שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו האסטרואיד שמאיים לפגוע בכדור הארץ?
הקוטר שלו הוא מעט מעל קילומטר אחד, יש לו מסה של כ-2 מיליארד טון והוא שייך לאסטרואידי אפולו. כל אלו פרטים שלא אומרים לנו הרבה אבל כבר שנים חוששים המדענים שהאסטרואיד הזה מקרב את סופו של המין האנושי ואת סוף העולם שאנו מכירים.
זהו האסטרואיד עם השם הטכני (29075) 1950 DA, שמאיים לפגוע בכדור הארץ.
לא להיבהל, זה לא יקרה מחר, אבל כבר בשנת 2880, או ליתר דיוק ב-16 במרץ 2880, זה עלול לקרות. עד כדי כך מדויקים החישובים על האסטרואיד הזה, שהתגלה לראשונה כבר ב-1950, עד שהחוקרים יודעים להעריך שסיכויי הפגיעה שלו בכדור הארץ הם מתחת לאחוז אחד, או ליתר דיוק בטווח שבין 0 לשליש אחוז (0.33%).
אמנם DA1950, שכרגע מהווה את הסיכון הגדול ביותר הידוע לאדם להתנגשות בכדור הארץ, רחוק עדיין. אבל יש הרבה עבודה טכנולוגית שנעשית כל הזמן, כדי ללמוד את ההשפעות שיכולות להיווצר על מסלולו, בשנים הנותרות עד להתקרבותו אלינו.
יש תקווה שהאסטרואיד יעבור לידינו ולא יפגע, אבל קשה לסמוך על הסיכויים הללו בלבד. יש לקוות שהטכנולוגיה תייצר עד אז שיטות יעילות להסטת מסלולו של האסטרואיד הזה, ולו במעט, מכדור הארץ ומחיי צאצאינו.
הכירו במהירות את האסטרואיד המתקרב לכדור הארץ בשנת 2880:
https://youtu.be/qCpmPpg_OTo
סיפורו של אסטרואיד אחר שעלול היה לפגוע בנובמבר 2020 (עברית):
https://youtu.be/t-E9lQT48eE
אחד שדיברו על כך שיתקרב אלינו ב-2029 (עברית):
https://youtu.be/Nnyez0pPE0A
וזה מה שהמדענים מנסים למנוע:
http://youtu.be/bU1QPtOZQZU
מהו חול טובעני ומה מסוכן בו?
חול טובעני (Quicksand) הוא חול רווי במים, ההופך לבוץ טובעני שיכול להיות מלכודת למי שמהלכים בו ושוקעים.
תופעת החול הטובעני נוצרת כשהמים עולים ממאגר תת-קרקעי כלשהו ומעלים את גרגירי החול, גורמים להם לצוף.
בסרטי קולנוע רבים מתואר החול הטובעני הזה כמסוכן ורואים בו אנשים הטובעים ונעלמים בבוץ, אלא אם מדובר בגיבור הסרט, שמין הסתם ייחלץ תמיד בשנייה האחרונה.
אז נכון שהחול הרטוב הזה מגיב בקלות ללחץ ומשקל ומהווה מלכודת מסוימת למי ש"טובעים" בו, אבל האמת היא שהחול הטובעני צפוף מגופו של בן אדם, מה שעקרונית יסייע לו לצוף בו.
ובכל זאת - אם יש סכנה בחול טובעני אז הסכנה הגדולה ביותר היא זו של תזוזה ותנועה חסרת אונים של מי שתקוע בו. תנועות ותזוזות רבות כאלה, הנובעות מהמצוקה והפחד, יעייפו את האיש השקוע בחול ויגרמו לו להתחפר עמוק ולבסוף אף לעתים לטבוע בבוץ.
את הקוויק סנד מוצאים בדרך כלל ליד נהרות ובחופים של ים. אחד המקומות בעולם שקל למצוא בהם חול טובעני כזה הוא החול שבמפרץ מורקאם (Morecambe Bay) האנגלי. חופו של המפרץ הוא צר ורדוד. הסכנה בשקיעה בחוף הזה היא לא מטביעה מוחלטת בבוץ, אלא מכך שמי שנתקע בחול טובעני עלול למצוא את עצמו טובע כשהמים גואים, בגאות מהירה מאוד, בעוד הוא לא מצליח להיחלץ בזמן.
הנה הבוץ הטובעני:
https://youtu.be/snTNnCPNSUk
בקולנוע ובחיים:
https://youtu.be/jYlZyO62V7A
כמה זמן עד ששוקעים בו:
https://youtu.be/a2VJqud3Ls8
אל תנסו את זה...
https://youtu.be/LpMsKX-iLOQ
כך נחלצים:
https://youtu.be/yg88Tw8oAbk
וחיוך מעולם הראליטי והבוץ (עברית):
https://youtu.be/GFM1N3TT_TU
מהו הרובוט התעשייתי שמחליף פועלי ייצור?
בשנת 2015 נהרג לראשונה אדם על ידי רובוט תעשייתי. רבים הזדעקו וכתבו ודיברו על התממשות החשש שרובוטים "יחסלו את המין האנושי". בפועל הסתבר שההרוג כנראה שכח את כללי הבטיחות ונכנס לאזור שבו פעל הרובוט, אזור שהוא מסוכן לבני-אדם ואסור היה לו להימצא בו.
הרובוט בתעשייה אינו הרובוט שאנו מדמיינים. הוא לא הומנואיד שנראה כמו אדם. הרובוט הזה הוא בדרך כלל מכונה, לרוב גדולה, לעיתים עם זרועות ענק אבל לא בהכרח, המצוידת בכל מקרה ביכולות ממוחשבות ובביצועים משוכללים ומדויקים מאד.
הרובוטים הללו הם חלק מרכזי בתעשייה המודרנית. יש תחומים שונים בתעשייה של ימינו שבהם נותרו מעט מאד עובדים אנושיים על פס הייצור. חלק גדול מהעובדים בתעשייה המשתמשת ברובוטים עוסק בדרך כזו או אחרת בתפעול רובוטי הענק של התעשייה ובתחזוקה שלהם.
לעולם לא נמאס להם.. הנה "זמנים מודרניים" של הרובוטים בפס הייצור:
https://youtu.be/d7hwDw7rCuo
וכאן הרובוטים התעשייתיים עובדים בהילוך מהיר, בתעשיית הרכב במפעל מכוניות "קיה":
https://youtu.be/sjAZGUcjrP8
הנה רמת הדיוק שהם מגיעים אליה:
https://youtu.be/SOESSCXGhFo
רובוט תעשייה קטן:
https://youtu.be/e2u2rEY7btU
רובוט מדגים לעיתונאים כיצד מרכיבים דלתות למכוניות שהונפו באוויר:
https://youtu.be/XjlAYgxBhao
ומה קורה כשהרובוטים הקודמים יוצאים לפנסיה ומגיעים עובדים רובוטיים מוחדשים (שעבדו קודם במפעל אחר):
https://youtu.be/nkLd45Ftfhc
מהם הסיכונים שבבינה מלאכותית?
בשנת 2017 ראו החוקרים במעבדת הבינה המלאכותית של פייסבוק את העתיד שממנו אנו חוששים. הם גילו ששתי תוכנות, שני בוטים של מחשב, פיתחו שפה עצמאית כדי לתקשר ביניהם בצורה יעילה מהשפה האנושית שבה תוכנתו לתקשר. החוקרים, שחששו מתקשורת ישירה ועצמאית בין תוכנות, ללא צורך בבני אדם ותוך אובדן השליטה האנושית בהן, ניתקו את התוכנות התבוניות לחלוטין.
זה היה פרק נוסף בתסריט האימים שהאנושות חוששת ממנו. מכונות שעובדות ביחד, באופן עצמאי לחלוטין.
בינה מלאכותית או אינטליגנציה מלאכותית היא ענף במדעי המחשב שמנסה להקנות למחשבים את היכולת לחשוב באופן שבו חושב המוח האנושי. הבינה האנושית היא שונה מזו של המחשב בדרך שבה היא מתרחשת, אבל היא הולכת ומתקדמת לחיקוי החשיבה האנושית.
ההגדרה הידועה ביותר לבינה מלאכותית ידועה בשם 'מבחן טיורינג' ולפיה מחשב ייחשב לבעל תבונה, אם אדם שינהל עמו שיחה, בדרך שאינה מסגירה אם זה מחשב או בן-אנוש, לא יוכל לזהות האם מולו ניצב אדם או מכונה. קראו על כך באאוריקה בתגית "מבחן טיורינג". רק בשנת 2014 עמדה לראשונה תוכנת מחשב במבחן טיורינג, כשהצליחה לעבור את סף 30% מהמשוחחים שחשבו שהם שוחחו עם בן-אדם.
אז בעידן שמחשבי-על עוברים את מבחן טיורינג, ניצחו רבי אמן בשחמט והידע שלהם טוב משל אלופי תכניות הידע בטלוויזיה, מצחיק להיזכר שהחוקר המפורסם מרווין מינסקי הגדיר את האינטליגנציה המלאכותית כיכולת של המפתחים "לגרום למכונה להתנהג בדרך שהייתה נחשבת לאינטליגנטית, לו אדם התנהג כך". מי יודע אם הוא שיער שהסכנות של מכונות בעלות יכולת למידה אנושית תתגלינה כה מהר.
רבים מאנשי המדע והטכנולוגיה מזהירים כיום שמתקרב תסריט האימים של רובוטים תבוניים המצוידים בבינה ונלחמים בבני האדם על השליטה בעולם. חוקרים מפורסמים כמו סטיבן הוקינג ואנשי טכנולוגיה מובילים כמו ביל גייטס ואיילון מאסק, טוענים שהיכולות המדהימות של המחשוב התבוני המתקרב מאיימות על המין האנושי. הוקינג אמר ש"מותר האדם על המכונה הוא ביכולת החשיבה האנושית ואם מכונות יצליחו לחשוב באופן מהיר וזול יותר מבני-אדם, לא יהיה בנו צורך יותר."
מאות מדענים ומובילים טכנולוגיים בעולם כבר חתמו על קריאה להדק את הפיקוח על פיתוחי הבינה המלאכותית. בין החותמים גם מנהלי הפרויקטים לפיתוחים מתקדמים בתחום הבינה המלאכותית בחברות כמו יבמ (חברת IBM שפיתחה את מחשב העל 'ווטסון'), גוגל ופייסבוק.
מי מודע יותר מהם לפוטנציאל ההתנגשות שבין האדם למכונה וליחסי הכוחות העתידיים בין השניים? - אז כשהם מצביעים על הסכנות שבדהירה המטורפת לפיתוחי הטכנולוגיה החישובית, לעומת ההתפתחות הקבועה והאיטית של החשיבה האנושית, כדאי לשים לב לכך.
