רגליים או ידיים תותבות הם דבר נפוץ אצלנו, בני האדם. אבל בעלי חיים עם תותבות הם מראה נדיר יחסית. ישנן הצלחות מרשימות של התקנת תותבות לחיות שאיבדו רגליים, אבל יש גם מעט בעלי חיים שכל הגפיים שלהם עשויים מתותבות. אחד מהם הוא הכלב נאקיו.

נאקיו איבד את ארבעת רגליו לאחר שקפא בשלג בתור גור. בעליו החליטה שלא לוותר וגייסה כסף כדי להעניק לו רגליים תותבות. כך עשה נאקיו היסטוריה והפך לכלב הראשון בעולם שמהלך על 4 רגליים ביוניות. כיום הוא נראה קצת כמו החתול במגפיים אבל אלה בעצם רגליים מלאכותיות שמאפשרות לו לחיות חיים מלאי הנאה ותנועה.


הנה סיפורו של נאקיו, הכלב הביוני:

https://youtu.be/yUHe0mvS8Z0

אין כמו סופרמן להיות סמל לכוח ועוצמה ואין כמותו מי שיכול ליפול למעמקים. אחד מהסופרמנים של הקולנוע הוכיח בחייו שהוא יכול היה לעמוד גם בנפילה הגדולה, לא מעט בזכות אשתו...

הכל החל כשבעקבות תאונת רכיבה ב-1995, הפך השחקן כריסטופר ריב, מי שגילם את דמותו של גדול גיבורי-העל, סופרמן, למשותק. הוא שבר את צווארו, לאחר שנזרק מסוס במהלך תחרות רכיבה. בתחילה הוא פשוט רצה למות. הקריירה שלו נהרסה לחלוטין. מי ייתן לאיש משותק לגלם את סופרמן או כל דמות אחרת שאינה נכה?

שוב ושוב הוא ביקש מרעייתו שתנתק אותו מהמכשירים ותיתן לו חופש מחיי השיתוק שנכפו עליו. אך משזו סרבה, הוא החליט לחיות ולהיאבק. מעתה, כך החליט, הוא יפעל ככל יכולתו כדי להעביר את המסר ולהביא למודעות לסבלם ולמצבם של אנשים משותקים. ממש כמו סופרמן האלמותי שגילם על הבד, הפגין ריב אומץ רב, נחשף ודיבר בכל פורום אפשרי והשקיע במחקר של תאי גזע. במקביל הוא חזר לשחק, לביים ולפעול כשחקן פעיל, בין השאר בגירסה המודרנית למותחן של היצ'קוק "חלון אחורי", בה הוא גילם אדם בכיסא גלגלים המשוכנע ששכנו נרצח.

כריסטופר ריב היה לדוגמה עולמית לנחישות, אומץ לב ומאבק באסון שנכפה עליו. הוא גם הקים מרכז מחקר וייצג בכל העולם את המשותקים. המשמעות שהוא נתן לחייו גרמה לאנשים רבים בעולם להאמין בו ולהעריצו - הרבה יותר מההערצה שלה זכה בקריירה הקולנועית שלו.

לצער העולם כולו, 9 שנים אחרי התאונה האומללה שעבר, מת ריב. פצע לחץ שממנו סבל גרם לו לתרדמת וליבו קרס. מי שגילם את סופרמן והפך בעצמו לסוג של סופרמן בכיסא גלגלים, עזב אותנו.


הנה גדולתו של כריסטופר סופרמן ריב:

http://youtu.be/jE1WuhgcJEM


כך מריעים לו הכוכבים הגדולים בעולם:

http://youtu.be/ffSy3-PJ5QI


כאן הוא מדבר לטובת תרומות לחולי טרשת נפוצה:

http://youtu.be/WjqAb4Ktots

כתב הברייל, הכתב המבוסס על נקודות בולטות, לא נוצר ביום אחד. שרשרת נסיונות קדמה להמצאה החשובה כל כך. שיטה ראשונית פותחה בצבא הצרפתי על ידי קצין ששמו היה שארל ברביה. הוא פיתח שיטת סימנים מובלטים לקריאה של הוראות קרב בלילה ובתנאי ראות קשים.

גם המורה לעיוורים ויליאם מון פיתח סידרת אותיות כזו שניתן לקרוא באמצעות קצות האצבעות אך היא לא הייתה יעילה. 50 שנה לפניו הבין ולנטין האי הצרפתי את אפשרויות הבלט. הוא לימד את העיוורים לקרוא מדפי התבליט שבאמצעותו הדפיסו אז בבתי הדפוס את הספרים. ואולם אותיות הדפוס הרגילות שהיו טבועות על התבליטים היו קשות מדי לקריאה בשביל העיוורים.

מי שפיתח את כתב הברייל המפורסם היה סטודנט צרפתי עיוור מהמאה ה-19 בשם לואי ברייל. בשנת 1824 הוא שמע שחיילי הצבא הצרפתי נעזרים בשיטת ברביה לקריאת לילה והוא פיתח את שיטת הסימנים לכל מערכת האותיות שזכתה לשם "כתב ברייל".


