דמיינו אישה עצמאית, המעזה להתגרש בחברה שבה אישה לא מתגרשת ועוד בגלל שבעלה בגד בה, מצהירה שאישה יכולה לבחור עם מי להתחתן, להתגרש כשהיא לא אוהבת יותר. בהמשך עושה ים של כסף בתור אשת בורסה בחברה שבה סטוקברוקרים הם רק גברים, אישה שהיא הראשונה להוציא עיתון שבועי ובסוף עוד מגישה מועמדות לנשיאות ארצות הברית, כשהיא יודעת שבמדינה אין לנשים זכות בחירה.

אז זהו, שאין מה לדמיין. תסריט דמיוני שכזה לא יכול להיות אלא אמיתי. קראו לה ויקטוריה וודהול (Victoria Woodhull) והיא פרצה כל כך הרבה גבולות, שלא לדבר על מגבלות חברתיים, שייתכן שהיא בכלל הייתה בולדוזרית...

אז אם דמיינתם אישה שרצה לנשיאות בחברה בה נשים אינן רשאיות אפילו להצביע. דמיינתם את וודהול. היא הייתה אישה אמיצה, פרועה וכנראה לא טיפוס קל במיוחד, לפחות לגברים בתקופתה.

ייתכן שבמאה ה-19 מי שיכולה להחליט שהיא רוצה להיות האישה הנשיאה הראשונה חייבת להיות ממשפחה לא אופיינית. אביה היה סוג של נוכל ובגיל 15 היא כבר נישאת לגבר. לא עבר הרבה זמן והיא נפטרת ממנו. בצעד שהקדים את תקופתו. היא לא מחלה על בגידת בעלה והתגרשה ממנו. בהמשך היא תודיע שאישה יכולה לעשות בחיי האהבה שלה פחות או יותר מה שהיא רוצה.

הרבה לפני שרצה לנשיאות ארצות הברית, היא התעשרה מריפוי בעזרת מגנטים, מגנטותרפיה. בהמשך מקימה ויקטוריה וודהול, לראשונה בהיסטוריה השמרנית של אמריקה, בית השקעות בוול סטריט. היא לא לבד כי היא עושה את זה ביחד עם אחותה טנסי קלאפלין. השתיים עושות כסף בלי בושה ודי משאירות אבק לגברים הנדהמים שמסביב.

זה לא מסתיים. כי בהמשך מתחילות השתיים להוציא שבועון פורץ דרך בשם Woodhull & Claflin's Weekly. כאן הן שוב הנשים הראשונות שעוסקות באהדה בנושאים כמו מעמד האישה הרצוי, שינויים צודקים בחלוקת ההון, התנגדות לגזענות, מיסוד הזנות בפיקוח הממשלה, בעד זכויות האזרח, נגד עונש מוות, תמיכה באהבה חופשית ובעד זכות בחירה של נשים בגברים שלהן ושינוים בתפיסת המין באמריקה.

תוך כדי העיסוק בחלוקת ההון השוויונית הן גם הראשונות לפרסם במדינה את המניפסט הקומוניסטי.

די. לא הגיוני שאישה אחת תהיה גם עצמאית, גם פמיניסטית, גם משוחררת וגם קומוניסטית, או לפחות נותנת ביטוי לקומוניזם במדינה הכי קפיטליסטית בעולם.

אבל היא לא עוצרת באדום. או בלבן. כי אז מגיעות הבחירות לנשיאות ארצות הברית של שנת 1872. וודהול, אישה דעתנית, מבריקה ועצמאית, שעמדה ברשות עצמה ושפעמיים בחייה הפכה מענייה לעשירה, מחליטה להיות גם האישה הראשונה שרוצה לשבת בבית הלבן. היא מתמודדת על נשיאות ארצות הברית.

ההכרזה כמועמדת לא באה סתם ולא רק על רקע הצלחותיה הכלכליות או היותה אושיית רשת, 150 שנה לפני שיוולדו רשתות חברתיות. מי שעתידה להיות מנהיגה אמריקאית פורצת דרך הייתה בשלב הזה כבר פעילה רוחנית ומתוחכמת בתנועת הסופרג'יזם (Suffrage) האמריקנית.

