שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו תותח הלייזר המהפכני?
טכנולוגיית ירי באמצעות קרני לייזר בסגנון "מלחמת הכוכבים" מפותחת על ידי ארצות הברית וישראל לקראת עתיד שכלל אינו בדיוני.
ארכימדס החל עוד ביוון העתיקה במיקוד קרני שמש לקרן מרוכזת ששרפה ספינות אויב. אלברט איינשטיין היה זה שהציב את התשתית התיאורטית לנשק הלייזר שיפעל בקרן לייזר מרכזת. ניקולה טסלה יצר, גם בתחום הזה, חזון טכנולוגי של "קרני מוות" ובימינו מהנדסים מנסים להשלים את פיתוח ירי הלייזר לכדי נשק יעיל וחדשני.
באמצעות סוכנות המחקר והפיתוח שלו לאמצעי הגנה DARPA, וחברת לוקהיד מרטין, מפתח הצבא האמריקאי תותח לייזר (Laser attack weapon) שיופעל מהקרקע להשמדת רקטות לטווח קצר, מספינות או ממטוסים, בהם ישמיד כלי טיס וטילים של האוייב, בקלות, מהירות ודיוק בלתי נתפסים.
בניגוד לטילים של ההווה, הנשק העתידני הזה יוכל לחלוש על 360 מעלות מסביבת המטוס היורה. האפשרות המדהימה היא היכולת לירות על כלי טיס של האויב לכל הצדדים שמסביב למטוס אך גם מעליו ומתחתיו ואפילו מאחורי המטוס היורה.
המבחנים הצבאיים והאיירודינמיים שנעשים כיום על הנשק העתידני יוכיחו אם מדובר בנשק בטוח ויעיל. על פניו, לפחות בגרסה הישראלית "מגן אור" (Iron Beam), הוא יהיה מדהים - עם קרן לייזר הפוגעת כמעט מיד ומהירה מכל טיל הגנה, השמדת טילים בלתי מוגבלת במלאי, עם אפס זמן טעינה מחדש של משגרים (שבכיפת ברזל נמשכת כמה שעות) ובמחיר השמדה כמעט אפסי לעומת מערכות ההגנה הרגילות.
מגבלותיו העיקריות של נשק הלייזר הן כרגע בטווח הפעילות ובמזג אוויר. קרן הלייזר פחות יעילה בערפל ומזג אוויר קשה ובטווחים היא מוגבלת כרגע לכ-10 קילומטרים.
אגב, אם תותחי הלייזר האווייריים ייכנסו לשירות פעיל הרי שמדובר בהגשמת חזונו של גאון הטכנולוגיה ניקולה טסלה, שחזה כבר לפני 100 שנים את קיומן של "קרני מוות" ללוחמה כזו וניבא שיום יבוא וקרני לייזר רבות עוצמה יאפשרו בדיוק את זה.
מערכת "אור איתן" הישראלית (עברית):
https://youtu.be/9ayOVjxYZlM
ניסויי "מגן אור" (שם קודם) ב-2022 (עברית):
https://youtu.be/DQBaFpWA2eo
בקרוב יגיע נשק הלייזר הזה למטוסי קרב (עברית):
https://youtu.be/bFBl4TWduJ8
דיווח של הצי האמריקאי על תותחי הלייזר הללו:
https://youtu.be/EqN2v8iVuqg
דיווחים וציטטות של בכיר בצבא האמריקאי על שימוש מבצעי שנעשה בנשק הזה במפרץ הפרסי:
https://youtu.be/hFPl2O84xJU
התקנות ראשונות כבר פועלות באמריקה:
https://youtu.be/N-SCnrmRrKg
חזונו של טסלה שהופך לממשי:
http://youtu.be/3bEs7IvBToM
וסרטון תיעודי על תותחי הלייזר שישראל מפתחת:
https://youtu.be/aIZd325AeGs?long=yes
מהו מטוס-המסוק המחבר בין מסוק ומטוס קרב?
החברות בואינג וסיקורסקי מפתחות בימים אלו את מסוק-מטוס העתיד, שיחליף את מסוקי הבלק הוק ואת מסוקי התקיפה מסוג אפאצ'י.
מדובר במטוסי קרב שיודעים להמריא ולנחות ללא כל צורך במסלול, ממש כמו מסוקים. היתרון הגדול בכלי טיס שיש לו את היתרונות של מסוק ומטוס בו-בזמן הוא גם צבאי וגם כלכלי, אבל בראש ובראשונה הוא יתרון מבצעי - זה לקבל שתי יכולות מבצעיות, של מסוק ושל מטוס קרב למשל, בכלי תעופה אחד.
למשל מטוס ה-X2 שהוא שילוב של מסוק ומטוס וגם המתחרה המוצלח שלו, מטוס ה-V-22, שניהם מסוקי-מטוס משוכללים ובעלי יכולות של נחיתה אנכית ויכולות ניווט מצויינות.
מה שמאפשר את היכולות הללו הוא בעיקר הרוטור הייחודי של מטוסי מסוק שכאלה, כלומר המדחף עם הלהבים המסתובבים שיש בכל מסוק, אבל כאן הוא יכול להסתובב ולתפקד גם לטיסה אופקית וגם להמראה ונחיתה אנכית.
וגם ה"אקס טיוב", מסוק מטוס ה-X3 החדש של איירבוס, הציב שני רוטורים עליונים מקבילים ותחרות קשה לאחרים.
הנה יתרונות המטוס-מסוק V22 (עברית):
https://youtu.be/q8DkwcAcy1c
מטוסי-מסוקי X2 החדישים והמשולבים, עם הרוטורים המתכווננים למעלה ולמטה:
https://youtu.be/dHzH21-TkL8
הטכנולוגיה של המסוק המהיר ביותר - הסיקורסקי X2:
http://youtu.be/gK7ktLXhq88
וה-X3 ה"אקס טיוב" שמומחים אומרים עליו שהוא "עומד לשנות את עולם התעופה":
http://youtu.be/cPYKktIdvoM
איך השתפרו רחפני הקרב הלוחמים?
רחפני קרב (Combat drone או Tactical drones) היו עד לא מזמן סוג של פנטזיה טכנולוגית של צבאות מתקדמים, חלום שיצרני כלי נשק מתוחכמים משקיעים מאמצים רבים בכדי לממש.
הפנטזיה הזו אכן הולכת בהדרגה ומתממשת ועימה גם החזון של הקטנת הסיכון ללוחמים, תוך שימוש בטכנולוגיות תקיפה מתקדמות של מעין חיילי רגלים מעופפים המופעלים מרחוק.
יכולותיהם הקרביות של רחפני הקרב כוללות ירי של כדורים, לא פעם הטלת רימונים על האויב ובמקרי קיצון גם "התאבדות" על מטרות.
ב-2022 הם אמנם בגרסאות ראשוניות והניסיון הקרבי שלהם הוא קטן, אך רחפני קרב חמושים במקלעים כבר מסופקים לצבאות שונים. לחלקם ניתן אף להוסיף מטול רימונים.
רחפנים כאלה שוקלים עשרות בודדות של קילוגרמים והם בעלי טווח טיסה של כ-10 ק''מ ויותר. הם מצוידים בדרך כלל גם בחיישני ראיית לילה ולחישובי מרחק וזווית הירי, כמו גם כיוון הרוח, הם מצוידים במד-טווח לייזר.
רחפני קרב מסוג זה מצוידים במצלמה המאפשרת למפעיל עם מסך להפעילם מרחוק. במקלע גם מחסנית עם כמה מאות כדורים, המסוגלים לירות צרורות ולפגוע במטרות בדיוק גבוה יחסית.
הקושי במדידת זוויות ירי וטווח בכלי טיס בעל יציבות נמוכה הוא לא קטן. אם מוסיפים את הרתע מכל כדור שנורה ומשפיע על הכינון לקראת הכדור הבא מובן שהדיוק הוא אתגר לא פשוט. ועדיין, רמת הדיוק משתנה והולכת ומשתפרת, אך ב-2020 חלקם הניבו דיוק של פחות מ-20 ס''מ לטווחים של עד 250 מטר.
לדיוק מוסיפות גם זרועות רובוטיות המקטינות את הרעד בגוף הרחפן ומפצות על התזוזות שנגרמות מהרתע שגורם הירי.
אין ספק שרחפני התקיפה הללו יהיו חלק בלתי נפרד מזירת הקרב המשתנה כבר בשנים הקרובות. עם הזמן ניתן להניח שיתווספו להם גם טכנולוגיות של בינה מלאכותית ורובוטיקה, שיאפשרו להם תפקוד עצמי רב ו"קבלת החלטות" טקטיות בעצמם. כלומר קבלת החלטות עצמית הקוראת את תמונת הקרב ללא שליטה מרחוק.
הנה הרחפן הקרבי:
https://youtu.be/1fENz69DS2Y
רחפן ירי בהדגמה בזמן הפיתוח:
https://youtu.be/X97zpheNdxA
רחפנים ורובוטים המשמשים ללוחמה נגד מחבלים (עברית):
https://youtu.be/MWBpCfE_fTo
רחפן קרבי איכותי וזול שפותח בטורקיה:
https://youtu.be/Wil6V0sYHf8
כשצריך מאלתרים - חיילים אוקראיניים מחברים פצצה לרחפן מסחרי ומשגרים לעבר הרוסים:
https://youtu.be/oUWoSMD1raU
רחפני הנפץ שמופעלים כדי להרוג (עברית):
https://youtu.be/hFvjOy3A0Ls
נגד רחפני תקיפה טקטיים פותחו גם מקרקעי הרחפנים של האויב:
https://youtu.be/_GPLsJ4FLuA
רחפני קרב משמשים במלחמת אוקראינה להשמדה של טנקים רוסיים באמצעות אימונים המוטלים עליהם מהאוויר:
https://youtu.be/3vQ6THsPix4?long=yes
האם בעתיד יהיו מלחמות בחלל?
