המחשב הכי קטן בעולם שהוא עצמאי לחלוטין נחשב ה-CuBox שפותח בישראל. זהו מחשב זעיר שהכונן הקשיח שלו הוא בכלל כרטיס מיקרו SD קטנטן.

עוד מחשב אמיתי וזעיר הוא בגודל דיסק-און-קי ובמחיר מצחיק ונקרא ה-MeegoPad. המחשב הזעיר הזה מחייב חיבור לטלוויזיה או ל-USB כדי לפעול. הוא מאפשר להקטין את המקום שמוקדש למחשב בסלון, במטבח או בכל חדר אחר. בעזרתו ניתן גם להשתמש במחשבים ביישומי אינטרנט של הדברים בקלות רבה יותר ובפחות מ-100 דולר למחשב שלם.

כך למשל, במקום להשתמש בסטרימר, ניתן בעזרתו לחבר מחשב אמיתי לטלוויזיה ולהזרים בעזרתו סרטים, סדרות ועוד תכנים מהרשת, או אפילו להריץ תוכנות ואינטרנט ישירות למסך הטלוויזיה. במקום העכבר, השלט שלו יכול להיות מסך המגע של הטלפון הסלולארי. כך ניתן לשלוט בסמן שעל המסך מבלי להחזיק בעוד שלט או מקלדת על השולחן.


הנה מחשב הדיסק-און-קי (עברית):

https://youtu.be/8_UjPulBvss


ומחשב CuBox הקטנטן:

https://youtu.be/MQIR2zUxurI


משתמש מפעיל אותו:

http://youtu.be/YMvjuqSX_-8


פירוט תכונותיו:

http://youtu.be/Um76JrIIeTo

דומה שבעולם המודרני מחשבים נמצאים בכל מקום. אין תעשיה, תחום או עבודה שלא כוללים מגע כלשהו עם מחשבים. ממחשב ביתי, לפטופ, סמארטפון, טאבלט או שעון חכם ועד מחשב העל הכי חזק בעולם, רכיב ממוחשב מסוג "אינטרנט של הדברים" (IOT) שהוטמע בתוך בגד או מקרר או אפילו רובוט ועד מחשב ששולט במכונית אוטונומית או מנווט חללית לכוכב לכת רחוק - כולם הם סוג של מחשבים.

#כדי שמכשיר ייחשב בתור מחשב הוא צריך לענות על כמה תנאים או כמה משימות:

#קלט (Input)
מחשב צריך להיות מסוגל לקבל מידע מהמשתמש

#איחסון (Storage)
המחשב שומר ומאחסן מידע ויודע לשחזר אותו

#עיבוד (Processing)
אין כמו המחשב בלעבד נתונים בצורות ושיטות שונות, מהירות ומתוחכמות

#פלט (Output)
המחשב פולט בסופו של דבר את התוצאות, אם על מסך, בהדפסה, בשליטה על מכשיר, או בשליחת נתונים למשתמש.


תרגיל למחשבה
===========
האם כספומט הוא מחשב? - בדקו אם לדעתכם הוא מבצע את ארבעת התנאים שלמעלה.

ומטוס קרב - האם הוא מחשב? ומכשיר רדיו? והאם המיקסר שבמטבח הוא מחשב?


מה הופך מחשב למחשב? (מתורגם)

https://youtu.be/mCq8-xTH7jA


כל סוגי וגדלי המחשבים הקיימים:

https://youtu.be/uD0acIhi8xE


המחשב השולחני והמובילים בו לאורך השנים:

https://youtu.be/6OnnoSiRxWE


שעון חכם אפילו לילדים:

https://youtu.be/nFeEfZ-o9C8


מגוון המחשבים ו"האינטרנט של הדברים" (IOT) של חברת ASUS:

https://youtu.be/bQ1ASdMSo5w


ומחשב העל הסיני שנכון ל-2021 הוא המחשב החזק ביותר בעולם:

https://youtu.be/-eQ7zgwgTdI

הציפייה שזה יקרה נכזבה כבר מזמן - בניגוד להבטחות ולהייפ הראשוני, טאבלטים עוד לא על כך החליפו מחשבים ניידים. אם כבר אז סמארטפונים עשו חלק גדול מהעבודה הזו, בעוד הטאבלטים הלכו וירדו במכירות.

