שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היה המצביא הג'נטלמן צלאח א-דין?
שמו היה צלאח א-דין (Saladin) ובימי הביניים הוא הביס את הצלבנים והפך את האיסלאם לכוח החזק ביותר במזרח הקדום. רבים רואים בו עד היום סמל מוסלמי מוביל ואת המצביא הגדול בתולדות האיסלאם.
בשנת 1187, בקרב קרני חיטין שבארץ ישראל, סאלאדין (שמו במערב) הכריע את הצלבנים ולקח בשבי את מלכם. התבוסה הצלבנית הייתה ברורה וצורבת - ראו בתגית "קרב קרני חיטין". איש לא יכול היה לדעת שמכאן ואילך יביסו המוסלמים את שומרי הארץ הצלבנים, ישתלטו על ארץ הקודש ויהפכו לכוח עולמי.
כל זה בזכותו. כי צלאח א-דין היה מצביא כורדי מבריק ומתוחכם, מגדולי הלוחמים המוסלמים ומי שזכור עד היום כאגדה של ממש. הוא חי בעידן שבו זינק האיסלאם ולא מעט בזכותו הוא הפך לכוח החזק ביותר של המזרח הקדום.
#חייו של מצביא
הוא מתחיל כיוסף בן איוב (Salah al-Din), הידוע לעולם בשם צלאח א-דין, נולד בשנת 1137 למשפחה כורדית בעיר תיכרית (Tikrit) שבעיראק של ימינו. גורלו של הילד הקטן יביא אותו להפוך לאחד המנהיגים המכובדים בהיסטוריה, גם בעיני אויביו הצלבנים ובעולם כולו.
דרכו למנהיגות החלה כאשר הצטרף לצבא של דודו שירכוח (Shirkuh), שהיה מפקד בולט בשירות נור א-דין (Nur ad-Din), שליט דמשק החזק. במהלך מספר מסעות צבאיים למצרים, הצעיר הכורדי הוכיח יכולות יוצאות דופן שהובילו אותו למעמד וויזיר של הח'ליפה הפטמי האחרון.
בשנת 1171, בגיל 34, ביצע צלאח א-דין מהלך נועז שישנה את פני המזרח התיכון. הוא הדיח את השושלת הפטמית השיעית ששלטה במצרים, החזיר את המדינה לחיק הח'ליפות העבאסית הסונית, ובעצם הקים את השושלת האיובית על שמו.
שאיפותיו לא הסתפקו במצרים. אחרי מות פטרונו נור א-דין בשנת 1174, הוא החל בפרויקט האיחוד הגדול שלו - לרכז תחת שלטונו את מצרים, סוריה וחלקים מעיראק. זה היה משחק מדיני מורכב שכלל דיפלומטיה, מלחמה וברית זמנית עם אויבים.
הישג הכתר של צלאח א-דין הגיע בשנת 1187, בקרב קרני חיטין (Hattin) בו הוא הנחיל לצלבנים תבוסה מוחלטת. לאחר 88 שנות שליטה צלבנית הוא כבש את רוב הערים הצלבניות, תוך שהוא משאיר להם רק כמה מאחזים באזור החוף. עם כיבוש ירושלים הקדושה, הוא טיהר את מסגד אל אקצה ואת כיפת הסלע מהסממנים הנוצריים שהוסיפו בהם הצלבנים.
בעבור הצלבנים זה היה אסון גדול. גם בתולדות ירושלים זו תהיה נקודת מפנה של ממש והעיר הקדושה תהיה בשליטה מוסלמית עד המאה ה-20, כשהצבא הבריטי יכבוש אותה, ללא קרב, מידי האימפריה העות'מנית.
#אישיותו
מה שהפך את צלאח א-דין לדמות יוצאת דופן לא היו רק הישגיו הצבאיים. כאשר כבש את ירושלים, הוא לא ביצע טבח בתושבים הנוצרים כפי שעשו הצלבנים 88 שנה קודם לכן, אלא אפשר לרובם לעזוב בבטחה תמורת כופר סביר. הוא אף שחרר בלי תשלום את אלה שלא יכולים היו לשלם.
תכונות אלה זיכו אותו בהערצה גם בקרב הצלבנים עצמם. על אף התנגדותו העיקשת לכוחות הצלבנים, הוא זכה באירופה למוניטין כמצביא חזק הנוהג באבירות.
הכרוניקות הצלבניות מתארות אותו כמנהיג נדיב, צודק וחומל, כאדם דתי הידוע ברוחב ליבו ונטייתו לסלחנות.
למרות שהוא וריצ'רד לב הארי (Richard the Lionheart) התמודדו זה מול זה במהלך המסע הצלבני השלישי, הם מעולם לא נפגשו אישית, אף שהם עקבו בהערכה זה אחרי זה והחליפו מתנות באמצעות שליחים.
גם 300 שנים אחרי, עד למאה ה-14, עוד כתבו באירופה שירים אפיים על ההרפתקאות והמחוות של צלאח א-דין. המשורר המיתולוגי דנטה החשיב אותו לאחת הנשמות הישרות של העולם הפאגאני, עולם עובדי האלילים וגרס שהוא יגיע לעולם הבא. המעניין הוא שצלאח לא היה עובד אלילים והאמין באלוהים - הוא פשוט היה מדת אחרת...
מכל מקום, צלאח א-דין הפך לסמל של המצביא האידיאלי - לוחם אכזרי בקרב אך ג'נטלמן אחרי הניצחון. הוא מת בשנת 1193 בדמשק, בגיל 56, כחצי שנה אחרי שחתם על הסכם יפו (Treaty of Jaffa) עם ריצ'רד לב הארי - הסכם הפסקת אש לשלוש שנים שבדיעבד יסיים את מסע הצלב השלישי.
למוסלמים נתן צלאח א דין במהלך הדורות השראה ומורשתו חיה עד היום. על דגלה של מצרים המודרנית ובסמלי מדינות ערביות נוספות מתנוסס גם היום עיט צלאח א-דין, סמלו של הלוחם והמצביא האגדי.
בעולם המוסלמי רואים בו גיבור שאיחד את האומה ושחרר את ירושלים, סמל למנהיגות אידיאלית. בעיראק נקרא על שמו אחד המחוזות באזור תכרית. בזכות הצלחתו לגרש את הצלבנים, נוהגים גם כיום הפלשתינים לנקוב בשמו של צלאח א-דין כגיבורם וכדמות ההשראה של לוחם אמיץ ודגול.
גם במערב הוא נחשב לדמות היסטורית שהצליחה להיות גם מנהיג מוצלח וגם מנהיג גדול ובעל ערכים מוסריים גבוהים, מה שמוכיח בעיני רבים שאפילו במלחמה ניתן וחשוב לשמור על כבוד האדם.