יום אחד האנושות תעלה אל הכוכבים וכמו שעשתה בים ובאוויר, היא תביא איתה גם את כלי הנשק שלה. למרות שטוב לקוות שעליית האנושות מעריסת ינקותה לשמיים מלווה בהארה תרבותית דומה, סביר להניח שבני האדם ימשיכו לירות זה על זה בכל מקום בו הם ימצאו את עצמם.
אבל הסיכויים הם שמלחמה בחלל לא תיראה כלל כמו מה שרואים בסרטים ובטלוויזיה בימינו.
#אז איך כן ייראו מלחמות העתיד בחלל?
רוב המדע הבדיוני מציג את מלחמותיו בסגנון של קרבות ימיים במלחמת העולם הראשונה והשנייה. קל לראות חלליות כספינות מערכה גדולות המתנגשות זו בזו בעוד ספינות סיירות קטנות יותר מזנקות פנימה ויוצאות מהקרב כדי לפגוע במטרות הזדמנות. מאחור, טייסות של קרב ומפציצים מתפתלות דרך הקרב כדי להנחית מכות הרסניות מטווח קרוב.
עם זאת, החלל כרוך בהעברת מלחמה משני ממדים למימד שלישי שהאנושות אינה מוכרת לו במידה רבה, ומקום שבו הפיזיקה תמיד תכתיב את המנצח.
אז איך תיראה מלחמת חלל אמיתית לעומת מלחמת מדע בדיוני מסורתית?
בואו נסתכל על כלי נשק והגנות, סוגי ספינות החלל והטקטיקות. מערכות נשק מבוססות חלל יוכלו ליהנות מיתרון אחד על פני כלי נשק פלנטריים: חוסר חיכוך וכוח משיכה כאחד. על פני כדור הארץ, כוח המשיכה מושך אפילו את הקליע המהיר ביותר לקרקע, והחיכוך כשהוא נע באוויר מתחיל להאט אותו ברגע שהוא עוזב את הקנה.
אבל בוואקום הכמעט מושלם של החלל אין חיכוך שיאט קליע, ואם לא נלחמים קרוב מאוד למקור כוח משיכה סופר-מאסיבי, לא יהיה הרבה כדי למשוך קליע ממסלולו.
אבל נזכיר שהחלל הוא זירה מדעית, מחקרית, מקום בו מעצמות מראות את יכולותיהן הטכנולוגיות המרשימות, המתבטאות בהישגים מרשימים.
#בימינו
כיום קשה עדיין לראותו כזירה צבאית, אבל החלל הוא ללא ספק מקום שבו יתרחשו בעתיד עימותים צבאיים של ממש. בין התחזיות השונות על מלחמות העתיד תופס מקום של כבוד הקונספט של מלחמות חלל.
מי שמכינות את עצמן למלחמות שכאלה הן מעצמות-העל, דוגמת ארצות הברית ורוסיה. כבר בשנות ה-80 הכריז נשיא ארצות הברית רונלד רייגן על תכנית "מלחמת הכוכבים", לפיתוח של יכולות השמדת נשק בליסטי של האויב הגרעיני בחלל.
מזה זמן רב שהמעצמות מפתחות מערכות להשמדה בחלל. פיתוחים ותיקים יותר הם של טילים בליסטיים בין-יבשתיים, היוצאים אל החלל בדרכם למטרה רחוקה במיוחד על פני כדור הארץ ושבים אל האטמוספרה קרוב למטרה.
כיום, יש בידי מעצמות-העל את היכולת להשמיד לוויינים וחלליות. ב-2021 רוסיה ערכה ניסוי מוצלח בטכנולוגיה כזו ומנגד, ארצות הברית לא יושבת בחיבוק ידיים. מדינות נוספות פועלות בכיוון או מתכוננות לעשות זאת בקרוב.
#רמז לעתיד
מלחמות החלל כבר החלו, רק שרוב האנשים לא שמו לב. שעה אחת לפני שטנקים רוסים חצו את גבול אוקראינה ב-2022, האקרים השביתו עשרות אלפי מודמים של שירות האינטרנט הלוויינאי של חברת Viasat באירופה.
לא היה מדובר בתקיפה קלאסית כלל. לא טילים, לא פצצות. רק קוד שנכנס לתשתית החלל ושיתק תקשורת צבאית ואזרחית בבת-אחת. כך נראית מלחמת החלל בעידן שלנו.
הלוויינים הפכו לעמוד השדרה של כל צבא מודרני: ניווט, מעקב, תקשורת, אזהרת טילים. מי שישתיק אותם ישתק את כל הצבא. לכן, ספר השנה של ארגון Secure World Foundation לשנת 2025 מתעד כ-12 מדינות שמפתחות בשקט יכולות "נגד-חלל" (Counterspace), כולל סין, רוסיה, צרפת, ישראל ויפן.
ארבע מדינות כבר הוכיחו שהן מסוגלות להשמיד לוויין פיזית: ארה"ב, רוסיה, סין והודו. הבעיה? כל הרס כזה יוצר ענן פסולת מסלולית שמאיים על כל שאר הלוויינים. זהו "סינדרום קסלר" (Kessler Syndrome), תרחיש שבו שרשרת התנגשויות אוטומטית הופכת מסלולים שלמים לבלתי שמישים לדורות.
#בעתיד
נראה שמלחמות החלל של העתיד לא ייראו בהכרח כמו מאבקים מסרטי מדע-בדיוני או גרסאות חלל של קרבות מלחמות העולם.
תסריט ראשון וכן סביר הוא של מלחמת שיבוש שקטה. מדינה תשגר פולסים אלקטרומגנטיים שמסנוורים חיישני לוויין ("Laser Dazzling"), מפריעים לאותות GPS ושולחות מידע כוזב לטילי שיוט.
כבר עכשיו, רוסיה מפעילה שיבוש נרחב של GPS באזורים הגובלים בשטחה, שהשפיע על מאות אלפי טיסות אזרחיות ברחבי אירופה.
תסריט שני הוא של לווייני-רפאים. סין ורוסיה מפתחות לוויינים שמסוגלים לתמרן בסמוך לנכסי האויב במסלול ("Rendezvous and Proximity Operations") ואפילו לא חייבים להתנגש בהם. מספיק לנטרל בהם את לוח השמש המספק אנרגיה, לגנוב מידע, או להזריק תוכנה זדונית והם נפגעים.
ארה"ב הגיבה ב-2025 עם תכנית לוחמה חדשה של חיל החלל האמריקאי (U.S. Space Force), שמגדירה "לוחמה מסלולית" (Orbital Warfare) ככוח עצמאי הכולל אש, תמרון ושליטה.
תסריט שלישי ורחוק יותר הוא של נשק גרעיני במסלול. ב-2024 חשף הממשל האמריקאי בפני חברי קונגרס נבחרים כי רוסיה מפתחת לוויין גרעיני שיוכל להפיק פולס אלקטרומגנטי (EMP) רחב-טווח שישתיק בבת-אחת מאות לוויינים. תסריט כזה יחזיר את כל הצבאות הדיגיטליים לעידן הפרה-טכנולוגי.
אז לצד תסריטים אפשריים מהסוג שהוצג כאן, ברור שהשאלה האמיתית אינה אם מלחמות חלל יתרחשו. מלחמה כזו כבר מתנהלת, אך באופן סמוי שאינו נראה לעין. השאלה היא אם ההסכמים הבינלאומיים, האחרון ביניהם חוזה החלל החיצון (Outer Space Treaty) משנת 1967, יצליחו להשתנות מהר מספיק כדי למנוע את השלב הבא של המלחמות הללו.
על מלחמות הלייזר והעתיד שלהן בחלל (עברית):
https://youtu.be/azVsp2UIJec
ניסוי רוסי בשנת 2021 של השמדת לוויין ישן על ידי ירי טיל מהקרקע (עברית):
https://youtu.be/PFwHMNwrNG4
האם מלחמות כאלה קרובות או החלו?
https://youtu.be/V0DmliiUFHk?long=yes
תחזיות של מלחמות העתיד בחלל:
https://youtu.be/KcwTgcua3yE?long=yes
וההובלה הישראלית המקווה לשם:
https://youtu.be/FIcKgpAdXTk?long=yes
האם צבאות יחסלו לוויינים בירי קרן לייזר מהקרקע?
קאלינה (Kalina) הוא שמו של פרויקט שמפתחת רוסיה בצפון אזור הקווקז, לפגוע, או כמו שהם מנסחים זאת - ליירוט של לוויינים.
מדובר במערכת לייזר שמטרתה ליירט לוויינים עוינים, אם כי המושג עוין נראה כרגע קצת ציני כשמדובר ברוסיה של 2022.
המשימה של כל הפרויקט היא למנוע מלוויינים של מדינות אחרות לצלם ולתצפת מעל רוסיה או לתקוף בה בעתיד.