בינתיים נראה כבר שהטאבלטים לא כובשים את העולם כמו שצפו להם. הרי הסמארטפונים ההולכים וגדלים של השנים האחרונות יצרו את הפאבלט, סמארטפון בגודל שמתקרב לזה של טאבלט. ובפאבלט הזה, בגודל של קצת יותר מ-5 אינץ', ניתן לעשות את מרבית מה שעושים בטאבלט גדול פי שניים ובצורה די נוחה, שגם נכנסת לכיס.

אז הוא זה שהורג את האייפדים והטאבלטים, כי כשהטלפון מגיע לגודל מספק, הטאבלט הופך מיותר.

האייפד פרו (iPad Pro) של חברת "אפל" הוא טאבלט המנסה באופן מסוים לעשות את זה למחשב. באפל מנסים להפוך את הטאבלט הבכיר שלהם למחשב החדש. לא ברור אם זה יצליח, אבל זה נסיון ראוי, בהתחשב בכך שמרבית המשתמשים באמת עושים במחשבים שלהם שימושים בסיסיים מאוד.

שימוש כזה הרי לא באמת מצדיק מחשבים גדולים, מסורבלים וחזקים כל כך, שמשום כל התכונות האלה הם גם יקרים מדי לצרכיהם. מצד שני, הוא גם לא מצדיק טאבלטים כה יקרים כמו הפרו של אפל, שכשמוסיפים לו את מקלדת ה-Magic KeyBoard הנהדרת של החברה, זו שהופכת אותו למעין מחשב נייד שווה, הוא יקר יותר מהמקבוק אייר הנפלא לכשעצמו של החברה.


מי דקיק, קל, מהיר, עם מסך מדהים ואפליקציות ייעודיות?

https://youtu.be/S8JBXrLDkGs


האייפד פרו בפרסומת מרהיבה וקצת טפשית שעושה אובר סלינג מיותר:

https://youtu.be/llKbLKemr2k


התכונות הגרפיות המתקדמות שלו:

https://youtu.be/Qe6VRrebkIc


והשוואה בינו לבין מקבוק אייר שבזול זול יותר:

https://youtu.be/KJVn5OnQkjk?long=yes

מחשב העל החזק בעולם. תוצרת סין, הוא מחשב סיני המכונה "Tianhe-2". זהו מחשב בעל יכולת עיבוד בלתי נתפסת, שהיא כפולה משל המחשב השני במהירותו בעולם.

ההישג הסיני הוא עצום, שכן סין היא מדינה שבה נמצאים רק 9% ממחשבי העל, לעומת המלכה הקודמת, ארה"ב, שבה 46% ממחשבי העל.


הנה מחשב העל הסיני:

https://youtu.be/GrM9WnE7J94


ועוד על המחשב החזק בעולם:

https://youtu.be/P92HQs8nMZU


המחשב הזה זוכה הבר 4 שנים ברציפות בתואר:

https://youtu.be/sON3WICqIkM

המחשבים הולכים ונעשים קטנים ומחשב זעיר בגודל של כונן USB הוא כבר גדול במונחי ההווה. המחשב הזעיר של אינטל הוא בגודל של כפתור ונועד לבגדים חכמים, צמידים, טבעות ועוד.

עולם המחשוב הלביש זקוק למחשבים זעירים ועמידים, עם ביצועים טובים. אך לא פחות חשוב שמחשב כזה יהיה עמיד ובעל חיי סוללה ארוכים.


הנה מחשב הכפתור Curie של חברת אינטל:

http://youtu.be/vnlHXDnbwAw


ו"המהפכה הלבישה" שהוא חלק ממנה:

https://youtu.be/URmAzGQzTd4

מחשב נייד, כמו מחשב שולחני רגיל, הוא מחשב שמורכב מחלקים רבים, שבאים ממפעלים רבים - כל מפעל מומחה לייצור של חלקים מסוימים.

כל המחשבים הניידים מורכבים אצל יצרנים שמייצרים דגמים מתקדמים בכל שנה. היצרנים הללו מתכננים את הדגמים החדשים, בונים מחשב נסיוני מכל דגם, מחשב שנקרא "אבטיפוס" ומיועד לניסויים ובדיקות שאכן הכל עובד כהלכה.

אז מזמינים היצרנים מליוני יחידות של החלקים השונים ממפעלים מתמחים ובמפעל הראשי מרכיבים העובדים את המחשבים הניידים החדשים.