כך נולד כתב ברייל מבעיה צבאית (מתורגם):

https://youtu.be/cyfxQ6sdaIE


על המצאת הכתב לעיוורים של לואי ברייל:

http://youtu.be/9IQKqPaICKI


נער בכיתה ח' שפיתח בעצמו מדפסת ברייל גאונית:

https://youtu.be/N7fu5uCvQSs?t=16s


וסרט ארוך על המצאת כתב הברייל:

https://youtu.be/OFyY7u95nxw?long=yes

אוטיסט הוא ילד או ילדה, שנולדים עם קושי מסוים, בעיקר באופן שבו הם יוצרים קשר עם אחרים ועל הדרך, לעיתים המבלבלת, שבה הם מבינים את הסביבה. גם בהמשך חייהם, כמבוגרים אוטיסטים, לא תמיד פשוט להם להבין את המציאות והסביבה האנושית.

יש רצף שלם ורמות שונות של אוטיזם. הרבה דברים יכולים להשתבש ויכולים להיות לאוטיסטים שונים ביטויים שונים לקשיים הללו.

לעתים הקושי מקשה עליהם בתקשורת עם אחרים. הם יכולים שלא להבין היטב הבעות פנים של חברים, להתבלבל בחברה, או לא ליצור קשר עין עם אחרים. יש המתקשים בדיבור ובשפה. אוטיסטים אחרים חוזרים שוב ושוב על אותן תנועות, או על אותו משפט. גם שינויים בשגרת החיים יכולים להיות לא פשוטים להם.

כלומר, התחומים העיקריים ביכולתו של הילד שעליהם משפיע האוטיזם הם התקשורת החברתית שלו עם הסביבה, ההתנהגות ותחומי העניין שלו, שעלולים להיות מצומצמים מאד ולחזור על עצמם שוב ושוב.

חשוב מאד שננהג בילדים או מבוגרים אוטיסטים בצורה נעימה ואוהבת. כילדים וכמבוגרים הם כמו כל הילדים וצריכים אהבה ויחס טוב כמו כולם. כשפוגעים בהם ומתנהגים כלפיהם בצורה לא נעימה, הם מרגישים ונפגעים בדיוק כמוך.


הנה הסבר של האוטיזם:

https://youtu.be/6fy7gUIp8Ms


מסר של ילד אוטיסט (מתורגם):

http://youtu.be/rmSElKSYS9c


ילדה אוטוסטית וחייה (מתורגם):

http://youtu.be/TyOhEtB3hwg


יש ילדים אוטיסטים שלומדים ביחד בצורה מותאמת (מתורגם):

https://youtu.be/dM8YcuwAqvE


יש אפשרויות לטיפולים כמו נוירופידבק, המחזק ומעודד פעילויות מוח חיוביות (עברית):

https://youtu.be/AayAtQC2aZ4


ועל האוטיזם (עברית):

http://youtu.be/ULbb0hM0IfM

כתב ברייל הוא כתב שפותח על ידי לואי ברייל (Braille) בשביל שעיוורים יוכלו לקרוא ולכתוב. הוא מבוסס על הבלטה של סימנים על נייר. הסימנים הבולטים מאפשרים לעיוורים לזהותם על ידי מישוש באצבע וכך לקרוא.

בשיטת ברייל כל אות או מספר מיוצגים על ידי שש נקודות, המסודרות בתבנית ניקוב אחרת. לכל אותיות האלף בית, המספרים וסימני הפיסוק יש תבניות ברייל משלהן. הן מודפסות בספרים מיוחדים שבהם הכתב הוא כולו כתב ברייל.

מרבית העיוורים אינם קוראים ברייל. הסיבה היא שחלק גדול מהם התעוור בבגרותו ובגיל מבוגר קשה יותר ללמוד שפה חדשה. מרבית העיוורים מלידה יודעים לקרוא בכתב ברייל.


הנה כתב הברייל:

https://youtu.be/o9BOQ6IpTSE


מצגת שמסבירה על כתב הברייל (עברית):

http://youtu.be/HGGUx_fQ4sw


כתבה על עיתון בכתב ברייל לעיוורים (עברית):

http://youtu.be/RX0B-9PsVtM


מכונת כתיבה בכתב ברייל:

https://youtu.be/ELkHDTvL5Dc


ועיוור המציג את מכונת הכתיבה בכתב ברייל:

http://youtu.be/hj51UuxwjaE

הלן אדמס קלר (27 ביוני 1880 - 1 ביוני 1968), הייתה סופרת אמריקאית ופעילה חברתית, חירשת־עיוורת, שנודעה בהתמודדותה האמיצה עם המגבלות הגופניות שלה.

לאחר שבגיל 19 חודשים היא חלתה והפכה לחירשת-עיוורת, היא החלה לסבול מהתקפי זעם וקשיים בתקשורת ומשמעת מול הוריה. מורה שנשלחה אליה, אן סאליבן, לקוית ראיה גם היא וחסרת ניסיון בהוראה, לימדה אותה בהצלחה גדולה ובמשך 49 שנים עבדה איתה.

בגיל 24 סיימה הלן קלר את לימודיה בקולג' רדקליף בהצטיינות, כשסאליבן תרגמה לה כל מלה באמצעות השפה שפיתחה איתה בגיל צעיר, שפה שבה "דיברו" בנגיעות בכף ידה של קלר.