את המערכת הזו הרוסים בנו בפסגת הר ברכס הקווקז, הר שגובהו שני קילומטרים ונמצא לא רחוק מהעיר זלנצ'וקסקייה, בה מתגוררים האסטרונומים הרוסים שמעורבים בפרויקט.
על ההר נבנה מערכת לייזר אופטית מבוסס טלסקופים. אחד מהם מיועד לכוון אלומות לייזר מדויקות לעבר לווייניים שחגים בחלל, מסביב לכדור הארץ.
כל המערך הזה פועל באמצעות קרני לייזר, המתואמות עם טלסקופ, בעזרת מראות מסתובבות ומתכווננות, כדי ליירט את הלוויין.
היירוט מתבצע באמצעות תקיפה של מערכות האופטיקה, הצילום והמעקב של הלוויין המותקף, בזמן שהוא נמצא מעל אדמת רוסיה.
לידת הפרוייקט היא איפה שהוא בסביבות שנת 2011, אבל עיכובים שונים גרמו להאטה בו. במערב סבורים שמאז 2019 המערכת היא מבצעית, כלומר יכולה להשבית לוויינים, באמצעות מערכת לייזר ניידת שהותקנה בה בשלב הזה.
הקאלינה, אגב, היא לא המערכת הראשונה שנועדה מבחינת רוסיה למנוע מלוויינים לטוס מעליה למטרות תצפית או תקיפה. בעבר הם פיתחו לפחות שתי מערכות לייזר נגד לוויינים, שבמערב לא ברורה הכשירות המבצעית שלהן. אחת מהן היא ה"סמולה", מערכת יירוט לוויינים שהותקנה על משאית והשנייה "סוקול-אשלון", מערכת דומה ומוטסת למטרה זו.
לא מן הנמנע שמעצמות נוספות פיתחו, מפתחות או יפתחו גם הן "מחסלי לוויינים" שכאלה, כולל מערכות שיפגעו בלוויין באופן מלא, יוציאו אותו משימוש ויהפכו אותו לגרוטאה שמרחפת בחלל.
המערכות הללו הן, מכל מקום, עוד שלב ביישום הצבאי שמקרב את האנושות להגשמת חזונו הלא מלהיב של ניקולה טסלה, גאון הטכנולוגיה שחזה כבר לפני מאה את "קרני מוות", ללוחמה באמצעות אנרגיה עוצמתית ומרוכזת בקרניים אלימות, שהיום אנו מכירים בתור "קרני לייזר".
הנה מערכת "מגן אור" הישראלית (עברית):
https://youtu.be/yorD2ejKykI
סיפורו של פרויקט קאלינה:
https://youtu.be/twIu_O0haNM
טילים לחיסול לוויינים כבר נוסו בהצלחה על ידי רוסיה:
https://youtu.be/Bo0sd5xB3ic
אם נשק הלייזר אוטוטו מגיע למטוסי קרב אז ודאי שיוכל להיות מכוון מהקרקע אל לוויין (עברית):
https://youtu.be/bFBl4TWduJ8
מצגת וידאו על הפרויקט של פוטין:
https://youtu.be/dp0ke6GVt0c
הסבר מפורט על "מגן אור" הישראלית (עברית):
https://youtu.be/j1dYmZsxx1A?long=yes
ורוסיה לא לבד - ישראל פיתחה והשתמשה במלחמת "חרבות ברזל" במערכת לייזר להשמדת טילים:
https://youtu.be/TG2kUanmo5U?long=yes
מתי נ"מ הפך להגנה אווירית?
שמות כמו הגנה אווירית (Air defence), נשק נגד מטוסים או בקיצור נ"מ, הם עניין של שנים רבות, מאז ראשית המאה ה-20, בואכה מלחמת העולם הראשונה, כשמטוסים הפכו לכלי נשק אוויריים.
התחומים הללו יתפתחו בהמשך, באופן דרמטי מאז ימי התעופה הראשונים ויחד איתו לעולם ההגנה האווירית.
וזו אכן תחילת המאה ה-20, כשמטוסים מתחילים להפוך לכלי נשק צבאיים ונולד הצורך הדחוף להגנה מפניהם. המערכות הראשונות היו פשוטות למדי וכללו תותחים רגילים שהופנו כלפי מעלה, מצוידים בכוונות מיוחדות שנועדו לפגוע במטרות הנעות במהירות בשמיים.
במלחמת העולם הראשונה פותחו תותחים ייעודיים ראשונים, נגד מטוסים, ובקיצור נ"מ. אחד מהם הוא התותח הגרמני הנודע FLAK, שמו נגזר מהמילה "פלוגאבווהרקנונה" (Flugabwehrkanone) שפירושה תותח הגנה אווירית. תותחים אלה היו מסוגלים לירות פגזים גבוה והרבה ומהר יותר ולעתים קרובות הם היו מצוידים בפגזים שהתפוצצו באוויר ויצרו ענן של רסיסים שהגדיל את סיכויי הפגיעה במטוס.
מהפכה אמיתית בתחום הנ"מ התרחשה במלחמת העולם השנייה, כאשר פותח המכ"ם (רדאר). טכנולוגיה זו אפשרה לגלות מטוסים ממרחקים גדולים ובכל תנאי מזג אוויר, גם בלילה וגם בימים מעוננים. המכ"מים הראשונים, כמו מערכת "צ'יין הום" (Chain Home) הבריטית, היו המכריעים בקרב על בריטניה ואפשרו הכוונה של מטוסי קרב ותותחי נ"מ ביעילות חסרת תקדים.
בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 הופיעו טילי הקרקע-אוויר (Surface-to-Air Missiles) הראשונים, כמו מערכת הנייק (Nike) האמריקאית והאס-איי-2 (SA-2) הסובייטית. מערכות אלה סימנו את המעבר הברור מתותחים לטילים מונחים. הן הגדילו משמעותית את הטווח ואת יעילות ההגנה האווירית. האס-איי-2 התפרסם כאשר הפיל את מטוס הריגול האמריקאי U-2 מעל ברית המועצות ב-1960.
המלחמות במזרח התיכון, ובמיוחד מלחמת יום הכיפורים ב-1973, הדגימו את החשיבות של מערך הגנה אווירית משולב. הסובייטים סיפקו למצרים וסוריה מערכות טילים מתקדמות כמו האס-איי-6 (SA-6), שגרמו אבדות כבדות לחיל האוויר הישראלי,
מכל מקום, בימי הלחימה הראשונים הובילו את הלקחים ממלחמה זו לפיתוח טכנולוגיות לוחמה אלקטרונית מתקדמות ולשינויים בטקטיקות האוויריות.
מערכות ההגנה האווירית התקדמו עם השנים והפכו מנשק נגד מטוסים לטכנולוגיה מתקדמת שתפקידה להגן מאיומי אוויר מגוונים. כך הביא עימו העידן המודרני מערכות הגנה אווירית מרובדות, המורכבות ממספר שכבות הגנה.
דוגמה בולטת למערכות הגנה שכאלה היא מערכת הפטריוט (Patriot) האמריקאית, זו שנודעה בשימוש בה בארץ, בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה וכנגד טילי הסקאד (Scud) העיראקיים.
בצל האיומים הרבים עליה, מדינת ישראל הגדילה ופיתחה את מערכת כיפת ברזל (Iron Dome) המיועדת ליירוט רקטות קצרות טווח. כמו כן פותחו עם השנים גם מערכת החץ (Arrow), המשמשת ליירוט טילים בליסטיים ומערכת "קלע דוד" (David's Sling), המבוססת קרני הלייזר ומיועדת לטיווח של מטרות אוויר, בטווחי הביניים.
אתגר חדש בתחום ההגנה האווירית הוא התמודדות עם איומים כמו מל"טים (כלי טיס בלתי מאוישים) וטילי שיוט, הטסים בגובה נמוך ובמהירויות משתנות. מערכות כמו פאנציר (פנציר)-ס1 (Pantsir-S1) הרוסית נועדו לתת מענה לאיומים אלה באמצעות שילוב של תותחים וטילים לטווח קצר.
עם התפתחות הטכנולוגיה, המגמה כיום היא לפיתוח מערכות נשק אנרגיה מכוונת כמו לייזרים (lasers) לצורכי הגנה אווירית. מערכות אלה מבטיחות דיוק גבוה במיוחד, מהירות תגובה כמעט מיידית ועלות יירוט נמוכה יחסית. מערכת הלייזר המוטס (Airborne Laser) האמריקאית היא דוגמה למחקר בתחום זה, אם כי טרם הבשילה למערכת מבצעית מלאה.
כך, מה שהחל כתותחים פשוטים המופנים לשמיים התפתח למערכות מורכבות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות כמו מכ"מים, מחשבים, טילים מונחים ובעתיד - גם קרני אנרגיה. האבולוציה של ההגנה האווירית משקפת את המאבק המתמיד בין אמצעי התקיפה והגנה, כשכל התפתחות בצד אחד מניעה חדשנות בצד השני.
כיום, ההגנה נגד מטוסים היא רק חלק קטן מההגנה האווירית. היא כוללת שכבות הגנה רבות ומסונכרנות, הפועלות נגד סוגי התקפות שונים ומיירטות טילים בגבהים שונים.
