu.be/lVl4T3QVhdo
והכל התחיל מהתחלה:
https://youtu.be/xKjAGHfTiGU
מהו הסוכר?
הסוכר (Sugar) הוא חומר גבישי ומתוק, נחשק עד כדי סוג של התמכרות, אך הוא בעצם שם למולקולות שנקראות פחמימות.
ישנם סוגים רבים של סוכרים בהמון מאכלים, כולל כאלה שאינם ממתקים או קינוחים. אבל מה גורם לנו לרצות כל כך את הסוכר?
הסוכר מפעיל את קולטני הטעם המתוק שבלשון ומשם נשלחים אותות עד לאזור בקליפת המוח האחראי על הטעם המתוק. הוא מפעיל את מערכת התגמול של המוח שגורמת לנו לרצות עוד מהמתוק הזה אבל גם לאובדן השליטה העצמית ותשוקה.
גם במעיים יש קולטני סוכר ששולחים למוח הודעות שגורמות לגוף לייצר עוד אינסולין, כדי לעמוד בתוספת הסוכר שהגוף קיבל.
גם הסוכר, כמו אלכוהול, ניקוטין והרואין, שולח דופמין להילוך יתר וגורם לנו לחפש עוד ממנו, אם כי הוא פחות ממכר מהם. אם רק מדי פעם נמתיק בפה - זה לגמרי בסדר, אבל אם נאכל באופן קבוע מזון לא מגוון ועתיר סוכר, הסוכר יתנהג קצת כמו סמים ויגרום להתמכרות מסוימת למזונות מתוקים.
למרות שהוא נראה כאבקה פשוטה, הסוכר הוא פלא בוטני שמקורו בצומח. הסוכר השולחני המוכר לנו הוא פחמימה המורכבת מגלוקוז ופרוקטוז ונקראת סוכרוז (Sucrose). ישנם סוגים רבים של סוכרים - בפירות, מאכלים, ממתקים, קינוחים וכדומה. רבים צורכים אותו בקפה ובתה ואין עוגת יום הולדת שלא תכלול סוכר בכמות מוגזמת. על כל אלה קראו בתגית "סוכר".
#תולדות הסוכר
לסוכר היסטוריה עשירה. במהלכה הפך החומר המתוק והטבעי שהוא, מסחורה יקרה לאחד המרכיבים הנפוצים ביותר בתזונה המערבית.
דרכו אל התזונה האנושית החלה לפני אלפי שנים באזור דרום-מזרח אסיה, בעיקר בנגל, שם גידלו אנשים קנה סוכר (Saccharum officinarum) כצמח מאכל, לפני שהתפשט לאזורים כמו פפואה גינאה החדשה. המיצוי של קנה הסוכר — המיץ המתוק שנמצא בגבעול — היה בתחילה לעיסה פשוטה, הרחק מהגרגרים הלבנים שאנחנו מכירים היום.
המהפכה האמיתית התחילה בהודו העתיקה, שם פיתחו תהליך להפיכת מיץ קנה הסוכר לגרגרים מוצקים. הידע הזה נדד עם הסוחרים לפרס ומשם לאימפריה הערבית שהפכה את הסוכר למצרך יוקרתי. באירופה של ימי הביניים, סוכר היה כה יקר שרק אצילים יכלו להרשות לעצמם להשתמש בו, והוא הוצג בארוחות מפוארות כסמל סטטוס.
הכל השתנה בעקבות מסעות קולומבוס. הסוכר החל להיות מיוצר בהמוניו במטעים ענקיים בעולם החדש, בעיקר באיים הקריביים, תוך שימוש בעבודת עבדים. זהו פרק אפל בהיסטוריה של הסוכר — המתיקות שנהנו ממנה האירופאים הגיעה במחיר נורא של סבל אנושי.
#תזונתית
מבחינה תזונתית, סוכר הוא מקור לקלוריות ריקות — אנרגיה ללא ערכים תזונתיים נוספים. הגוף מפרק אותו במהירות, מה שגורם לעלייה חדה ברמות הסוכר בדם ואחריה לירידה מהירה. המחקר העכשווי מצביע על קשר בין צריכת סוכר מוגזמת לבין השמנה, סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם, בעיות שיניים ואפילו דלקות כרוניות.
#התמכרות
השאלה אם סוכר ממכר נותרה שנויה במחלוקת בקהילה המדעית. מחקרים במכרסמים הראו דפוסי התנהגות דומים לאלו שנראים בהתמכרות לסמים. החיות הראו העדפה עזה לסוכר, חיפשו אותו בצורה אובססיבית והראו תסמיני גמילה כשהוא נלקח מהן.
אצל בני אדם, רבים מדווחים על "תשוקה" לסוכר ועל קושי להפסיק לצרוך אותו. חשוב לציין שמבחינה רפואית-קלינית, סוכר אינו מוגדר כחומר ממכר בספר האבחנות הפסיכיאטרי (DSM-5).