הנה קיצור סיפורו של סלאח א-דין (עברית):
https://youtu.be/GBdiypL9KPk
כך עצר סאלאדין, צלאח א-דין המפורסם את הצלבנים (עברית):
https://youtu.be/daTskfCs5o0
העימות הגדול שלו מול הצלבנים בפיקודו של ריצ'ארד לב הארי:
https://youtu.be/XQkYcMOzgG0
שחזור קרב קרני חיטים שמתקיים כל שנה בישראל (עברית):
https://youtu.be/4K6zq9-9q0Y
אווירת הקרב ומסביבו - מהשחזור:
https://youtu.be/XtdMdodpRHo
סיפור חייו של צלאח א-דין:
https://youtu.be/07FtlU6xkVk?long=yes
עוד מניצחונו הגדול:
https://youtu.be/ndXuRoJd6hQ?long=yes
ומסעי הצלב מהראשון ועד השלישי - כשצלאח א-דין הוא המנצח הגדול (עברית):
https://youtu.be/Wfo_so5MiwM?long=yes
איך נוצחו מצביאי אירופה במסע הצלב השלישי?
מסע הצלב השלישי ( Third Crusade), בסוף המאה ה-12, היה עימות אגדי בין אחדים מהמנהיגים המשמעותיים והידועים ביותר בימי הביניים.
מסע זה שהתרחש בין השנים 1189 ו-1192 נולד כתגובה דרמטית לאירוע שזעזע את אירופה הנוצרית עד היסוד: אובדן ירושלים לידי המצביא המוסלמי המבריק צלאח א-דין (Saladin) בעקבות קרב קרני חיטין (Horns of Hattin) ב-1187.
היה זה האפיפיור גרגוריוס השמיני (Gregory VIII) שנזעק לעזרה ופנה למלכי אירופה בקריאה נרגשת לצאת למסע צלב חדש שישיב את העיר הקדושה לידיים נוצריות.
המסע שנולד מנפילת ירושלים לידי צלאח א-דין המוסלמי ב-1187, הוציא לדרך כוח נוצרי מאוחד של שלושה מנהיגים אירופאים מרכזיים שנענו לקריאה והתגייסו למשימה. מהמצור על עכו ועד לעימות השיא המדהים בארסוף, בו תפגוש הגאונות הטקטית של ריצ'רד לב הארי בחשיבה האסטרטגית המרשימה של המצביא הכורדי הגדול צלאח א-דין - במסע הצלב השלישי עתידים להתרחש כמה מהקרבות הגדולים והמונומנטליים של מסעי הצלב.
את המסע השלישי הובילו מלך אנגליה האמיץ והנועז ריצ'רד הראשון (Richard I), הידוע בכינויו ריצ'רד "לב הארי" (Lionheart). לידו המלך הצרפתי הצעיר והשאפתן פיליפ השני (Philip II) וראשון היה הקיסר האגדי של האימפריה הרומית הקדושה (לימים גרמניה) פרידריך ברברוסה (Frederick Barbarossa).
כל אחד מהמצביאים הללו הגיע עם אביריו הרבים והמוני חייליו והם יצאו למסע ארוך ונועז למזרח הקדום ולפלשתינה, מסע צלב שכוונתנו הייתה להחזיר את עיר הקודש ירושלים לידי הנוצרים.
הראשון לצאת לדרך היה פרידריך ברברוסה, המנהיג המנוסה ביותר מביניהם. עם צבא מרשים של כ-15,000 לוחמים הוא חצה את הבלקן והאימפריה הביזנטית, נתיב שהתברר כרצוף סכנות ומכשולים. קשיים לוגיסטיים, התקפות גרילה, יחסים מתוחים עם השליטים הביזנטיים ועימותים עם הסלג'וקים (Seljuks) ליוו את הכוח הגרמני.
למרות ההצלחה בכיבוש קוניה (Iconium) במאי 1190, גורלו של המסע נחתם באופן טרגי כאשר הקיסר הזקן טבע בנהר סלף (Saleph) בדרום אנטוליה. מותו הפתאומי של המנהיג הנערץ גרם להתפוררות מהירה של הצבא הגרמני, כאשר מרבית הלוחמים בחרו לשוב לאירופה, ורק קבוצה קטנה המשיכה לעבר עכו (Acre).
במקביל, פיליפ השני וריצ'רד לב הארי בחרו במסלול ימי בטוח יותר. הם הובילו את צבאותיהם למצור על עכו, שהפך לאחד המצורים הארוכים והמתישים בתקופה. לאחר מאמץ משותף ממושך, כבשו הצלבנים את העיר ב-1191, במה שיהיה להישג הצבאי הגדול של המסע. אך השמחה לא נמשכה זמן רב: המלך הצרפתי פיליפ, שסבל ממתיחות גוברת עם ריצ'רד ומדאגה לענייניו בממלכתו, החליט לשוב עם חייליו לצרפת.
ריצ'רד לב הארי נותר לבדו להוביל את המסע והפגין יכולות צבאיות מרשימות. בקרב ארסוף (Arsuf) המפורסם ב-1191 הוא השיג ניצחון טקטי מבריק על צלאח א-דין, אך לא הצליח לנצל את התנופה להתקדמות מהירה לעבר ירושלים (Jerusalem). למרות מספר ניסיונות להגיע לעיר הקדושה, הם כשלו בשל שילוב של אתגרים לוגיסטיים, חילוקי דעות פנימיים בקרב המנהיגות הצלבנית ואי-יציבות פוליטית.
בסופו של דבר, ריצ'רד מגיע למסקנה המפוכחת שכיבוש ירושלים אינו בר-השגה בתנאים הקיימים. ב-1192 הוא חותם על הסכם שביתת נשק עם צלאח א-דין. ההסכם מותיר את ירושלים בשליטה מוסלמית, אך מבטיח לנוצרים גישה חופשית למקומות הקדושים. מעתה, ממלכת ירושלים (Kingdom of Jerusalem) הצלבנית תצטמצם לרצועת חוף צרה וקשה להגנה.
מסע הצלב השלישי, שהחל בתקוות גדולות ובשאיפות נשגבות, יסתיים בהישגים צנועים ומאכזבים. כישלונם של מצביאי אירופה להשיג את המטרה העיקרית, של השבת ירושלים לידיים נוצריות, נבע משילוב של נסיבות טרגיות. ביניהן מותו של ברברוסה, החלטות פוליטיות שגויות כמו זו שהובילה לעזיבתו המוקדמת של פיליפ הצרפתי ומגבלות אסטרטגיות שמנעו מריצ'רד לנצל את הצלחותיו הטקטיות.
כישלון זה עתיד לחזק את הביקורת באירופה כלפי רעיון מסעי הצלב ולשחוק את האמונה ביכולתם להחזיר את המקומות הקדושים לשליטה נוצרית. עם זאת, הוא מסע הצלב הזה גם הפגין את יכולותיהם הצבאיות המרשימות של הצלבנים, בדגש על ריצ'רד לב הארי, שזכרו כמצביא מבריק עתיד להשמר גם בהיסטוריה האירופית וגם בזו הערבית. מעניין לציין שצלאח א-דין עצמו הביע הערכה רבה לריצ'רד ואף שלח לו סוסים טריים כאשר סוסו נהרג בקרב, במה שהייתה מחווה נדירה של כבוד בין יריבים.