חלק מהחידושים הללו הם גם כלכליים מאוד. מערכת "קלע דוד", למשל, מבוססת על טכנולוגיית קרני לייזר והיא תסייע להוזלה משמעותית של היירוטים. במיוחד עם עלות של השמדת טיל או כלי טייס פוגעני בכ-5 דולר בלבד, לעומת עשרות אלפי דולרים ליירוט בטכנולוגיות של החץ או כיפת ברזל.
להיכרות עם מרכיבים שונים בהגנה הזו ראו בתגית "הגנה אווירית".
הנה עולם ההגנה האווירית שהחל במערכות נ"מ ומכ"מים לגילוי איומים מהאוויר (עברית):
https://youtu.be/8jSzrHNGGq0
על לידת הנ"מ של ישראל (עברית):
https://youtu.be/FZ63Zhi02Qs
שכבות ההגנה האווירית של ישראל (עברית):
https://youtu.be/cakNiSqo-qM
והעתיד שמור ללייזר ובמערכת "מגן אור" (עברית):
https://youtu.be/m4nuFEQjJb8
וסקירה על ההגנה האווירית מבוססת הלייזר (עברית):
https://youtu.be/j1dYmZsxx1A?long=yes
מהם טילים היפרסוניים ומה מפחיד בהם?
אם לא היו מספיק דאגות סביב המתקפה הרוסית על אוקראינה, הרי שנוסף לה גם השימוש בטילים ההיפר-סוניים (HyperSonic missiles) שרוסיה שיגרה לאוקראינה. ועכשיו גם החות'ים בתימן מתחילים להשתמש גם הם בהם, אז מהם הטילים ההיפרסוניים שמדאיגים את העולם?
נשק היפר-סוני הוא נשק המסוגל להגיע למהירות של יותר ממאך 5, משהו כמו 1.7 ק"מ לשנייה. טילים היפרסונים, למעשה הם יותר מטוסים ללא טייס מאשר טיל כמו שאנו מכירים אותו, כבר מגיעים היום למהירויות של 10 מאך ויותר.
ההערכה הייתה שטילים היפר-סונים יכנסו לשירות בסביבות 2025 לכל המוקדם. רוסיה הקדימה, מסיבותיה האסטרטגיות. השיגור, שבוצע במלחמה נגד אוקראינה, לא היה מחויב המציאות, במיוחד אם רצה להדגים את היתרון הגדול של הנשק ההיפר-סוני והוא היכולת שלו לחמוק ממערכות ההגנה העכשוויות. אלה בלאו הכי לא נמצאו ברשות צבא אוקראינה.
הטילים ההיפרסוניים מצטיינים במנועים חזקים באופן קיצוני, המטיסים אותם במהירות מטורפת, מבלי שיתפוצצו. יש להם יכולות ניווט מדויקות ופגיעות כמעט ודאיות במטרות. המדהים הוא שהתכונות הללו מאפשרות להם לפגוע ולהשמיד את המטרות, עוד לפני שמערכות ההגנה שלמטה מבינות ומצליחות לפענח מה עבר מעליהן.
#סוגי טילים היפר-סוניים
ישנם שני סוגים של טילים היפר-סוניים. הסוג הראשון הוא טילים גולשים, טילי דאון, טילי גלישה או גולשים היפרסוניים.
הגולשים ההיפרסוניים הם טילים "גולשים" שיכולים אף לשאת ראשי נפץ גרעיניים. הם משוגרים מטיל, שבדרך כלל יהינ טיל בליסטי, המקנה להם את המהירות, כשממנו הם משיכים לצבור מהירות, תוך כדי גלישה.
הסוג השני הוא של טילי שיוט היפר-סוניים. טילי השיוט ההיפר-סוניים הללו מקבלים מהירות מהמנוע המטורף שלהם ואפילו לא זקוקים להנעה של טיל נוסף. מדובר במתקני דאייה היפר-קוליים, המשלבים בין המהירות של טיל בליסטי ליכולות הדיוק והתמרון המעולות של טילי שיוט.
בניגוד לטיל בליסטי, טיל גלישה היפר-סוני יוצא מחוץ לאטמוספרה וחוזר לתוכה תוך גלישה לטווחים של מאות ואף אלפי קילומטרים. הוא יכול לנווט במהלך הטיסה שלו, מה שמוסיף להיותו מהיר במיוחד, את העובדה שקשה מאוד לגלות וליירט אותו.
הכירו את הטיל ההיפר-סוני שניתן לתמרן (עברית):
https://youtu.be/j0J-TLBsMDs
באנגליש:
https://youtu.be/qWAijhqgZcE
הטיל הסיני ההיפרסוני שבאופן מדהים הקיף את כדור הארץ ופגע במטרתו (עברית):
https://youtu.be/U_C8KFsgOfk
סיפורו של הטיל ההיפר-סוני:
https://youtu.be/J4PzhNDzvCM
השימוש הרוסי בו נגד אוקראינה:
https://youtu.be/MIkB6exCmk0
דיווח על הטיל ההיפרסוני שנורה באוקראינה:
https://youtu.be/UAipiOkCq-I
מרוץ החימוש ההיפרסוני מעמיד את סין במיקום חזק (עברית):
https://youtu.be/x2U_TSbB_8g?long=yes
והמרוץ העולמי לטילים היפרסונים:
https://youtu.be/Qe4UOM2Kb_w?long=yes
האם פרצה מלחמת הסייבר הראשונה בעולם?
נראה שבדצמבר 2014 נפל דבר והחלה מלחמת הסייבר הגלויה הראשונה בעולם.
כשחברת הסרטים של סוני עשתה סרט משעשע על מנהיג צפון קוריאה קים גונג-און, הוא לא נשאר חייב ושלח את צבאו הקיברנטי לפרוץ לשרתיה ולהפיץ בכל רחבי האינטרנט סרטים שעדיין לא יצאו לשוק. עוד נדרשו חיילי הסייבר של קים לחשוף תכתובות מביכות של מנהלי החברה, פרטים סודיים שלה, תכניות פיתוח ומה לא.
צפון קוריאה לא הודתה שהיא עשתה זאת אבל כל מי שמכיר את הדיקטטורה שבראשה עומד מי שדרש פעם למשל שכל אזרחיו הצעירים יסתפרו כמוהו, ידע מיד שצבא הצללים הוירטואלי שלו הוא היד שלוחצת על העכבר.
סוני כבר חשבה לוותר על הפצת הסרט, אבל אז הודיע נשיא ארה"ב ברק אובמה שזה לא נאה וסוני יצאה למלחמת שיווק. היא הפיצה את הסרט בכל זאת ואף הודיעה שהוא יוצג באינטרנט לכל המעוניין.
פיונגיאנג בירת צפון קוריאה המשיכה במעשיה ואז גילתה שמשהו מוזר קורה לה. שוב ושוב קרסו האינטרנט ורשתוףת הסלולר של צפון קוריאה והשיבושים והניתוקים המוחלטים של האינטרנט במדינה הרודנית היו ברורים - עכשיו היא היעד למתקפת סייבר מיומנת.
עדיין לא ברור האם המתקפה הזו תחזור ותהפוך למלחמות סייבר של ממש, גלויות ואף כאלו שפוגעות בתשתיות כמו מערכות החשמל והנשק המנוהלות דרך מערכות מחשוב רגישות.
בכל מקרה, העידן החדש של המלחמות כבר כאן ובגלוי. הסייבר הוא אחד מכלי הנשק של העתיד.
הנה סרטון על תחילתה של פרשת "סוני גייט":
http://youtu.be/ZVAbFzll0cU
ההמשך בנאומו של ברק אובמה על המתקפה:
http://youtu.be/0YvRk8EfRHM
והחמרת הפרשה בהדממת האינטרנט:
http://youtu.be/VVJpfqQcj5Q
האם רובוטים יילחמו בשבילנו במלחמות העתיד?
טייסים אוטומטיים, מזל"טים ומל"טים, רובוטים משטרתיים וטכנולוגיות דומות מסמנים את מה שהולך להיות הדור הבא של הלוחמים - הרובוטים. ניתן כבר לחזות שבעתיד יתנהלו מלחמות ועימותים צבאיים, כשיותר ויותר רובוטים וטכנולוגיות חכמות עומדים במרכזן ומחליפים חיי אדם יקרים בהרס של מכונות, יקרות אמנם, אבל פחות מחיים של אנשים בשר ודם..
ממשלות של מדינות מתקדמות כמו ארה"ב, ישראל ויפאן מפתחות כיום טכנולוגיות מדהימות לניהול תבוני של לוחמה, מעקב, ריגול וכדומה. הרבה משימות מסוכנות יתבצעו בעתיד על ידי מכונות ורובוטים, כשחלקן מתבצעות רק על ידי המכונות, ללא מעורבות של גורמים אנושיים ובקבלת החלטות ממוכנת.
לצד לוחמת הסייבר, שתוכל להכריע מדינות באמצעות פגיעה במערכות חיוניות ואפילו הפנייה של כוחות שלהן כנגד עצמן, מלחמות העתיד הרובוטיות תהיינה אולי פחות כואבות, אך יותר יקרות. מנגד, יש הסבורים שהמלחמות בעתיד יפגעו באנשים רבים יותר בעורף, שכן השפעה של פגיעות סייבר למשל, עלולה להיות כואבת לאוכלוסיה עצומה ומגוונת. דמיינו למשל פגיעה במערכת החשמל במדינות קרות בשיא החורף...