הנוירוביולוג ד"ר ניקול אווינה (Nicole Avena) מאוניברסיטת מאונט סיני בניו יורק הסבירה שצריכת סוכר משחררת דופמין במוח באופן דומה לסמים, אם כי בעוצמה נמוכה יותר. עם זאת, חוקרים אחרים טוענים שהדמיון בין התגובה לסוכר לבין התמכרות אמיתית הוא שטחי וההשפעות שלו על המוח הן חלשות מדי מכדי לעמוד בקריטריונים הרפואיים של התמכרות.
כיום, האמריקאי הממוצע צורך כ-22 כפיות של סוכרים מוספים מדי יום, שזה פי 4 מההמלצה של ארגון הבריאות העולמי. הסוכר מסתתר בכל מקום: ממשקאות קלים, דרך ארוחות של רשתות מזון מהיר ועד לרטבים לסלט ולחם. יצרני המזון גילו שהוספת סוכר מגבירה את הקניות החוזרות של המוצרים שלהם, ועובדה זו מעוררת שאלות רבות על סחר הוגן ואחריות תאגידית.
אז האם הסוכר הוא האויב? כמו רבים מיחסי האנושות עם המזון, התשובה מורכבת. סוכר בכמויות מתונות, כחלק מתזונה מאוזנת, אינו בהכרח מזיק. הבעיה מתחילה כשהוא הופך למרכיב דומיננטי בתפריט היומי — תופעה שהפכה נפוצה מדי בעידן המזון המתועש.
כך הסוכר משפיע על המוח (מתורגם):
http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s
הסוכר מסתתר במקומות לא צפויים (מתורגם):
https://youtu.be/Q4CZ81EmAsw
האם הסוכר הוא הצרה הבריאותית של העולם השבע:
https://youtu.be/o6W-wKrb4t0
מפת הטעמים שזיהתה, מעט אחרת ממה שחושבים, את אזורי הטעם שעל לשוננו (מתורגם):
https://youtu.be/hz6GULbowAk
בעיות הבריאות שבסוכר:
https://youtu.be/EFlnlGx0B5U
וסרט תיעודי שחושף את הסכנות שיש בסוכר המתוק כל כך:
https://youtu.be/K3ksKkCOgTw?long=yes
הסוכר (Sugar) הוא חומר גבישי ומתוק, נחשק עד כדי סוג של התמכרות, אך הוא בעצם שם למולקולות שנקראות פחמימות.
ישנם סוגים רבים של סוכרים בהמון מאכלים, כולל כאלה שאינם ממתקים או קינוחים. אבל מה גורם לנו לרצות כל כך את הסוכר?
הסוכר מפעיל את קולטני הטעם המתוק שבלשון ומשם נשלחים אותות עד לאזור בקליפת המוח האחראי על הטעם המתוק. הוא מפעיל את מערכת התגמול של המוח שגורמת לנו לרצות עוד מהמתוק הזה אבל גם לאובדן השליטה העצמית ותשוקה.
גם במעיים יש קולטני סוכר ששולחים למוח הודעות שגורמות לגוף לייצר עוד אינסולין, כדי לעמוד בתוספת הסוכר שהגוף קיבל.
גם הסוכר, כמו אלכוהול, ניקוטין והרואין, שולח דופמין להילוך יתר וגורם לנו לחפש עוד ממנו, אם כי הוא פחות ממכר מהם. אם רק מדי פעם נמתיק בפה - זה לגמרי בסדר, אבל אם נאכל באופן קבוע מזון לא מגוון ועתיר סוכר, הסוכר יתנהג קצת כמו סמים ויגרום להתמכרות מסוימת למזונות מתוקים.
למרות שהוא נראה כאבקה פשוטה, הסוכר הוא פלא בוטני שמקורו בצומח. הסוכר השולחני המוכר לנו הוא פחמימה המורכבת מגלוקוז ופרוקטוז ונקראת סוכרוז (Sucrose). ישנם סוגים רבים של סוכרים - בפירות, מאכלים, ממתקים, קינוחים וכדומה. רבים צורכים אותו בקפה ובתה ואין עוגת יום הולדת שלא תכלול סוכר בכמות מוגזמת. על כל אלה קראו בתגית "סוכר".
#תולדות הסוכר
לסוכר היסטוריה עשירה. במהלכה הפך החומר המתוק והטבעי שהוא, מסחורה יקרה לאחד המרכיבים הנפוצים ביותר בתזונה המערבית.
דרכו אל התזונה האנושית החלה לפני אלפי שנים באזור דרום-מזרח אסיה, בעיקר בנגל, שם גידלו אנשים קנה סוכר (Saccharum officinarum) כצמח מאכל, לפני שהתפשט לאזורים כמו פפואה גינאה החדשה. המיצוי של קנה הסוכר — המיץ המתוק שנמצא בגבעול — היה בתחילה לעיסה פשוטה, הרחק מהגרגרים הלבנים שאנחנו מכירים היום.
המהפכה האמיתית התחילה בהודו העתיקה, שם פיתחו תהליך להפיכת מיץ קנה הסוכר לגרגרים מוצקים. הידע הזה נדד עם הסוחרים לפרס ומשם לאימפריה הערבית שהפכה את הסוכר למצרך יוקרתי. באירופה של ימי הביניים, סוכר היה כה יקר שרק אצילים יכלו להרשות לעצמם להשתמש בו, והוא הוצג בארוחות מפוארות כסמל סטטוס.
