» «
אובמה
מהו הנאום שהפך את אובמה לנשיא?



ברק אובמה, מי שלימים יהיה נשיא ארצות הברית, הוא אחד מהנואמים הטובים בהיסטוריה. מדובר באדם שהוא נואם בעל כישרון טבעי. אוראטור קוראים לאדם כזה, כלומר אדם שהוא נואם מומחה.

בקמפיינים הפוליטיים שלו נאם אובמה נאומים רבים, אבל כל המומחים מסכימים שנאום אחד היה הנאום המשפיע והחזק שנתן בחייו.

זה היה הנאום של הסנטור הצעיר אובמה, בחור שמרבית המצביעים בועידת המפלגה הדמוקרטית בשנת 2004 כלל לא הכירו ולא ידעו עליו דבר. בו הוא הציג את הניתוח שלו והדרך שבה הוא רואה את אמריקה.

אבל הוא הפליא להציג בנאום שכתב את עצמו ואת סיפורו שלו, סיפור ייחודי של בן לאב מאפריקה ולאם מאמריקה. הוא נגע בחלומות של הוריו על ארצו כמשולבים בסיפור המופלא של אמריקה עצמה וכעוברים מהוריו שלו אל שתי בנותיו.

הוא אמר שם, בין השאר, את המשפט המכונן "זו הגאונות האמיתית של אמריקה. אמונה. אמונה בחלומות פשוטים, התעקשות על ניסים קטנים. ואחיי האמריקנים, דמוקרטים, רפובליקנים, עצמאיים, אני אומר לכם הלילה: יש לנו עוד עבודה לעשות."

("That is the true genius of America, a faith. A faith in simple dreams an insistence on small miracles.
And fellow Americans, Democrats, Republicans, Independents, I say to you tonight: We have more work to do.").

בנאום הזה הוא הצליח למשוך את תשומת לב הבוחרים האמריקאים ולהפוך מאלמוני שחור למתמודד רלוונטי במרוץ לנשיאות, מי שיתחיל שנתיים אחר-כך מירוץ שבו יהפוך למתמודד שינצח ברוב מוחץ ויהפוך לנשיא, מהנערצים שאמריקה ידעה.


הנה הנאום של אובמה בועידת המפלגה הדמוקרטית ב-2004 וניתוח שלו:

http://youtu.be/OFPwDe22CoY


וכאן הוא עונה תשובה גאונית ודעתנית על המבקרים שאמרו עליו שרק במילים הוא טוב:

http://youtu.be/LgrL5NO07lI


ועדיין גם אובמה חושב תוך כדי נאום.. רק נואמים מצויינים יכולים להיות כל כך לא מושלמים. הנה יותר מ-7 דקות של השהיות מביכות, מתוך שלל נאומים:

http://youtu.be/Qp0hU1THjuc


והנאום המיתולוגי של ד"ר מרטין לותר קינג ג'וניור, שאי אפשר שלא להשוותו אליו:

https://youtu.be/I47Y6VHc3Ms
יש לי חלום
מה מיוחד בנאום "יש לי חלום" של מרטין לותר קינג?



ד"ר מרטין לותר קינג ג'וניור (Martin Luther King Jr) היה לוחם לשוויון בין-גזעי ולקץ האפליה של השחורים בארצות הברית. הוא היה דוקטור צעיר ובן לכומר ונגנית אורגן בכנסייה.

בגיל צעיר שינה אביו את שמו ושם בנו ל"מרטין לותר". האב היה מרטין לותר האב והבן - מרטין לותר קינג. ושניהם נקראים על שם המורד המפורסם בקתוליות ומייסד הנצרות הפרוטסטנטית, הכומר מרטין לותר.

גם אם הוא היה בעל נפש עצמאית ובחור מבריק, החליט מי שבנעוריו לא התלהב מהדת ללמוד תיאולוגיה ובגיל צעיר מאוד הוא היה לדוקטור לתיאולוגיה. בתנ"ך הוא מצא הרבה אמיתות וחוכמה שיסייעו לו בהמשך דרכו.

אבל הבחור הצעיר והחכם לא אהב את הגזענות של אמריקה. הוא החל להילחם נגד החוקים והאיסורים שהוטלו על שחורים במדינה. קינג החל להילחם כנגדם ומכאן הוא נלחם כל חייו בממסד הלבן ולמען שוויון וזכויות האזרח באמריקה.

כך החל מי שהתגלה במהירות כנואם מחונן, להילחם על זכויות השחורים. לאחר שהנהיג חרם על האוטובוסים שאסרו על שחורים בדרום לנסוע במושבים הקדמיים של האוטובוס, נעצר וזכה לפרסום אדיר כשניצח את האיסור והביא לביטולו, הוא הוכתר למנהיגם.

עתה הוא הפך ל"קול של הקהילה השחורה בארצות הברית". הוא המשיך לנאום ולהביא המונים להצטרף לחזון שלו, של שוויון וחיים טובים באמריקה, לבנים ושחורים, אלו לצד אלו.

הוא גייס את הכוח של כנסיות השחורים למאבק השחור והלא-אלים בגזענות ולמען זכויות אדם. בתוך כדי כך הוא המשיך גם לסכן את חייו, לשמוע אינספור איומים ולהעצר על ידי המשטרה פעמים רבות. אבל אי אפשר היה לעצור אותו.