הנה סקירה של מלחמות העתיד הללו:
http://youtu.be/PVT5TfFL4Os
הרובוט אטלס שמפותח לצרכים צבאיים - בעברית:
https://youtu.be/7KWcxgcrqRU
הרובוט הקרבי:
https://youtu.be/y3RIHnK0_NE
טכנולוגיית ירי באמצעות קרני לייזר בסגנון "מלחמת הכוכבים" מפותחת על ידי ארצות הברית וישראל לקראת עתיד שכלל אינו בדיוני.
ארכימדס החל עוד ביוון העתיקה במיקוד קרני שמש לקרן מרוכזת ששרפה ספינות אויב. אלברט איינשטיין היה זה שהציב את התשתית התיאורטית לנשק הלייזר שיפעל בקרן לייזר מרכזת. ניקולה טסלה יצר, גם בתחום הזה, חזון טכנולוגי של "קרני מוות" ובימינו מהנדסים מנסים להשלים את פיתוח ירי הלייזר לכדי נשק יעיל וחדשני.
באמצעות סוכנות המחקר והפיתוח שלו לאמצעי הגנה DARPA, וחברת לוקהיד מרטין, מפתח הצבא האמריקאי תותח לייזר (Laser attack weapon) שיופעל מהקרקע להשמדת רקטות לטווח קצר, מספינות או ממטוסים, בהם ישמיד כלי טיס וטילים של האוייב, בקלות, מהירות ודיוק בלתי נתפסים.
בניגוד לטילים של ההווה, הנשק העתידני הזה יוכל לחלוש על 360 מעלות מסביבת המטוס היורה. האפשרות המדהימה היא היכולת לירות על כלי טיס של האויב לכל הצדדים שמסביב למטוס אך גם מעליו ומתחתיו ואפילו מאחורי המטוס היורה.
המבחנים הצבאיים והאיירודינמיים שנעשים כיום על הנשק העתידני יוכיחו אם מדובר בנשק בטוח ויעיל. על פניו, לפחות בגרסה הישראלית "מגן אור" (Iron Beam), הוא יהיה מדהים - עם קרן לייזר הפוגעת כמעט מיד ומהירה מכל טיל הגנה, השמדת טילים בלתי מוגבלת במלאי, עם אפס זמן טעינה מחדש של משגרים (שבכיפת ברזל נמשכת כמה שעות) ובמחיר השמדה כמעט אפסי לעומת מערכות ההגנה הרגילות.
מגבלותיו העיקריות של נשק הלייזר הן כרגע בטווח הפעילות ובמזג אוויר. קרן הלייזר פחות יעילה בערפל ומזג אוויר קשה ובטווחים היא מוגבלת כרגע לכ-10 קילומטרים.
אגב, אם תותחי הלייזר האווייריים ייכנסו לשירות פעיל הרי שמדובר בהגשמת חזונו של גאון הטכנולוגיה ניקולה טסלה, שחזה כבר לפני 100 שנים את קיומן של "קרני מוות" ללוחמה כזו וניבא שיום יבוא וקרני לייזר רבות עוצמה יאפשרו בדיוק את זה.
מערכת "אור איתן" הישראלית (עברית):
https://youtu.be/9ayOVjxYZlM
ניסויי "מגן אור" (שם קודם) ב-2022 (עברית):
https://youtu.be/DQBaFpWA2eo
בקרוב יגיע נשק הלייזר הזה למטוסי קרב (עברית):
https://youtu.be/bFBl4TWduJ8
דיווח של הצי האמריקאי על תותחי הלייזר הללו:
https://youtu.be/EqN2v8iVuqg
דיווחים וציטטות של בכיר בצבא האמריקאי על שימוש מבצעי שנעשה בנשק הזה במפרץ הפרסי:
https://youtu.be/hFPl2O84xJU
התקנות ראשונות כבר פועלות באמריקה:
https://youtu.be/N-SCnrmRrKg
חזונו של טסלה שהופך לממשי:
http://youtu.be/3bEs7IvBToM
וסרטון תיעודי על תותחי הלייזר שישראל מפתחת:
https://youtu.be/aIZd325AeGs?long=yes
החברות בואינג וסיקורסקי מפתחות בימים אלו את מסוק-מטוס העתיד, שיחליף את מסוקי הבלק הוק ואת מסוקי התקיפה מסוג אפאצ'י.
מדובר במטוסי קרב שיודעים להמריא ולנחות ללא כל צורך במסלול, ממש כמו מסוקים. היתרון הגדול בכלי טיס שיש לו את היתרונות של מסוק ומטוס בו-בזמן הוא גם צבאי וגם כלכלי, אבל בראש ובראשונה הוא יתרון מבצעי - זה לקבל שתי יכולות מבצעיות, של מסוק ושל מטוס קרב למשל, בכלי תעופה אחד.
למשל מטוס ה-X2 שהוא שילוב של מסוק ומטוס וגם המתחרה המוצלח שלו, מטוס ה-V-22, שניהם מסוקי-מטוס משוכללים ובעלי יכולות של נחיתה אנכית ויכולות ניווט מצויינות.
מה שמאפשר את היכולות הללו הוא בעיקר הרוטור הייחודי של מטוסי מסוק שכאלה, כלומר המדחף עם הלהבים המסתובבים שיש בכל מסוק, אבל כאן הוא יכול להסתובב ולתפקד גם לטיסה אופקית וגם להמראה ונחיתה אנכית.
וגם ה"אקס טיוב", מסוק מטוס ה-X3 החדש של איירבוס, הציב שני רוטורים עליונים מקבילים ותחרות קשה לאחרים.
הנה יתרונות המטוס-מסוק V22 (עברית):
https://youtu.be/q8DkwcAcy1c
מטוסי-מסוקי X2 החדישים והמשולבים, עם הרוטורים המתכווננים למעלה ולמטה:
https://youtu.be/dHzH21-TkL8
הטכנולוגיה של המסוק המהיר ביותר - הסיקורסקי X2:
http://youtu.be/gK7ktLXhq88
וה-X3 ה"אקס טיוב" שמומחים אומרים עליו שהוא "עומד לשנות את עולם התעופה":
http://youtu.be/cPYKktIdvoM
רחפני קרב (Combat drone או Tactical drones) היו עד לא מזמן סוג של פנטזיה טכנולוגית של צבאות מתקדמים, חלום שיצרני כלי נשק מתוחכמים משקיעים מאמצים רבים בכדי לממש.
הפנטזיה הזו אכן הולכת בהדרגה ומתממשת ועימה גם החזון של הקטנת הסיכון ללוחמים, תוך שימוש בטכנולוגיות תקיפה מתקדמות של מעין חיילי רגלים מעופפים המופעלים מרחוק.
יכולותיהם הקרביות של רחפני הקרב כוללות ירי של כדורים, לא פעם הטלת רימונים על האויב ובמקרי קיצון גם "התאבדות" על מטרות.
ב-2022 הם אמנם בגרסאות ראשוניות והניסיון הקרבי שלהם הוא קטן, אך רחפני קרב חמושים במקלעים כבר מסופקים לצבאות שונים. לחלקם ניתן אף להוסיף מטול רימונים.
רחפנים כאלה שוקלים עשרות בודדות של קילוגרמים והם בעלי טווח טיסה של כ-10 ק''מ ויותר. הם מצוידים בדרך כלל גם בחיישני ראיית לילה ולחישובי מרחק וזווית הירי, כמו גם כיוון הרוח, הם מצוידים במד-טווח לייזר.
רחפני קרב מסוג זה מצוידים במצלמה המאפשרת למפעיל עם מסך להפעילם מרחוק. במקלע גם מחסנית עם כמה מאות כדורים, המסוגלים לירות צרורות ולפגוע במטרות בדיוק גבוה יחסית.
הקושי במדידת זוויות ירי וטווח בכלי טיס בעל יציבות נמוכה הוא לא קטן. אם מוסיפים את הרתע מכל כדור שנורה ומשפיע על הכינון לקראת הכדור הבא מובן שהדיוק הוא אתגר לא פשוט. ועדיין, רמת הדיוק משתנה והולכת ומשתפרת, אך ב-2020 חלקם הניבו דיוק של פחות מ-20 ס''מ לטווחים של עד 250 מטר.
לדיוק מוסיפות גם זרועות רובוטיות המקטינות את הרעד בגוף הרחפן ומפצות על התזוזות שנגרמות מהרתע שגורם הירי.
אין ספק שרחפני התקיפה הללו יהיו חלק בלתי נפרד מזירת הקרב המשתנה כבר בשנים הקרובות. עם הזמן ניתן להניח שיתווספו להם גם טכנולוגיות של בינה מלאכותית ורובוטיקה, שיאפשרו להם תפקוד עצמי רב ו"קבלת החלטות" טקטיות בעצמם. כלומר קבלת החלטות עצמית הקוראת את תמונת הקרב ללא שליטה מרחוק.
