שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך נוצחו מצביאי אירופה במסע הצלב השלישי?
מסע הצלב השלישי ( Third Crusade), בסוף המאה ה-12, היה עימות אגדי בין אחדים מהמנהיגים המשמעותיים והידועים ביותר בימי הביניים.
מסע זה שהתרחש בין השנים 1189 ו-1192 נולד כתגובה דרמטית לאירוע שזעזע את אירופה הנוצרית עד היסוד: אובדן ירושלים לידי המצביא המוסלמי המבריק צלאח א-דין (Saladin) בעקבות קרב קרני חיטין (Horns of Hattin) ב-1187.
היה זה האפיפיור גרגוריוס השמיני (Gregory VIII) שנזעק לעזרה ופנה למלכי אירופה בקריאה נרגשת לצאת למסע צלב חדש שישיב את העיר הקדושה לידיים נוצריות.
המסע שנולד מנפילת ירושלים לידי צלאח א-דין המוסלמי ב-1187, הוציא לדרך כוח נוצרי מאוחד של שלושה מנהיגים אירופאים מרכזיים שנענו לקריאה והתגייסו למשימה. מהמצור על עכו ועד לעימות השיא המדהים בארסוף, בו תפגוש הגאונות הטקטית של ריצ'רד לב הארי בחשיבה האסטרטגית המרשימה של המצביא הכורדי הגדול צלאח א-דין - במסע הצלב השלישי עתידים להתרחש כמה מהקרבות הגדולים והמונומנטליים של מסעי הצלב.
את המסע השלישי הובילו מלך אנגליה האמיץ והנועז ריצ'רד הראשון (Richard I), הידוע בכינויו ריצ'רד "לב הארי" (Lionheart). לידו המלך הצרפתי הצעיר והשאפתן פיליפ השני (Philip II) וראשון היה הקיסר האגדי של האימפריה הרומית הקדושה (לימים גרמניה) פרידריך ברברוסה (Frederick Barbarossa).
כל אחד מהמצביאים הללו הגיע עם אביריו הרבים והמוני חייליו והם יצאו למסע ארוך ונועז למזרח הקדום ולפלשתינה, מסע צלב שכוונתנו הייתה להחזיר את עיר הקודש ירושלים לידי הנוצרים.
הראשון לצאת לדרך היה פרידריך ברברוסה, המנהיג המנוסה ביותר מביניהם. עם צבא מרשים של כ-15,000 לוחמים הוא חצה את הבלקן והאימפריה הביזנטית, נתיב שהתברר כרצוף סכנות ומכשולים. קשיים לוגיסטיים, התקפות גרילה, יחסים מתוחים עם השליטים הביזנטיים ועימותים עם הסלג'וקים (Seljuks) ליוו את הכוח הגרמני.
למרות ההצלחה בכיבוש קוניה (Iconium) במאי 1190, גורלו של המסע נחתם באופן טרגי כאשר הקיסר הזקן טבע בנהר סלף (Saleph) בדרום אנטוליה. מותו הפתאומי של המנהיג הנערץ גרם להתפוררות מהירה של הצבא הגרמני, כאשר מרבית הלוחמים בחרו לשוב לאירופה, ורק קבוצה קטנה המשיכה לעבר עכו (Acre).
במקביל, פיליפ השני וריצ'רד לב הארי בחרו במסלול ימי בטוח יותר. הם הובילו את צבאותיהם למצור על עכו, שהפך לאחד המצורים הארוכים והמתישים בתקופה. לאחר מאמץ משותף ממושך, כבשו הצלבנים את העיר ב-1191, במה שיהיה להישג הצבאי הגדול של המסע. אך השמחה לא נמשכה זמן רב: המלך הצרפתי פיליפ, שסבל ממתיחות גוברת עם ריצ'רד ומדאגה לענייניו בממלכתו, החליט לשוב עם חייליו לצרפת.
ריצ'רד לב הארי נותר לבדו להוביל את המסע והפגין יכולות צבאיות מרשימות. בקרב ארסוף (Arsuf) המפורסם ב-1191 הוא השיג ניצחון טקטי מבריק על צלאח א-דין, אך לא הצליח לנצל את התנופה להתקדמות מהירה לעבר ירושלים (Jerusalem). למרות מספר ניסיונות להגיע לעיר הקדושה, הם כשלו בשל שילוב של אתגרים לוגיסטיים, חילוקי דעות פנימיים בקרב המנהיגות הצלבנית ואי-יציבות פוליטית.