סופרג'יזם, או ליתר פירוט התנועה הסופרג'יסטית (Women's suffrage movement), הייתה תנועה שנאבקה בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 על זכות הבחירה לנשים. התנועה פעלה במדינות הדמוקרטיות של העולם המערבי. במדינות רבות הצליחה התנועה לחולל שינוי הדרגתי אבל אמיתי ורב משמעות בהתייחסות לנשים ובשינוי של מעמדן המשפטי. הפרי המשמעותי שנשא המאבק הגיע רק במאה ה-20, כשעוברים במדינות רבות חוקים המעניקים זכות בחירה לנשים.

נתחיל לסגור עניין. מי שדי הגדירה את הפמיניזם הרדיקלי מדגישה את דעותיה הפמיניסטיות במהלך קמפיין הבחירות שלה. בשל כתבה שערורייתית על פרשיית מין בשבועון היא מוצאת את עצמה במהלך הבחירות בבית הסוהר. ממש לפני הבחירות מסירים את שמה מהמועמדים, כי בשלטונות גילו שחסרים לה כמה ימים כדי להיות מועמדת. הבחירות נערכו מספר ימים לפני שוודהול הגיעה לגיל 35.

בבחירות עצמן נעצרו כמה סופרג'יסטיות מהתומכות שלה, שניסו להצביע ונקנסו. וודהול עצמה בילתה כאמור את היום החגיגי בכלא. רעיונותיה פורצי הדרך ומעוררי המחלוקת המתינו עשורים עד שיהיו מיושמים וחלקם לא מקובלים עדיין גם היום. אבל נשים רבות באמריקה ובבמדינות העולם המתקדמות חבות לה חוב גדול. גם הגברים יכולים לומר כל הכבוד. וההיסטוריה? - היא יכולה למחוא כפיים לאישה הראשונה שממש, אבל ממש עשתה מה שבראש שלה.


הנה סיפורה של ויקטוריה וודהול:

https://youtu.be/3cWUErqa8Z8


על הקריירה העסקית של הברוקרית הראשונה בתולדות ארצות הברית:

https://youtu.be/k4Hzwk4YkBE


וסיפורה המפורט של הפמיניסטית החצופה שתהפוך למועמדת האישה הראשונה בתולדות ארה"ב:

https://youtu.be/aqWnQz3vuN4?long=yes

פמיניזם (Feminism) היא תפיסת עולם התומכת ומקדמת שוויון זכויות לנשים. אף שבאופן מסוים הפמיניזם הוא המנוע של תהליך שחרור האישה, פמיניזם רחוק מלהיות רק "שחרור האישה". להיפך, זו תפיסת עולם מקיפה השואפת לשוויון מגדרי בכל תחומי החיים.

היום הפמיניזם היא אחת התנועות החברתיות המשפיעות ביותר בעולם המודרני, אך התנועה הפמיניסטית התגבשה באופן רשמי לראשונה במאה ה-19, אך שורשיה נטועים עמוק יותר בהיסטוריה. כבר ב-1792, מרי וולסטונקרפט (Mary Wollstonecraft) פרסמה את "הגנה על זכויות האישה", טקסט מכונן שקרא לשוויון חינוכי ופוליטי. וולסטונקרפט, שחיה בין השנים 1759-1797, חיה חיים סוערים שסתרו את המוסכמות החברתיות של תקופתה - היא ניהלה רומנים, ילדה בת מחוץ לנישואין, וניסתה להתאבד פעמיים.

המונח "פמיניסט" (Feminist) הופיע לראשונה בצרפת בסביבות 1880, כאשר הפעילה לזכויות נשים הובנייה אוקלר (Hubertine Auclert) השתמשה בו לראשונה באופן מתועד.

התנועה לשחרור האישה (Women's Liberation Movement) היא תנועה ספציפית שפרחה בסוף שנות ה-60 ובשנות ה-70 של המאה ה-20, כחלק מ"הגל השני" של הפמיניזם.

בעוד הפמיניזם הוא האידיאולוגיה הרחבה, תנועת שחרור האישה הייתה קמפיין ממוקד שהתמקד בשחרור נשים מהכבלים החברתיים המסורתיים והגדרת זהותן מחדש.

אירוע מכונן בתולדות התנועה התרחש ב-1968, כאשר סמוך למהפכת זכויות האדם של הסיקסטיז, 400 פמיניסטיות רדיקליות ערכו הפגנה נגד התחרות שקבעה כל שנה מי יותר יפה ומי רזה יותר, או בשמה הרשמי תחרות "מיס אמריקה". כחלק מההפגנה וכסמל למחאתן נגד הדיכוי הנשי הן השליכו חזיות, יש אומרים שאפילו שרפו, זרקו לפח האשפה תמרוקים וחפצים "נשיים" אחרים.

