איך השתלט הפי. סי. על עולם המחשבים האישיים?
מחשבי ה-PC החלו ממחשב ה-IBM PC (יבמ פי סי) שנולד ב-1981 בחברת המחשבים הגדולה בעולם, חברת IBM. הוא היה כה משפיע ופורץ דרך מבחינת תפוצתו והפופולריות שלו, שהשם PC, ראשי תיבות של "Personal Computer" - מחשב אישי, הפך לסימן ההיכר של מחשבי IBM PC ותואמיהם.
חברת יבמ, עד אז בעיקר יצרנית של מחשבי ענק לחברות וארגונים, הצליחה בזכותו להפוך במהירות גם למלכת המחשבים האישיים. ה-IBM PC שלה כבש בסערה את כל העולם. המחשוב הביתי פרח והחברה שלטה בשוק כמעט חדש של עשרות מיליארדים בשנה. נראה היה אז שהעתיד כולו שלה.
אך הצלחת החברה בהנהגה של שוק המחשב האישי, שזכה לשם "PC", הייתה קצרה. הסיבה לכך היא טעות קטנה, שבטווח הקצר אפשרה לה להפוך את המחשב האישי שלה לסטנדרט בתחום המחשוב האישי, אבל לטווח הארוך עלתה לה ביוקר. היא יצרה ארכיטקטורה פתוחה למחשב הזה, כלומר השאירה את הדלת פתוחה לפיתוחי חומרה של צדדים שלישיים, חברות שיפתחו חלקים למחשבים שלה וגם תוכנות, באופן כמעט חופשי.
אז אמנם יבמ הזמינה חלקים רבים של המחשב מספקים חיצוניים. אבל במקביל מכרו הללו את הידע והחלקים שלהם גם ליצרניות מחשבים אחרות במזרח.
בטווח הקצר הארכיטקטורה הפתוחה שירתה מצוין את IBM, מכיוון שהיא יצרה אקו-סיסטם שהיא הייתה במרכזו. אבל לטווח הארוך זה גם השאיר את הדלת פתוחה לשלל מוצרים מתחרים ולמחשבים שלמים שיוצרו בלעדיה ויעקפו אותה. בגדול.
בנוסף, IBM גם אפשרה, יש אומרים בטעות, לחברת "מיקרוסופט" שיצרה בשבילה את תוכנת DOS, מערכת ההפעלה שהפעילה את ה-PC, למכור אותה גם ליצרנים אחרים.
זה בדיוק מה שהיה דרוש ליצרנים הללו כדי שיתחילו לייצר מחשבים מתחרים שיחקו לחלוטין את מחשב ה-IBM PC. המחשבים הללו כונו בציבור "תואמי IBM". יצרניהם גם התקינו את מערכת ההפעלה DOS של מיקרוסופט עליהם ולפיכך הם הציגו ביצועים דומים לשל מחשב ה-IBM PC. כמובן שמחירם היה זול משמעותית מזה של ה-PC המקורי של IBM. בהמשך תואמי ה-IBM אף הצליחו להציג ביצועים טובים ממנו.
אז "תואמי ה-IBM" נמכרו בכמויות ענקיות, לעומת מחשבי IBM PC עצמם, שהיו יקרים הרבה יותר ונמכרו פחות ופחות. ההמונים, הסתבר, ויתרו על האיכות בתמורה למחיר זול. הם לא היו צריכים את המחשב המצוין והסתפקו פשוט ב"מחשב טוב".
כך מצאה את עצמה החברה שהביאה את המחשב אל כל משרד ובית בעולם המודרני, כשהיא מפסידה כסף רב בתחום ומחשביה אף הולכים ונעשים נחותים לעומת המתחרים, כולל חברות סטארט-אפ כמו Compaq, Dell ו- Gateway ולצידן מתחרות מבוססות דוגמת Digital והיולט פקרד.
בהמשך, לאחר שנים שבהן הצליחה IBM לבסס רק את תחום המחשבים הניידים האיכותיים שלה, היא החליטה לעזוב את התחום ולחזור ולהתרכז בתחום הארגוני והעסקי. החברה מכרה את כל קו הפיתוח והייצור של מחשבים אישיים ליצרנית סינית ובהמשך גם את קו הניידים המצליחים שלה Lenovo לסינים ופרשה לחלוטין מעולם הפי.סי.