בסופו של דבר, ריצ'רד מגיע למסקנה המפוכחת שכיבוש ירושלים אינו בר-השגה בתנאים הקיימים. ב-1192 הוא חותם על הסכם שביתת נשק עם צלאח א-דין. ההסכם מותיר את ירושלים בשליטה מוסלמית, אך מבטיח לנוצרים גישה חופשית למקומות הקדושים. מעתה, ממלכת ירושלים (Kingdom of Jerusalem) הצלבנית תצטמצם לרצועת חוף צרה וקשה להגנה.
מסע הצלב השלישי, שהחל בתקוות גדולות ובשאיפות נשגבות, יסתיים בהישגים צנועים ומאכזבים. כישלונם של מצביאי אירופה להשיג את המטרה העיקרית, של השבת ירושלים לידיים נוצריות, נבע משילוב של נסיבות טרגיות. ביניהן מותו של ברברוסה, החלטות פוליטיות שגויות כמו זו שהובילה לעזיבתו המוקדמת של פיליפ הצרפתי ומגבלות אסטרטגיות שמנעו מריצ'רד לנצל את הצלחותיו הטקטיות.
כישלון זה עתיד לחזק את הביקורת באירופה כלפי רעיון מסעי הצלב ולשחוק את האמונה ביכולתם להחזיר את המקומות הקדושים לשליטה נוצרית. עם זאת, הוא מסע הצלב הזה גם הפגין את יכולותיהם הצבאיות המרשימות של הצלבנים, בדגש על ריצ'רד לב הארי, שזכרו כמצביא מבריק עתיד להשמר גם בהיסטוריה האירופית וגם בזו הערבית. מעניין לציין שצלאח א-דין עצמו הביע הערכה רבה לריצ'רד ואף שלח לו סוסים טריים כאשר סוסו נהרג בקרב, במה שהייתה מחווה נדירה של כבוד בין יריבים.
הנה סיפורו בקצרה של מסע הצלב השלישי (עברית):
https://youtu.be/R1rIudKUjRQ
כך ניצח צלאח א-דין לבסוף את הצלבנים בפיקודו של המלך ריצ'ארד לב הארי:
https://youtu.be/XQkYcMOzgG0
קיצור מסע הצלב השלישי, הניצחונות בהתחלה והסיום המאכזב נגד צלאח א-דין:
https://youtu.be/GGBDAzCbkwU??long=yes
סרט תיעודי על מסע הצלב השלישי וכמה מהניצחונות הגדולים בקרבות מסעי הצלב:
https://youtu.be/vpWOexKYMjA?long=yes
ומסעי הצלב, מהראשון ועד לשלישי, וכיצד הם סיימו את הנוכחות הצלבנית בארץ ישראל (עברית):
https://youtu.be/Wfo_so5MiwM?long=yes
איך ניצח צלאח א-דין את הצלבנים בקרב קרני חיטין?
חודש יולי, שנת 1187. קרב קרני חיטין (Battle of Hattin), או חיטים, עומד להתחיל. זהו אחד הקרבות החשובים והידועים שהתקיימו על אדמת ישראל אי-פעם. זה עומד להיות קרב ההכרעה בין שתי דתות, שכל אחת רואה בירושלים ובארץ ישראל את המקומות הקדושים לה. מצד אחד עומדים המוסלמים, כוח חזק ועולה שהולך ומשתלט על המזרח התיכון. מנגד - הצלבנים, ששלטו עד עתה בארץ, כבר 88 שנה ורוצים להמשיך לשלוט בארצו של ישו. הם לא יוותרו.
בראש המוסלמים עומד צלאח א-דין. הוא מנהיג צבאי חכם, כריזמטי ואפילו הוגן. בקרב הזה הוא עתיד להשמיד את הצבא הצלבני, לשבות ולהרוג את רנו הצרפתי ואת מלך ממלכת ירושלים, גי דה ליזיניאן. בקרוב, לאחר 88 שנות שליטה צלבנית בה, הוא יכבוש גם את ירושלים. המוסלמים יטהרו את כיפת הסלע ומסגד אל אקצה מכל הסממנים הנוצריים שהוסיפו אליהם הצלבנים ותתחיל תקופה ארוכה מאד של שלטון מוסלמי.