הנה הרחפן הקרבי:
https://youtu.be/1fENz69DS2Y
רחפן ירי בהדגמה בזמן הפיתוח:
https://youtu.be/X97zpheNdxA
רחפנים ורובוטים המשמשים ללוחמה נגד מחבלים (עברית):
https://youtu.be/MWBpCfE_fTo
רחפן קרבי איכותי וזול שפותח בטורקיה:
https://youtu.be/Wil6V0sYHf8
כשצריך מאלתרים - חיילים אוקראיניים מחברים פצצה לרחפן מסחרי ומשגרים לעבר הרוסים:
https://youtu.be/oUWoSMD1raU
רחפני הנפץ שמופעלים כדי להרוג (עברית):
https://youtu.be/hFvjOy3A0Ls
נגד רחפני תקיפה טקטיים פותחו גם מקרקעי הרחפנים של האויב:
https://youtu.be/_GPLsJ4FLuA
רחפני קרב משמשים במלחמת אוקראינה להשמדה של טנקים רוסיים באמצעות אימונים המוטלים עליהם מהאוויר:
https://youtu.be/3vQ6THsPix4?long=yes
יום אחד האנושות תעלה אל הכוכבים וכמו שעשתה בים ובאוויר, היא תביא איתה גם את כלי הנשק שלה. למרות שטוב לקוות שעליית האנושות מעריסת ינקותה לשמיים מלווה בהארה תרבותית דומה, סביר להניח שבני האדם ימשיכו לירות זה על זה בכל מקום בו הם ימצאו את עצמם.
אבל הסיכויים הם שמלחמה בחלל לא תיראה כלל כמו מה שרואים בסרטים ובטלוויזיה בימינו.
#אז איך כן ייראו מלחמות העתיד בחלל?
רוב המדע הבדיוני מציג את מלחמותיו בסגנון של קרבות ימיים במלחמת העולם הראשונה והשנייה. קל לראות חלליות כספינות מערכה גדולות המתנגשות זו בזו בעוד ספינות סיירות קטנות יותר מזנקות פנימה ויוצאות מהקרב כדי לפגוע במטרות הזדמנות. מאחור, טייסות של קרב ומפציצים מתפתלות דרך הקרב כדי להנחית מכות הרסניות מטווח קרוב.
עם זאת, החלל כרוך בהעברת מלחמה משני ממדים למימד שלישי שהאנושות אינה מוכרת לו במידה רבה, ומקום שבו הפיזיקה תמיד תכתיב את המנצח.
אז איך תיראה מלחמת חלל אמיתית לעומת מלחמת מדע בדיוני מסורתית?
בואו נסתכל על כלי נשק והגנות, סוגי ספינות החלל והטקטיקות. מערכות נשק מבוססות חלל יוכלו ליהנות מיתרון אחד על פני כלי נשק פלנטריים: חוסר חיכוך וכוח משיכה כאחד. על פני כדור הארץ, כוח המשיכה מושך אפילו את הקליע המהיר ביותר לקרקע, והחיכוך כשהוא נע באוויר מתחיל להאט אותו ברגע שהוא עוזב את הקנה.
אבל בוואקום הכמעט מושלם של החלל אין חיכוך שיאט קליע, ואם לא נלחמים קרוב מאוד למקור כוח משיכה סופר-מאסיבי, לא יהיה הרבה כדי למשוך קליע ממסלולו.
אבל נזכיר שהחלל הוא זירה מדעית, מחקרית, מקום בו מעצמות מראות את יכולותיהן הטכנולוגיות המרשימות, המתבטאות בהישגים מרשימים.
#בימינו
כיום קשה עדיין לראותו כזירה צבאית, אבל החלל הוא ללא ספק מקום שבו יתרחשו בעתיד עימותים צבאיים של ממש. בין התחזיות השונות על מלחמות העתיד תופס מקום של כבוד הקונספט של מלחמות חלל.
מי שמכינות את עצמן למלחמות שכאלה הן מעצמות-העל, דוגמת ארצות הברית ורוסיה. כבר בשנות ה-80 הכריז נשיא ארצות הברית רונלד רייגן על תכנית "מלחמת הכוכבים", לפיתוח של יכולות השמדת נשק בליסטי של האויב הגרעיני בחלל.
מזה זמן רב שהמעצמות מפתחות מערכות להשמדה בחלל. פיתוחים ותיקים יותר הם של טילים בליסטיים בין-יבשתיים, היוצאים אל החלל בדרכם למטרה רחוקה במיוחד על פני כדור הארץ ושבים אל האטמוספרה קרוב למטרה.
כיום, יש בידי מעצמות-העל את היכולת להשמיד לוויינים וחלליות. ב-2021 רוסיה ערכה ניסוי מוצלח בטכנולוגיה כזו ומנגד, ארצות הברית לא יושבת בחיבוק ידיים. מדינות נוספות פועלות בכיוון או מתכוננות לעשות זאת בקרוב.
#רמז לעתיד
מלחמות החלל כבר החלו, רק שרוב האנשים לא שמו לב. שעה אחת לפני שטנקים רוסים חצו את גבול אוקראינה ב-2022, האקרים השביתו עשרות אלפי מודמים של שירות האינטרנט הלוויינאי של חברת Viasat באירופה.
לא היה מדובר בתקיפה קלאסית כלל. לא טילים, לא פצצות. רק קוד שנכנס לתשתית החלל ושיתק תקשורת צבאית ואזרחית בבת-אחת. כך נראית מלחמת החלל בעידן שלנו.
הלוויינים הפכו לעמוד השדרה של כל צבא מודרני: ניווט, מעקב, תקשורת, אזהרת טילים. מי שישתיק אותם ישתק את כל הצבא. לכן, ספר השנה של ארגון Secure World Foundation לשנת 2025 מתעד כ-12 מדינות שמפתחות בשקט יכולות "נגד-חלל" (Counterspace), כולל סין, רוסיה, צרפת, ישראל ויפן.
ארבע מדינות כבר הוכיחו שהן מסוגלות להשמיד לוויין פיזית: ארה"ב, רוסיה, סין והודו. הבעיה? כל הרס כזה יוצר ענן פסולת מסלולית שמאיים על כל שאר הלוויינים. זהו "סינדרום קסלר" (Kessler Syndrome), תרחיש שבו שרשרת התנגשויות אוטומטית הופכת מסלולים שלמים לבלתי שמישים לדורות.
#בעתיד
נראה שמלחמות החלל של העתיד לא ייראו בהכרח כמו מאבקים מסרטי מדע-בדיוני או גרסאות חלל של קרבות מלחמות העולם.
תסריט ראשון וכן סביר הוא של מלחמת שיבוש שקטה. מדינה תשגר פולסים אלקטרומגנטיים שמסנוורים חיישני לוויין ("Laser Dazzling"), מפריעים לאותות GPS ושולחות מידע כוזב לטילי שיוט.
כבר עכשיו, רוסיה מפעילה שיבוש נרחב של GPS באזורים הגובלים בשטחה, שהשפיע על מאות אלפי טיסות אזרחיות ברחבי אירופה.
תסריט שני הוא של לווייני-רפאים. סין ורוסיה מפתחות לוויינים שמסוגלים לתמרן בסמוך לנכסי האויב במסלול ("Rendezvous and Proximity Operations") ואפילו לא חייבים להתנגש בהם. מספיק לנטרל בהם את לוח השמש המספק אנרגיה, לגנוב מידע, או להזריק תוכנה זדונית והם נפגעים.
ארה"ב הגיבה ב-2025 עם תכנית לוחמה חדשה של חיל החלל האמריקאי (U.S. Space Force), שמגדירה "לוחמה מסלולית" (Orbital Warfare) ככוח עצמאי הכולל אש, תמרון ושליטה.
תסריט שלישי ורחוק יותר הוא של נשק גרעיני במסלול. ב-2024 חשף הממשל האמריקאי בפני חברי קונגרס נבחרים כי רוסיה מפתחת לוויין גרעיני שיוכל להפיק פולס אלקטרומגנטי (EMP) רחב-טווח שישתיק בבת-אחת מאות לוויינים. תסריט כזה יחזיר את כל הצבאות הדיגיטליים לעידן הפרה-טכנולוגי.
אז לצד תסריטים אפשריים מהסוג שהוצג כאן, ברור שהשאלה האמיתית אינה אם מלחמות חלל יתרחשו. מלחמה כזו כבר מתנהלת, אך באופן סמוי שאינו נראה לעין. השאלה היא אם ההסכמים הבינלאומיים, האחרון ביניהם חוזה החלל החיצון (Outer Space Treaty) משנת 1967, יצליחו להשתנות מהר מספיק כדי למנוע את השלב הבא של המלחמות הללו.
על מלחמות הלייזר והעתיד שלהן בחלל (עברית):
https://youtu.be/azVsp2UIJec
ניסוי רוסי בשנת 2021 של השמדת לוויין ישן על ידי ירי טיל מהקרקע (עברית):
https://youtu.be/PFwHMNwrNG4
האם מלחמות כאלה קרובות או החלו?
https://youtu.be/V0DmliiUFHk?long=yes
תחזיות של מלחמות העתיד בחלל:
https://youtu.be/KcwTgcua3yE?long=yes
וההובלה הישראלית המקווה לשם:
https://youtu.be/FIcKgpAdXTk?long=yes
נשק העתיד
קאלינה (Kalina) הוא שמו של פרויקט שמפתחת רוסיה בצפון אזור הקווקז, לפגוע, או כמו שהם מנסחים זאת - ליירוט של לוויינים.
מדובר במערכת לייזר שמטרתה ליירט לוויינים עוינים, אם כי המושג עוין נראה כרגע קצת ציני כשמדובר ברוסיה של 2022.
המשימה של כל הפרויקט היא למנוע מלוויינים של מדינות אחרות לצלם ולתצפת מעל רוסיה או לתקוף בה בעתיד.
