שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי סימביוזה?
סימביוזה פירושה יחסי גומלין שיתופיים בין מינים שונים של אורגניזמים, שתלויים זה בזה. הסימביוזה מתרחשת כשהם חיים בשיתופיות ותלויים אחד בשני.
יש לא מעט דוגמאות לסימביוזה בטבע. כמו למשל השושנון (המכונה גם "דג הליצן" על שום צבעיו) ושושנת הים. הוא מגן עליה לבל יאכלו אותה דגים והיא שומרת עליו מטורפים באמצעות זרועות הציד שלה.
דוגמה נוספת היא של הנקאי שעושה עבודת ניקוי של דגים גדולים שלא פוגעים בו. הוא נהנה ממזון מבלי להסתכן בהשגתו והם זוכים לניקוי בחינם. עוד דוגמה היא ציפור הסיקסק המזהירה מטורפים שמתקרבים. מגוון דוגמאות נהדרות של סימביוזה בטבע תוכלו לפגוש בתגית "סימביוזה".
מקור המלה "סימביוזה" הוא במילה היוונית סימיוזיס, שפירושה "לחיות יחדיו".
הנה כמה דוגמאות בטבע לשיתוף פעולה וסימביוזה בין בעלי חיים שונים בטבע:
https://youtu.be/2vpkOvlZJqs
סימביוזה היא סוג של יחס גומלין (עברית):
https://youtu.be/IdAtLsGOfz4
דוגמאות לסימביוזה לטובת הצדדים:
https://youtu.be/kjZyC_fry9s
סוגי יחסים סימביוטיים בים:
https://youtu.be/doB6fyzoO68
הסבר מפורט על הסימביוזה:
https://youtu.be/QHSHrunOvMo
סוגי יחסי גומלין (עברית):
https://youtu.be/OMhM7y2bvOs
דג הנקאי שנכנס לפיות של דגים גדולים, כדי לאכול ובו בזמן לנקות:
https://youtu.be/96MaKRaznio?t=1m17s&end=1m40s
כיצד מתרחשת הסימביוזה בים?
מאות יצורים חיים בים בקירבה יתרה זה לזה. קירבה זו גורמת לתחרות או לטריפה ביניהם, אך גם לשיתוף פעולה.
שיתוף הפעולה הידוע ביותר הוא הניקוי. דגים שאין להם אצבעות וידיים שיכולות לנקות את הגוף, או בין השיניים והזימים נזקקים לעזרה מבחוץ. ישנם בעלי חיים שזהו בדיוק תפקידם – נקאים. הם ניזונים בעיקר מטפילים ורקמות עור של דגים או יצורי ים אחרים ובכך הם משרתים את "לקוחותיהם".
דגים וסרטנים נקאים, הנמצאים במקומות קבועים הנקראים "תחנות ניקוי", מושכים אליהם דגים גדולים. מהם טורפים מובהקים כמו הזהרון שמשנים את תנוחת גופם – פוערים את פיהם וחושפים את שיני הטרף שלהם למנקים. אלה מרגישים בטחון בחלל הפה של הטורף ויש מהם הישנים בלילה בחלל פיהם של לקוחותיהם.
לצידם חיים גם חקיינים, הדומים לנקאים במראה החיצוני, אך במקום לנקות הם נושכים את הדגים ומציקים להם.
קבלו סימביוזה בין זהרון שטורף דגים, אך מתיר לנקאי להכנס לפיו ולמכסה הזימים, כדי לנקותם:
http://youtu.be/-LTEmoKax2A
כך חיים דגים קטנים בין קוציהם של קיפודים ושושנות ים:
http://youtu.be/8rSlA_ywEec
ונקאי נכנס לפה של צוללן כדי "לנקות" שם ולאכול שאריות מזון:
http://youtu.be/TOa8y95khK8
איך נקר ואורן מקיימים סימביוזה?
נקר קלארק (Clark`s Nutcracker) ועץ האורן לבן הקליפה הם שניים שהסימביוזה ביניהם היא מרתקת.
הם מצויים באמריקה וכמו מינים שונים בטבע, הם יצרו ביניהם סימביוזה נהדרת.
סימביוזה היא שיתוף פעולה שבו שני המינים נותנים ומסייעים אחד לשני ובכך יוצרים חיים טובים לעצמם, עבור שניהם.
האורן הלבן הוא עץ שהאיצטרובלים שגדלים עליו מאחסנים את הזרעים שלו. לא מעט בעלי חיים אוהבים לאכול את הזרעים הללו.
אבל ציפור אחת, נקר קלארק, גם מחזירה לו בחזרה. הנקר הזה מפזר את זרעיו של האורן בכל מקום, על ידי טמינתם מתחת לפני האדמה. לרוב הוא יחזור לאסוף אותם בחורף ובאביב, בעוד שכל אלה שלא יאסוף ינבטו ויהפכו לעצים חדשים.
במהלך האבולוציה התפתחו שני המינים כך שיבצעו את שיתוף הפעולה הזה בצורה הטובה ביותר. נקר הקלארק פיתח מקור ארוך כדי שיוכל להגיע אל הזרעים, בעוד עץ האורן הלבן מגדל את איצטרובליו על קצות הענפים, כדי שלנקר יהיה קל להגיע אליהם.
הנה הסימביוזה של נקר קלארק ועץ האורן הלבן (מתורגם):
http://youtu.be/2AM3ARs9MMg
וכך הנקר אוכל בחורף את הזרעים שטמן בקיץ:
http://youtu.be/OYW3DmXZdA4
מה אוכל זרזיר הבקר?
זרזיר הבקר (Oxpecker) היא ציפור אפריקאית שמנקה את גופם של אנטילופות, פרים ופרות ויונקים גדולים רבים מהחרקים שנמצאים בתוך פרוותם. זוהי דוגמה לסימביוזה - שיתוף פעולה בטבע.
איך זה קורה? - היונק מתנקה על ידי זרזיר הבקר, שבעצם אוכל את החרקים המטרידים אותו ומתרכזים על גופו. כך מוצא לו הזרזיר אוכל מזין, על גוף הבהמה, בתמורה לעבודתו.
הזרזירים הללו גם מנקים את פצעי החיות מהדם ולא פעם גם מזהמים בשל כך את הפצע, אבל מה לעשות - זה המחיר בטבע על טיפול רפואי חינם...
הנה זרזיר הבקר והארוחות שלו:
http://youtu.be/Qqa0OPbdvjw
וזרזירי הבקר מנקים בופאלו:
http://youtu.be/5MfrsKJailo
מי מנקה את ההיפופוטם?
ודאי התהפכתם לא פעם על משכבכם ולא הצלחתם להירדם מרוב סקרנות, כשהשאלה החשובה ביותר ניקרה בראשכם - איך מתנקה ההיפופוטם מהלכלוך שעל גופו?
שאלה יפה... ובכן, שיטת הניקיון של ההיפופוטמים היא דוגמה להדדיות יפה בטבע, הדדיות המבוססת על שיתוף פעולה המכונה בשפה המדעית "סימביוזה".
השחקן השותף להיפופוטם בסימביוזה שכאן הוא דג השפם (Barbell). מדובר בדגים שעובדים אצל ההיפופוטם בשטיפת רכב, אופס, בשטיפת הגוף וניקיונו. אבל לא גופם שלהם, אלא גופו של ההיפופוטם.
דגי השפם מנקים את ההיפופוטמים מלכלוך שמצטבר על גופם ומטפילים שנצמדים אליהם. בתמורה סועדים דגי השפם את ליבם בטפילים הללו. כמו במקרה של הנקאי, שמנקה דגים תמורת הטפילים שהוא אוכל, תוך כדי הניקיון, גם שיתוף הפעולה הזה של דג השפם עם ההיפופוטם הוא מושלם. בעוד ההיפופוטם זוכה להיפטר מטפיליו המציקים, זוכים דגי השפם לארוחה דשנה.
כמובן שבתמורה לשירות הנפלא שהוא מקבל מדג השפם, ההיפופוטם, מבעלי החיים החזקים והמסוכנים בטבע, לא פוגע בו ובחבריו המנקים.
דגי השפם נפגשים עם ההיפופוטם לניקיונות הסימביוטיים הללו, בעיקר באגמים, הנהרות והביצות.
הנה סרטון על דגי השפם המנקים את ההיפופוטם:
https://youtu.be/q6q4uwefhDA
ועוד מדגי השפם המנקים היפופוטמים:
https://youtu.be/8SJq2bnb1VA
האם התנינן מנקה את שיני התנין?