מחשבי ה-PC החלו ממחשב ה-IBM PC (יבמ פי סי) שנולד ב-1981 בחברת המחשבים הגדולה בעולם, חברת IBM. הוא היה כה משפיע ופורץ דרך מבחינת תפוצתו והפופולריות שלו, שהשם PC, ראשי תיבות של "Personal Computer" - מחשב אישי, הפך לסימן ההיכר של מחשבי IBM PC ותואמיהם.
חברת יבמ, עד אז בעיקר יצרנית של מחשבי ענק לחברות וארגונים, הצליחה בזכותו להפוך במהירות גם למלכת המחשבים האישיים. ה-IBM PC שלה כבש בסערה את כל העולם. המחשוב הביתי פרח והחברה שלטה בשוק כמעט חדש של עשרות מיליארדים בשנה. נראה היה אז שהעתיד כולו שלה.
אך הצלחת החברה בהנהגה של שוק המחשב האישי, שזכה לשם "PC", הייתה קצרה. הסיבה לכך היא טעות קטנה, שבטווח הקצר אפשרה לה להפוך את המחשב האישי שלה לסטנדרט בתחום המחשוב האישי, אבל לטווח הארוך עלתה לה ביוקר. היא יצרה ארכיטקטורה פתוחה למחשב הזה, כלומר השאירה את הדלת פתוחה לפיתוחי חומרה של צדדים שלישיים, חברות שיפתחו חלקים למחשבים שלה וגם תוכנות, באופן כמעט חופשי.
אז אמנם יבמ הזמינה חלקים רבים של המחשב מספקים חיצוניים. אבל במקביל מכרו הללו את הידע והחלקים שלהם גם ליצרניות מחשבים אחרות במזרח.
בטווח הקצר הארכיטקטורה הפתוחה שירתה מצוין את IBM, מכיוון שהיא יצרה אקו-סיסטם שהיא הייתה במרכזו. אבל לטווח הארוך זה גם השאיר את הדלת פתוחה לשלל מוצרים מתחרים ולמחשבים שלמים שיוצרו בלעדיה ויעקפו אותה. בגדול.
בנוסף, IBM גם אפשרה, יש אומרים בטעות, לחברת "מיקרוסופט" שיצרה בשבילה את תוכנת DOS, מערכת ההפעלה שהפעילה את ה-PC, למכור אותה גם ליצרנים אחרים.
זה בדיוק מה שהיה דרוש ליצרנים הללו כדי שיתחילו לייצר מחשבים מתחרים שיחקו לחלוטין את מחשב ה-IBM PC. המחשבים הללו כונו בציבור "תואמי IBM". יצרניהם גם התקינו את מערכת ההפעלה DOS של מיקרוסופט עליהם ולפיכך הם הציגו ביצועים דומים לשל מחשב ה-IBM PC. כמובן שמחירם היה זול משמעותית מזה של ה-PC המקורי של IBM. בהמשך תואמי ה-IBM אף הצליחו להציג ביצועים טובים ממנו.
אז "תואמי ה-IBM" נמכרו בכמויות ענקיות, לעומת מחשבי IBM PC עצמם, שהיו יקרים הרבה יותר ונמכרו פחות ופחות. ההמונים, הסתבר, ויתרו על האיכות בתמורה למחיר זול. הם לא היו צריכים את המחשב המצוין והסתפקו פשוט ב"מחשב טוב".
כך מצאה את עצמה החברה שהביאה את המחשב אל כל משרד ובית בעולם המודרני, כשהיא מפסידה כסף רב בתחום ומחשביה אף הולכים ונעשים נחותים לעומת המתחרים, כולל חברות סטארט-אפ כמו Compaq, Dell ו- Gateway ולצידן מתחרות מבוססות דוגמת Digital והיולט פקרד.
בהמשך, לאחר שנים שבהן הצליחה IBM לבסס רק את תחום המחשבים הניידים האיכותיים שלה, היא החליטה לעזוב את התחום ולחזור ולהתרכז בתחום הארגוני והעסקי. החברה מכרה את כל קו הפיתוח והייצור של מחשבים אישיים ליצרנית סינית ובהמשך גם את קו הניידים המצליחים שלה Lenovo לסינים ופרשה לחלוטין מעולם הפי.סי.