בהמשך השנים המשיכה הלן קלר במסע חייה המדהים והפכה לסופרת ולנואמת מפורסמת בכל העולם. היא הוכיחה שאין דבר שאדם עם מגבלות לא יכול לעשות - אם יש לו את כוח הרצון הנדרש.

קלר כתבה אוטוביוגרפיה שסיפרה את סיפור חייה והפכה את המאבק למען המוגבלים כמוה למפעל חייה. במהלך השנים ביקרה גם בישראל ועל שמה הוקם "בית הלן קלר" בתל אביב.

היא אמרה את המשפט: "הדברים הטובים והיפים ביותר בעולם אינם נראים או נשמעים. אפשר להרגיש אותם רק דרך הלב."


הנה הלן קלר מתקשרת באמצעות המלווה והמתרגמת שלה - פולי תומפסון:

http://youtu.be/8ch_H8pt9M8


על הרגע בו הילדה הלן קלר מצליחה ללמוד להבין את שפת הסימנים שפיתחה לה מורתה:

http://youtu.be/1xvy6m2t9Bc


ותכנית חינוכית על הלן קלר (עברית):

https://youtu.be/a4c4fe83_-0?long=yes

לילד אוטיסט יש קושי מסוים. גם אם לא תמיד אנו מבינים את מה שהוא אומר, או שהתנהגותם מוזרה בעינינו, חשוב מאד שננהג בילדים אוטיסטים בצורה חברית ונעימה.

דמיינו איך אתם הייתם מרגישים אם היו נוהגים בכם אחרת. אוטיסטים הם ילדים כמו כולם. הם זכאים לאהבה וליחס טוב בדיוק כמוכם וכמו כולם. כשפוגעים בהם ומתנהגים כלפיהם בצורה לא נעימה, הם מרגישים ונפגעים בדיוק כמוך.


הנה ילד שמתאר את אחיו האוטיסט:

http://youtu.be/ULbb0hM0IfM


מסר של ילד אוטיסט:

http://youtu.be/rmSElKSYS9c

נכים רבים לא יכולים להשתמש במקלדת, גם לא במקלדת ברייל, כדי לתקשר עם המחשב. למען מי מהם שיכולים להניע עת עיניהם בלבד המציאו את "טכנולוגיית מבט העין", באנגלית "איי גייז" (Eye gaze).

הטכנולוגיה והמכשירים העושים בה שימוש יכולים לסייע לאנשים החיים עם מחלות כמו ALS או שיתוק מוחין. הם מאפשרים להם להשתמש במבט ממוקד אל חלקים שונים על המסך שבהם יש אפשרויות שונות. המצלמה מזהה להיכן מבטם מופנה בכל רגע, מצפצפת והמשתמש מבין שהוא או היא יכולים להזיז את מבטם למקום אחר על המסך, צפצוף וכך הלאה.

כך ניתן להם לבחור פקודות, משפטים, מילים ואפילו אותיות, בשיטה שקיבלה את הכינוי "Look to Speak".

טכנולוגיה זו היא טכנולוגיה מתפתחת. מה שהיא מאפשרת למשתמשים בעלי מוגבלויות היא לשוחח ולתקשר עם אחרים, לגלוש באינטרנט ואפילו להפעיל תוכנות שונות. כל זאת באמצעות יצירת אינטראקציה עם מכשיר שפותח לשם כך ובאמצעות תנועות העיניים בלבד.

חוץ מזיהוי מדויק של כיוון העין, טכנולוגיית מבט עין משלבת לא פעם גם למידת מכונה, ככל הנראה על מנת לבצע חישובים מתוחכמים במיוחד ולזהות ולדייק את המבט אל המסך, לפי ההקשר בשיחה, תחומי העניין וכדומה. למידת המכונה מאפשרת גם להקטין ככל האפשר את כמות השגיאות שהמערכת עושה.


הנה הסבר לטכנולוגיית מבט העין אל המסך:

https://youtu.be/Y7_f-pR8SBY


כך היא פועלת:

https://youtu.be/cebhcHQf_JI?t=26


פירוט על מבט העין שנקלט בזווית של המבט אל המסך:

https://youtu.be/CB9rZFnm__E


טכנולוגיית ה-MyGaze זמינה למשחקים ותקשורת במבט עין ולא רק לבעלי מגבלות:

https://youtu.be/rr3FIWMCuto


ואולי בעתיד ננווט כך במערכת ההפעלה:

https://youtu.be/P8a46q6u8_s

דמיינו את האיש החכם ביותר בעולם וסובל מהנכות והמחלה הקשות ביותר שיש. אם מישהו היה כותב על זה ספר או עושה על זה סרט, זה היה נשמע כמו בדיה מוחלטת, אבל במקרה של פרופסור סטיבן הוקינג (Stephen Hawking) זו הייתה מציאות חייו.

הוקינג היה הפיזיקאי המפורסם ביותר בעולם ומי שרבים החשיבו כ"אדם החכם בעולם". גם אם יש בכך הגזמה מסוימת, עדיין הוא היה בעל המוגבלויות המפורסם ביותר בהיסטוריה ומהמבריקים שבהם.