לסימביוזה, שיתוף פעולה בטבע, יש לא מעט דוגמאות בטבע. אחת הראשונות שביניהן הייתה בדותה מדעית מימי יוון הקדומה. לפיה מתקיימת סימביוזה בין ציפור קטנה, תנינן מצרי (Egyptian plover), לבין תנין היאור האימתני (Nile crocodile).
היה זה ככל הנראה החוקר היווני פליניוס, ש"גילה" שבעת שהתנין פותח את פיו, נכנס התנינן היישר לפיו ומנקה את שיניו מחתיכות בשר ושיירי המזון שנותרו עליהן.
אבל האם יתכן שאחת הדוגמאות העתיקות לסימביוזה היא בדיה מדעית לכל דבר?
כיום יודעים הזואולוגים שבין תנינן מצרי לתנין היאור אין כל רמז לשיתוף פעולה של ממש. כך יצא שהאגדה, שאף העניקה לציפור את שמה העברי, לא נמצאה כנכונה. זה יכול להסתדר היטב עם העובדה שחוקרים מצאו שאותו פליניוס בדה לא מעט "עובדות מדעיות", שמצא לכאורה במחקריו.
וכך נוצרה אגדת עם, שנולדה בראשו של חוקר יווני לא רציני ובמשך אלפי שנים נתפסה כעובדה מדעית...
מיתוס סימביוזת התנינן עם תנין היאור הוליד פרסומת זו:
https://youtu.be/UIDdCihh5hU
התנינן המצרי:
https://youtu.be/9NxUuJil-3Y
יש ציפורים שמקיימות יחסים סימביוטיים עם חיות גדולות:
https://youtu.be/Qqa0OPbdvjw
וזה גורלן של ציפורים שחיות בסביבת תנינים:
https://youtu.be/7YmfUXtN6og
איך חיים השושנון ושושנת הים?
השושנון (Clown fish) המכונה גם "דג הליצן" הוא דג קטן שצבעיו חזקים. השושנון חי בקביעות בתוך שושנת הים, או ליתר דיוק מסתתר בין זרועות הציד הארסיות שלה.
השיתוף שלהם הוא מהמפורסמים בשונית. יחסי ההגנה שנותנים השושנון ושושנת-הים זה לזה והמזון שאחד מביא לשני, הם דוגמה ליחסים סימביוטיים, יחסי שיתוף פעולה, בין מינים בטבע.
כדי שלא להיצרב, מתכסה השושנון בהפרשה הרירית של שושנת הים עצמה וכך הוא חי ביחד איתה ומוגן מצריבתה.
ומכאן, השושנון חי בהדדיות עם שושנת ים, כששיתוף הפעולה ביניהם מתנהל בסימביוזה מושלמת. שכבת הגנה שעוטפת את גופו מאפשרת לו לחיות ממש בתוך שושנת הים ולמצוא לו מחבוא בין זרועותיה הצורבות. כך הוא נשמר ויכול למצוא מקום מסתור מטורפים.
עבור ההגנה שהוא מקבל ממנה, השושנון מחזיר לשושנת הים. זה קורה כשהוא מגרש את דגי הפרפרון, שרוצים לטרוף אותה. בנוסף, השושנון גם עוזר לשושנת הים בכך שהוא מושך את טורפיו להתקרב אליה, מה שמסייע לשושנת הים ללכוד ולאכול אותם.
בנוסף, כשהשושנון מוצא מזון בסביבה, בעיקר את הפלנקטון הזעיר שממנו הוא ניזון, יש לו מנהג קבוע. הוא מביא לשושנת הים "שלו" פירורי מזון לאכילה. זוהי, אם תרצו, גירסת עולם הטבע ל"דוגי באג", השקית הזו שבה אנו נוטלים מהמסעדה שבה סעדנו את השאריות, כדי להביאן לכלב הממתין לנו בבית.
הנה חייהם המשותפים של שושנת הים והשושנון:
http://youtu.be/p2MoXON8lNI?t=28s
והבית שיצרו לעצמם ביחד:
http://youtu.be/E8LF3e0aIbA
מה השיטה של עצי השיטה לשרוד?
עץ השיטה (Acacia) הוא עץ מדברי, לרוב קוצני, שמשמש בדרך כלל לצל ולמרעה. לשיטים לפחות כ-1300 מינים והם נחשבים עצים מאד עתיקים. יודעים זאת לפי העובדה שנמצאו עצי שיטה כמעט בכל היבשות, כולל דרום אמריקה ואוסטרליה, מה שאומר שהשיטים היו קיימים כבר לפני 150 מליון שנה, עוד לפני תחילת נדידת היבשות.
השיטה גדלה לרוב בערבות, באקלים ערבתי. בארץ ניתן לראותה בעיקר בנגב ובערבה. היא משתמשת בית גידול לבעלי חיים שונים.
השיטה הוזכרה במקרא כחומר בנייה נפוץ למבנים, החל מבתים ועד למקדשים דתיים (שמות כ"ה, כ, ן). בימי קדם השתמשו בעץ ובתוצריו גם לייצור של תרופות, בשמים, גומי, שמנים, חומרי צבע ועוד. כך למשל, משמש שרף עץ השיטה, הידוע בשמו "גומי ערביקום" כדבק תעשייתי וביתי וכצמח מרפא עממי. כבר בימי קדם השרף של השיטה שימש כתרופה.
כדי לשרוד במדבר יש לשיטה שיטות משלה. ראשונה, מעניינת הסימביוזה של השיטה עם נמלים. הן תוקפות חרקים ויונקים שבאים לאכול את עלי השיטה והשיטה מפרישה מזון בשבילן, מבלוטות בעלים שלה. כך מטפחת השיטה את מגיניה. אחלה שיטה, נכון?
גם ההפצה של זרעי השיטה, היא חכמה. היא נעשית באמצעות זרעים שמכילים זחלי חיפושיות. הזחלים מתים בקיבתם של צבאים שאוכלים את זרעי השיטה הללו ולאחר ההפרשה מוכנים הזרעים לנביטה במקום חדש.
הנה היחסים של עצי השיטה במדבר והיעלים:
https://youtu.be/ePIf1y9cdRY
גם הם בסכנת הכחדה בישראל (עברית):
https://youtu.be/CUw1-K0mMGE
והמדענים נחלצים לנושא (עברית):
https://youtu.be/cPe8NTTz86o?long=yes
מדוע יש פרחים שנסגרים בלילה?
יש פרחים שהם רגישים לקור. כשיורד הלילה הקר, נסגרים פרחים אלה כדי להגן על עצמם ועל האבקנים שלהם, שנועדו להפיץ אותם, מהרטיבות.
הם נפתחים רק בבוקר, לאור השמש החמימה, לקבל אנרגיה מהאור בתהליך הפוטוסינתזה ולהתייבש מהטל של הלילה.
יש פרחים, שנקראים פרחי צלחת, כמו הכלנית, הנורית והצבעוני. כשחיפושיות מגיעות אליהם בערב, הם נסגרים ומגינים עליהן במהלך הלילה ובבוקר הפרחים נפתחים מחדש. בינתיים החרק, או החיפושית במקרה הזה, זוכה לאוהל המאפשר לו לישון במקום יבש ומוגן ממים.
ב"תמורה" למלון הטבעי הזה החיפושית מבצעת האבקה לפרח. כלומר היא מעבירה אל פרחים אחרים את האבקה שנדבקה אליה, האבקנים של הפרח שנדבקו לגופה כשהיא "התארחה" בתוך הגביע או הצלחת שלו.
כך מאפשרת סגירת הפרחים בלילה סוג של סימביוזה, כלומר שיתוף פעולה ביניהם. על שיתוף הפעולה הזה, שבין הפרח "המארח" לחיפושית הבאה ללון ומפיצה הלאה את זרעיו, על שיתוף הפעולה הזה ניתן לומר שהוא פורה, תרתי משמע.
הנה הסבר מדוע הפרחים נפתחים ביום ובלילה הפרחים נסגרים (עברית):
https://youtu.be/XHfNfQ3jyVc
הילוך מהיר של פרחי חבצלות המים נפתחים עם הבוקר העולה:
https://youtu.be/y3Y4J-7THDA
פרח היביסקוס שנפתח ונסגר:
http://youtu.be/F5JliXDYzmw?t=7s
ועוד פריחות עם בוקר:
https://youtu.be/RZkX1k1UldQ
סימביוזה פירושה יחסי גומלין שיתופיים בין מינים שונים של אורגניזמים, שתלויים זה בזה. הסימביוזה מתרחשת כשהם חיים בשיתופיות ותלויים אחד בשני.
יש לא מעט דוגמאות לסימביוזה בטבע. כמו למשל השושנון (המכונה גם "דג הליצן" על שום צבעיו) ושושנת הים. הוא מגן עליה לבל יאכלו אותה דגים והיא שומרת עליו מטורפים באמצעות זרועות הציד שלה.