בפברואר 2021 הכריז הפורום הכלכלי העולמי על השקת הברית העולמית לפעילות בינה מלאכותית (GAIA). ברית זו תקיים פיתוח הוגן של AI, תוך ניטרול של הסיכונים הנובעים ממערכות אינטליגנציה מלאכותית לא מוסריות או לא מאובטחות.
הנה סרטון על הבינה המלאכותית ויתרונותיה המטורפים אבל גם על הסכנות שבה (עברית):
https://youtu.be/cpWuS8A5Fxw
מעט על הבינה המלאכותית:
http://youtu.be/x-QfL_BmZVE
סופיה, הרובוטית האזרחית החכמה מדגימה מעט מהבלבול והסכנות שבאינטליגנציה המלאכותית:
https://youtu.be/78-1MlkxyqI
אזהרות המומחים מפני מצב שבו יימצא האדם מול מכונה:
http://youtu.be/CbNy67HrvOo
ורובוטים שמבוססים על בינה מלאכותית (עברית):
http://youtu.be/g0yEDyEppeM
מה הסכנה למטוס שפוגע בו ברק?
מדענים מעריכים ש-8 מיליון ברקים מתרחשים בכל יום בעולם. האם ברק שפוגע במטוס יכול להזיק ליושבים בו?
ובכן לא. מסתבר מהמון ניסויים שהברקים עוברים על גוף המטוס ולא מצליחים לחדור פנימה ולהזיק ליושביו או לגרום לשריפה מסוכנת.
מסתבר שגם במטוסים שבנויים מהרבה חומרים שאינם מתמודדים טוב עם ברק כזה, גם בהם המטוס שורד ללא קושי פגיעה של ברק.
הנה סרטון על הסכנות מהברקים למטוסים באוויר:
http://youtu.be/m37z5R2rJ5E
מהי רכיבת דאון היל?
דאון היל הוא סגנון רכיבת שטח באופניים שבו רוכבים במורד תלול (במורד ההר - זה פירוש הביטוי באנגלית). בסגנון הדאון היל קפיצות מרובות ואתגרים מורכבים לרוכב, גם מהצד הטכני וגם מהצד הגופני. הסגנון של רכיבת הדאונהיל הוא חלק מספורט האקסטרים ברכיבת האופניים.
בגלל החוזק הדרוש לקפיצות והנחיתות על האופניים ברכיבת דאון-היל להיות כבדות מאד והמשקל שלהם יכול להגיע ליותר מ-20 קילוגרם. משום כך הם אינם מתאימים לרכיבת שטח רגילה.
התאונות ברכיבת דאון היל הן מרובות, בשל המהירויות הגבוהות בצורת רכיבה זו והקשיים והסיכונים שנוטלים הרוכבים במהלך ביצוע המסלולים. אנו מבקשים שתימנעו מנסיונות לחקות ספורט זה מבלי לרכוש את הידע והמיגון הדרוש.
הנה רוכבי אופניים בסגנון דאונהיל ומה שהם עושים:
http://youtu.be/37dxwVXZ384
ורכיבת דאון היל בעיר המצולמת מרחפן עוקב:
https://youtu.be/13OtZFWdhwQ?long=yes
מהי רדיואקטיביות ומהי קרינה רדיואקטיבית?
רדיואקטיביות (Radioactivity) היא התפרקות של גרעינים אטומיים מעצמם. ההתפרקות הזו גורמת לפליטת קרני אלפא (של גרעיני הליום), קרני ביתא (זרם של אלקטרונים) וקרני גמה (קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל קצר מאוד).
זו תופעה מרתקת שהכימאים לא מפסיקים להתעניין בה. היא נגרמת בשל מה שקרוי "כוח גרעיני חלש". הוא נגרם מאטומים בעלי איזוטופים עם גרעין לא יציב, מה שגורם לו לפלוט קרינה. איזוטופים שפולטים אנרגיה נקראים "איזוטופים רדיואקטיביים".
#הסכנה
יש אטומים המכילים איזוטופים עם גרעין שאינו יציב, מה שגורם לו לפלוט קרינה. והקרינה הזו, מאורכי גל קצרים כמו זה שמאפיין קרני רנטגן, קרני גמא ואור אולטרה סגול, יכולה להיות מסוכנת מאוד.
כל סוגי הקרינה עלולים לפגוע בתאים חיים, מה שמסכן בעלי חיים, כולל בני אדם, ממחלות ובעיות בריאות ותורשה ועד לפגיעה קטלנית וישירה.
הסיבה? - הקרינה הגרעינית לסוגיה מספיק חזקה בכדי לייצר פגיעה, בקריעת אלקטרונים מתוך האטומים שלהם. זה גורם לנזקים, החל מכוויות ולנזק גנטי בלתי הפיך ועד למוות כתוצאה מפגיעה חמורה אף יותר.
#סוגי הקרינה הרדיואקטיבית
קרני אלפא - זוהי קרינה חלשה מאוד, עם כושר חדירות מוגבל שאפילו דף נייר יאפשר לחסום אותה.
קרני ביתא - היא קרינה חזקה יותר, עם כושר חדירות גבוה משל קרני אלפא והוא יכולה לחדור, לעופרת למשל, לעומק של מילימטר אחד.
קרני גמא - מייצרות את הקרינה החזקה מאוד, שיכולה לחדור גם לעומק של 18 סנטימטרים של עופרת. קרני הגמא הן הקרניים החדירות ביותר והמסוכנות ביותר.
#היתרון הבריאותי
מצד שני, יש גם קרינה של קרני X, הנקראים גם קרני רנטגן. זהו סוג נוסף של קרינה, המסוגלת לחדור למוצקים, ליינן גזים ולחדור דרך רקמות הגוף - מה שהופך אותה לכלי איבחון רפואי והקרנות בחולי סרטן.
הקרנות שנעשות באמצעות קרינה כזו מאפשרות לרפא את הגוף. עושים זאת על ידי הקרנה על גידולים סרטניים, שאותם רוצים להשמיד בגוף. הקרנה מדויקת כזו פוגעת בגידול הסרטני ומחבלת בו עד לחיסולו, מבלי לפגוע ברקמות הגוף החיוניות.
הנה סיפורה של הרדיואקטיביות (מתורגם):
https://youtu.be/TJgc28csgV0
הקרנות או חשיפה לקרינה יכולה להשפיע על הגוף מאד - בנסיבות מסוימות להזיק ובזהירות המתבקשת לרפא (מתורגם):
https://youtu.be/zI2vRwFKnHQ
חיפוש מטורף אחרי כמוסה רדיואקטיבית בגודל של כדור אקמול שנפלה בכביש מהיר (עברית):
https://youtu.be/hlLY_pmk84E
הסבר על הקרינה הרדיו אקטיבית (עברית):
https://youtu.be/3AsMo7sBHec?long=yes
הרצאת וידאו קצרה על קרינה רדיואקטיבית שמקיפה אותנו (מתורגם):
https://youtu.be/TRL7o2kPqw0?long=yes
והסבר מקיף על מה שעומד מאחרי החשש מפני הקרינה של השדה האלקטרומגנטי של מכשירי החשמל, שאנו חוששים שיגרמו לנו לסרטן (מתורגם):
https://youtu.be/FfgT6zx4k3Q?long=yes
איפה נמצא השביל הכי מפחיד בעולם?
אם אתם באים לביקור בהר טיאנמן, שבמחוז חונאן בסין, תיאלצו כנראה "ללכת באוויר".
המעבר השקוף והמפחיד מאד, שתלוי על מצוק בגובה של 1.5 קילומטר, ייתן לכם את ההרגשה כאילו אתם פוסעים באוויר, או חלילה נופלים.
הנה סרטון מפחיד שמראה איך זה ללכת באוויר:
http://youtu.be/cWt90qtyKrc
וקצת תמונות של בניית המעבר השקוף או המרפסת הזו באוויר:
http://youtu.be/JtSXywkkqbE?t=12s
איך להינצל מטביעה בים?
אחד מגורמי הטביעה האיומים הוא זֶרֶם סַחַף ( Rip current) או זרם חוזר. זהו זֶרֶם נָסוֹג, האוסף את המים שנשטפו עם הגלים אל החוף ומחזיר אותם לים. מימים ואגמים גדולים ועד אוקיינוסים ענקיים - הזרמים הללו קיימים בכל חוף עם גלים.
הזרם הזה מתחיל באשליה של אזור רגוע במים, אזור ליד החוף, שמפתה להיכנס אליו, במקום לאזורים הסמוכים לו, שאותם שוטפים גלים מאיימים.
אבל הזרם החוזר שמאפיין את האזור השקט הזה, סוחף למעשה את השוחים בו, אל עומק הים, למקום בו הוא עמוק. הוא מאיים להכניע את הנסחפים מתשישות, כי כשהם מתנגדים לו ומנסים לחתור אל החוף, הם נחלשים וניגפים בפני הזרם החזק שמושך אותם אל תוך הים פנימה, הרחק מהחוף, למקום בו ייחלשו ולא יצליחו לשחות יותר.
ודאי לא תאמינו ש-80% מהטובעים שהמצילים רצים להציל הם מי שנקלעו לזרמים כאלה.
לזרם הזה שמות מגוונים. יש המכירים אותו בתור זרם פריצה, אחרים מכנים אותו זרם הסחף ויש המשתמשים בכינוי "הבור".
על פניו הוא נראה כיותר בטוח ויותר שקט, כמעט ללא גלים ועם גוון מים כהה יותר. אבל מדובר באזור הים המסוכן ביותר ליד החוף. במהירות של כחצי מטר בשנייה, עד ל-2.5 מטרים לשנייה, זהו זרם שהוא מהיר יותר ממהירות השחייה של בני-אדם.
#לפני הכניסה למים
ההמלצה היא קודם כל לשחות רק בחופים מוכרזים, תחת עיני המצילים. בשום אופן אל תתפתו להיכנס לאזור המים שנראה רגוע, שצבע המים בו שונה ואין בו גלים.
זה אסור סכנה. אפילו אם אתם מתכוונים רק לעמוד בתוך המים. אם כבר אז היכנסו, לעמוד או לשחות באזור עם הגלים, ליד הזרם החוזר ובניגוד לאינסטינקט שלכם.
בהנחה שאין דגל שחור או אדום ואם אתם רוצים לשחות, אז קחו שנייה, התבוננו במים וזהו את זרמי פריצה שאליהם לא תרצו להיכנס. אם כבר, אז שחו באזורי המים שיש בהם גלים. הם לא יסחפו אתכם אל הים, אלא דווקא אל החוף.
#איך להינצל, אם נקלעתם לסחיפה?