כך מייצרים את מחשבי המקבוק הפופולריים כל כך:

https://youtu.be/oEaW4tQ-9aM


כך מייצרים מחשבים ניידים:

https://youtu.be/O9vO_CVNXlg


וכל המרכיבים הופכים למחשב נייד שלם:

https://youtu.be/Tc0X92fZF1Y

מחשב מרכזי, או "מיינפריים" (Mainframe), שימש ועדיין משמש חברות וארגונים גדולים, כדי להפעיל תוכנות ארגוניות ולבצע עיבוד נתונים כבד. מחשבי המיינפריים הם המחשבים הגדולים שמופיעים לא פעם בסרטים מסוף המאה הקודמת ושתופסים חדרים שלמים.

היסטורית המיינפריים הוא סוג המחשב הראשון ששווק בעולם. עד למחשבי המיינפריים, פותחו מחשבים שונים לכל תעשייה - מחשב לבנקים, מחשב אחר לתעשייה, מחשב מדעי וכדומה. מחשבי המיינפריים היו סוג חדש של מחשב ש"מתאים להכל". הם הופצו כמחשב אחיד לכל התחומים ולכל תחום פותחו תוכנות ייעודיות משלו. בכך שינו מחשבים אלה, החל מאמצע שנות ה-50, את פניו של עולם המחשוב. הם שכללו וייעלו את פעילותם של ארגונים ברחבי העולם. בנוסף למחשבים המרכזיים ששווקו מעתה לכל הארגונים הגדולים, פותחה ב-IBM גם תוכנת תקשורת שאפשרה למסופים רבים להתקשר עם המחשב המרכזי ועם מאגרי המידע הגדולים שהכיל ולהשתמש ביכולת החישוב וכמויות הנתונים שהוחזקו בו.

אם עד לסוף שנות ה-60 המיינפריים היה המחשב המסחרי היחיד, החל מתחילת שנות ה-70 הגיעו לשוק מחשבים קטנים ופשוטים יותר שנקראו "מיני-מחשבים", או סתם "מיני". אם למשל התפרשו מחשבי המיינפריים על פני מספר ארונות, מארון שהכיל את יחידת העיבוד המרכזית (CPU), ארון נוסף לזיכרון וארון ליחידות הקלט/פלט, הכילו מחשבי המיני את כל יחידות המחשב בקופסה אחת בלבד. בכך הם היו זולים ויעילים הרבה יותר. האבולוציה המשיכה ובשנות ה-80 שטפו המחשבים האישיים את העולם והחל עידן ה-PC, שבו קטנו המחשבים עוד יותר והתחזקו ביכולת העיבוד והחישוב שלהם.

מחשבי המיינפריים היו אמורים להיעלם כבר מזמן, אבל לא זו בלבד שהם שורדים - הם הולכים ומתפתחים. חברת IBM הוציאה בשנת 2015 מחשב מיינפריים חדש המסוגל לבצע לא פחות מ-2.5 מיליארד טרנזקציות ביום. היא מייעדת אותו להתמודדות עם "התפוצצות המידע" של עולם המובייל, תחום המידע הנייד והכלים שבענן המחשוב. דווקא בעולם שבו מיליארדי מכשירים מחוברים לאינטרנט ומצפים לתגובות מיידיות לפעולותיהם, צריך מחשבים חזקים מאד שיבצעו את עיבוד הנתונים מרחוק.


הנה סיפור לידתה של טכנולוגיה בת יותר מ-50, שעדיין מתחדשת ושורדת:

https://youtu.be/qB3PJLhDbN8?t=37s&end=1m07s


והמיינפריים של שנות ה-80:

https://youtu.be/LN4J4mClckA

מחשבי ה-PC החלו ממחשב ה-IBM PC (יבמ פי סי) שנולד ב-1981 בחברת המחשבים הגדולה בעולם, חברת IBM. הוא היה כה משפיע ופורץ דרך מבחינת תפוצתו והפופולריות שלו, שהשם PC, ראשי תיבות של "Personal Computer" - מחשב אישי, הפך לסימן ההיכר של מחשבי IBM PC ותואמיהם.

חברת יבמ, עד אז בעיקר יצרנית של מחשבי ענק לחברות וארגונים, הצליחה בזכותו להפוך במהירות גם למלכת המחשבים האישיים. ה-IBM PC שלה כבש בסערה את כל העולם. המחשוב הביתי פרח והחברה שלטה בשוק כמעט חדש של עשרות מיליארדים בשנה. נראה היה אז שהעתיד כולו שלה.