דוגמה נוספת היא של הנקאי שעושה עבודת ניקוי של דגים גדולים שלא פוגעים בו. הוא נהנה ממזון מבלי להסתכן בהשגתו והם זוכים לניקוי בחינם. עוד דוגמה היא ציפור הסיקסק המזהירה מטורפים שמתקרבים. מגוון דוגמאות נהדרות של סימביוזה בטבע תוכלו לפגוש בתגית "סימביוזה".
מקור המלה "סימביוזה" הוא במילה היוונית סימיוזיס, שפירושה "לחיות יחדיו".
הנה כמה דוגמאות בטבע לשיתוף פעולה וסימביוזה בין בעלי חיים שונים בטבע:
https://youtu.be/2vpkOvlZJqs
סימביוזה היא סוג של יחס גומלין (עברית):
https://youtu.be/IdAtLsGOfz4
דוגמאות לסימביוזה לטובת הצדדים:
https://youtu.be/kjZyC_fry9s
סוגי יחסים סימביוטיים בים:
https://youtu.be/doB6fyzoO68
הסבר מפורט על הסימביוזה:
https://youtu.be/QHSHrunOvMo
סוגי יחסי גומלין (עברית):
https://youtu.be/OMhM7y2bvOs
דג הנקאי שנכנס לפיות של דגים גדולים, כדי לאכול ובו בזמן לנקות:
https://youtu.be/96MaKRaznio?t=1m17s&end=1m40s
מאות יצורים חיים בים בקירבה יתרה זה לזה. קירבה זו גורמת לתחרות או לטריפה ביניהם, אך גם לשיתוף פעולה.
שיתוף הפעולה הידוע ביותר הוא הניקוי. דגים שאין להם אצבעות וידיים שיכולות לנקות את הגוף, או בין השיניים והזימים נזקקים לעזרה מבחוץ. ישנם בעלי חיים שזהו בדיוק תפקידם – נקאים. הם ניזונים בעיקר מטפילים ורקמות עור של דגים או יצורי ים אחרים ובכך הם משרתים את "לקוחותיהם".
דגים וסרטנים נקאים, הנמצאים במקומות קבועים הנקראים "תחנות ניקוי", מושכים אליהם דגים גדולים. מהם טורפים מובהקים כמו הזהרון שמשנים את תנוחת גופם – פוערים את פיהם וחושפים את שיני הטרף שלהם למנקים. אלה מרגישים בטחון בחלל הפה של הטורף ויש מהם הישנים בלילה בחלל פיהם של לקוחותיהם.
לצידם חיים גם חקיינים, הדומים לנקאים במראה החיצוני, אך במקום לנקות הם נושכים את הדגים ומציקים להם.
קבלו סימביוזה בין זהרון שטורף דגים, אך מתיר לנקאי להכנס לפיו ולמכסה הזימים, כדי לנקותם:
http://youtu.be/-LTEmoKax2A
כך חיים דגים קטנים בין קוציהם של קיפודים ושושנות ים:
http://youtu.be/8rSlA_ywEec
ונקאי נכנס לפה של צוללן כדי "לנקות" שם ולאכול שאריות מזון:
http://youtu.be/TOa8y95khK8
נקר קלארק (Clark`s Nutcracker) ועץ האורן לבן הקליפה הם שניים שהסימביוזה ביניהם היא מרתקת.
הם מצויים באמריקה וכמו מינים שונים בטבע, הם יצרו ביניהם סימביוזה נהדרת.
סימביוזה היא שיתוף פעולה שבו שני המינים נותנים ומסייעים אחד לשני ובכך יוצרים חיים טובים לעצמם, עבור שניהם.
האורן הלבן הוא עץ שהאיצטרובלים שגדלים עליו מאחסנים את הזרעים שלו. לא מעט בעלי חיים אוהבים לאכול את הזרעים הללו.
אבל ציפור אחת, נקר קלארק, גם מחזירה לו בחזרה. הנקר הזה מפזר את זרעיו של האורן בכל מקום, על ידי טמינתם מתחת לפני האדמה. לרוב הוא יחזור לאסוף אותם בחורף ובאביב, בעוד שכל אלה שלא יאסוף ינבטו ויהפכו לעצים חדשים.
במהלך האבולוציה התפתחו שני המינים כך שיבצעו את שיתוף הפעולה הזה בצורה הטובה ביותר. נקר הקלארק פיתח מקור ארוך כדי שיוכל להגיע אל הזרעים, בעוד עץ האורן הלבן מגדל את איצטרובליו על קצות הענפים, כדי שלנקר יהיה קל להגיע אליהם.
הנה הסימביוזה של נקר קלארק ועץ האורן הלבן (מתורגם):
http://youtu.be/2AM3ARs9MMg
וכך הנקר אוכל בחורף את הזרעים שטמן בקיץ:
http://youtu.be/OYW3DmXZdA4
זרזיר הבקר (Oxpecker) היא ציפור אפריקאית שמנקה את גופם של אנטילופות, פרים ופרות ויונקים גדולים רבים מהחרקים שנמצאים בתוך פרוותם. זוהי דוגמה לסימביוזה - שיתוף פעולה בטבע.
איך זה קורה? - היונק מתנקה על ידי זרזיר הבקר, שבעצם אוכל את החרקים המטרידים אותו ומתרכזים על גופו. כך מוצא לו הזרזיר אוכל מזין, על גוף הבהמה, בתמורה לעבודתו.
הזרזירים הללו גם מנקים את פצעי החיות מהדם ולא פעם גם מזהמים בשל כך את הפצע, אבל מה לעשות - זה המחיר בטבע על טיפול רפואי חינם...
הנה זרזיר הבקר והארוחות שלו:
http://youtu.be/Qqa0OPbdvjw
וזרזירי הבקר מנקים בופאלו:
http://youtu.be/5MfrsKJailo
סימביוזה
ודאי התהפכתם לא פעם על משכבכם ולא הצלחתם להירדם מרוב סקרנות, כשהשאלה החשובה ביותר ניקרה בראשכם - איך מתנקה ההיפופוטם מהלכלוך שעל גופו?
שאלה יפה... ובכן, שיטת הניקיון של ההיפופוטמים היא דוגמה להדדיות יפה בטבע, הדדיות המבוססת על שיתוף פעולה המכונה בשפה המדעית "סימביוזה".
השחקן השותף להיפופוטם בסימביוזה שכאן הוא דג השפם (Barbell). מדובר בדגים שעובדים אצל ההיפופוטם בשטיפת רכב, אופס, בשטיפת הגוף וניקיונו. אבל לא גופם שלהם, אלא גופו של ההיפופוטם.
דגי השפם מנקים את ההיפופוטמים מלכלוך שמצטבר על גופם ומטפילים שנצמדים אליהם. בתמורה סועדים דגי השפם את ליבם בטפילים הללו. כמו במקרה של הנקאי, שמנקה דגים תמורת הטפילים שהוא אוכל, תוך כדי הניקיון, גם שיתוף הפעולה הזה של דג השפם עם ההיפופוטם הוא מושלם. בעוד ההיפופוטם זוכה להיפטר מטפיליו המציקים, זוכים דגי השפם לארוחה דשנה.
כמובן שבתמורה לשירות הנפלא שהוא מקבל מדג השפם, ההיפופוטם, מבעלי החיים החזקים והמסוכנים בטבע, לא פוגע בו ובחבריו המנקים.
דגי השפם נפגשים עם ההיפופוטם לניקיונות הסימביוטיים הללו, בעיקר באגמים, הנהרות והביצות.
הנה סרטון על דגי השפם המנקים את ההיפופוטם:
https://youtu.be/q6q4uwefhDA
ועוד מדגי השפם המנקים היפופוטמים:
https://youtu.be/8SJq2bnb1VA
לסימביוזה, שיתוף פעולה בטבע, יש לא מעט דוגמאות בטבע. אחת הראשונות שביניהן הייתה בדותה מדעית מימי יוון הקדומה. לפיה מתקיימת סימביוזה בין ציפור קטנה, תנינן מצרי (Egyptian plover), לבין תנין היאור האימתני (Nile crocodile).
היה זה ככל הנראה החוקר היווני פליניוס, ש"גילה" שבעת שהתנין פותח את פיו, נכנס התנינן היישר לפיו ומנקה את שיניו מחתיכות בשר ושיירי המזון שנותרו עליהן.
אבל האם יתכן שאחת הדוגמאות העתיקות לסימביוזה היא בדיה מדעית לכל דבר?