במקרה בו אתם נסחפים אל עומק הים, הריק מהחוף, התחילו בלהירגע ולא להיכנס ללחץ. אל תנסו לשחות אל החוף ונגד הזרם החזק. זה רק יתיש אתכם ויסכן אתכם בטביעה. זכרו שהזרם הזה לא מושך אתכם אל מתחת למים, אלא מרחיק מהחוף.
ולכן, במקום להתנגד ולשחות אל החוף, שחו במקביל לחוף, אל האזור בו יש גלים, עד שתצאו אל מחוץ לזרם. היתרון באזור שיש בו גלים נשברים, שתמצאו את עצמכם נעים לכיוון החוף, עם המים ולא כנגדם.
אם אתם עייפים מדי לשחות הצידה, אל מחוץ לזרם החוזר, הסתובבו לשכיבה על הגב ותצופו על המים. זכרו שמרבית מקרי הטביעה הם תוצאה של עייפות, בליעת מים, שרירים תפוסים ולחץ של מי שנאבק בזרמים החזקים הללו.
#איך נוצר זרם הסחיפה?
זרם הסחף הוא לרוב זרם צר, שעובר בערוץ העובר במעין תעלה תת-ימית, תעלה שנוצרת בין תילי חול, שנוצרו וקיימים מתחת לפני המים.
הזרם נוצר מרוח שיוצרת גלים חזקים. הגלים הללו דוחפים את המים לעבר החוף. הגלים המתקרבים הודפים את המים שנדחפו אל החוף והמים הללו זורמים לאורך החוף, עד שהם מגיעים לאזור השקט, אזור בו אין גלים.
זהו אזור הזרם החוזר. באזור זה אין גלים ולכן המים בו יכולים לזרום בחזרה אל הים. את זה הם עושים בכוח רב ומכאן הסכנה שבהם.
#ובקשה מהמציל...
מצילים וגולשים מנוסים יודעים לזהות בקלות את הזרמים הללו. גם להם הם נראים כיותר בטוחים ושקטים, אבל לא. להם ברור שזרמי הפריצה החוזרים הם המסוכנים יותר.
לכן כדאי שהמצילים יזהו ויסמנו בדגלים, בתחילת המשמרת שלהם, את זרמי הסחף הללו. הכל כדי להרחיק מהם מתרחצים.
הנה הזרם המסוכן הסוחף למעמקים (עברית):
https://youtu.be/ERbWL7H53ZQ
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/M9OMIKsTuqY
הבור שמושך אליו במראהו השקט (עברית):
https://youtu.be/QACherGdhLU
המלצות ותיאור מדויק של ההיחלצות הנכונה מטביעה בזרם (עברית):
https://youtu.be/o0XRtQCt07Q
עיריית אשדוד מסבירה את זה יפה (עברית):
https://youtu.be/9wLTHp0d2Qs
וכתבה על התוצאות העגומות של הזרם החוזר והקטלני (עברית):
https://youtu.be/uEcEBMn0pyw
הקוטר שלו הוא מעט מעל קילומטר אחד, יש לו מסה של כ-2 מיליארד טון והוא שייך לאסטרואידי אפולו. כל אלו פרטים שלא אומרים לנו הרבה אבל כבר שנים חוששים המדענים שהאסטרואיד הזה מקרב את סופו של המין האנושי ואת סוף העולם שאנו מכירים.
זהו האסטרואיד עם השם הטכני (29075) 1950 DA, שמאיים לפגוע בכדור הארץ.
לא להיבהל, זה לא יקרה מחר, אבל כבר בשנת 2880, או ליתר דיוק ב-16 במרץ 2880, זה עלול לקרות. עד כדי כך מדויקים החישובים על האסטרואיד הזה, שהתגלה לראשונה כבר ב-1950, עד שהחוקרים יודעים להעריך שסיכויי הפגיעה שלו בכדור הארץ הם מתחת לאחוז אחד, או ליתר דיוק בטווח שבין 0 לשליש אחוז (0.33%).
אמנם DA1950, שכרגע מהווה את הסיכון הגדול ביותר הידוע לאדם להתנגשות בכדור הארץ, רחוק עדיין. אבל יש הרבה עבודה טכנולוגית שנעשית כל הזמן, כדי ללמוד את ההשפעות שיכולות להיווצר על מסלולו, בשנים הנותרות עד להתקרבותו אלינו.
יש תקווה שהאסטרואיד יעבור לידינו ולא יפגע, אבל קשה לסמוך על הסיכויים הללו בלבד. יש לקוות שהטכנולוגיה תייצר עד אז שיטות יעילות להסטת מסלולו של האסטרואיד הזה, ולו במעט, מכדור הארץ ומחיי צאצאינו.
הכירו במהירות את האסטרואיד המתקרב לכדור הארץ בשנת 2880:
https://youtu.be/qCpmPpg_OTo
סיפורו של אסטרואיד אחר שעלול היה לפגוע בנובמבר 2020 (עברית):
https://youtu.be/t-E9lQT48eE
אחד שדיברו על כך שיתקרב אלינו ב-2029 (עברית):
https://youtu.be/Nnyez0pPE0A
וזה מה שהמדענים מנסים למנוע:
http://youtu.be/bU1QPtOZQZU
חול טובעני (Quicksand) הוא חול רווי במים, ההופך לבוץ טובעני שיכול להיות מלכודת למי שמהלכים בו ושוקעים.
תופעת החול הטובעני נוצרת כשהמים עולים ממאגר תת-קרקעי כלשהו ומעלים את גרגירי החול, גורמים להם לצוף.
בסרטי קולנוע רבים מתואר החול הטובעני הזה כמסוכן ורואים בו אנשים הטובעים ונעלמים בבוץ, אלא אם מדובר בגיבור הסרט, שמין הסתם ייחלץ תמיד בשנייה האחרונה.
אז נכון שהחול הרטוב הזה מגיב בקלות ללחץ ומשקל ומהווה מלכודת מסוימת למי ש"טובעים" בו, אבל האמת היא שהחול הטובעני צפוף מגופו של בן אדם, מה שעקרונית יסייע לו לצוף בו.
ובכל זאת - אם יש סכנה בחול טובעני אז הסכנה הגדולה ביותר היא זו של תזוזה ותנועה חסרת אונים של מי שתקוע בו. תנועות ותזוזות רבות כאלה, הנובעות מהמצוקה והפחד, יעייפו את האיש השקוע בחול ויגרמו לו להתחפר עמוק ולבסוף אף לעתים לטבוע בבוץ.
את הקוויק סנד מוצאים בדרך כלל ליד נהרות ובחופים של ים. אחד המקומות בעולם שקל למצוא בהם חול טובעני כזה הוא החול שבמפרץ מורקאם (Morecambe Bay) האנגלי. חופו של המפרץ הוא צר ורדוד. הסכנה בשקיעה בחוף הזה היא לא מטביעה מוחלטת בבוץ, אלא מכך שמי שנתקע בחול טובעני עלול למצוא את עצמו טובע כשהמים גואים, בגאות מהירה מאוד, בעוד הוא לא מצליח להיחלץ בזמן.
הנה הבוץ הטובעני:
https://youtu.be/snTNnCPNSUk
בקולנוע ובחיים:
https://youtu.be/jYlZyO62V7A
כמה זמן עד ששוקעים בו:
https://youtu.be/a2VJqud3Ls8
אל תנסו את זה...
https://youtu.be/LpMsKX-iLOQ
כך נחלצים:
https://youtu.be/yg88Tw8oAbk
וחיוך מעולם הראליטי והבוץ (עברית):
https://youtu.be/GFM1N3TT_TU
בשנת 2015 נהרג לראשונה אדם על ידי רובוט תעשייתי. רבים הזדעקו וכתבו ודיברו על התממשות החשש שרובוטים "יחסלו את המין האנושי". בפועל הסתבר שההרוג כנראה שכח את כללי הבטיחות ונכנס לאזור שבו פעל הרובוט, אזור שהוא מסוכן לבני-אדם ואסור היה לו להימצא בו.
הרובוט בתעשייה אינו הרובוט שאנו מדמיינים. הוא לא הומנואיד שנראה כמו אדם. הרובוט הזה הוא בדרך כלל מכונה, לרוב גדולה, לעיתים עם זרועות ענק אבל לא בהכרח, המצוידת בכל מקרה ביכולות ממוחשבות ובביצועים משוכללים ומדויקים מאד.
הרובוטים הללו הם חלק מרכזי בתעשייה המודרנית. יש תחומים שונים בתעשייה של ימינו שבהם נותרו מעט מאד עובדים אנושיים על פס הייצור. חלק גדול מהעובדים בתעשייה המשתמשת ברובוטים עוסק בדרך כזו או אחרת בתפעול רובוטי הענק של התעשייה ובתחזוקה שלהם.
לעולם לא נמאס להם.. הנה "זמנים מודרניים" של הרובוטים בפס הייצור:
https://youtu.be/d7hwDw7rCuo
וכאן הרובוטים התעשייתיים עובדים בהילוך מהיר, בתעשיית הרכב במפעל מכוניות "קיה":
https://youtu.be/sjAZGUcjrP8
הנה רמת הדיוק שהם מגיעים אליה:
https://youtu.be/SOESSCXGhFo
רובוט תעשייה קטן:
https://youtu.be/e2u2rEY7btU
רובוט מדגים לעיתונאים כיצד מרכיבים דלתות למכוניות שהונפו באוויר:
https://youtu.be/XjlAYgxBhao
ומה קורה כשהרובוטים הקודמים יוצאים לפנסיה ומגיעים עובדים רובוטיים מוחדשים (שעבדו קודם במפעל אחר):
https://youtu.be/nkLd45Ftfhc
בשנת 2017 ראו החוקרים במעבדת הבינה המלאכותית של פייסבוק את העתיד שממנו אנו חוששים. הם גילו ששתי תוכנות, שני בוטים של מחשב, פיתחו שפה עצמאית כדי לתקשר ביניהם בצורה יעילה מהשפה האנושית שבה תוכנתו לתקשר. החוקרים, שחששו מתקשורת ישירה ועצמאית בין תוכנות, ללא צורך בבני אדם ותוך אובדן השליטה האנושית בהן, ניתקו את התוכנות התבוניות לחלוטין.
זה היה פרק נוסף בתסריט האימים שהאנושות חוששת ממנו. מכונות שעובדות ביחד, באופן עצמאי לחלוטין.
בינה מלאכותית או אינטליגנציה מלאכותית היא ענף במדעי המחשב שמנסה להקנות למחשבים את היכולת לחשוב באופן שבו חושב המוח האנושי. הבינה האנושית היא שונה מזו של המחשב בדרך שבה היא מתרחשת, אבל היא הולכת ומתקדמת לחיקוי החשיבה האנושית.