הנה סיפורו בקצרה של מסע הצלב השלישי (עברית):
https://youtu.be/R1rIudKUjRQ
כך ניצח צלאח א-דין לבסוף את הצלבנים בפיקודו של המלך ריצ'ארד לב הארי:
https://youtu.be/XQkYcMOzgG0
קיצור מסע הצלב השלישי, הניצחונות בהתחלה והסיום המאכזב נגד צלאח א-דין:
https://youtu.be/GGBDAzCbkwU??long=yes
סרט תיעודי על מסע הצלב השלישי וכמה מהניצחונות הגדולים בקרבות מסעי הצלב:
https://youtu.be/vpWOexKYMjA?long=yes
ומסעי הצלב, מהראשון ועד לשלישי, וכיצד הם סיימו את הנוכחות הצלבנית בארץ ישראל (עברית):
https://youtu.be/Wfo_so5MiwM?long=yes
איך ניצח צלאח א-דין את הצלבנים בקרב קרני חיטין?
חודש יולי, שנת 1187. קרב קרני חיטין (Battle of Hattin), או חיטים, עומד להתחיל. זהו אחד הקרבות החשובים והידועים שהתקיימו על אדמת ישראל אי-פעם. זה עומד להיות קרב ההכרעה בין שתי דתות, שכל אחת רואה בירושלים ובארץ ישראל את המקומות הקדושים לה.
מצד אחד עומדים המוסלמים, כוח חזק ועולה שהולך ומשתלט על המזרח התיכון. מנגד - הצלבנים, ששלטו עד עתה בארץ, כבר 88 שנה ורוצים להמשיך לשלוט בארצו של ישו. הם לא יוותרו.
בראש המוסלמים עומד צלאח א-דין. הוא מנהיג צבאי חכם, כריזמטי ואפילו הוגן. בקרב הזה הוא עתיד להשמיד את הצבא הצלבני, לשבות ולהרוג את רנו הצרפתי ואת מלך ממלכת ירושלים, גי דה ליזיניאן.
בקרוב, לאחר 88 שנות שליטה צלבנית בה, יכבוש צלאח גם את ירושלים. המוסלמים יטהרו את כיפת הסלע ומסגד אל אקצה מכל הסממנים הנוצריים שהוסיפו אליהם הצלבנים ותתחיל תקופה ארוכה מאד של שלטון מוסלמי.
זה היה חודש יולי, חם וצורב, בשיא הקיץ. הצבא הצלבני מגיע אל הקרב המכריע כנגד צבאו של צלאח א-דין. הצלבנים חמושים ועטופים בשריונים לוהטים. גם סוסיהם עטופים מפני פגיעת החִצים של המוסלמים. אבל הם לא יודעים היכן הבארות והמעיינות באזור והם צמאים. מאד.
מזג האוויר הלוהט והמחסור במים היו אולי הגורמים העיקריים לתבוסתם. נוספה לכך אש שהוצתה בקוצים ובשדות שמסביב לקרני חיטין והקשו עוד יותר על הנוצרים - במיוחד בהשוואה למוסלמים, ששפעו מים טובים וזמינים והשתמשו במיגון קל, יחסית לשריוני האבירים ומרבית חיילי הרגלים של הצבא הצלבני.
צלאח א-דין לא פראייר. הוא פוקד להבעיר את השדות היבשים, תחת רגליהם של הצלבנים. תרגיל מבריק, רושמת לעצמה ההיסטוריה. הצלבנים חלשים מצמא ומהחום שבשריוניהם ובעוד הם נאבקים עם סוסיהם באש שתחת רגליהם, המוסלמים קלים ונחושים. הם מנוסים ומכירים את האקלים המזרח תיכוני, נחושים להגיע אל סוף הקרב בקרני חיטים כשהניצחון שלהם.
ואכן, עוד באותו ערב מנצח צלאח א-דין את הצבא הצלבני. אסון גדול בשביל הצלבנים ונקודת מפנה בתולדות ירושלים וארץ הקודש. ממלכת ירושלים הצלבנית עומדת ליפול. התבוסה הצלבנית ברורה וצורבת. המוסלמים הביסו את שומרי הארץ הצלבנים, הראו את שליטתם בארץ הקודש ויהפכו מכאן לכוח עולמי.
תוצאותיו של הקרב היו מרחיקות לכת בכל הטווחים. בטווח הקצר הושמד למעשה הצבא הצלבני בקרב. בחודשים הקרובים ינצל צלאח א-דין את ההצלחה ויכבוש כמעט את כל הממלכה הצלבנית חסרת ההגנה, זו שרוב לוחמיה נהרגו בקרב.
גם בטווח הארוך נפגעו הצלבנים. מעולם לא הצליחו עוד לשוב למעמדם הקודם. הם שבו אמנם וכבשו מידי צלאח א-דין כעבור שנים אחדות שטחים חשובים, בעיקר בחופים המערביים, אבל למרות שהם נשארו באזור עד 1291, זה כבר לא היה אותו שלטון חזק כמו זה שהם התרגלו אליו, לפני אותו קרב מכריע.
בשולי אותה תבוסה גדולה, התחיל בעמק קרני חיטין גם תהליך שיגרום לתבוסתו המתמשכת ולהתפוררתו של הכוח הצבאי החזק של הנוצרים, הטמפלרים. מקרני חיטים תתחיל הנפילה של מה שהיה עד אז "הקומנדו הנוצרי", אוסף מדהים של אבירים לוחמים נועזים ומאמינים, שעד קרני חיטין נחשבו בלתי-מובסים.
אגב, אם צלאח א-דין חיסל וגירש את נוסעי ונושאי הצלב, ליהודים הוא היה דווקא טוב ומיטיב והתיר להם לשוב לארץ הקודש.
כך או כך, הניצחון בקרב הדרמטי עתיד גם להפוך לאירוע מכונן בלאומיות הערבית עד ימינו. כי מסאדם חוסיין, מי שגדל במקום ממנו יצא גם צלאח א-דין, דרך חאפז אל-אסד, גמאל עבד אל-נאצר ואפילו אנשי חטיבת "חיטין" בצבא השחרור הפלשתיני - כולם ראו את עצמם יורשיו המודרניים של צלאח א-דין.
היו מתים. הרי הוא, בניגוד להם, ניצח את צבא הכופרים במוחמד והפך לשליט כל-יכול, אייקון מוסלמי שדורות ידברו עליו בכבוד וכזה שמנהיגים ערביים ינסו להשתוות לו לאורך דורות וממש לא יצליחו.
עוד על המשמעות של הקרב הזה והשפעתו ההיסטורית בתגית "קרב קרני חיטין".