אך הצלחת החברה בהנהגה של שוק המחשב האישי, שזכה לשם "PC", הייתה קצרה. הסיבה לכך היא טעות קטנה, שבטווח הקצר אפשרה לה להפוך את המחשב האישי שלה לסטנדרט בתחום המחשוב האישי, אבל לטווח הארוך עלתה לה ביוקר. היא יצרה ארכיטקטורה פתוחה למחשב הזה, כלומר השאירה את הדלת פתוחה לפיתוחי חומרה של צדדים שלישיים, חברות שיפתחו חלקים למחשבים שלה וגם תוכנות, באופן כמעט חופשי.

אז אמנם יבמ הזמינה חלקים רבים של המחשב מספקים חיצוניים. אבל במקביל מכרו הללו את הידע והחלקים שלהם גם ליצרניות מחשבים אחרות במזרח.

בטווח הקצר הארכיטקטורה הפתוחה שירתה מצוין את IBM, מכיוון שהיא יצרה אקו-סיסטם שהיא הייתה במרכזו. אבל לטווח הארוך זה גם השאיר את הדלת פתוחה לשלל מוצרים מתחרים ולמחשבים שלמים שיוצרו בלעדיה ויעקפו אותה. בגדול.

בנוסף, IBM גם אפשרה, יש אומרים בטעות, לחברת "מיקרוסופט" שיצרה בשבילה את תוכנת DOS, מערכת ההפעלה שהפעילה את ה-PC, למכור אותה גם ליצרנים אחרים.

זה בדיוק מה שהיה דרוש ליצרנים הללו כדי שיתחילו לייצר מחשבים מתחרים שיחקו לחלוטין את מחשב ה-IBM PC. המחשבים הללו כונו בציבור "תואמי IBM". יצרניהם גם התקינו את מערכת ההפעלה DOS של מיקרוסופט עליהם ולפיכך הם הציגו ביצועים דומים לשל מחשב ה-IBM PC. כמובן שמחירם היה זול משמעותית מזה של ה-PC המקורי של IBM. בהמשך תואמי ה-IBM אף הצליחו להציג ביצועים טובים ממנו.

אז "תואמי ה-IBM" נמכרו בכמויות ענקיות, לעומת מחשבי IBM PC עצמם, שהיו יקרים הרבה יותר ונמכרו פחות ופחות. ההמונים, הסתבר, ויתרו על האיכות בתמורה למחיר זול. הם לא היו צריכים את המחשב המצוין והסתפקו פשוט ב"מחשב טוב".

כך מצאה את עצמה החברה שהביאה את המחשב אל כל משרד ובית בעולם המודרני, כשהיא מפסידה כסף רב בתחום ומחשביה אף הולכים ונעשים נחותים לעומת המתחרים, כולל חברות סטארט-אפ כמו Compaq, Dell ו- Gateway ולצידן מתחרות מבוססות דוגמת Digital והיולט פקרד.

בהמשך, לאחר שנים שבהן הצליחה IBM לבסס רק את תחום המחשבים הניידים האיכותיים שלה, היא החליטה לעזוב את התחום ולחזור ולהתרכז בתחום הארגוני והעסקי. החברה מכרה את כל קו הפיתוח והייצור של מחשבים אישיים ליצרנית סינית ובהמשך גם את קו הניידים המצליחים שלה Lenovo לסינים ופרשה לחלוטין מעולם הפי.סי.


הנה מחשב היבמ PC של יבמ:

https://youtu.be/QSjNu9WW118


חובבי מחשב מספרים על מחשבי ה-IBM PC:

https://youtu.be/qszR8-2PTtU


כך עבדו אתו:

https://youtu.be/igQpCococwQ


וכך הפיסי עבד:

https://youtu.be/mksB3v3ciq0


יבמ עבדה על טכנולוגיות מתקדמות בשבילו:

https://youtu.be/3pNGO5ppfQ8


פרסומת עם צ'ארלי צ'אפלין משנות ה-80 למחשב הזה:

https://youtu.be/kQT_YCBb9ao


סיפורו של הפי סי הראשון:

https://youtu.be/0PceJO3CAGI?long=yes


וסרט ארוך על המנוע שלו - מערכת ההפעלה DOS:

https://youtu.be/bLVbSjDq0DE?long=yes

נטבוק (Netbook) הוא סוג של מחשב קטן, קל, חסכוני וזול, שיועד בעיקר לגלישה ברשת והפך פופולארי מאד בתקופה שאחרי המשבר הכלכלי העולמי ב-2008.