ההגדרה הידועה ביותר לבינה מלאכותית ידועה בשם 'מבחן טיורינג' ולפיה מחשב ייחשב לבעל תבונה, אם אדם שינהל עמו שיחה, בדרך שאינה מסגירה אם זה מחשב או בן-אנוש, לא יוכל לזהות האם מולו ניצב אדם או מכונה. קראו על כך באאוריקה בתגית "מבחן טיורינג". רק בשנת 2014 עמדה לראשונה תוכנת מחשב במבחן טיורינג, כשהצליחה לעבור את סף 30% מהמשוחחים שחשבו שהם שוחחו עם בן-אדם.
אז בעידן שמחשבי-על עוברים את מבחן טיורינג, ניצחו רבי אמן בשחמט והידע שלהם טוב משל אלופי תכניות הידע בטלוויזיה, מצחיק להיזכר שהחוקר המפורסם מרווין מינסקי הגדיר את האינטליגנציה המלאכותית כיכולת של המפתחים "לגרום למכונה להתנהג בדרך שהייתה נחשבת לאינטליגנטית, לו אדם התנהג כך". מי יודע אם הוא שיער שהסכנות של מכונות בעלות יכולת למידה אנושית תתגלינה כה מהר.
רבים מאנשי המדע והטכנולוגיה מזהירים כיום שמתקרב תסריט האימים של רובוטים תבוניים המצוידים בבינה ונלחמים בבני האדם על השליטה בעולם. חוקרים מפורסמים כמו סטיבן הוקינג ואנשי טכנולוגיה מובילים כמו ביל גייטס ואיילון מאסק, טוענים שהיכולות המדהימות של המחשוב התבוני המתקרב מאיימות על המין האנושי. הוקינג אמר ש"מותר האדם על המכונה הוא ביכולת החשיבה האנושית ואם מכונות יצליחו לחשוב באופן מהיר וזול יותר מבני-אדם, לא יהיה בנו צורך יותר."
מאות מדענים ומובילים טכנולוגיים בעולם כבר חתמו על קריאה להדק את הפיקוח על פיתוחי הבינה המלאכותית. בין החותמים גם מנהלי הפרויקטים לפיתוחים מתקדמים בתחום הבינה המלאכותית בחברות כמו יבמ (חברת IBM שפיתחה את מחשב העל 'ווטסון'), גוגל ופייסבוק.
מי מודע יותר מהם לפוטנציאל ההתנגשות שבין האדם למכונה וליחסי הכוחות העתידיים בין השניים? - אז כשהם מצביעים על הסכנות שבדהירה המטורפת לפיתוחי הטכנולוגיה החישובית, לעומת ההתפתחות הקבועה והאיטית של החשיבה האנושית, כדאי לשים לב לכך.
בפברואר 2021 הכריז הפורום הכלכלי העולמי על השקת הברית העולמית לפעילות בינה מלאכותית (GAIA). ברית זו תקיים פיתוח הוגן של AI, תוך ניטרול של הסיכונים הנובעים ממערכות אינטליגנציה מלאכותית לא מוסריות או לא מאובטחות.
הנה סרטון על הבינה המלאכותית ויתרונותיה המטורפים אבל גם על הסכנות שבה (עברית):
https://youtu.be/cpWuS8A5Fxw
מעט על הבינה המלאכותית:
http://youtu.be/x-QfL_BmZVE
סופיה, הרובוטית האזרחית החכמה מדגימה מעט מהבלבול והסכנות שבאינטליגנציה המלאכותית:
https://youtu.be/78-1MlkxyqI
אזהרות המומחים מפני מצב שבו יימצא האדם מול מכונה:
http://youtu.be/CbNy67HrvOo
ורובוטים שמבוססים על בינה מלאכותית (עברית):
http://youtu.be/g0yEDyEppeM
סכנות
מדענים מעריכים ש-8 מיליון ברקים מתרחשים בכל יום בעולם. האם ברק שפוגע במטוס יכול להזיק ליושבים בו?
ובכן לא. מסתבר מהמון ניסויים שהברקים עוברים על גוף המטוס ולא מצליחים לחדור פנימה ולהזיק ליושביו או לגרום לשריפה מסוכנת.
מסתבר שגם במטוסים שבנויים מהרבה חומרים שאינם מתמודדים טוב עם ברק כזה, גם בהם המטוס שורד ללא קושי פגיעה של ברק.
הנה סרטון על הסכנות מהברקים למטוסים באוויר:
http://youtu.be/m37z5R2rJ5E
דאון היל הוא סגנון רכיבת שטח באופניים שבו רוכבים במורד תלול (במורד ההר - זה פירוש הביטוי באנגלית). בסגנון הדאון היל קפיצות מרובות ואתגרים מורכבים לרוכב, גם מהצד הטכני וגם מהצד הגופני. הסגנון של רכיבת הדאונהיל הוא חלק מספורט האקסטרים ברכיבת האופניים.
בגלל החוזק הדרוש לקפיצות והנחיתות על האופניים ברכיבת דאון-היל להיות כבדות מאד והמשקל שלהם יכול להגיע ליותר מ-20 קילוגרם. משום כך הם אינם מתאימים לרכיבת שטח רגילה.
התאונות ברכיבת דאון היל הן מרובות, בשל המהירויות הגבוהות בצורת רכיבה זו והקשיים והסיכונים שנוטלים הרוכבים במהלך ביצוע המסלולים. אנו מבקשים שתימנעו מנסיונות לחקות ספורט זה מבלי לרכוש את הידע והמיגון הדרוש.
הנה רוכבי אופניים בסגנון דאונהיל ומה שהם עושים:
http://youtu.be/37dxwVXZ384
ורכיבת דאון היל בעיר המצולמת מרחפן עוקב:
https://youtu.be/13OtZFWdhwQ?long=yes
רדיואקטיביות (Radioactivity) היא התפרקות של גרעינים אטומיים מעצמם. ההתפרקות הזו גורמת לפליטת קרני אלפא (של גרעיני הליום), קרני ביתא (זרם של אלקטרונים) וקרני גמה (קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל קצר מאוד).
זו תופעה מרתקת שהכימאים לא מפסיקים להתעניין בה. היא נגרמת בשל מה שקרוי "כוח גרעיני חלש". הוא נגרם מאטומים בעלי איזוטופים עם גרעין לא יציב, מה שגורם לו לפלוט קרינה. איזוטופים שפולטים אנרגיה נקראים "איזוטופים רדיואקטיביים".
#הסכנה
יש אטומים המכילים איזוטופים עם גרעין שאינו יציב, מה שגורם לו לפלוט קרינה. והקרינה הזו, מאורכי גל קצרים כמו זה שמאפיין קרני רנטגן, קרני גמא ואור אולטרה סגול, יכולה להיות מסוכנת מאוד.
כל סוגי הקרינה עלולים לפגוע בתאים חיים, מה שמסכן בעלי חיים, כולל בני אדם, ממחלות ובעיות בריאות ותורשה ועד לפגיעה קטלנית וישירה.
הסיבה? - הקרינה הגרעינית לסוגיה מספיק חזקה בכדי לייצר פגיעה, בקריעת אלקטרונים מתוך האטומים שלהם. זה גורם לנזקים, החל מכוויות ולנזק גנטי בלתי הפיך ועד למוות כתוצאה מפגיעה חמורה אף יותר.
#סוגי הקרינה הרדיואקטיבית
קרני אלפא - זוהי קרינה חלשה מאוד, עם כושר חדירות מוגבל שאפילו דף נייר יאפשר לחסום אותה.
קרני ביתא - היא קרינה חזקה יותר, עם כושר חדירות גבוה משל קרני אלפא והוא יכולה לחדור, לעופרת למשל, לעומק של מילימטר אחד.
קרני גמא - מייצרות את הקרינה החזקה מאוד, שיכולה לחדור גם לעומק של 18 סנטימטרים של עופרת. קרני הגמא הן הקרניים החדירות ביותר והמסוכנות ביותר.
#היתרון הבריאותי
מצד שני, יש גם קרינה של קרני X, הנקראים גם קרני רנטגן. זהו סוג נוסף של קרינה, המסוגלת לחדור למוצקים, ליינן גזים ולחדור דרך רקמות הגוף - מה שהופך אותה לכלי איבחון רפואי והקרנות בחולי סרטן.
הקרנות שנעשות באמצעות קרינה כזו מאפשרות לרפא את הגוף. עושים זאת על ידי הקרנה על גידולים סרטניים, שאותם רוצים להשמיד בגוף. הקרנה מדויקת כזו פוגעת בגידול הסרטני ומחבלת בו עד לחיסולו, מבלי לפגוע ברקמות הגוף החיוניות.
הנה סיפורה של הרדיואקטיביות (מתורגם):
https://youtu.be/TJgc28csgV0
הקרנות או חשיפה לקרינה יכולה להשפיע על הגוף מאד - בנסיבות מסוימות להזיק ובזהירות המתבקשת לרפא (מתורגם):
https://youtu.be/zI2vRwFKnHQ
חיפוש מטורף אחרי כמוסה רדיואקטיבית בגודל של כדור אקמול שנפלה בכביש מהיר (עברית):
https://youtu.be/hlLY_pmk84E
הסבר על הקרינה הרדיו אקטיבית (עברית):
https://youtu.be/3AsMo7sBHec?long=yes
הרצאת וידאו קצרה על קרינה רדיואקטיבית שמקיפה אותנו (מתורגם):
https://youtu.be/TRL7o2kPqw0?long=yes
והסבר מקיף על מה שעומד מאחרי החשש מפני הקרינה של השדה האלקטרומגנטי של מכשירי החשמל, שאנו חוששים שיגרמו לנו לסרטן (מתורגם):
https://youtu.be/FfgT6zx4k3Q?long=yes
אם אתם באים לביקור בהר טיאנמן, שבמחוז חונאן בסין, תיאלצו כנראה "ללכת באוויר".
המעבר השקוף והמפחיד מאד, שתלוי על מצוק בגובה של 1.5 קילומטר, ייתן לכם את ההרגשה כאילו אתם פוסעים באוויר, או חלילה נופלים.
הנה סרטון מפחיד שמראה איך זה ללכת באוויר:
http://youtu.be/cWt90qtyKrc
וקצת תמונות של בניית המעבר השקוף או המרפסת הזו באוויר:
http://youtu.be/JtSXywkkqbE?t=12s
אחד מגורמי הטביעה האיומים הוא זֶרֶם סַחַף ( Rip current) או זרם חוזר. זהו זֶרֶם נָסוֹג, האוסף את המים שנשטפו עם הגלים אל החוף ומחזיר אותם לים. מימים ואגמים גדולים ועד אוקיינוסים ענקיים - הזרמים הללו קיימים בכל חוף עם גלים.
הזרם הזה מתחיל באשליה של אזור רגוע במים, אזור ליד החוף, שמפתה להיכנס אליו, במקום לאזורים הסמוכים לו, שאותם שוטפים גלים מאיימים.