הנה ההקשר ההיסטורי של קרב קרני חיטים (עברית):
https://youtu.be/TOcwx4SErSw
אתר הקרב בימינו (עברית):
https://youtu.be/9HNnHrdW_Bg
מראות הקרב בקולנוע:
https://youtu.be/ClWM3dTrB58
שחזור הקרב הגדול בקרני חיטין:
https://youtu.be/WUrRA_6SsaU?t=22s?long=yes
הקרב, כחלק מסיפור הצלבנים בארץ ישראל של אותה תקופה (עברית):
https://youtu.be/9FfVvXpHBRw?long=yes
וסיור מודרך וארוך באתר הקרב עצמו (עברית):
https://youtu.be/WfhA1lZzP3o?long=yes
מיהם ההוספיטלרים?
מסדר ההוספיטאלרים (Hospitallers) היה מסדר צבאי-נוצרי של נזירים שנשאו על דגלם את השמירה על ביטחונם האישי של הצליינים ועולי הרגל שהגיעו לבקר במקומות הקדושים ועוד יותר - את הטיפול במי מהם שחלו בארץ הקודש או בדרך אליה.
סיפורם ההיסטורי הוא אחד הסיפורים המרתקים בתולדות המסדרים הצבאיים-הדתיים בימי הביניים. המסדר הדתי נזירי הזה החל כארגון דתי שמטרתו הייתה לטפל בעולי רגל חולים ונצרכים בירושלים של סוף המאה ה-11.
היו אלה קבוצת אבירים וסוחרים אירופיים, שברוח החמלה הנוצרית והריפוי שמתחיל בישו עזבו באבירות את כל שאר עיסוקיהם והקדישו את עצמם לטיפול בחולים הסובלים מתוך עולי הרגל לירושלים.
בתחילת דרכם הקימו אנשי המסדר בית חולים קטן ליד כנסיית הקבר הקדוש בירושלים. את שמו לקח המסדר ההוספיטלרי מהמילה "הוספיטל" - באנגלית בית חולים. האבירים הראשונים היו לאנשי רפואה שלקחו על עצמם את המשימה ההומניטרית של טיפול בחולים, ללא הבדל דת או מוצא.
כמה עשורים אחרי כן כשבית החולים מנוהל היטב ורוכש יוקרה ושם, החליטו ההוספיטלרים שלא די להם לטפל בפצועים וחולים. כאבירים לשעבר הם חוזרים להילחם ולהגן על הארץ הקדושה.
במהלך מסע הצלב הראשון בשנת 1099, החל המסדר להתפתח וזכה לתמיכה כספית נרחבת מאצילים אירופיים. עם הזמן הוא הופך לכוח צבאי משמעותי. האבירים (Knights) מצליחים לשמש כלוחמים שמגינים על עולי הרגל ועל השטחים הצלבניים במזרח התיכון.
כי ההוספיטלרים הופכים מכאן למסדר צבאי גדול, מעין חיל הרפואה של הצבא הצלבני. הם רוכשים מומחיות גם בבניית מבצרים ובונים מצודות ברחבי האזור. באותה תקופה הם מקימים את אחד המבצרים המרשימים ביותר שלהם, מבצר קראק דה שבאלייה (Krak des Chevaliers), בסוריה של היום. הוא, אגב, נחשב עד היום למבצר הצלבני המרשים ביותר בעולם.
הכוח והעושר הרב שלהם נובע מהתעשייה המוצלחת של הסוכר שלהם. ההוספיטלרים מנהלים תחרות על עושר, עוצמה ויכולות עם המסדר החזק השני באזור - הטמפלרים (ראו בתגית "טמפלרים"). אבל בעוד שהטמפלרים השתלטו על ייצור הקמח בארץ ישראל, ההוספיטלרים הופכים ליצרני "הזהב הלבן", כינויו של הסוכר המבוקש כל כך בעולם העתיק. הם מגדלים קני סוכר בכל רחבי הארץ ומקימים הרבה מפעלי סוכר, שמפיקים שאותו מהקנים ומייצאים אותו בספינות, מנמל עכו לאירופה.
בתחום הטיפול קידש המסדר ההוספטלרי את העיקרון של לטפל ולעזור לכל פצוע שהוא, גם אם הוא מוסלמי או יהודי וכל אחד אחר. נכונותם להקריב הכל למען החולים שלהם הייתה מהידועות אז בכל רחבי המזרח התיכון.
באותם ימים התפרסם הסיפור על סלאח א דין, שביקש לבדוק האם נכונות האגדות על המסדר המהולל שמטפל בכל מחיר בכל פצוע. המצביא המוסלמי עשה את עצמו חולה, שהדבר היחיד שיוכל לרפאו הוא הסוס של ראש המסדר ההוספיטלרי. קראו את הסיפור כולו בתגית "סלאח א-דין".
לאחר נפילת ממלכת ירושלים בשנת 1291, המשיך המסדר את דרכו באי רודוס (Rhodes). שם ימשיכו האבירים לשלוט במשך 213 שנים. במהלך תקופה זו הם עושים דרך מרתקת במיוחד, כשהם הופכים לכוח ימי משמעותי ושומרים על נתיבי המסחר הימיים מפני פולשים מוסלמים.
בשנת 1522 נערך ברודוס קרב מרשים במיוחד נגד העות'מאנים, כשסולימן המפואר (Suleiman the Magnificent) נאלץ להשקיע כוח ומאמצים אדירים כדי לכבוש את האי ולנצח את ההוספיטאלרים.
מרודוס הכבוש עבר המסדר למלטה, שם הוא ימשיך להוות כוח ימי משמעותי. האבירים, שכעת נקראו "אבירי מלטה" (Knights of Malta), ימשיכו להגן על נתיבי המסחר הימיים ולספק שירותי רפואה. בתקופת מלחמות נפוליאון הוא יביס אותם ומי ששרדו עברו לרומא, שם הם שוהים עד ימינו.
ואכן, עד היום קיים הארגון שנקרא "מסדר מלטה" (Sovereign Military Order of Malta). עוסק בפעילות הומניטרית ברחבי העולם, הארגון מוכר כארגון בינלאומי רשמי המספק סיוע רפואי ראשוני באזורי אסון וסכסוכים.
סיפורם של ההוספיטלרים במהלך מאות השנים הללו הוא סיפור של הקרבה, אומץ ואהבת אדם, אנושיות או הומניות שחצו גבולות תרבותיים ודתיים.
הנה מסדר ההוספיטאלרים:
https://youtu.be/MFaMB8lLmTM
על מסדר האבירים שהפכו למטפלים בחולים ולכוח אזורי ואז לאבירי מלטה:
https://youtu.be/j4W_jUnNZeE
הגדילו מסך לטירת הארמון שהם בנו באי רודוס וכיום קיים כמוזיאון:
https://youtu.be/mu7c7nY4g0E
סיפורו של מסדר ההוספיטאלרים:
https://youtu.be/NH9ZlNSIlkk?long=yes
וסרט תיעודי מקיף על מסדר ההוספיטאלרים:
https://youtu.be/VSnt1ATgYRo?long=yes
סלאח א-דין
שמו היה צלאח א-דין (Saladin) ובימי הביניים הוא הביס את הצלבנים והפך את האיסלאם לכוח החזק ביותר במזרח הקדום. רבים רואים בו עד היום סמל מוסלמי מוביל ואת המצביא הגדול בתולדות האיסלאם.