הכל התחיל מיוזמת "מחשב נייד לכל ילד" (OLPC) לייצר מחשבים ניידים זולים לילדים במדינות מתפתחות. היוזמה, שזכתה לכינוי "מחשב המאה דולר", הביאה לפיתוח של מחשב עם מעבד חלש יחסית, מסך קטן ומחיר נמוך במיוחד. הוא לא ממש הצליח שם, אבל הרעיון איכשהו עניין את חברת אסוס, שראתה ביוזמה הזו הזדמנות מסחרית והחליטה להציע מחשב זול שכזה בשוק החופשי. Asus הוציאה ב-2007 את הנטבוק הראשון שלה. הוא נקרא Eee PC והיה גם הוא זול במיוחד, קל מאד, בעל זמן סוללה ארוך יחסית, שנזקף בין השאר למסך הקטנטן בעל 7 אינטש בלבד ורזולוציה נמוכה שלו.

ההוזלה במחירו של הנטבוק התאפשרה בין השאר על ידי החלפת התוכנות המסחריות היקרות בתחליפים מקוד פתוח. זה נעשה החל ממערכת ההפעלה, שבמקור לא הייתה Windows, והמשיך בתוכנות כתיבת התמלילים, הגיליון האלקטרוני וכדומה. כמו המחשב שיועד לארצות המתפתחות, הנטבוק הזה אפילו לא הכיל את Windows. במקום מערכת ההפעלה הכבדה והיקרה הזו הכילו הנטבוקים גרסה רזה של מערכת ההפעלה הפתוחה לינוקס וערכת תוכנות שהחליפה את התוכנות היקרות והכבדות של מיקרוסופט.

הנטבוק הפך להצלחה עולמית. במהירות הוא זכה לדגמים רבים של יצרניות אחרות והוזיל בסיכומו של דבר את כל שוק המחשבים הניידים. הרעיון המיוחד שבו היה להתמקד בגלישה באינטרנט. הוא התבסס בעיקר על הדפדפן והציע למשתמש לגלוש באינטרנט בכל מקום וכך לעשות ברשת את מה שהוא אוהב, כמו כתיבת מיילים, משחקים, גלישה באתרים ועוד. הנטבוקים הפכו טרנדיים. כולם היללו את היותם קלים לנשיאה והתפעלו מהיותם חמודים למראה.

בדיעבד הנטבוקים היו חביבים ונחמדים, אבל לא ממש נוחים או מספקים כמחשבים לעבודה. כשיצאו מחשבי הלוח, הטאבלטים, הם החליפו אותם במהירות הבזק. גם הסמארטפונים החזקים שימשו רבים למטרות דומות והנטבוקים הלכו ונשכחו, עד שבשנת 2013 הפסיקו לייצר אותם לחלוטין.

היחידה שלא נטשה את הרעיון הייתה חברת גוגל. היא השכילה לפתח את הכרומבוקים, נטבוקים מוקצנים עוד יותר, שהם מחשבים ניידים ללא תוכנות. מותקן בהם רק דפדפן, שבו ניתן להשתמש במחשוב ענן, באותן תוכנות שיושבות באינטרנט בלבד.


הנה סיפורו של הנטבוק:

http://youtu.be/ISgQ7zHilLw


כך הם שווקו להמונים:

http://youtu.be/Fkjr-GyKhas

הכרומבוק (Chromebook) הוא מחשב שאין בו כלל תוכנות. כל התוכנה שמופעלת בו מצויה באינטרנט, כלומר בענן. זה הופך את מחשב הכרומבוק למחשב מעולה ומהיר, שלא כולל כונן קשיח או חלקים מכניים ולכן הוא שקט ולא זקוק למאוורר. מחשבי הכרומבוק הם מהירים, דקים וקלים, בעלי סוללה ארוכה במיוחד ובזכות העובדה שהמשאבים הם ברשת, מחיריהם לרוב זולים משמעותית מהמחשבים שמבוססים על מערכות הפעלה רגילות, כמו "חלונות". יש גם כרומבוקים שמגיעים עם מסכי מגע, אבל התכונה הזו אינה חשובה לרוב המשתמשים.