אבל הזרם החוזר שמאפיין את האזור השקט הזה, סוחף למעשה את השוחים בו, אל עומק הים, למקום בו הוא עמוק. הוא מאיים להכניע את הנסחפים מתשישות, כי כשהם מתנגדים לו ומנסים לחתור אל החוף, הם נחלשים וניגפים בפני הזרם החזק שמושך אותם אל תוך הים פנימה, הרחק מהחוף, למקום בו ייחלשו ולא יצליחו לשחות יותר.
ודאי לא תאמינו ש-80% מהטובעים שהמצילים רצים להציל הם מי שנקלעו לזרמים כאלה.
לזרם הזה שמות מגוונים. יש המכירים אותו בתור זרם פריצה, אחרים מכנים אותו זרם הסחף ויש המשתמשים בכינוי "הבור".
על פניו הוא נראה כיותר בטוח ויותר שקט, כמעט ללא גלים ועם גוון מים כהה יותר. אבל מדובר באזור הים המסוכן ביותר ליד החוף. במהירות של כחצי מטר בשנייה, עד ל-2.5 מטרים לשנייה, זהו זרם שהוא מהיר יותר ממהירות השחייה של בני-אדם.
#לפני הכניסה למים
ההמלצה היא קודם כל לשחות רק בחופים מוכרזים, תחת עיני המצילים. בשום אופן אל תתפתו להיכנס לאזור המים שנראה רגוע, שצבע המים בו שונה ואין בו גלים.
זה אסור סכנה. אפילו אם אתם מתכוונים רק לעמוד בתוך המים. אם כבר אז היכנסו, לעמוד או לשחות באזור עם הגלים, ליד הזרם החוזר ובניגוד לאינסטינקט שלכם.
בהנחה שאין דגל שחור או אדום ואם אתם רוצים לשחות, אז קחו שנייה, התבוננו במים וזהו את זרמי פריצה שאליהם לא תרצו להיכנס. אם כבר, אז שחו באזורי המים שיש בהם גלים. הם לא יסחפו אתכם אל הים, אלא דווקא אל החוף.
#איך להינצל, אם נקלעתם לסחיפה?
במקרה בו אתם נסחפים אל עומק הים, הריק מהחוף, התחילו בלהירגע ולא להיכנס ללחץ. אל תנסו לשחות אל החוף ונגד הזרם החזק. זה רק יתיש אתכם ויסכן אתכם בטביעה. זכרו שהזרם הזה לא מושך אתכם אל מתחת למים, אלא מרחיק מהחוף.
ולכן, במקום להתנגד ולשחות אל החוף, שחו במקביל לחוף, אל האזור בו יש גלים, עד שתצאו אל מחוץ לזרם. היתרון באזור שיש בו גלים נשברים, שתמצאו את עצמכם נעים לכיוון החוף, עם המים ולא כנגדם.
אם אתם עייפים מדי לשחות הצידה, אל מחוץ לזרם החוזר, הסתובבו לשכיבה על הגב ותצופו על המים. זכרו שמרבית מקרי הטביעה הם תוצאה של עייפות, בליעת מים, שרירים תפוסים ולחץ של מי שנאבק בזרמים החזקים הללו.
#איך נוצר זרם הסחיפה?
זרם הסחף הוא לרוב זרם צר, שעובר בערוץ העובר במעין תעלה תת-ימית, תעלה שנוצרת בין תילי חול, שנוצרו וקיימים מתחת לפני המים.
הזרם נוצר מרוח שיוצרת גלים חזקים. הגלים הללו דוחפים את המים לעבר החוף. הגלים המתקרבים הודפים את המים שנדחפו אל החוף והמים הללו זורמים לאורך החוף, עד שהם מגיעים לאזור השקט, אזור בו אין גלים.
זהו אזור הזרם החוזר. באזור זה אין גלים ולכן המים בו יכולים לזרום בחזרה אל הים. את זה הם עושים בכוח רב ומכאן הסכנה שבהם.
#ובקשה מהמציל...
מצילים וגולשים מנוסים יודעים לזהות בקלות את הזרמים הללו. גם להם הם נראים כיותר בטוחים ושקטים, אבל לא. להם ברור שזרמי הפריצה החוזרים הם המסוכנים יותר.
לכן כדאי שהמצילים יזהו ויסמנו בדגלים, בתחילת המשמרת שלהם, את זרמי הסחף הללו. הכל כדי להרחיק מהם מתרחצים.
הנה הזרם המסוכן הסוחף למעמקים (עברית):
https://youtu.be/ERbWL7H53ZQ
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/M9OMIKsTuqY
הבור שמושך אליו במראהו השקט (עברית):
https://youtu.be/QACherGdhLU
המלצות ותיאור מדויק של ההיחלצות הנכונה מטביעה בזרם (עברית):
https://youtu.be/o0XRtQCt07Q
עיריית אשדוד מסבירה את זה יפה (עברית):
https://youtu.be/9wLTHp0d2Qs
וכתבה על התוצאות העגומות של הזרם החוזר והקטלני (עברית):
https://youtu.be/uEcEBMn0pyw
מהי פסולת חלל?
בחודש נובמבר 2008 ביצעה האסטרונאוטית היידי סטפנישין פייפר עבודות תיקון ואחזקה בתחנת החלל הבינלאומית. באמצע עבודתה בהליכת חלל, מחוץ לתחנת החלל, גילתה האסטרונאוטית שהיא לא קשרה את תרמיל הכלים שלה. בכל מקרה אחר, יתכן שהיו עוברים על כך לסדר היום, אבל תרמיל הכלים הלא קשור נפל ממקומו וריחף הרחק בחלל. מעולם לפני כן לא אבד עצם כה גדול במהלך פעילות חלל של אסטרונאוט בודד.
תרמיל הכלים הזה הצטרף לבעיה עולמית שיצר המין האנושי בחלל. מדובר בפסולת חלל (Space junk או Space Debris). אלו עצמים מעשי ידי אדם שיצאו משימוש, מרחפים בחלל ומרחפים במסלול סביב כדור הארץ.
פסולת החלל מורכבת מעצמים מעשי ידי אדם, שנמצאים במסלול סביב כדור הארץ, לאחר שיצאו משימוש. הללו מגוונים מאוד בהרכב שלהם: מלוויינים שסיימו את פעולתם בחלל, חלקים של משגרי חלליות ולוויינים וחלליות, חלקים של מנועי משגרים, נוזלי קירור מחלליות ועד לרסיסי צבע, אבק ועוד.
תחנת החלל הבינלאומית וחלק מכלי הרכב החלליים, מכוסים בשכבת מגן מיוחדת השומרת עליהם מהתנגשות עם פסולת חלל. אבל הסכנה של התנגשות בין כלי טיס חלליים לפסולת חלל היא אמיתית וקשה.
התנגשות עם פסולת חלל עלולה לגרום לנזק לתחנות חלל וכלי רכב חלליים. נזקים שכרוכים בהפסדים כספיים עצומים, ביטול משימות חשובות וכמובן, לאובדן של חיי אסטרונאוטים.
לא פחות מכך מדאיג את תעשיית החלל הוא מה שקרוי "סינדרום קסלר". זוהי קביעה מדעית שאומרת שכל התנגשות כזו תייצר פסולת חלל נוספת, שתגדיל עוד יותר את הסיכון בעתיד.
יתר על כן, על אסטרונאוטים המבצעים פעילות מחוץ לחללית, כלל לא ניתן להגן מסכנות פגיעת פסולת החלל והם החשופים ביותר לסכנה. משום כך רואים בכל "הליכת חלל" פעולה בעלת פוטנציאל סיכון לא קטן.
באופן כללי, רובנו נוטים לתפוס את החלל כריק, מקום שאין בו כלום. אבל האמת היא שהחלל אינו ריק לחלוטין. חוץ מפסולת החלל יש בו כמויות של אסטרואידים ומטאורים, שנעים במהירויות עצומות לכל כיוון.
עד היום, הושקעו מרבית המאמצים להתמודדות עם פסולת חלל בפיתוח של אמצעי זהירות למניעת התנגשות בה. כדי שלא יכנסו לשדה הפסולת, יש לנאס"א כיום את היכולת להסיט לוויינים ממסלולם בחלל. יכולת זו מצטרפת לטכנולוגיה שפותחה שם, המאפשרת למהנדסים של נאס"א לעקוב אחרי רסיסי פסולת בחלל.
גם מניעה של היווצרות פסולת נוספת היא נושא ששוקדים עליו בתעשיית החלל, אבל ברור לכל שלא ניתן למנוע תקלות, תאונות או השמדה ונזק לא מתוכננים של ציוד חלל.
ניקוי של פסולת מהחלל, לעומת זאת, הוא תחום הרבה יותר מורכב. שיטות שונות נשקלות ונעשים ניסויים, מורכבים יותר ופחות. רעיון שנבחן היטב הוא הסטה של לוויינים שיצאו מכלל שימוש, ממסלולם, ושריפה שלהם, על ידי הכנסתם לאטמוספירה של כדור הארץ. רעיון נוסף הוא יצירה של "בית קברות חללי", אזור בחלל שבו לא קיימת פעילות לוויינים ואליו יורחקו לוויינים וחלליות שיצאו מכלל שימוש.
רעיונות דמיוניים נוספים הם גוררי זבל, מעין מטאטאי-לייזר שידחפו רסיסי זבל זעירים למסלולים שבהם ידעכו מהר יותר, או גושי ענק של ארוג'ל שיספחו אליהם רסיסים שיפגעו בהם ובשלב מסוים יפלו לאטמוספירה ויישרפו.
לאחרונה הודיע יזם יפני על הקמת חברה לניקוי החלל מהפסולת שהצטברה בו. לטענתו יש לו שיטות ורעיונות חדשניים משלו, אבל המדענים מטילים ספק ביכולתו לפתור את הבעיה בקלות רבה.
הנה סיפורה של פסולת החלל (עברית):
https://youtu.be/m5xNUXa0b-U
הפסולת הזו יכולה לגרום לנזקים של ממש ולאובדן חיים וציוד יקר ערך:
https://youtu.be/JktgH0oSa1Q
מצב פסולת החלל כיום:
https://youtu.be/wPXCk85wMSQ
סכנות של התרסקות על פני כדור הארץ:
https://youtu.be/JqSPVISfIMU
והנה סרט תיעודי על חלל שמציג יפה את סוגיית פסולת החלל:
https://youtu.be/9cd0-4qOvb0?long=yes
בחודש נובמבר 2008 ביצעה האסטרונאוטית היידי סטפנישין פייפר עבודות תיקון ואחזקה בתחנת החלל הבינלאומית. באמצע עבודתה בהליכת חלל, מחוץ לתחנת החלל, גילתה האסטרונאוטית שהיא לא קשרה את תרמיל הכלים שלה. בכל מקרה אחר, יתכן שהיו עוברים על כך לסדר היום, אבל תרמיל הכלים הלא קשור נפל ממקומו וריחף הרחק בחלל. מעולם לפני כן לא אבד עצם כה גדול במהלך פעילות חלל של אסטרונאוט בודד.