בשנת 1187, בקרב קרני חיטין שבארץ ישראל, סאלאדין (שמו במערב) הכריע את הצלבנים ולקח בשבי את מלכם. התבוסה הצלבנית הייתה ברורה וצורבת - ראו בתגית "קרב קרני חיטין". איש לא יכול היה לדעת שמכאן ואילך יביסו המוסלמים את שומרי הארץ הצלבנים, ישתלטו על ארץ הקודש ויהפכו לכוח עולמי.
כל זה בזכותו. כי צלאח א-דין היה מצביא כורדי מבריק ומתוחכם, מגדולי הלוחמים המוסלמים ומי שזכור עד היום כאגדה של ממש. הוא חי בעידן שבו זינק האיסלאם ולא מעט בזכותו הוא הפך לכוח החזק ביותר של המזרח הקדום.
#חייו של מצביא
הוא מתחיל כיוסף בן איוב (Salah al-Din), הידוע לעולם בשם צלאח א-דין, נולד בשנת 1137 למשפחה כורדית בעיר תיכרית (Tikrit) שבעיראק של ימינו. גורלו של הילד הקטן יביא אותו להפוך לאחד המנהיגים המכובדים בהיסטוריה, גם בעיני אויביו הצלבנים ובעולם כולו.
דרכו למנהיגות החלה כאשר הצטרף לצבא של דודו שירכוח (Shirkuh), שהיה מפקד בולט בשירות נור א-דין (Nur ad-Din), שליט דמשק החזק. במהלך מספר מסעות צבאיים למצרים, הצעיר הכורדי הוכיח יכולות יוצאות דופן שהובילו אותו למעמד וויזיר של הח'ליפה הפטמי האחרון.
בשנת 1171, בגיל 34, ביצע צלאח א-דין מהלך נועז שישנה את פני המזרח התיכון. הוא הדיח את השושלת הפטמית השיעית ששלטה במצרים, החזיר את המדינה לחיק הח'ליפות העבאסית הסונית, ובעצם הקים את השושלת האיובית על שמו.
שאיפותיו לא הסתפקו במצרים. אחרי מות פטרונו נור א-דין בשנת 1174, הוא החל בפרויקט האיחוד הגדול שלו - לרכז תחת שלטונו את מצרים, סוריה וחלקים מעיראק. זה היה משחק מדיני מורכב שכלל דיפלומטיה, מלחמה וברית זמנית עם אויבים.
הישג הכתר של צלאח א-דין הגיע בשנת 1187, בקרב קרני חיטין (Hattin) בו הוא הנחיל לצלבנים תבוסה מוחלטת. לאחר 88 שנות שליטה צלבנית הוא כבש את רוב הערים הצלבניות, תוך שהוא משאיר להם רק כמה מאחזים באזור החוף. עם כיבוש ירושלים הקדושה, הוא טיהר את מסגד אל אקצה ואת כיפת הסלע מהסממנים הנוצריים שהוסיפו בהם הצלבנים.
בעבור הצלבנים זה היה אסון גדול. גם בתולדות ירושלים זו תהיה נקודת מפנה של ממש והעיר הקדושה תהיה בשליטה מוסלמית עד המאה ה-20, כשהצבא הבריטי יכבוש אותה, ללא קרב, מידי האימפריה העות'מנית.
#אישיותו
מה שהפך את צלאח א-דין לדמות יוצאת דופן לא היו רק הישגיו הצבאיים. כאשר כבש את ירושלים, הוא לא ביצע טבח בתושבים הנוצרים כפי שעשו הצלבנים 88 שנה קודם לכן, אלא אפשר לרובם לעזוב בבטחה תמורת כופר סביר. הוא אף שחרר בלי תשלום את אלה שלא יכולים היו לשלם.
תכונות אלה זיכו אותו בהערצה גם בקרב הצלבנים עצמם. על אף התנגדותו העיקשת לכוחות הצלבנים, הוא זכה באירופה למוניטין כמצביא חזק הנוהג באבירות.
הכרוניקות הצלבניות מתארות אותו כמנהיג נדיב, צודק וחומל, כאדם דתי הידוע ברוחב ליבו ונטייתו לסלחנות.
למרות שהוא וריצ'רד לב הארי (Richard the Lionheart) התמודדו זה מול זה במהלך המסע הצלבני השלישי, הם מעולם לא נפגשו אישית, אף שהם עקבו בהערכה זה אחרי זה והחליפו מתנות באמצעות שליחים.
גם 300 שנים אחרי, עד למאה ה-14, עוד כתבו באירופה שירים אפיים על ההרפתקאות והמחוות של צלאח א-דין. המשורר המיתולוגי דנטה החשיב אותו לאחת הנשמות הישרות של העולם הפאגאני, עולם עובדי האלילים וגרס שהוא יגיע לעולם הבא. המעניין הוא שצלאח לא היה עובד אלילים והאמין באלוהים - הוא פשוט היה מדת אחרת...
מכל מקום, צלאח א-דין הפך לסמל של המצביא האידיאלי - לוחם אכזרי בקרב אך ג'נטלמן אחרי הניצחון. הוא מת בשנת 1193 בדמשק, בגיל 56, כחצי שנה אחרי שחתם על הסכם יפו (Treaty of Jaffa) עם ריצ'רד לב הארי - הסכם הפסקת אש לשלוש שנים שבדיעבד יסיים את מסע הצלב השלישי.
למוסלמים נתן צלאח א דין במהלך הדורות השראה ומורשתו חיה עד היום. על דגלה של מצרים המודרנית ובסמלי מדינות ערביות נוספות מתנוסס גם היום עיט צלאח א-דין, סמלו של הלוחם והמצביא האגדי.
בעולם המוסלמי רואים בו גיבור שאיחד את האומה ושחרר את ירושלים, סמל למנהיגות אידיאלית. בעיראק נקרא על שמו אחד המחוזות באזור תכרית. בזכות הצלחתו לגרש את הצלבנים, נוהגים גם כיום הפלשתינים לנקוב בשמו של צלאח א-דין כגיבורם וכדמות ההשראה של לוחם אמיץ ודגול.
גם במערב הוא נחשב לדמות היסטורית שהצליחה להיות גם מנהיג מוצלח וגם מנהיג גדול ובעל ערכים מוסריים גבוהים, מה שמוכיח בעיני רבים שאפילו במלחמה ניתן וחשוב לשמור על כבוד האדם.