כיום יודעים הזואולוגים שבין תנינן מצרי לתנין היאור אין כל רמז לשיתוף פעולה של ממש. כך יצא שהאגדה, שאף העניקה לציפור את שמה העברי, לא נמצאה כנכונה. זה יכול להסתדר היטב עם העובדה שחוקרים מצאו שאותו פליניוס בדה לא מעט "עובדות מדעיות", שמצא לכאורה במחקריו.
וכך נוצרה אגדת עם, שנולדה בראשו של חוקר יווני לא רציני ובמשך אלפי שנים נתפסה כעובדה מדעית...
מיתוס סימביוזת התנינן עם תנין היאור הוליד פרסומת זו:
https://youtu.be/UIDdCihh5hU
התנינן המצרי:
https://youtu.be/9NxUuJil-3Y
יש ציפורים שמקיימות יחסים סימביוטיים עם חיות גדולות:
https://youtu.be/Qqa0OPbdvjw
וזה גורלן של ציפורים שחיות בסביבת תנינים:
https://youtu.be/7YmfUXtN6og
השושנון (Clown fish) המכונה גם "דג הליצן" הוא דג קטן שצבעיו חזקים. השושנון חי בקביעות בתוך שושנת הים, או ליתר דיוק מסתתר בין זרועות הציד הארסיות שלה.
השיתוף שלהם הוא מהמפורסמים בשונית. יחסי ההגנה שנותנים השושנון ושושנת-הים זה לזה והמזון שאחד מביא לשני, הם דוגמה ליחסים סימביוטיים, יחסי שיתוף פעולה, בין מינים בטבע.
כדי שלא להיצרב, מתכסה השושנון בהפרשה הרירית של שושנת הים עצמה וכך הוא חי ביחד איתה ומוגן מצריבתה.
ומכאן, השושנון חי בהדדיות עם שושנת ים, כששיתוף הפעולה ביניהם מתנהל בסימביוזה מושלמת. שכבת הגנה שעוטפת את גופו מאפשרת לו לחיות ממש בתוך שושנת הים ולמצוא לו מחבוא בין זרועותיה הצורבות. כך הוא נשמר ויכול למצוא מקום מסתור מטורפים.
עבור ההגנה שהוא מקבל ממנה, השושנון מחזיר לשושנת הים. זה קורה כשהוא מגרש את דגי הפרפרון, שרוצים לטרוף אותה. בנוסף, השושנון גם עוזר לשושנת הים בכך שהוא מושך את טורפיו להתקרב אליה, מה שמסייע לשושנת הים ללכוד ולאכול אותם.
בנוסף, כשהשושנון מוצא מזון בסביבה, בעיקר את הפלנקטון הזעיר שממנו הוא ניזון, יש לו מנהג קבוע. הוא מביא לשושנת הים "שלו" פירורי מזון לאכילה. זוהי, אם תרצו, גירסת עולם הטבע ל"דוגי באג", השקית הזו שבה אנו נוטלים מהמסעדה שבה סעדנו את השאריות, כדי להביאן לכלב הממתין לנו בבית.
הנה חייהם המשותפים של שושנת הים והשושנון:
http://youtu.be/p2MoXON8lNI?t=28s
והבית שיצרו לעצמם ביחד:
http://youtu.be/E8LF3e0aIbA
עץ השיטה (Acacia) הוא עץ מדברי, לרוב קוצני, שמשמש בדרך כלל לצל ולמרעה. לשיטים לפחות כ-1300 מינים והם נחשבים עצים מאד עתיקים. יודעים זאת לפי העובדה שנמצאו עצי שיטה כמעט בכל היבשות, כולל דרום אמריקה ואוסטרליה, מה שאומר שהשיטים היו קיימים כבר לפני 150 מליון שנה, עוד לפני תחילת נדידת היבשות.
השיטה גדלה לרוב בערבות, באקלים ערבתי. בארץ ניתן לראותה בעיקר בנגב ובערבה. היא משתמשת בית גידול לבעלי חיים שונים.
השיטה הוזכרה במקרא כחומר בנייה נפוץ למבנים, החל מבתים ועד למקדשים דתיים (שמות כ"ה, כ, ן). בימי קדם השתמשו בעץ ובתוצריו גם לייצור של תרופות, בשמים, גומי, שמנים, חומרי צבע ועוד. כך למשל, משמש שרף עץ השיטה, הידוע בשמו "גומי ערביקום" כדבק תעשייתי וביתי וכצמח מרפא עממי. כבר בימי קדם השרף של השיטה שימש כתרופה.
כדי לשרוד במדבר יש לשיטה שיטות משלה. ראשונה, מעניינת הסימביוזה של השיטה עם נמלים. הן תוקפות חרקים ויונקים שבאים לאכול את עלי השיטה והשיטה מפרישה מזון בשבילן, מבלוטות בעלים שלה. כך מטפחת השיטה את מגיניה. אחלה שיטה, נכון?
גם ההפצה של זרעי השיטה, היא חכמה. היא נעשית באמצעות זרעים שמכילים זחלי חיפושיות. הזחלים מתים בקיבתם של צבאים שאוכלים את זרעי השיטה הללו ולאחר ההפרשה מוכנים הזרעים לנביטה במקום חדש.
הנה היחסים של עצי השיטה במדבר והיעלים:
https://youtu.be/ePIf1y9cdRY
גם הם בסכנת הכחדה בישראל (עברית):
https://youtu.be/CUw1-K0mMGE
והמדענים נחלצים לנושא (עברית):
https://youtu.be/cPe8NTTz86o?long=yes
יש פרחים שהם רגישים לקור. כשיורד הלילה הקר, נסגרים פרחים אלה כדי להגן על עצמם ועל האבקנים שלהם, שנועדו להפיץ אותם, מהרטיבות.
הם נפתחים רק בבוקר, לאור השמש החמימה, לקבל אנרגיה מהאור בתהליך הפוטוסינתזה ולהתייבש מהטל של הלילה.
יש פרחים, שנקראים פרחי צלחת, כמו הכלנית, הנורית והצבעוני. כשחיפושיות מגיעות אליהם בערב, הם נסגרים ומגינים עליהן במהלך הלילה ובבוקר הפרחים נפתחים מחדש. בינתיים החרק, או החיפושית במקרה הזה, זוכה לאוהל המאפשר לו לישון במקום יבש ומוגן ממים.
ב"תמורה" למלון הטבעי הזה החיפושית מבצעת האבקה לפרח. כלומר היא מעבירה אל פרחים אחרים את האבקה שנדבקה אליה, האבקנים של הפרח שנדבקו לגופה כשהיא "התארחה" בתוך הגביע או הצלחת שלו.
כך מאפשרת סגירת הפרחים בלילה סוג של סימביוזה, כלומר שיתוף פעולה ביניהם. על שיתוף הפעולה הזה, שבין הפרח "המארח" לחיפושית הבאה ללון ומפיצה הלאה את זרעיו, על שיתוף הפעולה הזה ניתן לומר שהוא פורה, תרתי משמע.
הנה הסבר מדוע הפרחים נפתחים ביום ובלילה הפרחים נסגרים (עברית):
https://youtu.be/XHfNfQ3jyVc
הילוך מהיר של פרחי חבצלות המים נפתחים עם הבוקר העולה:
https://youtu.be/y3Y4J-7THDA
פרח היביסקוס שנפתח ונסגר:
http://youtu.be/F5JliXDYzmw?t=7s
ועוד פריחות עם בוקר:
https://youtu.be/RZkX1k1UldQ
מיהו הדייר שחי בבטן מלפפון הים?
מלפפון הים (Sea cucumber) הוא יצור ימי שנפוץ בכל ימי העולם ויש לפחות 1,250 מינים שלו. הוא ניזון מקרקע הים שהוא בולע ומסנן מתוכה את מזונו ופולט את השאר.
ואגב, למלפפון הים שיטה מעניינת להרחיק וחביבת טורפים. כשהוא מאוים הוא מוציא מגופו את מעיו, הנראים כערימה בהירה וגדולה של תולעים. רבים מהטורפים לא מסתכנים למראה המוזר וממשיכים בדרכם.
אבל יש דג זעיר, שממש נכנס בו. הכוונה היא לא שהוא "נכנס בו" במובן של נלחם בו, אלא שדג הדייר (Pearlfish) הקטן והדקיק נכנס אל תוך גופו של מלפפון הים וחי בתוכו.
אז כן, זואולוגים ימיים שעקבו אחרי מלפפון הים גילו שדג הדייר נכנס למעין תא או "חדרון" קטן בחלקו האחורי של גוף מלפפון הים ומתגורר בתוכו. התא הזה הוא שק הנשימה של המלפפון והדג הטפיל שנקרא "דג דייר" חי כך בקביעות בתוך גופו של מלפפון הים.