רבים ראו וממשיכים לראות בו דוגמה ומופת לרצון האנושי ומה שניתן להשיג בכוח רצון ומחשבה בהירה. על אף שהוא סובל משיתוק מוחלט, הגיע הוקינג להישגים מרשימים בתחום המדעי. יש שיאמרו שהם היו גבוהים משל מרבית חבריו הבריאים. בנוסף לכיסא הגלגלים הממונע שלו, הוא נעזר במחשב ובסינטסייזר קולי להעברת הרצאותיו ולמחקרים שהוא עורך. הוא היה "כותב" באמצעות תוכנה שפענחה את מבטו המופנה אל אותיות, אפשרה כך את יצירת הטקסט, שלאחר מכן הוקרא על ידי רכיב הקול הממוחשב שבה וכך הוא "דיבר".

ודווקא משום הנכות והשונות הבולטות כל כך שלו, המדהים ביותר הוא שבצד פעילותו המחקרית והמדעית המדהימה, המדען והאדם המיוחד הזה היה לגיבור תרבות של ממש. כי על אף שתחום העיסוק העיקרי של הוקינג הוא בתחום הפיזיקה התאורטית ובסוף חייו הוא היה לסמכות העליונה בתחום זה, הוא הפך לאייקון תרבות של ממש, שהופיע בין השאר בסדרות וסרטים, הבולטים שבהם היו "משפחת סימפסון" ו"מסע בין כוכבים: הדור הבא".

עם התמודדות של למעלה מ-50 שנות המחלה, הוקינג, שמת בגיל 76 בשנת 2018, נחשב לפלא רפואי לכל דבר. במצב הרגיל מתים מרבית החולים במחלה שלו, תוך שנים בודדות. הוא לעומתם היה מוגבל, דיבר רק באמצעות מחשב עם סינתייזר קולי והיה כמעט חסר תנועה לחלוטין. ועדיין - "בתוך מוחי", הוא אמר פעם בהתרסה, "אני חופשי".

הוקינג התפרסם בעולם כולו בזכות ספר המדע הפופולרי "קיצור תולדות הזמן" שכתב בשנת 1988 ושהפך לרב-מכר שנמכר, החזיקו חזק, במיליארד עותקים. הספר הצליח, על אף שלא היה כתוב בצורה פשוטה מדי. בעצת המוציאים לאור שלו, הוקינג לא פרסם בו נוסחאות והוא אכן נמכר כלחמניות טריות, גם אם רבים מהקונים לא הבינו הרבה ממנו. הספר תיאר בצורה מובנת לכל את התפתחות היקום, החל מרגע המפץ הגדול. נוסחה אחת בכל זאת פורסמה בו: נוסחת E=mc2 המפורסמת של אלברט איינשטיין.

הוקינג תרם רבות למדע הפיזיקה. העיסוק והדיון שהוא עורר בחורים השחורים הובילו את החוקרים להבנה בצורך לאחד את התורות הבסיסיות במדע ובמיוחד בפיזיקה. יותר מכל פיזיקאי תיאורטי אחר, מחקריו של הוקינג על חורים שחורים ועל מקורו של היקום, קידמו את הפיזיקאים לעבר מה שמכונה "תיאוריה אחת של הכול", כשם הסרט שעשו עליו - התיאוריה שתצליח ליישב בין חוקי הפיזיקה, בדגש על תורת הכבידה של איינשטיין ותורת הפיזיקה הקוונטית.

סטיבן הוקינג גרס ש"כשאנו צופים ביקום, אנו רואים אותו כפי שהיה בעבר". הוא גם אמר ששום דבר אינו מושלם ושאנו, המין האנושי, קיימים בזכות אי-השלמות. הוא התכוון ודאי לאבולוציה ואנחנו חושבים שהוא עצמו ההוכחה לתרומת אי-השלמות לרוח האדם.

לשאלת מראיין הוא אמר פעם, בשנינות ובסרקזם המפורסמים שלו, ש"לא ארגיש שאני אייקון תרבות עד שאופיע ב'משפחת קרדשיאן' ".


הנה תקציר עולמו של המדען המופלא, בסרטון אנימציה מקסים שהוקדש ליום הולדתו ה-80 (מתורגם):

https://youtu.be/Isim0ysZ6X4


נקודות מסיפור חייו של הוקינג בכתבה אחרי מותו (עברית):

https://youtu.be/EhTFWCIJHUI


מילד עצלן לאחד מגדולי המדע - סיפורו של הוקינג (עברית):

https://youtu.be/aeBgykg9nn0


סרטון קצר עם ראיון של סטיבן הוקינג:

http://youtu.be/2MkPhChp1Sc


ותודתו של הוקינג לטכנולוגיה שמסייעת לו ולנו, עם פנים אחרות של אנשים:

http://youtu.be/2Tel9UvJfws

שפת הסימנים אינה שפה בינלאומית. שפת הסימנים הישראלית, למשל, שונה משפת הסימנים שנהוגה בארה"ב. בדיוק כמו בשפות מדוברות, גם שפות סימנים משתנות ממדינה למדינה ומאזור לאזור. לעיתים יש אפילו בין שפות הסימנים אפילו בין ערים שונות באותה מדינה!