הנה קיצור סיפורו של סלאח א-דין (עברית):
https://youtu.be/GBdiypL9KPk
כך עצר סאלאדין, צלאח א-דין המפורסם את הצלבנים (עברית):
https://youtu.be/daTskfCs5o0
העימות הגדול שלו מול הצלבנים בפיקודו של ריצ'ארד לב הארי:
https://youtu.be/XQkYcMOzgG0
שחזור קרב קרני חיטים שמתקיים כל שנה בישראל (עברית):
https://youtu.be/4K6zq9-9q0Y
אווירת הקרב ומסביבו - מהשחזור:
https://youtu.be/XtdMdodpRHo
סיפור חייו של צלאח א-דין:
https://youtu.be/07FtlU6xkVk?long=yes
עוד מניצחונו הגדול:
https://youtu.be/ndXuRoJd6hQ?long=yes
ומסעי הצלב מהראשון ועד השלישי - כשצלאח א-דין הוא המנצח הגדול (עברית):
https://youtu.be/Wfo_so5MiwM?long=yes
מסע הצלב השלישי ( Third Crusade), בסוף המאה ה-12, היה עימות אגדי בין אחדים מהמנהיגים המשמעותיים והידועים ביותר בימי הביניים.
מסע זה שהתרחש בין השנים 1189 ו-1192 נולד כתגובה דרמטית לאירוע שזעזע את אירופה הנוצרית עד היסוד: אובדן ירושלים לידי המצביא המוסלמי המבריק צלאח א-דין (Saladin) בעקבות קרב קרני חיטין (Horns of Hattin) ב-1187.
היה זה האפיפיור גרגוריוס השמיני (Gregory VIII) שנזעק לעזרה ופנה למלכי אירופה בקריאה נרגשת לצאת למסע צלב חדש שישיב את העיר הקדושה לידיים נוצריות.
המסע שנולד מנפילת ירושלים לידי צלאח א-דין המוסלמי ב-1187, הוציא לדרך כוח נוצרי מאוחד של שלושה מנהיגים אירופאים מרכזיים שנענו לקריאה והתגייסו למשימה. מהמצור על עכו ועד לעימות השיא המדהים בארסוף, בו תפגוש הגאונות הטקטית של ריצ'רד לב הארי בחשיבה האסטרטגית המרשימה של המצביא הכורדי הגדול צלאח א-דין - במסע הצלב השלישי עתידים להתרחש כמה מהקרבות הגדולים והמונומנטליים של מסעי הצלב.
את המסע השלישי הובילו מלך אנגליה האמיץ והנועז ריצ'רד הראשון (Richard I), הידוע בכינויו ריצ'רד "לב הארי" (Lionheart). לידו המלך הצרפתי הצעיר והשאפתן פיליפ השני (Philip II) וראשון היה הקיסר האגדי של האימפריה הרומית הקדושה (לימים גרמניה) פרידריך ברברוסה (Frederick Barbarossa).
כל אחד מהמצביאים הללו הגיע עם אביריו הרבים והמוני חייליו והם יצאו למסע ארוך ונועז למזרח הקדום ולפלשתינה, מסע צלב שכוונתנו הייתה להחזיר את עיר הקודש ירושלים לידי הנוצרים.
הראשון לצאת לדרך היה פרידריך ברברוסה, המנהיג המנוסה ביותר מביניהם. עם צבא מרשים של כ-15,000 לוחמים הוא חצה את הבלקן והאימפריה הביזנטית, נתיב שהתברר כרצוף סכנות ומכשולים. קשיים לוגיסטיים, התקפות גרילה, יחסים מתוחים עם השליטים הביזנטיים ועימותים עם הסלג'וקים (Seljuks) ליוו את הכוח הגרמני.
למרות ההצלחה בכיבוש קוניה (Iconium) במאי 1190, גורלו של המסע נחתם באופן טרגי כאשר הקיסר הזקן טבע בנהר סלף (Saleph) בדרום אנטוליה. מותו הפתאומי של המנהיג הנערץ גרם להתפוררות מהירה של הצבא הגרמני, כאשר מרבית הלוחמים בחרו לשוב לאירופה, ורק קבוצה קטנה המשיכה לעבר עכו (Acre).
במקביל, פיליפ השני וריצ'רד לב הארי בחרו במסלול ימי בטוח יותר. הם הובילו את צבאותיהם למצור על עכו, שהפך לאחד המצורים הארוכים והמתישים בתקופה. לאחר מאמץ משותף ממושך, כבשו הצלבנים את העיר ב-1191, במה שיהיה להישג הצבאי הגדול של המסע. אך השמחה לא נמשכה זמן רב: המלך הצרפתי פיליפ, שסבל ממתיחות גוברת עם ריצ'רד ומדאגה לענייניו בממלכתו, החליט לשוב עם חייליו לצרפת.
ריצ'רד לב הארי נותר לבדו להוביל את המסע והפגין יכולות צבאיות מרשימות. בקרב ארסוף (Arsuf) המפורסם ב-1191 הוא השיג ניצחון טקטי מבריק על צלאח א-דין, אך לא הצליח לנצל את התנופה להתקדמות מהירה לעבר ירושלים (Jerusalem). למרות מספר ניסיונות להגיע לעיר הקדושה, הם כשלו בשל שילוב של אתגרים לוגיסטיים, חילוקי דעות פנימיים בקרב המנהיגות הצלבנית ואי-יציבות פוליטית.
בסופו של דבר, ריצ'רד מגיע למסקנה המפוכחת שכיבוש ירושלים אינו בר-השגה בתנאים הקיימים. ב-1192 הוא חותם על הסכם שביתת נשק עם צלאח א-דין. ההסכם מותיר את ירושלים בשליטה מוסלמית, אך מבטיח לנוצרים גישה חופשית למקומות הקדושים. מעתה, ממלכת ירושלים (Kingdom of Jerusalem) הצלבנית תצטמצם לרצועת חוף צרה וקשה להגנה.
מסע הצלב השלישי, שהחל בתקוות גדולות ובשאיפות נשגבות, יסתיים בהישגים צנועים ומאכזבים. כישלונם של מצביאי אירופה להשיג את המטרה העיקרית, של השבת ירושלים לידיים נוצריות, נבע משילוב של נסיבות טרגיות. ביניהן מותו של ברברוסה, החלטות פוליטיות שגויות כמו זו שהובילה לעזיבתו המוקדמת של פיליפ הצרפתי ומגבלות אסטרטגיות שמנעו מריצ'רד לנצל את הצלחותיו הטקטיות.
כישלון זה עתיד לחזק את הביקורת באירופה כלפי רעיון מסעי הצלב ולשחוק את האמונה ביכולתם להחזיר את המקומות הקדושים לשליטה נוצרית. עם זאת, הוא מסע הצלב הזה גם הפגין את יכולותיהם הצבאיות המרשימות של הצלבנים, בדגש על ריצ'רד לב הארי, שזכרו כמצביא מבריק עתיד להשמר גם בהיסטוריה האירופית וגם בזו הערבית. מעניין לציין שצלאח א-דין עצמו הביע הערכה רבה לריצ'רד ואף שלח לו סוסים טריים כאשר סוסו נהרג בקרב, במה שהייתה מחווה נדירה של כבוד בין יריבים.