זו לא ממש סימביוזה ושיתוף פעולה בין השניים. זה יותר טפילות, כשיצור אחד נטפל לשני ומנצל אותו. כי דג הדייר לא רק סידר לעצמו מקום לישון בתוך מלפפון הים. כשהוא ממש רעב הוא גם מנשנש מהמעיים שלו ואוכל מהם.
למלפפון הים אין הרבה יכולת להתגונן מפני דג הדייר שנטפל ומנצל אותו לשינה ולמאכל. איבריו הפנימיים של מלפפון הים אמנם לא נפגעים וכשצריך גדלים מחדש אם נאכלו מעט, אבל הוא לא מרוויח דבר מהיחסים עם הדג הטפילי שמתגורר ואוכל מגופו.
המדהים הוא שהטפיל הדקיק גם מביא את החברים שלו. לא פעם התגלו דגים דיירים רבים שהצטופפו על מלפפון ים אחד. החוקרים אומרים שמספרם יכול להגיע ל-15 דיירים על מלפפון אחד גדול!
וכך, מידי לילה עוזבים דגי הדייר את מלפפוני הים שלהם כדי לאכול בחוץ ובהמשך שבים ומשתחלים לתוך "חדרם" שבתוך מלפפון הים, בו ינומו ואם יהיו רעבים, יסעדו גם מהמזווה, כלומר ממעיו.
הנה סיפורו של מלפפון הים (עברית):
https://youtu.be/ljI_RfRF8Co
דג הדייר מריח, מוצא את הפתח ומשתחל בו אל תוך מלפפון הים:
https://youtu.be/o6NIG3KkwLE
מול יצורים אחרים מלפפון הים דווקא מגן היטב:
https://youtu.be/nBPbOrKiXnk
הסיפור של הדייר:
https://youtu.be/dOoZ6wHiSnI
ודגי הדייר שחיים בתוך מלפפון הים ומקבלים שותפים:
https://youtu.be/K2Eyup8Jk3w
מלפפון הים (Sea cucumber) הוא יצור ימי שנפוץ בכל ימי העולם ויש לפחות 1,250 מינים שלו. הוא ניזון מקרקע הים שהוא בולע ומסנן מתוכה את מזונו ופולט את השאר.
ואגב, למלפפון הים שיטה מעניינת להרחיק וחביבת טורפים. כשהוא מאוים הוא מוציא מגופו את מעיו, הנראים כערימה בהירה וגדולה של תולעים. רבים מהטורפים לא מסתכנים למראה המוזר וממשיכים בדרכם.
אבל יש דג זעיר, שממש נכנס בו. הכוונה היא לא שהוא "נכנס בו" במובן של נלחם בו, אלא שדג הדייר (Pearlfish) הקטן והדקיק נכנס אל תוך גופו של מלפפון הים וחי בתוכו.
אז כן, זואולוגים ימיים שעקבו אחרי מלפפון הים גילו שדג הדייר נכנס למעין תא או "חדרון" קטן בחלקו האחורי של גוף מלפפון הים ומתגורר בתוכו. התא הזה הוא שק הנשימה של המלפפון והדג הטפיל שנקרא "דג דייר" חי כך בקביעות בתוך גופו של מלפפון הים.
זו לא ממש סימביוזה ושיתוף פעולה בין השניים. זה יותר טפילות, כשיצור אחד נטפל לשני ומנצל אותו. כי דג הדייר לא רק סידר לעצמו מקום לישון בתוך מלפפון הים. כשהוא ממש רעב הוא גם מנשנש מהמעיים שלו ואוכל מהם.
למלפפון הים אין הרבה יכולת להתגונן מפני דג הדייר שנטפל ומנצל אותו לשינה ולמאכל. איבריו הפנימיים של מלפפון הים אמנם לא נפגעים וכשצריך גדלים מחדש אם נאכלו מעט, אבל הוא לא מרוויח דבר מהיחסים עם הדג הטפילי שמתגורר ואוכל מגופו.
המדהים הוא שהטפיל הדקיק גם מביא את החברים שלו. לא פעם התגלו דגים דיירים רבים שהצטופפו על מלפפון ים אחד. החוקרים אומרים שמספרם יכול להגיע ל-15 דיירים על מלפפון אחד גדול!
וכך, מידי לילה עוזבים דגי הדייר את מלפפוני הים שלהם כדי לאכול בחוץ ובהמשך שבים ומשתחלים לתוך "חדרם" שבתוך מלפפון הים, בו ינומו ואם יהיו רעבים, יסעדו גם מהמזווה, כלומר ממעיו.
הנה סיפורו של מלפפון הים (עברית):
https://youtu.be/ljI_RfRF8Co
דג הדייר מריח, מוצא את הפתח ומשתחל בו אל תוך מלפפון הים:
https://youtu.be/o6NIG3KkwLE
מול יצורים אחרים מלפפון הים דווקא מגן היטב:
https://youtu.be/nBPbOrKiXnk
הסיפור של הדייר:
https://youtu.be/dOoZ6wHiSnI
ודגי הדייר שחיים בתוך מלפפון הים ומקבלים שותפים:
https://youtu.be/K2Eyup8Jk3w
איך הפרפרים והפרחים תורמים זה לזה?
רוב הפרפרים מוצצים צוף מתוק ומזין מהפרחים וכך הם ניזונים. הפרפר אוכל על ידי תעופה מפרח לפרח ומציצה של הצוף מכל פרח. כך, תודות לתזונת הפרפר הוא גם מאפשר לגרגרי האבקה של פרח אחד, להגיע אל צלקת העלי בפרח הבא שאליו יעוף.
אבל יש כאן יותר מסתם ארוחה לפרפרים. זהו שיתוף אמיתי, כי בזמן שהפרפר ניזון מהפרחים, הוא גם מאביק אותם. כשהוא עף מפרח לפרח כדי לאכול, הפרפר גם מעביר ביניהם את גרגרי האבקה שנדבקים אליו ובכך הוא מסייע לפרחים להפרות את עצמם ולהתרבות.
בהאבקה של הפרחים הפרפר נושא עימו בלי לדעת, גרגרי אבקה מהאיבר הזכרי של הצמח אל האיבר הנקבי של אותו צמח או של צמח אחר שהוא יעוף אליו וכך מאפשר לו להתרבות.
הנה הפרפר מאביק פרח אחרי פרח:
https://youtu.be/06Q0yBLPfsk
פרפרים על פרחים:
https://youtu.be/aBfJtTm_XD4
והפרפרים לא לבד - גם דבורים הן מאביקות מצטיינות (עברית):
https://youtu.be/rvduIPL70r8
רוב הפרפרים מוצצים צוף מתוק ומזין מהפרחים וכך הם ניזונים. הפרפר אוכל על ידי תעופה מפרח לפרח ומציצה של הצוף מכל פרח. כך, תודות לתזונת הפרפר הוא גם מאפשר לגרגרי האבקה של פרח אחד, להגיע אל צלקת העלי בפרח הבא שאליו יעוף.
אבל יש כאן יותר מסתם ארוחה לפרפרים. זהו שיתוף אמיתי, כי בזמן שהפרפר ניזון מהפרחים, הוא גם מאביק אותם. כשהוא עף מפרח לפרח כדי לאכול, הפרפר גם מעביר ביניהם את גרגרי האבקה שנדבקים אליו ובכך הוא מסייע לפרחים להפרות את עצמם ולהתרבות.
בהאבקה של הפרחים הפרפר נושא עימו בלי לדעת, גרגרי אבקה מהאיבר הזכרי של הצמח אל האיבר הנקבי של אותו צמח או של צמח אחר שהוא יעוף אליו וכך מאפשר לו להתרבות.
הנה הפרפר מאביק פרח אחרי פרח:
https://youtu.be/06Q0yBLPfsk
פרפרים על פרחים:
https://youtu.be/aBfJtTm_XD4
והפרפרים לא לבד - גם דבורים הן מאביקות מצטיינות (עברית):
https://youtu.be/rvduIPL70r8
מהו ירגזי?
יַרְגָּזִי מָצוּי (Parus major) היא ציפור שיר קטנה ונפוצה שמעופפת בזריזות וניזונה מחרקים.
מה שמעניין כאן זו העובדה שעצים תחת התקפת חרקים מפעילים מערכת הגנה ביולוגית מתוחכמת שנחשפה במחקר שפורסם בכתב העת ה"אקולוגי לטרס" (Ecology Letters).
מסתבר שכאשר זחלים תוקפים את העלים העצים מפרישים חומרי ריח ייחודיים המתפקדים כאות מצוקה כימי. האותות הללו מושכים מיני ציפורים שצדים את אותם מזיקים ובכך גם יוצרים שיתוף פעולה לא מודע בין הצומח לעולם החי.