הנשיא הלבן והצעיר של אמריקה אף הגיש הצעת חוק לשוויון זכויות לשחורים. בעקבות הנאום שמיד נתאר אף נחקק חוק זכויות האדם ב-1964.

כשקינג זכה בפרס נובל לשלום על הנהגה של מאבק לא אלים נראה היה שיהיה קשה לעצור אותו. הוא היה האדם הצעיר ביותר שזכה בנובל אי-פעם.

את הנאום "יש לי חלום" (באנגלית: "I Have a Dream") הוא נאם בשנת 1963, על מדרגות אנדרטת לינקולן בוושינגטון הבירה ואל מול 250,000 מפגינים. זה היה בזמן "המצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות".

הנאום הזה, אחד מני רבים ומעולים של אחד מגדולי לוחמי החופש וזכויות האדם בהיסטוריה, היה לאחד החשובים בהיסטוריה ואחד הנאומים הטובים והידועים בכל הזמנים. אמנם הוא ניתן בהקשר למאבק של התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית, לזכויות השחורים של אמריקה, אך הוא הפך לסמל בכל העולם ומשמש ומצוטט למאבקם של רבים בעולם.

אחד המנהיגים בתנועה לזכויות האזרח אמר על הנאום הזה ש"לא רק האנשים שנכחו במקום הקשיבו, אלא גם אנשים בכל ארצות הברית, וגם דורות שעדיין לא נולדו."


""יש לי חלום שיום אחד האומה הזו תקום ותחיה את המשמעות האמיתית של האמונה שלה: 'אנחנו מאמינים שהאמיתות האלה מובנות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים."

("I have a dream that one day this nation will rise up and live out the true meaning of its creed: 'We hold these truths to be self-evident, that all men are created equal.").


הנה קטע מהנאום המפורסם של מרטין לותר קינג "יש לי חלום" (מתורגם):

https://youtu.be/4D3OfVckKtY


ההקשר החברתי שבו הגיע הנאום ההיסטורי:

https://youtu.be/i1ulUR10zVM


חברים מספרים על הנאום המפורסם של החלום של מרטין לותר קינג:

https://youtu.be/EgyMRekqeKk


הנאום המלא של ד"ר מרטין לותר קינג (מתורגם):

https://youtu.be/Zyq0IiqoSIQ?long=yes


וסיפורו של המנהיג שרצה שוויון אבל בדרכי שלום (עברית):

https://youtu.be/dBMWWFgoW_U?long=yes
נאום הירח
מה מיוחד בנאום הירח של הנשיא קנדי?



היה זה זה באוניברסיטת רייס האמריקאית, כשהגיע אליה ב-12 בספטמבר, 1962 נשיא ארצות הברית ג'ון פ. קנדי. הוא בא כדי לקבל את תואר המרצה לשם כבוד שהחליט המוסד להעניק לו. אבל בכיסו היה מונח אחד הנאומים החשובים בהיסטוריה האמריקאית ואולי אף העולמית.

זה קורה באצטדיון הפוטבול הענקי של האוניברסיטה, ביום חם יחסית, בו יישא הנשיא נאום מכונן. הנאום הזה עתיד להניע את האומה האמריקאית למה שהוא אולי המאמץ ההנדסי הקולקטיבי הגדול ביותר שידעה אמריקה ושאינו מלחמה.

הנאום קיבל את הכינוי "נאום הירח" (Moon speech). במילים שאמר קנדי באותו יום, נתן הנשיא הצעיר והנמרץ את האות למה שתהפוך לאחת ההתפתחויות הטכנולוגיות החשובות, המרגשות והמרכזיות בתולדות המין האנושי.

בנאום הציב ג'ון קנדי לארצות הברית יעד נועז ושאפתני: להצליח ולהנחית אדם על הירח עד לסוף העשור... ואז להחזירו לכדור הארץ בשלום.

זה היה עוד שלב ובדיעבד שלב מכריע במירוץ אל החלל שניהלו ארצות הברית וברית המועצות, שתי המעצמות של אותם ימים. חמש שנים לפני כן, הקדימו הסובייטים את אמריקה בשיגור של הספוטניק, הלוויין הראשון וגם את הפתעת האסטרונאוט הראשון בהיסטוריה, יורי גאגרין הסובייטי, לא הצליחו בנאס"א לשכוח.

המרוץ את החלל היה גם חלק משמעותי וסמלי במלחמה הקרה שניהלו שתי המעצמות ביניהן. חשוב להבין שהעליונות הטכנולוגית הייתה מרכיב פסיכולוגי ראשון במעלה, בהחלטה של מי מהמנהיגים הקומוניסטים האם לתקוף ראשונים את אמריקה בטילים גרעיניים או להימנע מכך.

פוליטית הייתה בנאום של קנדי תשובה להתנגדות הרבה לתקציב העצום שהוא כבר הקציב למרוץ של אמריקה לחלל. "אומה שמתיימרת להנהיג אומות אחרות..." הוא הטעים והמשיך - "אינה יכולה להישאר מאחור במירוץ הזה."