אמנם נעשה נסיון להמציא שפת סימנים בינלאומית בשם "ג'סטונו". אבל הג'סטונו נכשלה, בעיקר כיוון שהכילה רק 1,500 סימנים ולא היה לה דקדוק אחיד ועקבי.


הנה הסבר על שפת הסימנים במקומות שונים בעולם:

http://youtu.be/n-a7h2FCgNQ


ובאווירה מחוייכת, הנה מתרגמת לשפת סימנים בשידור חי (עברית):

https://youtu.be/kDlT3cleICE

אולימפיאדת הנכים, או בשמם הרשמי "המשחקים הפאראלימפיים", היא מעין אולימפיאדה שבה מתחרים ספורטאים נכים או בעלי מוגבלויות. המשחקים הפאראלימפיים מתקיימים אחת לשנתיים.

המשחקים החלו מתחרות ספורט שנהג לארגן לודוויג גוטמן הבריטי (ממוצא גרמני) כבר בשנת 1948 לפגועי מלחמת העולם השניה. הם קיבלו את השם משחקי סטוק מנדוויל, על-שם בית החולים שבו נערכו אחת לשנה. בשנת 1952 הצטרפו לתחרויות מתחרים מהולנד ובהדרגה הם הפכו לתחרויות בינלאומיות שקיבלו את ההכרה כאולמפיאדה לכל דבר.

מדינת ישראל נחשבת לבעלת ספורטאים נכים מצליחים באולימפיאדת הנכים, לצערנו בשל פצועי המלחמות הרבות שבהן השתתפה ישראל.


הנה סרטון עם מקבץ ממה שקורה במשחקים הפארלימפיים של לונדון 2012:

http://youtu.be/QAxcx6oZ_fk

אוסקר פיסטוריוס הוא אצן דרום אפריקני קטוע רגליים, שזכה לפרסום עולמי כשהשתתף באולימפיאדה רגילה, בתחרויות כנגד אצנים רגילים.

באולימפיאדת לונדון הוא התחרה במירוצים ל-400 מטרים ובמרוץ השליחים של 4X100 מטרים.

פיסטוריוס, שבהיותו בן 11 חודשים נקטעו רגליו מתחת לברכיים בשל פגם מלידה, היה בכך לאדם קטוע הרגליים הראשון, שמתחרה במשחקים האולימפיים ולא רק במשחקים הפראלימפיים.

כאתלט הוא התגבר, כנגד כל הסיכויים, על מחלה מולדת. ללא גפיו התחתונות הוא התעקש להתחרות כנגד אצנים בריאים בתחרויות הקשות ביותר ובכך הוא היה לאדם מפורסם ולגיבור בינלאומי.

תלונות כנגד העובדה שהוא רץ עם רגליים מלאכותיות הביאו אותו שוב ושוב לבתי המשפט. שם הוא התאמץ והצליח להוכיח משפטית שהלהבים המשמשים לו כרגליים לא מקנים לו יתרון בלתי הוגן, כנגד אנשים בריאים.

אגב, בשל רגליו התותבות שמזכירות להבים, זכה פיסטוריוס לכינוי "הבלייד ראנר האנושי", על שם הסרט המפורסם.

חייו, המזכירים גם כך סרט הוליוודי, עברו טלטלה בהמשך השנים, כשחברתו נורתה על ידו בביתם והוא הורשע בהריגה. בהמשך שונתה ההרשעה לרצח והעונש שנגזר עליו הפך ל-13 שנות מאסר. מאז הוא אסיר.


הנה ריצה באולמפיאדת הנכים שבה פיסטוריוס מתחרה:

http://youtu.be/BBDg1ChJfwk


אוסקר פיסטוריוס רץ באולימפיאדה הרגילה:

http://youtu.be/vB_g-RSIGfM


הנה פיסטוריוס מתאמן:

http://youtu.be/XSLDd5JW0fM

אמני הפה והרגל הם אנשים שיש להם מגבלה גופנית או נכות, שלא מאפשרים להם לצייר בעזרת הידיים, כמו כל צייר או אמן אחר. על ידי אחיזת המברשת בפה או בין אצבעות כף הרגל הם יכולים לצייר במיומנות מדהימה. זה לא קל, אבל אחרי שנים של תרגול וציור, אמני כף הרגל והפה יכולים להגיע לשליטה מצוינת בציור ומציירים ציורים שקשה להאמין שלא צוירו ביד.

בישראל קיים ארגון אמני הציור בפה או ברגל, שמוכר את ציוריהם של אמנים אלה לציבור הרחב.


הנה סרטון על אמני הציור ברגל ובפה (עברית):

http://youtu.be/1LE0tViO8SQ?t=4s


חייו של צייר בפה (עברית):

http://youtu.be/ZQjsaaa1wh4


ילד שמצייר מגיל צעיר ברגלו:

http://youtu.be/tYlQgyXuoHc


אמנית ציור בפה וחייה עם השיתוק שלקתה בו בלידתה:

http://youtu.be/TTLGPh_Q3Lo


וכדי שלא יישארו רק בציור - הנה אמן דגול ללא ידיים, שמנגן בגיטרה ברגליו:

https://youtu.be/lGm96vFvmxk

כנראה שאת האדם האופטימי ביותר בעולם תראו בעוד כמה שניות. קוראים לו ניק וויצ'יץ' והוא מרגש, נוגע ללב ובעיקר מדבר על כמה שאסור לראות בעצמך מישהו ש"לא שווה", גם אם נראה לך שרע לך, או שקשה לך.