הירגזי המצוי, אחד ממשפחת הירגזיים (Tit או Paridae), מצליח להבחין בין עצי תפוח שנגועים בזחלי עש לבין עצים בריאים, גם כאשר לא ניתן לראות את הזחלים או את הנזק הפיזי לעלווה. מכאן שההבחנה נעשתה באמצעות חוש הריח בלבד, מה שמעיד על רגישות חושית גבוהה במיוחד.
התגלית הזו מרחיבה את ההבנה שלנו על תקשורת בין מינים בטבע. בעוד שכבר היה ידוע שצמחים מפרישים חומרים כימיים המושכים חרקים טורפים, זו הפעם הראשונה שמוכח שאותות כימיים כאלה משפיעים גם על יונקי חלב ועופות.
ההשלכות של התגלית חשובות במיוחד כי ציפורים נחשבות למדבירות יעילות הרבה יותר מחרקים טורפים, בזכות היכולת שלהן לסרוק שטחים נרחבים ולהגיע במהירות למקורות מזון.
המנגנון הזה מדגים את המורכבות האבולוציונית של קשרי הגומלין באקוסיסטמות. עץ שמצליח לזמן לעזרתו ציפורים באמצעות פיזור ריח מדויק עשוי להינצל מנזק כבד ואפילו מכיליון מוחלט, מה שמקנה לו יתרון הישרדותי משמעותי.
הנה חייו של הירגזי המצוי:
https://youtu.be/9KWBSdqypHI
הירגזי אוכל מהעץ:
https://youtu.be/RSIeUYqIs4E
ירגזי בטבע:
https://youtu.be/E4O4cvAv1pA
שירת הירגזי מצוי:
https://youtu.be/meTo2kdAsGc
וירגזי מקנן בתוך העץ:
https://youtu.be/QYcALyY32UA
יַרְגָּזִי מָצוּי (Parus major) היא ציפור שיר קטנה ונפוצה שמעופפת בזריזות וניזונה מחרקים.
מה שמעניין כאן זו העובדה שעצים תחת התקפת חרקים מפעילים מערכת הגנה ביולוגית מתוחכמת שנחשפה במחקר שפורסם בכתב העת ה"אקולוגי לטרס" (Ecology Letters).
מסתבר שכאשר זחלים תוקפים את העלים העצים מפרישים חומרי ריח ייחודיים המתפקדים כאות מצוקה כימי. האותות הללו מושכים מיני ציפורים שצדים את אותם מזיקים ובכך גם יוצרים שיתוף פעולה לא מודע בין הצומח לעולם החי.
הירגזי המצוי, אחד ממשפחת הירגזיים (Tit או Paridae), מצליח להבחין בין עצי תפוח שנגועים בזחלי עש לבין עצים בריאים, גם כאשר לא ניתן לראות את הזחלים או את הנזק הפיזי לעלווה. מכאן שההבחנה נעשתה באמצעות חוש הריח בלבד, מה שמעיד על רגישות חושית גבוהה במיוחד.
התגלית הזו מרחיבה את ההבנה שלנו על תקשורת בין מינים בטבע. בעוד שכבר היה ידוע שצמחים מפרישים חומרים כימיים המושכים חרקים טורפים, זו הפעם הראשונה שמוכח שאותות כימיים כאלה משפיעים גם על יונקי חלב ועופות.
ההשלכות של התגלית חשובות במיוחד כי ציפורים נחשבות למדבירות יעילות הרבה יותר מחרקים טורפים, בזכות היכולת שלהן לסרוק שטחים נרחבים ולהגיע במהירות למקורות מזון.
המנגנון הזה מדגים את המורכבות האבולוציונית של קשרי הגומלין באקוסיסטמות. עץ שמצליח לזמן לעזרתו ציפורים באמצעות פיזור ריח מדויק עשוי להינצל מנזק כבד ואפילו מכיליון מוחלט, מה שמקנה לו יתרון הישרדותי משמעותי.
הנה חייו של הירגזי המצוי:
https://youtu.be/9KWBSdqypHI
הירגזי אוכל מהעץ:
https://youtu.be/RSIeUYqIs4E
ירגזי בטבע:
https://youtu.be/E4O4cvAv1pA
שירת הירגזי מצוי:
https://youtu.be/meTo2kdAsGc
וירגזי מקנן בתוך העץ:
https://youtu.be/QYcALyY32UA
מהן הנוצות של הציפורים וכיצד הן התפתחו?
נוצות (Feathers) יש רק לעופות. הן קלות ועדיין חזקות. ביחד הן יוצרות את הכנפיים שמאפשרות לציפור להתעופף, לנווט את דרכה בזמן התעופה או לבודד ולאפשר לה לשמור על חום הגוף.
בכנפיהם יש לציפורים נוצות קשות, שבעזרתן הן עפות. נוצות התעופה ארוכות הן רחבות ומאפשרות לציפור החותרת בכנפיה להשתמש בכוח העילוי המעולה שבאוויר.
הנוצות הן קלות וחזקות. הן בעלות עמידות טובה בפני נזקים, אפילו יותר מעמידות העצמות שבגופו של העוף. כשהן מתבלות, הנוצות הללו גם מתחלפות בקלות.
בעזרת המקור שלו, מנקה העוף את נוצותיו. כשזה לא מספיק הוא דואג גם להתרחץ בתוך שלולית או במאגר מים סמוך.
יש ציפורים, כמו העורבניים, שיוצרים סימביוזה עם נמלים קטנות. העורבני נוחת על קן הנמלים והן מרססות אותו בחומצה טבעית, המנקה והורגת את הטפילים שבין נוצותיו.
בצמוד לעור הגוף יש לעופות ולציפורים פלומה. היא מורכבת מנוצות רכות ופלומתיות שנועדו לשמור על חום גופם של העופות. בהיות הפלומה שכבת הנוצות הרכות שהכי צמודות לגוף, היא מהווה עבור הציפור מעין מעיל פרווה טבעי. למעשה, הפלומה מייצרת שכבת אוויר מבודדת, המסייעת לעוף לשמור על חום גופו ומבודדת את הגוף, גם במזג אוויר קר.
האבולוציה פיתחה בנוצות של העופות אפשרויות תואמות לאיומים עליהן ולצורת החיים שלהם. יש ציפורים, כמו חרטומן היערות, שהנוצות שלהם מסייעות להסוואה. אצל אחרים, כמו התוכים והטווסים, הנוצות ססגוניות ומסייעות לזכר בחיזור.
יש עופות שהצבע של נוצותיהם בא מהאוכל שלהם. אצל הפלמינגו, למשל, המזון שהוא אוכל צובע את נוצותיו בגוון הוורוד המפורסם שלו.
שיאני הנוצות הם ברבור הטונדרה הגדול, שעל גופו יש לו כ-25 אלף נוצות. בעל הנוצות הדלות ביותר הוא הקוליברי אדום הגרון, עם פחות מ-1,000 נוצות.
כך התפתחו נוצות הציפורים (מתורגם):
https://youtu.be/hPLgfGX1I5Y
סוגי נוצות:
https://youtu.be/xvlyVsIdFIM
וסדנה קלילה על נוצות הציפורים עם פעילות מדעית (עברית):
https://youtu.be/_NaVTJgWaGQ?long=yes
נוצות (Feathers) יש רק לעופות. הן קלות ועדיין חזקות. ביחד הן יוצרות את הכנפיים שמאפשרות לציפור להתעופף, לנווט את דרכה בזמן התעופה או לבודד ולאפשר לה לשמור על חום הגוף.
בכנפיהם יש לציפורים נוצות קשות, שבעזרתן הן עפות. נוצות התעופה ארוכות הן רחבות ומאפשרות לציפור החותרת בכנפיה להשתמש בכוח העילוי המעולה שבאוויר.
הנוצות הן קלות וחזקות. הן בעלות עמידות טובה בפני נזקים, אפילו יותר מעמידות העצמות שבגופו של העוף. כשהן מתבלות, הנוצות הללו גם מתחלפות בקלות.
בעזרת המקור שלו, מנקה העוף את נוצותיו. כשזה לא מספיק הוא דואג גם להתרחץ בתוך שלולית או במאגר מים סמוך.
יש ציפורים, כמו העורבניים, שיוצרים סימביוזה עם נמלים קטנות. העורבני נוחת על קן הנמלים והן מרססות אותו בחומצה טבעית, המנקה והורגת את הטפילים שבין נוצותיו.