קנדי גם יודע שרק הגיון לא עובד אז הוא מבקש מאלוהים את ברכתו לאומה, לקראת מה שתיאר בנאום כיציאה אל "ההרפתקה הגדולה והמסוכנת ביותר שהאדם ידע מעודו."

אבל מבחינת מנהיגות ורוח המפקד, הנקודה החשובה ואולי שיא הנאום של הנשיא החכם, הייתה ההכרזה של קנדי ש"ארה"ב לוקחת על עצמה להגיע לירח... והיא עושה זאת לא בגלל שזה קל, אלא מפני שזה קשה."

“We choose to go to the Moon and do the other things, not because they are easy, but because they are hard."

היה באמירה הזו מסר משמעותי לאמריקאים של אותם ימים. זו אומה שמתגבשת לשינוי חברתי מכריע, עם הסתבכות שכבר מסתמנת בווייטנאם וניצחונות סובייטיים שהעיבו על מצב רוחה. כל זאת בצד החמרת האיום הגרעיני הסובייטי והמלחמה הקרה המאיימת, כשצעירים שמתחילים לדרוש שינוי ואף השכילו לבחור נשיא צעיר שיביא אותו ובום כלכלי שמכניס את ההורים שלהם, בני המעמד הבינוני, לבולמוס של צריכה ובזבוזים שאמריקה מעולם לא הכירה.

בנאום הזה השכיל הנשיא להציב חזון ואתגר חדש לאמריקה. אבל שנה וקצת אחרי הנאום נרצח קנדי בהתנקשות בדאלאס. הוא לא זכה לראות כיצד שמונה שנים אחריו, ב-20 ביולי 1969, תגשים תכנית החלל האמריקנית את היעד שהציב לה בחזונו. היה זה כשהחללית אפולו 11 נחתה על הירח ואף הצליחה לאחר מכן להשיב את שלושת האסטרונאוטים בשלום לכדור הארץ, הישג מדהים כשלעצמו.

בכך הגשימו העם ומהנדסיו את הצוואה והחזון הגדולים של הנשיא שהלך לעולמו.

אבל בואו נישאר לרגע בעולם הזה, בו תרמה תכנית אפולו לקפיצה הטכנולוגית המטורפת שהביאו המחקר והפיתוח שלה. אינספור פיתוחים וחידושים שנולדו בה יגולגלו בשנים הבאות לתחומים רבים, בעיקר אך לא רק, בעולמות התקשורת, האלקטרוניקה, המיחשוב והאווירונאוטיקה.

הטכנולוגיה החדשה שלה עתידה לחזק את עליונותה של אמריקה ולהביא די מהר לשליטתה המוחלטת בחלל. לצד הקפיצה הטכנולוגית האדירה שהיא תביא לתעשייה, תכנית אפולו שהרים קנדי עתידה גם להשפיע על החינוך והתרבות האמריקנים למשך שנים ותיתן השראה לתכניות דומות בכל העולם.


הנה נאום החלל של קנדי בעיבוד אנימציה שממחיש אותו:

https://youtu.be/G6z-h6faR6o


הנאום המרגש כמו שצולם:

https://youtu.be/th5A6ZQ28pE


הוא עוד הספיק לעודד את נאס"א, אחרי המראת הספוטניק הרוסי:

https://youtu.be/GmN1wO_24Ao


תכנית אפולו שעוצבה ברוח החזון שלו:

https://youtu.be/_T8cn2J13-4


ותכנית חינוכית על המרוץ שהשיק קנדי אל החלל (עברית):

https://youtu.be/eL0MHJngcik?long=yes
סטיב ג'ובס
מהו נאום ההשראה של סטיב ג'ובס?



נדמה שחיי רובנו מורכבים ממסלול שנקבע מראש. אנו מקבלים החלטות על העתיד שלנו לא פעם - על ידי הורינו, המשפחה, הציפיות של הסביבה או מאלף סיבות אחרות.. אבל לעתים צריך לתת הזדמנות דווקא לתחושות הבטן שלנו, למה שאנו אוהבים לעשות, להזדמנויות שנקרות על דרכנו ולרעיונות חדשים שצצים מסביבנו.

סטיב ג'ובס, מענקי היזמים והמנהלים בכל הזמנים, תיאר את דרכו המשונה בנאום מפורסם שנתן בטקס סיום באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב. בנאום שהוא הוזמן לשאת, באקדמיה אותה נטש אחרי סמסטר אחד, הוא סקר את דרכו, כמי שנשר מהקולג' חצי שנה לאחר שהחל ללמוד, אבל הפך את חייו להצלחה חסרת-תקדים, הצלחה שניתן לקבל ממנה השראה וללמוד ממנה על ניהול חיים משמעותיים ויצירתיים, חיים שמנוהלים בצורה חופשית, חכמה ובעיקר אמיצה!


#ציטטות
אחד מהמשפטים שרבים זוכרים מהנאום הוא "זמנך מוגבל, אז לא כדאי שתבזבז/י אותו בלחיות חיים של מישהו אחר."

("Your time is limited, so don't waste it living someone else's life.").

ויש את המשפט שלו על משמעות החיים: "אם תחיה את חייך כל יום כאילו זה יומך האחרון, קרוב לוודאי שיום אחד תהיה צודק."

("“If you live each day as if it were your last, someday you'll be right.").