תרמיל הכלים הזה הצטרף לבעיה עולמית שיצר המין האנושי בחלל. מדובר בפסולת חלל (Space junk או Space Debris). אלו עצמים מעשי ידי אדם שיצאו משימוש, מרחפים בחלל ומרחפים במסלול סביב כדור הארץ.
פסולת החלל מורכבת מעצמים מעשי ידי אדם, שנמצאים במסלול סביב כדור הארץ, לאחר שיצאו משימוש. הללו מגוונים מאוד בהרכב שלהם: מלוויינים שסיימו את פעולתם בחלל, חלקים של משגרי חלליות ולוויינים וחלליות, חלקים של מנועי משגרים, נוזלי קירור מחלליות ועד לרסיסי צבע, אבק ועוד.
תחנת החלל הבינלאומית וחלק מכלי הרכב החלליים, מכוסים בשכבת מגן מיוחדת השומרת עליהם מהתנגשות עם פסולת חלל. אבל הסכנה של התנגשות בין כלי טיס חלליים לפסולת חלל היא אמיתית וקשה.
התנגשות עם פסולת חלל עלולה לגרום לנזק לתחנות חלל וכלי רכב חלליים. נזקים שכרוכים בהפסדים כספיים עצומים, ביטול משימות חשובות וכמובן, לאובדן של חיי אסטרונאוטים.
לא פחות מכך מדאיג את תעשיית החלל הוא מה שקרוי "סינדרום קסלר". זוהי קביעה מדעית שאומרת שכל התנגשות כזו תייצר פסולת חלל נוספת, שתגדיל עוד יותר את הסיכון בעתיד.
יתר על כן, על אסטרונאוטים המבצעים פעילות מחוץ לחללית, כלל לא ניתן להגן מסכנות פגיעת פסולת החלל והם החשופים ביותר לסכנה. משום כך רואים בכל "הליכת חלל" פעולה בעלת פוטנציאל סיכון לא קטן.
באופן כללי, רובנו נוטים לתפוס את החלל כריק, מקום שאין בו כלום. אבל האמת היא שהחלל אינו ריק לחלוטין. חוץ מפסולת החלל יש בו כמויות של אסטרואידים ומטאורים, שנעים במהירויות עצומות לכל כיוון.
עד היום, הושקעו מרבית המאמצים להתמודדות עם פסולת חלל בפיתוח של אמצעי זהירות למניעת התנגשות בה. כדי שלא יכנסו לשדה הפסולת, יש לנאס"א כיום את היכולת להסיט לוויינים ממסלולם בחלל. יכולת זו מצטרפת לטכנולוגיה שפותחה שם, המאפשרת למהנדסים של נאס"א לעקוב אחרי רסיסי פסולת בחלל.
גם מניעה של היווצרות פסולת נוספת היא נושא ששוקדים עליו בתעשיית החלל, אבל ברור לכל שלא ניתן למנוע תקלות, תאונות או השמדה ונזק לא מתוכננים של ציוד חלל.
ניקוי של פסולת מהחלל, לעומת זאת, הוא תחום הרבה יותר מורכב. שיטות שונות נשקלות ונעשים ניסויים, מורכבים יותר ופחות. רעיון שנבחן היטב הוא הסטה של לוויינים שיצאו מכלל שימוש, ממסלולם, ושריפה שלהם, על ידי הכנסתם לאטמוספירה של כדור הארץ. רעיון נוסף הוא יצירה של "בית קברות חללי", אזור בחלל שבו לא קיימת פעילות לוויינים ואליו יורחקו לוויינים וחלליות שיצאו מכלל שימוש.
רעיונות דמיוניים נוספים הם גוררי זבל, מעין מטאטאי-לייזר שידחפו רסיסי זבל זעירים למסלולים שבהם ידעכו מהר יותר, או גושי ענק של ארוג'ל שיספחו אליהם רסיסים שיפגעו בהם ובשלב מסוים יפלו לאטמוספירה ויישרפו.
לאחרונה הודיע יזם יפני על הקמת חברה לניקוי החלל מהפסולת שהצטברה בו. לטענתו יש לו שיטות ורעיונות חדשניים משלו, אבל המדענים מטילים ספק ביכולתו לפתור את הבעיה בקלות רבה.
הנה סיפורה של פסולת החלל (עברית):
https://youtu.be/m5xNUXa0b-U
הפסולת הזו יכולה לגרום לנזקים של ממש ולאובדן חיים וציוד יקר ערך:
https://youtu.be/JktgH0oSa1Q
מצב פסולת החלל כיום:
https://youtu.be/wPXCk85wMSQ
סכנות של התרסקות על פני כדור הארץ:
https://youtu.be/JqSPVISfIMU
והנה סרט תיעודי על חלל שמציג יפה את סוגיית פסולת החלל:
https://youtu.be/9cd0-4qOvb0?long=yes
מה הסיפור של גולש הסקייטבורד דני וואי?
דני וואי הוא אולי הגולש סקייטבורד המיומן והנועז ביותר בעולם. הוא גולש בכל מקום אפשרי, ללא הפסקה.
יש לו גם רעיונות משונים ומוצלחים לגלישה שמעוררת את הדמיון. גלישותיו כוללות גלישה ממסוק וגלישה מהחומה הסינית העצומה.
יש לדני וואי תארים ושיאי עולם רבים, כולל כמה תוארי "סקייטר השנה", שיאן העולם בהישארות באוויר ושיאן העולם בקפיצה עם סקייטבורד לרוחק.
הנה סרטון של דני וואי גולש בכל מקום אפשרי וגם נפגע בגלישה:
http://youtu.be/AwqKLpc-Xgw
דני וואי הוא אולי הגולש סקייטבורד המיומן והנועז ביותר בעולם. הוא גולש בכל מקום אפשרי, ללא הפסקה.
יש לו גם רעיונות משונים ומוצלחים לגלישה שמעוררת את הדמיון. גלישותיו כוללות גלישה ממסוק וגלישה מהחומה הסינית העצומה.
יש לדני וואי תארים ושיאי עולם רבים, כולל כמה תוארי "סקייטר השנה", שיאן העולם בהישארות באוויר ושיאן העולם בקפיצה עם סקייטבורד לרוחק.
הנה סרטון של דני וואי גולש בכל מקום אפשרי וגם נפגע בגלישה:
http://youtu.be/AwqKLpc-Xgw
מה הסיפור של הנרגילה?
שיטה להרגעה, צורת בילוי חברתי ואמצעי להידוק קשרים בין אנשים - הנרגילה, או ההוקא (Hookah), היא מקטרת מים שהערבים אוהבים לעשן בזמנם הפנוי. המעשן יונק את עשן הטבק מהנרגילה, באמצעות צינור שהוא מביא אל פיו, לאחר שהעשן הסתנן והתקרר במיכל המים שבה.
אמנם עישון הנרגילה מקובל במזרח התיכון ורבים בעולם מזהים אותו עם חלק זה של כדור הארץ, אולם נראה שהנרגילה נולדה באזור שבין בהודו לאיראן. קיים ויכוח באיזה חלק מהם הומצאה הנרגילה, אם כי השם "נרגילה" מקורו במלה ההינדואית "נריאל נכילה", שמשמעותה היא "אגוז קוקוס". לפי הסברה הפופולרית הנרגילה, או ההוקא (Hookah), נולדה בהודו של המאה ה-16 והפכה במהירות לסמל סטטוס ולצורת בילוי חברתית של העשירים שם.
מהודו של המאה ה-17, בה היא הפכה לפופולרית גם בקרב בני המעמדות הנמוכים יותר, התפשטה ההוקא, כלומר הנרגילה, לאיראן ובהמשך לטורקיה ואל אצולת האימפריה העות'מנית. שם עישנו אותה אחרי ארוחת הערב ואפילו בפגישות דיפלומטיות. רק במאה ה-19 מגיעה הנרגילה אל המזרח התיכון. במצרים מוסיפים לטבק דבש ותערובות פרי ונולדים הניחוחות שהיום כל כך מזוהים איתה.
יש סברה פחות ידועה שמקור הנרגילה בבני השבט המזרח אפריקאי, שבט הקלאהרי. חוקרים מצאו שהם השתמשו במכלי מים לעישון של צמחי קנביס כבר לפני זמן רב.
לנרגילה נוהגים המעשנים לקנות טבק מיוחד. ישנן תערובות טבק עם ניחוחות וטעמים שונים ומגוונים, כמו תות שדה, דובדבן, תפוח, ורדים, מנטה ואפילו בננה. כיום רבים מעשנים בנרגילה לעישון חומרים שעשויים מתמציות פירות בלבד וכלל אינם מכילים טבק.
כיום מעשנים רבים בעולם וגם אצלנו נרגילות, ביניהם לא מעט בני נוער. לא רבים יודעים שעישון נרגילה אינו בריא והוא פוגע בבריאות המעשנים, לא פחות מהעישון של סיגריות רגילות ובדברים ורעלנים מסוימים אף יותר והרבה יותר מסיגריות. רבים אף מעשנים בנרגילה סמים כמו מריחואנה, אופיאטים כמו האופיום וכדומה.
הנה תולדות הנרגילה:
https://youtu.be/9qlUH3hmvUc
גלריה שבה מוכרים את הנרגילה הערבית:
https://youtu.be/SuGu9dUvqC4
מומחה מסביר בטלוויזיה על סכנות ונזקי הנרגילה לבריאות:
https://youtu.be/sZy8cUX4YtE
פרסומת לנושא:
https://youtu.be/NYWahP4Watk
וכך יוצרים ראש נרגילה לבד:
https://youtu.be/nVxRwyOd-U0
שיטה להרגעה, צורת בילוי חברתי ואמצעי להידוק קשרים בין אנשים - הנרגילה, או ההוקא (Hookah), היא מקטרת מים שהערבים אוהבים לעשן בזמנם הפנוי. המעשן יונק את עשן הטבק מהנרגילה, באמצעות צינור שהוא מביא אל פיו, לאחר שהעשן הסתנן והתקרר במיכל המים שבה.
אמנם עישון הנרגילה מקובל במזרח התיכון ורבים בעולם מזהים אותו עם חלק זה של כדור הארץ, אולם נראה שהנרגילה נולדה באזור שבין בהודו לאיראן. קיים ויכוח באיזה חלק מהם הומצאה הנרגילה, אם כי השם "נרגילה" מקורו במלה ההינדואית "נריאל נכילה", שמשמעותה היא "אגוז קוקוס". לפי הסברה הפופולרית הנרגילה, או ההוקא (Hookah), נולדה בהודו של המאה ה-16 והפכה במהירות לסמל סטטוס ולצורת בילוי חברתית של העשירים שם.