בצמוד לעור הגוף יש לעופות ולציפורים פלומה. היא מורכבת מנוצות רכות ופלומתיות שנועדו לשמור על חום גופם של העופות. בהיות הפלומה שכבת הנוצות הרכות שהכי צמודות לגוף, היא מהווה עבור הציפור מעין מעיל פרווה טבעי. למעשה, הפלומה מייצרת שכבת אוויר מבודדת, המסייעת לעוף לשמור על חום גופו ומבודדת את הגוף, גם במזג אוויר קר.
האבולוציה פיתחה בנוצות של העופות אפשרויות תואמות לאיומים עליהן ולצורת החיים שלהם. יש ציפורים, כמו חרטומן היערות, שהנוצות שלהם מסייעות להסוואה. אצל אחרים, כמו התוכים והטווסים, הנוצות ססגוניות ומסייעות לזכר בחיזור.
יש עופות שהצבע של נוצותיהם בא מהאוכל שלהם. אצל הפלמינגו, למשל, המזון שהוא אוכל צובע את נוצותיו בגוון הוורוד המפורסם שלו.
שיאני הנוצות הם ברבור הטונדרה הגדול, שעל גופו יש לו כ-25 אלף נוצות. בעל הנוצות הדלות ביותר הוא הקוליברי אדום הגרון, עם פחות מ-1,000 נוצות.
כך התפתחו נוצות הציפורים (מתורגם):
https://youtu.be/hPLgfGX1I5Y
סוגי נוצות:
https://youtu.be/xvlyVsIdFIM
וסדנה קלילה על נוצות הציפורים עם פעילות מדעית (עברית):
https://youtu.be/_NaVTJgWaGQ?long=yes
איזה בעל חיים הוא הכי פורה בטבע?
בעל החיים שמוליד הכי הרבה הוא כנראה דג השמש, המוכר בשמו "מולה מולה" (Mola Mola).
בנוסף למראה המוזר שלו, עם גוף שמחובר לראש ולזנב כיחידה אחת, נקבת המולה מולה יכולה להשריץ עד 300 מיליון דגיגים בפעם אחת.
דג השמש מקיים סימביוזה נפלאה עם השחף הכספי, הידוע גם בשמותיו הנוספים כשחף צפוני, אטלנטי ועוד. השחפים הללו מנקים את עורם של דגי השמש מטפילים, בתמורה לאכילת הטפילים שהם מסירים מהם. הדגים הללו משתפים פעולה באופן מרהיב עם השחפים, כשהם נשכבים לקראת הניקוי ומתאזנים על הצד בכדי לקבל ניקוי מירבי ומוצלח במיוחד.
הנה סרטון של דג השמש הענקי וכיצד הוא נעזר בשחף שיאכל את הטפילים שנצמדים לגופו:
http://youtu.be/U60obmWODLQ
והסברים על דג השמש:
http://youtu.be/nrAhcHWKX4Q
בעל החיים שמוליד הכי הרבה הוא כנראה דג השמש, המוכר בשמו "מולה מולה" (Mola Mola).
בנוסף למראה המוזר שלו, עם גוף שמחובר לראש ולזנב כיחידה אחת, נקבת המולה מולה יכולה להשריץ עד 300 מיליון דגיגים בפעם אחת.
דג השמש מקיים סימביוזה נפלאה עם השחף הכספי, הידוע גם בשמותיו הנוספים כשחף צפוני, אטלנטי ועוד. השחפים הללו מנקים את עורם של דגי השמש מטפילים, בתמורה לאכילת הטפילים שהם מסירים מהם. הדגים הללו משתפים פעולה באופן מרהיב עם השחפים, כשהם נשכבים לקראת הניקוי ומתאזנים על הצד בכדי לקבל ניקוי מירבי ומוצלח במיוחד.
הנה סרטון של דג השמש הענקי וכיצד הוא נעזר בשחף שיאכל את הטפילים שנצמדים לגופו:
http://youtu.be/U60obmWODLQ
והסברים על דג השמש:
http://youtu.be/nrAhcHWKX4Q
מה הנקודה האדומה שיש לשחף הכספי במקור?
הייתם מאמינים שקיים עוף שיש לו בקצה המקור מעין כפתור הקאה?
שַׁחַף כַּסְפִּי הוא אחד ממיני עוף השחפיים. הוא אוכל דגים, רכיכות, סרטנים ואפילו שיירי מזון שהוא מוצא בחופים וכשהים בשפל.
אבל המיוחד בו (גם אם זה למען האמת מעט מגעיל), הוא שיש לשחף הכספי נקודה אדומה בקצה המקור. כשהגוזלים שלו מנקרים בכתם האדום הזה, מקיא השחף ההורה את המזון שאכל וכך זוכים הגוזלים למזון מעוכל ומזין.
השחף הצפוני נחשב לאוכל-כול. לצד היותו טורף הניזון מטרף, הוא גם שודד מזון מבעלי חיים אחרים, אוכל מהאשפה, אוכל נבלות וניזון לא פעם מסרטנים, רכיכות ושיירי מזון מהחוף הנגלה לו בשעת השפל.
יש אפילו שחפים אטלנטיים המקיימים סימביוזה עם דגי שמש. הם מנקים את עורם מטפילים, כשהדגים הללו, ממש כמו שאנו נשכבים לקראת עיסוי, מתאזנים על צידם בכדי לקבל ניקוי מוצלח. בתמורה, נהנים השחפים הללו מאכילת הטפילים שהם מסירים מדג השמש ה"מטופל".
אגב לשחף כספי יש שמות נוספים, כמו שחף צפוני שהוא שמו הרשמי בימינו, לצד שחף הרינג ושחף אטלנטי.
הנה השחף הכספי או הצפוני:
http://youtu.be/zF8Jl2oBf5I?t=5s
והשחף האטלנטי מנקה את דג השמש הענקי באכילת הטפילים שנצמדו לגופו:
http://youtu.be/U60obmWODLQ
הייתם מאמינים שקיים עוף שיש לו בקצה המקור מעין כפתור הקאה?
שַׁחַף כַּסְפִּי הוא אחד ממיני עוף השחפיים. הוא אוכל דגים, רכיכות, סרטנים ואפילו שיירי מזון שהוא מוצא בחופים וכשהים בשפל.
אבל המיוחד בו (גם אם זה למען האמת מעט מגעיל), הוא שיש לשחף הכספי נקודה אדומה בקצה המקור. כשהגוזלים שלו מנקרים בכתם האדום הזה, מקיא השחף ההורה את המזון שאכל וכך זוכים הגוזלים למזון מעוכל ומזין.
השחף הצפוני נחשב לאוכל-כול. לצד היותו טורף הניזון מטרף, הוא גם שודד מזון מבעלי חיים אחרים, אוכל מהאשפה, אוכל נבלות וניזון לא פעם מסרטנים, רכיכות ושיירי מזון מהחוף הנגלה לו בשעת השפל.
יש אפילו שחפים אטלנטיים המקיימים סימביוזה עם דגי שמש. הם מנקים את עורם מטפילים, כשהדגים הללו, ממש כמו שאנו נשכבים לקראת עיסוי, מתאזנים על צידם בכדי לקבל ניקוי מוצלח. בתמורה, נהנים השחפים הללו מאכילת הטפילים שהם מסירים מדג השמש ה"מטופל".
אגב לשחף כספי יש שמות נוספים, כמו שחף צפוני שהוא שמו הרשמי בימינו, לצד שחף הרינג ושחף אטלנטי.
הנה השחף הכספי או הצפוני:
http://youtu.be/zF8Jl2oBf5I?t=5s
והשחף האטלנטי מנקה את דג השמש הענקי באכילת הטפילים שנצמדו לגופו:
http://youtu.be/U60obmWODLQ
כיצד נפגעת שונית האלמוגים מהתחממות כדור הארץ?
הלבנה של שונית האלמוגים (Coral Reef bleeching), היא כיום אחת התופעות המטרידות במצב כדור הארץ. מדובר במחלה בשוניות אלמוגים המתרחשת בעשורים האחרונים יותר ויותר, בשל ההתחממות הגלובלית.
הלבנת אלמוגים נובעת מפגיעה בשיתוף הפעולה, הסימביוזה, שבין אלמוגים לאצות. האצות הללו הן אצות חד-תאיות שיושבות וחיות על האלמוג. הן שמקנות את מגוון הצבעים המסחרר של האלמוגים והופכים אותם לססגוניים כל כך.
שינויים בטמפרטורת כדור הארץ גורמים לפגיעה חמורה באצות. כשהאצות הצבעוניות הללו נפגעות, האלמוגים שחיים איתם בתור בית, מאבדים את הצבע שלהם והופכים לבנים.
