מה מיוחד בנאום גטיסברג?
היה זה נשיא ארצות הברית של אמריקה, אברהם לינקולן, שבנאום גטיסברג (Gettysburg Address) הגדיר כל כך יפה, קצר ומדויק את המטרה, התפקיד והמשמעות של אמריקה - לעצמה ולעולם.
את הנאום, שנכלל עד היום בספרי הלימוד בהיסטוריה ובספרות ונחשב לנאום החשוב ביותר של נשיא אמריקאי, נשא לינקולן בטקס. זה היה טקס שבו הוקדש בית הקברות הלאומי לחיילים שנהרגו בקרב גטיסברג שבפנסילבניה.
התאריך הוא ה-19 בנובמבר 1863, במהלך ימי מלחמת האזרחים האמריקאית. עברו ארבעה חודשים וחצי מאז קרב גטיסברג, שהפך לחלוטין את מהלך המלחמה. אחריו ובזכותו עברו אחריו כוחות הצפון בהנהגת הנשיא לינקולן, מעמדה של נחיתות לעליונות על כוחות הדרום, על צבא המורדים בדמוקרטיה של ארצות הברית.
ברכבת לגטיסברג ועל גב מעטפה פשוטה, כתב לינקולן את הנאום שיימשך 2 דקות בלבד אבל ידייק ולא יגרע דבר ממה שהיה באמת חשוב שייאמר על דמוקרטיה, שוויון ואמריקה.
אולי לכן זהו אחד הנאומים הכי מפורסמים בתולדות ארצות הברית. כדאי להבין שכשהיסטוריונים מדברים על לינקולן, הם מדברים לא פעם על הענווה שלו. בנאום הקצר והמדויק הזה בולטת דווקא האמונה של המנהיג הדגול ביכולתו לתמצת ולומר ב-272 מילים בלבד את מה שכמעט כל פוליטיקאי אחר היה מתקשה לומר גם באלפי מילים.
בנאום גטיסברג לינקולן דיבר על עקרונות השוויון בין בני האדם, העקרונות שעוגנו בידי אבות האומה האמריקאית כל כך נכון בהכרזת העצמאות של ארצות הברית, 87 שנים קודם לכן. את מלחמת האזרחים הוא הגדיר כ"לידה חדשה של חירות". זו חירות שלינקולן אמר ש"תביא לשוויון אמיתי לכל אזרחי ארצות הברית" כי "כל בני האדם נבראו שווים".
את הטקס בגטיסברג ראה לינקולן כהזדמנות לא רק להקדיש את אדמות בית העלמין למתים, אלא גם להקדיש את החיים למאבק שמבחינתו מיועד להבטיח את קיומו של "שלטון על העם, בידי העם, למען העם"
(“Government of the people, by the people, for the people”)
צחוק הגורל הוא שאף שנאום גטיסברג נחשב כיום לאחד הנאומים הגדולים בהיסטוריה, לא לינקולן ולא המבקרים היו בטוחים בזמן אמת שהוא היה בכלל טוב. מספר עיתונים אף זיכו אותו בביקורת קשה. אחד מהם סבר שהנאום היה "מטופש, שטחי ונדוש".
מנגד אמר ללינקולן אדוארד אברט, גדול נואמי התקופה באמריקה של אותם ימים, "הלוואי שאני הייתי מצליח להביע בשעתיים שלמות את הרעיונות שהצלחת לבטא בנאום בן שתי דקות".
הדעה של אברט הייתה דעה כמעט ספונטנית, שהפכה בדיעבד לנבואה של ממש לגבי מקומו העתידי של מה שנחשב היום לנאום הקצר, האלגנטי והמוצלח ביותר שנישא באמריקה אי-פעם.
נאומים איקוניים נוספים בתגית נאומים מפורסמים.
היה זה נשיא ארצות הברית של אמריקה, אברהם לינקולן, שבנאום גטיסברג (Gettysburg Address) הגדיר כל כך יפה, קצר ומדויק את המטרה, התפקיד והמשמעות של אמריקה - לעצמה ולעולם.
את הנאום, שנכלל עד היום בספרי הלימוד בהיסטוריה ובספרות ונחשב לנאום החשוב ביותר של נשיא אמריקאי, נשא לינקולן בטקס. זה היה טקס שבו הוקדש בית הקברות הלאומי לחיילים שנהרגו בקרב גטיסברג שבפנסילבניה.
התאריך הוא ה-19 בנובמבר 1863, במהלך ימי מלחמת האזרחים האמריקאית. עברו ארבעה חודשים וחצי מאז קרב גטיסברג, שהפך לחלוטין את מהלך המלחמה. אחריו ובזכותו עברו אחריו כוחות הצפון בהנהגת הנשיא לינקולן, מעמדה של נחיתות לעליונות על כוחות הדרום, על צבא המורדים בדמוקרטיה של ארצות הברית.
ברכבת לגטיסברג ועל גב מעטפה פשוטה, כתב לינקולן את הנאום שיימשך 2 דקות בלבד אבל ידייק ולא יגרע דבר ממה שהיה באמת חשוב שייאמר על דמוקרטיה, שוויון ואמריקה.
אולי לכן זהו אחד הנאומים הכי מפורסמים בתולדות ארצות הברית. כדאי להבין שכשהיסטוריונים מדברים על לינקולן, הם מדברים לא פעם על הענווה שלו. בנאום הקצר והמדויק הזה בולטת דווקא האמונה של המנהיג הדגול ביכולתו לתמצת ולומר ב-272 מילים בלבד את מה שכמעט כל פוליטיקאי אחר היה מתקשה לומר גם באלפי מילים.
בנאום גטיסברג לינקולן דיבר על עקרונות השוויון בין בני האדם, העקרונות שעוגנו בידי אבות האומה האמריקאית כל כך נכון בהכרזת העצמאות של ארצות הברית, 87 שנים קודם לכן. את מלחמת האזרחים הוא הגדיר כ"לידה חדשה של חירות". זו חירות שלינקולן אמר ש"תביא לשוויון אמיתי לכל אזרחי ארצות הברית" כי "כל בני האדם נבראו שווים".
את הטקס בגטיסברג ראה לינקולן כהזדמנות לא רק להקדיש את אדמות בית העלמין למתים, אלא גם להקדיש את החיים למאבק שמבחינתו מיועד להבטיח את קיומו של "שלטון על העם, בידי העם, למען העם"
(“Government of the people, by the people, for the people”)
צחוק הגורל הוא שאף שנאום גטיסברג נחשב כיום לאחד הנאומים הגדולים בהיסטוריה, לא לינקולן ולא המבקרים היו בטוחים בזמן אמת שהוא היה בכלל טוב. מספר עיתונים אף זיכו אותו בביקורת קשה. אחד מהם סבר שהנאום היה "מטופש, שטחי ונדוש".
מנגד אמר ללינקולן אדוארד אברט, גדול נואמי התקופה באמריקה של אותם ימים, "הלוואי שאני הייתי מצליח להביע בשעתיים שלמות את הרעיונות שהצלחת לבטא בנאום בן שתי דקות".
הדעה של אברט הייתה דעה כמעט ספונטנית, שהפכה בדיעבד לנבואה של ממש לגבי מקומו העתידי של מה שנחשב היום לנאום הקצר, האלגנטי והמוצלח ביותר שנישא באמריקה אי-פעם.
נאומים איקוניים נוספים בתגית נאומים מפורסמים.