#הפרגון למשני עולם
אחד הקטעים הבולטים בנאום הוא זה שבו הוא חולק כבוד למי שמשנים את הדברים:

"לכבוד המשוגעים, הלא יוצלחים, המורדים, עושי הצרות, היתדות העגולות בחורים המרובעים, אלו שרואים דברים אחרת.

הם לא אוהבים חוקים ולא מכבדים את המצב הקיים. אתם יכולים לצטט אותם ולחלוק עליהם, להלל או להשמיץ, אבל דבר אחד אינכם יכולים לעשות והוא להתעלם מהם.

כי הם משנים דברים. הם דוחפים את המין האנושי קדימה. ואם יש מי שרואים בהם משוגעים, אנחנו רואים בהם גאונים.

כי האנשים המשוגעים מספיק כדי לחשוב שהם יכולים לשנות את העולם, הם אלו שעושים זאת!"


הנה הקטע האחרון עם דמויות שעשו זאת:

https://youtu.be/-z4NS2zdrZc


הנאום של סטיב ג'ובס שבו הוא מסביר כיצד אירועים שונים בחייו קבעו מי הוא יהיה (מתורגם):

http://youtu.be/wGNSoGIgg0E?t=12s


המסר שלו לעולם לגבי היזם ומי שהוא יכול, צריך ומותר לו להיות:

http://youtu.be/KvA_4YkGNXc


וסרטון שמראה את דרכו וגישתו של ג'ובס לחיים:

https://youtu.be/tNL3bDLgkh8?long=yes

נאומים

פינת הנואמים
איפה כל אנגלי יכול לנאום?



האם לא הייתם רוצים פעם לנאום, ממש כמו חבר כנסת או שר, ולשאת את דבריכם למול כולם? - בלונדון בירת אנגליה זה אפשרי. אל דוכן הנואמים שממוקם בלונדון, בכניסה להייד פארק (Hyde Park) שבקצה רחוב אוקספורד, יכול כל אחד להגיע ביום ראשון ולשאת נאום לפני עוברי-האורח.

"פינת הנואמים" (Speakers' Corner) שנמצאת ליד מארבל ארץ' (Marble Arch) מצויה בלב מסורת אנגלית רבת-שנים. טיפוסים מוזרים, שונים ומשונים עומדים שם על במות קטנות ומטיפים לקהל על כל נושא שבעולם. וממש כמו בפרלמנט האנגלי הידוע בעולם כולו, גם בהייד פארק מצטרפים מהקהל אל הדיון וקוראים קריאות ביניים לעבר הנואם התורן.


הנה פינת הנואמים שבהייד פארק:

https://youtu.be/TCTfw4w57aE


וילדים שהשתלטו עליה בקמפיין פרסומי:

http://youtu.be/MAEIj37hyIM


על הייד פארק עצמו:

http://youtu.be/mHDDBgr2mMQ


והנה נאום חוצב להבות של מטיפה שמאיימת על החוטאים שילכו לגיהנום:

http://youtu.be/_anYCnBll4U
נאום גטיסברג
מהו נאום גטיסברג החשוב כל כך בהיסטוריה?



היה זה נשיא ארצות הברית של אמריקה אברהם לינקולן, שבנאום גטיסברג (Gettysburg Address) הגדיר כל כך יפה את המטרה, התפקיד והמשמעות של אמריקה לעצמה ולעולם.

את הנאום שנכלל עד היום בספרי הלימוד בהיסטוריה ובספרות ונחשב לנאום החשוב ביותר של נשיא אמריקאי נשא לינקולן בטקס. זזה היה טקס שבו הוקדש בית הקברות הלאומי לחיילים שנהרגו בקרב גטיסברג שבפנסילבניה. התאריך הוא ה-19 בנובמבר 1863, במהלך ימי מלחמת האזרחים האמריקאית, כארבעה חודשים וחצי אחרי קרב גטיסברג. הקרב הזה הפך לחלוטין את מהלך המלחמה ומעמדה של נחיתות עברו אחריו כוחות הצפון בהנהגת לינקולן לעליונות על כוחות הדרום, המורדים בדמוקרטיה של ארצות הברית.

ברכבת לגטיסברג ועל גב מעטפה פשוטה, כתב לינקולן את הנאום שיימשך 2 דקות בלבד אבל ידייק ולא יגרע דבר ממה שהיה באמת חשוב שייאמר על דמוקרטיה, שוויון ואמריקה.

אולי לכן זהו אחד הנאומים הכי מפורסמים בתולדות ארצות הברית. כי כשהיסטוריונים מדברים על לינקולן הם מדברים לא פעם על הענווה שלו. אבל בנאום הקצר והמדויק הזה בולטת דווקא האמונה של המנהיג הדגול ביכולתו לתמצת ולומר ב-272 מילים בלבד את מה שכמעט כל פוליטיקאי אחר היה מתקשה לומר גם באלפי מילים.

הוא דיבר בו על עקרונות השוויון בין בני האדם, העקרונות שעיגנו אבות האומה האמריקאית כל כך נכון בהכרזת העצמאות של ארצות הברית, 87 שנים קודם. את מלחמת האזרחים הוא הגדיר כ"לידה חדשה של חירות", חירות ש"תביא לשוויון אמיתי לכל אזרחי ארצות הברית" כי "כל בני האדם נבראו שווים".