הוא נולד ללא ידיים ועם רגליים זעירות וגם אם לא תבינו את כל מה שהוא אומר, אתם עומדים להתאהב - בנחישות, באופטימיות, באומץ ובחיוך של אדם שהחליט שהחיים הם מה שהוא עושה מהם. ניק מאמין ש"אם לא זכית בנס - היה נס בעצמך!"


הנה ניק וויצ'יץ' מדבר עם ילדים:

http://youtu.be/Gc4HGQHgeFE


שיר וקליפ של ניק וויצ'יץ':

http://youtu.be/GrV_ZvwZRvw?t=10s


וכך הוא מנסה היום לתקן את העולם:

https://youtu.be/H3bQwkABnbs

תאומים סיאמיים (Conjoined twins) הם תאומים צמודים, כלומר תאומים שנולדים כשהם מחוברים אחד לשני, גוף לגוף, בצורות שונות.

תאומים כאלה יכולים להיות בעלי שני ראשים, שני גופים מחוברים וכל מיני חלקי גוף משותפים או מחוברים.

המושג "תאומים סיאמיים" ניתן לתאומים צמודים על שם התאומים אנג וצ'אנג בנקר, שנולדו וחיו במאה ה-19 בתאילנד (שאז נקראה סיאם). הם זכו לפרסום עולמי בעת שהשתתפו במופעי קרקס.

תאומים סיאמיים רבים חיו שנים ארוכות כשהם צמודים. חלקם ניתן להפריד בימינו, בהתאם לאיברים המשותפים. אחרים יחיו ביחד עד מותם. ב-1908 נולדו זוג תאומות סיאמיות שנקראו "האחיות הילטון". הרופא ניבא שימותו תוך חודש, אך הן חיו, חיים לא קלים, עד גיל 60.


הנה תאומות סיאמיות מקסימות שמחוברות ביניהן:

https://youtu.be/VKrvtq5vDmk


תאומים סיאמיים - בן ובת שמחוברים בפלג גופם התחתון:

https://youtu.be/okbyIGlHvAQ


תינוק סיאמי שנולד עם שני ראשים:

http://youtu.be/DRtfiyoZ9Sg


תאומות סיאמיות שהתחתנו עם אדם אחד:

https://youtu.be/7QBVdCnvhzo


יום הולדת 61 של התאומים הסיאמיים המבוגרים בעולם:

https://youtu.be/s2uTANHgmZA


ובמוזיאון הרפואי בפילדלפיה יש כמה שלא שרדו:

https://youtu.be/9BmLT-jdL6k


התאומות הצמודות דייזי וויולט הילטון, שנוצלו בקרקסים ובסרטי קולנוע וחיו ביחד עד גיל 60:

https://youtu.be/UC0gXfD39Tc?long=yes


וסיפוריהם של זוגות תאומים סיאמיים בעולם:

https://youtu.be/X8Y_bdznB1I?long=yes

רוב העיוורים שיודעים לקרוא כתב ברייל משתמשים בדרך כלל בצג ברייל (Braille display).

צג ברייל הוא התקן שיש בו מערכת פינים, שהמחשב יכול להבליט ולהסתיר כדי להציג את האותיות של הטקסט שהעיוור מעוניין לקרוא.

מערכת הפינים של צג הברייל מאפשרת הצגה של שורה כתובה אחת בכתב ברייל. בצג הברייל יש גלגל שמאפשר לעיוור לעלות ולרדת שורה אחר שורה וכך לקרוא את כל הטקסט.

לרוב מונח צג הברייל לפני המקלדת. כך קל לעיוור להגיע עם אצבעותיו המקלידות על מקלדת המחשב אל המסך. בזכות ה"הקלדה העיוורת" והעובדה שאין מרחק רב בין המקלדת לצג הברייל, יכולים העיוורים לעבוד בעזרת מחשבים ולעשות עבודה מהירה, כמעט כמו אנשים רואים.


הנה צג הברייל המסייע לעיוורים לגלוש ברשת ולקרוא את מה שכתוב על המסך (עברית):

https://youtu.be/PnA0_8TJlqw


השימוש צגי ברייל במחשבים ניידים:

http://youtu.be/lLaUx7BJ4r0


מקלדת ברייל חדשנית למכשירים ניידים (מתורגם):

https://youtu.be/Ks9DNrJe5Ek


מסך ברייל עם טאבלט (מתורגם):

https://youtu.be/46O1wo1QP2w


ובחור עיוור שמספר איך האייפון שלו "מראה" לו את העולם:

https://youtu.be/0EQOZRIA-nA?long=yes

את רוב סימני שפת הסימנים מבצעים על ידי כף היד, ליד הפנים, החזה והבטן. סימנים מעטים כוללים תנועות כתפיים ואיברי גוף נוספים.