הכרומבוק החל כמחשב נייד, שנולד ממחשבי הנטבוק החסכוניים שהוצעו בסוף העשור הראשון של האלף. כיום יש גם מחשבים שולחניים שמבוססים על מערכת ההפעלה Chrome OS. מחשב כרומבוק מבטל את הצורך בהתקנה של תוכנות כבדות ומסורבלות, שאין צורך לשדרג ולעדכן (זה קורה מעצמו - המשתמש תמיד נכנס ליישום המעודכן ביותר) ואין בו וירוסים כלל.

אז אם אין תוכנות אז מה עושים בו? - הכרומבוק פועל באמצעות מערכת הפעלה פשוטה וקלה, שבמרכזה עומד דפדפן הכרום של גוגל. כשמדליקים את המחשב נפתח דפדפן כרום וכל ה"תוכנות" שמריץ הכרומבוק הן בעצם יישומים ברשת, כלומר אתרים שנותנים שירותי תוכנה מקוונים. ביניהם ניתן למצוא את שירותי גוגל המוכרים כמו שירות הדואר Gmail, לוח השנה של גוגל, חבילת האופיס של גוגל שנקראת "גוגל דרייב" וכדומה.

כמובן שהכרומבוק לא מתאים למי שזקוקים לתוכנות גרפיות כבדות, או למשחקי מחשב עתירי ביצועים. אלו יצטרכו לרכוש את המחשבים האחרים. הוא גם מתוכנן לעבוד בעיקר כשהוא מחובר לאינטרנט ולכן מי שאינו מחובר תמיד, ישתמש בו פחות.


הנה סרטון שמסביר על הכרומבוק (עברית):

http://youtu.be/ltG54VsGjHA


ופרסומת למחשבי הכרומבוק הקלילים, מעודכנים תמיד, מהירים ועולים מיד:

http://youtu.be/oLUPlTA9gsY

מחשב Sprout החדש של חברת HP נחוש לשנות את האופן שבו אנו עובדים על מחשבים. ניזון מהשראת הטאבלטים והסלולאריים, שאין בהם מקום למקלדת ועכבר, עיצב צוות המהנדסים של HP את מה שרוצה להיות מחשב העתיד - מכונת יצירה חדשנית, יצירתית, תלת ממדית וכזו שתקסום למעצבים, מעצבי מוצרים ואנשי פרסום.

בספראוט, מחשב שנראה כאילו נלקח מעולם אחר, יש בנוסף למסך ולמשטח המגע שמחליף את המקלדת והעכבר, גם מקרן עם 4 מצלמות ברזולוציה של 14.6 מגה פיקסל עם חיישן עומק. משטח המגע שלו מציע תמיכה בלא פחות מ-20 נקודות מגע בו-זמנית!


הנה המראה החדשני של מחשב ה-Sprout החדשני:

https://youtu.be/52G-3mxcwto


הטיעון שמחשב צריך להביא לידי ביטוי את הידיים האנושיות:

https://youtu.be/sCDJZWBeQNs


ועבודה של מעצבת גרפית עם הספראוט:

https://youtu.be/dwZzbWgXve8

את מחשב הליליפד (LilyPad Arduino או בקיצור Lilipad) ניתן להוסיף לבגדים והוא פותח לתעשיית המחשוב הלביש. זהו מחשב זעיר שנראה כמו כרטיס אלקטרוני ותופס מעט מאד מקום. האפשרות לחבר לליליפד סנסורים (חיישנים) מאפשרת להשתמש בו ביישומים שונים בתחום המחשוב הלביש. כך ניתן לפתח בגדים חכמים שמבצעים משימות שונות ומתאימים את עצמם לשינויים בהקשר ובמצב הרוח של הלובשים.

באמצעות חיבור של ליליפד לבגד, ביחד עם שלל חיישנים וחוטים שמקשרים ביניהם לאורך הבגד, ניתן להפוך את עולם האופנה למותאם לצרכים ולהביא ליצירת בגדים שמשפרים את איכות החיים וההנאה של המתלבשים.

כמובן שיהיה על המפתחים לפתור בעיות כמו עמידות למים בכביסה, או מקור חשמל קל משקל, אבל כשאלה יינתנו - הגרביים הן הגבול...


הנה ליליפד שהורכב לשמלה ויוצר מופע אורות:

http://youtu.be/N0QBmFNcHkM


שעון אורות:

http://youtu.be/GGua6Dc0fVs


וביחד עם חיישן פעימות הוא מציג את פעימות הלב:

http://youtu.be/Tt649mcmi5Y

אם היינו אומרים לכם שיש מחשב שעולה בסביבות 100 שקלים בלבד למחשב חדש, הייתם מאמינים?