זה היה חודש יולי, חם וצורב, בשיא הקיץ. הצבא הצלבני מגיע אל הקרב המכריע כנגד צבאו של צלאח א-דין. הצלבנים חמושים ועטופים בשריונים לוהטים. גם סוסיהם עטופים מפני פגיעת החִצים של המוסלמים. אבל הם לא יודעים היכן הבארות והמעיינות באזור והם צמאים. מאד. מזג האוויר הלוהט והמחסור במים היו אולי הגורמים העיקריים לתבוסתם. נוספה לכך אש שהוצתה בקוצים ובשדות שמסביב לקרני חיטין והקשו עוד יותר על הנוצרים. במיוחד בהשוואה למוסלמים, ששפעו מים טובים וזמינים והשתמשו במיגון קל יחסית לשריוני האבירים ומרבית חיילי הרגלים של הצבא הצלבני.
צלאח א-דין לא פראייר. הוא פוקד להבעיר את השדות היבשים, תחת רגליהם של הצלבנים. תרגיל מבריק, רושמת לעצמה ההיסטוריה. בעוד הצלבנים, החלשים מצמא ומהחום שבשריוניהם, בעוד הם נאבקים עם סוסיהם באש שתחת רגליהם, המוסלמים קלים ונחושים. הם מנוסים ומכירים את האקלים של המזרח התיכון. הם נחושים להגיע אל סוף הקרב בקרני חיטים, כשהניצחון שלהם.
ואכן, עוד באותו ערב מנצח צלאח א-דין את הצבא הצלבני. זה היה אסון גדול בשביל הצלבנים ונקודת מפנה בתולדות ירושלים וארץ הקודש. ממלכת ירושלים הצלבנית עומדת ליפול. התבוסה הצלבנית הייתה ברורה וצורבת. המוסלמים הביסו את שומרי הארץ הצלבנים, הראו את שליטתם בארץ הקודש ויהפכו מכאן לכוח עולמי.
תוצאותיו של הקרב היו מרחיקות לכת בכל הטווחים. בטווח הקצר הושמד למעשה הצבא הצלבני בקרב. בחודשים הקרובים ינצל צלאח א-דין את ההצלחה ויכבוש כמעט את כל הממלכה הצלבנית, חסרת ההגנה, זו שרוב לוחמיה נהרגו בקרב.
גם בטווח הארוך, נפגעו הצלבנים ומעולם לא הצליחו לשוב למעמדם הקודם. הם שבו אמנם וכבשו מידי צלאח א-דין כעבור שנים אחדות שטחים חשובים, בעיקר החופים המערביים, אבל למרות שהם נשארו באזור עד 1291, זה כבר לא היה אותו שלטון חזק כמו זה שהם התרגלו אליו, לפני אותו קרב מכריע.
בשולי אותה תבוסה גדולה, התחיל בעמק קרני חיטין גם תהליך שיגרום לתבוסתו המתמשכת ולהתפוררתו של הכוח הצבאי החזק של הנוצרים, הטמפלרים, "הקומנדו הנוצרי" של אבירים לוחמים נועזים ומאמינים, שעד קרני חיטין נחשבו בלתי-מובסים.
אגב, אם צלאח א-דין חיסל וגירש את נוסעי ונושאי הצלב, ליהודים הוא היה דווקא טוב והתיר להם לשוב לארץ הקודש.
כך או כך, הניצחון בקרב הדרמטי עתיד גם להפוך לאירוע מכונן בלאומיות הערבית עד ימינו. כי מסאדם חוסיין, מי שגדל במקום ממנו יצא גם צלאח א-דין, דרך חאפז אל-אסד, גמאל עבד אל-נאצר ואפילו אנשי חטיבת "חיטין" בצבא השחרור הפלשתיני - כולם ראו את עצמם יורשיו המודרניים של צלאח א-דין.
הרי הוא שניצח את צבא הכופרים במוחמד והפך לשליט כל-יכול, אייקון מוסלמי שדורות ידברו עליו בכבוד וכזה שמנהיגים ערביים ינסו להשתוות לו לאורך דורות וממש לא יצליחו.