את הטקס בגטיסברג ראה לינקולן כהזדמנות לא רק להקדיש את אדמות בית העלמין למתים, אלא גם להקדיש את החיים למאבק שמבחינתו מיועד להבטיח את קיומו של "שלטון על העם, בידי העם, למען העם"

(“Government of the people, by the people, for the people.”)

צחוק הגורל הוא שאף שנאום גטיסברג נחשב כיום לאחד הנאומים הגדולים בהיסטוריה, לא לינקולן ולא המבקרים היו בטוחים בזמן אמת שהוא היה בכלל טוב. ממספר עיתונים הוא אף זכה לביקורת קשה. אחד מהם סבר שהנאום היה "מטופש, שטחי ונדוש".

מנגד אמר ללינקולן אדוארד אברט, גדול נואמי התקופה באמריקה של אותם ימים, "הלוואי שאני הייתי מצליח להביע בשעתיים שלמות את הרעיונות שהצלחת לבטא בנאום בן שתי דקות".

זו הייתה דעה כמעט ספונטנית, שהפכה בדיעבד לנבואה של ממש לגבי מקומו העתידי של הנאום הקצר, האלגנטי והמוצלח ביותר שנישא באמריקה אי-פעם.


הנה סיפורו של נאום גטיסברג - מתוך סרט עליו (מתורגם):

https://youtu.be/U2a-S3rjDBw


הנשיא אובמה קורא את נאום גטיסברג על רקע קולנועי:

https://youtu.be/CHAyepp7ypY


כל נאום גטיסברג בעברית:

https://youtu.be/bUtDccSSac0


הקרב ששינה את המערכה:

https://youtu.be/FcGA-JNcpRI


עוד הקראה של נאום לינקולן הזה:

https://youtu.be/9TCMHVmNc5w


והרצאת טד על סיפור הקרב (מתורגם):

https://youtu.be/f4pkzHP3qyA?long=yes
תאודור רוזוולט
מי הנשיא שהמשיך לנאום גם אחרי שנורה?



טדי רוזוולט היה אחד הנשיאים הטובים בתולדות ארצות הברית. הוא היה מהנשיאים החרוצים והמשפיעים שנראו בבית הלבן. בנוסף למנהיגותו הנחושה הוא גם היה נואם בחסד ונהג לדבר אל עמו בנאומים מושקעים ומשפיעים ביותר.

אבל האנרגיה העצומה שלו לא נשמרה רק למילים, אלא גם לאומץ. באחד מנאומיו, לאחר שקליע נורה מאקדחו של מתנקש ננעץ סמוך ללבו, ניסו לפנותו לבית החולים, אך עוד לפני שקיבל טיפול הוא חזר לבמה והוסיף לנאום במשך שעה וחצי.

"זה עתה נוריתי, אבל נדרש יותר מכך כדי להרוג אייל קורא" - כך פתח טדי רוזוולט את הנאום שלו לאחר ששב והראה לקהל המריע את הדם שעל חולצתו.

כך קנה תיאודור רוזוולט את מקומו בתור מנהיג אמיץ וסמל לאמריקה חזקה, שלא פוחדת מאיומים או פגיעה ועומדת על שלה בכל מחיר.

על ביקורת אמר רוזוולט פעם את אחת האמירות החכמות והנוקבות בהיסטוריה: "לא המבקר הוא זה שקובע. לא מי שמצביע על המעידה של האיש החזק או מסביר איך יכול היה לעשות את הדברים טוב יותר. הקרדיט שייך לאיש שנמצא בזירה, שפניו שטופות באבק, זיעה ודם, זה שמתאמץ בגבורה, ששוגה ומי שקוצר שוב ושוב. כי אין מאמץ בלי טעויות וחסרונות."


הנה סיפור הנאום של רוזוולט שלא נפסק:

http://youtu.be/Fs_1Yi4dy7A


סיפור הנאום שנמשך על אף שנורה:

http://youtu.be/xKCmk9ykPJg


והמחזה משעשעת של האירוע:

http://youtu.be/28yTi-iJ6jg
מטאפורה
מהי מטפורה ומה החשיבות שלה ביצירתיות?



מטפורה (Metaphor) היא אמצעי לשוני שבעזרתו ניתן להאיר מושג אחד בתכונות של מושג אחר. כך מדברים על משהו, על ידי שמדברים על משהו אחר.

המושג "מטפורה", אגב, הוא צירוף של "מטא" (אחרי או מעבר) ו"פראין" (לשאת).

נניח כשאומרים שמשהו הוא כמו משהו. למשל, אם נאמר שגבר הוא צבר, כואב מבחוץ אבל רך ונעים מבפנים. במטפורה הזו אנו מתארים את תכונותיו של הגבר, בתכונותיו המוכרות של פרי הצבר. יש בזה יתרונות רבים, כי כך ניתן להדגיש את מה שאליו אנו מכוונים, על ידי זה שאנו מדברים על משהו שזו תכונתו העיקרית או המוכרת מאד. הקוצים של הצבר ידועים יותר מהקוצים שאנו רוצים להדגיש את קיומם אצל הגבר...