הכל השתנה בעקבות מסעות קולומבוס. הסוכר החל להיות מיוצר בהמוניו במטעים ענקיים בעולם החדש, בעיקר באיים הקריביים, תוך שימוש בעבודת עבדים. זהו פרק אפל בהיסטוריה של הסוכר — המתיקות שנהנו ממנה האירופאים הגיעה במחיר נורא של סבל אנושי.
#תזונתית
מבחינה תזונתית, סוכר הוא מקור לקלוריות ריקות — אנרגיה ללא ערכים תזונתיים נוספים. הגוף מפרק אותו במהירות, מה שגורם לעלייה חדה ברמות הסוכר בדם ואחריה לירידה מהירה. המחקר העכשווי מצביע על קשר בין צריכת סוכר מוגזמת לבין השמנה, סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם, בעיות שיניים ואפילו דלקות כרוניות.
#התמכרות
השאלה אם סוכר ממכר נותרה שנויה במחלוקת בקהילה המדעית. מחקרים במכרסמים הראו דפוסי התנהגות דומים לאלו שנראים בהתמכרות לסמים. החיות הראו העדפה עזה לסוכר, חיפשו אותו בצורה אובססיבית והראו תסמיני גמילה כשהוא נלקח מהן.
אצל בני אדם, רבים מדווחים על "תשוקה" לסוכר ועל קושי להפסיק לצרוך אותו. חשוב לציין שמבחינה רפואית-קלינית, סוכר אינו מוגדר כחומר ממכר בספר האבחנות הפסיכיאטרי (DSM-5).
הנוירוביולוג ד"ר ניקול אווינה (Nicole Avena) מאוניברסיטת מאונט סיני בניו יורק הסבירה שצריכת סוכר משחררת דופמין במוח באופן דומה לסמים, אם כי בעוצמה נמוכה יותר. עם זאת, חוקרים אחרים טוענים שהדמיון בין התגובה לסוכר לבין התמכרות אמיתית הוא שטחי וההשפעות שלו על המוח הן חלשות מדי מכדי לעמוד בקריטריונים הרפואיים של התמכרות.
כיום, האמריקאי הממוצע צורך כ-22 כפיות של סוכרים מוספים מדי יום, שזה פי 4 מההמלצה של ארגון הבריאות העולמי. הסוכר מסתתר בכל מקום: ממשקאות קלים, דרך ארוחות של רשתות מזון מהיר ועד לרטבים לסלט ולחם. יצרני המזון גילו שהוספת סוכר מגבירה את הקניות החוזרות של המוצרים שלהם, ועובדה זו מעוררת שאלות רבות על סחר הוגן ואחריות תאגידית.
אז האם הסוכר הוא האויב? כמו רבים מיחסי האנושות עם המזון, התשובה מורכבת. סוכר בכמויות מתונות, כחלק מתזונה מאוזנת, אינו בהכרח מזיק. הבעיה מתחילה כשהוא הופך למרכיב דומיננטי בתפריט היומי — תופעה שהפכה נפוצה מדי בעידן המזון המתועש.
כך הסוכר משפיע על המוח (מתורגם):
http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s
הסוכר מסתתר במקומות לא צפויים (מתורגם):
https://youtu.be/Q4CZ81EmAsw
האם הסוכר הוא הצרה הבריאותית של העולם השבע:
https://youtu.be/o6W-wKrb4t0
מפת הטעמים שזיהתה, מעט אחרת ממה שחושבים, את אזורי הטעם שעל לשוננו (מתורגם):
https://youtu.be/hz6GULbowAk
בעיות הבריאות שבסוכר:
https://youtu.be/EFlnlGx0B5U
וסרט תיעודי שחושף את הסכנות שיש בסוכר המתוק כל כך:
https://youtu.be/K3ksKkCOgTw?long=yes
ממה נוצר הסוכר ומהו קנה הסוכר?
הסוכר (Sugar) מופק מצמחים שגדלים בחקלאות, כמו קנה הסוכר וסלק הסוכר. קנה הסוכר, למשל, הוא מרכיב שנמכר בשווקים בכל רחבי אסיה ואפריקה. ילדים בעולם השלישי מוצצים אותו כממתק שממנו נשאב הסוכר. הוא גם אחד המרכיבים העיקריים לייצור סוכר.
אם את סלק הסוכר פורסים לפרוסות ומבשלים להפקת סוכר, את הגבעול של קנה הסוכר מרסקים היטב במכונות חזקות. התהליך הזה יוצר מיץ, שאותו מבשלים.
לאחר הבישול של מיץ קנה הסוכר, או של פרוסות סלק הסוכר, נוצרים גבישי הסוכר. אותם מייבשים היטב ובתום התהליך נוצר הסוכר. לעיתים הוא יפורק לגרגרים ולעיתים יגובש לקוביות סוכר שנוח להכניס לכוס התה או הקפה, ללא צורך בכפית.
כך או כך, בסיומו של ייצור הסוכר, הוא נארז בשקים ומוכן לשיווק.