את המערכת הזו הרוסים בנו בפסגת הר ברכס הקווקז, הר שגובהו שני קילומטרים ונמצא לא רחוק מהעיר זלנצ'וקסקייה, בה מתגוררים האסטרונומים הרוסים שמעורבים בפרויקט.
על ההר נבנה מערכת לייזר אופטית מבוסס טלסקופים. אחד מהם מיועד לכוון אלומות לייזר מדויקות לעבר לווייניים שחגים בחלל, מסביב לכדור הארץ.
כל המערך הזה פועל באמצעות קרני לייזר, המתואמות עם טלסקופ, בעזרת מראות מסתובבות ומתכווננות, כדי ליירט את הלוויין.
היירוט מתבצע באמצעות תקיפה של מערכות האופטיקה, הצילום והמעקב של הלוויין המותקף, בזמן שהוא נמצא מעל אדמת רוסיה.
לידת הפרוייקט היא איפה שהוא בסביבות שנת 2011, אבל עיכובים שונים גרמו להאטה בו. במערב סבורים שמאז 2019 המערכת היא מבצעית, כלומר יכולה להשבית לוויינים, באמצעות מערכת לייזר ניידת שהותקנה בה בשלב הזה.
הקאלינה, אגב, היא לא המערכת הראשונה שנועדה מבחינת רוסיה למנוע מלוויינים לטוס מעליה למטרות תצפית או תקיפה. בעבר הם פיתחו לפחות שתי מערכות לייזר נגד לוויינים, שבמערב לא ברורה הכשירות המבצעית שלהן. אחת מהן היא ה"סמולה", מערכת יירוט לוויינים שהותקנה על משאית והשנייה "סוקול-אשלון", מערכת דומה ומוטסת למטרה זו.
לא מן הנמנע שמעצמות נוספות פיתחו, מפתחות או יפתחו גם הן "מחסלי לוויינים" שכאלה, כולל מערכות שיפגעו בלוויין באופן מלא, יוציאו אותו משימוש ויהפכו אותו לגרוטאה שמרחפת בחלל.
המערכות הללו הן, מכל מקום, עוד שלב ביישום הצבאי שמקרב את האנושות להגשמת חזונו הלא מלהיב של ניקולה טסלה, גאון הטכנולוגיה שחזה כבר לפני מאה את "קרני מוות", ללוחמה באמצעות אנרגיה עוצמתית ומרוכזת בקרניים אלימות, שהיום אנו מכירים בתור "קרני לייזר".
הנה מערכת "מגן אור" הישראלית (עברית):
https://youtu.be/yorD2ejKykI
סיפורו של פרויקט קאלינה:
https://youtu.be/twIu_O0haNM
טילים לחיסול לוויינים כבר נוסו בהצלחה על ידי רוסיה:
https://youtu.be/Bo0sd5xB3ic
אם נשק הלייזר אוטוטו מגיע למטוסי קרב אז ודאי שיוכל להיות מכוון מהקרקע אל לוויין (עברית):
https://youtu.be/bFBl4TWduJ8
מצגת וידאו על הפרויקט של פוטין:
https://youtu.be/dp0ke6GVt0c
הסבר מפורט על "מגן אור" הישראלית (עברית):
https://youtu.be/j1dYmZsxx1A?long=yes
ורוסיה לא לבד - ישראל פיתחה והשתמשה במלחמת "חרבות ברזל" במערכת לייזר להשמדת טילים:
https://youtu.be/TG2kUanmo5U?long=yes
שמות כמו הגנה אווירית (Air defence), נשק נגד מטוסים או בקיצור נ"מ, הם עניין של שנים רבות, מאז ראשית המאה ה-20, בואכה מלחמת העולם הראשונה, כשמטוסים הפכו לכלי נשק אוויריים.
התחומים הללו יתפתחו בהמשך, באופן דרמטי מאז ימי התעופה הראשונים ויחד איתו לעולם ההגנה האווירית.
וזו אכן תחילת המאה ה-20, כשמטוסים מתחילים להפוך לכלי נשק צבאיים ונולד הצורך הדחוף להגנה מפניהם. המערכות הראשונות היו פשוטות למדי וכללו תותחים רגילים שהופנו כלפי מעלה, מצוידים בכוונות מיוחדות שנועדו לפגוע במטרות הנעות במהירות בשמיים.
במלחמת העולם הראשונה פותחו תותחים ייעודיים ראשונים, נגד מטוסים, ובקיצור נ"מ. אחד מהם הוא התותח הגרמני הנודע FLAK, שמו נגזר מהמילה "פלוגאבווהרקנונה" (Flugabwehrkanone) שפירושה תותח הגנה אווירית. תותחים אלה היו מסוגלים לירות פגזים גבוה והרבה ומהר יותר ולעתים קרובות הם היו מצוידים בפגזים שהתפוצצו באוויר ויצרו ענן של רסיסים שהגדיל את סיכויי הפגיעה במטוס.
מהפכה אמיתית בתחום הנ"מ התרחשה במלחמת העולם השנייה, כאשר פותח המכ"ם (רדאר). טכנולוגיה זו אפשרה לגלות מטוסים ממרחקים גדולים ובכל תנאי מזג אוויר, גם בלילה וגם בימים מעוננים. המכ"מים הראשונים, כמו מערכת "צ'יין הום" (Chain Home) הבריטית, היו המכריעים בקרב על בריטניה ואפשרו הכוונה של מטוסי קרב ותותחי נ"מ ביעילות חסרת תקדים.
בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 הופיעו טילי הקרקע-אוויר (Surface-to-Air Missiles) הראשונים, כמו מערכת הנייק (Nike) האמריקאית והאס-איי-2 (SA-2) הסובייטית. מערכות אלה סימנו את המעבר הברור מתותחים לטילים מונחים. הן הגדילו משמעותית את הטווח ואת יעילות ההגנה האווירית. האס-איי-2 התפרסם כאשר הפיל את מטוס הריגול האמריקאי U-2 מעל ברית המועצות ב-1960.
המלחמות במזרח התיכון, ובמיוחד מלחמת יום הכיפורים ב-1973, הדגימו את החשיבות של מערך הגנה אווירית משולב. הסובייטים סיפקו למצרים וסוריה מערכות טילים מתקדמות כמו האס-איי-6 (SA-6), שגרמו אבדות כבדות לחיל האוויר הישראלי,
מכל מקום, בימי הלחימה הראשונים הובילו את הלקחים ממלחמה זו לפיתוח טכנולוגיות לוחמה אלקטרונית מתקדמות ולשינויים בטקטיקות האוויריות.
מערכות ההגנה האווירית התקדמו עם השנים והפכו מנשק נגד מטוסים לטכנולוגיה מתקדמת שתפקידה להגן מאיומי אוויר מגוונים. כך הביא עימו העידן המודרני מערכות הגנה אווירית מרובדות, המורכבות ממספר שכבות הגנה.
דוגמה בולטת למערכות הגנה שכאלה היא מערכת הפטריוט (Patriot) האמריקאית, זו שנודעה בשימוש בה בארץ, בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה וכנגד טילי הסקאד (Scud) העיראקיים.
בצל האיומים הרבים עליה, מדינת ישראל הגדילה ופיתחה את מערכת כיפת ברזל (Iron Dome) המיועדת ליירוט רקטות קצרות טווח. כמו כן פותחו עם השנים גם מערכת החץ (Arrow), המשמשת ליירוט טילים בליסטיים ומערכת "קלע דוד" (David's Sling), המבוססת קרני הלייזר ומיועדת לטיווח של מטרות אוויר, בטווחי הביניים.
אתגר חדש בתחום ההגנה האווירית הוא התמודדות עם איומים כמו מל"טים (כלי טיס בלתי מאוישים) וטילי שיוט, הטסים בגובה נמוך ובמהירויות משתנות. מערכות כמו פאנציר (פנציר)-ס1 (Pantsir-S1) הרוסית נועדו לתת מענה לאיומים אלה באמצעות שילוב של תותחים וטילים לטווח קצר.
עם התפתחות הטכנולוגיה, המגמה כיום היא לפיתוח מערכות נשק אנרגיה מכוונת כמו לייזרים (lasers) לצורכי הגנה אווירית. מערכות אלה מבטיחות דיוק גבוה במיוחד, מהירות תגובה כמעט מיידית ועלות יירוט נמוכה יחסית. מערכת הלייזר המוטס (Airborne Laser) האמריקאית היא דוגמה למחקר בתחום זה, אם כי טרם הבשילה למערכת מבצעית מלאה.
כך, מה שהחל כתותחים פשוטים המופנים לשמיים התפתח למערכות מורכבות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות כמו מכ"מים, מחשבים, טילים מונחים ובעתיד - גם קרני אנרגיה. האבולוציה של ההגנה האווירית משקפת את המאבק המתמיד בין אמצעי התקיפה והגנה, כשכל התפתחות בצד אחד מניעה חדשנות בצד השני.
כיום, ההגנה נגד מטוסים היא רק חלק קטן מההגנה האווירית. היא כוללת שכבות הגנה רבות ומסונכרנות, הפועלות נגד סוגי התקפות שונים ומיירטות טילים בגבהים שונים.
