» «

נתרן

דמעות מלוחות
למה הדמעות מלוחות?



כולם יודעים שהדמעות מלוחות. אביב גפן כתב פעם "כשעצובים הולכים לים, לכן הים מלוח..." אבל למה הדמעות עצמן מלוחות?

המלח בדמעות, שיוצא מעינינו כשאנו בוכים, מצוי למעשה בכל נוזלי הגוף. בכל יום אנו מגירים מעינינו יותר מרבע קילו של דמעות! - הדמעות הללו מורכבות אמנם בעיקר ממים, שתופסים בהן 98%, אבל יש בהן גם גלוקוז, מעין פחמימה של חד-סוכר, ומלחים. אחד מהמלחים הללו, אגב, הוא מלח זהה למלח הבישול... הרבה נתרן יש לנו בבכי.

המלח הזה לא קיים רק בדמעות שלנו אלא נמצא בריכוז דומה גם בדם וממש כמו הדם, נסו לטעום, גם הדמעות מלוחות, כי הן ספוגות במלחים.

למלח, ממש כמו למים, יש תפקיד חיוני בגופנו, בתנאי שהוא בכמות מתאימה כמובן. המלח מסייע לאיברי הגוף לפעול היטב, בין השאר כי הוא מחסל חיידקים יעיל ביותר.

אבל מאיפה הסיכון לחיידקים בעיניים דווקא?

אכן, כמו כל גופנו, מעת לעת באות גם העיניים שלנו במגע עם עצמים זרים. למעשה, זה קורה ללא הפסקה, מה שמעורר חשש לא קטן מזיהומים בעין האנושית הרגישה כל כך. אבל כאן תפקידו של הנוזל המלוח שהעיניים מפרישות, אותן דמעות שעליהן אנו מדברים. באמצעות המלח הודפות הדמעות את החיידקים, שעלולים להסתנן מאותם עצמים לא נקיים, אל הקרנית העדינה של העין ואל שאר חלקי העיניים הרגישות כל כך.

המלח שבדמעותינו מחסל מיד את החיידקים וכך הוא שומר על העיניים היקרות והחשובות לנו. מה שאומר שאנו יכולים בקלות לקרוא לדמעות שלנו "מאבטחות העיניים" ולומר להן תודה בכל יום מחדש.

אגב, כמו בכל תחום מוזר, בשנים האחרונות נפוצו באינטרנט ידיעות על חברה בריטית שמשווקת צנצנות עם מלחים שהופקו מדמעות אנושיות. לא נמצאו תשובות חותכות לגבי רצינות המיזם ואמינותו, אבל אם חשקתם במעט מלח דמעות אמיתי ויש לכם כמה לירות שטרלינג פנויות, אז נראה שהגוגל שלכם ממתין שתחפשו בו...


הסבר לדמעות המלוחות (עברית) :

https://youtu.be/sJSgXkzF-Vc


על הדמעות השונות (מתורגם):

https://youtu.be/keMF8YzQoRM


הסבר לילדים:

https://youtu.be/WzgE4MhJfPw


ושיר על המלח שבדמעותיה, של זמרת הקאנטרי האמריקאית דולי פארטון:

https://youtu.be/sOzNJ9quibc
מלח
מדוע נעשה המלח לח?



קרה לכם שניסיתם לבזוק מלח על האוכל, אבל הוא "סירב לצאת" מהמלחיה?

אז אכן, במלח הבישול יש חומר בשם מגנזיום כלורי. חומר זה נוטה לספוג את הרטיבות שבאוויר ואז המלח הופך לח וגושי. במצב כזה הוא לעולם לא יחזור להיות גרגרים זעירים, שיעברו את הנקבים של המלחיה.

אז צריך להוציא את הלחות מהמלח. לייבש אותו לחלוטין. הפתרון לבעיית הלחות במלח יהיה למצוא חומר שסופח לחות יותר טוב ממנו ולהכניסו אל תוך המלח.

יש חומר כזה וקוראים לו אורז.

אז אבותינו, שגילו את תכונת סיפוח הלחות של האורז, לימדו אותנו להכניס גרגרי אורז בודדים לתוך המלחיה. כשהוא בתוך המלח, סופח האורז ממנו את הלחות ומשאיר אותו יבש.

המלחיה שוב פועלת. יחי המלח!


הנה היכולת המופלאה של אורז לספוח את הלחות, עד כדי כך שבעזרתו אפשר לייבש טלפון שנפל למים (עברית):

http://youtu.be/mITU4Vp_iLg
מלח
איך השתמשו פעם במלח לשימור מזון?