כך מגדלים את קנה הסוכר:
https://youtu.be/EP_fgp7zYKk
ייבוש הסוכר בהודו:
https://youtu.be/PEbv7KyfITM
ותהליך ייצור הסוכר כולו:
https://youtu.be/jCKt02NGjfM
הסוכר (Sugar) מופק מצמחים שגדלים בחקלאות, כמו קנה הסוכר וסלק הסוכר. קנה הסוכר, למשל, הוא מרכיב שנמכר בשווקים בכל רחבי אסיה ואפריקה. ילדים בעולם השלישי מוצצים אותו כממתק שממנו נשאב הסוכר. הוא גם אחד המרכיבים העיקריים לייצור סוכר.
אם את סלק הסוכר פורסים לפרוסות ומבשלים להפקת סוכר, את הגבעול של קנה הסוכר מרסקים היטב במכונות חזקות. התהליך הזה יוצר מיץ, שאותו מבשלים.
לאחר הבישול של מיץ קנה הסוכר, או של פרוסות סלק הסוכר, נוצרים גבישי הסוכר. אותם מייבשים היטב ובתום התהליך נוצר הסוכר. לעיתים הוא יפורק לגרגרים ולעיתים יגובש לקוביות סוכר שנוח להכניס לכוס התה או הקפה, ללא צורך בכפית.
כך או כך, בסיומו של ייצור הסוכר, הוא נארז בשקים ומוכן לשיווק.
כך מגדלים את קנה הסוכר:
https://youtu.be/EP_fgp7zYKk
ייבוש הסוכר בהודו:
https://youtu.be/PEbv7KyfITM
ותהליך ייצור הסוכר כולו:
https://youtu.be/jCKt02NGjfM
איך מייצרים בונבוניירות?
הבונבוניירה או הפרלינים הם מהממתקים הפופולאריים בשוק המתנות. העיגולים הקטנים עם המילוי המתוק והמגוון אהובים על כולם. הכנת הבונבוניירה מחולקת להכנת השוקולד ולעיצוב כל פריט בפרלינים, אותם פניני שוקולד וטעם חלומי.
כך מייצרים השוקולטיירים את מעדני השוקולד הללו בידיהם:
https://youtu.be/w8EkS1AYnEw
במפעלים יש מכונות שמייצרות את הבונבוניירות וביצי ההפתעה משוקולד:
https://youtu.be/XNXWr5tg6ho
והסבר מפורט באנגלית כיצד מפעל גדול מייצר את המעדנים האלה:
http://youtu.be/rdTpA0luD2U
הבונבוניירה או הפרלינים הם מהממתקים הפופולאריים בשוק המתנות. העיגולים הקטנים עם המילוי המתוק והמגוון אהובים על כולם. הכנת הבונבוניירה מחולקת להכנת השוקולד ולעיצוב כל פריט בפרלינים, אותם פניני שוקולד וטעם חלומי.
כך מייצרים השוקולטיירים את מעדני השוקולד הללו בידיהם:
https://youtu.be/w8EkS1AYnEw
במפעלים יש מכונות שמייצרות את הבונבוניירות וביצי ההפתעה משוקולד:
https://youtu.be/XNXWr5tg6ho
והסבר מפורט באנגלית כיצד מפעל גדול מייצר את המעדנים האלה:
http://youtu.be/rdTpA0luD2U
איך יש כל כך הרבה זני תפוחים?
לא סתם היה התפוח נוכח בגן העדן ותפס מקום כה חשוב בסיפור החטא של האדם הראשון וזוגתו. זה היה רומן מטעימה ראשונה. גם היסטורית, עצי התפוח (Apple trees) הם מהעצים הראשונים שבויתו על ידי האדם. כך הם ליוו את האדם מהולדת האנושות ועד עולם המחשבים האישיים של העשורים האחרונים.
התפוחים התפתחו מתפוח הבר ממין "מאלוס סיברסי" (Malus sieversii), שגדל במקור במרכז אסיה.
כיום התפוחים מתוקים מאשר התפוחים של תקופות קדומות יותר וישנם מעל 7,500 זני תפוחים שונים, שתורבתו ונוצרו על ידי האדם. לכל זן תכונות אחרות. מבדילים ביניהם גורמים רבים, כולל הטעמים, הצבעים, הצורות, העמידות למחלות שונות ולסוגי אקלים שונים.
במהלך השנים והגלובליזציה, בה פירות וירקות נשלחים מפינות שונות בעולם לארצות רחוקות, פותחו גם זנים מיוחדים שמקנים חיי מדף ארוכים וקלות משלוח, לצורך יצוא.
התפוחים הם פירות בריאיים מאד לגופנו. לא סתם נוצרה הממרה "תפוח אחד ביום ירחיק את הרופא!". החל מחיזוק המערכת החיסונית, דרך מניעת מחלות לב, הגדלת השליטה של הגוף ברמת הכולסטרול שלו ובכמות הסוכרים בדם ועוד.
מחקרים גם מצאו שאכילת תפוח אחד ביום לפחות מקטינה משמעותית את הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים. מסרטן המעי הגס, סרטן השד, סרטן הפה, סרטן הכליות וסרטן השחלות.