הרספברי פיי (באנגלית Raspberry Pi) הוא מחשב זעיר שנקרא על שם פרי הפטל. מה שיש בו זה בעצם רק מעגל מודפס וזהו. כרטיס זיכרון מחליף בו את הכונן הקשיח. מדובר במחשב זעיר וזול במיוחד שניתן להרכיב ממנו מכשירים ממוחשבים מסוגים שונים ושזוכה להצלחה אדירה בקרב חובבי המחשבים. הוא זוכה לאהדה שמזכירה רק מכשירים מיתולוגיים, כמו האייפון כשרק יצא או האייפד הראשון.

רספברי פיי פותח במקור כמחשב קטן, זול ופשוט, שיהיה כלי לימוד לילדים. הוא פותח עבור לימודי מחשבים בבתי הספר, בחוגי מחשבים וטכנולוגיה ולילדים שיחקרו אותו לבד. הרעיון של מפתחיו היה שהפיי יאפשר להעלות את רמת תלמידי המחשבים למה שהייתה פעם, כשילדים היו מרכיבים ומפרקים מחשבים פשוטים ולומדים לתכנת אותם ואז מתבגרים להיות גיקים מבריקים שמקימים חברות כמו אפל ומיקרוסופט, או לפחות הופכים למתכנתים ברמה גבוהה. מה שהטריד את המפתחים היה שהמחשבים הסגורים והיקרים של ימינו לא מאפשרים לילדים לחקור אותם ולהרכיב בדרכים מעניינות ויצירתיות מספיק.

בפיי יש אפילו פינים שאין במחשבים רגילים ושמאפשרים לחבר ולתכנת אותו, כך שיעבוד עם חיישנים, בקרים של מנועים חשמליים ושאר הרכיבים שמאפשרים ליצור מכונות ומכשירים חדשניים ויצירתיים. הוא נועד להכין את הדור הבא של חובבי האלקטרוניקה, התכנות והיזמים שייצרו את העתיד של עולם ה"אינטרנט של הדברים".


הנה מחשב הרספברי פיי:

http://youtu.be/e0wkVVVLvR8


כך החליטו לייצר מחשב שיאפשר לפתח בילדים סקרנות למחשוב:

http://youtu.be/XBRkErt6VXU


מחשב להרכבה לילדים שמתבסס על רספברי (מתורגם):

http://youtu.be/n5VVNmVqF6Y


הנה מחשב זעיר למשחקי מחשב שפותח בעזרת הפיי:

http://youtu.be/5npkz0xY1fo

מחשוב ביולוגי (Bio computing) הוא תחום מדעי שבו חוקרים ומפתחים יכולת ליצור מחשבים ביולוגיים, לצד המחשבים הרגילים שבהם אנו משתמשים כיום. המדענים בתחום הביוטכנולוגיה מבטיחים שמחשבים ביולוגיים יפעלו בדרך כזו שהם יוכלו לתקשר בעתיד עם מערכות ביולוגיות ואורגניזמים חיים.

הכוונה היא שבעתיד הרחוק יסעו מחשבים מולקולריים ומחשבי דנ"א זעירים ביותר ממש בתוך הגוף. הם יאתרו מחלות ובעיות רפואיות, דוגמת תאים סרטניים, סתימות בעורקים או גידולים פנימיים, ויפעלו נגדם באופן אוטומטי.

כדי שנבין את סדרי הגודל - טיפת מים אחת תוכל להכיל טריליונים רבים של מחשבים ביולוגיים, שיוכלו לבצע פעולות שונות, ללא עזרה ממחשוב ותוכנות חיצוניות. בליעת טיפת תרופה עתידית תוכל להזרים לגופנו המוני מחשבים זעירים שכאלה, מוגבלים ביכולות של כל אחד מהם, אך מדהימים ביכולות של כולם ביחד. אלו יוכלו לאבחן את הבעיות הרפואיות ואז גם לרפא אותן - אם זה לתקן פגמים בגנים או להשמיד גידולים ברמת התאים הבודדים והראשונים שלהם.

ביכולת המתפתחת של המחשבים הביולוגיים, לתקשר ישירות עם מערכות ביולוגיות, או במילים אחרות, יצורים חיים, הם יוכלו לבצע פעולות שמחשבים בסדרי הגודל של ימינו לא יוכלו לעולם לבצע.