אין כמו המלח (Salt) לאוכל. עובדה שכבר מימי קדם משתמשים בו להמלחה ולחיזוק טעמי המאכלים השונים. הוא גם סייע לחיזוק הגוף וההשערה היא שזו הסיבה שלוחמי שבטים נהגו לשתות דם לפני קרב. כדי להתחזק.

אבל אחת התופעות המעניינות היא שלפני שהאדם למד לשמר מזון בהקפאה, בעיקור על ידי חום או אפילו באמצעות ואקום (ותודה למדע!), המלחה הייתה הדרך הזמינה ביותר לשימור של מזון.

כבר מימי קדם גילה האדם, שהוא יכול לשמר את גופות המתים במלח. ברגע מסוים בהיסטוריה עלה מישהו על העובדה המדהימה שניתן להשתמש במלח גם כדי להגן על הבשר.

ואכן, המלחת מזון שימשה במשך מאות שנים לשימורו. בעולם שבו עדיין אין קירור ומקררים, זו הייתה הדרך היחידה לשמר מזון, לשנע מזון למרחקים, בהובלה שלוקחת זמן רב, או לצאת עם בשר הכרחי, להפלגות ארוכות בים.

דוגמאות מוקדמות לכך הם ממצאים שמעידים שכבר ב-2800 לפנה"ס, החלו המצרים לייצא לא רק מלח, אלא גם דגים מומלחים אל לבנון. ישבו ושלטו בה אז הפיניקים, שבתמורה למזונות הללו סחרו עם מצרים בזכוכית, עץ של ארז הלבנון ואריגים צבועים סגול וארגמן - כולם פרי ידע שהם שלטו בו אז והובילו טכנולוגית באזור.

אבל איך המלח מאפשר לאחסן בשר ללא קירור ומבלי שהוא יירקב? או במילים אחרות, מה ההסבר המדעי הפשוט לכך?

אז מה שקורה לבשר מומלח הוא בפשטות מדהים. המלח, כשהוא מפוזר על הבשר, סופח את המים ממנו ומייבש אותו היטב.

בהיעדר המים בבשר, מתים כל החיידקים שחיים בו ולמעשה היו בו עוד בגוף בעל החיים שניצוד.

היות והחיידקים הללו הם שאחראים לריקבון הבשר ללא קירור, זו הייתה הדרך המושלמת, אם כי המעט מלוחה, לשימור בשר למשך זמן רב. ואגב, עד היום עושים פעולה כזו לנקניקים שונים, שאינם זקוקים לקירור, כדי שלא יתקלקלו.


הנה הסיפור ההיסטורי של המלח וכיצד השתמשו בו לשימור בשר:

https://youtu.be/I59GSIgxk_8


והסבר על ההמלחה כטכניקה לשימור מזון:

https://youtu.be/G24Yc8DijLM
מלח בישול
מהו המלח ואיך מייצרים או קוצרים אותו?



ייצור המלח לא השתנה הרבה במהלך אלפי השנים שבהן משתמשים בו. המלח נמצא הן במי הים והן באדמה, בצורת סלעי מלח.

מהים שואבים מים ומזרימים אותם לתוך בריכות רדודות שנחפרו לשם כך. הן נקראות בריכות אידוי. הסיבה היא שלאחר שהשמש מאדה את מי-הים, בבריכות נשאר רק המלח היבש. אז קוצרים אותו (כלומר אוספים את המלח), אורזים אותו ושולחים לשיווק בחנויות.

במקרה של סלעי המלח, הם נוצרים ממשקע המלח של ימים ואוקיינוסים קדומים. עניין של מיליוני שנים...

בכל מקרה, נוהגים לכרות את סלעי המלח במכרות המלח, היישר מתוך האדמה. לאחר שנכרה מהאדמה, שוטפים את סלע המלח היטב ומייבשים אותו. עתה הוא מוכן לאריזה ושיווק.

כמובן שהוא יימכר לקונים בתצורה המפוררת, או זו של מלח גס, הנראה כגבישי מלח לבנים, או כאבקת מלח הבישול, כמו שאנו מכירים משולחן האוכל שלנו.

נכון שזו עובדה מפתיעה, שלמעשה המלח הוא הסלע היחידי בטבע, שראוי למאכל?


הנה תהליך הייצור של המלח מהים:

https://youtu.be/0vVyw2rVA4Q


בריכות האידוי:

http://youtu.be/bTVc4UqgwVo


וקוצרי מלח ביפן:

https://youtu.be/KNGC44RlMqc


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.