התפוח עתיר ויטמינים בריאים והוא מסייע לשמור על הגיינת הפה. למעשה, כשאין בידיכם משחת שיניים או אפשרות לצחצח שיניים, כדאי לכם לנגוס בתפוח - הוא ינקה את הפה ויילחם בחיידקים לא רע בכלל...
בין הזנים המוכרים של התפוח ניתן למצוא את ה"רד דלישס" האדום, הזן המתוק והכי נמכר בעולם, זן שהעץ שלו לא זקוק להפריה מעץ תפוח אחר, כי הוא מפרה את עצמו.
ה"גרני סמית" (או גרנד סמית, כפי שמכנים אותו בישראל), לעומתו, הוא תפוח חמוץ-מתוק בצבע ירוק חזק וקליפה מבריקה. הוא נקרא על שם מי שגילתה אותו, מריה אן סמית' האוסטרלית, שמצאה בחצרה עץ תפוח והבחינה שהוא גדל מערימת זבל שעמדה בסמוך. ככל הנראה הוא תוצאה של הפרייה של תפוח תרבותי מתפוח בר.
אבל התפוח שזכה לפרסום עולמי, חייב אותו למחשב ה"מקינטוש" של חברת אפל, שנקרא על שמו. תפוח המקינטוש מזוהה בקליפתו הצבועה בגווני האדום-ירוק ובטעמו החמצמץ, שהפך אותו לחביב על תושבי קנדה וצפון אמריקה.
הנה התפוח ומגוון התפוחים שיש (עברית):
https://youtu.be/mQePz62zkqA
כך מגדלים תפוחים:
https://youtu.be/iQ6dz6jE3ew
ישראל היא מעצמת תפוחים ומפתחת זנים חדשים בעצמה (עברית):
https://youtu.be/3F8n0IM33-g
והסיידר, מיץ התפוחים המצוין שמכינים מתפוחים (עברית):
https://youtu.be/H0yyY-n1DXk
לא סתם היה התפוח נוכח בגן העדן ותפס מקום כה חשוב בסיפור החטא של האדם הראשון וזוגתו. זה היה רומן מטעימה ראשונה. גם היסטורית, עצי התפוח (Apple trees) הם מהעצים הראשונים שבויתו על ידי האדם. כך הם ליוו את האדם מהולדת האנושות ועד עולם המחשבים האישיים של העשורים האחרונים.
התפוחים התפתחו מתפוח הבר ממין "מאלוס סיברסי" (Malus sieversii), שגדל במקור במרכז אסיה.
כיום התפוחים מתוקים מאשר התפוחים של תקופות קדומות יותר וישנם מעל 7,500 זני תפוחים שונים, שתורבתו ונוצרו על ידי האדם. לכל זן תכונות אחרות. מבדילים ביניהם גורמים רבים, כולל הטעמים, הצבעים, הצורות, העמידות למחלות שונות ולסוגי אקלים שונים.
במהלך השנים והגלובליזציה, בה פירות וירקות נשלחים מפינות שונות בעולם לארצות רחוקות, פותחו גם זנים מיוחדים שמקנים חיי מדף ארוכים וקלות משלוח, לצורך יצוא.
התפוחים הם פירות בריאיים מאד לגופנו. לא סתם נוצרה הממרה "תפוח אחד ביום ירחיק את הרופא!". החל מחיזוק המערכת החיסונית, דרך מניעת מחלות לב, הגדלת השליטה של הגוף ברמת הכולסטרול שלו ובכמות הסוכרים בדם ועוד.
מחקרים גם מצאו שאכילת תפוח אחד ביום לפחות מקטינה משמעותית את הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים. מסרטן המעי הגס, סרטן השד, סרטן הפה, סרטן הכליות וסרטן השחלות.
התפוח עתיר ויטמינים בריאים והוא מסייע לשמור על הגיינת הפה. למעשה, כשאין בידיכם משחת שיניים או אפשרות לצחצח שיניים, כדאי לכם לנגוס בתפוח - הוא ינקה את הפה ויילחם בחיידקים לא רע בכלל...
בין הזנים המוכרים של התפוח ניתן למצוא את ה"רד דלישס" האדום, הזן המתוק והכי נמכר בעולם, זן שהעץ שלו לא זקוק להפריה מעץ תפוח אחר, כי הוא מפרה את עצמו.
ה"גרני סמית" (או גרנד סמית, כפי שמכנים אותו בישראל), לעומתו, הוא תפוח חמוץ-מתוק בצבע ירוק חזק וקליפה מבריקה. הוא נקרא על שם מי שגילתה אותו, מריה אן סמית' האוסטרלית, שמצאה בחצרה עץ תפוח והבחינה שהוא גדל מערימת זבל שעמדה בסמוך. ככל הנראה הוא תוצאה של הפרייה של תפוח תרבותי מתפוח בר.
אבל התפוח שזכה לפרסום עולמי, חייב אותו למחשב ה"מקינטוש" של חברת אפל, שנקרא על שמו. תפוח המקינטוש מזוהה בקליפתו הצבועה בגווני האדום-ירוק ובטעמו החמצמץ, שהפך אותו לחביב על תושבי קנדה וצפון אמריקה.