אבל התפתחות שפת הסימנים מובילה בהדרגה לאזור הפנים ולסימני ידיים בלבד. בתהליך זה, שלא נגמר, מרבית הסימנים שבעבר השתמשו באיברי גוף שאינם הידיים או בחלקי גוף התחתונים, מפנים עם הזמן את מקומם לסימנים חדשים שמבוצעים בכפות הידיים ובחלק הגוף העליון בלבד.


מבוא ללימוד שפת הסימנים:

https://youtu.be/GDV3K8BXSQI


שיר שלם שתוכלו לומר בשפת הסימנים:

http://youtu.be/JIdADujEf2g


ושיר נוסף בשפת הסימנים:

http://youtu.be/SDBMTUhx7OI

תתרן הוא אדם שסובל מאובדן של חוש הריח. תתרנות, או אנוסמיה (Anosmia או Smell-blind) יכולה להיות מלאה או חלקית ואנשים יכולים לסבול ממנה באופן קבוע או לפרק זמן מסוים, מסיבות בריאותיות שונות. התתרנות החלקית היא חוסר יכולת לחוש ריחות מסוימים ורק אותם.

תתרנים, הסובלים מאַל-טַעַם (ageusia), אובדן חוש הטעם, אולי מרוויחים מהמוגבלות שלהם כשהם לא מריחים את הריחות הלא נעימים בסביבתם. מצד שני הם חשופים לסכנות ייחודיות להם. לדוגמה, בעוד אדם רגיל יבחין בדרך כלל די מהר בדליפת גז בבית ויוכל לטפל בכך, תתרן לא יריח ויהיה חשוף לסכנה של ממש.

בטבע למשל, יתקשו מאוד בעלי חיים לשרוד ללא חוש ריח.

האיבחון של תתרנות נעשה באמצעות הרחה של ריחות שונים (כמו קפה, קינמון, לימון ועוד) ומטרתה היא לבדוק את תפקוד חוש הריח של הנבדק ואם הוא סובל מתתרנות - עד כמה חמורה התופעה אצלו.

תתרנות זמנית היא כזו שיכולה לעבור או שניתן להעבירה באמצעים רפואיים. אף סתום או זיהום כלשהו יכולים בנסיבות מסוימות לגרום לאיבוד זמני של חוש הריח.

תתרנות קבועה שלא מלידה היא נדירה יחסית והיא נגרמת לרוב בשל נזק לקולטני הריח באף, או בשל נזק במוח, באותם האזורים שאחראים על חוש הריח שלנו.


הנה סרטון אנימציה על התתרנים מחוסר היכולת להריח:

http://youtu.be/pYE5mBsLY5w


ומומחה המסביר את תופעת התתרנות (עברית):

https://youtu.be/vTawJZOOi3g?t=13?long=yes

לאנשים קטועי גפיים קשה מאד להסתדר בלעדיהן. מצד שני, רגל או יד ביוניות הם פיתוחים יקרים להחריד, שרק העשירים והמסודרים יכולים היו להרשות לעצמם. טכנולוגיית ההדפסה בתלת ממד מאפשרת כיום לחסוך ממון רב בייצור של גפיים מלאכותיות כאלה.

חברת אופן ביוניקס הבריטית עושה בדיוק את זה. בעזרת קוד פתוח, היא מפתחת "ידיים" בזול.. בעתיד הם מתכננים למכור אותם בגרושים. הרעיון שלהם הוא לפתח פרוטזות כאלה, שיודעות לעשות דברים ספציפיים ולא הכל. כך יוכל אדם שצריך להשתמש בהן, להחזיק כמה פרוטזות זולות, במקום פרוטזה יקרה להחריד. אלה יהיה מוצרי "לואו קוסט" זולים, שיחליפו את הפרוטזות היקרות הללו ויסייעו להמוני נכים ברחבי העולם, בעיקר ממדינות מתפתחות.


הנה הדגמת יכולות ומבנה:

http://youtu.be/WUgecU5Mgd8


וסיפור המוצרים של החברה המעניינת הזו:

http://youtu.be/FR1t-SK3Rtw

פוקימון (באנגלית: Pokémon) הוא משחק מבוסס "מפלצות כיס", שפותח בשנות ה-90, על ידי חברת נינטנדו, כמשחק וידאו עבור קונסולת המשחקים הניידת גיימבוי.

יוצר המשחק, סטושי טג'ירי, שבילדותו אסף חרקים כתחביב, בנה מעין עולם שבו המשחקים מאמנים "פוקימונים", מפלצות כיס, להילחם זה בזה. זה היה ממש כמו בקרבות החרקים הפופולאריים שנערכים ביפאן. מטרת הפוקימון אגב, היא להמם את הפוקימון היריב וכך לנצחו.

היופי הוא שממציא הפוקימון שאב את היצירתיות ליצירת מה שהפך לסדרת המשחקים השנייה בפופולאריות שלה בכל הזמנים, מהאוטיזם שלו.

כבעל תסמונת אספרגר נמצא הממציא על הספקטרום האוטיסטי. הוא עצמו העיד שאהבתו לחרקים וגם האוטיזם שלו תרמו שניהם ליצירת סדרת המשחקים המצליחה כל כך, שהפכה לאחד המותגים המצליחים בכל הזמנים ומכרה מאות מיליוני עותקים.