מכאן שמה של המחלה "הלבנת אלמוגים" (Coral bleaching). אמנם ללא האצות האלמוגים יכולים עדיין לצוד, בעיקר בזכות זרועות הציד שלהם. אבל בהיעדר אצות האלמוגים הם בעצם רעבים מאד, כי כמות המזון שיצודו תהיה זעירה מאד.
מכאן שהאלמוגים סובלים במצב הלבן שלהם ונמצאים בסכנת מוות של ממש. מוות של שוניות האלמוגים בעולם יהיה נזק אדיר גם לכלכלת האדם, שכן הוא יקטין משמעותית את כמות הדגה שנוכל לאכול בעתיד.
כך יביא שינוי האקלים הנורא לעוד נזק חמור למין האנושי, גם למי שלא מוטרדים מאיכות הסביבה בעולמנו.
כך מתרחשת הלבנת השונית (עברית):
https://youtu.be/GRYLbKH1XZc
עליית הטמפרטורה בכדור הארץ מחוללת הרס מתמיד בשונית (מתורגם):
https://youtu.be/frI0y5DVnT4
הלבנת האלמוגים היא תופעה שניתן לעצור:
https://youtu.be/EmQQkG2Mj78
אלה הנזקים שנגרמים בשונית הגדולה בעולם:
https://youtu.be/I_dC2swK9AY
יש סיכוי שניתן יהיה להילחם בתופעת ההלבנה של אלמוגים בעזרת הנדסה גנטית (עברית):
https://youtu.be/lZGBo2K1cVc
ופירוט התופעה:
https://youtu.be/fA6mpexcyN4
הלבנה של שונית האלמוגים (Coral Reef bleeching), היא כיום אחת התופעות המטרידות במצב כדור הארץ. מדובר במחלה בשוניות אלמוגים המתרחשת בעשורים האחרונים יותר ויותר, בשל ההתחממות הגלובלית.
הלבנת אלמוגים נובעת מפגיעה בשיתוף הפעולה, הסימביוזה, שבין אלמוגים לאצות. האצות הללו הן אצות חד-תאיות שיושבות וחיות על האלמוג. הן שמקנות את מגוון הצבעים המסחרר של האלמוגים והופכים אותם לססגוניים כל כך.
שינויים בטמפרטורת כדור הארץ גורמים לפגיעה חמורה באצות. כשהאצות הצבעוניות הללו נפגעות, האלמוגים שחיים איתם בתור בית, מאבדים את הצבע שלהם והופכים לבנים.
מכאן שמה של המחלה "הלבנת אלמוגים" (Coral bleaching). אמנם ללא האצות האלמוגים יכולים עדיין לצוד, בעיקר בזכות זרועות הציד שלהם. אבל בהיעדר אצות האלמוגים הם בעצם רעבים מאד, כי כמות המזון שיצודו תהיה זעירה מאד.
מכאן שהאלמוגים סובלים במצב הלבן שלהם ונמצאים בסכנת מוות של ממש. מוות של שוניות האלמוגים בעולם יהיה נזק אדיר גם לכלכלת האדם, שכן הוא יקטין משמעותית את כמות הדגה שנוכל לאכול בעתיד.
כך יביא שינוי האקלים הנורא לעוד נזק חמור למין האנושי, גם למי שלא מוטרדים מאיכות הסביבה בעולמנו.
כך מתרחשת הלבנת השונית (עברית):
https://youtu.be/GRYLbKH1XZc
עליית הטמפרטורה בכדור הארץ מחוללת הרס מתמיד בשונית (מתורגם):
https://youtu.be/frI0y5DVnT4
הלבנת האלמוגים היא תופעה שניתן לעצור:
https://youtu.be/EmQQkG2Mj78
אלה הנזקים שנגרמים בשונית הגדולה בעולם:
https://youtu.be/I_dC2swK9AY
יש סיכוי שניתן יהיה להילחם בתופעת ההלבנה של אלמוגים בעזרת הנדסה גנטית (עברית):
https://youtu.be/lZGBo2K1cVc
ופירוט התופעה:
https://youtu.be/fA6mpexcyN4
מהי הנמלה האורגת?
הנמלים האורגות (leaf cutting ants) הן נמלים שחורות שגודלן כ-6 מילימטר. הן מיומנות בבניה וחיבור של עלים, תוך שימוש בחוטים שהן לוקחות מהזחלים שלהן.
הנמלים בכלל ידועות בתור האדריכליות של עולם הטבע. והנמלים האורגות מוכיחות שהן גם יודעות לבנות היטב את הקן שלהן, מחומרים מפתיעים.
איך הן אורגות את קירות הקן?
כדי לבנות לה קן באדמה או על העצים, הנמלה האורגת מנצלת את החוטים שמפרישים הזחלים שלה, כדי לטוות פקעות שבהן הם יתגלמו. את החוטים הם מפרישים מבלוטות מיוחדות שנמצאות בחלקו הקדמי של גופם.
הקן שהן מייצרות בהדבקה וטוויה של החוטים יהיה חזק, מוגן מלחות וגשם ויאפשר חיים בתוכו.
אגב, הנמלה האורגת היא גם חקלאית לא קטנה. ביום יום שלהן הנמלים הללו ממש מגדלות, שומרות ומטפחות כנימות עלים, כדי ליצור עבורן תנאי קיום טובים, לא רק בג'ונגלים הטרופיים בהן היא שכיחה, אלא גם ואולי במיוחד בסביבות מדבריות יבשות.
למה הן עושות את זה?
הסיבה פשוטה - הנמלה האורגת ניזונה לא רק מהחי ומהצומח שמסביבה, אלא גם מהסוכר שנותן לה אנרגיה. את הסוכר הזה שהן מפרישות, חולבת הנמלה האורגת מהן ומפיקה מ"טל דבש" שמפרישות כנימות העלים הללו, שהיא כל כך מטפחת.
הנה מלכת הנמלים האורגות, עם הכנפיים והתעופה:
https://youtu.be/PhH4SRvN67k
כך הנמלים אורגות את העלים לקן, בעזרת משי שיוצרים הזחלים שלהן כדי לעטוף את עצמם לגלמים:
https://youtu.be/iPxxW2UhKEY
הכנימות שמספקות להן את טל הדבש המתוק (מתורגם):
https://youtu.be/LVdynVuJsBo
וסיפורה המלא של הנמלה האורגת:
https://youtu.be/B3QTAgHlwEg?long=yes
הנמלים האורגות (leaf cutting ants) הן נמלים שחורות שגודלן כ-6 מילימטר. הן מיומנות בבניה וחיבור של עלים, תוך שימוש בחוטים שהן לוקחות מהזחלים שלהן.
הנמלים בכלל ידועות בתור האדריכליות של עולם הטבע. והנמלים האורגות מוכיחות שהן גם יודעות לבנות היטב את הקן שלהן, מחומרים מפתיעים.
איך הן אורגות את קירות הקן?
כדי לבנות לה קן באדמה או על העצים, הנמלה האורגת מנצלת את החוטים שמפרישים הזחלים שלה, כדי לטוות פקעות שבהן הם יתגלמו. את החוטים הם מפרישים מבלוטות מיוחדות שנמצאות בחלקו הקדמי של גופם.
הקן שהן מייצרות בהדבקה וטוויה של החוטים יהיה חזק, מוגן מלחות וגשם ויאפשר חיים בתוכו.
אגב, הנמלה האורגת היא גם חקלאית לא קטנה. ביום יום שלהן הנמלים הללו ממש מגדלות, שומרות ומטפחות כנימות עלים, כדי ליצור עבורן תנאי קיום טובים, לא רק בג'ונגלים הטרופיים בהן היא שכיחה, אלא גם ואולי במיוחד בסביבות מדבריות יבשות.
למה הן עושות את זה?
הסיבה פשוטה - הנמלה האורגת ניזונה לא רק מהחי ומהצומח שמסביבה, אלא גם מהסוכר שנותן לה אנרגיה. את הסוכר הזה שהן מפרישות, חולבת הנמלה האורגת מהן ומפיקה מ"טל דבש" שמפרישות כנימות העלים הללו, שהיא כל כך מטפחת.
הנה מלכת הנמלים האורגות, עם הכנפיים והתעופה:
https://youtu.be/PhH4SRvN67k
כך הנמלים אורגות את העלים לקן, בעזרת משי שיוצרים הזחלים שלהן כדי לעטוף את עצמם לגלמים:
https://youtu.be/iPxxW2UhKEY
הכנימות שמספקות להן את טל הדבש המתוק (מתורגם):
https://youtu.be/LVdynVuJsBo
וסיפורה המלא של הנמלה האורגת:
https://youtu.be/B3QTAgHlwEg?long=yes