מהודו של המאה ה-17, בה היא הפכה לפופולרית גם בקרב בני המעמדות הנמוכים יותר, התפשטה ההוקא, כלומר הנרגילה, לאיראן ובהמשך לטורקיה ואל אצולת האימפריה העות'מנית. שם עישנו אותה אחרי ארוחת הערב ואפילו בפגישות דיפלומטיות. רק במאה ה-19 מגיעה הנרגילה אל המזרח התיכון. במצרים מוסיפים לטבק דבש ותערובות פרי ונולדים הניחוחות שהיום כל כך מזוהים איתה.
יש סברה פחות ידועה שמקור הנרגילה בבני השבט המזרח אפריקאי, שבט הקלאהרי. חוקרים מצאו שהם השתמשו במכלי מים לעישון של צמחי קנביס כבר לפני זמן רב.
לנרגילה נוהגים המעשנים לקנות טבק מיוחד. ישנן תערובות טבק עם ניחוחות וטעמים שונים ומגוונים, כמו תות שדה, דובדבן, תפוח, ורדים, מנטה ואפילו בננה. כיום רבים מעשנים בנרגילה לעישון חומרים שעשויים מתמציות פירות בלבד וכלל אינם מכילים טבק.
כיום מעשנים רבים בעולם וגם אצלנו נרגילות, ביניהם לא מעט בני נוער. לא רבים יודעים שעישון נרגילה אינו בריא והוא פוגע בבריאות המעשנים, לא פחות מהעישון של סיגריות רגילות ובדברים ורעלנים מסוימים אף יותר והרבה יותר מסיגריות. רבים אף מעשנים בנרגילה סמים כמו מריחואנה, אופיאטים כמו האופיום וכדומה.
הנה תולדות הנרגילה:
https://youtu.be/9qlUH3hmvUc
גלריה שבה מוכרים את הנרגילה הערבית:
https://youtu.be/SuGu9dUvqC4
מומחה מסביר בטלוויזיה על סכנות ונזקי הנרגילה לבריאות:
https://youtu.be/sZy8cUX4YtE
פרסומת לנושא:
https://youtu.be/NYWahP4Watk
וכך יוצרים ראש נרגילה לבד:
https://youtu.be/nVxRwyOd-U0
מה מסוכן בקרני רנטגן?
אין ספק שקרני רנטגן (X-rays) העניקו לרפואה כלים חשובים באיבחון וריפוי. יכולתן של קרני הרנטגן לחדור אל תוך גוף האדם ולאפשר לרופאים לקבל תמונה טובה של עצמות ואיברים פנימיים היא פלא של ממש. בזכות טכנולוגיית הרנטגן, הפך איתורם של סימני מחלה ופציעה, לעניין פשוט למדי.
אבל לצד היכולות המופלאות של הרנטגן יש בו גם סכנה, שהתגלתה עם הזמן. לקרני הרנטגן אורך גל קצר, כמו לקרני גמא ולאור אולטרה סגול. הקרינה הזו יכולה להיות מסוכנת מאוד. הסיבה? - היא די חזקה או לפחות מספיק חזקה בכדי לקרוע אלקטרונים מתוך האטומים שלהם ולגרום לנו לכוויות ולנזק גנטי בלתי הפיך.
רק משהסתבר שעובדי הרנטגן חלו בסרטן יותר מאשר האוכלוסייה הרגילה, התוודע עולם הרפואה לסכנה הזו שבקרני הרנטגן.
הסיבה לסכנה היא שלאחר צילום הרנטגן נותר חלק מהקרינה שבקרני הרנטגן בתוך גופנו. כשאנרגיה זו נספגת בגוף, היא עלולה לגרום להשפעות ביולוגיות מסוכנות ברקמות הגוף. יש אף הליכים רפואיים הכרוכים בחשיפה למנות קרינה גבוהות עוד יותר מצילומי רנטגן רגילים ובהם הסכנה אף גוברת.
אם לא היינו נוקטים באמצעי זהירות, בעת החשיפה לקרניים הללו, יכול היה הנזק להיות משמעותי מאד לבריאותנו. שחרור האלקטרון יכול לפגוע במטען הגנטי של תאי הגוף. מספיק תא פגוע אחד, כדי לגרום להופעת מחלה ממאירה כמו סרטן. ילדים למשל, שהם בעיצומו של תהליך הגדילה ותאיהם מתחלקים בקצב מהיר משל מבוגרים, הם בסכנה גבוהה אף יותר. הסיכון העיקרי בצילום רנטגן, על אף שהוא קטן מאד, הוא לנזקים אפשריים באברי הרבייה, שיגרמו להיווצרות מוטציות, כמו גם לרקמות דוגמת בלוטת התריס.
אבל יש פתרון מצוין לבעיה. חשיפת הסיכון שבצילום הרנטגן הביא כבר לפני שנים רבות לחקור ולגלות את שיטות ההגנה הנכונות. מעבר לשיפור המכשור במכון הרנטגן והקפדה על נהלים, כמו יציאת טכנאי הרנטגן מהחדר בעת הצילום, מגינים גם על המצולמים מהקרינה. למען בטיחותם, מתבקשים המצטלמים במכון הרנטגן להניח סינר עופרת על איברים מסוימים בגוף. העופרת מונעת מקרני הרנטגן להגיע לאזורי הפוריות, למשל, שהם בסיכון גבוה.
כך גורמת קרינה רדיואקטיבית לסרטן (עברית):
https://youtu.be/Fa0OceTSPBU
אלה הסיכונים שבקרני הרנטגן:
https://youtu.be/vmdemMnkSKo
הקרבן הידוע ביותר ואולי הראשון של הקרינה הזו הייתה מי שחקרה אותה לראשונה - המדענית הדגולה מארי קירי (מתורגם):
https://youtu.be/w6JFRi0Qm_s
כך מייצרת נורת הרנטגן את הקרניים הללו - קרני ה-X-rays:
https://youtu.be/Bc0eOjWkxpU
וכך חודרות קרני הרנטגן את הגוף:
https://youtu.be/hTz_rGP4v9Y
אין ספק שקרני רנטגן (X-rays) העניקו לרפואה כלים חשובים באיבחון וריפוי. יכולתן של קרני הרנטגן לחדור אל תוך גוף האדם ולאפשר לרופאים לקבל תמונה טובה של עצמות ואיברים פנימיים היא פלא של ממש. בזכות טכנולוגיית הרנטגן, הפך איתורם של סימני מחלה ופציעה, לעניין פשוט למדי.
אבל לצד היכולות המופלאות של הרנטגן יש בו גם סכנה, שהתגלתה עם הזמן. לקרני הרנטגן אורך גל קצר, כמו לקרני גמא ולאור אולטרה סגול. הקרינה הזו יכולה להיות מסוכנת מאוד. הסיבה? - היא די חזקה או לפחות מספיק חזקה בכדי לקרוע אלקטרונים מתוך האטומים שלהם ולגרום לנו לכוויות ולנזק גנטי בלתי הפיך.
רק משהסתבר שעובדי הרנטגן חלו בסרטן יותר מאשר האוכלוסייה הרגילה, התוודע עולם הרפואה לסכנה הזו שבקרני הרנטגן.
הסיבה לסכנה היא שלאחר צילום הרנטגן נותר חלק מהקרינה שבקרני הרנטגן בתוך גופנו. כשאנרגיה זו נספגת בגוף, היא עלולה לגרום להשפעות ביולוגיות מסוכנות ברקמות הגוף. יש אף הליכים רפואיים הכרוכים בחשיפה למנות קרינה גבוהות עוד יותר מצילומי רנטגן רגילים ובהם הסכנה אף גוברת.
אם לא היינו נוקטים באמצעי זהירות, בעת החשיפה לקרניים הללו, יכול היה הנזק להיות משמעותי מאד לבריאותנו. שחרור האלקטרון יכול לפגוע במטען הגנטי של תאי הגוף. מספיק תא פגוע אחד, כדי לגרום להופעת מחלה ממאירה כמו סרטן. ילדים למשל, שהם בעיצומו של תהליך הגדילה ותאיהם מתחלקים בקצב מהיר משל מבוגרים, הם בסכנה גבוהה אף יותר. הסיכון העיקרי בצילום רנטגן, על אף שהוא קטן מאד, הוא לנזקים אפשריים באברי הרבייה, שיגרמו להיווצרות מוטציות, כמו גם לרקמות דוגמת בלוטת התריס.
אבל יש פתרון מצוין לבעיה. חשיפת הסיכון שבצילום הרנטגן הביא כבר לפני שנים רבות לחקור ולגלות את שיטות ההגנה הנכונות. מעבר לשיפור המכשור במכון הרנטגן והקפדה על נהלים, כמו יציאת טכנאי הרנטגן מהחדר בעת הצילום, מגינים גם על המצולמים מהקרינה. למען בטיחותם, מתבקשים המצטלמים במכון הרנטגן להניח סינר עופרת על איברים מסוימים בגוף. העופרת מונעת מקרני הרנטגן להגיע לאזורי הפוריות, למשל, שהם בסיכון גבוה.
כך גורמת קרינה רדיואקטיבית לסרטן (עברית):
https://youtu.be/Fa0OceTSPBU
אלה הסיכונים שבקרני הרנטגן:
https://youtu.be/vmdemMnkSKo
הקרבן הידוע ביותר ואולי הראשון של הקרינה הזו הייתה מי שחקרה אותה לראשונה - המדענית הדגולה מארי קירי (מתורגם):
https://youtu.be/w6JFRi0Qm_s
כך מייצרת נורת הרנטגן את הקרניים הללו - קרני ה-X-rays:
https://youtu.be/Bc0eOjWkxpU
וכך חודרות קרני הרנטגן את הגוף:
https://youtu.be/hTz_rGP4v9Y
מהם איומי סייבר?
בין האיומים שממתינים לנו בעולם הווירטואלי יש לא מעט דברים שיכולים לפגוע ולגרום לנזק גם לאנשים פרטיים. בעתיד יהיו יותר ויותר ניסיונות לפגוע ולבצע פשעים כאלה. מצד שני, גם המגינים עלינו הולכים ומשתכללים וישראל היא בחזית הגנת הסייבר בעולם.
הנה כמה מהם:
גניבת זהות
גניבת כספים
חשיפת מידע
מתקפות מרוכזות
פיגועים וירטואליים
הנה סרט ארוך שמדמיין התקפת סייבר על ישראל:
https://youtu.be/p0uVP9gDnIU?long=yes
בין האיומים שממתינים לנו בעולם הווירטואלי יש לא מעט דברים שיכולים לפגוע ולגרום לנזק גם לאנשים פרטיים. בעתיד יהיו יותר ויותר ניסיונות לפגוע ולבצע פשעים כאלה. מצד שני, גם המגינים עלינו הולכים ומשתכללים וישראל היא בחזית הגנת הסייבר בעולם.