חלק מהחידושים הללו הם גם כלכליים מאוד. מערכת "קלע דוד", למשל, מבוססת על טכנולוגיית קרני לייזר והיא תסייע להוזלה משמעותית של היירוטים. במיוחד עם עלות של השמדת טיל או כלי טייס פוגעני בכ-5 דולר בלבד, לעומת עשרות אלפי דולרים ליירוט בטכנולוגיות של החץ או כיפת ברזל.
להיכרות עם מרכיבים שונים בהגנה הזו ראו בתגית "הגנה אווירית".
הנה עולם ההגנה האווירית שהחל במערכות נ"מ ומכ"מים לגילוי איומים מהאוויר (עברית):
https://youtu.be/8jSzrHNGGq0
על לידת הנ"מ של ישראל (עברית):
https://youtu.be/FZ63Zhi02Qs
שכבות ההגנה האווירית של ישראל (עברית):
https://youtu.be/cakNiSqo-qM
והעתיד שמור ללייזר ובמערכת "מגן אור" (עברית):
https://youtu.be/m4nuFEQjJb8
וסקירה על ההגנה האווירית מבוססת הלייזר (עברית):
https://youtu.be/j1dYmZsxx1A?long=yes
אם לא היו מספיק דאגות סביב המתקפה הרוסית על אוקראינה, הרי שנוסף לה גם השימוש בטילים ההיפר-סוניים (HyperSonic missiles) שרוסיה שיגרה לאוקראינה. ועכשיו גם החות'ים בתימן מתחילים להשתמש גם הם בהם, אז מהם הטילים ההיפרסוניים שמדאיגים את העולם?
נשק היפר-סוני הוא נשק המסוגל להגיע למהירות של יותר ממאך 5, משהו כמו 1.7 ק"מ לשנייה. טילים היפרסונים, למעשה הם יותר מטוסים ללא טייס מאשר טיל כמו שאנו מכירים אותו, כבר מגיעים היום למהירויות של 10 מאך ויותר.
ההערכה הייתה שטילים היפר-סונים יכנסו לשירות בסביבות 2025 לכל המוקדם. רוסיה הקדימה, מסיבותיה האסטרטגיות. השיגור, שבוצע במלחמה נגד אוקראינה, לא היה מחויב המציאות, במיוחד אם רצה להדגים את היתרון הגדול של הנשק ההיפר-סוני והוא היכולת שלו לחמוק ממערכות ההגנה העכשוויות. אלה בלאו הכי לא נמצאו ברשות צבא אוקראינה.
הטילים ההיפרסוניים מצטיינים במנועים חזקים באופן קיצוני, המטיסים אותם במהירות מטורפת, מבלי שיתפוצצו. יש להם יכולות ניווט מדויקות ופגיעות כמעט ודאיות במטרות. המדהים הוא שהתכונות הללו מאפשרות להם לפגוע ולהשמיד את המטרות, עוד לפני שמערכות ההגנה שלמטה מבינות ומצליחות לפענח מה עבר מעליהן.
#סוגי טילים היפר-סוניים
ישנם שני סוגים של טילים היפר-סוניים. הסוג הראשון הוא טילים גולשים, טילי דאון, טילי גלישה או גולשים היפרסוניים.
הגולשים ההיפרסוניים הם טילים "גולשים" שיכולים אף לשאת ראשי נפץ גרעיניים. הם משוגרים מטיל, שבדרך כלל יהינ טיל בליסטי, המקנה להם את המהירות, כשממנו הם משיכים לצבור מהירות, תוך כדי גלישה.
הסוג השני הוא של טילי שיוט היפר-סוניים. טילי השיוט ההיפר-סוניים הללו מקבלים מהירות מהמנוע המטורף שלהם ואפילו לא זקוקים להנעה של טיל נוסף. מדובר במתקני דאייה היפר-קוליים, המשלבים בין המהירות של טיל בליסטי ליכולות הדיוק והתמרון המעולות של טילי שיוט.
בניגוד לטיל בליסטי, טיל גלישה היפר-סוני יוצא מחוץ לאטמוספרה וחוזר לתוכה תוך גלישה לטווחים של מאות ואף אלפי קילומטרים. הוא יכול לנווט במהלך הטיסה שלו, מה שמוסיף להיותו מהיר במיוחד, את העובדה שקשה מאוד לגלות וליירט אותו.
הכירו את הטיל ההיפר-סוני שניתן לתמרן (עברית):
https://youtu.be/j0J-TLBsMDs
באנגליש:
https://youtu.be/qWAijhqgZcE
הטיל הסיני ההיפרסוני שבאופן מדהים הקיף את כדור הארץ ופגע במטרתו (עברית):
https://youtu.be/U_C8KFsgOfk
סיפורו של הטיל ההיפר-סוני:
https://youtu.be/J4PzhNDzvCM
השימוש הרוסי בו נגד אוקראינה:
https://youtu.be/MIkB6exCmk0
דיווח על הטיל ההיפרסוני שנורה באוקראינה:
https://youtu.be/UAipiOkCq-I
מרוץ החימוש ההיפרסוני מעמיד את סין במיקום חזק (עברית):
https://youtu.be/x2U_TSbB_8g?long=yes
והמרוץ העולמי לטילים היפרסונים:
https://youtu.be/Qe4UOM2Kb_w?long=yes
נראה שבדצמבר 2014 נפל דבר והחלה מלחמת הסייבר הגלויה הראשונה בעולם.
כשחברת הסרטים של סוני עשתה סרט משעשע על מנהיג צפון קוריאה קים גונג-און, הוא לא נשאר חייב ושלח את צבאו הקיברנטי לפרוץ לשרתיה ולהפיץ בכל רחבי האינטרנט סרטים שעדיין לא יצאו לשוק. עוד נדרשו חיילי הסייבר של קים לחשוף תכתובות מביכות של מנהלי החברה, פרטים סודיים שלה, תכניות פיתוח ומה לא.
צפון קוריאה לא הודתה שהיא עשתה זאת אבל כל מי שמכיר את הדיקטטורה שבראשה עומד מי שדרש פעם למשל שכל אזרחיו הצעירים יסתפרו כמוהו, ידע מיד שצבא הצללים הוירטואלי שלו הוא היד שלוחצת על העכבר.
סוני כבר חשבה לוותר על הפצת הסרט, אבל אז הודיע נשיא ארה"ב ברק אובמה שזה לא נאה וסוני יצאה למלחמת שיווק. היא הפיצה את הסרט בכל זאת ואף הודיעה שהוא יוצג באינטרנט לכל המעוניין.
פיונגיאנג בירת צפון קוריאה המשיכה במעשיה ואז גילתה שמשהו מוזר קורה לה. שוב ושוב קרסו האינטרנט ורשתוףת הסלולר של צפון קוריאה והשיבושים והניתוקים המוחלטים של האינטרנט במדינה הרודנית היו ברורים - עכשיו היא היעד למתקפת סייבר מיומנת.
עדיין לא ברור האם המתקפה הזו תחזור ותהפוך למלחמות סייבר של ממש, גלויות ואף כאלו שפוגעות בתשתיות כמו מערכות החשמל והנשק המנוהלות דרך מערכות מחשוב רגישות.
בכל מקרה, העידן החדש של המלחמות כבר כאן ובגלוי. הסייבר הוא אחד מכלי הנשק של העתיד.
הנה סרטון על תחילתה של פרשת "סוני גייט":
http://youtu.be/ZVAbFzll0cU
ההמשך בנאומו של ברק אובמה על המתקפה:
http://youtu.be/0YvRk8EfRHM
והחמרת הפרשה בהדממת האינטרנט:
http://youtu.be/VVJpfqQcj5Q
טייסים אוטומטיים, מזל"טים ומל"טים, רובוטים משטרתיים וטכנולוגיות דומות מסמנים את מה שהולך להיות הדור הבא של הלוחמים - הרובוטים. ניתן כבר לחזות שבעתיד יתנהלו מלחמות ועימותים צבאיים, כשיותר ויותר רובוטים וטכנולוגיות חכמות עומדים במרכזן ומחליפים חיי אדם יקרים בהרס של מכונות, יקרות אמנם, אבל פחות מחיים של אנשים בשר ודם..
ממשלות של מדינות מתקדמות כמו ארה"ב, ישראל ויפאן מפתחות כיום טכנולוגיות מדהימות לניהול תבוני של לוחמה, מעקב, ריגול וכדומה. הרבה משימות מסוכנות יתבצעו בעתיד על ידי מכונות ורובוטים, כשחלקן מתבצעות רק על ידי המכונות, ללא מעורבות של גורמים אנושיים ובקבלת החלטות ממוכנת.
לצד לוחמת הסייבר, שתוכל להכריע מדינות באמצעות פגיעה במערכות חיוניות ואפילו הפנייה של כוחות שלהן כנגד עצמן, מלחמות העתיד הרובוטיות תהיינה אולי פחות כואבות, אך יותר יקרות. מנגד, יש הסבורים שהמלחמות בעתיד יפגעו באנשים רבים יותר בעורף, שכן השפעה של פגיעות סייבר למשל, עלולה להיות כואבת לאוכלוסיה עצומה ומגוונת. דמיינו למשל פגיעה במערכת החשמל במדינות קרות בשיא החורף...
הנה סקירה של מלחמות העתיד הללו:
http://youtu.be/PVT5TfFL4Os
הרובוט אטלס שמפותח לצרכים צבאיים - בעברית:
https://youtu.be/7KWcxgcrqRU
הרובוט הקרבי:
https://youtu.be/y3RIHnK0_NE