הנה התפוח ומגוון התפוחים שיש (עברית):
https://youtu.be/mQePz62zkqA
כך מגדלים תפוחים:
https://youtu.be/iQ6dz6jE3ew
ישראל היא מעצמת תפוחים ומפתחת זנים חדשים בעצמה (עברית):
https://youtu.be/3F8n0IM33-g
והסיידר, מיץ התפוחים המצוין שמכינים מתפוחים (עברית):
https://youtu.be/H0yyY-n1DXk
איך חוגגים את ראש השנה ומה מנהגי החג?
בראש השנה ישנם כמה מנהגים מקובלים, כולל התקיעה בשופר, ביום הראשון של ראש השנה, תפילת "תשליך" מול הים או מקור מים, שבה מנערים את הכיסים כדי להשליך את החטאים.
יש בראש השנה כמה מנהגים לאכילה של מאכלים מסורתיים. הידוע שבהם הוא המנהג לאכול תפוח בדבש, לשנה מתוקה. נהוג לאכול גם ראש של דג או של כבש. המנהג הוא לשם התפילה "שנהיה לראש ולא לזנב".
גם גרגרי רימון נוהגים לאכול בראש השנה, בלוויית הברכה "שירבו זכויותינו כרימון". וגם תמר, שום, כרפס, שעועית, כרישה, דלעת ועוד.
הנה סימני ראש השנה (עברית):
https://youtu.be/ZtQxVREUq3M
הברכות עליהם (עברית):
https://youtu.be/T8tYgaJzqKc
שיחה קלה עם פעוטות על מנהגי החג (עברית):
http://youtu.be/HJPYPiNjxCs
מנהג התשליך (עברית):
https://youtu.be/bsjbUg80zTI
ותשליך של חרדים (עברית):
https://youtu.be/UH8DTxi1jOg
ופרק חינוכי על ראש השנה ושאר חגי תשרי (עברית):
http://youtu.be/N_3w-msRKYA?long=yes
בראש השנה ישנם כמה מנהגים מקובלים, כולל התקיעה בשופר, ביום הראשון של ראש השנה, תפילת "תשליך" מול הים או מקור מים, שבה מנערים את הכיסים כדי להשליך את החטאים.
יש בראש השנה כמה מנהגים לאכילה של מאכלים מסורתיים. הידוע שבהם הוא המנהג לאכול תפוח בדבש, לשנה מתוקה. נהוג לאכול גם ראש של דג או של כבש. המנהג הוא לשם התפילה "שנהיה לראש ולא לזנב".
גם גרגרי רימון נוהגים לאכול בראש השנה, בלוויית הברכה "שירבו זכויותינו כרימון". וגם תמר, שום, כרפס, שעועית, כרישה, דלעת ועוד.
הנה סימני ראש השנה (עברית):
https://youtu.be/ZtQxVREUq3M
הברכות עליהם (עברית):
https://youtu.be/T8tYgaJzqKc
שיחה קלה עם פעוטות על מנהגי החג (עברית):
http://youtu.be/HJPYPiNjxCs
מנהג התשליך (עברית):
https://youtu.be/bsjbUg80zTI
ותשליך של חרדים (עברית):
https://youtu.be/UH8DTxi1jOg
ופרק חינוכי על ראש השנה ושאר חגי תשרי (עברית):
http://youtu.be/N_3w-msRKYA?long=yes
מאיפה בא הקקאו המשמש לייצור שוקולד?
מגידול הקקאו ועד לחפיסות השוקולד שאנו כל כך אוהבים - מדובר בתהליך ארוך של גידול, קטיף והכנה של המתוק וטעים הזה.
השוקולד נולד מעץ הקקאו (Cacao tree), או עץ השוקולד (Chocolate tree). העץ הזה גדל בעיקר באפריקה ודרום אמריקה ובמדינות שנמצאות ליד קו המשווה. הפירות הטרופיים שנקטפים מעצי הקקאו, נקטפים ומועברים לעיבוד.
תהליך העיבוד של פרי הקקאו נעשה כבר מאות שנים בשיטה זהה וכשפותחים את הפרי מתגלה הקקאו הלבן. רק כשמייבשים אותו הוא הופך לחום, כפי שהיינו מצפים מהקקאו שלנו.
לאחר שהקקאו נארז בתוך שקים, הוא נשלח למפעל השוקולד. שם הוא יעובד לשוקולד שכולם כל כך אוהבים.
הנה סיפורו של עץ הקקאו (מתורגם):
https://youtu.be/jtpqv4fGVVc
הסבר של ילדה חכמה על פרי הקקאו (עברית):
https://youtu.be/VAPIUxJYVGs
פרי הקקאו מקרוב:
https://youtu.be/V-4FsJ6-bzc
שימושיו במטבח (עברית):
https://youtu.be/Mv8AdT9WanY
ייצור של שוקולד במפעל גדול:
https://youtu.be/-3v4OsPmsUg
עוד מפעל לייצור של שוקולד:
https://youtu.be/xPe1jMuX32s
ייצור במפעל קטן יותר:
http://youtu.be/hSC9ogSFml0
וכמה דברים שלא ידעתם על השוקולד (עברית):
https://youtu.be/PYvEMyufXAs
מגידול הקקאו ועד לחפיסות השוקולד שאנו כל כך אוהבים - מדובר בתהליך ארוך של גידול, קטיף והכנה של המתוק וטעים הזה.