הנה כמה מהם:
גניבת זהות
גניבת כספים
חשיפת מידע
מתקפות מרוכזות
פיגועים וירטואליים
הנה סרט ארוך שמדמיין התקפת סייבר על ישראל:
https://youtu.be/p0uVP9gDnIU?long=yes
מה זה לונגבורד?
לונגבורד הוא משהו בין גלשן לסקייטבורד. לרוב, הלונגבורד משמש לגלישה במורד הרים. השליטה בלונגבורד יותר מזכירה גלישת גלים מגלישה על סקייטבורד, שמאד דומה לו במראה.
הנה הלונגבורד בתרגילים שונים שעושים בו:
http://youtu.be/mXqmRAUsn9U
גלישה במורד הר בעזרת לונגבורד:
http://youtu.be/kkviQ41u0eQ
וגולשות מדגימות את השליטה המוחלטת שלהן בלונגבורד:
https://youtu.be/tQNzYSUsJdk
לונגבורד הוא משהו בין גלשן לסקייטבורד. לרוב, הלונגבורד משמש לגלישה במורד הרים. השליטה בלונגבורד יותר מזכירה גלישת גלים מגלישה על סקייטבורד, שמאד דומה לו במראה.
הנה הלונגבורד בתרגילים שונים שעושים בו:
http://youtu.be/mXqmRAUsn9U
גלישה במורד הר בעזרת לונגבורד:
http://youtu.be/kkviQ41u0eQ
וגולשות מדגימות את השליטה המוחלטת שלהן בלונגבורד:
https://youtu.be/tQNzYSUsJdk
למה צריך כפילים בקולנוע?
כשמצלמים סרטי קולנוע ישנם לא פעם קטעי פעולה מסוכנים מאד. רק כוכבי קולנוע מעטים מתעקשים לבצע בעצמם את הסצנות המסוכנות. רובם נמנעים מכך. במצבים כאלה נעזרים בדרך כלל בכפילים (Body double).
הכפילים הם פעלולנים, אנשים שהתמחו בפעלולים מסוכנים מאד, כמו קפיצות מסוכנות, מרדפים, פעילות בתוך אש וכדומה.
כל כפיל דומה לשחקן שהוא הכפיל שלו, במבנה גוף, בשיער וכדומה. לפעמים גם מאפרים, או אפילו מנתחים אותם, כדי להיות דומים להם יותר.
הפעולות הללו מחייבות דייקנות ומומחיות, כדי שלא ייפגעו. כדי שהפעלולים ייראו אמיתיים, הכפילים מתכננים ולומדים ביחד עם אנשי מקצוע כיצד עפים חפצים, כיצד הם נופלים, נשרפים וכדומה. כדי לשמור על חייהם ועל הבטיחות שלהם, הם חייבים למדוד ולחשב גם מרחקים וזמנים ולדייק כל פעולה שהם מצלמים.
נפילה מהגג תמיד תהיה על מזרן, שהצופים לא יראו בסרט אבל תשמור על חייו של הכפיל הנופל. אם מכונית טסה טל מעבר לצוק, מחשבים היטב את מהירותה ומשקלה כדי לזהות את מקום הנחיתה המדויק שלה.
אגב, יש בקולנוע מקרים נוספים שבהם משתמשים בכפילים, החל מקטעים המחייבים יכולת אמנותית או גופנית שאין לשחקנים ועד למקרים שבהם מעדיפים לצלם סצנות שניתן להשתמש בהם בכפילים, בכדי לחסוך זמן או כסף.
השימוש במחשבים מאפשר כיום לצלם קטעי אקשן רבים גם ללא סיכון חיי כפילים ושחקנים. בעבר, לפני עידן המחשב, נזקקו לכפילים הרבה יותר, אך גם היום משתמשים בהם לא פעם, שכן פעולות מסוכנות וסצנות קשות לצילום או לחיקוי במחשב, תמיד יחייבו שימוש בכפילים.
כך עובד הכפיל של בראד פיט לקראת סצנות פעולה:
http://youtu.be/XB3HQNaXQa4
אנשים בהודו מנסים לחקות את כוכב הקולנוע ההודי טייגר שרוף, שלא משתמש בכפילים:
https://youtu.be/Ke8ROAGGSu4
כך הוא מתאמן לביצועים המטורפים שלו:
https://youtu.be/hnNUJbbvA3c
מנהיגים החוששים מהתנקשות ומשתמשים בכפילים:
https://youtu.be/k9H8RWQbKow
וכמה מביצועי הכפילים המרשימים בסרטי הקולנוע:
https://youtu.be/YkVcUy-ht0U?long=yes
כשמצלמים סרטי קולנוע ישנם לא פעם קטעי פעולה מסוכנים מאד. רק כוכבי קולנוע מעטים מתעקשים לבצע בעצמם את הסצנות המסוכנות. רובם נמנעים מכך. במצבים כאלה נעזרים בדרך כלל בכפילים (Body double).
הכפילים הם פעלולנים, אנשים שהתמחו בפעלולים מסוכנים מאד, כמו קפיצות מסוכנות, מרדפים, פעילות בתוך אש וכדומה.
כל כפיל דומה לשחקן שהוא הכפיל שלו, במבנה גוף, בשיער וכדומה. לפעמים גם מאפרים, או אפילו מנתחים אותם, כדי להיות דומים להם יותר.
הפעולות הללו מחייבות דייקנות ומומחיות, כדי שלא ייפגעו. כדי שהפעלולים ייראו אמיתיים, הכפילים מתכננים ולומדים ביחד עם אנשי מקצוע כיצד עפים חפצים, כיצד הם נופלים, נשרפים וכדומה. כדי לשמור על חייהם ועל הבטיחות שלהם, הם חייבים למדוד ולחשב גם מרחקים וזמנים ולדייק כל פעולה שהם מצלמים.
נפילה מהגג תמיד תהיה על מזרן, שהצופים לא יראו בסרט אבל תשמור על חייו של הכפיל הנופל. אם מכונית טסה טל מעבר לצוק, מחשבים היטב את מהירותה ומשקלה כדי לזהות את מקום הנחיתה המדויק שלה.
אגב, יש בקולנוע מקרים נוספים שבהם משתמשים בכפילים, החל מקטעים המחייבים יכולת אמנותית או גופנית שאין לשחקנים ועד למקרים שבהם מעדיפים לצלם סצנות שניתן להשתמש בהם בכפילים, בכדי לחסוך זמן או כסף.
השימוש במחשבים מאפשר כיום לצלם קטעי אקשן רבים גם ללא סיכון חיי כפילים ושחקנים. בעבר, לפני עידן המחשב, נזקקו לכפילים הרבה יותר, אך גם היום משתמשים בהם לא פעם, שכן פעולות מסוכנות וסצנות קשות לצילום או לחיקוי במחשב, תמיד יחייבו שימוש בכפילים.
כך עובד הכפיל של בראד פיט לקראת סצנות פעולה:
http://youtu.be/XB3HQNaXQa4
אנשים בהודו מנסים לחקות את כוכב הקולנוע ההודי טייגר שרוף, שלא משתמש בכפילים:
https://youtu.be/Ke8ROAGGSu4
כך הוא מתאמן לביצועים המטורפים שלו:
https://youtu.be/hnNUJbbvA3c
מנהיגים החוששים מהתנקשות ומשתמשים בכפילים:
https://youtu.be/k9H8RWQbKow
וכמה מביצועי הכפילים המרשימים בסרטי הקולנוע:
https://youtu.be/YkVcUy-ht0U?long=yes
איך ציפורים לא מתחשמלות?
הציפורים שעומדות על חוטי החשמל, עומדות על גבי חוט חשמל יחיד ולכן אינן יוצרות מעגל חשמלי סגור. רק מעגל סגור יכול לגרום להן להתחשמלות. תיאורטית, אם הציפורים היו עשויים מאותו חומר כמו חוט החשמל הן היו מתחשמלות, אבל זה כמובן שונה ומפני שההתגדות שלה הרבה יותר גבוהה מאשר של החוט, החשמל "מעדיף" לעבור בחוט ומדלג על הציפור.
אם הן יגעו בשני חוטי חשמל שונים, או בחוט חשמל ובעמוד עצמו או או בחוט חשמל ובאדמה, בתנאים כאלה ייווצר מעגל חשמלי סגור, והן יתחשמלו מיד.
ואכן, מי שנמצאות בסכנה הן ציפורים גדולות, שמוטת הכנפיים שלהן רחבה, כלומר כנפיהן יכולים לגעת בו-זמנית בשני חוטי חשמל שונים. אנחנו כבר יודעים מה קורה כשנוגעים בשני חוטי חשמל, נכון? - מתחשמלים!
הנה הסבר לזה שציפורים לא מתחשמלות מחוטי חשמל שעליהם הן עומדות:
https://youtu.be/rtnmCf2QFTc
כך ציפורים נמצאות על כבלי חשמל עם אלפי וולטים ולא מתחשמלות:
http://youtu.be/xVfBTsUSCgQ
ומנגד - על התחשמלות הנשרים הגדולים (עברית):
http://youtu.be/SO4wzMx4T48?t=22s
הציפורים שעומדות על חוטי החשמל, עומדות על גבי חוט חשמל יחיד ולכן אינן יוצרות מעגל חשמלי סגור. רק מעגל סגור יכול לגרום להן להתחשמלות. תיאורטית, אם הציפורים היו עשויים מאותו חומר כמו חוט החשמל הן היו מתחשמלות, אבל זה כמובן שונה ומפני שההתגדות שלה הרבה יותר גבוהה מאשר של החוט, החשמל "מעדיף" לעבור בחוט ומדלג על הציפור.
אם הן יגעו בשני חוטי חשמל שונים, או בחוט חשמל ובעמוד עצמו או או בחוט חשמל ובאדמה, בתנאים כאלה ייווצר מעגל חשמלי סגור, והן יתחשמלו מיד.
ואכן, מי שנמצאות בסכנה הן ציפורים גדולות, שמוטת הכנפיים שלהן רחבה, כלומר כנפיהן יכולים לגעת בו-זמנית בשני חוטי חשמל שונים. אנחנו כבר יודעים מה קורה כשנוגעים בשני חוטי חשמל, נכון? - מתחשמלים!
הנה הסבר לזה שציפורים לא מתחשמלות מחוטי חשמל שעליהם הן עומדות:
https://youtu.be/rtnmCf2QFTc
כך ציפורים נמצאות על כבלי חשמל עם אלפי וולטים ולא מתחשמלות:
http://youtu.be/xVfBTsUSCgQ
ומנגד - על התחשמלות הנשרים הגדולים (עברית):
http://youtu.be/SO4wzMx4T48?t=22s