אף שהם חולקים מטרה משותפת: לאתגר את יחסי הכוח המסורתיים בין המינים, הפמיניזם העכשווי מחולק למספר זרמים, כאשר כל אחד מציע היבט אחר של אי-השוויון המגדרי וכיצד לפתור אותו. בין הזרמים המרכזיים: ליברלי, רדיקלי, סוציאליסטי, תרבותי, אקו-פמיניזם, ופוסט-מודרני.

כשנשאלה שופטת בית המשפט העליון האמריקאי המנוחה רות ביידר גינסבורג (Ruth Bader Ginsburg) מתי יהיו מספיק נשים בבית המשפט העליון, היא נתנה תשובה מפורסמת ואמרה: "כשיהיו תשע נשים. אנשים נדהמים כשאני אומרת את זה, אבל בעבר היו תשעה גברים ואיש אי-פעם לא הופתע מכך."

הפמיניזם ממשיך להתפתח גם במאה ה-21, עם דגש גובר על אינטרסקציונליות - ההבנה שזהויות שונות כמו מגדר, גזע, מעמד ומיניות משתלבות ומשפיעות על חוויית האפליה של אנשים. הרשתות החברתיות סיפקו לנשים זירה חדשה במאבק הפמיניסטי, כפי שהוכיחה תנועת ה-#MeToo שחשפה את היקף ההטרדות המיניות בתעשיות שונות.

בדור האחרון במערב, יש לא מעט הצלחות, כשהשינוי המשמעותי ביותר הוא המהפך בתפקידן של הנשים בחברה המערבית. המהפכה הזו שהיא רחוקה מלהסתיים היא ענקית ונוגעת בתחומים רבים, כול חברה, כלכלה ומשפחה.

הפמיניזם בפשטות מהווה את הדרישה לשוויון זכויות מגדרי (נשים, גברים). כל שאר המושגים, הסטראוטיפים וההדבקות של התוויות מסביב לעניין הכל-כך פשוט הזה, הם רק בלבול מוח, שלעתים נובע מבורות ולעתים מכוונה להרתיע או לא לנקוט עמדה.

בניגוד לתפיסה הרווחת, פמיניזם אינו "שנאת גברים" (מיזאנדריה) ורבים עדיין מתקשים להבין את מהותו האמיתית. מחקרים רבים מראים שהפמיניסטיות רואות בפמיניזם תנועה שצריכה לשחרר גם גברים מציפיות מגדריות מסורתיות ומגבילות. היות שפמיניזם לא טוענת שיש זהות ביולוגית בין גברים ונשים, אלא עניין חברתי, היא בעצם פועל יוצא של שנאת נשים, המוכרת כמיזוגניה.

המחקר בתחום המגדר המודרני חשף נתון מעניין: מדינות עם שוויון מגדרי גבוה יותר נוטות להציג תל"ג גבוה יותר לנפש ואיכות חיים משופרת לכולם. ניו זילנד, שהייתה המדינה הראשונה שהעניקה לנשים זכות בחירה ב-1893, מהווה דוגמה מצוינת לכך.

בין אם אדם רואה בעצמו פמיניסט או לא, אין ספק שהתנועה הזו שינתה באופן דרמטי את העולם בו אנו חיים - מחוקי עבודה ועד לדימויים תקשורתיים, ממערכות יחסים אישיות ועד למדיניות גלובלית.


הנה הגדרת הפמיניזם הפשוטה (עברית):

https://youtu.be/5d4sB5kxLPA


הפמיניזם והשינוי החברתי ומעמד הנשים בחברה (עברית):

https://youtu.be/T6X5tOwi5UM


הקשיים בחיי הגאונית הפמיניסטית הראשונה ביבשות אמריקה (מתורגם):

https://youtu.be/9wSOt3z_-YY


אחד מסמלי הפמיניזם היה שריפת החזיות - כי מי קבע שנשים צריכות אותן בכלל? (עברית)

https://youtu.be/iIK6ITrCHlw


הנה תולדות הפמיניזם (עברית):

https://youtu.be/TqEhH9rq9mQ?long=yes


ואיך זה לפגוש בתור פמיניסטית את השובניסטים הכי גדולים שיש? (מתורגם)

https://youtu.be/3WMuzhQXJoY?long=yes