הנה ההקשר ההיסטורי של קרב קרני חיטים (עברית):
https://youtu.be/TOcwx4SErSw
אתר הקרב בימינו (עברית):
https://youtu.be/9HNnHrdW_Bg
מראות הקרב בקולנוע:
https://youtu.be/ClWM3dTrB58
שחזור הקרב הגדול בקרני חיטין:
https://youtu.be/WUrRA_6SsaU?t=22s?long=yes
הקרב, כחלק מסיפור הצלבנים בארץ ישראל של אותה תקופה (עברית):
https://youtu.be/9FfVvXpHBRw?long=yes
וסיור מודרך וארוך באתר הקרב עצמו (עברית):
https://youtu.be/WfhA1lZzP3o?long=yes
האם "אי האלמוגים" בסיני עשוי מאלמוגים?
ג'זירת פרעון או "אי האלמוגים" כמו שקראנו לו פעם, הוא אי שקרוב לעיר אילת, ליד טאבה שבמצרים. הוא נמצא כ-5 ק"מ דרומית-מערבית לטאבה, 200 מטר בלבד מהחוף של חצי האי סיני.
על האי ניתן לראות עד היום חורבות של מבצר צלבני מהמאה ה-12. את המבצר הקים מלך ירושלים הצלבני בלדווין הראשון כדי להגן על פתחו של מפרץ אילת. הוא קרא לו בצרפתית "איל דה גרה". כ-60 שנה אחר-כך כבש את האי המצביא המוסלמי צלאח א-דין והרחיב את המצודה.
אך ג'זירת פרעון אינו אטול, כלומר אי שנוצר מאלמוגים, אלא פשוט אי זעיר במפרץ אילת, ששמו ניתן לו בעברית כיוון שהוא מוקף בשוניות אלמוגים. אם בודקים אותו מבחינה גאולוגית, ג'זירת פרעון הוא חלק מרכס גרניט שלם שקצהו מזדקר מעל פני הים. יש באי גם בריכת מי-ים קטנה.
הנה סרטון של "אי האלמוגים" במפרץ אילת:
http://youtu.be/QNJV2SGXMvg?t=18s
ומבט על האי מרחוק:
http://youtu.be/plL_wbBMCFU
סלאח א-דין
מסע הצלב השלישי ( Third Crusade), בסוף המאה ה-12, היה עימות אגדי בין אחדים מהמנהיגים המשמעותיים והידועים ביותר בימי הביניים.
מסע זה שהתרחש בין השנים 1189 ו-1192 נולד כתגובה דרמטית לאירוע שזעזע את אירופה הנוצרית עד היסוד: אובדן ירושלים לידי המצביא המוסלמי המבריק צלאח א-דין (Saladin) בעקבות קרב קרני חיטין (Horns of Hattin) ב-1187.
היה זה האפיפיור גרגוריוס השמיני (Gregory VIII) שנזעק לעזרה ופנה למלכי אירופה בקריאה נרגשת לצאת למסע צלב חדש שישיב את העיר הקדושה לידיים נוצריות.
המסע שנולד מנפילת ירושלים לידי צלאח א-דין המוסלמי ב-1187, הוציא לדרך כוח נוצרי מאוחד של שלושה מנהיגים אירופאים מרכזיים שנענו לקריאה והתגייסו למשימה. מהמצור על עכו ועד לעימות השיא המדהים בארסוף, בו תפגוש הגאונות הטקטית של ריצ'רד לב הארי בחשיבה האסטרטגית המרשימה של המצביא הכורדי הגדול צלאח א-דין - במסע הצלב השלישי עתידים להתרחש כמה מהקרבות הגדולים והמונומנטליים של מסעי הצלב.
את המסע השלישי הובילו מלך אנגליה האמיץ והנועז ריצ'רד הראשון (Richard I), הידוע בכינויו ריצ'רד "לב הארי" (Lionheart). לידו המלך הצרפתי הצעיר והשאפתן פיליפ השני (Philip II) וראשון היה הקיסר האגדי של האימפריה הרומית הקדושה (לימים גרמניה) פרידריך ברברוסה (Frederick Barbarossa).