והמדהים ביותר הוא שאנו בני האדם, אפילו לא נדע שאובחנו אצלנו תאיים סרטניים למשל, ושהם הושמדו. הפעולות הללו יתקיימו באופן אוטומטי, בתוך גופנו, בשלבים הראשונים של התפתחות הבעיות הללו וללא נזקים לגוף!


הנה טריליוני המחשבים הננו-ביולוגיים שישוטטו בתאים שבגופנו, יזהו מחלות מתהוות וירפאו אותנו עוד לפני שנרגיש בהן (עברית):

https://youtu.be/jE_mX1CnQlU


המחשב הביולוגי שכבר הצליחו לפתח:

https://youtu.be/IQ545ZniAOw


וסרט תיעודי על המחשוב הביולוגי של העתיד:

https://youtu.be/00vBqYDBW5s?long=yes

מחשב קוונטי הוא מחשב עתידי שאמור לפתור בעיות שונות במחשוב הנוכחי ולהתמודד טוב יותר עם סיבוכיות. מדעני מחשב ואנשי טכנולוגיה מנסים לייצר מחשבים קוונטיים, אבל נראה שהדרך אליהם עדיין ארוכה. אמנם קיימים כבר מחשבים קוונטיים, אך הם חלשים ומוגבלים מאד בביצועים.

כיום משתמשים במדעי המחשב במודל התיאורטי של "מכונת טיורינג" (ראו בתגית "מכונת טיורינג"). מודל זה מתבסס על העיקרון הבינארי, כשהביטים נמצאים במצבי 0 או 1.

ב-1982 הגה הפיזיקאי ריצ'ארד פיינמן את רעיון המחשוב הקוונטי ובשנים האחרונות הוא יצא מתחום העניין האקדמי אל העולם הטכנולוגי ואל ענקיות הטכנולוגיה, המשקיעות משאבים בפרוייקטים בתחום ולא חוסכות מאמצים בדרך לפיתוח מחשבי-על קוונטיים.

אם לפשט את ההסבר המורכב, אז במקום בביטים דו-מצביים, המחשוב הקוונטי משתמש ברעיון שנקרא הסופר פוזיציה הקוונטית, או ביחידות שנקראות קיוביט (Cubit). הקיוביט מייצג בו-זמנית גם ערך 0 וגם 1 וכך מייצג ערכים גדולים באמת. שזירת הקיוביטים, כך שיפעלו ביחד ובצורה מתואמת, מאפשרת ייצוג של מספר ערכים עצום בבת אחת.

התוצאה של הסופר פוזיציה הקוונטית היא פריצה של מגבלות כוח המחשוב הבינארי. הדבר מאפשר למחשב קוונטי קטן לבצע פעולות חישוב רבות מאד במקביל, לעשות זאת בצורה מהירה להפליא וחסכונית באנרגיה - לעומת טכנולוגיית החישוב הבינארי, שעד כמה שהיא נראית לנו מהירה - היא איטית.

ואגב, אם חשבתם על אפשרויות המזעור המטורפות של מחשבים כאלו, אז בהחלט צדקתם. אבל זה רק חלק קטן מהפלא האפשרי של המחשוב הקוונטי.

יתכן ואפילו סביר שהמחשוב הקוונטי הוא העתיד של עולם המחשבים. יכולותיו הבלתי נתפסות בהקלת הסיבוכיות החישובית ומהירות העיבוד והחישוב שלו יכולות להיות בדיוק מה שצריכים תחומים כמו הבינה המלאכותית והביג דאטה, כמו גם לוחמת סייבר ותחומים שיתגלו בעתיד ואינם ידועים לנו כרגע, אך דורשים יכולות עיבוד כה גבוהות שבלעדיהן יישארו המון תחומי מחקר מוגבלים ביותר.


הנה המחשב הקוונטי (עברית):

http://youtu.be/_T1ArF3sVVA


הסבר פשוט של המושג מחשב קוונטי (עברית):

http://youtu.be/UhNbnYsIGso


סרטון אנימציה שמסביר את הקוונטום מחשוב:

https://youtu.be/T2DXrs0OpHU


הסבר מקיף למחשב קוונטי:

http://youtu.be/g_IaVepNDT4


וסקירה מקיפה של עולם המחשבים הקוונטיים ויכולותיהם (מתורגם):

https://youtu.be/JhHMJCUmq28?long=yes