השוקולד נולד מעץ הקקאו (Cacao tree), או עץ השוקולד (Chocolate tree). העץ הזה גדל בעיקר באפריקה ודרום אמריקה ובמדינות שנמצאות ליד קו המשווה. הפירות הטרופיים שנקטפים מעצי הקקאו, נקטפים ומועברים לעיבוד.
תהליך העיבוד של פרי הקקאו נעשה כבר מאות שנים בשיטה זהה וכשפותחים את הפרי מתגלה הקקאו הלבן. רק כשמייבשים אותו הוא הופך לחום, כפי שהיינו מצפים מהקקאו שלנו.
לאחר שהקקאו נארז בתוך שקים, הוא נשלח למפעל השוקולד. שם הוא יעובד לשוקולד שכולם כל כך אוהבים.
הנה סיפורו של עץ הקקאו (מתורגם):
https://youtu.be/jtpqv4fGVVc
הסבר של ילדה חכמה על פרי הקקאו (עברית):
https://youtu.be/VAPIUxJYVGs
פרי הקקאו מקרוב:
https://youtu.be/V-4FsJ6-bzc
שימושיו במטבח (עברית):
https://youtu.be/Mv8AdT9WanY
ייצור של שוקולד במפעל גדול:
https://youtu.be/-3v4OsPmsUg
עוד מפעל לייצור של שוקולד:
https://youtu.be/xPe1jMuX32s
ייצור במפעל קטן יותר:
http://youtu.be/hSC9ogSFml0
וכמה דברים שלא ידעתם על השוקולד (עברית):
https://youtu.be/PYvEMyufXAs
מהי מערכת התגמול שהכרחית להישרדות אבל גם מסוכנת?
מערכת התגמול (Reward system) היא אחת המערכות הוותיקות במוחנו ולמעשה היא באה של מערכת ההפעלה שלנו.
המערכת הזו התפתחה בשלב מוקדם מאוד של המינים ובאמצעותה הבטיחה הברירה הטבעית את הישרדות בעלי החיים. זה נעשה על ידי כך שמערכת התגמול העניקה להם סיפוק והנאה מביצוע תפקודים הכרחיים להמשך קיומם - כלומר מביצוע של פעולות כמו אכילה, שתייה ורבייה.
אבל למה הפעלת אזור הגמול וההנאה על ידי מתגמלים טבעיים היא הכרחית?
הסיבה האבולוציונית לכך ברורה - תפקודים אלה הכרחיים להישרדות הפרטים והמינים ובלי קיומם הם יוכחדו. לכן האבולוציה מחזקת אותם. דברים שעושים לנו טוב, הופכים עם הדורות לדברים הבריאים ואלו שמאפשרים לנו להתרבות ולשרוד בתור מינים ביולוגיים או זואולוגיים.
מערכת התגמול תוארה לראשונה בשנות ה-60 של המאה שעברה, על-ידי הפסיכולוגים אולדס ומילנר (J.Olds & P.Milner).
כמו מערכות אחרות במוח, גם מסלול הגמול, שם נוסף למערכת התגמול, מורכב מ"נוירונים", תאי עצב המתקשרים ביניהם באמצעות אותות חשמליים וכימיים העוברים דרך צמתים הנקראים "סינפסות".
הפעלה מתמדת וחוזרת של אותם תאי עצב מגדילה במוח את הכמות של ה"דופמין", מתווך עצבי שאחראי בין השאר על תחושת העונג שלנו ונחשב ל"אינסטינקט החיים", זה שמפעיל אותנו לחיפוש אחרי כיף וסיפוק. קראו עליו בתגית "דופמין".
התהליך הזה גם משחרר באופן טבעי במוחנו שלל אנדורפינים, כימיקלים טבעיים המשככים כאב, משפרים את מצב הרוח ויוצרים תחושת אופוריה. קראו עליהם בתגית "אנדורפין".
כך מפעילים הדברים שעושים לנו טוב את אזור הגמול וההנאה שבמוחנו.
מסתבר שכשבעל חיים נחשף למתגמלים טבעיים, כמו מין, אוכל, חברים וכדומה, האזור הזה מופעל שוב ושוב. כך מתפתח אצלו צורך לחזור שוב ושוב על הפעולה המתגמלת והחשובה לקיומו.
העסקה היא מתגמלים טבעיים שבאופן טבעי לגמרי עושים לנו כיף ובמקביל בריאים לנו.
לא בטוח שמעדן חלב מפוצץ בסוכר ושומן קצפתי הוא הדבר הכי בריא לנו, אבל כנראה שהפרסומאי שהגה את הסיסמה המנצחת "בשבילו זה מילקי - בשבילך חלב!" ניסח את מה שהמנגנון הזה עושה, טוב יותר מכל מדען. כי כשאנו מקבלים את מה שטעים לנו והאבולוציה מקבלת אותנו בריאים ופוריים - כולם מרוצים.