כל אחד מהמצביאים הללו הגיע עם אביריו הרבים והמוני חייליו והם יצאו למסע ארוך ונועז למזרח הקדום ולפלשתינה, מסע צלב שכוונתנו הייתה להחזיר את עיר הקודש ירושלים לידי הנוצרים.
הראשון לצאת לדרך היה פרידריך ברברוסה, המנהיג המנוסה ביותר מביניהם. עם צבא מרשים של כ-15,000 לוחמים הוא חצה את הבלקן והאימפריה הביזנטית, נתיב שהתברר כרצוף סכנות ומכשולים. קשיים לוגיסטיים, התקפות גרילה, יחסים מתוחים עם השליטים הביזנטיים ועימותים עם הסלג'וקים (Seljuks) ליוו את הכוח הגרמני.
למרות ההצלחה בכיבוש קוניה (Iconium) במאי 1190, גורלו של המסע נחתם באופן טרגי כאשר הקיסר הזקן טבע בנהר סלף (Saleph) בדרום אנטוליה. מותו הפתאומי של המנהיג הנערץ גרם להתפוררות מהירה של הצבא הגרמני, כאשר מרבית הלוחמים בחרו לשוב לאירופה, ורק קבוצה קטנה המשיכה לעבר עכו (Acre).
במקביל, פיליפ השני וריצ'רד לב הארי בחרו במסלול ימי בטוח יותר. הם הובילו את צבאותיהם למצור על עכו, שהפך לאחד המצורים הארוכים והמתישים בתקופה. לאחר מאמץ משותף ממושך, כבשו הצלבנים את העיר ב-1191, במה שיהיה להישג הצבאי הגדול של המסע. אך השמחה לא נמשכה זמן רב: המלך הצרפתי פיליפ, שסבל ממתיחות גוברת עם ריצ'רד ומדאגה לענייניו בממלכתו, החליט לשוב עם חייליו לצרפת.
ריצ'רד לב הארי נותר לבדו להוביל את המסע והפגין יכולות צבאיות מרשימות. בקרב ארסוף (Arsuf) המפורסם ב-1191 הוא השיג ניצחון טקטי מבריק על צלאח א-דין, אך לא הצליח לנצל את התנופה להתקדמות מהירה לעבר ירושלים (Jerusalem). למרות מספר ניסיונות להגיע לעיר הקדושה, הם כשלו בשל שילוב של אתגרים לוגיסטיים, חילוקי דעות פנימיים בקרב המנהיגות הצלבנית ואי-יציבות פוליטית.
בסופו של דבר, ריצ'רד מגיע למסקנה המפוכחת שכיבוש ירושלים אינו בר-השגה בתנאים הקיימים. ב-1192 הוא חותם על הסכם שביתת נשק עם צלאח א-דין. ההסכם מותיר את ירושלים בשליטה מוסלמית, אך מבטיח לנוצרים גישה חופשית למקומות הקדושים. מעתה, ממלכת ירושלים (Kingdom of Jerusalem) הצלבנית תצטמצם לרצועת חוף צרה וקשה להגנה.
מסע הצלב השלישי, שהחל בתקוות גדולות ובשאיפות נשגבות, יסתיים בהישגים צנועים ומאכזבים. כישלונם של מצביאי אירופה להשיג את המטרה העיקרית, של השבת ירושלים לידיים נוצריות, נבע משילוב של נסיבות טרגיות. ביניהן מותו של ברברוסה, החלטות פוליטיות שגויות כמו זו שהובילה לעזיבתו המוקדמת של פיליפ הצרפתי ומגבלות אסטרטגיות שמנעו מריצ'רד לנצל את הצלחותיו הטקטיות.
כישלון זה עתיד לחזק את הביקורת באירופה כלפי רעיון מסעי הצלב ולשחוק את האמונה ביכולתם להחזיר את המקומות הקדושים לשליטה נוצרית. עם זאת, הוא מסע הצלב הזה גם הפגין את יכולותיהם הצבאיות המרשימות של הצלבנים, בדגש על ריצ'רד לב הארי, שזכרו כמצביא מבריק עתיד להשמר גם בהיסטוריה האירופית וגם בזו הערבית. מעניין לציין שצלאח א-דין עצמו הביע הערכה רבה לריצ'רד ואף שלח לו סוסים טריים כאשר סוסו נהרג בקרב, במה שהייתה מחווה נדירה של כבוד בין יריבים.