השימוש שלנו, בני המין האנושי, בדימויים ובמטאפורות, הוא מאד נוח. כשאנו חושבים על דבר אחד, תוך התייחסות לדבר אחר, אנו מבינים טוב יותר, את הבעיה. לא פעם זה מסייע לנו להבין גם את הפתרון. המטאפורה של קריירה במונחים של לוחמה וניהול קרבות (נגד הבוס או המתחרים העסקיים, למשל) "מסדר" לנו היטב את הבנת הדברים ומבהיר מה עלינו לעשות, מאסטרטגיה ועד טקטיקות, ממארב ועד התקפה. ובעצם, גם לזכות בילדה שאנו אוהבים זה סוג של יעד שיש לכבוש, לא?

בניגוד לדימוי, במרבית המטפורות אין מילות השוואה דוגמת "כמו", "דומה ל" וכדומה. כשאומרים על האנציקלופדיה שלנו "אאוריקה היא ים של מידע", לא מתכוונים שהיא באמת ים. הכוונה במטפורה הזו, שבאאוריקה, כמו ים, יש עושר רב (של ידע) ושניתן להפליג על פניה ולגלות עוד ועוד דברים חדשים, כמו שספן יכול לגלות יבשות ואיים בים הגדול.


הנה השימוש במטאפורות בתרבות (מתורגם):

https://youtu.be/A0edKgL9EgM


מטאפורות ויזואלית בקולנוע:

https://youtu.be/2qYXoJtuzZg


הדיקטטור הגדול
מה אמר הדיקטטור הגדול?



צ'ארלי צ'פלין היה אחד היוצרים הגדולים בתולדות הקולנוע. בעידן הסרטים המדברים, סוף סוף נשמע קולם של כוכבי הראינוע, הסרט האילם. רבים מהם התגלו לצופים כבעלי קולות מצחיקים, משונים, או לא מעניינים והקהל הפסיק לצפות בהם. צ'ארלי צ'פלין המתין שנים לפני שהחל לעשות "טוקיז", סרטים מדברים.

כשעשה זאת לבסוף, צ'אפלין היה מהכוכבים היחידים של הראינוע (הסרט האילם) שעברו אל "הסרט המדבר" בהצלחה מרובה. וצ'פלין לא סתם דיבר, אלא עשה סרט גדול, שבו לגלג על הדיקטטורה ועל הדיקטטור הנאצי היטלר. בסרט "הדיקטטור הגדול" הוא נתן את נאום חייו.

הסרט "הדיקטטור הגדול" שיצא לאקרנים בשנת 1940 הפליא צ'ארלי צ'אפלין להציג בצורה סאטירית את הדיקטטור המגוחך, שרוצה לשלוט בעולם ומסתבך בשיגעונו. בסופו מציג צ'אפלין את אחד הנאומים המרגשים והחכמים בתולדות הקולנוע, נאום של שלום, מלא אהבה וחמלה, של דיקטטור קולנועי לעולם אמיתי, שעמד לחוות בתוך זמן קצר את המלחמה האיומה בתולדותיו.

צריך להבין שרק ב-1929, עוד בטרם הפך לשליט גרמניה, זכה היטלר לנצל את ההמצאה החדשה, המיקרופון שמחובר למערכת הגברה, כדי לנאום בפני 18 אלף איש בבת-אחת. זו הייתה התקדמות עצומה, למי שנאלץ עד אז לנאום לפני מאות בודדות של מאזינים בכל פעם. באופן כללי, היטלר היה ידוע בניצול של כל המצאה חדשה בכדי לזכות בתמיכה, לשלוט ולהשיג את מטרות המפלגה הנאצית.

בסרט הזה מנצל דווקא הקומיקאי המצליח בעולם, את ההמצאות החדשות של הקולנוע וההגברה, בכדי ללעוג לפיהרר של גרמניה. לשמחתנו, במירוץ החידושים הזה ניצח הדיקטטור הקולנועי הטוב את הדיקטטור הנאצי האמיתי. הטוב ניצח את הרע, האמן ניצח את האנטישמי, הרשע והרצחני.

אגב, עוזריו של היטלר העידו שהרודן הנאצי אהב מאד את סרטין של צ'אפלין וגם את הסרט הזה, גם אם הפך אותו לבדיחה קולנועית.


הנה נאום הדיקטטור הגדול, מהנאומים הגדולים בתולדות הקולנוע (מתורגם):

http://youtu.be/Uizz0W9ynuk


קדימון הסרט "הדיקטטור הגדול":

https://youtu.be/zroWIN-lS8E


הנאום המעודכן מהאינטרנט (מתורגם):

https://youtu.be/j5U0pwdm5IU


וסצנת הנאום מהסרט (מתורגם):

https://youtu.be/tgWEeHD5Fhs
איך פתח חרושצ'וב את המלחמה הקרה בנאום?



המלחמה הקרה (Cold War), אחת התקופות המפחידות בתולדות העולם המודרני, נולדה עם נאום אחד של מנהיג סובייטי אלים ומסוכן שרצה לייצא את המהפכה הקומוניסטית לכל העולם וכמעט גרר אותו להשמדה.