הנה סיפורו בקצרה של מסע הצלב השלישי (עברית):
https://youtu.be/R1rIudKUjRQ
כך ניצח צלאח א-דין לבסוף את הצלבנים בפיקודו של המלך ריצ'ארד לב הארי:
https://youtu.be/XQkYcMOzgG0
קיצור מסע הצלב השלישי, הניצחונות בהתחלה והסיום המאכזב נגד צלאח א-דין:
https://youtu.be/GGBDAzCbkwU??long=yes
סרט תיעודי על מסע הצלב השלישי וכמה מהניצחונות הגדולים בקרבות מסעי הצלב:
https://youtu.be/vpWOexKYMjA?long=yes
ומסעי הצלב, מהראשון ועד לשלישי, וכיצד הם סיימו את הנוכחות הצלבנית בארץ ישראל (עברית):
https://youtu.be/Wfo_so5MiwM?long=yes
חודש יולי, שנת 1187. קרב קרני חיטין (Battle of Hattin), או חיטים, עומד להתחיל. זהו אחד הקרבות החשובים והידועים שהתקיימו על אדמת ישראל אי-פעם. זה עומד להיות קרב ההכרעה בין שתי דתות, שכל אחת רואה בירושלים ובארץ ישראל את המקומות הקדושים לה.
מצד אחד עומדים המוסלמים, כוח חזק ועולה שהולך ומשתלט על המזרח התיכון. מנגד - הצלבנים, ששלטו עד עתה בארץ, כבר 88 שנה ורוצים להמשיך לשלוט בארצו של ישו. הם לא יוותרו.
בראש המוסלמים עומד צלאח א-דין. הוא מנהיג צבאי חכם, כריזמטי ואפילו הוגן. בקרב הזה הוא עתיד להשמיד את הצבא הצלבני, לשבות ולהרוג את רנו הצרפתי ואת מלך ממלכת ירושלים, גי דה ליזיניאן.
בקרוב, לאחר 88 שנות שליטה צלבנית בה, יכבוש צלאח גם את ירושלים. המוסלמים יטהרו את כיפת הסלע ומסגד אל אקצה מכל הסממנים הנוצריים שהוסיפו אליהם הצלבנים ותתחיל תקופה ארוכה מאד של שלטון מוסלמי.
זה היה חודש יולי, חם וצורב, בשיא הקיץ. הצבא הצלבני מגיע אל הקרב המכריע כנגד צבאו של צלאח א-דין. הצלבנים חמושים ועטופים בשריונים לוהטים. גם סוסיהם עטופים מפני פגיעת החִצים של המוסלמים. אבל הם לא יודעים היכן הבארות והמעיינות באזור והם צמאים. מאד.
מזג האוויר הלוהט והמחסור במים היו אולי הגורמים העיקריים לתבוסתם. נוספה לכך אש שהוצתה בקוצים ובשדות שמסביב לקרני חיטין והקשו עוד יותר על הנוצרים - במיוחד בהשוואה למוסלמים, ששפעו מים טובים וזמינים והשתמשו במיגון קל, יחסית לשריוני האבירים ומרבית חיילי הרגלים של הצבא הצלבני.
צלאח א-דין לא פראייר. הוא פוקד להבעיר את השדות היבשים, תחת רגליהם של הצלבנים. תרגיל מבריק, רושמת לעצמה ההיסטוריה. הצלבנים חלשים מצמא ומהחום שבשריוניהם ובעוד הם נאבקים עם סוסיהם באש שתחת רגליהם, המוסלמים קלים ונחושים. הם מנוסים ומכירים את האקלים המזרח תיכוני, נחושים להגיע אל סוף הקרב בקרני חיטים כשהניצחון שלהם.
ואכן, עוד באותו ערב מנצח צלאח א-דין את הצבא הצלבני. אסון גדול בשביל הצלבנים ונקודת מפנה בתולדות ירושלים וארץ הקודש. ממלכת ירושלים הצלבנית עומדת ליפול. התבוסה הצלבנית ברורה וצורבת. המוסלמים הביסו את שומרי הארץ הצלבנים, הראו את שליטתם בארץ הקודש ויהפכו מכאן לכוח עולמי.
תוצאותיו של הקרב היו מרחיקות לכת בכל הטווחים. בטווח הקצר הושמד למעשה הצבא הצלבני בקרב. בחודשים הקרובים ינצל צלאח א-דין את ההצלחה ויכבוש כמעט את כל הממלכה הצלבנית חסרת ההגנה, זו שרוב לוחמיה נהרגו בקרב.
גם בטווח הארוך נפגעו הצלבנים. מעולם לא הצליחו עוד לשוב למעמדם הקודם. הם שבו אמנם וכבשו מידי צלאח א-דין כעבור שנים אחדות שטחים חשובים, בעיקר בחופים המערביים, אבל למרות שהם נשארו באזור עד 1291, זה כבר לא היה אותו שלטון חזק כמו זה שהם התרגלו אליו, לפני אותו קרב מכריע.
בשולי אותה תבוסה גדולה, התחיל בעמק קרני חיטין גם תהליך שיגרום לתבוסתו המתמשכת ולהתפוררתו של הכוח הצבאי החזק של הנוצרים, הטמפלרים. מקרני חיטים תתחיל הנפילה של מה שהיה עד אז "הקומנדו הנוצרי", אוסף מדהים של אבירים לוחמים נועזים ומאמינים, שעד קרני חיטין נחשבו בלתי-מובסים.
אגב, אם צלאח א-דין חיסל וגירש את נוסעי ונושאי הצלב, ליהודים הוא היה דווקא טוב ומיטיב והתיר להם לשוב לארץ הקודש.
כך או כך, הניצחון בקרב הדרמטי עתיד גם להפוך לאירוע מכונן בלאומיות הערבית עד ימינו. כי מסאדם חוסיין, מי שגדל במקום ממנו יצא גם צלאח א-דין, דרך חאפז אל-אסד, גמאל עבד אל-נאצר ואפילו אנשי חטיבת "חיטין" בצבא השחרור הפלשתיני - כולם ראו את עצמם יורשיו המודרניים של צלאח א-דין.
היו מתים. הרי הוא, בניגוד להם, ניצח את צבא הכופרים במוחמד והפך לשליט כל-יכול, אייקון מוסלמי שדורות ידברו עליו בכבוד וכזה שמנהיגים ערביים ינסו להשתוות לו לאורך דורות וממש לא יצליחו.
עוד על המשמעות של הקרב הזה והשפעתו ההיסטורית בתגית "קרב קרני חיטין".