הנה סיפורו בקצרה של מסע הצלב השלישי (עברית):
https://youtu.be/R1rIudKUjRQ
כך ניצח צלאח א-דין לבסוף את הצלבנים בפיקודו של המלך ריצ'ארד לב הארי:
https://youtu.be/XQkYcMOzgG0
קיצור מסע הצלב השלישי, הניצחונות בהתחלה והסיום המאכזב נגד צלאח א-דין:
https://youtu.be/GGBDAzCbkwU??long=yes
סרט תיעודי על מסע הצלב השלישי וכמה מהניצחונות הגדולים בקרבות מסעי הצלב:
https://youtu.be/vpWOexKYMjA?long=yes
ומסעי הצלב, מהראשון ועד לשלישי, וכיצד הם סיימו את הנוכחות הצלבנית בארץ ישראל (עברית):
https://youtu.be/Wfo_so5MiwM?long=yes
חודש יולי, שנת 1187. קרב קרני חיטין (Battle of Hattin), או חיטים, עומד להתחיל. זהו אחד הקרבות החשובים והידועים שהתקיימו על אדמת ישראל אי-פעם. זה עומד להיות קרב ההכרעה בין שתי דתות, שכל אחת רואה בירושלים ובארץ ישראל את המקומות הקדושים לה. מצד אחד עומדים המוסלמים, כוח חזק ועולה שהולך ומשתלט על המזרח התיכון. מנגד - הצלבנים, ששלטו עד עתה בארץ, כבר 88 שנה ורוצים להמשיך לשלוט בארצו של ישו. הם לא יוותרו.
בראש המוסלמים עומד צלאח א-דין. הוא מנהיג צבאי חכם, כריזמטי ואפילו הוגן. בקרב הזה הוא עתיד להשמיד את הצבא הצלבני, לשבות ולהרוג את רנו הצרפתי ואת מלך ממלכת ירושלים, גי דה ליזיניאן. בקרוב, לאחר 88 שנות שליטה צלבנית בה, הוא יכבוש גם את ירושלים. המוסלמים יטהרו את כיפת הסלע ומסגד אל אקצה מכל הסממנים הנוצריים שהוסיפו אליהם הצלבנים ותתחיל תקופה ארוכה מאד של שלטון מוסלמי.
זה היה חודש יולי, חם וצורב, בשיא הקיץ. הצבא הצלבני מגיע אל הקרב המכריע כנגד צבאו של צלאח א-דין. הצלבנים חמושים ועטופים בשריונים לוהטים. גם סוסיהם עטופים מפני פגיעת החִצים של המוסלמים. אבל הם לא יודעים היכן הבארות והמעיינות באזור והם צמאים. מאד. מזג האוויר הלוהט והמחסור במים היו אולי הגורמים העיקריים לתבוסתם. נוספה לכך אש שהוצתה בקוצים ובשדות שמסביב לקרני חיטין והקשו עוד יותר על הנוצרים. במיוחד בהשוואה למוסלמים, ששפעו מים טובים וזמינים והשתמשו במיגון קל יחסית לשריוני האבירים ומרבית חיילי הרגלים של הצבא הצלבני.
צלאח א-דין לא פראייר. הוא פוקד להבעיר את השדות היבשים, תחת רגליהם של הצלבנים. תרגיל מבריק, רושמת לעצמה ההיסטוריה. בעוד הצלבנים, החלשים מצמא ומהחום שבשריוניהם, בעוד הם נאבקים עם סוסיהם באש שתחת רגליהם, המוסלמים קלים ונחושים. הם מנוסים ומכירים את האקלים של המזרח התיכון. הם נחושים להגיע אל סוף הקרב בקרני חיטים, כשהניצחון שלהם.
ואכן, עוד באותו ערב מנצח צלאח א-דין את הצבא הצלבני. זה היה אסון גדול בשביל הצלבנים ונקודת מפנה בתולדות ירושלים וארץ הקודש. ממלכת ירושלים הצלבנית עומדת ליפול. התבוסה הצלבנית הייתה ברורה וצורבת. המוסלמים הביסו את שומרי הארץ הצלבנים, הראו את שליטתם בארץ הקודש ויהפכו מכאן לכוח עולמי.