היש טוב מזה?
כנראה שאין. אבל, - תמיד יש אבל - חשוב לדעת שאותה מערכת התגמול אמנם חשובה להישרדותנו ונותנת לנו חיים, אבל היא גם זו שמסבכת אותנו בסכנה גדולה והיא התמכרויות. כך שמערכת התגמול וההנאה נותנת לנו חיים, שמחה, אושר וסיפוק, אבל לעתים, במקרה של רדיפה ופיתוח התמכרויות שונות, אלו חיים לא בריאים ואפילו הרסניים. כל כך תוכלו לקרוא בתגית "התמכרות".
הנה מערכת התגמול שבמוחנו:
https://youtu.be/ldPuBk7a9V4
על השפעת הסוכר על המוח והשפעתה על מערכת התגמול (מתורגם):
http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s
ושיעור אונליין על מערכת התגמול (עברית):
https://youtu.be/stxsxDKVqsY?long=yes
מערכת התגמול (Reward system) היא אחת המערכות הוותיקות במוחנו ולמעשה היא באה של מערכת ההפעלה שלנו.
המערכת הזו התפתחה בשלב מוקדם מאוד של המינים ובאמצעותה הבטיחה הברירה הטבעית את הישרדות בעלי החיים. זה נעשה על ידי כך שמערכת התגמול העניקה להם סיפוק והנאה מביצוע תפקודים הכרחיים להמשך קיומם - כלומר מביצוע של פעולות כמו אכילה, שתייה ורבייה.
אבל למה הפעלת אזור הגמול וההנאה על ידי מתגמלים טבעיים היא הכרחית?
הסיבה האבולוציונית לכך ברורה - תפקודים אלה הכרחיים להישרדות הפרטים והמינים ובלי קיומם הם יוכחדו. לכן האבולוציה מחזקת אותם. דברים שעושים לנו טוב, הופכים עם הדורות לדברים הבריאים ואלו שמאפשרים לנו להתרבות ולשרוד בתור מינים ביולוגיים או זואולוגיים.
מערכת התגמול תוארה לראשונה בשנות ה-60 של המאה שעברה, על-ידי הפסיכולוגים אולדס ומילנר (J.Olds & P.Milner).
כמו מערכות אחרות במוח, גם מסלול הגמול, שם נוסף למערכת התגמול, מורכב מ"נוירונים", תאי עצב המתקשרים ביניהם באמצעות אותות חשמליים וכימיים העוברים דרך צמתים הנקראים "סינפסות".
הפעלה מתמדת וחוזרת של אותם תאי עצב מגדילה במוח את הכמות של ה"דופמין", מתווך עצבי שאחראי בין השאר על תחושת העונג שלנו ונחשב ל"אינסטינקט החיים", זה שמפעיל אותנו לחיפוש אחרי כיף וסיפוק. קראו עליו בתגית "דופמין".
התהליך הזה גם משחרר באופן טבעי במוחנו שלל אנדורפינים, כימיקלים טבעיים המשככים כאב, משפרים את מצב הרוח ויוצרים תחושת אופוריה. קראו עליהם בתגית "אנדורפין".
כך מפעילים הדברים שעושים לנו טוב את אזור הגמול וההנאה שבמוחנו.
מסתבר שכשבעל חיים נחשף למתגמלים טבעיים, כמו מין, אוכל, חברים וכדומה, האזור הזה מופעל שוב ושוב. כך מתפתח אצלו צורך לחזור שוב ושוב על הפעולה המתגמלת והחשובה לקיומו.
העסקה היא מתגמלים טבעיים שבאופן טבעי לגמרי עושים לנו כיף ובמקביל בריאים לנו.
לא בטוח שמעדן חלב מפוצץ בסוכר ושומן קצפתי הוא הדבר הכי בריא לנו, אבל כנראה שהפרסומאי שהגה את הסיסמה המנצחת "בשבילו זה מילקי - בשבילך חלב!" ניסח את מה שהמנגנון הזה עושה, טוב יותר מכל מדען. כי כשאנו מקבלים את מה שטעים לנו והאבולוציה מקבלת אותנו בריאים ופוריים - כולם מרוצים.
היש טוב מזה?
כנראה שאין. אבל, - תמיד יש אבל - חשוב לדעת שאותה מערכת התגמול אמנם חשובה להישרדותנו ונותנת לנו חיים, אבל היא גם זו שמסבכת אותנו בסכנה גדולה והיא התמכרויות. כך שמערכת התגמול וההנאה נותנת לנו חיים, שמחה, אושר וסיפוק, אבל לעתים, במקרה של רדיפה ופיתוח התמכרויות שונות, אלו חיים לא בריאים ואפילו הרסניים. כל כך תוכלו לקרוא בתגית "התמכרות".
הנה מערכת התגמול שבמוחנו:
https://youtu.be/ldPuBk7a9V4
על השפעת הסוכר על המוח והשפעתה על מערכת התגמול (מתורגם):
http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s
ושיעור אונליין על מערכת התגמול (עברית):
https://youtu.be/stxsxDKVqsY?long=yes