הנה ההקשר ההיסטורי של קרב קרני חיטים (עברית):
https://youtu.be/TOcwx4SErSw
אתר הקרב בימינו (עברית):
https://youtu.be/9HNnHrdW_Bg
מראות הקרב בקולנוע:
https://youtu.be/ClWM3dTrB58
שחזור הקרב הגדול בקרני חיטין:
https://youtu.be/WUrRA_6SsaU?t=22s?long=yes
הקרב, כחלק מסיפור הצלבנים בארץ ישראל של אותה תקופה (עברית):
https://youtu.be/9FfVvXpHBRw?long=yes
וסיור מודרך וארוך באתר הקרב עצמו (עברית):
https://youtu.be/WfhA1lZzP3o?long=yes
מסדר ההוספיטאלרים (Hospitallers) היה מסדר צבאי-נוצרי של נזירים שנשאו על דגלם את השמירה על ביטחונם האישי של הצליינים ועולי הרגל שהגיעו לבקר במקומות הקדושים ועוד יותר - את הטיפול במי מהם שחלו בארץ הקודש או בדרך אליה.
סיפורם ההיסטורי הוא אחד הסיפורים המרתקים בתולדות המסדרים הצבאיים-הדתיים בימי הביניים. המסדר הדתי נזירי הזה החל כארגון דתי שמטרתו הייתה לטפל בעולי רגל חולים ונצרכים בירושלים של סוף המאה ה-11.
היו אלה קבוצת אבירים וסוחרים אירופיים, שברוח החמלה הנוצרית והריפוי שמתחיל בישו עזבו באבירות את כל שאר עיסוקיהם והקדישו את עצמם לטיפול בחולים הסובלים מתוך עולי הרגל לירושלים.
בתחילת דרכם הקימו אנשי המסדר בית חולים קטן ליד כנסיית הקבר הקדוש בירושלים. את שמו לקח המסדר ההוספיטלרי מהמילה "הוספיטל" - באנגלית בית חולים. האבירים הראשונים היו לאנשי רפואה שלקחו על עצמם את המשימה ההומניטרית של טיפול בחולים, ללא הבדל דת או מוצא.
כמה עשורים אחרי כן כשבית החולים מנוהל היטב ורוכש יוקרה ושם, החליטו ההוספיטלרים שלא די להם לטפל בפצועים וחולים. כאבירים לשעבר הם חוזרים להילחם ולהגן על הארץ הקדושה.
במהלך מסע הצלב הראשון בשנת 1099, החל המסדר להתפתח וזכה לתמיכה כספית נרחבת מאצילים אירופיים. עם הזמן הוא הופך לכוח צבאי משמעותי. האבירים (Knights) מצליחים לשמש כלוחמים שמגינים על עולי הרגל ועל השטחים הצלבניים במזרח התיכון.
כי ההוספיטלרים הופכים מכאן למסדר צבאי גדול, מעין חיל הרפואה של הצבא הצלבני. הם רוכשים מומחיות גם בבניית מבצרים ובונים מצודות ברחבי האזור. באותה תקופה הם מקימים את אחד המבצרים המרשימים ביותר שלהם, מבצר קראק דה שבאלייה (Krak des Chevaliers), בסוריה של היום. הוא, אגב, נחשב עד היום למבצר הצלבני המרשים ביותר בעולם.
הכוח והעושר הרב שלהם נובע מהתעשייה המוצלחת של הסוכר שלהם. ההוספיטלרים מנהלים תחרות על עושר, עוצמה ויכולות עם המסדר החזק השני באזור - הטמפלרים (ראו בתגית "טמפלרים"). אבל בעוד שהטמפלרים השתלטו על ייצור הקמח בארץ ישראל, ההוספיטלרים הופכים ליצרני "הזהב הלבן", כינויו של הסוכר המבוקש כל כך בעולם העתיק. הם מגדלים קני סוכר בכל רחבי הארץ ומקימים הרבה מפעלי סוכר, שמפיקים שאותו מהקנים ומייצאים אותו בספינות, מנמל עכו לאירופה.
בתחום הטיפול קידש המסדר ההוספטלרי את העיקרון של לטפל ולעזור לכל פצוע שהוא, גם אם הוא מוסלמי או יהודי וכל אחד אחר. נכונותם להקריב הכל למען החולים שלהם הייתה מהידועות אז בכל רחבי המזרח התיכון.
באותם ימים התפרסם הסיפור על סלאח א דין, שביקש לבדוק האם נכונות האגדות על המסדר המהולל שמטפל בכל מחיר בכל פצוע. המצביא המוסלמי עשה את עצמו חולה, שהדבר היחיד שיוכל לרפאו הוא הסוס של ראש המסדר ההוספיטלרי. קראו את הסיפור כולו בתגית "סלאח א-דין".
לאחר נפילת ממלכת ירושלים בשנת 1291, המשיך המסדר את דרכו באי רודוס (Rhodes). שם ימשיכו האבירים לשלוט במשך 213 שנים. במהלך תקופה זו הם עושים דרך מרתקת במיוחד, כשהם הופכים לכוח ימי משמעותי ושומרים על נתיבי המסחר הימיים מפני פולשים מוסלמים.
בשנת 1522 נערך ברודוס קרב מרשים במיוחד נגד העות'מאנים, כשסולימן המפואר (Suleiman the Magnificent) נאלץ להשקיע כוח ומאמצים אדירים כדי לכבוש את האי ולנצח את ההוספיטאלרים.
מרודוס הכבוש עבר המסדר למלטה, שם הוא ימשיך להוות כוח ימי משמעותי. האבירים, שכעת נקראו "אבירי מלטה" (Knights of Malta), ימשיכו להגן על נתיבי המסחר הימיים ולספק שירותי רפואה. בתקופת מלחמות נפוליאון הוא יביס אותם ומי ששרדו עברו לרומא, שם הם שוהים עד ימינו.
ואכן, עד היום קיים הארגון שנקרא "מסדר מלטה" (Sovereign Military Order of Malta). עוסק בפעילות הומניטרית ברחבי העולם, הארגון מוכר כארגון בינלאומי רשמי המספק סיוע רפואי ראשוני באזורי אסון וסכסוכים.
סיפורם של ההוספיטלרים במהלך מאות השנים הללו הוא סיפור של הקרבה, אומץ ואהבת אדם, אנושיות או הומניות שחצו גבולות תרבותיים ודתיים.
הנה מסדר ההוספיטאלרים:
https://youtu.be/MFaMB8lLmTM
על מסדר האבירים שהפכו למטפלים בחולים ולכוח אזורי ואז לאבירי מלטה:
https://youtu.be/j4W_jUnNZeE
הגדילו מסך לטירת הארמון שהם בנו באי רודוס וכיום קיים כמוזיאון:
https://youtu.be/mu7c7nY4g0E
סיפורו של מסדר ההוספיטאלרים:
https://youtu.be/NH9ZlNSIlkk?long=yes
וסרט תיעודי מקיף על מסדר ההוספיטאלרים:
https://youtu.be/VSnt1ATgYRo?long=yes