תוצאותיו של הקרב היו מרחיקות לכת בכל הטווחים. בטווח הקצר הושמד למעשה הצבא הצלבני בקרב. בחודשים הקרובים ינצל צלאח א-דין את ההצלחה ויכבוש כמעט את כל הממלכה הצלבנית, חסרת ההגנה, זו שרוב לוחמיה נהרגו בקרב.
גם בטווח הארוך, נפגעו הצלבנים ומעולם לא הצליחו לשוב למעמדם הקודם. הם שבו אמנם וכבשו מידי צלאח א-דין כעבור שנים אחדות שטחים חשובים, בעיקר החופים המערביים, אבל למרות שהם נשארו באזור עד 1291, זה כבר לא היה אותו שלטון חזק כמו זה שהם התרגלו אליו, לפני אותו קרב מכריע.
בשולי אותה תבוסה גדולה, התחיל בעמק קרני חיטין גם תהליך שיגרום לתבוסתו המתמשכת ולהתפוררתו של הכוח הצבאי החזק של הנוצרים, הטמפלרים, "הקומנדו הנוצרי" של אבירים לוחמים נועזים ומאמינים, שעד קרני חיטין נחשבו בלתי-מובסים.
אגב, אם צלאח א-דין חיסל וגירש את נוסעי ונושאי הצלב, ליהודים הוא היה דווקא טוב והתיר להם לשוב לארץ הקודש.
כך או כך, הניצחון בקרב הדרמטי עתיד גם להפוך לאירוע מכונן בלאומיות הערבית עד ימינו. כי מסאדם חוסיין, מי שגדל במקום ממנו יצא גם צלאח א-דין, דרך חאפז אל-אסד, גמאל עבד אל-נאצר ואפילו אנשי חטיבת "חיטין" בצבא השחרור הפלשתיני - כולם ראו את עצמם יורשיו המודרניים של צלאח א-דין.
הרי הוא שניצח את צבא הכופרים במוחמד והפך לשליט כל-יכול, אייקון מוסלמי שדורות ידברו עליו בכבוד וכזה שמנהיגים ערביים ינסו להשתוות לו לאורך דורות וממש לא יצליחו.
הנה ההקשר ההיסטורי של קרב קרני חיטים (עברית):
https://youtu.be/TOcwx4SErSw
אתר הקרב בימינו (עברית):
https://youtu.be/9HNnHrdW_Bg
מראות הקרב בקולנוע:
https://youtu.be/ClWM3dTrB58
שחזור הקרב הגדול בקרני חיטין:
https://youtu.be/WUrRA_6SsaU?t=22s?long=yes
הקרב, כחלק מסיפור הצלבנים בארץ ישראל של אותה תקופה (עברית):
https://youtu.be/9FfVvXpHBRw?long=yes
וסיור מודרך וארוך באתר הקרב עצמו (עברית):
https://youtu.be/WfhA1lZzP3o?long=yes
ג'זירת פרעון או "אי האלמוגים" כמו שקראנו לו פעם, הוא אי שקרוב לעיר אילת, ליד טאבה שבמצרים. הוא נמצא כ-5 ק"מ דרומית-מערבית לטאבה, 200 מטר בלבד מהחוף של חצי האי סיני.
על האי ניתן לראות עד היום חורבות של מבצר צלבני מהמאה ה-12. את המבצר הקים מלך ירושלים הצלבני בלדווין הראשון כדי להגן על פתחו של מפרץ אילת. הוא קרא לו בצרפתית "איל דה גרה". כ-60 שנה אחר-כך כבש את האי המצביא המוסלמי צלאח א-דין והרחיב את המצודה.
אך ג'זירת פרעון אינו אטול, כלומר אי שנוצר מאלמוגים, אלא פשוט אי זעיר במפרץ אילת, ששמו ניתן לו בעברית כיוון שהוא מוקף בשוניות אלמוגים. אם בודקים אותו מבחינה גאולוגית, ג'זירת פרעון הוא חלק מרכס גרניט שלם שקצהו מזדקר מעל פני הים. יש באי גם בריכת מי-ים קטנה.
הנה סרטון של "אי האלמוגים" במפרץ אילת:
http://youtu.be/QNJV2SGXMvg?t=18s
ומבט על האי מרחוק:
http://youtu.be/plL_wbBMCFU