קראו לו ניקיטה חרושצ'וב והוא היה המנהיג הסובייטי שקירב את העולם אל סיפה של מלחמה גרעינית, הוליד את המלחמה הקרה והגיע כמעט לירי טילים גרעיניים על אמריקה, אבל רגע לפני שהעולם נקלע למלחמה איומה, שהייתה עלולה להשמיד את המין האנושי, הוא עצר.

הכל החל כשחרושצ'וב הגיע לאו"ם ונתן נאום שבו אמר את המשפט המצמרר "אנו מייצרים טילים כמו נקניקיות. אנו נקבור אתכם!"

אמריקה נבהלה ושלחה מטוס ריגול מדגם U2 לשטחה של ברית המועצות, תחת מסווה של מטוס לחיזוי מזג אוויר. המטרה הייתה לגלות את אתרי הטילים הסובייטיים.

אבל הרוסים מצליחים אז להפיל את המטוס ולשבות את הטייס. די מהר הם הצליחו להפוך את העניין לניצחון על האמריקאים ולצאת בהצהרות שחצניות.

כשנבחר נשיא ארה"ב הצעיר ג'ון קנדי, חרושצ'וב מקבל עידוד גם מהתבוסה האמריקאית ב"מפרץ החזירים", קרב בו נשלחו מאות מורדים קובניים על ידי ה-CIA האמריקאי לעשות הפיכה בקובה. המורדים הללו הובסו בקלות על ידי צבאו של קסטרו, מנהיגה הקומוניסטי של קובה.

קנדי הצעיר, נשיא חדש, האמין להבטחות הגנרלים שהמורדים ינצחו את לוחמיו של קסטרו והתבוסה אז גרמה לו פגיעה קשה ביוקרתו.

חרושצ'וב היה מעודד מאד מהניצחון הקובני על אמריקה במפרץ החזירים. נחת רוח רבה הוא שאב גם מנצחונו על ארצות הברית בכיבוש החלל, כשטיסתו של יורי גגארין מסביב מכדור הארץ הצליחה להקדים את אמריקה במרוץ לחלל.

בפגישה שקיים חרושצ'וב עם הנשיא האמריקאי קנדי, נהג בו הסובייטי בבריונות ובגסות מופגנים. מנהיג ברית המועצות הראה לקנדי ולעולם שהוא מעוניין להגיע לעימות. בצעד נוסף ופרובוקטיבי, הוא מפריד בגדר את מזרח ברלין הקומוניסטית ממערב העיר ומפגין ביטחון עצמי רב גם בניסוי גרעיני ענקי ומאיים שקיימה ברית המועצות.

אבל עם כל החשש ממלחמה גרעינית שתשמיד את התרבות האנושית כולה, אמריקה לא נבהלת. הנשיא האמריקאי מבין שהגדר היא סימן שהרוסי לא מתכוון לכבוש את מערב ברלין, צעד שאמריקה כבר הבהירה לחרושצ'וב שיהיה עילה למלחמה בין המעצמות.

אבל אז עושה הרוסי טעות. הוא שולח טילים גרעיניים לקובה ומציב אותם בטווח ירי למרבית ארצות הברית. יועציו של קנדי מייעצים לו להפציץ את הטילים, אבל לו עצמו ברור שהדבר יפתח מלחמה עם ברית המועצות, מלחמה גרעינית שעלולה להיות סוף האנושות.

בניגוד לפרובוקציות של חרושצ'וב, קנדי מסרב להתלהם ולהיות פזיז ומנהל בתבונה את משבר הטילים בקובה. הוא מודיע על סגר ימי בפני הצבת הטילים. ברית המועצות בתגובה שולחת לא פחות מ-25 ספינות מלחמה לכיוון קובה.

קנדי לא נרתע. הזמן נוקף והעימות הגרעיני מתקרב. חרושצ'וב מצפה שקנדי יישבר אבל קנדי בשלו וממתין. ואז חרושצ'וב ממצמץ ראשון. הוא מורה למשחתות שלו להסתובב ולשוב הביתה.

קנדי ניצח. העולם נושם לרווחה. ברור לכולם שחרושצ'וב נוצח וללא כדור או פגז אחד. ארצות הברית אמנם מבטיחה שלא תתקוף ושבהמשך תפרק את הטילים שהציבה בטורקיה, אבל זה פרס ניחומים. קנדי מכריז שהגיעה עת שלום ומזמין את חרושצ'וב לשנות את האווירה. עכשיו גם חרושצ'וב מחליט לתת הזדמנות לשלום.

חודשים מספר אחר-כך הודח המנהיג הסובייטי, שכמעט והוביל את העולם למלחמת גוג ומגוג.


הנה סיפורם של חרושצ'וב, קנדי והרגע המסוכן ביותר בתולדות המלחמה הקרה:

https://youtu.be/H5ZzL9KsyPY


הנאום שעשה היסטריה (מתורגם):

https://youtu.be/cXNTArhA0Jg


שיר של הזמר סטינג, שמתייחס לנאום והאיום ההוא:

https://youtu.be/wHylQRVN2Qs


הסיפור המלא של האירוע שבו התגלו חרושצ'וב המסוכן וקנדי השקול:

https://youtu.be/RwYtq5iI6ZE


ותכנית חינוכית על מנהיגותו של חרושצ'וב (עברית):

https://youtu.be/d6Bry1ka1iY?long=yes
מהי רטוריקה?