היה רגע שבו הוא דמיין חרק שמהלך על פני כבל שמחבר שני מכשירי גיימבוי וכך עלה הרעיון למפלצות זעירות שנלחמות זו בזו במכשיר.

בתקופת ההצלחה של המשחק הפך המותג פוקימון לאחד המותגים החזקים בתחום המרצ'נדייז (מוצרים נלווים). מגוון המוצרים שיצאו בעקבות ההצלחה הגדולה הוא עצום.

מדהימה גם הצלחתו של הפוקימון להפוך לתופעה תרבותית. חוץ מהמרצ'נדייז, כמו מוצרים לבית ספר, משחקים לילדים וקלפים לאיסוף, הוא הפך גם לסדרת אנימציה מצליחה ולחוברות מאנגה רבות, עם קומיקס יפני, מהנמכרות ביותר אז.

מקור השם פוקימון הוא הוא מקיצור לשם המותג "פוקטו מונסוטה" ביפנית "מפלצות כיס".


הנה ההיסטוריה של פוקימון:

http://youtu.be/CgiA_Ulvs5A?t=41s


סיפורו של ממציא המשחק:

http://youtu.be/0F_NW8yzd64?t=25s


והמפתח של הפוקימון, סטושי טג'ירי, בראיון:

http://youtu.be/UVKCkB4Dta8

לודביג ון בטהובן הוא אחד המלחינים הגדולים בתולדות המין האנושי ולבטח הרציני מבין המצליחים שבהם, או המצליח מבין הרציניים שבמלחינים.

מי שעתיד להיות בתקופתנו המלחין הקלאסי המושמע ביותר באולמות הקונצרטים, החל את חייו בתור בן לאב שיכור, שרצה להפכו לילד פלא בסגנון מוצרט. הוא נולד בעיר בּוֹן שבגרמניה ובבגרותו התיישב בעיר וינה בכדי ללמוד אצל המלחין היידן.

לאחר שהתגלתה גדולתו כמלחין, ועל אף התנהגותו הדוחה וחוסר הנימוס שלו, הוא זכה להערצת האצולה בוינה ולתמיכתם הכספית הקבועה של מספר פטרונים שהעריצו את המוסיקה שלו ורצו שיתמסר להלחנה בלבד. למעשה, הוא היה המלחין הידוע הראשון שלא עבד בשביל הכנסייה או עבור פטרון קבוע, אלא התנהל כמוסיקאי עצמאי. במובן הזה ניתן לראות בו כמבשר המוסיקאי החדש, העצמאי, בן התקופה הרומנטית.

בטהובן נהג לבצע בפסנתר ולנצח בעצמו על יצירותיו. אך בשל מחלה הוא איבד בהדרגה את שמיעתו והפך חרש. ודווקא אז, בהיותו במצב רוח קשה וחסר שמיעה כמעט לחלוטין, כתב בטהובן את יצירותיו הגדולות והחשובות ביותר. ביניהן ניתן למצוא את הסימפוניה החמישית, הסימפוניה השישית "הפסטורלית" והקונצ'רטי לפסנתר ולכינור, את האופרה "פידֶליוֹ" ובמיוחד את "הסימפוניה התשיעית" בה שילב, לראשונה בתולדות המוסיקה, מקהלה וזמרים בסימפוניה - צורה שהיתה עד אז צורה כלית טהורה.

בחודש מארס 1827 מת גדול הסימפוניה ממחלת כבד כרונית שנגרמה ככל הנראה מערבוב לא אחראי של יין מחוזק בסוכר עופרת, עם משככי כאבים שכללו גם הם לא מעט עופרת.


הנה סרטון המציג את בטהובן החרש לחלוטין, בשיא יצירתו ויכולתו המוסיקלית (מתורגם):

https://youtu.be/szVvtv9hfiU


ראו סרטון אנימציה מקסים על חיי בטהובן ואובדן השמיעה אבל לא הכישרון:

https://youtu.be/mNPQrG33ZPg


חיי בטהובן:

https://youtu.be/luiYmGJX204


הנה הסימפוניה החמישית של בטהובן:

https://www.youtube.com/watch?v=9aDEq3u5huA


"סונטה לאור ירח" שלו לפסנתר:

https://www.youtube.com/watch?v=4Tr0otuiQuU


היצירה האהובה לפסנתר "לאליסה" (Fur Elise) בליווי תזמורת:

https://www.youtube.com/watch?v=09oNj9UYM7g


הסימפוניה התשיעית:

https://www.youtube.com/watch?v=YAOTCtW9v0M


סונטה להאמרקלאוויר בביצועו של דניאל בירנבאום:

https://www.youtube.com/watch?v=FwZsDzGY1XA


קונצ'רטו מס' 5 לפסנתר ותזמורת, המכונה "הקיסר", של לודוויג ואן בטהובן:

https://youtu.be/-e_OTDxWd3Y?long=yes


סיפורה של התקופה בה יצר בטהובן בחרשותו:

https://youtu.be/3bA2V0jZMo4?long=yes


ועל גדולתו כמלחין שהעביר את המוסיקה הקלאסית לרומנטיקה:

https://youtu.be/uHo7-PMXf9Q?long=yes