רטוריקה (Rhetoric) היא אמנות השכנוע, שלא פעם נקראת גם "תורת הנאום". מוצגות בה הדרכים והאפשרויות שדובר או נואם מעביר בהם הרצאה, נאום או ראיון מיוחד, תוך כדי שכנוע ומשיכת תשומת לב למסרים שלו.

טריקים, שטיקים ומניפולציות, הדגשות, הסתרות וציון מחשבות כעובדות מוצקות שכתובות על הסלע - האמת היא שברטוריקה אין הרבה חדש. בסוף יש מעט מאוד חידושים והרוב כבר ידוע שנים רבות.

למשל, יש טכניקות כמו הסכמה ואז, אחרי שזוכים גם בקשב של המאזינים שהם תומכי הדובר, תקיפת היריב. זה מעין חיבוק דוב כזה, שאחרי שאתה מבהיר שאתה לא נגד מישהו, אתה אומר בעצם "כן, אבל..."

או למשל הטכניקה של הפרחת שאלה ללא תשובה, עם רמז אבל לא יותר - משאירים את השאלה באוויר - למחשבה עצמאית כביכול של המאזין... הטכניקה הזו יעילה הרבה יותר ממה שחושבים. במיוחד אם אנו מודעים לכך שמאזינים רבים אינם מצוידים בידע על העובדות, מה שגורם להנחות שעומדות בבסיס השאלה להפוך בעיניהם לעובדות מוצקות.

טכניקה אחרת היא הצבעה על הצביעות של הצד השני - למשל אם תצביע על מה שאמר היריב בהזדמנות אחת וכיצד נהג ההיפך בהזדמנות אחרת. או אם תיקח שני מקרים ותראה שהיריב נהג בהם באופן שונה. מה זה פה? אפליה! איפה ואיפה!

זה משתלב ודומה לאחת הטכניקות הטובות ברטוריקה - שאלה רטורית. יש שם תשובה או מסקנה, אבל עדיף לדובר שנגיע אליה לבד. אם למסקנה כלשהי נגיע בנאום בעצמנו, יודע הנואם או מי עונה לשאלה בראיון, יהיה לה כוח רב ויווצר חיבור רגשי של המאזין למסר.

טכניקת מצב החירום היא טכניקה מעולה שמאפשרת לגרום למאזינים לחוש פחד, אימה ולהיות דרוכים. זו טכניקה מצוינת כדי לגייס אותנו להיות איתם.

לעיתים ינסו הדוברים להעמיד דברים קיצוניים זה מול זה. זה גם משכנע וגם מעלים את העובדה שיש המון אפשרויות אחרות שהם מעדיפים שלא נדע או שלא נחשוב עליהן...

אה, כן... ויש את השקרים. אלה משמשים ברטוריקה כבר אלפי שנים וברור ששם אפשר להגדיר ולקטלג עד הבוקר, אבל האמת היא שבפשטות ניתן לומר עליהם שהם לא אמת ולכן כדאי להצטייד במעט ידע, כשאנו מאזינים לפוליטיקאים.


#קיצור תולדות הרטוריקה
הרטוריקה נולדה ביוון העתיקה, בה השלטון היה דמוקרטי, מה שחיזק את השימוש בשכנוע ונאום על פני אלימות. השתמשו בה אז ממועמדים בשוק העיר, האגורה, ששכנעו אזרחים להצביע עבורם, ועד סנטורים בסנאט בנאומיהם. מאותה תקופה מפורסמים במיוחד הפילוסופים שעשו שימוש ברטוריקה, ביניהם שלושת ידועני הפילוסופיה היוונית סוקרטס, אפלטון ואריסטו.

בימינו יש הרבה שימוש ברטוריקה. נוהגים ללמד אותה באוניברסיטאות, בקורסים פרטיים, בסדנאות למקומות עבודה ובחוגים לילדים כמו דיבייט, מה שמזכיר שהיא מעניינת גם מראיינים ובוחנים בקבלה לעבודה ולכן שווה ללמוד אותה.

שימוש רב עושים ברטוריקה גם אנשי פרסום, פוליטיקאים, דיפלומטים, מנהלי משא ומתן, יועצי בחירות, מומחי דיבייט וכדומה. אז מה אתם אומרים?


הנה סרטון שמסביר את הרטוריקה (מתורגם):

https://youtu.be/3klMM9BkW5o


הרטוריקה של פוליטיקאים בישראל משתמשת בטכניקות שונות (עברית):

https://youtu.be/-EuPi5UpH58


שימו לב לדמיון במחוות של נואמים טובים:

https://youtu.be/xdVqjTvcXoU
מהו פחד במה?



פחד במה או פחד קהל הוא פחד חברתי, שניתן לזהות כתחושה של פחד או דחייה מדיבור אל קהל. כל אחד קצת חושש מדיבור בפני קהל, אך אם זה גורם לקשיים ולפגיעה בתפקוד הרגיל והיומיומי של אדם, יש לטפל בכך פסיכולוגית, כמו בכל חרדה.


הנה סרטון שמסביר מהו פחד במה (מתורגם):

http://youtu.be/K93fMnFKwfI?t=6s


וכך אנשים גורמים שיקשיבו להם בשקיקה (מתורגם):

https://youtu.be/eIho2S0ZahI?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.